חייג עכשיו
ROY KARIV LAW FIRM | רועי קריב משרד עורכי דין
חייג עכשיו
ROY KARIV LAW FIRM | רועי קריב משרד עורכי דין

KLF
ISRAELI TAX LAW FIRM

המאמר התפרסם לראשונה באתר https://www.tradestreet.co.il

מיסוי חשבון נוסטרו

בתי השקעות בישראל ובכלל חברות ישראליות, נוהגות לבצע פעולות בשוק ההון עבור עצמן (רכישה ומכירה של ניירות ערך), במנותק מהשירותים והחשבונות המנוהלים על ידם עבור לקוחותיהם. חברה ישראלית עושה זאת באמצעות ניהול תיק ההשקעות הפרטי שלה בחשבון עצמי (נוסטרו). בשנים האחרונות, החלה רשות המיסים לראות בפעילות זו (ניהול תיק השקעות עצמי בחשבון נוסטרו) כפעילות החייבת במס ערך מוסף.

עמדת המחוקק
המחוקק, עת חוקק את חוק מס ערך מוסף ואף בתיקונים לחוק שבאו לאחריו, החריג מכירת ניירות ערך מגדרי החבות במס ערך מוסף וזאת מתוך שאיפה להימנע ממיסוי פעולות פיננסיות המיועדות לחסכון ולפעילות לא-עסקית. הרציונל מאחורי עמדת המחוקק, הינו בכך שהיות וניירות ערך הינם מסמכים סחירים המאופיינים בסחירותם הגבוהה (ניתן לבצע בהם עסקאות במהירות, פשטות וביעילות), הטלת מס ערך מוסף על פעילות זו תפגע בסחירותם, תקשה ותכביד על המסחר בשוק ההון. יחד עם זאת, נקבעו מספר מסלולי מס שונים בחוק מע"מ לטיפול במסחר ניירות ערך.

מסלולי המס השונים בחוק מע"מ לטיפול במסחר בניירות ערך:
מסלול ראשון – עסקאות שכלל לא חייבות במס. סעיף 2 לחוק מע"מ (הטלת המס ושיעורו) בצירוף סעיף 1 לחוק (סעיף הגדרות), מחריגים בצורה גורפת מחבות במס ערך מוסף פעולה בנייר ערך הנסחר בבורסה.
מסלול שני – מיסוי העמלה המתקבלת (קניה – מכירה) מפעולת תיווך בשוק ההון על ידי עוסק. סעיפים 19(ב) ו-9(ב) לחוק מע"מ, נועדו לתת מענה במקרים בהם עוסק שעסקו הוא במכירת ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים (אשר רואים אותו כמי שנותן שירות של תיווך בין מי שמכר לו את נייר הערך לבין מי שקנה ממנו את נייר הערך), יהיה חייב במס ערך מוסף בגין ההפרש שבין מחיר הקניה למחיר המכירה של נייר הערך (וזאת בניגוד לרוח חוק מע"מ לפיה מס ערך מוסף מוטל על כלל התמורה המתקבלת). שאלת זיהוי האופי העסקי של פעילות עוסק בשוק ההון, נבחנת בהתאם למבחנים שהוטבו בפסיקה לזיהוי פעילות כלכלית עסקית – להרחבה ראה "ההבדל בין המשקיע האקטיבי לפאסיבי בראי דיני המס בישראל".נבהיר, כי השאלה על מי חלים הסעיפים האמורים- האם רק על עוסק שממלא תפקיד מתווך בשוק ההון עבור צד ג' או גם על עוסק שפועל בחשבון עצמי עבור עצמו, אינה חד משמעית ומשתנה בין מקרה ומקרה.
מסלול שלישי – סיווג כ"מוסד כספי" והטלת מס שכר וריווח. בהתאם לחוק מע"מ, ישנם גופים מסוימים שיחשבו ל"מוסד כספי" ולא ל"עוסק" – דוגמת בנק או חברת ביטוח. הבחנה זו חשובה הן לעניין החובות והזכויות לפי החוק והן לאופן החיוב במס לפי חוק מע"מ. בעוד ש"עוסק" ממוסה במס ערך מוסף במובנו המוכר (מס עסקאות – מס תשומות), מוסד כספי ממוסה במס שכר וריווח. [הבהרה: שיעור מס השכר ורווח שישולם על פעילות בישראל של מוסד כספי הוא 17% מהשכר ששילם והרווח שהפיק].צו מס ערך מוסף (קביעת מוסד כספי), מרחיב את הגדרת "מוסד כספי" שבחוק מע"מ וקובע, כי גם מי שעסקו במכירת ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים, יסווג כמוסד כספי וזאת גם אם הוא רוכש את נייר הערך לצורך קבלת פירעונם או פדיונם. מהאמור אנו למדים, כי תכלית הצו (ויש האומרים בניגוד לחוק מע"מ) היא לקבוע, כי מי שעיסוקו הוא במכירת ניירות ערך, יסווג כ"מוסד כספי" ויהיה חייב במס במנותק מהשאלה אם סחר לעצמו או עבור אחר. נבהיר, כי הסמכות לסיווג חברה פלונית אם כ"מוסד כספי" ואם כ"עוסק", מצויה בלעדית בתחום סמכותו של מנהל מע"מ.

עמדת רשות המיסים
סיווג כ"מוסד כספי" לצרכי חוק מע"מ בגין פעילות נוסטרו החלטת מיסוי 4396/15
רקע: חברה תושבת ישראל, סוחרת בבורסה בישראל ומחוץ לישראל באמצעות חשבון הנוסטרו של החברה. שווי ההשקעות והמסחר בניירות ערך של החברה הינו גבוה. בנוסף, פעילות החברה בשוק ההון ממומנת בין היתר, באמצעות הלוואות שנטלה החברה מבנקים.
החלטת רשות המיסים: לעמדת רשות המיסים יש לסווג את החברה כ"מוסד כספי" – על כל המשתמע מכך, שכן לחברה פעילות ענפה בשוק ההון (החורג באופן בולט מפעילות בעלת מאפיינים פרטיים) הדומה לפעילותם של גופים פיננסים אחרים, המסווגים לצרכי מע"מ כ"מוסד כספי".

עמדה חייבת בדיווח 12/2017
בהמשך להחלטת המיסוי כפי שהובאה בתמצית לעיל ולפסק דין בעניין אקוויטס, פרסמה רשות המיסים את עמדה חייבת בדיווח מספר 12/2017 שעניינה: "פעילות בעלת מאפיינים עסקיים בשוק ההון". בעמדה זו נקבע, כי יחיד או חברה, שפעילותם ברובה המכריע הינה קניה ומכירה של ניירות ערך ומסמכים סחירים אחרים, ואשר הינה בעלת מאפיינים עסקיים על פי מבחני הפסיקה, יירשמו כמוסד כספי בהתאם לצו מס ערך מוסף (קביעת מוסד כספי). יחד עם זאת, רשות המיסים דחתה מספר פעמים את מועד הדיווח על נקיטת עמדה חייבת בדיווח במע"מ ובמכס עד שלבסוף ביום 20.9.2018, הודיעה על ביטול העמדה וזאת לאור בחינה נוספת של מאפייני התחום. לקראת סיום

לעמדת הח"מ, אין להסיק כי רשות המיסים שינתה את עמדתה ביחס לחבות במע"מ בגין פעילות עסקית בשוק ההון, לאור ביטול עמדה חייבת בדיווח מספר 12/2017. עמדת הרשות נכון לכתיבת שורות אלה, נותרה עמומה ומעורפלת, שכן אין לדעת האם לעמדת הרשות כל חברה הפועלת בשוק ההון באמצעות חשבון נוסטרו תסווג כמוסד כספי או כעוסק החייב במע"מ לפי סעיפים 19(ב) ו-9(ב) לחוק, וזאת ללא הבחנה האם מדובר בפעילותה העיקרית או המשנית של החברה או האם הפעילות בשוק ההון נועדה לשם השאת רווחי החברה או כחלק מפעילותה העסקית. אוסיף גם כי ערעור שנידון לאחרונה בבית המשפט העליון על פסק דין שקיבל את עמדת רשות המיסים כי יש לחייב את המערערת במע"מ על פעילותה בשוק ההון (בהתאם לסעיפים 19(ב) ו-9(ב)), נמחק לבקשת המערערת ללא כל נימוק.

הקושי וחוסר הבהירות שיצרו המסלולים השונים בחוק מע"מ ועמדת רשות המיסים מצד אחד והנישומים מצד שני, לא נעלמו מעיני בית המשפט שעמד על כך שלדעתו המצב הנוכחי מיותר ולא ראוי ועל המחוקק להתערב ולהסדיר את הסוגייה – וכך בלשונו:

” שוק ההון חשוב מדי לכלכלת המדינה כדי להשאיר עמימות כה גדולה באשר למיסוי העקיף של הגורמים הפועלים בו. אי הבהירות נמשכת עשרות שנים ואין כל סיבה להנחיל את החקיקה הקיימת, על סתירותיה ותעלומותיה, לדורות נוספים של פרשנים. דרוש תיקון חקיקה אשר יסדיר את העניין. וממה נפשך? אם כוונת המחוקק ברורה למחוקק עצמו, אזי ניתן יהיה להבהיר את הנושא במשיכת קולמוס. ואם, לעומת זאת, יימצא לאחר בחינה מחודשת של הנושא בכללותו כי תכלית ההוראות הקיימות איננה נהירה דיה וטעונה ליבון וחידוד, אזי גילוי זה רק יחזק את הצורך בהסדרת הנושא בחקיקה חדשה ובהירה”