חייג עכשיו
ROY KARIV LAW FIRM | רועי קריב משרד עורכי דין
חייג עכשיו
ROY KARIV LAW FIRM | רועי קריב משרד עורכי דין

KLF

ISRAELI TAX LAW FIRM

Tax News

KLF
Israeli Tax Law Firm

משרדנו דוגל בשירות משפטי של 360 מעלות. מעבר לליווי משפטי צמוד ואינדיווידואלי, לקוחות המשרד מקבלים מערך כלים שימושי ומשוכלל להתמודדות מיטבית עם עולמות המס. כמו כן, משרדנו דואג לעדכן את לקוחותינו בעדכונים מיסויים ספציפיים וקריטיים להם, לפי תחום עיסוקם ונסיבותיהם הספציפיות. נשמח לעדכן אתכם כמובן בכלל השינויים המיסויים בארץ, אך לקוח בעל הכנסות מחו"ל, למשל, יקבל באופן מיידי עדכון ספציפי, ככל ויהיו שינויי חקיקה הנוגעים רק אליו.

Tax News

May 3, 2021

דיווח מקוצר על הכנסות חוץ - יחידים

ב-2003 נפל דבר ישראל, עברנו משיטת מס טריטוריאלית לשיטה פרסונאלית –ובלשון אחר, החל ממועד זה, יחיד תושב ישראל (לצרכי מס) אשר הייתה לו הכנסה מחוץ לישראל חייב לשלם בגין הכנסה זו מס בישראל [הבהרה: ישנם מכרים בהם היחיד לא יהיה חייב בתשלום בגין הכנסה מחוץ לישראל].

 

כחלק מתהליך התייעלות ורצון לפשט את הליכי הדיווח ותשלום המס, נקבע בדין הוראות שונות המאפשרות הגשת דיווח מקוצר (בניגוד להגשת דו"ח שנתי מלא).בנקודה זו ראוי להדגיש, כי ייתכן מאוד שיחיד שייבחר להגיש דיווח מקוצר חלף הדו"ח השנתי עשוי במקרים מסוימים להגיע לחבות מס אפקטיבית גבוהה יותר מאשר אילו היה מדווח על הכנסותיו בדו"ח הרגיל (שנתי). משכך, בכל מקרה יש לבחון את החלופות השונות ולבחור את האופציה המיטיבה עם היחיד.

 

מי יחול להגיש דיווח מקוצר? יחיד(בהתאם להגדרת מונח זה בתקנות מס הכנסה (מקדמות בשל הכנסת חוץ) (להלן: "התקנות"))אשר מתקיימים בו כל התנאים הבאים: היו לו "הכנסות – חוץ" (בהתאם להגדרת מונח זה בתקנות) והם אינן פטורות ממס; היחיד אינו חייב בתשלום מקדמות; היחיד אינו עולה חדש או תושב חוזר ותיק שהכנסותיו (הכנסות-חוץ) בשנת המס פטורות ממס.

 

כיצד בידי היחיד להגיש דיווח מקוצר? על היחיד למלא את טופס 5329ב (פרטים על הכנסות ונכסים מחו"ל בלבד) ולהגישו לפקידה שומה. לאחר הגשת הטופס, יקבל היחיד שוברים לתשלום – על היחיד למלא אותם ולשלם את המס בגינם.

 

מתי יש להגיש את הדיווח המקוצר ולשלם את המס? על היחיד להגיש את הדיווח ולשלם את המס עד לסוף חודש אפריל של השנה העוקבת. נדגיש, כי לכאורה בהתאם לאמור, יחיד המגיש דיווח מקוצר פטור מהפרשי הצמדה וריבית וזאת בניגוד ליחיד המגיש דו"ח רגיל (אמרנו לכאורה, היות ואין ביטוי רשמי לעמדת הרשות בעניין זה).

May 3, 2021

קביעת מועד תושבות בישראל לראשונה ליחיד וזכאות להטבות

העובדות:

1.       פלוני (להלן: "היחיד") הינו רווק, נולד בחו"ל בסוף שנות ה-80.

2.       היחיד הגיע לישראל במהלך חודש אוגוסט 2019 (להלן: "מועד העלייה"). ב 10- השנים שקדמו למועד העלייה היחיד שהה מעל ל 183- ימים במדינה בה נולד, שם נחשב כתושב לצרכי מס ועמד לרשותו בית קבע.

3.       החל ממועד העלייה, קיים ליחיד בית קבע בישראל, הוא שוהה כדרך קבע בישראל, ומרכז חייו בישראל.

4.       היחיד הינו בעל שליטה בחברה זרה שהוקמה לפני מועד העלייה העוסקת בתחום הטכנולוגיה הדיגיטלית. לטענת היחיד, עד למועד העלייה היחיד עבד בחברה הזרה אולם לא תוגמל בפועל, ולא היו לו הכנסות כלשהן מהחברה מיום הקמתה.

5.       מיום העלייה המשיך היחיד להעניק שירותים לחברה הזרה ללא תגמול.

6.       בשנים2015-2017 ביקר היחיד בישראל לעיתים תכופות יותר מאחר והיה בקשר זוגי עם תושבת ישראל. בעת ביקוריו של היחיד בישראל הוא שהה בעיקר בבתי מלון ו/או התארח בבתים של חברים.

7.       במהלך 10 שנים שקדמו ליום עלייתו לישראל, לא קיבל היחיד קצבאות מביטוח לאומי.

8.       במהלך 10 שנים שקדמו ליום עלייתו לישראל, היחיד לא קיבל טיפול רפואי בישראל במסגרת ביטוח בריאות ממלכתי.

9.       במהלך 10 שנים שקדמו ליום עלייתו לישראל לא חל על היחיד האמור בתקנה 2, לתקנות מס הכנסה (קביעתיחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל)התשס"ו-2006.

10.   החל מיום עלייתו לישראל, היחיד משלם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות בישראל בהתאם לחוק ומבוטח בביטוח בריאות בקופת חולים.

11.   החל מיום עלייתו לישראל גר היחיד בדירה ששכר שעומדת לרשותו.

הבקשה:

12.  לאשר כי היחיד יחשב כ-"תושב ישראל לראשונה" בהתאם להוראות סעיף 14(א) לפקודה ממועד העלייה ולקבוע את הסדר המס בגין כלל הכנסותיו של היחיד בתקופת ההטבות.

החלטת המיסוי ותנאיה:

13.   הזכאות להטבות כאמור לעיל תחול כל עוד מרכז חייו של היחיד ימשיך להתקיים ברציפות בישראל לאחר מועד העלייה במשך תקופת ההטבות. יודגש, כי ככל שהיחיד יפסיק את תושבותו במהלךתקופת ההטבות קבלת ההטבות תינתן עד למועד ניתוק התושבות.

14.   במסגרת החלטת המיסוי נקבע כי שווי השירותים אותם העניק היחיד לחברה הזרה החל ממועד העלייה הינםהכנסה של היחיד שהופקה ונצמחה בישראל.

15.   עוד נקבע כי ככל והיחיד יעניק שירותים לחברות זרות שבשליטתו, במישרין או בעקיפין, הם יינתנו במחיר שוק בהתאם לסעיף 85 א לפקודה.

May 3, 2021

הגדרת "מקרקעין לצרכי דיור להשכרה" – סעיף 64א2 לפקודת מס הכנסה

העובדות:

1.       חברה א' (להלן: "הקרן" או "החברה") הוקמה כחברה פרטית בישראל על ידי חברה ב' אשר מחזיקה ב- 100% מהון המניות המונפק והנפרע של החברה.

2.       החברה הוקמה במטרה להפוך ל"קרן להשקעות במקרקעין" (קרן REIT), כמשמעותה בסעיף 64א3 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה").

3.       חברה ב' זכתה במכרז לפיתוח וחכירה של מקרקעין X (להלן: "המכרז" ו"המקרקעין" בהתאמה).

4.       בהתאם לאמור במכרז, הזוכה תתכנן ותקים על גבי המקרקעין 150 יחידות דיור לפחות למגורי סטודנטים וכן שטחי מסחר התואמים ותומכים ייעוד זה (להלן: "הפרויקט").

5.       בהתאם להוראות המכרז, תקופת הפיתוח וההקמה נקבעה לתקופה של 5 שנים, שלאחריה המקרקעין יוחכרו לזוכה לתקופה של 49 שנים, עם אופציה ל- 49 שנים נוספות אשר במהלכן יושכרו 150 יחידות הדיור בפרויקט לסטודנטים.

6.       הקרן וחברה ב' חתמו על הסכם מכר והקצאת מניות במסגרתו, תמכור חברה ב' לקרן, בין היתר, את זכויותיה במקרקעין.

7.       שטחי המסחר בפרויקט יהיו בשטח שלא יעלה על 10% משטחי המגורים וישמשו כתומכי מגורים בלבד, כגון: צרכנייה, בית קפה, מכבסה, ושירותים תומכים נוספים (להלן: "שטחי מסחר תומכים").

8.       הקרן תקים את שטחי המגורים וכן את שטחי המסחר התומך ותשכירם לטווח ארוך על מנת שיהיו "מקרקעין מניבים לצורכי דיור להשכרה" כהגדרתם בסעיף 64א2 לפקודת מס הכנסה.

9.       בהתאם לחוברת המכרז, המקרקעין שווקו אך ורק לצורך הקמת יחידות דיור שיושכרו לסטודנטים ושטחי מסחר תומכים, לתקופה של 49 שנים עם אופציה ל- 49 שנים נוספות וזאת בהתאם לאישורה של הוועדה המחוזית לתכנון ובניה אשר קבעה בין היתר את השימוש למעונות סטודנטים כפי שאושרו בצווים ובתקנות מכוח סעיף 188 לחוק התכנון והבניה כשימוש אפשרי במגרש הנדון.

פרטי הבקשה:

10.   על המקרקעין תחול חלופה (2) להגדרת "מקרקעין לצרכי דיור להשכרה" כאמור בסעיף 64א 2לפקודה.

11.   בתקופת הביניים שמיום רכישת המקרקעין על ידי הקרן ועד להשלמת הבנייה והפיכת חלק הקרקע המיועד למסחר ותעסוקה כאמור ל"מקרקעין מניבים", לא ייכלל חלק הקרקע המיועד למסחר ותעסוקה במבחני השווי אשר על קרן להשקעות במקרקעין לעמוד בהם כאמור בסעיפים 64א3(א)(5)(א) ו- (ג) ו- (5א)(א) לפקודה.

החלטת המיסוי תנאיה:

12.   תחולת הגדרת "מקרקעין לצרכי דיור להשכרה" על המגרש:

·        יראו במקרקעין המיועדים למגורים של ציבור הסטודנטים כמקרקעין עליהם חלה תכנית להשכרה למגורים.

·        לפיכך, יראו במקרקעין הנרכשים על ידי הקרן מחברה ב' אשר זכתה במכרז - כנכס שחלה לגביו חלופה (2) להגדרת "מקרקעין לצרכי דיור להשכרה" כאמור בסעיף 64א2 לפקודה.

13.   שטחי מסחר תומכים:

·        המקרקעין נשוא המכרז מהווים מקשה אחת שלפרויקט להשכרה למגורים לטווח ארוך. שטחי המסחר הינם טפלים לשטחי המגורים (מהווים לא יותר מ-10% מסך שטחי הבנייה המותרים לבנייה על פי התכנית החלה) ונועדו לתמוך בכדאיות ההשכרה למגורים נשוא המכרז.

·        בתקופת הביניים, מיום רכישת המקרקעין על ידי הקרן ועד להשלמת הבניה, שטחי המסחר התומכים הכלולים במכרז לא יפגעו במבחני השווי שעל קרן להשקעות במקרקעין לעמוד בהם כמפורט בסעיפים 64א3(א)(5)(א) ו- (ג) ו-(5א)(א) לפקודה.

·        יובהר כי הטבות המס הקבועות בפרק שני 1לפקודה להכנסות "מקרקעין לצרכי דיור להשכרה" וכן הטבות המס החלות על "מקרקעין מניבים לצרכי דיור להשכרה" לא יחולו על רכיב שטחי המסחר והתעסוקה שבפרויקט.

May 3, 2021

תחולת סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין כשהדירה נרכשה בכספים שהתקבלו בתמנה מהורה

העובדות: פלונית הינה בעלים של דירת מגורים (להלן: "הדירה"). הדירה נרכשה על ידי פלונית באמצעות כספים שקיבלה במתנה מאמה. כעת מבקשת פלונית להעביר את הדירה במתנה לאחותה, בפטור ממס שבח לפי סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק").  

 

החלטת רשות המיסים: במסגרת תיקון 76 לחוק, זכות במקרקעין המועברת בין אחים ללא תמורה תהיה פטורה ממס שבח וזאת רק אם הזכות התקבלה אצל האח המעביר במתנה או בירושה מהורי האחים או מהורי הוריהם.

 

ככל והכספים אשר שימשו לרכישת הדירה או מרביתם המוחלט של הכספים  (95% פחות מהכספים) מקורם במתנה, וכן כי הדירה מועברת בין האחים במתנה וללא תמורה, יראו בדירה כאילו זו נתקבלה ב'מתנה בעין' וניתן יהא ליישם בעניין זה את הוראות סעיף 62 לחוק על הדירה המועברת.

 

ויודגש, כי נטל ההוכחה, כי הדירה נרכשה מכספים שנתקבלו במתנה מהורים או מהורי הורים מוטל על המבקש (פלונית במקרה שלנו).

May 3, 2021

דיווח מקוצר על הכנסות חוץ - יחידים

מיסוי בינלאומי

תקנות מס הכנסה (מקדמות בשל הכנסת חוץ), התשס"ד-2004

ב-2003 נפל דבר ישראל, עברנו משיטת מס טריטוריאלית לשיטה פרסונאלית –ובלשון אחר, החל ממועד זה, יחיד תושב ישראל (לצרכי מס) אשר הייתה לו הכנסה מחוץ לישראל חייב לשלם בגין הכנסה זו מס בישראל [הבהרה: ישנם מכרים בהם היחיד לא יהיה חייב בתשלום בגין הכנסה מחוץ לישראל].

 

כחלק מתהליך התייעלות ורצון לפשט את הליכי הדיווח ותשלום המס, נקבע בדין הוראות שונות המאפשרות הגשת דיווח מקוצר (בניגוד להגשת דו"ח שנתי מלא).בנקודה זו ראוי להדגיש, כי ייתכן מאוד שיחיד שייבחר להגיש דיווח מקוצר חלף הדו"ח השנתי עשוי במקרים מסוימים להגיע לחבות מס אפקטיבית גבוהה יותר מאשר אילו היה מדווח על הכנסותיו בדו"ח הרגיל (שנתי). משכך, בכל מקרה יש לבחון את החלופות השונות ולבחור את האופציה המיטיבה עם היחיד.

 

מי יחול להגיש דיווח מקוצר? יחיד(בהתאם להגדרת מונח זה בתקנות מס הכנסה (מקדמות בשל הכנסת חוץ) (להלן: "התקנות"))אשר מתקיימים בו כל התנאים הבאים: היו לו "הכנסות – חוץ" (בהתאם להגדרת מונח זה בתקנות) והם אינן פטורות ממס; היחיד אינו חייב בתשלום מקדמות; היחיד אינו עולה חדש או תושב חוזר ותיק שהכנסותיו (הכנסות-חוץ) בשנת המס פטורות ממס.

 

כיצד בידי היחיד להגיש דיווח מקוצר? על היחיד למלא את טופס 5329ב (פרטים על הכנסות ונכסים מחו"ל בלבד) ולהגישו לפקידה שומה. לאחר הגשת הטופס, יקבל היחיד שוברים לתשלום – על היחיד למלא אותם ולשלם את המס בגינם.

 

מתי יש להגיש את הדיווח המקוצר ולשלם את המס? על היחיד להגיש את הדיווח ולשלם את המס עד לסוף חודש אפריל של השנה העוקבת. נדגיש, כי לכאורה בהתאם לאמור, יחיד המגיש דיווח מקוצר פטור מהפרשי הצמדה וריבית וזאת בניגוד ליחיד המגיש דו"ח רגיל (אמרנו לכאורה, היות ואין ביטוי רשמי לעמדת הרשות בעניין זה).

May 3, 2021

קביעת מועד תושבות בישראל לראשונה ליחיד וזכאות להטבות

מיסוי בינלאומי

החלטת מיסוי 9001/20

העובדות:

1.       פלוני (להלן: "היחיד") הינו רווק, נולד בחו"ל בסוף שנות ה-80.

2.       היחיד הגיע לישראל במהלך חודש אוגוסט 2019 (להלן: "מועד העלייה"). ב 10- השנים שקדמו למועד העלייה היחיד שהה מעל ל 183- ימים במדינה בה נולד, שם נחשב כתושב לצרכי מס ועמד לרשותו בית קבע.

3.       החל ממועד העלייה, קיים ליחיד בית קבע בישראל, הוא שוהה כדרך קבע בישראל, ומרכז חייו בישראל.

4.       היחיד הינו בעל שליטה בחברה זרה שהוקמה לפני מועד העלייה העוסקת בתחום הטכנולוגיה הדיגיטלית. לטענת היחיד, עד למועד העלייה היחיד עבד בחברה הזרה אולם לא תוגמל בפועל, ולא היו לו הכנסות כלשהן מהחברה מיום הקמתה.

5.       מיום העלייה המשיך היחיד להעניק שירותים לחברה הזרה ללא תגמול.

6.       בשנים2015-2017 ביקר היחיד בישראל לעיתים תכופות יותר מאחר והיה בקשר זוגי עם תושבת ישראל. בעת ביקוריו של היחיד בישראל הוא שהה בעיקר בבתי מלון ו/או התארח בבתים של חברים.

7.       במהלך 10 שנים שקדמו ליום עלייתו לישראל, לא קיבל היחיד קצבאות מביטוח לאומי.

8.       במהלך 10 שנים שקדמו ליום עלייתו לישראל, היחיד לא קיבל טיפול רפואי בישראל במסגרת ביטוח בריאות ממלכתי.

9.       במהלך 10 שנים שקדמו ליום עלייתו לישראל לא חל על היחיד האמור בתקנה 2, לתקנות מס הכנסה (קביעתיחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל)התשס"ו-2006.

10.   החל מיום עלייתו לישראל, היחיד משלם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות בישראל בהתאם לחוק ומבוטח בביטוח בריאות בקופת חולים.

11.   החל מיום עלייתו לישראל גר היחיד בדירה ששכר שעומדת לרשותו.

הבקשה:

12.  לאשר כי היחיד יחשב כ-"תושב ישראל לראשונה" בהתאם להוראות סעיף 14(א) לפקודה ממועד העלייה ולקבוע את הסדר המס בגין כלל הכנסותיו של היחיד בתקופת ההטבות.

החלטת המיסוי ותנאיה:

13.   הזכאות להטבות כאמור לעיל תחול כל עוד מרכז חייו של היחיד ימשיך להתקיים ברציפות בישראל לאחר מועד העלייה במשך תקופת ההטבות. יודגש, כי ככל שהיחיד יפסיק את תושבותו במהלךתקופת ההטבות קבלת ההטבות תינתן עד למועד ניתוק התושבות.

14.   במסגרת החלטת המיסוי נקבע כי שווי השירותים אותם העניק היחיד לחברה הזרה החל ממועד העלייה הינםהכנסה של היחיד שהופקה ונצמחה בישראל.

15.   עוד נקבע כי ככל והיחיד יעניק שירותים לחברות זרות שבשליטתו, במישרין או בעקיפין, הם יינתנו במחיר שוק בהתאם לסעיף 85 א לפקודה.

May 3, 2021

הגדרת "מקרקעין לצרכי דיור להשכרה" – סעיף 64א2 לפקודת מס הכנסה

מיסוי תאגידים

החלטת מיסוי 1105/21

העובדות:

1.       חברה א' (להלן: "הקרן" או "החברה") הוקמה כחברה פרטית בישראל על ידי חברה ב' אשר מחזיקה ב- 100% מהון המניות המונפק והנפרע של החברה.

2.       החברה הוקמה במטרה להפוך ל"קרן להשקעות במקרקעין" (קרן REIT), כמשמעותה בסעיף 64א3 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה").

3.       חברה ב' זכתה במכרז לפיתוח וחכירה של מקרקעין X (להלן: "המכרז" ו"המקרקעין" בהתאמה).

4.       בהתאם לאמור במכרז, הזוכה תתכנן ותקים על גבי המקרקעין 150 יחידות דיור לפחות למגורי סטודנטים וכן שטחי מסחר התואמים ותומכים ייעוד זה (להלן: "הפרויקט").

5.       בהתאם להוראות המכרז, תקופת הפיתוח וההקמה נקבעה לתקופה של 5 שנים, שלאחריה המקרקעין יוחכרו לזוכה לתקופה של 49 שנים, עם אופציה ל- 49 שנים נוספות אשר במהלכן יושכרו 150 יחידות הדיור בפרויקט לסטודנטים.

6.       הקרן וחברה ב' חתמו על הסכם מכר והקצאת מניות במסגרתו, תמכור חברה ב' לקרן, בין היתר, את זכויותיה במקרקעין.

7.       שטחי המסחר בפרויקט יהיו בשטח שלא יעלה על 10% משטחי המגורים וישמשו כתומכי מגורים בלבד, כגון: צרכנייה, בית קפה, מכבסה, ושירותים תומכים נוספים (להלן: "שטחי מסחר תומכים").

8.       הקרן תקים את שטחי המגורים וכן את שטחי המסחר התומך ותשכירם לטווח ארוך על מנת שיהיו "מקרקעין מניבים לצורכי דיור להשכרה" כהגדרתם בסעיף 64א2 לפקודת מס הכנסה.

9.       בהתאם לחוברת המכרז, המקרקעין שווקו אך ורק לצורך הקמת יחידות דיור שיושכרו לסטודנטים ושטחי מסחר תומכים, לתקופה של 49 שנים עם אופציה ל- 49 שנים נוספות וזאת בהתאם לאישורה של הוועדה המחוזית לתכנון ובניה אשר קבעה בין היתר את השימוש למעונות סטודנטים כפי שאושרו בצווים ובתקנות מכוח סעיף 188 לחוק התכנון והבניה כשימוש אפשרי במגרש הנדון.

פרטי הבקשה:

10.   על המקרקעין תחול חלופה (2) להגדרת "מקרקעין לצרכי דיור להשכרה" כאמור בסעיף 64א 2לפקודה.

11.   בתקופת הביניים שמיום רכישת המקרקעין על ידי הקרן ועד להשלמת הבנייה והפיכת חלק הקרקע המיועד למסחר ותעסוקה כאמור ל"מקרקעין מניבים", לא ייכלל חלק הקרקע המיועד למסחר ותעסוקה במבחני השווי אשר על קרן להשקעות במקרקעין לעמוד בהם כאמור בסעיפים 64א3(א)(5)(א) ו- (ג) ו- (5א)(א) לפקודה.

החלטת המיסוי תנאיה:

12.   תחולת הגדרת "מקרקעין לצרכי דיור להשכרה" על המגרש:

·        יראו במקרקעין המיועדים למגורים של ציבור הסטודנטים כמקרקעין עליהם חלה תכנית להשכרה למגורים.

·        לפיכך, יראו במקרקעין הנרכשים על ידי הקרן מחברה ב' אשר זכתה במכרז - כנכס שחלה לגביו חלופה (2) להגדרת "מקרקעין לצרכי דיור להשכרה" כאמור בסעיף 64א2 לפקודה.

13.   שטחי מסחר תומכים:

·        המקרקעין נשוא המכרז מהווים מקשה אחת שלפרויקט להשכרה למגורים לטווח ארוך. שטחי המסחר הינם טפלים לשטחי המגורים (מהווים לא יותר מ-10% מסך שטחי הבנייה המותרים לבנייה על פי התכנית החלה) ונועדו לתמוך בכדאיות ההשכרה למגורים נשוא המכרז.

·        בתקופת הביניים, מיום רכישת המקרקעין על ידי הקרן ועד להשלמת הבניה, שטחי המסחר התומכים הכלולים במכרז לא יפגעו במבחני השווי שעל קרן להשקעות במקרקעין לעמוד בהם כמפורט בסעיפים 64א3(א)(5)(א) ו- (ג) ו-(5א)(א) לפקודה.

·        יובהר כי הטבות המס הקבועות בפרק שני 1לפקודה להכנסות "מקרקעין לצרכי דיור להשכרה" וכן הטבות המס החלות על "מקרקעין מניבים לצרכי דיור להשכרה" לא יחולו על רכיב שטחי המסחר והתעסוקה שבפרויקט.

May 3, 2021

תחולת סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין כשהדירה נרכשה בכספים שהתקבלו בתמנה מהורה

מיסוי מקרקעין

החלטת מיסוי 3342/21

העובדות: פלונית הינה בעלים של דירת מגורים (להלן: "הדירה"). הדירה נרכשה על ידי פלונית באמצעות כספים שקיבלה במתנה מאמה. כעת מבקשת פלונית להעביר את הדירה במתנה לאחותה, בפטור ממס שבח לפי סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק").  

 

החלטת רשות המיסים: במסגרת תיקון 76 לחוק, זכות במקרקעין המועברת בין אחים ללא תמורה תהיה פטורה ממס שבח וזאת רק אם הזכות התקבלה אצל האח המעביר במתנה או בירושה מהורי האחים או מהורי הוריהם.

 

ככל והכספים אשר שימשו לרכישת הדירה או מרביתם המוחלט של הכספים  (95% פחות מהכספים) מקורם במתנה, וכן כי הדירה מועברת בין האחים במתנה וללא תמורה, יראו בדירה כאילו זו נתקבלה ב'מתנה בעין' וניתן יהא ליישם בעניין זה את הוראות סעיף 62 לחוק על הדירה המועברת.

 

ויודגש, כי נטל ההוכחה, כי הדירה נרכשה מכספים שנתקבלו במתנה מהורים או מהורי הורים מוטל על המבקש (פלונית במקרה שלנו).

May 3, 2021

מיסוי רווח הון שנצמח לתושב חוזר ותיק

מיסוי בינלאומי

ע"מ 41183-01-19

סעיף 89(ב) לפקודה קובע כלל לפיו רווח ההון ממכירת מניה בחברה ישראלית יוטל מס בישראל – בין אם המוכר נחשב ל"תושב ישראל" ובין אם הוא בגדר "תושב חוץ" והכל בהתאם לשיעורים הקבועים בסעיף 91 לפקודה.

 

חריג לכלל האמור מצוי בהוראות סעיף 97(ב3) לפקודה אשר קובעים (בתנאים המפורטים בסעיף) פטור ממס על רווח הון לתושב חוץ. בנוסף לאמור, מובהר בסעיף, כי גם תושב חוזר ותיק (וזאת בנוסף לתושב ישראל לראשונה "עולה חדש") עשוי להנות מהפטור וזאת במידה והיה תושב חוץ במועד רכישת המניות ובמועד המכירה הינו תושב חוזר ותיק.

May 3, 2021

האם קיימת סמכות לתפוס כספים שנמצאו בחזקת אדם החשוד בביצוע עבירה של העלמת מס בלבד, בשלב החקירה ועוד בטרם הוחלט על הגשת כתב אישום?

מיסוי פלילי

בש"פ 333/21

אין חולק כי תפיסתו של רכוש או חפץ בידי הרשות החוקרת חייבת להיות מעוגנת בהסכמה חוקית. משכך, יש לבחון האם סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי אכן חל על תפיסת כספים שביחס אליהם נחקר חשד לביצוען של עבירות מס.

 

לעמדת בית המשפט העליון (בדעת רוב ובניגוד לדעתו של השופט מינץ),סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי אינו כולל סמכות לתפיסת כספים בגין ביצוע עבירה של העלמת מס לפי סעיף220 לפקודת מס הכנסה, ככל שהיא עומדת בפני עצמה ואינה מהווה "עבירת מקור".

 

יחד עם זאת יש להבהיר, כי בית המשפט מבהיר כי אין באמור בכדי לפגוע בסמכות רשות המיסים להוסיף ולפעול לעיקול הכספים בנתיב שהתווה סעיף 194 לפקודה מס הכנסה (גביית מס במקרים מיוחדים).

May 3, 2021

מיסוי עסקאות בדירת מגורים של אדם שנמצא בקשר זוגי

מיסוי מקרקעין

ע"א 4298/18

המחוקק קבע את כלל היחידה המשפחתית, לפיו רואים את בני הזוג וילדיהם הקטינים, כיחידה אחת לעניין הזכאות לפטור ממס שבח והקלה במס רכישה בכל הנוגע לעסקה בדירת מגורים מזכה או יחידה, בהתאמה. המחוקק הכיר רק בשני חריגים לכלל זה: בני זוג הגרים באופן קבוע בנפרד וקטין שנישא.

 

בית המשפט העליון בעניין שלמי, פלם ובלנק הכיר בשני חריגים נוספים:

1.       חריג המטען ההיסטורי, מכוחו אין מתחשבים בפעולות שביצע אחד מבני הזוג לפני הנישואין על מנת לשלול זכות לפטור או להקלה העומדת לבן הזוג האחר

2.       חריג ההפרדה הרכושית, לפיו יש לפרש את כלל היחידה המשפחתית כקובע חזקה ניתנת לסתירה, אשר אין להחילה כאשר בני הזוג קבעו הפרדה רכושית בהסכם יחסי ממון, והוכח כי הפרדה זו נשמרת הלכה למעשה, דהיינו שאינה מלאכותית, אינה פיקטיבית והיא לא נזנחה במהלך החיים המשותפים.

May 3, 2021

הנחיית רשות המיסים בדבר טיפול בפניות אנונימיות ובפניות טרם הגשת דוחות

מיסוי כללי

סעיף 158ג לפקודת מס הכנסה קובע כי הטיפול בבקשה להחלטת מיסוי יתבצע על ידי המנהל ועל ידי מישהו סמך לכך על ידו. בנוסף, בהתאם לסעיף 158ד(ה) לפקודה, ניתן שתחילת הטיפול יתבצע אגב פנייה אנונימית. ישנם מקרים בהם יוחלט על ידי נציגי החטיבה המקצועית להעביר את הטיפול בבקשה למשרדי השומה ולטפל בה שלא בדרך של החלטת מיסוי, בהתאם לסעיף 158ג(ב)לפקודה. חוזר מס הכנסה 16/2018 בנושא החלטות מיסוי מרכז ומבהיר את ההוראות, הסמכויות והנהלים לעניין הליך בקשה ומתן של החלטות מיסוי.

 

לפיכך, במקרים בהם מתקבלת פנייה אנונימית, יפנה מנהל המשרד את המבקש לחטיבה המקצועית המשמשת "כמוסד להחלטות מיסוי" שבו יוחלט כיצד תטופל הפנייה. במקרים בהם מתקבלת פנייה שאינה אנונימית, לגבי תיק המתנהל במשרד השומה, באשר להשלכות חבות המס, לגבי עסקה או פעילות אשר טרם הגיע מועד דיווחה - בסמכות המשרד לטפל בה לצורך ניכוי מס במקור בלבד. בכל טיפול נוסף יש להפנות את הפונה אל הרפרנט המקצועי של המשרד בטרם קבלת החלטה לגבי הפנייה.

May 3, 2021

פסיקת פיצויים במצב שבו הניזוק טוען להכנסה לא מדווחת

מיסוי יחיד

ע"א 4816/20

ישנם מספר "כללי אצבע" בבוא של בית המשפט לפסוק פיצויים במצב שבו הניזוק טוען להכנסה לא מדווחת ("בשחור"):

1.       על הניזוק-התובע נטל הוכחה מוגבר להוכחת גובה השתכרותו הלא מדווחת.

2.       אין מקום להשתמש בנקודות מוצא כמו שכר מינימום או שכר ממוצע במשק לצורך הערכת גובה ההכנסה הלא מדווחת.

3.       גם משהוכחה ההכנסה לא מדווחת, יש להפחיתה לצורך חישוב הפיצויים, ולו במעט לאור השיקולים האמורים לעיל.

4.       יש להתייחס בחומרה רבה יותר למצג פוזיטיבי של אי השתכרות כלפי הרשויות (למשל, דיווח כוזב לבית המשפט בהליך אחר או דיווח כוזב לביטוח הלאומי לשם קבלת קצבה) להבדיל מאי דיווח "פסיבי", בבחינת מעין יישום של דוקטרינת ההשתק השיפוטי.

5.       יש להתייחס בחומרה רבה יותר לאי דיווח של עצמאי מאשר לאי דיווח של שכיר שמעבידו לא הנפיק לו תלוש משכורת.

6.       יש להתייחס בחומרה רבה יותר לניזוק החי מאשר לתביעת אלמנה ותלויים.

May 3, 2021

מתי יתערב בית המשפט בשיקול דעתו של פקיד המס בבואו להגיע להסדר גבייה בקשר לחובות פלוני לאוצר המדינה?

מיסוי כללי

ה"פ 12995-04-20

מסקירת פקודת המיסים (גבייה) לא עולה, כי לפקידי הגבייה מוקנית סמכות להקל באופן גביית המס, למשל על ידי הסכמה לכך שהמס המגיע יחולק לשיעורין תשלומו ייפרס על פני תקופה. יחד עם זאת, סעיף 116 לחוק מע"מ כן מעגן הוראה זו באופן כללי " המנהל רשאי להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות על פיו לעשיית דבר, למעט מועד להגשת ערעור או ערר, ורשאי הוא לקבוע שהחוב ישולם לשיעורין..". סעיף משלים לסמכות האמורה, הינו סעיף 100 לחוק אשר אינו נוגע לאופן ומועד גביית קרן המס, אף מאפשר לוותר על הפרשי הצמדה וריבית או להפחיתם.

 

לעמדת בית המשפט, על פני הדברים, אפוא, לא מעוגנת בחוק זכות השגה או ערעור על החלטה שלילית של המנהל לפי סעיף 116 לחוק, לפיה הוא סירב להאריך מועד או לקבוע "שהחוב ישולם לשיעורין". אין הכרח כי הדבר מהווה לקונה או השמטה בלתי מכוונת – וייתכן שהמחוקק התכוון לכך שהחלטות לפי סעיף 116 – אשר במהותן מאפשרות סטייה מן הכללים החקוקים הרגילים - יהיו, ככלל, סופיות.

 

מוסיף בית המשפט, כי התערבותו בתחום הסדרי הגבייה צריכה להיות מצומצמת מאוד. העניין מסור לשיקול דעתו הרחב והמקצועי של מנהל מס ערך מוסף ובדרך כלל לא תהיה כל הצדקה להחלפת שיקול דעת זה בשיקול הדעת של השופט (שאיננו עוסק ביום-יום בגביית מסים מאלפי עוסקים שונים). הדבר נכון בכל תיק ותיק והוא וודאי נכון לנוכח האפשרות הבלתי רצויה בעליל כי כל עוסק שאיננו שבע רצון מהסדר הגבייה שאושר לו יעשה את דרכו לבית המשפט לשם "מקצה שיפורים". יחד עם זאת, מקרים חריגים בהם החלטת המנהל נובעת משיקולים זרים, חוסר תם לב וכדומה עשויים להצדיק ביקורת שיפוטית על פי העילות המוכרות במשפט המינהלי.

May 3, 2021

אימתי יאשר בית המשפט קיום חקירה נגדית באמצאות היוועדות חזותית?

מיסוי כללי

ע"מ 21579-01-20

תקנה 72(ב) לקנות סד"א קובעות, כי לבית המשפט הסמכות להתיר שמיעת עדות בדרך של היוועדות חזותית, אם השתכנע שהתקיימו התנאים הבאים:

§        הגעתו של העד לבית המשפט שבו נדונה התובענה תקשה עליו מאוד והוא נתן את הסכמתו למתן עדות בדרך זו.

§        עדותו של העד חיונית לשאלות השנויות במחלוקת.

§        אין מניעה מבחינת מדינת החוץ לשמיעת עדות זו בתחומה.

תקנה 72(ב)מתייחסת במפורש למתן עדות, ואינה מצמצמת את ההיוועדות החזותית לדיונים מקדמיים, אף אינה מסייגת את תחולתה לשמיעת עדויות של עדים שאינם בעלי הדין. זאת ועוד. סמכות בית המשפט להתיר היוועדות חזותית אינה מותנית בהסכמת הצדדים. הוראת התקנה, המקנה סמכות מפורשת לבית המשפט להתיר גביית עדות בהיוועדות חזותית, מחזקת ומרחיבה את המגמה שהתפתחה בפסיקה ברבות השנים, בד בבד עם ההתפתחות הטכנולוגית, לגמישות בהיעתרות לבקשות למתן עדות בהיוועדות חוזית.

May 3, 2021

איחור בהגשת ערעור

מיסוי כללי

על פי סעיף 153 לפקודה היה על המערער להגיש  ערעור על הצו שהוצא לו על ידי המשיב בתוך 30 ימים. בכל הנוגע להחלטת הפסילה, המערער היה רשאי לבקש מהמשיב לחזור ולעיין בה בתוך 30 ימים (סעיף 130(י"א)(2) לפקודת מס הכנסה).

May 3, 2021

בקשה לסילוק על הסף

מיסוי כללי

ע"מ 10280-08-20

בקשה לסילוק על הסף

יש לנהוג במשנה זהירות בעת בחינת בקשה לסילוק על הסף וכי ראוי לקבל בקשה זו במשורה ורק בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות צעד חריג מעין זה.

May 3, 2021

חוב אבוד

מיסוי כללי

חוב אבוד

על מנת להוכיח שחוב הפך אבוד, על נישום להתבסס על נתונים ממשיים לפיהם ננקטו על ידו הליכי גבייה וכי החוב הפך אבוד בשנת המס, בה נדרש הניכוי. זאת ועוד, חוב אבוד יותר בניכוי רק באותה שנהבה הפך לחוב רע בוודאות גמורה  או בסבירות גבוהה, שאכן אין עוד סיכוי סביר לגבייתו של החוב.

May 3, 2021

האם זכות לפיצויי הפקעה וזכות לפיצויים בגין ירידת ערך של מקרקעין מוציאות את בעל הזכויות מהגדרתו כ"איגוד מקרקעין"?

מיסוי מקרקעין

ע"א 7900/19

ההחלטה למסות פעולה באיגוד מקרקעין נועדה להתמודד עם התחמקות מתשלום מס בעת מכירת זכויות במקרקעין באמצעות שימוש באיגודי מקרקעין (כגון חברת "גוש חלקה"). החיוב במס רכישה בנסיבות אלה מבוסס על "הרמת מסך סטטוטורית", יצירת זהות בין מכירת הזכויות באיגוד ובין מכירת הזכויות במקרקעין עצמם, כך שניתן לחייב במס עסקאות בזכויות האיגוד כאילו נמכרו מקרקעי האיגוד עצמם.

 

[הבהרה: בהתאם לפסק הדין בעניין גזית גלוב, המבחן שנקבע להגדרת המונח "איגוד מקרקעין" הוא המבחן הנכסי. איגוד שכל נכסיו, במישרין או בעקיפין, הם זכויות במקרקעין, הוא איגוד מקרקעין. איגוד יחשב לאיגוד מקרקעין גם אם יש ברשותו נכסים שאינם זכויות במקרקעין כל עוד מדובר בנכסים "ניטרליים" שלא משמשים את האיגוד ביצור הכנסתו, ולחלופין, כל עוד הנכסים הניטרליים משמשים את האיגוד ביצור הכנסתו אך הם טפלים למטרותיו העיקריות. איגוד המחזיק בזכויות במקרקעין לא ייחשב כאיגוד מקרקעין אם יש לו נכסים משמעותיים שאינם זכויות במקרקעין, אשר משמשים את האיגוד ביצירת הכנסות והם אינם טפלים למטרותיו העיקריות].

 

נבהיר, כי בהתאם לעניין גזית גלוב (המוזכר לעיל), לא די בטענה כי נכס מסוים כשלעצמו אינו בגדר זכות במקרקעין (ומשכך אין המדובר בפעולה באיגוד מקרקעין)- יש לבחון אם בהתחשב במהותו הכלכלית ובמאפייניו, ניתן לומר כי הוא שלוב ונטמע בזכויות במקרקעין או אם לאו.

 

לעמדת בית המשפט העליון בעניין ב.ס.ט הנייה בע"מ, כשם שקבלת כספי תמורה בגין מכירה לא שוללת את מהותה של העסקה ואת היות המוכר איגוד מקרקעין, כך גם קבלת פיצויים בגין הפקעה. לעניין זה, אין להבחין בין קבלת הפיצויים בפועל לבין זכות לפיצויים שטרם מומשה. פער הזמנים בין מסירת החזקה בקרקע (ההפקעה) לבין קבלת כספי הפיצויים לא מנתק את מהותה של הזכות לפיצויים ככזו הנובעת ממכירת המקרקעין, גם אם הייתה זו מכירה כפויה.

April 1, 2021

האם מכתב ששלח נישום לפקיד השומה מהווה השגה כדין?

מיסוי כללי

ע"מ 38310-01-21

על דרך הכלל, במקרה הרגיל יש מקום לפתוח פתח רחב לנישום ללבן את טענותיו מול הרשות במסגרת ערעור מס, ואף לאפשר זאת, בנסיבות המתאימות, גם אם הנישום אינו עומד בכל התנאים הפורמליים להגשת הערעור.

 

מלשון סעיף 150(ב) לפקודה, עולה באופן ברור, כי רק דוח מס יכול לשמש כהשגה על שומות בהיעדר דוחות. לאור האמור אין לראות במכתב ההשגה כ"השגה" בהתאם להוראות הסעיף. יחד עם זאת, בית המשפט השאיר פתח מסוים, כאשר גרס, כי אולי היה מקום לקבל את טענת הנישום (שדי במכתב השגה ולא בהגשת דוח) אילו לא היה מגיש דוחות כלל (במקרה הנדון הנישום הגיש דוחות באיחור רב – מספר רב שנים לאחר המועד הקבוע בדין) תוך שהוא כופר בחובתו זו.

 

[הבהרה: בניגוד לחוק מיסוי מקרקעין או חוק מע"מ, אין בהוראות פקודת מס הכנסה הוראה המאפשרת לנישום להגיש ערעור מס על כל החלטה של פקיד השומה בהשתמשו בשיקול הדעת שניתן לו עלפי הוראות הפקודה].

April 1, 2021

האם אי דיווח לרשויות המס על הסכם מכר הופך אותו לבלתי חוקי?

מיסוי מקרקעין

ת"א 34898-04-16

הסכם המכר הוא הסכם שביסודו עסקה לגיטימית בין שני צדדים, ואין בליבת ההתקשרות מעשה אסור כלשהו. הגם שהימנעות מדיווח הופכת את ההסכם לנגוע באי חוקיות, מדובר כאמור באי חוקיות אינצידנטלית, אשר אינה גורעת מתוקפו של ההסכם בין התובע לבין הנתבעים.

April 1, 2021

הקצאת מניות במסגרת העברת נכס לפי סעיף 104א, בעקבות תיקון שומת מס רכישה

מיסוי מקרקעין

החלטת מיסוי 3958/21

העובדות: לחברה פרטית הפועלת בתחום הנדל"ן המניב (להלן: "חברת האם"), יש חברת בת (מחזיקה במלוא הון מניות החברה) המשמשת כזרוע היזמית של החברה (להלן: "חברת הבת"). ב- 03/20 העבירה חברת האם לחברת הבת זכות במקרקעין תמורת הקצאת מניות בלבד, וזאת בהתאם להוראות סעיף 104א לפקודת מס הכנסה (להלן: "שינוי המבנה"). בהתאם להוראות סעיף 104ז לפקודה, דיווחה חברת הבת לפקיד השומה על שינוי המבנה.

 

בנוסף דיווחה חברת הבת גם למנהל מיסוי מקרקעין על שינוי המבנה וגם שילמה מס רכישה בגובה 0.5% משווי הזכות במקרקעין שהועברה במסגרת שינוי המבנה. בהתאם להוראות סעיף 78(ב)(2) לחוק מיסוי מקרקעין, הפעיל מנהל מיסוי מקרקעין את סמכותו והגדיל (בהסכמת חברת האם וחברת הבת) את שווי הזכות במקרקעין ביחס לשווי שדווח במסגרת שינוי המבנה.

 

הבקשה: מבוקש להבהיר, האם נדרש להקצות מניות נוספות בהתאם לשווי המעודכן של הזכות במקרקעין?

 

ההבהרה ותנאיה: הובהר כי בהתאם להוראות סעיף 104א(א)(3)לפקודה, על חברת הבת להקצות מניות נוספות, בהתאם להפרש בין שווי הזכות המוצהרת לשווי המוסכם. בנוסף נקבע, כי לדווח על הפעולה לפקיד השומה של חברת האם (סעיף104ז).

April 1, 2021

כיצד יש לסווג פיצוי (אופציות), שקיבל יחיד על פי הסכם פשרה עליו חתם עם מעסיקתו לאחר סיום העסקתו

מיסוי הייטק

ע"מ 22721-10-18

על פיה פסיקה, קיימת חזקה, שהנטל לסתור אותה מוטל העובד, ולפיה תשלומים ששולמו לעובד ממעביד ובזיקה ליחסי העבודה, יסווגו כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה ויחויבו בשיעור המס השולי החל על העובד.

 

תנאי להחלת העיקרון לפיו "דין הפיצוי כדין הפרצה" הוא כי "הפרצה" עצמה אינה  תלויה בתנאים ש"הפיצוי" אינו יכול לשמש תחליף להם. כידוע, ההסדר הקבוע  בסעיף 102 לפקודה – הכולל אף אפשרות לתשלום מס בשיעור מופחת על פי המסלול ההוני – הוא בגדר יוצא מן הכלל לעקרון לפיו כל טובת הנאה שמקבל עובד ממעבידו במסגרת יחסי העבודה, מהווה הכנסת עבודה. הקצאת אופציות לעובד היא בוודאי הטבה מהסוג האמור, ודינה, בהעדר הסדר מיוחד, להיות ממוסה כהכנסת עבודה, שהיא "ברירת המחדל" לאופן מיסוי ההטבה.

 

[הבהרה: תכליתו של סעיף 102(ב)(2) לפקודה, הקצאה במסלול רווח הון, היא מתן תמריץ לעובדים תוך יצירת הזדהות בינם לבין החברה המעבידה, כך שמתן אותה הטבה לעובד אך ורק בשל פיצוי שקיבל לרגל סיום יחסי העבודה, אף אינו עולה בקנה אחד עם התכלית האמורה. הפרצה "הנכונה" היא, אפוא, הטבה שמקבל העובד מהמעביד בדמות אופציות למניות, שיש לסווגה כהכנסת עבודה ב"מסלול הרגיל"].

April 1, 2021

האם יש להתיר חישוב לינארי מוטב במכירת דירת מגורים לחברה שבשליטת העוררת המהווה מכירה לקרוב

מיסוי מקרקעין

ו"ע 41858-03-19

מטרתו של סעיף 48א(ב2) היא לאפשר הטבת מס למוכר שהוא בעלים של מספר דירות מגורים, וזאת במטרה להוריד את יוקר מחירי הדיור ולהקטין את המחסור בהיצע של דירות מגורים. עם זאת, המחוקק ביקש שלא לאפשר תכנוני מס אגרסיביים ומתן הטבה משמעותית למשקיעים, כמו גם למנוע ירידה דרסטית ובלתי מבוקרת במחירי הדיור. לפיכך, נקבע כי מוכר שהיה ביום 1.1.14 בעלים של יותר מדירת מגורים אחת, ומכר בתקופת המעבר - קרי, בתקופה שמיום 1.1.14 עד ליום 31.12.17- שתי דירות מגורים לכל היותר, יהיה זכאי לחישוב ליניארי מוטב אך ורק אם הוא מקיים את התנאים הקבועים בסעיף 44(ד) להוראת השעה

 

אחד מהתנאים הקבועים בסעיף 44(ד) הינו, כי מכירת הדירה לא נעשתה לקרוב, כמשמעותו בסעיף 1 לחוק, בין שבתמורה ובין שלא בתמורה תכליתו של תנאי זה למנוע העברות מלאכותיות בתוך המשפחה, שאינן מובילות להגדלת היצע הדירות, אלא מהוות אך ורק תכנון מס בלתי לגיטימי.

 

בהקשר זה יש לציין, כי בהתאם להגדרת "קרוב" בסעיף 1 לחוק, יש לראות באיגוד שהוא בשליטתו של פלוני כקרובו. לאור האמור, ככל והתאגיד נשלט על ידי המוכר אין הוא עומד בתנאי סעיף 44(ד) להוראת השעה.

April 1, 2021

האם בסמכות מנהל מיסוי מקרקעין להאריך את התקופה הקבועה בחוק לעניין תיקון שומה לפי סעיף 107(א) הדן בהארכת מועדים?

מיסוי מקרקעין

ע"א 9817/17

לעמדת מנהל מיסוי מקרקעין, יש לדחות את הערר על הסף מחמת התיישנות מכוח הוראות סעיף 85 (א) לחוק מיסוי מקרקעין אשר קובעת כי ניתן לתקן שומת מס תוך 4 שנים בלבד ממועד עריכתה. משכך, בחלוף ארבע שנים מהמועד שבו קיבל המערער את הצהרת המשיבים על רכישת הדירה בתל אביב, הפכה השומה לסופית ולא ניתן לתקנה עוד או להאריך את המועד לתיקונה באמצעות המנגנון הקבוע בסעיף 107 לחוק הדן בהארכת מועדים.

 

לטענת הנישום, השומה המקורית שהוגשה נבעה מטעות בתום לב ויש להעדיף גביית מס אמת על פני שיקולים אחרים. לכן, אף אם חלף המועד להגשת בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק, היה על מנהל מיסוי מקרקעין להאריך את המועד בהתאם להוראות סעיף 107 לחוק.

 

החלטת בית המשפט (ברוב דעות): השאלה המתעוררת בענייננו נוגעת כאמור להחלתו של סעיף 107 לחוק על המועד הקבוע בסעיף 85 לחוק. באופן רחב יותר השאלה הניצבת לפנינו היא האם סעיף 107 אכן מקנה למנהל סמכות להאריך "כל מועד" שנקבע בחוק או שמא ישנם מועדים מסוימים שאין בסמכותו להאריך? זוהי שאלה שכל כולה מצויה בד' אמותיה של פרשנות החוק.

 

לשון סעיף 107 לחוק היא ברורה וחדה. ניתן "לחלץ" ממנה משמעות אחת, בהירה ופשוטה. אין מדובר בלשון דו-משמעית או כזו הטומנת בחובה מספר משמעויות שונות. המחוקק קבע כי המנהל רשאי להאריך "כל מועד" שנקבע בחוק. על פי פשוטו של מקרא, המילה כל משמעה מלוא המידה מושא העניין הנמדד. סך כולל של כל הפריטים הכלולים במניין. לא חלק, לא מיעוט, אלא שלם. על כן שעה שמושא העניין הנמדד הוא מועדים, המושג כל כולל בחובו את המועדים כולם. המחוקק לא סייג וקבע כי מועדים מסוימים הקבועים בחוק אינם ניתנים להארכה. אכן, חרף האמור, טענת המערער היא כי לשונו של הסעיף סובלת פרשנות מצמצמת, על פיה המחוקק כיוון רק למועדים פרוצדורליים ולא למועדים הקובעים "התיישנות מהותית". ברם, טענה זו נעדרת כל עיגון בלשון החוק. גם ניסיון המערער להצביע על מועד אחר הקבוע בחוק שסעיף 107 לא חל לגביו, בהתאם לפסיקה, לא צלח.

April 1, 2021

עיקול רכוש של בת הזוג עקב חוב מס של חברה בבעלות בן הזוג

מיסוי כללי

ת"א 56498-03-18

הדרך להוכחת טענה של רישום כוזב או הברחת נכסים מפני נושים על ידי חייב, הינה הצבעה על "אותות מרמה", המקימים חזקות שבעובדה, כאשר הצטברותם עשויה להעביר את הנטל אל בעל הזכויות הרשום בנכס, לסתור את החזקות האמורות, וכאשר לא עולה הדבר בידו, יש בכך להצביע על מרמה. "אותות מרמה" שכאלה עשויים לעלות במקרים של: חדלות פרעון של מעביר הבעלות; קשרים בין המעביר לנעבר; חריגה מדרך מקובלת לניהול עסקאות; שמירת החזקה בנכס ועוד. זה המקום להבהיר, כי ככל שמצטברים יותר "אותות" כך עובר הנטל להפריכם.

 

הכוח הראייתי של אותות אלה הוא בהעברת הנטל לחייב, ועליו להראות כי העסקאות נעשו בתום-לב או להסבירן באופן שיניח את הדעת. הנטל המוטל על המבקש לסתור את הבעלות על נכס (כך שהרכוש אינו של פלוני אלא רכוש של החברה או החייב), הינו נטל אזרחי של הטיית מאזן ההסתברויות, ואולם מידת הראיה הנדרשת, גבוהה מבהליך אזרחי שלא נטענת בו טענה מסוג של מרמה, זיוף או הברחת נכסים.

February 18, 2021

האם מנהל מסמ"ק מחויב להשיב לשאלון בהתאם לסעיף 110 לתקנות סד"א?

מיסוי כללי

תקנות מע"מ ומס קניה (סדרי הדין בערעור), מחריגות את הסדר גילויה מסמכים שנקבע בתקנות סד"א, לרבות החובה להשיב על שאלון [הבהרה: מכוח סעיף 25 בחוק הפרשנות, יש להחריג גם את ההסדר הקבוע בתקנות סד"א החדשות]. בנוסף בהתאם להחלטת בית המשפט בעניין התאגיד העירוני לתיירות אילת, אין לראות במתן תשובה לשאלון כנגזרת של זכות הטיעון, וזאת בניגוד לגילוי מסמכים בעניין המידע שעמד ביסוד החלטת המנהל נשוא הערעור, אשר הוכר כחלק מזכות הטיעון.

 

חובת הגילוי בענייני מסים נגזרת בעיקרה מיחס 'מקבילית הכוחות' בין מידת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים, לבין חובת הסודיות המוטלת על רשויות המס, והחיסיון היחסי הנגזר מחובה זו, אשר יוסר, בהתאם להלכה הפסוקה, בנסיבות חריגות במיוחד.

February 18, 2021

כתב הערעור מגלה טענה חדשה שלא נטענה בהשגה

מיסוי כללי

הכלל הוא, כי בערעור מס ניתן העלות רק את אותן טענות שנטענו בהליך ההשגה. כחריג לכלל האמור נקבע, כי צדדים לערעור מס רשאים להעלות לפני בית המשפט טענות חדשות אשר לא נטענו בשלבים מוקדמים יותר של הליך הושמה או שנטענו באופן חלקי בלבד, לשם בירור מס אמת, בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט. ובלבד שאפשרות זו לא תנוצל לרעה. נדגיש, כי השיקולים שינחו את בית המשפט בבואו להפעיל סמכות זו הם כי לא ייגרם נזק דיוני לצד שכנגד, לא תפגע היעילות הדיונית וכן לא יפגעו תוקפו וחשיבותו של הליך ההשגה על שומת המס.

February 18, 2021

דיון מקדמי בטענת התיישנות

מיסוי כללי

רע"א 6552/20 ו-רע"א 7265/20

לאחרונה נדרש בית המשפט העליון (רע"א 6552/20) לדון בשאלה, באלו נסיבות על בית המשפט לדון בטענת התיישנות כטענה מקדמית. בהחלטתו הבחין בית המשפט בין ארבעה מצבים שונים:

 

מצב בו בירור טענת התיישנות אינו מצריך שום בירור עובדתי – הטענה תידון, ככלל, כטענה מקדמית; מצב בו נדרש בירור עובדתי ייחודי – הטענה תידון, ככלל, כטענה מקדמית; מצב בו נדרש בירור עובדתי חופף –הדיון בטענה יידחה, ככלל, להמשך ההליך; מצב בו הבירור העובדתי של התביעה לגופה עשוי להקרין על בירור שאלת ההתיישנות, אך אין וודאות בנדון -בנסיבות של חפיפה פוטנציאלית בהן בית המשפט מעריך כי במהלך ניהול התביעה לגופה יתווספו נתונים אשר ישליכו אף על שאלת ההתיישנות, ככלל יהיה זה ראוי לדחות את ההכרעה בטענת ההתיישנות לשלב בירור התביעה גופה.

 

בהמשך להחלטה לעיל, בעניין אחר שנידון בבית המשפט העליון (רע"א7265/20) נקבע, כי ככלל הנחת המוצא היא כי טענת התיישנות תידון כטענה מקדמית. זאת למעט במקרים שבהם ההכרעה בטענת ההתיישנות מחייבת בירור עובדתי אשר חופף, או עשוי להיות חופף, לבירור העובדתי שייעשה ממילא במסגרת הדיון בתביעה לגופה. בנוסף לאמור מבהיר בית המשפט, כי ככל שההכרעה בשאלת ההתיישנות מחייבת בירור של סוגיה משפטית, אז רצוי להכריע בה כבר בפתח ההליך, אף אם מדובר בסוגיה מורכבת, שכן ככלל, הבירורים העובדתיים והמשפטיים הכרוכים בתביעה גופה לא צפויים להשליך על ההכרעה בשאלה משפטית המתעוררת בסוגיית ההתיישנות

February 18, 2021

בקשה לגילוי מסמכים שבידי רשות המיסים

מיסוי כללי

ע"מ 22771-01-20

כפי שנקבע בהלכה הפסוקה, מוטלת על רשות המס החובה לגלות לנישום את מלוא המידע שעמד בבסיס עריכת השומה, ולהעמידו לרשותו, כחלק מזכות הטיעון, ובגדר חובתה של רשות המס לנהוג בשקיפות ככל רשות מנהלית אחרת.

 

המבחנים לגילוי המסמכים בענייני מס דומים בעיקרם למבחנים שנקבעו לעניין גילוי מסמכים בתקנות סדר הדין האזרחי. גם בדיוני המיסים נועדו הליכי גילוי המסמכים לאפשר את ניהול ההליך המשפטי בשקיפות בין בעלי הדין, מתוך הגינות דיונית, על מנת שניתן יהיה לחדד את המחלוקות בין הצדדים, לבררן עד תום ולהגיע לחקר האמת, שהיא תכליתו של ההליך המשפטי. נקודת המוצא גם בענייני מיסים, היא מידת הרלוונטיות של המסמכים להליך.

 

לצד המגמה הליברליתבפרשנות ה'רלוונטיות' של מסמכים להליך, הנוטה לגילוי מרבי לשם חשיפת האמת, שהיא תכליתו של ההליך השיפוטי, נשקלת גם היעילות הדיונית, המחייבת את צמצום היקף הגילוי למסמכים החיוניים, הנחוצים לשם בירור המחלוקת בין הצדדים. זאת ועוד, כפי שנקבע בהלכה הפסוקה, ערך גילוי האמת אינו ערך מוחלט, ולעיתים קיימת התנגשות בינו לבין ערכים אחרים, המביאה לכרסום בהיקף הגילוי, בעיקר נוכח ערכים המוגנים באמצעות חיסיון.

February 18, 2021

מכירת מקרקעין לצד ג'

מיסוי מקרקעין

ו"ע 8276-6-18

האם מכירת מקרקעין לצד ג', בין תום תקופת הפיתוח על פי החוזה עם רשות מקרקעי ישראל, לבין מועד הארכתה, היא מכירת 'זכות במקרקעין' החייבת במס שבח ובמס רכישה? לאחרונה ניתן פסק דינה של וועדת ערר מיסוי מקרקעין בבאר-שבע אשר קבע, כי יש להשיב לשאלה זו בחיוב.

 

לעמדת הוועדה, קביעת יום המכירה בסעיף 19(3) בחוק מיסוי מקרקעין מתיישבת עם המהות הכלכלית של העסקאות עם רמ"י, שלפיהן נכרת הסכם ל'מכירה' של 'זכות במקרקעין' כבר במועד אישור העסקה על ידי רמ"י. בנוסף, אירוע המס מתגבש אפוא כבר במועד אישור העסקה על ידי רמ"י, ולא במועד החתימה על הסכם הפיתוח או תשלום דמי ההיוון, שכן במועד זה נכרת הסכם מותנה בתנאים, או הוענקה 'זכות לקבל זכות במקרקעין', וכפועל יוצא חלה תמורה במערך הזכויות, וקמה לצד המתקשר עם רמ"י הנאה כלכלית מרכישת המקרקעין. כשם שחתימה על חוזה הפיתוח אינה מהווה תנאי לסיווגן של הזכויות כ"זכויות במקרקעין" על פי חוק מיסוי מקרקעין, ומכירתן של הזכויות לאחר אישור העסקה ולפני החתימה על 'חוזה פיתוח' מהווה 'מכירה' של 'זכות במקרקעין' כהגדרתן בחוק מיסוי מקרקעין, החייבת במס שבח ובמס רכישה, כך גם מכירת זכויות בתום תקופת הפיתוח ולפני הארכת תוקפו של חוזה הפיתוח הינה "מכירה" של "זכויות במקרקעין", כהגדרתן בחוק מיסוי מקרקעין, החייבת במס שבח ובמס רכישה, שכן זכויות אלו הן 'זכויות במקרקעין' כבר במועד אישור העסקה על ידי רמ"י.

February 18, 2021

הטבות מס לדייר קשיש במתחם פינוי ובינוי

מיסוי מקרקעין

חוזר מיסוי מקרקעין 1/2021

מתוך ההכרה בצרכים האובייקטיביים של אוכלוסיית הקשישים ובקשיים הייחודיים האופייניים לה בכל הכרוך בהתקשרות בעסקה מסוג פינוי ובינוי, תוקן חוק פינוי ובינוי ביום 29.7.2018 ובמסגרתו הוטלה על היזם החובה להציע חלופות תמורה לקשיש, ורק אם סירב הקשיש לחלופות אלו, ניתן יהיה לראות בסירובו לעסקת פינוי ובינוי כ'סירוב בלתי סביר' כמשמעותו בחוק פינוי ובינוי וזאת ככל והתקיימו מספר תנאים מצטברים. במסגרת התיקון האמור, תוקן גם חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) – תיקון 94.

 

תיקון 94 לחוק הרחיב הפטור הניתן לדייר הקשיש, וזאת על דרך ביטול סעיף 49כב(א1) לחוק (שהוסף כאמור במסגרת בתיקון 67) והוספת הגדרת "קשיש" בפרק חמישי 4 לחוק, כמו גם חיקוק סעיפים 49כב(א2) 49כב1 ו – 49כב2, העוסקים בפטור ממס במכירת יחידת מגורים חלופית על ידי קשיש בין אם ליזם ובין אם לכל אדם. כמו כן, הוסף סעיף 49כג(7), העוסק בדרך חישוב השבח במכירת הזכות החלופית הנמכרת, כאש ר התמורה הינה זכות ביחידת מגורים חלופית ותמורה כספית נוספת.

 

תיקון 94 לחוק קובע הסדר פטור מורחב וחלופי להסדר הפטור הקבוע בסעיף 49כב(א) לחוק ולפיו, בנוסף לאפשרות העומדת בפני כל דייר במתחם לקבל דירת מגורים חלופית (או דירת מגורים חלופית ותמורה כספית נוספת עד לתקרת הפטור) יוכל הדייר הקשיש לקבל, חלף דירתו במתחם, שתי דירות מגורים חלופיות (עד לתקרת הפטור). בנוסף, יוכל הדייר הקשיש למכור את הדירה החלופית שקיבל מהיזם, חזרה ליזם בסמוך לרכישתה מהיזם או לצד ג' לפי בחירתו, ולקבל פטור ממס - מלא או חלקי.

 

בנוסף יש לציין, כי מנגנון ההתקשרות שעוגן בתיקון 94 לחוק ושפורט לעיל מבטיח שכבר בשלב א', שהוא שלב ההתקשרות הבסיסי בכל עסקת פינוי ובינוי, יחול סעיף 31א לחוק מע"מ כך ששיעור המע"מ שיחול על מתן שירותי הבנייה לדיירים הקשישים יהיה מע"מ בשיעור אפס, זאת מבלי שחלופת התמורה שבחרו תשפיע על החיוב במע"מ בגין שירותי הבנייה במתחם.

February 18, 2021

האם ניתן לשנות סיווג דירה ל"דירה יחידה" בחלוף זמן ולאור שינוי נסיבות?

מיסוי מקרקעין

ו"ע 27213-02-19

רקע עובדתי: בשנות ה-80 רכשו בני זוג דירה בירושלים (להלן: "הדירה הראשונה"). בשנת2013 רכשו בני הזוג זכויות בדירה בתל אביב במסגרת קבוצת רכישה (להלן: "הדירה השנייה"). נבהיר, כי בהתאם לנסיבות בשנת 2013, לא היו זכאים בני הזוג למדרגות מס רכישה מוטבות. בשנת 2018, ועוד בטרם הסתיימה בנייתה של הדירה השנייה, מכרובני הזוג את דירתם הראשונה. לאור האמור, פנו בני הזוג למנהל מיסוי מקרקעין בבקשה,כי יראה את הדירה השנייה כדירה יחידה בהתאם למשמעות מונח זה לפי סעיף 9 לחוק מיסוימקרקעין.

 

[הבהרה: הזכאות למדרגות מס רכישה מוטבת מתאפשרת במצבים: אין בידי הרוכש דירת מגורים נוספת בישראל, כאשר הרוכש מכר את דירתו הראשונה בחלוף פרק זמן מוגדר בחוק ביחס לרכישה מקבלן או לא מקבלן או שרכש מקבלן אך חל עיכוב במסירת הדירה השנייה והדירה הראשונה נמכרה תוך פרק זמן מוגדר ממסירת ההחזקה בפועל בדירה השנייה. המטרה היא להקל על "משפרי דיור" אשר רוכשים דירה נוספת בעוד הם מחזיקים בדירה שטרם נמכרה].

 

החלטת וועדת הערר: אמנם אירוע המס (רכישת הדירה השנייה) מתרחש ברגע נתון, במועד היווצרות ההתקשרות החוזית המחייבת לפיה מוקנות הזכויות במקרקעין (כמשמעותן בחוק) לידי הרוכש. אולם תוצאות המס, בהקשר מסוים זה, אינן יכולות להיוודע באותו שלב. ובמילים אחרות, בהתאם לסעיף 9 לחוק, ולהקלות מכוחו, יש להמתין עד ל"סוף מעשה" על מנת לקבוע איזה מדרגת מס חלה.

February 18, 2021

הימנעות מהשבת מס שנגבה ביתר

מיסוי תאגידים

ה"פ 56509-12-19

סעיף 159א(ב) לפקודת מס הכנסה מאפשר לפקיד השומה להימנע מהשבת סכום מס ששולם ביתר. ההימנעות מהשבת המס מותרת במידה ש"בשנת המס האחרונה לגביה נעשתה לו שומה" נמצאו פנקסי החשבונות של הנישום, "בלתי קבילים". תנאי מקדמי והכרחי להחזקת כספים מכח סעיף 159 א(ב) לפקודה הוא היות ספריו של הנישום לשנת המס האחרונה לגבי נערכה שומה בלתי קבילים. בשערי הדיון בהחזקה על פי סעיף 159א(ב)לפקודה עומדת השאלה האם ספרי הנישום לשנת המס האחרונה לגבי – נערכה שומה הם קבילים אם לאו. אם מצאת שספרי הנישום נמצאו בלתי קבילים אזי רשאי פקיד השומה לעכב בידיו כספים כפי שביקש לעשות. אך אם נמצא שאין להתייחס לספרי הנישום כבלתי קבילים ממילא לא ניתן להחזיק בכל סכום מכח הוראות סעיף 159 א(ב) לפקודה

February 18, 2021

תשלום לחב' אם בגין הענקת מכשיריה ההוניים לעובדי חברת הבת אגב עסקה בין-לאומית

מיסוי בינלאומי

חוזר מס הכנסה 1/2021

חיוב בין-חברתי בגין הקצאת מכשיר הוני (דוגמת מניות) הינו חיוב החברה המקצה (החברה לה שייך המכשיר ההוני) בתשלום עבור ההקצאה לעובדי החברה המעבידה (החברה בה עובד העובד לו הוקצה המכשיר ההוני) – להלן: "הסכם Recharge".

 

במסגרת החוזר בא לידי ביטוי עמדת רשות המיסים באשר לשאלה מתי ישלראות בתשלום המועבר בין החברה המעבידה לחברה המקצה, כשיפוי בגין הוצאות שכר עבודהאו דיבידנד. בנוסף, מבהירה רשות המיסים, כי חברה שהסכמי ה- recharge בינה לבין החברה המקצה והתשלומים בגינם עומדים בכלל ההוראות והתנאים הקבועים בחוזר זה, כך שמהווים שיפוי בגין השתתפות בהוצאות שכר העבודה ולא דיבידנד, פטורה מדיווח על עמדה חייבת בדיווחמספר 70/2019.

 

נבהיר, כי חוזר זה בה להשלים את החלל שנותר ביחס לסוגיה זו בעקבות הלכת קונטירה אשר קבע כי יש לכלול את עלות הקצאת האופציות בבסיס העלות ביישום הוראות סעיף 85א לפקודה הדן במחירי העברה בעסקה בין-לאומית.

February 9, 2021

מכירת תמונות לחברה כנגד הקטנת יתרת חובה

מיסוי תאגידים

ע"מ 41276-01-19

יחיד היה בעלים יחיד של חברה. בכרטיס החו"ז (חובה/ זכות) של היחיד בספרי החברה, הייתה ליחיד יתרת חובה בגין משיכות בעלים. על מנת להקטין את יתרת החובה מכר היחיד לחברה תמונות שניתנו לו במתנה בפטור ממס לפי סעיף 88 לפקודה.

 

[הבהרה: התמורה בגין מכירת התמונות נרשמה בכרטיס החו"ז של היחיד בחברה כיתרת זכות והיא קוזזה כנגד יתרות החובה שהיו ליחיד טרם מועד המכירה. בדרך זו, מכירת התמונות הפחיתה את יתרת משיכות הבעלים של היחיד בחברה בגובה שווי התמונות ויתרת החוב למעשה אופסה].

 

בפסק דין שהתקבל לאחרונה, קבע בית המשפט, כי יש לראות בעסקה המתוארת כעסקה מלאכותית, בין היתר, לאור כך שהתמונות נותרו בשליטתו של היחיד מבחינה מהותית וכלכלית, גם לאחר מכירתן לחברה, אין לראות בהם כאלו יצאו מרשותו ושנמכרו לחברה. כפועל יוצא מכך, קובע בית המשפט, כי יתרות המשיכה של היחיד בחברה לא נפרעו ולכן חובו לחברה יסווג כהכנסה מדיבידנד - לפי סעיף 2(4) לפקודה.

February 9, 2021

הסבת שכ"ט בשווה כסף לחברה -עסקה מלאכותית

מיסוי תאגידים

ע"מ 56990-03-16

דרך המלך להעברת נכס מיחיד לחברה שבבעלותו הינה באמצעות המנגנון הקבוע בסעיף 104א לפקודה (סעיף זה מאפשר לבצע מכירת נכס מאדם לחברה בשליטתו בפטור ממס רווח הון, ככל שהמכירה מתבצעת ללא תמורה). במצב זה, העברת המניות מהיחיד לחברה לא הייתה יוצרת יתרת זכות בחברה, דבר המאפשר משיכת כספים מהחברה על ידי היחיד, ללא תשלום מס, על ידי סיווג המשיכות כהחזר הלוואה. מנגד, הסבת שכ"ט (נכס) מיחיד לחברה שלא באמצעות המנגנון הקבוע בסעיף 104א לפקודה, כן מאפשר לסווג את הנכס כהלוואה לחברה ומשכך גם משיכות ללא תשלום מס.

 

נדגיש, כי  תכנון מס כשלעצמו הוא בגדר פעולה חוקית (חובתם של מומחי מס לתכנון עסקאות, כך שלא תהיינה עתירות מס). יחד עם זאת, בהתאם לפסיקה ישנה דרישה, כי יהיה טעם מסחרי יסודי לביצוע העסקה שאינו תלוי בתכנון המס. ובלשון אחר – מקום בו הנישום היה מבצע את העסקה גם ללא תכנון המס הספציפי, לא יראו בעסקה כעסקה מלאכותית.

February 9, 2021

מיסוי בעל מניות בחברת מעטים

מיסוי תאגידים

החלטת מיסוי 7615/20

עובדות: יחיד (תושב ישראל) הינו רופא משפחה, שהכנסתו הכמעט בלעדית (99%) מגיעה מקופת חולים אחת עמה הוא חתום על הסכם מתן שירותי רפואה, במתקניה של הקופה. נבהיר, כי הקופה מספקת ליחיד את כל השירותים הדרושים לו על חשבונה ומכתיבה לו את נהלי העבודה. בכוונת היחיד להקים חברה ולהעביר אליה את כל פעילותו, לרבות ההתקשרות עם הקופה על כל גווניה. יודגש, כי היחיד יהיה הבעל מניות היחיד בחברה והמועסק היחיד על ידה.

 

הבקשה: מבוקש, כי בנסיבות המקרה לא יחולו הוראות המיסוי לפי סעיף 62א לפקודת מס הכנסה.

 

החלטת המיסוי: הכנסתה של החברה החדשה, הנובעת מפעילות מתן שירותי רפואה על ידי בעל המניות המהותי, יראו אותה כהכנסה שחלות לגבי ההוראות סעיף 62א(א)(2) לפקודה, והיא תיוחס לבעל המניות המהותי ותסווג בידיו כהכנסה מיגיעה אישית לפי סעיף 2(2) לפקודה.

 

[הבהרה: החברה הינה חברת מעטים (סעיף 76 לפקודה), שהכנסתה נובעת מפעילותו של בעל המניות המהותי. בנסיבות המקרה, מתקיימת החזקה הקבועה בסעיף 62א(א)(3)לפקודה בדבר פעולות שיראו בהן כפעולות הנעשות בידי עובד בעבור מעסיקו לעניין סעיף62א(א)(2) לפקודה, מכיוון שמקורם של מעל 70% מסך הכנסתה של החברה החדשה מדי שנת מס עתיד להיות בשירות הניתן לאדם אחד -הקופה].

February 9, 2021

תנאי 18 החודשים שבסעיף 49ב(2) לחוק מיסוי מקרקעין

מיסוי מקרקעין

1609/21

עובדות: בני זוג רכשו דירת מגורים והתגוררו בה עד גירושיהם. מאז הגירושין מתגוררת האישה בדירה ביחד עם בתם הקטינה (במסגרת הסכם הגירושין נקבע, כי הדירה תעבור לבעלותה מלאה של האישה בהתאם להוראות סעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין). כיום האישה מבקשת למכור את הדירה.

 

הבקשה: מבוקש לאשר כי במכירת הדירה בפטור לפי סעיף 49ב(2)לחוק, לצורך מניין תקופת 18 החודשים, יש לכלול גם את התקופה שבה התגוררה המוכרת בדירה יחד עם בן זוגה דאז וזו תימנה לצורך מתן הפטור כאמור.

 

החלטת המיסוי: במסגרת תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין הוסף תנאי לפטור הקבוע בסעיף 49ב(2) לחוק והוא שהמוכר בעל הזכות בדירת המגורים הנמכרת במשך 18 חודשים לפחות מיום שהייתה לדירת מגורים. בנוסף נקבע, כי התנאי שהוסף בסעיף 49ב(2) לחוק מתקיים בנסיבות בהן הדירה בבעלות בני הזוג במשך תקופה העולה על18 חודשים, בני הזוג התגוררו בדירה לתקופה העולה על 18 חודשים טרם הגירושין והדירה מועברת בשלמות לאחד מבני הזוג במסגרת העברה אגב גירושין ולפי סעיף 4א לחוק. לאור האמור הבקשה התקבלה.

February 9, 2021

פטור ממס שבח במכירת דירה יחידה לאחר רכישת קרקע ובניית דירת מגורים

מיסוי מקרקעין

החלטת מיסוי 8838/21

העובדות: בשנת 2011 נרכשה דירה כחלק מקבוצת רכישה. בשנת 2019 התקבל טופס 4 והדירה אוכלסה (להלן: "הדירה הראשונה" ו/או "הדירה הנמכרת"). בשנת 2017 נרכשה קרקע ונחתם הסכם עם קבלן לקבלת שירותי בנייה. טופס 4 צפוי להתקבל בשנת 2021 (להלן: "הדירה השנייה").

 

הבקשה: מבוקש למכור את הדירה הראשונה בפטור ממס שבח לפי חוק מיסוי מקרקעין, לאחר קבלת טופס 4לדירה השנייה, בהתאם לתקופה המנויה בסעיף 49ג(1) לחוק.

 

החלטת המיסוי ותנאיה: הגדרת "דירת מגורים" בסעיף 1 לחוק כוללת דירת מגורים שבנייתה נסתיימה. דירה שנרכשה "על הנייר" לא תיכנס להגדרה זו, ולא תיחשב כדירת מגורים נוספת, עד לסיום בנייתה, לצורך סעיף 49ב(2)לחוק. לפיכך, התקופה הקבועה בסעיף 49ג לחוק תימנה מיום סיום בנייתה של הדירה השנייה (החליפית), שנרכשה כתחליף לדירה הנמכרת. האמור תואם את הוראת ביצוע 05/2013הרפורמה במיסוי דירות מגורים.

 

מכאן, כי גם במקרה ובו נרכשה קרקע לצורך בניית דירת מגורים עליה, יש למנות את התקופה המנויה בסעיף 49גלחוק ממועד סיום הבנייה (קבלת טופס 4). דהיינו, ככל שדירת המגורים הראשונה תימכר במסגרת התקופה המנויה בסעיף 49ג לחוק, אשר תימנה ממועד קבלת טופס 4 של הדירה השנייה, ניתן יהיה להשקיף על דירת המגורים הראשונה כעומדת בסעיף 49ג(1) לחוק.

December 31, 2020

הארכת תקופות מיסוי מקרקעין

מיסוי מקרקעין

כל מי שביקש את הטבת המס הגלומה בסעיפים 9(ג1ג)(2)(ב), 9(ג1ג)(2)(ב1)(2)(ב), 9(ג1ג)(4)(ב), 49ג(1) ו-49ה לחוק מיסוי מקרקעין עדכון חשוב!

בחודש יולי 2020 התפרסמה הוראת שעה שבמסגרת נקבע, כי בחישוב התקופות שנקבעות בהוראות הסעיפים לעיל, התקופה שמיום הראשון למרץ 2020 עד הראשון לאוקטובר 2020 לא תבוא במעניין הימים אם מועדי סיומן חל באותה תקופה.

[לדוגמא סעיף 9(ג1ג)(2)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין: מי שרכש דירת מגורים נוספת והיה אמור למכור את דירתו הישנה עד 18 חודשים מיום רכישת הדירה החדשה (וזאת בכדי לשלם מס רכישה מופחת החל על דירה יחידה) והמועד האחרון למכירת הדירה הישנה הסתיים בתקופה שבין הראשון למרץ 2020 עד הראשון לאוקטובר 2020 (ולכאורה לא עמד בתנאים), התקופה האמורה לא תילקח בחשבון כחלק מתקופת ה-18 חודשים, מה שיוביל לידי כך שהיחיד כן יעמוד בתנאים למס רכישה מופחת (וזאת בתנאי שימכור את הדירה במסגרת 18 החודשים בניכוי התקופה האמורה].

במסגרת תיקון לחוק הארכת תקופות שהתקבל לאחרונה, הוארכה התקופה האמורה עד ליום 30 ביוני2021. יש לציין, כי המדובר בצעד מבורך שיסייע להמון אנשים.

December 27, 2020

האם עבודות פיתוח מהוות חלק מבסיס החישוב לתשלום מס רכישה?

מיסוי מקרקעין

כלל ידוע הוא, כי בבואנו לבחון מהו "שווי המכירה" של עסקת מקרקעין עלינו לבחון את כל התמורות הישירות והעקיפות שהתחייב הרוכש לשלם למוכר או למי מטעמו – "עקרון צירוף כל התמורות". אך האם הדבר גם נכון בכל הנוגע ל"הוצאות פיתוח" במקרקעין?

במקרה זה, ובהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, יש לעשות הבחנה בין עבודות פיתוח שבוצעו טרם מועד הרכישה (שכן במקרה זה, ניתן להניח בסבירות גבוהה, כי עבודות הפיתוח העלו את שווי הזכויות במקרקעין ולכן יש לצרפן לשווי המכירה), לבין מקרה בו, עבודות הפיתוח טרם בוצעו (במלואן או בחלקן), ומשכך אין לכלול בשווי המכירה את עלויות הפיתוח שטרם בוצעו. מהאמור אנו למדים, כי ככל שעבודות הפיתוח לא בוצעו כלל במועד החתימה על הסכם המכירה או שבוצעו בחלקן עד למועד זה, יש לחייב במס רכישה רק בגין שוויון של עבודות הפיתוח עד לאותו מועד.

הלכה למעשה, מבחן עיתוי ביצוע עבודות הפיתוח (כפי שמובא לעיל), מהווה את אחד המבחנים לבחינת השאלה האם יש להכליל את עבודות הפיתוח כחלק משווי הרכישה (ואולי החשוב מבניהם). אך, יחד עם זאת, לא מדובר במבחן בודד, שכן יש לבחון כל מקרה על פי מכלול הנסיבות ומתוך התבוננות על כל פרטי העסקה. קרי , בחינת המהות הכלכלית של העסקה, תוך תשומת לב לבחינה האם העלויות של עבודות הפיתוח מהוות התקשרות נפרדת בין הצדדים או שמא המדובר בחלק אינטגרלי (בלתי נפרד) משוויה של זכות המקרקעין הנמכרת. כך, למשל, ייתכן ובמקרה בו קיומו של הסכם אחד המאגד את רכישת הזכויות במקרקעין ואת עבודות הפיתוח, ובו סכום כולל אחד (ולא שני הסכמים מפוצלים), עשוי להוביל למסקנה כי יש לכלול את הוצאות הפיתוח בשווי המכירה לצורך חישוב מס הרכישה. נדגיש, כי הפסיקה אינה אחידה למקרה כגון זה והיו מקרים בהם טענה זו של מנהל מיסוי מקרקעין התקבלה ובמקרים אחרים נדחתה. כשאלו הם פני הדברים, מומלץ לפנות למומחה בתחום בכדי לקבל חוו"ד מקצועית טרם החתימה על ההסכם.

December 27, 2020

חלוף המועד להגשת השגה/ ערעור

מיסוי כללי

בג"ץ 1382/2

נישום המבקש לחלוק על שומות מס שהוצאו בעניינו צריך להגיש את השגותיו לפקיד השומה בדרכים ובמועד הקבועים בסעיף 150(א) לפקודה. לאחר מכן – וכלל שיש צורך בכך – עליו להגיש את ערעורו לבית המשפט המחוזי בהתאם לאמור בסעיף 153(א) לפקודה.

 

העובדה שהליכי ההשגה כבר אינם פתוחים בפני הנישום אינה מאפשרת לו להתגבר על מחסום ההתיישנות ואינה פותחת בפניו את שערי בג"ץ. חלוף המועד להגשת השגה או ערעור מס איננו מקים עילה להגשת עתירה לבית משפט זה.

December 27, 2020

גביית חוב מס הכנסה לפי סעיף 119א לפקודה

מיסוי יחיד

ע"מ 2929-12-17

האם בידי רשות המיסים לגבות חוב מס של החברה מבעל השליטה בה? בגדול התשובה היא כן.

 

סעיף 119א לפקודת מס הכנסה, מתיר לרשות המיסים (בנסיבות המתאימות)לגבות חוב מס על ידי הרמת מסך ההתאגדות (בין הישויות המשפטיות השונות) וגביית חוב מס של ישות א' מישות ב'.

 

נבהיר, כי סעיף 119א לפקודה מתייחס להרמת מסך לשם גביית חוב מס בשלושה מצבים:

א.      העברת נכסים ללא תמורה או בתמורה חלקית, מבלי שנותרו לחייב אמצעים לתשלום המס. במצב זה ניתן לגבות את חוב המס ממקבל הנכסים וזאת ללא תלות אם החייב במס התפרק או לא.

ב.       העברת פעילות לאדם אחר – במצב זה ניתן לגבות את חוב המס מהאדם האחר אליו הועברה הפעילות.

ג.       במידה והחייב במס (חוב מס סופי) התפרק או הפסיק פעילות, קמה חזקה (הניתנת לסתירה), שלפיה הנכסים של החייב הועברו לבעל השליטה בו, ללא תמורה ("הברחת נכסים") –במצב זה ניתן לגבות את חוב המס מבעל השליטה.

December 27, 2020

דמי ביטוח לאומי על הכנסות מהשכרת נדל"ן מחוץ לישראל

מיסוי בינלאומי

ב"ל 25768-08-19

תושב ישראל בעל אזרחות זרה (להלן: "דני"), בעל 3 נכסים בחו"ל המושכרים למטרת מגורים. בגין הכנסתו מדמי השכירות דיווח דני למס הכנסה במסלול הרגיל (סעיף 121 לפקודה – מס שולי). לאור דיווחו של דני למס הכנסה, הוציאה המוסד לביטוח לאומי שומת חיוב בדמי ביטוח לאומי הגין הכנסתו מדמי השכירות. לטענת דני אין הצדקה לחיובו על ידי המוסד לביטוח לאומי, שכן במקרה שלו חל סעיף 350(7)לחוק הביטוח הלאומי.

 

[הבהרה: בניגוד לסעיף 121 לפקודה, סעיף 122א לפקודה קובע מסלול מס מיוחד בשיעור 15% ליחיד שהייתה לו הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל וזאת ככל וההכנסה אינה הכנסה מעסק. נדבך נוסף שיש להבהיר הוא, כי בהתאם להוראות סעיף 350(7) לחוק הביטוח הלאומי, על הכנסה מדמי שכירות המתמסים לפי סעיף 122א לפקודה, יש פטור מביטוח לאומי].

 

באופן די מפתיע יש לציין, מקבל בית הדין את עמדת דני. בהחלטתו קובע בית הדין, כי החלטתו של דני להתמסות לפי סעיף 121 לפקודה אינה מעידה בהכרח כי המדובר בהכנסה מעסק (במקרה הספציפי הזה, דני בחר להתמסות במסלול זה על מנת להימנע מכפל מס), ומשכך הדבר אין מקום לחייבו בתשלומי ביטוח לאומי.

 

לסיום נבהיר, כי תשלום המס לפי המסלול הרגיל (ס' 121 לפקודה) מקים חזקה כי ההכנסה היא מעסק. ומקום בו היחיד מבקש לסתור חזקה זו עליו החובה להוכיח שהדבר אינו כך.

December 27, 2020

יישום הוראת סעיף 14(א) לפקודת מס הכנסה (תושב ישראל לראשונה ותושב חוזר)

מיסוי בינלאומי

ע"א 1779/18

אני בטוח שכולכם שמעתם על "חוק מילצן" וההקשר שלו לתיקי ראש הממשלה, אך האם אתם יודעים מה הוא אמר בפועל מבחינה מיסוית או מדוע הוא נחקק? אדגיש כבר עתה שאין בכוונתי להיכנס לדיון פוליטי או משפטי-פלילי – את זה נשאיר לעוסקים במלאכה.

 

סעיף 14 לפקודת מס הכנסה הדן בתושב ישראל לראשונה (עולה חדש) ותושב חוזר, מעניק פטור מחבות במס על הכנסה המתקבלת מחוץ לישראל.  כאשר מטרת הסעיף (הסיבה שבגינה חוקק), היא הענקת תמריץ חיובי להחזרת הון אנושי איכותי לישראל וגם למנוע תכנוני מס והפחתת החיכוך עם רשות המיסים – וזאת על ידי נטרול תמריץ המס השלילי של המעבר לישראל בשל העובדה ששינוי מקום התושבות של הנישום עשוי להטיל עליו חבות פרסונלית במס בישראל בגין הכנסה שהופקה או נצמחה מחוץ לישראל.

 

חשוב להבהיר, כי לעניין הכנסה "מעורבת" – הכנסה שחלקה בישראל וחלקה מחוץ לישראל, הזכאות לפטור תינתן רק ביחס לאותו חלק בהכנסה שהופק מחוץ לישראל. וזאת בשים לב, כי על פי עמדת רשות המיסים ככל ופעילות היחיד מחוץ לישראל טפלה ביחס לפעילותו בישראל אז ההכנסה כולה תחשב ככזו שהופקה במלואה בישראל.

December 27, 2020

אין הסכם חתום אין פשרה

מיסוי כללי

בג"ץ 5932/20

נישומים הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי כנגד חיובם במס על ידי רשות המיסים. בהמלצת בית המשפט, החלו הצדדים לנהל מגעים להסכם פשרה. במהלך המו"מ בין הצדדים, נמסר לנישומים כי קיים "אישור עקרוני" להסכם, אך בהמשך נסוגה רשות המיסים והודיע לבית המשפט כי אין הסכם פשרה.  

 

כנגד הודעה זו של רשות המיסים הגישו הנישומים עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. במסגרת העתיקה ביקשו הנישומים להורות לרשות המיסים לנמק מדוע הפרה את ההסכם עמם ולהורות לה לכבד ההסכם. מנגד, לטענת רשות המיסים אף שבין הצדדים התקיים מו"מ מתקדם, הובהר לנישומים, כי ה"אישור העקרוני" כפוף לאישור הגורמים הרלוונטיים (שהחליטו שלא לאשר את הצעת הפשרה)ומכאן המסקנה שמעולם לא התגבש הסכם מחייב בין הצדדים. בג"ץ קיבל את עמדת רשות המיסים ודחה את טענת הנישומים.

 

האמור מלמדנו, כי מו"מ (כל מו"מ), לא נגמר עד אשר אין ביטוי הולם להסכמה בין הצדדים. אל לו לנישום להסתמך על הבטחות או חצי מילים, עליו תמיד לשאוף להסדר כתוב שיספק לו וודאות משפטית-מיסוית (לא למותר לציין, כי רשות המיסים יכולה לחזור בה גם מהסכם חתום, אך יהיה לה קשה יותר).

December 27, 2020

האם NETFLIX משנה את כללי המשחק עבור ענקיות הטכנולוגיה?

מיסוי בינאלומי

2018 – NETFLIX מקבלת tax refund בסך 51,000 מרשות המיסים ב UK וזאת חרף הכנסות החברה בסך M700ממנויים ב UK. רוצים לדעת למה? ובכן החב' הצהירה על הכנסות מ UK בסך M48 בלבד וזאת בגין עמלה הניתנת מהמטה האירופי של החברה בהולנד (הכנסות של הסניף באנגליה פחות הוצאות הובילו לבסוף להחזר המס האמור).

 

למה החב' בחרה להקים את המטה האירופי בהולנד?  במשפט אחד – הולנד מהווה משטר מס נוח לצמצום חבות המס. נוסיף כי בדומה ל Netflix כל חברות הטכנולוגיה מתנהלות באופן דומה אם שינויים נקודתיים בהתאם לצרכיהם.

 

2020 – בימים האחרונים הודיע דובר החב', כי לאור הצמיחה של החב' ב UKובשווקים בינלאומיים אחרים בכוונתם לשנות את המבנה הארגוני כך שהחל משנת 2021הכנסות שנוצרו ב UK גם יוצהרו ב UK ו החב' תשלם מס חברות בהתאם. האמירה הזו לא פחות ממדהימה, הלכה למעשה, Netflixהיא החברה הרב לאומית הראשונה שמאמצת את עמדת ה OECD (גם אם לא באופן פורמאלי).

 

2021 – מה תהייה ההשפעה של המהלך על חב' נוספות כגון Amazonו Google, קשה לדעת, האם הם יפסיקו להסית רווחים למדינות עם משטר מס נוח יותר?  או שאולי יבחרו להקדים תרופה למכה וגם לאמץ את מה שעתיד להיות ההלכה הנוהגת? שאלות אלו ועוד אחרות שנגזרות מהן ימשיכו ללוות אותנו ולהיות חלק משמעותי מהמאבק הגלובלי על עוגת המס.  

 

December 27, 2020

עיקרן צירוף כל התמורות

מיסוי מקרקעין

ו"ע 65077-11-18

על פי עיקרון צירוף כל התמורות, יש לקבוע את גובה התמורה בשים לב לתוכנה הכלכלי האמיתי של העסקה ללא ביצוע אבחנה מלאכותית בין רכיבים שונים ולפיכך שווי המקרקעין יכללו גם את הפוטנציאל הטמון בהם מבחינה תכנונית ולפיכך ובהתאם לעיקרון צירוף כל התמורות, שווי התמורה יכלול גם עלויות הוכחת הזכות וכן עלויות תכנון ועלויות הוצאת היתר בנייה וכן עלויות פיתוח שבוצעו בפועל, עלויות השבחת המקרקעין וכיוצ"ב. עלויות אלו, אף מותרים בניכוי בהתאם לקבוע בסעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין.

 

נבהיר, כי שווי המכירה יכלול את כל התמורות הישירות והעקיפות שהקונה מתחייב לשלם למוכר או למי מטעמו. כך, למשל אם הקונה מתחייב לשלם בעבור המוכר, חובות לצד ג', או תשלומי היטל השבחה או מס שבח שהוטלו על המוכר, סכומים אלה ייכללו בגדר שווי המכירה, שכן הן מהווים את התמורה האמיתית שהקונה משלם.

December 27, 2020

היבטים בפעילות רשות המיסים בתקופת משבר הקורונה, העולים מדוח מבקר המדינה:

מיסוי כללי

1.      כ-19% ירידה בגביית המיסים (מרץ-יולי 2020) לעומת תחזית הגבייה.

2.      25% שיעור העסקים הקטנים שמחזורם הכספי הוא עד 300,000 ₪ בשנה שמחזורם ירד בחודשים מרץ ואפריל 2020 ב 80%עד 100%.

3.      1.1 מיליארד ₪ הוקצו למענק לעצמאים בפעימה הראשונה - עד 31 יולי 2020 מומשו מסכום זה כ 88%.

4.      2.8 מיליארד ₪ הוקצו לפעימה השנייה - עד 31 יולי 2020 מומשו מסכום זה כ 92%.

5.      5.2 מיליארד ₪ הוקצו בפעימה השלישית (השתתפות בהוצאות קבועות) - עד 31 יולי 2020 מומשו מסכום זה כ 42%.

6.      1 מיליארד ₪ החזרי מס שנתנה רשות המיסים במהלך מרוכז לנישומים ועוסקים.

7.      58,355 פניות בנושא הקורונה היו למוקד הטלפוני של רשות המיסים (מרץ-יולי 2020).

8.      ממוצע זמן ההמתנה למענה בנושא הקורונה היה כ- 42 דק'.

9.      ממוצע זמן ההמתנה למענה בנושא המענק לעסקים קטנים היה כ 78 דק'.

December 27, 2020

סיווג חברה כאיגוד מקרקעין

מיסוי מקרקעין

ו"ע 24436-10-18

חב' א' מתקשרת בהסכם לרכישת זכויות בנכס מקרקעין, 10% מהתמורה משולמת במועד חתימת ההסכם ויתרת התשלום תוך שנה ממועד זה – הזכויות במקרקעין הן כל נכסי החב'. לימים נקלע חב' א' למשבר ואין בידה לשלם את יתרת התמורה, ומשכך בעלי המניות של חב' א' מוכרים 80%מח' א' לחב' ב'.

 

האם תחת הנסיבות המתוארות לעיל חב' א' הינה "איגוד מקרקעין"? חשיבות סיווג היא בעובדה, שאם התשובה לשאלה היא כן, אז רכישת המניות על ידי חב' ב' הינה "פעולה באיגוד" החייבת במס רכישה.

 

[הבהרה: איגוד מקרקעין הוא איגוד שכל נכסיו במישרין או בעקיפין הם זכות במקרקעין (למעט מספר חריגים המצוינים בחוק). נדגיש, שגם אם בנוסף לזכויות במקרקעין ישנם נכסים נוספים שהם טפלים לזכויות במקרקעין, עדיין יהיה ניתן לסווג את החב' כ"איגוד מקרקעין"].

 

העובדה, כי במועד החתימה על הסכם רכישת הזכויות בנכס מקרקעין (בין חב' א' למוכרת) טרם שולמה מלוא התמורה, אין בה כדי לדחות את "יום המכירה" (בהתאם לסעיף 19 לחוק – יום המכירה הוא היום בו נעשתה המכירה או הפעולה באיגוד. הלכה למעשה סעיף זה קובע את אירוע המס למועד שבו נוצרה הנאה כלכלית מהעסקה – יום ההתקשרות בהסכם ולא המועד ששולמה כל התמורה) ולפיכך אין בה כדי לגרוע מסיווגן של הזכויות שבידי חב' א' כ"זכויות במקרקעין" ומסיווגה כ"איגוד מקרקעין". כשאלו הם פני הדברים, יש לסווג את רכישת המניות על ידי חב' ב' כפעולה באיגוד החייבת במס רכישה, על מלוא שווי המקרקעין.

December 27, 2020

תושבות חברה

מיסוי בינלאומי

ע"מ 16201-10-17

סעיף 1 לפקודה קובע, כי חברה תחשב כתושבת ישראל, אם התאגדה בישראל או שהשליטה על עסקיי החברה וניהולה מופעלים בישראל – "מבחן השליטה והניהול". בתי המשפט בישראל התחבטו לא אחת ביישום מבחן זה, כאשר הכלל העובר כחוט השני הוא כי יש לתת דגש על הרכיבים המהותיים של השליטה והניהול ולא על אלה הפורמאליים בלבד, כדי להביא למסקנה כי השליטה והניהול בוצעו מישראל.

 

במילים אחרות, מקום בו חברה שהתאגדה מחוץ לישראל והלכה למעשה מנוהלת ונשלטת מישראל(זהות הבעלים, מי שולט בפועל בחברה, היכן נקבעת מדיניות העסקית של החברה, היכן מתקבלות ההחלטות האסטרטגיות ועוד) עלולה להיות מסווגת כחברה תושבת ישראל ומשכך גם תהיה ברת מיסוי בישראל על פעילותה העסקית בישראל ומחוץ לישראל.

December 27, 2020

העלאת טענה בערעור מס שלא הועלתה בהליך ההשגה

מיסוי כללי

ע"א 9838/17

הכלל הוא שניתן להעלות בערעור מס רק את אותן טענות שנטענו בהליך ההשגה, אך לכלל זה יש חריג. בידי בית המשפט הדן בהליך שיקול הדעת להתיר העלאת טענות חדשות אשר לא נטענו בשלבים מוקדמים יותר או שנטענו באופן חלקי בלבד וזאת לשם בירור מס אמת.

 

אך יש לשים לב, כי השיקולים שינחו את בית השפט בבואו להפעיל סמכות זוהם כי לא ייגרם נזק דיוני לצד שכנגד או שתפגע היעילות הדיונית וכן שלא ייפגעו תוקפו וחשיבותו של הליך ההשגה של שומת המס.

 

נדגיש, כי בהתאם לעמדת בית המשפט העליון, ראוי כי החייב במס שלא העלה טענה בשלב ההשגה, יספק לכל הפחות דין וחשבון ביחס למחדלו (מתן הסבר מספק לכך שהטענה לא נטענה במועדה).

December 27, 2020

מיסוי אגודה שיתופית

מיסוי תאגידים

בהתאם לסעיף 1 לפקודה אגודה שיתופית הינה חברה, ומשכך על דרך הכלל היא תחויב במס בגין הכנסותיה כפי שמתמסה חברה (שלב ראשון מס חברות ברמת האגודה השיתופית ושלב שני מס על הדיבידנד ברמת חבריה).

 

יחד עם זאת, הפקודה קובעת הוראות ספציפיות למיסוי הכנסת האגודה השיתופית:

 

סעיף 9(3) לפקודה, מעניק פטור ממס להכנסת אגודה.

 

סעיף 62 לפקודה, מאפשר למסות את הכנסתה של האגודה השיתופית בהתאם להוראות המס החלות על שותפות (מיסוי ההכנסה שהפיקה האגודה השיתופית בידי חברי האגודה, בהתאם לשיעורי המס החלים עליהם).

 

סעיף 17(9) לפקודה, מאפשר מיסוי חלק יחסי מההכנסה של האגודה בידי חבריה (באותם תחומים בהם קיימות עסקאות בין האגודה השיתופית לחבריה וככל שההכנסה שולמה בפועל לידי החברים).  

 

סעיף 129 לפקודה, קובע שיעור מס מופחת בגובה 20% (שיעור מס חברות הינו 23%) להכנסת אגודה שיתופית.

 

נבהיר, כי כל אחד מהסעיפים לעיל קובע תנאים/ מגבלות להחלת הסעיף.

December 27, 2020

האם הוצאות לתיקון תקרת גג מותרות בניכוי?

מיסוי תאגידים

ע"מ 25725-06-15

סעיף 17(3) לפקודה קובע, כי הוצאה מותרת בניכוי, אם יצאה כולה בייצור הכנסה ולשם כך בלבד (לרבות סכומים שהוצאו לתיקונים של חצרים). מנגד סעיף 32(4)לפקודה מורה אותנו, כי לא יותרו בניכוי הוצאות לצורך השבחה.

סעיפים אלו משקפים בצורה טובה את האבחנה המקובלת בין הוצאה הונית לבין הוצאה פירותית, כאשר הוצאות שבהון מתווספות למחיר המקורי של הנכס (ומוכרות באמצעות כלי הפחת). מאחורי סעיף 17(3) לפקודה עומד העקרון, כי הוצאה פירותית אינה כוללת יצירת נכס קיים או שיפור מהותי לנכס קיים, להבדיל משימור הקיים.

כפי שניתן להבחין התוצאה בין מקרים שונים תשתנה בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי.

December 27, 2020

האם הוצאות מימון שמקורן בהלוואה שנטלה החברה לצורך מימון חלוקת דיבידנד מותר בניכוי לפי סעיף 17 לפקודה?

מיסוי תאגידים

ע"מ 25725-06-15

על פי סעיף 17 לפקודה, נדרשת התקיימותם של שני תנאים מצטברים על מנת להתיר בניכוי הוצאה. התנאי הראשון – המדובר בהוצאה עסקית (להבדיל מהוצאה פרטית).התנאי השני – המדובר בהוצאה פירותית (להבדיל מהוצאה הונית). נוסיף עוד, כי סעיף17(1) מתיר בניכוי גם הוצאות מימון, דהיינו גם ריבית והפרשי הצמדה.

בהתאם לעמדת בית המשפט העליון בעניין פז גז ועניין פי גלילות, יש לבחון את התקיימותו של קשר ישיר בין הוצאה לייצור הכנסה ולא לאפשר ניכוי הוצאות על בסיס קשר עקיף בין השניים. יחד עם זאת, לכלל האמור נקבע חריג הקובע, כי יש להתיר ניכוי הוצאות מימון על הלוואה שנלקחה לצורך חלוקת דיבידנד כל עוד ברור שבידי החברה ישנם רווחים שוטפים המאפשרים באופן תיאורטי חלקות דיבידנדים מתוכם.  

כפי שניתן להבחין התוצאה בין מקרים שונים תשתנה בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי.

December 27, 2020

ציות הציבור לחוק לצמצום השימוש במזומן

מיסוי כללי

בתחילת 2019 נולד בישראל חוק חדש "החוק לצמצום השימוש במזומן". החוק נחקק בקול תרועה רמה מתנגדיו טענו שהוא לא ישים ויכשיל עסקים, אלו שהיו בעד טענו, כי הוא כלי אפקטיבי למניעת הלבנת הון ועתיד לסייע במאבק בפעילות כלכלית-פלילית.

 

בשנת 2020 פרסמה רשות המיסים מספר נתונים מעניינים ביחס לאפקטיביות החוק והפעולות שננקטו מתוכו ואלה עיקרם:

מיום כניסת החוק לתוקף ועד לתום שנת 2019, נערכו 20,654 ביקורות שמתוכם נמצאו 3,392 הפרות – נתון מעניין המעיד על ציות של כ -84% להוראות החוק.

סך ההפרות עומד על כ- 51.5 מיליון ₪ (ממוצע של כ- 15,000 ₪ להפרה).

מפילוח הנתונים (הפרות) עולה, כי 17% בוצעו במזומן; 36% בגין היעדר תיעוד ו-47% בוצעו בצ'קים.

 

החוק לא תמיד מובן וקל ליישום אבל הוא אכן כלי חשוב במאבק בכלכלה השחורה.

December 27, 2020

סיווג עסקת מתנה כעסקה מלאכותית – מיסוי מקרקעין

מיסוי מקרקעין

האם בכל מצב עסקת מתנה (עסקה בה דירה מועברת במתנה בין קרובים) תהא פטורה ממס שבח?

חוק מיסוי מקרקעין, מתיר למנהל להתעלם מעסקה אשר מפחיתה או עלולה להפחית את סכום המס, אם הוא סבור כי העסקה המלאכותית או בדויה או שאחת ממטרותיה היא התחמקות ממס או הפחתת מס לא נאותה – אף אם אינן נוגדות את החוק.

 

אך מה היא עסקה מלאכותית? עסקה מלאכותית היא עסקה אשר יכול שתהיה חוקית אולם המחוקק רואה בה עסקה לא לגיטימית בהקשר הפיסקאלי. ראוי לציין, כי תכנון מס כשלעצמו איננו בלתי לגיטימי וקונסטרוקציה משפטית המביאה להקטנה או ביטול חבות המס אינה פסולה בהכרח.

 

במקרה בו טוען מנהל מיסוי מקרקעין, כי המדובר בעסקה מלאכותית, עליו מוטל נטל ההוכחה האובייקטיבי להוכיח שהעסקה היא מלאכותית ומנגד על הנישום מוטל נטל ההוכחה הסובייקטיבי להוכיח, כי העסקה אינה מלאכותית וכי קיים טעם מסחרי יסודי לביצוע העסקה בנוסף לטעם הפיסקאלי. ודוק, לשם עמידה במבחן הטעם המסחרי, על הנישום להראות שבבסיס הסכם המתנה עמדו טעמים מהותיים מלבד הקטנת המס.

December 27, 2020

מה דינו של הסכם שומה שנכרת בין פלוני לפקיד שומה א'? האם רשאי פקיד שומה אחר לדרוש את פתיחת אותו הסכם שומה לפי סעיף 147 לפקודת מס הכנסה?

מיסוי יחיד

סעיף 147 לפקודה מסמיך את המנהל לעיין, לתקן או לבטל כל הליך לפי הפקודה (והכל במסגרת הזמן הקבועה בסעיף). מטרות הסעיף הן להבטיח שוויון בין נישומים, להבטיח גביית מס אמת ולמנוע פגיעה בקופה הציבורית עקב טעויות מקצועיות שלפקיד השומה. נבהיר, כי סעיף זה מהווה חריג לעקרון סופיות השומה.

 

במקרים בהם מדובר בשומה אשר נערכה בהסכם, הכלל הוא כי השימוש בסעיף147 לפקודה ייעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד. שכן נדרשת הצדקה מיוחדת וזאת לאור ציפייתו הסבירה של הנישום (יחיד או חברה) שחבות המס בעניינו היא סופית – גורם הוודאות.  

 

חובת ההגינות המוטלת על רשות המיסים דורשת מהמנהל לפתוח הסכם שומה רק לאחר ביצוע איזון ראוי בין כלל השיקולים, הנסיבות והנזק שעלול להיגרם לנישום, ולאחר שראה כי קיימות הצדקות משמעותיות המטות את הכף לטובת פתיחת הסכם השומה.

 

חשוב לדעת, כי על פי רוב נטל השכנוע בערעורי מס מוטל על המערער/ת, אך בכל הנוגע להצדקה לפתיחת הסכם שומה נטל זה עובר לפקיד השומה. על פקיד השומה להראות כי התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות את פתיחת הסכם השומה.

December 27, 2020

קביעת תושבות לצרכי מס בעידן ה COVID-19

מיסוי בינלאומי

ככל שהחודשים חולפים מתגבשת המסקנה, כי מגפת ה COVID-19 היא אירוע בריאותי גלובלי שהעולם לא ידע כמותו בעשורים האחרונים. כחלק מהמלחמה במגפה נאלצו מדינות רבות להחיל הגבלות רבות על השוהים בשטחם, לרבות חסימת גבולותיהם בפני הבאים והשבים. ובלשון אחר, החופש לנוע בחופשיות ומבחירה, אינו עוד תחת סמכותו של הפרט.

חוקי המס במדינות רבות (לרבות ישראל) קובעים מבחן כפול לבחינת תושבות היחיד לצרכי מס. מצד אחד ישנו מבחן מהותי הבוחן את מרכז חייו של היחיד ומצד שני ישנו מבחן כמותי המונה את מספר הימים בהם שהה היחיד במדינה בשנת המס הנוכחית ובשנות המס הקודמות.

בשל הגבלות חופש התנועה במדינות השונות, עשוי להיווצר מצב בו יחיד אשר שהה במדינה פלונית שאינה מדינת הקבע שלו מעל X ימים, לצורכי עבודה או חופשה, יחשב לבר מיסוי באותה מדינה פלונית, שכן הוא עונה לאחד המבחנים. נציין, כי במקרה זה היחיד חשוף למיסוי כפול הן במדינת הקבע והן במדינה בה הוא שוהה.

"תאונת המס" לעיל לא נעלמה מעיני קובעי המדיניות במדינות בשונות וכך ניתן לראות, שבארה"ב ה IRS הוציא הנחיה ברורה, כי יחיד אשר שהה בארה"ב בשל מגבלות חופש התנועה שהטיל הממשל, לא יספרו לו הימים ששהה בארה"ב בתקופה זו כחלק מהמבחן הכמותי. הנחיה דומה הוציא ארגון ה OECD (חשוב להבהיר, כי ההנחיה מהווה המלצה בלבד ומשאירה לשיקול דעת המדינות החברות בארגון אם לאמצה ואם ולאו).

ובישראל?

רשות המיסים, עדיין לא הבהירה את עמדתה בסוגיה. כפי שאינכם בוודאי יודעים, אם בגוף ראשון או בגוף שלישי, ישראלים רבים אשר עזבו את ישראל ונחשבים ל"תושבי חוץ" לצרכי מס, בחרו לחזור לישראל לאור המשבר או שהגיעו טרם המשבר ולא היה בידם לעזוב בשל הגבלות חופש התנועה שהחילה הממשלה או לאור כך שמדינת הקבע שלהם חסמה את גבולותיה. מצב זה עשוי להוביל לכך, שרשות המיסים בישראל תסווג את אותם ישראלים כברי מיסוי בישראל.

על אף שעמדת ה OECD אינה מחייבת את רשות המיסים, היא בהחלט יכולה להוות תימוכין לעמדת היחיד שלא להיות בר מיסוי בישראל, אך כל מקרה יבחן בהתאם לנסיבותיו. לסיום נבהיר, כי אמנות המס השונות אכן מסדירות את סוגיית התושבות של היחיד, אך אין בהם התייחסות לנסיבות המיוחדות שיצר משבר ה COVID-19. יחד עם זאת, במרבית האמנות ניתן לבקש כי במקרה של סתירה בין עמדות המדינות החתומות על האמנה, ניתן לפנות להליך "הסכמה הדדית" שיקבע את מקום תושבות היחיד. אך מדובר בהליך יקר ומסורבל שבמרבית המקרים לא ישתלם בידי היחיד, וכלל לא בטוח האם יש בכוחו לספק מענה למקרים אלו.

כשאלו הם פני הדברים, טוב תעשה רשות המיסים אם תוציא הנחיה ברורה שתייצר וודאות בידי היחיד ותמנה התדיינות מיותרות ויקרות.

December 27, 2020

הרשעה בהשמטת הכנסות מחו"ל – פרשת UBS

מיסוי פלילי

מה דינו של פלוני שירש סכום כסף נכבד מדודתו בחו"ל, הפקיד את הכסף בחשבון בנק בשוויץ ולא הצהיר מעולם לרשות המיסים בישראל על רווחיו מאותו חשבון זר?

איזו עבירה עבר  פלוני ואילו פעולות היה עליו לבצע בכדי להימנע מהרשעתו בפלילים?

העבירה עליה עבר פלוני: אי הדיווח של פלוני על רווחיו מהחשבון הזר מהווה עבירה לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה, שעניינה השמטת הכנסה מתוך דו"ח.  

הימנעות מביצוע עבירה: משנת 2003 על כל אדם תושב ישראל לצרכי מס לדווח על כלל הכנסותיו, ללא תלות במקום הפקת ההכנסה. במקרה המתואר לעיל היה על פלוני לדווח על רווחיו במסגרת הדו"ח השנתי שלו למס הכנסה (נבהיר, כי במקרה של פלוני לא חל הפטור הקבוע בתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) – מהאמור אנו למדים גם, כי יש לבחון כל מקרה לגופו).

לפני סיום

עד לסוף שנת2019 היה באפשרות אדם שלא דיווח על נכסיו מחוץ לישראל לפנות בבקשה להליך גילוי מרצון, שבמסגרתו ניתנה הזדמנות לכל מי שעבר עבירה לפי פקודת מס הכנסה, להגיע מרצונו החופשי ובתום לב ולפרוש בפני רשות המיסים את המידע המפליל נגדו ולבקש חסינות מפני העמדה לדין והכל בכפוף לתשלום המס שלא שולם בישראל.

חרף הביקורת הרבה על נוהל הגילוי מרצון, יש לזקוף לזכותו , כי הוא הגדיל את הכנסות המדינה בצורה משמעותית ואף הקטין את ההון השחור המוחזק בידי תושבי ישראל. בימים אלו ממש ישנם קריאות רבות להחזרת הנוהל וזאת בכדי להעשיר את קופת המדינה, שכאמור נמצאת בגירעון שהחריף לאור משבר הקורונה.

December 27, 2020

הפרשי הון בלתי מוסברים

מיסוי יחיד

הפרשי הון לא מוסברים הם אותם הפרשים הנובעים מגידול בהון של הנישום, אשר לגביהם לא סופק הסבר מניח את הדעת לפקיד השומה. לאחרונה ניתן פס"ד ע"מ 8280-11-16, על ערעור שהוגש כנגד הוצאת שומה על פי מיטב השפיטה על ידי פקיד השומה, המבוססת על הפרשי הון שנתגלו בין שתי הצהרות הון שהגיש המערער לשנים 2005 ו –2012. לטענת פקיד השומה, גידול ההון של המערער אינו תואם את הכנסותיו המדווחות ואת ההוצאות שהוציא למחייתו ולמחיית בני משפחתו, ומכאן המסקנה כי המערער השמיט הכנסות מדוחותיו באופן המצדיק את הוצאת השומה לפי מיטב השפיטה. במסגרת החלטתו בערעור המערער קבע בית המשפט, כי צודק המערער בטענתו הכללית כי טבלאות המחיה מבוססות על אומדן ונתונים סטטיסטיים והן לא תמיד משקפות את רמת חייו של הנישום הספציפי שבמוקד הדיון, אך היות ולא הביא ראיות לסתור את עמדת פקיד השומה או ראיות שיש בהן להבהיר מה הייתה רמת חייו, לא מצא בית המשפט שיש מקום להתערב בקביעת פקיד השומה בעניין זה. האמור מלמדנו, כי ישנה חשיבות רבה לשמירת מסמכים וראיות תומכות גם בחלוף זמן רב, שכן בלעדיהם יהיה קשה עד בלתי אפשרי מבחינת הנישום, לטעון לרמת מחיה שונה מזו הנטענת על ידי פקיד השומה.

December 27, 2020

הכללים לטיפול בשומת נפטר

מיסוי יחיד

סעיף 120 לפקודת מס הכנסה, קובע את הכללים לטיפול בשומת נפטר ואת חובותיו של הנציג האישי החוקי –  למשל יורש או מנהל עיזבון. במצב בו פרטי היורשים וחלקם בירושה ידועים לרשות המיסים, יפתחו תיקים לכל אחד מהיורשים לגבי חלקו בירושה. במידה ויורשי המנוח אינם ידועים לרשות המיסים או לא ידוע לרשות שיעור חלקם בעיזבון או במידה וקיימת מחלוקת בין היורשים, ייפתח תיק עיזבון (לתקופת הביניים – עד שמלוא הפרטים החסרים יועברו לרשות) וזאת בכדי לאפשר את התשלום על חשבון המס (מקדמה) המגיע מהיורשים והגשת הדוחות בגין פעילות והכנסות העיזבון על ידי הנציג האישי החוקי.

May 12, 2020

מזמינים מאתרים בחו"ל? נעזרים בדואר ישראל? העדכון הזה עבורכם!

מיסוי יחיד

בעתירה שהוגשה לבג"ץ (6434/19) על ידי ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים. נדרשו הגורמים הרלוונטיים בשירות המדינה לאכוף את כל הדרישות הרגולטוריות המוטלות על כל מי שעיסוקו ביבוא מוצרים, לרבות תשלום מיסי יבוא, גם על דואר ישראל.

במסגרת הדיונים בין הצדדים, הצהירו שר האוצר, מנהל רשות המיסים – מינהל המכס ושר התקשורת, כי יחילו את הדין הנוגע לפיקוח על יבוא גם על דואר ישראל. משמעות הדבר היא כי החל מיום 15.2.2020, דואר ישראל  יחויב לבדוק את החבילות המגיעות לישראל באמצעות ובדומה לחברות שילוח פרטיות!

כאן -> http://bit.ly/37ZIKT4 תוכלו למצוא מדריך לייבוא אישי באמצעות דואר חבילות או חברות שילוח שפרסמה רשות המיסים.

December 27, 2020

כיבודים במקום העסק

מיסוי תאגידים

על פי תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), יותרו בניכוי 80% מההוצאות שהוצאו ל"כיבוד קל" (שתיה קרה או חמה, עוגיות וכיו"ב הניתנים לאורח או לעובד) ב"מקום העיסוק" - לעניין זה, "מקום העיסוק" - המקום בו מנהל הנישום דרך קבע את עיסוקו. לאחרונה הרחיבה רשות המיסים את עמדה להגדרת "כיבוד קל" כך שתכלול גם פירות וירקות העונה וזאת בשל פניות שהתקבלו (לרות פניות ממשרד הבריאות במסגרת התכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים).

December 27, 2020

חלוקת רווחים כפויה בחברה

מיסוי תאגידים

סעיף 77 לפקודת מס הכנסה מקנה למנהל סמכות, לאחר התייעצות עם הוועדה ומתן הזדמנות סבירה לחברה להשמיע את טענותיה, לראות ברווחי החברה שנצברו, כאלו חולקו כדיבידנד לבעלי מניותיה – והכל בהתקיים התנאים הבאים:

1.      המדובר בחברה שבשליטת עד חמישה בני אדם ואיננה חברת בת או חברה שיש לציבור עניין ממשי בה.

2.      החברה לא חילקה דיבידנד לבעלי מניותיה בשיעורשל לפחות 50% מתוך רווחיה בשנת המס. הבחינה נעשית על פני תקופה של חמש שנים. לדוגמא: בשנת 2012 רווחי החברה עמדו על 100 אש"ח והחברה חילקה 30 אש"ח מתוך רווחים אלו על פני השנים 2013-2018. היות והחברה חילקה פחות מ-50% מרווחיה לשנת המס 2012 תנאי זה מתקיים.

3.      יתרת העודפים של החברה עולה על חמישה מיליון ₪.

4.      יש בידי החברה לחלק את הרווחים ללא פגיעה בקיומו ובפיתוחו של העסק.

5.      תוצאת אי החלוקה היא הימנעות ממס או הפחתת מס.

6.      יתרת הרווחים הצבורים של החברה (לאחר חלוקת הרווחים הכפויה), לא תפחת מ -3 מיליון ₪.

December 27, 2020

האם "שינוי מודל עסקי" מהווה בהכרח אירוע מס?

מיסוי תאגידים

מהו "שינוי מודל עסקי" או "שינוי מבנה עסקי"? שינוי מודל עסקי מהווה ארגון מחדש של היחסים בין צדדים קשורים בקבוצות רב לאומיות. למשל – חברה ישראלית הנרכשת על ידי קבוצה רב לאומית והפיכתה לחברה בקבוצה הרב לאומית.

לאחרונה פורסם פס"ד (ע"מ 26342-01-16), אשר דן בשאלה האם בכל מצב "שינוי מודל עסקי" מהווה אירוע מס - כעמדת רשות המיסים (כפי שבא לידי ביטוי בחוזר מס הכנסה 15/2018 בנושא: שינוי מבנה עסקי בקבוצות רב-לאומיות) או שישנם מקרים בהם" שינוי מבנה עסקי", לא ייחשב אירוע מס וכפועל יוצא מכך גם לא יהיה חייב במס.

October 18, 2020

החבות במס בגין מתן שירותי תמיכה בתוכנה לעוסק תושב אזור אילת

מיסים עקיפים

החלטת מיסוי 0451/20

עובדות: חברת תוכנה מספקת ללקוחותיה תוכנה למחשב. לקוחות אשר רכשו מחברה תוכנה, מקבלים מידי שנה הצעה לקבלת שירות שוטף (עדכונים וסיוע בתפעול התוכנה) ובנוסף (ובמנותק מהשירות האמור),מציע החברה שירותים מקצועיים. לחברה קיימים לקוחות באילת אשר רשומים במשרד מע"מ אילת כעוסק תושב אזור אילת.

הבקשה: עמדת רשות המיסים לגבי חבות במע"מ החלה על השירותים שניתנים על ידי החברה לעוסקים באילת לצורף עיסוקם באילת.

החלטה: סעיף 6לחוק אזור סחר חופשי באילת ותקנה 20א' לתקנות אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים) קובעים, כי מע"מ בשיעור אפס יחול בהתקיים התנאים הבאים:

1.       השירות ניתן לעוסק תושב אזור אילת לצורך עסקו באילת.

2.       השירות ניתן לצורכי התקנה, הפעלה, תחזוקה או הבטחת תקינותם של מכונה לעיבוד נתונים (מחשב) או לגבי תוכנה המותקנת על גבי המחשב (להבדיל משירות הניתן, לשם הדוגמא, בנוגע להקמה או תחזוקה של אתר אינטרנט).

3.       התוכנה, שלגביה ניתן השירות, מותקנת על גבי מחשב ואין מדובר בטובין שאינם מחשב אך מכילים בתוכם רכיב מחשובי.

4.       על גבי המקור והעתקים של החשבונית, נשוא השירות, נרשמו שמו ומספר הרישום במשרד מס ערך מוסף של העוסק תושב אזור אילת אשר לו ניתן השירות.

לאור האמור, השירותים המקצועיים הניתנים על ידי החברה לעוסקים באילת אינם מסוג השירותים הנהנים מהטבת המס ועל כן חייבים בשיעור מס מלא. מנגד שירותי התמיכה בתוכנה הניתנים על ידי החברה לעוסקים באילת כן נהנים מהטבת המס ומשכך חייבים במע"מ בשיעור אפס.  

October 18, 2020

החבות במס בגין הוצאות מימון ערבות להבטחת השקעות של רוכשי דירות

מיסים עקיפים

החלטת מיסוי 3109/20

רקע: חברה בענף הנדל"ן עוסקת בייזום ובניית דירות מגורים. בהתאם להוראות חוק המכר (דירות)(הבטחת השקעות של רוכשי דירות), נדרשת החברה להבטיח את הכספים ששילמו לה הקונים על חשבון מחיר הדירה, באמצעות מסירת ערבות בנקאית או העמדת פוליסת ביטוח מחברה מבטחת –הערבות (הכספים ששילמו הקונים מועברים לחשבון ליווי בנקאי וכנגדם מנפיק הגורם המבטח את הערבות).

 העמדת ערבות לטובת הקונה כרוכה בעלויות מימון, אשר ממומנות על ידי החברה ומשולמות מתוך כספי התמורה שהופקדו בחשבון הליווי, כך שסכומים שמקבלת החברה מתוך חשבון הליווי הם לאחר ניכוי הוצאות עלות מימון הערבות.

 השאלה המשפטית: האם הוצאות בגין עלות מימון ערבות, הן בבחינת "הוצאות לטובת צד שלישי" כמשמעותו בתקנה 6(א) לתקנות מס ערך מוסף ועל כן אינן מהוות חלק ממחיר ה"עסקה" כמשמעותו בסעיף 7 לחוק מע"מ?

החלטה: תקנה 6לתקנות מע"מ נדונה בהרחבה על ידי בית המשפט העליון בעניין צ.ד.א אחזקה ושירותים. שם נקבע, כי כדי שהוצאה תוכר כהוצאה לטובת צד שלישי עליה לעמוד בתנאים מהותיים ובתנאים טכניים. לעניין התנאים המהותיים נקבע כי, על מנת שסכומים שמשלם הלקוח לא יחשבו כחלק ממחיר העסקה יש לבחון את הניתוק בין העוסק לבין הסכומים המועברים באמצעותו, זאת מבלי שתהיה לעוסק נגיעה של ממש בהם, כמו כן יש לבחון מי יצר את החיובים (העוסק או הלקוח).

 לאור האמור לעיל, ומאחר ובהסכם המכר (שאליו לא צורף מסמך עלות מימון הערבות), אין כל התייחסות לעובדה כי עלות מימון הערבות חלה על הקונה והחברה רק משלמת אותן בעבורו עמדתנו היא, כי עלויות מימון הערבות בהסכמי המכר, שאליהן לא צורף נוסח הזהה בתוכנו למסמך עלות מימון הערבות, מהוות חלק אינטגרלי ממחיר העסקה בהתאם לסעיף 7 לחוק, על כן יחול מע"מ בשיעור מלא על מלוא התמורה כפי שהוסכמה בין הצדדים, ולא יחולו לגביהן ההוראות הקבועות בתקנה 6(א) לתקנות מע"מ. פועל יוצא הוא, כי החברה אינה רשאית להוציא הודעת זיכוי ולהקטין את מחיר עסקאותיה בגובה עלויות מימון הערבות.

 יחד עם זאת, לאור העובדה שסעיף 3א(ב) לחוק המכר קובע, כי עלות מימון הערבות לא תחול על המוכר אם על פי הסכם המכר המוכר נושא בהוצאות אלה בשביל הקונה, רשות המיסים מאשר, כי עלויות מימון הערבות לא יהוו חלק ממחיר העסקה במידה ויתקיימו כל התנאים הבאים:

1.       בעת חתימת הסכם המכר עם הקונה, תהא התייחסות בנוסח זהה לתוכן הרשום במסמך עלות מימון הערבות, בין אם כנספח ובין אם בחוזה עצמו וכי אותם התנאים המצוינים בהסכם או בנספח כאמור יתקיימו בפועל והאמור הוא בהתאם להוראות סעיף 3א(ב)לחוק המכר.

2.       בכל המסמכים שיחתמו בקשר למכירת דירת המגורים, לרבות הסכם הליווי שעליו תחתום החברה עם המבטח לא יצוין, באף הקשר, כי הוראות סעיף 3 א(ב) לחוק המכר לא חלות.

3.       במסמך החיוב שיוציא המבטח לחברה בגין עמלת מימון הערבות, יפורט שם הקונה וסכום עמלת הערבות שעל החברה לשלם בשביל הקונה וכי העתק ממנה יימסר לקונה.

4.       בחשבונית המס שתוציא החברה בגין מכירת דירת המגורים לקונה, יצוין במפורש, כפריט נפרד, גובה הסכום שמהווה הוצאות בשביל הלקוח, תוך פירוט טיב ההוצאה "חיוב בגין עמלת ערבות חוק מכר" ובגין רכיב זה לא יגבה מע"מ מהקונה. למען הסר ספק יובהר, כי סכום זה לא יהא גבוה מהסכום שמשלמת החברה למבטח.

October 18, 2020

דיבידנד בין חברתי שמקורו ברווחי שערוך

מיסוי תאגידים

ע"א 2515/18

השאלה המשפטית: האם סכום כסף המחולק על ידי חברת-בת לחברה-אם כתוצאה מרווחי שערוך הוא בגדר דיבידנד "שמקורו בהכנסות" החברה המקבלת, בהתאם לסעיף 126(ב) לפקודת מס הכנסה, קרי – פטור ממס.

רקע: תקן חשבונאות מס' 16 מאפשר לחברות לבחור בעת הערכת שווי נכס בין מודל העלות לבין מודל השווי ההוגן (שערוך) – להלן "התקן". בהתאם לתקן חברות רבות משערכות את נכסיהן (הרלוונטיים). במקרים רבים, לאחר שערוך הנכס עולה שוויו ובכך נוצר לחברה רווח "חשבונאי", אשר טרם מומש בפועל, אך שימש מקור לחלוקת דיבידנד על ידי החברה לבעלי מניותיה.

החלטת בית המשפט העליון: סעיף126(ב) לפקודה קובע כלל לפיו בחישוב ההכנסה החייבת של חברה לא תיכלל "הכנסה מחלוקת רווחים או מדיבידנד שמקורם בהכנסות שהופקו או שנצמחו בישראל שנתקבלו במישרין אוב עקיפין" מחברה אחרת החייבת במס חברות. טעמו של ההסדר האמור הוא בכך שהחיוב במס יוטל, כאמור, ממילא על בעלי המניות שיקבלו את הדיבידנד בסופה של שרשרת החברות על כן אין מקום להטיל חיוב במס על החברה המהווה אך את החוליה המקשרת בין החברה המחלקת לבין בעל המניות.

 

עיון בלשון הסעיף מגלה כי המחוקק קבע מספר תנאים להחרגת הדיבידנד מהכנסתה החייבת במס של החברה המקבלת: (א) מדובר בהכנסה מחלוקת רווחים או מדיבידנד; (ב) שמקורם בהכנסות שהופקו או שנצמחו בישראל; (ג) שנתקבלו במישרין או בעקיפין מחבר-בני-אדם אחר החייב במס חברות. הסעיף גם מחריג מגדרו הכנסה לגביה נקבע שיעור מס מיוחד.

 

על פי הוראות הפקודה, דיבידנדים שמקורם ברווחי שערוך אינם בגדר רווחים שמקורם ב"הכנסות". כפועל יוצא מכך, גם כאשר הדיבידנד הוא דיבידנד בין-חברתי, הדיבידנד מרווחי שערוך אינו מוחרג מהכנסתה החייבת במס של החברה מקבלת הדיבידנד, בהתאם לסעיף 126 (ב) לפקודה. שעה שעל לפי עיקרון המימוש, החברה המחלקת אינה ממוסה בגין עליית ערכם של נכסיה (על אף שחילקה דיבידנדים בגין עליית הערך), אין מקום לפטור את החברה המקבלת מתשלום מס בגין הכנסותיה מדיבידנדים המחולקים לה על ידי החברה המחלקת שמקורם ברווחים שטרם מוסו. לשון אחרת, מכיוון שאין מיסוי ברמת החברה המחלקת, לא חל ההסדר הקבוע בסעיף 126 (ב)הנועד כאמור למנוע אפשרות של כפל מס.

October 18, 2020

נאמנות בדיני המס ומיסוי מס אמת

מיסוי כללי

ע"מ 19528-12-10

על פי הפקודה והדין, נאמנות מהווה הסדר על פיו מחזיק נאמן בנכס לטובת נהנה, תהיה הגדרת ההסדר אשר תהיה. מכאן ניתן להסיק, כי אין משמעות רבה למונחים בהם משתמשים הצדדים והשאלה העיקרית בה צריך להכריע היא האם מבחינה מהותית מדובר בהחזקת נכס לטובת נהנה.

 

פקיד השומה מחויב למסות עסקה בהתאם למהותה האמיתית. קרי, לעשות שימוש בכלים אנטי תכנוניים, כדי להגיע אל המהות האמיתית של העסקה, תוך התעלמות מהכותרת שנתנו לה הנישומים. שימוש זה אינו חד צדדי הפועל רק לטובת רשות המיסים. פקיד השומה כרשות ציבורית מחויה בהפעלת הכלים האנטי תכנוניים כדי להגיע אל מס האמת.

 

מנגד, כאשר נישום בוחר לדווח בדרך מסוימת יש משקל רב לדרך דיווח זו, לרוב משקל מכריע שעה שהוא מבקש לתקן דיווח כדי להגיע לתוצאה מס נוחה יותר עבורו. נישומים אמורים לקחת אחריות על דיווחיהם בפרט כאשר מדובר בדיווחים שנעשו בעזרת מומחים בתחום. עליהם לשקול בכובד ראש את הדיווח מראש ולבחון את השלכותיו הפיסקאליות. הענות בלתי מושכלת מצד פקיד השומה לבקשות לתיקון דוח, תפחית ותפגע במשקל הדוחות המוגשים. יחד עם זאת, שעה שפקיד השומה נתקל בדיווח שגוי עליו לפעול לתיקון המעוות ולמסות העסקה בהתאם למהותה האמיתית ובהתעלם מאופן הדיווח השגוי גם אם שגיאה זו אינה מכוונת או מונעת משיקולים של הימנעות ממס.

October 18, 2020

הודעת זיכוי בגין חוב אבוד למע"מ – הוראת שעה (תקנות מס ערך מוסף)

מיסים עקיפים

פורסמו תקנות מס ערך מוסף (הורא תשעה מס' 3), התש"ף-2020 ("התקנות") (קישור לתקנות).

בגדרן של התקנות נקבעה הוראת-שעה לתקופה 22.3.2020–31.10.2020 לפיה בחישוב תקופת שלוש השנים הקבועה בתקנה 24א(ג)לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 לגבי הוצאת הודעת זיכוי בגין חוב אבוד במע"מ ("תקופת שלוש השנים") לא תבוא במניין התקופה שמיום 22.3.2020ועד ליום 31.5.2020 ("התקופה הקובעת").

זאת, בכפוף לקיומם שלשני התנאים המצטברים הבאים: (א) מועד תחילתה של תקופת שלוש השנים חל לפני תום התקופה הקובעת; (ב) מועד סיומה של תקופת שלוש השנים חל בתקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה.

October 18, 2020

תושבות לעניין ביטוח לאומי

מיסוי בינלאומי

ב"ל 56483-05-18

רקע: בני זוג נשאו בשנת 2008 בישראל. באמצע שנת 2013 עזבו השניים ביחד עם ילידיהם את הארץ לטובת לימודי רפואה של הבעל בארה"ב. בשאלון שמלאו בני הזוג (במוסד לבטוח לאומי) לא הצהרו בני הזוג כי הם מבקשים לנתק את תושבותם יתרה מכך, באותו מועד הקימו הוראת קבע לתשלום דמי ביטוח וביטוח בריאות. בסוף שנת 2017 פנו בני הזוג בבקשה לביטוח לאומי לשלילת תושבותם רטרואקטיבית משנת 2015.  ביטוח לאומי דחה את בקשתם ואישר את ניתוק התושבות החל מסוף שנת 2017.

החלטת בית הדין: בניגוד לפקודת מס הכנסה, בחקיקה הרלוונטית למוסד ביטוח לאומי, אין הגדרה למונח "תושב ישראל". בהתאם לפסיקה, המבחן לפיו נבחן האם אדם תושב ישראל או לאו, הוא מבחן מרכז החיים, הנבדק לפי מירב הזיקות. מבחן זה מורכב משני פנים: האחד – ההיבט האובייקטיבי, בו נבדק היכן מצויות מירב הזיקות של האדם (מהבחינה הפיזית). השני –ההיבט הסובייקטיבי, בוחן מה הייתה כוונתו של האדם והיכן הוא רואה את מרכז חייו.

לעניין נטל ההוכחה, מציין בית הדין, כי העובדה שאדם מחזיק בתעודת זהות ישראלית, מעבירה את הנטל להוכיח כי אותו אדם אינו תושב ישראל, אל המוסד לביטוח לאומי. כמובן שעקרון זה פועל לשני הצדדים (כאשר אדם מחזיק בתעודת זהות ישראלית, עליו הנטל להוכיח כי אינו תושב ישראל).

לאור האמור ובהתאם לנסיבות המקרה הספציפי, קבע בית הדין, כי בני הזוג לא ניתקו את הזיקה לישראל (לא מהפן האובייקטיבי ולא מהפן הסובייקטיבי).

October 18, 2020

סיווג הוצאות מו"פ בגין פיתוח פלטפורמה בהתאם לדרישת לקוח

מיסוי הייטק

החלטת מיסוי 3569/20

1.       חברה תושבת ישראל, בעלת פלטפורמה טכנולוגית בתחום הביטוח (להלן: "הפלטפורמה").

2.       הפלטפורמה מהווה בסיס לפיתוח מודלים נוספים בהתאם לדרישות וצרכי לקוח ספציפי (ההתאמות הייחודיות לכל לקוח ולקוח כוללות כתיבת קודים ואלגוריתמים המבוצעים על-ידי צוותי הפיתוח של החברה).

3.       בהתאם לתקן IFRS 15, החברה רושמת בדוחותיה הכספיים את הוצאות הפיתוח בגין התאמת הפלטפורמה בסעיף עלות המכר וזאת מאחר והפיתוח מבוצע לפי דרישת הלקוח ועל אף העובדה שהבעלות על התוצרים נותרים בבעלות החברה ולא ניתנים ללקוח.

4.       בנוסף לאמור, החברה מצהירה כי ה- IPנשוא פעילות הפיתוח נמצא בבעלותה והיא מעניקה זכות שימוש ללקוחות אחרים בגין אותו IP.

הבקשה:

לאשר כי ההוצאות בגין פיתוח הפלטפורמה בהתאם לדרישת לקוח, ייחשבו הוצאות מחקר ופיתוח – לצורך עמידה בהגדרת "מפעל טכנולוגי מועדף" שבסעיף 51 כד לחוק לעידוד השקעות הון.

החלטת המיסוי ותנאיה:

5.      יש לבחון בכל שנת מס את מהות הפעילות נשוא הוצאות אלו ובדגש על היותה פעילות מו"פ והכל בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים בנושא.

6.      בהתאם לאמור בסעיפי העובדות שלעיל, נקבע שהוצאות החברה שסווגו בעלות המכר מהוות הוצאות מו"פ והכל בכפוף להתקיימות מלוא ההצהרות שבסעיף 4.

October 18, 2020

מפעל טכנולוגי מועדף העוסק במתן שירותי ענן

מיסוי הייטק

החלטת מיסוי 4668/20

1.       חברה תושבת ישראל, עוסקת בפיתוח תוכנה ובמתן שירותי ענן במודל Paas(Platform as a Service) - פלטפורמת מחשוב ענן כשירות על גבי תשתיות טכנולוגיות, עצמאיות ובלעדיות שהן פרי פיתוחה של החברה ובבעלותה.

2.       התוכנה שמפתחת החברה מהווה את ליבת פלטפורמת מחשוב הענן ובאמצעותה החברה מספקת את שירותי מחשוב ענן על גבי חוות שרתים שבבעלותה. יודגש, כי כל השירותים כאמור, ניתנים באמצעות התוכנה אותה מפתחת החברה ואשר ה- IP נשוא התוכנות והמודולים נמצאים בבעלותה המלאה של החברה.

3.       הכנסותיה שלהחברה נובעות ממתן זכות שימוש ללקוחותיה בפלטפורמת מחשוב ענן בדרך של שירות PaaS . זכות השימוש משלבת בין התוכנות ובין שירותי הענן. כלל לקוחות החברה רוכשים את זכות השימוש בתוכנות וכן את שירותי הענן הנלווים לזכות השימוש בתוכנה אותה מפתחת החברה.

הבקשה:

לאשר כי המפעל של החברה הינו "מפעל טכנולוגי מועדף" וכפועל יוצא מכך, הכנסותיה מהוות "הכנסה טכנולוגית מועדפת" והכל בהתאם לסעיף51כד לחוק עידוד השקעות הון.

החלטת המיסוי ותנאיה:

4.       מפעלה שלהחברה יהיה "מפעל טכנולוגי מועדף" בכפוף להתקיימות כל התנאים המנויים בהגדרת המונח שבסעיף 51 כד לחוק. בדיקת התנאים תבוצע על כלל פעילות המפעל והחברה ובכפוף לבדיקת פעילות המו"פ שתבוצע במפעל החברה והבעלות על ה-IP נשוא התוכנה המפותחת במפעלה.

5.       הכנסותיה שלהחברה ממתן זכות שימוש בפלטפורמת מחשוב הענן תיחשבנה "הכנסה טכנולוגית" וזאת רק בגין לקוחותיה הרוכשים את זכות השימוש בתוכנות.

6.       הכנסות מלקוחות אשר יבקשו לרכוש את שירותי הענן ללא רכישת זכות שימוש בתוכנה המפותחת במפעל הטכנולוגי של החברה ושהקניין הרוחני בגינה נמצא בבעלותה, לא ייחשבו הכנסה טכנולוגית. הכנסות כאמור יחויבו במס חברות בשיעור הקבוע בסעיף 126 לפקודה ולא יזכו להטבות המס הקבועות בחוק.

October 18, 2020

מע"מ בשיעור אפס בגין שירותים לתושב חוץ

מיסים עקיפים

ע"מ 15803-02-1

[הבהרה: משמעות הטבת מס בשיעור אפס היא, כי העוסק זכאי לנכות את מס התשומות הגלום בחשבוניות וזאת למרות שהוא אינו משלם מס ערך מוסף בגין העסקה].

רקע: המערערת(חברה תושבת ישראל), הינה חברת בת של חברה זרה (אמריקאית). בתחילה העניקה המערערת לחברה הזרה שירותי מו"פ ולאחר מכן שירותי שיווק ומכירה ותמיכה ללקוחות בישראל(שרכשו את המוצר מהחברה הזרה). בגין השירות האמור, שילמה החברה הזרה למערערת על בסיס מודל Cost+.

עמדת המשיב: לשיטת המשיב (רשות המיסים), שירותי השיווק והתמיכה בלקוחות אשר סופקו על ידי המערערת לחברה הזרה, ניתנו גם לתושב ישראל בישראל בנוסף לחברה הזרה ולכן בהתאם לסייג בסעיף30(א)(5) לחוק מע"מ, המערערת אינה זכאית להטבה של מע"מ בשיעור אפס.

עמדת המערערת: לשיטת המערערת, החריג לסייג חל במקרה דנן, שכן היות ומחיר השירות הניתן לחברה הזרה מהווה חלק מערך השירותים המיובאים.

החלטת בית המשפט: סעיף 30 (א )( 5) לחוק מע"מ קובע הטבה של מס בשיעור אפס בעסקאות למתן שירות לתושב חוץ. יחד עם זאת, הסעיף קובע, כי ”לא יראו שירות כניתן לתושב חוץ כאשר נושא ההסכם הוא מתן השירות בפועל, נוסף על תושב החוץ, גם לתושב ישראל בישראל..” בהתאם לפסיקה, די בכך שקיים גם תושב ישראל שנהנה מהשירות, בכדי לשלול את ההטבה הגלומה בסעיף. עם זאת גם נקבע, כי שירות זניח או בלתי משמעותי לא ייחשב בגדר "שירות" אשר מצדיק את שלילת ההטבה של מס אפס לפי הסעיף. במקרה דנן, המערערת לא הצליחה להוכיח, כי היא עונה לדרישות החריג לסייג ומשכך דחה בית המשפט את ערעורה.

October 18, 2020

קרן ריט אמריקאית

מיסוי בינלאומי

החלטת מיסוי 5916/2

1.      חברה זרה(אמריקאית) מסוג Corporation, הוקמה בכדי לאפשר גיוס הון בבורסה בישראל. לאחר הנפק המניות בבורסה בישראל, בכוונת החברה הזרה להיות מסווגת כקרן ריט (Real Estate Investment Trust).

2.      החברה הזרה תחזיק בשותפות אמריקאית, ביחד עם אחרים (רובם אמריקאים וחלקם ישראלים). החברה הזרה עוסקת ותמשיך לעסוק בהשכרת נדל"ן מניב בארה"ב לעסקים בלבד.

3.      היות החברה הזרה קרן השקעות בנדל"ן בארה"ב, הרי שהיא תהיה תחת משטר מס מיוחד שעל פיו חלוקות מהחברה הזרה לבעלי המניות בה מתוך הכנסתה החייבת ינוכו לצרכי מס ויפחיתו את הכנסתה החייבת במס חברות בארה"ב, ואתן חלוקות יהיו חייבות במס בידי בעלי המניות.

4.      בהתאם ל TaxCode הפדראלי בארה"ב, חלוקות מהחברה הזרה לבעלי המניות בה תסווגנה כדלקמן:

§        חלוקה לבעלי המניות מתוך הכנסתה החייבת של החברה הזרה (OrdinaryIncome Capital Gain or) תסווג כדיבידנד.

§        חלוקה לבעלי מניות בסכום העולה על הכנסותיה החייבות של החברה הזרה, מסווגת כהחזר/ הפחתת הון (Return of Capital) – אשר אינה חייבת במס בידי משקיעים זרים ומפחיתה את עלות המניות לצרכי מס.

הבקשה:

5.      קביעת אופן המיסוי בישראל של:

§        חלוקות שיקבלו בעלי המניות תושבי ישראל בחברה הזרה

§        רווח ההון שייווצר לבעלי המניות תושבי ישראל ממכירת מניות החברה הזרה.

6.      קביעת אופן ניכוי המס במקור בישראל מחלוקות כאמור.

החלטת המיסוי ותנאיה

7.      מיסוי הכנסות בעלי המניות מהחברה הזרה:

§        חלוקה שמקורה בהכנסות החברה הזרה מסוג Ordinary Income, תסווג כהכנסה לפי ס'2(1) לפקודה – הכנסה מעסק, אך הכנסה זו לא תחשב כהכנסה מיגיעה אישית (אלא אם כן מילא בעל המניות תפקיד פעיל בחברה הזרה).

§        חלוקה שמקורה בהכנסות החברה הזרה מסוג Capital Gain, תסווג כהכנסה מרווח הון לפי סעיף 88 לפקודה או כהכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה אם מילא בעל המניות תפקיד פעיל בחברה הזרה.

§        חלוקה שמקורה בהפחתת הון של החברה הזרה, תסווג כהכנסה מרווח הון או כהכנסה מעסק (שאינה מיגיעה אישית – למעט אם בעל המניות מילא תפקיד פעיל בחברה הזרה).

§        חלוקה לבעל מניות שאינו מהותי תסווג כהכנסה מדיבידנד לפי סעיף 2(4) לפקודה.

§        חלוקה לבעלי המניות שמקורה בהכנסותיה החייבות הבלתי מחולקות של החברה הזרה תסווג בידי כלל בעלי המניות כהכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודה.

§        רווח הון ממכירת מניות החברה הזרה, תסווג כרווח הון.

8.      הוראות לעניין ניכוי מס במקור

§        האחראים על הניכוי במקור הם חברי הבורסה בישראל.

§        בחלוקת הכנסות מהחברה הזרה לבעלי המניות, חברי הבורסה ינכו מס במקור בהתאם לדין (ללא תלות בסיווג ההכנסה).

§        כנגד סכום ניכוי המס במקור, חבר הבורסה יהיה רשאי לתת זיכוי בגין סכום המס הזר ששולם בפועל לשלטונות בארה"ב בגין הכנסת החברה הזרה המחולקת לבעל המניות ובכפוף לתנאים המפורטים בהחלטת המיסוי.

נבהיר, כי במסגרת החלטת המיסוי ניתנו גם הוראות לעניין זיכוי המס וחובות הדיווח.

October 18, 2020

דיווח כוזב למס שבח

מיסוי פלילי

ע"פ 8934-02-19

רקע: המערער, עורך דין אשר בתקופה הרלוונטית לכתב האישום עסק, בין היתר, בנדל"ן. לאור עיסוקו טיפל המערער בנכסי המקרקעין השייכים לחמתו (הנאשמת 2). בשנת 2010 מכרה החמה דירת מגורים בפטור ממס שבח. בשנת 2012 מכרה החמה דירה נוספת שהייתה בבעלותה, גם על דירה זו נתבקש פטור ממס שבח [הבהרה: בשנים האמורות היה ניתן למכור דירה בפטור אחתל -4 שנים]. יובהר, כי המערער דיווח בשם חמותו על העסקאות לרשות המיסים.

החלטת בית המשפט: המערער הורשע כדין בעבירה של מעשה מרמה במטרה להתחמק מתשלום מס ובעבירה של עזרה לאחר להתחמק מתשלום מס. אין מחלוקת כי המערער הגיש לרשויות המס, בשם חמותו, כעורך דין המייצג אותה בעסקת מקרקעין, דיווחים לא נכונים. צדק בית משפט קמא (שלום) שלא קיבל את גרסת המערער כי טעה טעות בתום לב בדיווחו. קביעותיו של בית משפט קמא, מעוגנות היטב בחומר ראיות. מילוי הטפסים אינו אקט טכני בלבד אלא מילוי הנתונים אודות מכירת דירת מגורים מזכה בפטור הם לב ליבו של הדיווח לרשויות המס. טעות בשני טפסים שונים אינה סבירה, אינה הגיונית ואינה עולה בקנה אחד עם מעשיו ומחשבתו של המערער כעורך דין העוסק בתחום הנדל"ן.

October 18, 2020

מתי יאשר בית המשפט הגבלת דיון בערעור רק לעסקאות שמעבר לאלו שנקבעו בפסק דין פלילי?

מיסוי פלילי

ע"מ 40156-04-16

מטרת סעיף 42א לפקודת הראיות היא לחסוך בזמן שיפוטי יקר ובזמנם של העדים, על ידי ייתור הצורך בשמיעת ראיות בהליך אזרחי לאחר שאלה כבר הובאו במסגרת ההליך הפלילי וניתנה הכרעה על בסיסם. נדגיש, כי בסמכות בית המשפט להתיר הבאת ראיות סותרות ( לבקשת המערער - מטעם מיוחד שירשם) כאשר רשות זו ניתנת בנסיבות מיוחדות וחריגות, קרי – כאשר עלולה להיגרם תוצאה בלתי מוצדקת בעליל או כזו המקפחת קיפוח קשה את גרסת המערער.

 

תקנה 191 לתקנות סדר הדין האזרחי, מסמיכה את בית המשפט ליתן פסק דין חלקי כאשר נמצא כי חלק מן המחלוקת שהובאה לפניו בשל למתן פסק דין. כאשר בית המשפט סבור כי השאלות העומדות להכרעה במסגרת פסק הדין החלקי התבררו ואין מקום לסבור כי המסקנות או הממצאים בקשר אליהן עשויים להשתנות בהמשך המשפט, אז מתקיימות הנסיבות המצדיקות מתן פסק דין חלקי. יישום האמור מאפשר צמצום גדר המחלוקת בין הצדדים, כך שהמשך ניהול ההליך יהיה יעיל וממוקד יותר.

October 18, 2020

התיישנות בשל אי שידור שומה למערכת שע"מ

מיסוי כללי

רע"א 4233/20

בדין לא נקבע, כי כל עוד לא שודר צו השומה למערכת שע"מ, טרם התקבלה החלטה "בצו שבכתב" (בהתאם להוראות סעיף 152(ב) לפקודה). אלא, כי אין די בקבלת החלטה על ידי פקיד השומה במועד הקבוע בסעיף, מבלי שזו נשלחה כלל אל הנישום. קרי – מרוץ הזמנים להתיישנות השומה, יקטע רק כאשר החלטתו של פקיד השומה תועבר לידיעת הנישום. וזאת בכדי לצמצם את חוסר הוודאות המשפטית בו שרוי הנישום, כל עוד טרם ניתנה החלטה בעניין שומתו.

October 18, 2020

מועדים להגשת השגה וערעור לבית המשפט

מיסוי כללי

ע"מ 27444-09-19

סעיף 150(א) לפקודת מס הכנסה קובע, כי השגה על השומה תוגש תוך 30 ימים מיום  המצאת הודעת השומה, אלא אם הוגשה בקשה להארכת המועד, וזו אושרה מטעם מוצדק. להשלמת התמונה, נציין, כי סעיף 153לפקודת מס הכנסה קובע את זכותו של נישום לערער בפני בית המשפט המחוזי על החלטת המשיב בהשגה. תקנה 2 לתקנות בתי המשפט (ערעורים בענייני מס הכנסה) קובעת, כי ערעור על החלטת המשיב בהשגה יוגש בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה.

 

מן האמור עולה, כי פקודת מס הכנסה מתווה בהוראותיה את הליך השומה, שתחילתו בהגשת הצהרת הנישום, המהווה את שומתו העצמית, המשכו בהודעת שומה שמוציאה רשות המיסים וסופו בזכותו של הנישום להגיש השגה על הודעת השומה (בתוך 30 ימים) ובמקרה הצורך להגיש ערעור – בתוך 30 ימים ממועד המצאת ההחלטה בהשגה.

October 18, 2020

האם בעלים של דירה מגורים זכאי להקלה במס רכישה (הניתנת לדירה יחידה) על רכישת 20% מדירה נוספת?

מיסוי מקרקעין

ו"ע 28079-10-15

סעיף 9(ג1ג)(3) לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק"),קובע שיעורי מס נמוכים על מי שרוכש את דירתו היחידה (וזאת בניגוד למי שרוכש דירה נוספת). מטרת הסעיף היא בעיקרה סוציאלית – התחשבות ביכולת הכלכלית של הרוכש. על האמור יש להוסיף, כי סעיף 9(ג1ג)(4)(א) לחוק קובע, כי יש לראות בדירה הנרכשת את דירתו היחידה של הרוכש גם אם יש לו (בנוסף) חלק בדירה אחרת שאינה עולה על 1/3.

 

מנוסח החוק עולה בבירור, כי על הדירה, שבגינה מבוקש שיעור מס רכישה החל על דירה יחידה, להירכש לאחר רכישת חלק הדירה שאינו עולה על שליש, ולא להפך. קרי – מדובר על מצב בו חלק הדירה שאינו עולה על שליש כבר מצוי בבעלותו הקודמת של הרוכש, בטרם רכש את דירת המגורים שבגינה הוא מבקש את הטבת המס.

 

האמור מלמדנו, כי סדר רכישות הדירות הוא המבחן הקובע לזכאות בהטבת המס ולא מבחן התוצאה הסופית (שבשני המקרים זהה).

October 18, 2020

משיכת כספים מחברה – דיבידנד או הלוואה?

מיסוי תאגידים

ע"מ 67285-01-18

סיווג כספים שקיבל בעל מניות מהחברה (דיבידנד או כהלוואה) היא משמעותית. על פי רוב, יש לבחון את תנאי המשיכה ומאפיינה ובהתאם לכך לסווגה. סיווג זה הוא מהותי, שכן אם המשיכה מסווגת כהלוואה אזי יש להשיבה לנותן ההלוואה (בהתאם לתנאי ההלוואה). ואילו אם המשיכה מסווגת כדיבידנד, לא נדרשת השבה.  נדגיש, כי על משיכת כספים כהלוואה אין חיוב במס(אך יש לזקוף, למקבל הלוואה, הכנסה בגין "ריבית רעיונית" שכן המדובר בהלוואה "מוזלת"). מנגד אילו המשיכה מסווגת כדיבידנד יחויב היחיד במס.

 

לסיכום נציין, כי משיכת כספים בחברה וסווגה, עלול להביא לניצול לרעה בקרב בעלי שליטה בחברות שאינן ציבוריות. עניין זה קיבל תשומת לב בפסיקה באמצעות הלכה הקובעת, כי כספים שנמשכו מחברה ולא הושבו לה, הם בגדר הכנסה פירותית שיש לסווגה בהתאם לסעיף 2 לפקודה.

September 11, 2020

שחרור רכוש תפוס

מיסוי פלילי

בש"פ 1093/20

רקע: המבקשים חשודים בעבירות הלבנת הון, ניהול הימורים וארגונם, קשירת קשר לפשע ועבירות מס. בחודש אפריל 2019 נתפס רכושם: דירות, כלי רכב וכספים. בחודש יוני 2019, קבע בית משפט השלום שאין לשחרר את מרבית התפוסים (בית המשפט עיין בחומר והגיע למסקנה כי קיים חשד סביר לביצוע העבירות). לטענת המשיבה העבירות נשוא ההליך הולידו למבקשים רכוש בשווי כ 6 מיליון ₪ וכי שווי התפוסים קטן מסכום זה. לאור האמור קבע בית המשפט, כי יש הצדקה להותיר את הרכוש התפוס למעט כלי רכב אחד (בכפוף להפקדת 30%ממחירו וכן תנאים נוספים). בחודש אוקטובר 2019 נענה בית המשפט לבקשת המבקשים לשחרור 25,000 ₪ שנתפסו וזאת בשל התנהלות המשיבה שגרמה לדחיית הדיון ולהתמשכות ההליכים. בדצמבר 2019 הורה בית המשפט (לאור אי חיזוק עדויות בשלב זה ובחינת הודעות שנגבו עד עתה, כי שווי הרכוש שהושג בעבירות הינו נמוך מ -6 מיליון ₪ והסיכוי לחלט בתום ההליך נמוך אף מסכום זה) לשחרר כלי רכב, חשבונות בנק וכספים אחרים, ולהאריך את החילוט של הדירות וחלק מהכספים ב-150 ימים נוספים. על החלטת בית המשפט הוגש ערר לבית המשפט המחוזי מטעם המשיב. בית המשפט המחוזי קיבל את ערר המשיב וקבע, כי את פוטנציאל החילוט יש לגזור מ"שווי העבירות", וכי אין מקום להפחית מפוטנציאל זה לאחר שנקבע, כי בעניינו שווי התפוסים נמוך גם מ"שווי העבירות" העדכני, ועל כן אין לשחרר דבר ממנו. על החלטת בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות לערעור.

השאלה המשפטית: אם פוטנציאל החילוט שווה ל"שווי העבירות", או שניתן לקבוע אותו גם בהתחשב במשקל הראיות?

החלטת בית המשפט העליון: בית המשפט דוחה את בקשת רשות הערעור בקבעו, כי בבקשה לחילוט זמני של רכוש בגין חשד לעבירת הלבנת הון על בית המשפט לבחון בשלב ראשון את דבר קיומן של ראיות לכאורה מספיקות,ובשלב שני אם הן מקימות סיכוי סביר לכך שהחשוד יורשע בעבירות המיוחסות לו ולכך שיהיה ניתן לחלט את רכושו ("פוטנציאל חילוט"). החילוט בסוף ההליך ייקבע לפי"שווי העבירות", ובהתאם לכך יש לחשב את הערך המרבי של הרכוש הנתון לחילוט זמני. בשלב שלישי יש לבחון אם החילוט המבוקש מידתי, למשל על דרך של בחינת חלופות לו.

בשלב של קביעת"פוטנציאל החילוט" מתבררת סוגיית הסיכוי הסביר להרשעה ולחילוט בתום ההליך הפלילי. כחלק מכך מעיין בית המשפט בראיות ומעריך את יכולתן (כפי שהיא נחזית לכאורה בשלב זה) להביא להרשעה ואת "שווי העבירות" המתגלות מהן. בחינה זו נערכת בהיבט תוכן הראיות בלבד, ולשיקולים בדבר קצב איסוף הראיות אין ככלל השפעה עליה. יחד עם זאת, קביעת "שווי העבירות" אינה סוף פסוק, ועל בית המשפט לבחון שיקולים נוספים בהחליטו איזה רכוש לחלט. בין היתר, ניתן לשקול גם את דיות הראיות – אולם לא לשם חישוב"שווי העבירות", אלא כדי להכריע מה ראוי לחלט מתוך הרכוש שמגיע כדי שוויזה. הדרישה להוסיף ראיות בשל התמשכות ההליך מקומה אולי בשלב הבא, בדיקת המידתיות, אולם הערכאות שלפניי לא נדרשו לסוגיה זו. אם יש למבקשים טענות בנוגע אליה,הן שמורות להם. במצב הדברים האמור עולה"שווי העבירות" על שווי התפוסים, ומשבית משפט השלום לא קבע טעם אחר לשחרור חלק מהרכוש, לא היה מקום להורות על כך.

September 11, 2020

האם הגשת השגה נפרדת מחייבת את מנהל מיסוי מקרקעין להחליט בעניינה של העוררת הספציפית?

מיסוי מקרקעין

ו"ע 62332-08-18

עמדת העוררת: לטענת העוררת הגשת ההשגה בנפרד מיתר הרוכשים, ניתקה את עניינה מעניינם, על כל המשתמע מכך, לרבות בנוגע להארכות המועד המוסכמות למתן החלטה בהשגה הכללית (שהוגשה על ידי יתר הרוכשים).

החלטת וועדת הערר ככל שסברה העוררת שהיא מתנהלת במסלול נפרד מקבוצת הרוכשים בנושא מס רכישה, היה עליה לבקש ארכה משלה להגשת השגה ולא להישען על זו שהתבקשה על ידי ב"כ קבוצת הרוכשים. יובהר כי, כלפי רשות המיסים העוררת הייתה כלולה בהשגה הכללית שהוגשה וכי לא נמסר לרשות המיסים כל דבר מפורש הסותר את הכללת העוררת בהשגה הכללית כאמור. גם מנוסח ההשגה הנפרדת לא ניתן ללמוד על ניתוק מוחלט מן הקבוצה ומן ההשגה הכללית שהוגשה יום לפני שהוגשה ההשגה הנפרדת, שהרי כבר בפתח ההשגה הנפרדת נאמר "כי השגה זו מצטרפת להשגה הכוללת שהוגשה מטעמה של קבוצת הרכישה ולרבות כל הנימוקים המפורטים בהשגה הכללית". משעה שהשגתה הנפרדת של העוררת תוארה על ידיה כ"מצטרפת"להשגה הכללית ואף נאמר כי נימוקי ההשגה הנפרדת "יתווספו ויצטרפו"למכלול הנימוקים הכלליים המופיעים בהשגה הכללית, אזי כרכה העוררת את גורלה עם גורל הקבוצה, בכפוף לשקילת הנימוקים הפרטניים והמיוחדים שהעוררת ביקשה להעלות לגבי עצמה. לאור האמור דוחה וועדת הערר את טענת העוררת.

September 11, 2020

תוספת הכנסה המתבססת על חוות דעת כלכלית המיוחסת כדיבידנד לבעלי המניות על פי חלקם

מיסוי תאגידים

ע"מ 30567-02-16

רקע: שלושת המערערים היו בעלי מניות בחלקים שווים בשתי חברות אשר עסקו בתחום המזון: ניהול מסעדה, דוכן מכירה ואולם אירועים. המשיב (פקיד שומה חדרה) פסל את ספרי החברות והוציא להם שומה על פי מיטב השפיטה – המשיב קבע לחברות תוספת הכנסה המתבססת על חוו"ד כלכלית וראיות בדבר היקף הרווחים (האמיתי לשיטתו) של החברות. בנוסף קבע המשיב, כי תוספת ההכנסה של החברות יש ליחס כדיבידנד לבלי המניות לפי חלקם היחסי בחברות.

טענת המערערים: המשיב שגה עת קבע, כי את תוספת ההכנסה של החברות ניתן לייחס לבעלי המניות כדיבידנד. לטענתם,מעולם לא התקבלה החלטה על חלוקת דיבידנד וכי ככל שיקבע כי לחברות הכנסות נוספות שלא דווחו, יש לחייב בגינן רק את החברות.

טענת המשיב: לטענת המשיב, הואיל וההכנסות העודפות לא מצאו דרכן לחשבונות החברות ולדיווחי החברות על הכנסות, יש לקבוע, כי החברות העבירו את ההכנסות העודפות לבעלי המניות.

החלטת בית המשט: פקודת מס הכנסה מכירה בחלוקת רווחים לבעלי המניות כמקור לחיוב במס (סעיף 2(4) לפקודה). תכלית ההוראות בדבר מיסוי דיבידנד היא למסות חלוקת רווחים שכבר שולם

עליהם מס על ידי החברה ואשר אינם בבחינת תקבול הוני. לפיכך, קבע המחוקק כי חלוקה זו תחויב במס מופחת. במקרה דנן, זקיפת הכנסות החברה לבעלי המניות נועדה להתאים את המס למציאות ולפיה הכנסות החברה הועברו כטובת הנאה לבעלי המניות. יש לציין, כי העברת ההכנסות כדיבידנד לבעלי המניות, יכולה להיעשות בדרכים שונות והעדרה של החלטה על חלוקה כנדרש לפי סעיף 302 לחוק החברות אינה שוללת את האפשרות שהעברת הכספים או הנכסים לבעלי המניות תוגדר חלוקת דיבידנד לצורך חבות המס. לאור האמור קבוע בית המשפט, כי קביעת המשיב,הינה הגיונית ומתחייבת מכלל הראיות ועל כן דוחה בית המשפט את עמדת המערערים.

September 11, 2020

ההבחנה בין הלוואת בעלים להזרמת הון

מיסוי תאגידים

ע"א 9025/17

רקע: שני יחידים (להלן: "קבוצת היחידים"), חברו למיזם של רכישה ושיפוץ מבנה בגרמניה (להלן: "המיזם"). בשלב מסוים החליטו קבוצת היחידים לצרף למיזם שתי חברות כשותפות ביחס של 70% לקבוצת היחידים ו-30% לחברות. שני הצדדים השקיעו כספים במיזם (בהתאם ליחס הבעלות), עד שבשלב מסוים החליטו חברות לנטוש את המיזם והפסיקו להשקיע בו. מנגד קבוצת היחידים המשיכה להשקיע במיזם – מה שהוביל לשלילת האחזקות של החברות במיזם, כך שכיום אין הם שותפות במיזם.

השאלה המשפטית: האם לחברות עומדת הזכות להשבת השקעותיה במיזם (להבדיל מהזכות ליטול חלק ברווחי המיזם)?בכדי לענות לשאלה זו נדרש בית המשפט, בין היתר, לבחון את סיווגם של הכספים שהושקעו על ידי החברות – האם כהלוואה (כטענת החברות) או כהון (כטענת קבוצת היחידים).

החלטת בית המשפט: המעמיד הלוואה, ובכלל זה הלוואת בעלים,לטובת החברה זכאי לדרוש את השבת הכספים שהעמיד, בצירוף הצמדה וריבית, על פי תנאי הסכם ההלוואה. לעומת זאת, בעל מניות המזרים הון לחברה אינו זכאי לדרוש מהחברה את בחזרה את הכספים שהשקיע, וכנגד זאת עומדות לו זכויות מכוח היותו בעל מניה, כדוגמת הזכות לקבל דיבידנד, ככל שיוחלט על חלוקתו, והזכות היחסית לערך השיורי שייוותר לאחר פירוק החברה ופירעון חובותיה. בנוסף יש לציין, כי מעמדו של בעל מניה שהשקיע בחברה באמצעות הלוואת בעלים הוא כשל כל נושה אחר (בכפוף לאפשרות הקיימת מכוח סעיף6(ג) לחוק החברות – דחיית החזר החוב של החברה כלפי בעל מניה (הנושה) לתחתית סדר הנשייה). מנגד, בעל מניה שהשקיע בהון החברה הוא בעל נחיתות מובנית, שכן הוא זכאי רק לחלק השיורי שיוותר, אם יוותר, מקופת החברה לאחר שייפרעו חובות כלל הנושים. גם מבחינת דיני המס ישנה הבחנה חשובה בין הלוואה להזרמת הון. בעוד ריבית המשולמת על הלוואה, ובכלל זהה להלוואת בעלים, מהווה הוצאה המותרת לחברה בניכוי. ומנגד, נותן ההלוואה חב בתשלום מס רק בגין הריבית שתתקבל. לעומת זאת, חלוקת דיבידנד (לרבות דיבידנד בפירוק) אינה מהווה הוצאה המותרת בניכוי לחברה, וקבלתו על ידי בעל המניות חבה בתשלום מס ביחס למלוא הסכום המתקבל. על מנת לבחון האם ההשקעה על ידי החברות היא על דרך של הלוואת בעלים או של על דרך של הזרמת הון, עלינו להכריע בהתאם לכללי הפרשנות הנהוגים בדיני החוזים קרי – עלינו לבחון מהו אומד דעת הצדדים בעניין זה, במועד בו התקשרו בהסכמים מכוחם בוצעו השקעות החברות. במקרה דנן, ההסכמים שניסחו הצדדים, שהיא בעלת משקל כמעט מכריע בהסכמים עסקיים כמקרה שלנו, מעידים כי החברות וכמו כן קבוצת היחידים העמידו את השקעותיהם במיזם כהלוואות בעלים שניתנו למשיבה. יש להבהיר, כי הסוגיה הדיונית בפס"ד רחבה מסקירתנו לעיל.

September 11, 2020

עיקול לפי סעיף 194 לפקודת מס הכנסה

מיסוי כללי

ת"א 6153-12-19

סעיף 194 לפקודת מס הכנסה, הדן בגביית מס במקרים מיוחדים, קובע חריג לכלל שלפיו לא ישולם המס השנוי במחלוקת לפקיד השומה, אלא יוותר בידי הנישום וזאת עד תום בירור המחלוקת השומתית (סעיפים 183-184 לפקודה). על פי סעיף 194, בידי פקיד השומה "במקרים מיוחדים", לדרוש את תשלום המס במחלוקת, עוד בטרם הפכה השומה לסופית (ובכלל זה – עוד בטרם התבררו טענות הנישום בפני פקיד השומה או הערכאה השיפוטית). בנוסף קובע הסעיף, כי ככל שלא ניתנה ערבות להבטחת תשלום המס, בידי פקיד השומה להגיש בקשה לבית המשפט בבקשה למתן צווי עיקול או צווי תפיסה. בהתאם לפסיקה,השימוש בסעיף 194 לפקודה יתאפשר רק במקרים חריגים המצדיקים שינוי מהכלל וצווים מכוחו יינתנו במתינות, באיפוק ובזהירות. ובלשון הפסיקה "רק כאשר החשש לגבייה הוא מובהק וממשי והשומה על פניה סבירה ומבוססת. כאמור המס העולה מהלכות בית המשפט העליון בנדון הוא מסר של צמצמום ואיפוק בהפעלת המכות...".

הלכה למעשה, הסעד הזמני על פי סעיף 194 בפקודה יינתן בהתקיים שני תנאים: התנאי הראשון -  קיומה של שומה סבירה,ובלשון בית המשפט העליון בפרשת חכמי, אל לשומה להיות שרירותית, ועליה לעמוד בביקורת בית המשפט (נציין, כי בדיקת השומה בשלב זה, הינה בדיקה הבוחנת את סבירותה הלכאורית של השומה, והיא אינה בדיקה מדוקדקת של רכיבי השומה, בדיקה העתידה להיערך בהליכי השומה והערעור הרגילים). התנאי השני - קיומו של חשש סביר שהמס לא ייגבה,"משום שיש בדעתו של אדם פלוני לצאת מישראל, או מחמת סיבה אחרת". בהלכה הפסוקה בואר כי החשש שהמס לא יגבה, אשר יצדיק נקיטת הליכים מכוח הסעיף צריך שיהיה חשש ממשי. חשש כאמור יכול להילמד מהתנהגות קודמת של הנישום – באופן כללי ובפרט כלפי שלטונות המס – והן מטיב נכסי הנישום,נזילותם ושווים ביחס לחבות המס הנטענת.

September 11, 2020

השכרת נדל"ן כעסק? ביטול רטרואקטיבי לעוסק מורשה

מיסים עקיפים

ע"מ 27953-11-18

רקע: המערערת הגישה בקשה למשיב (מנהל מס ערך מוסף – תל אביב) לביטול רטרואקטיבי של רישומה כעוסק, וזאת לאור כך שתוכניתה העסקית להקים בית מלון, לא יצא אל הפועל. נציין, כי המערערת נרשמה כ"עוסק" ורכשה בניין כדי להופכו לבית מלון, אך בעקבות תיקון חקיקה שנקבע כהוראת שעה, הדבר כשל. עוד נוסיף, כי המערערת השכירה חלק מהבניין שרכשה.

עמדת המערערת: לטענת המערערת הכנסתה מהשכרת הבניין הינה הכנסה פאסיבית, שכן אין המדובר במהלך עסקיה,שכאמור לא יצאו אל הפועל.

עמדת המשיב: לטענת המשיב יש לדחות את בקשת המערערת, שכן המערערת הציגה מצג בפני רשויות המס כאלו ישלה פעילות עסקית, וההשכרה של הבניין מצדיקה את הותרת המערערת כ"עוסק".בנוסף טוען המשיב, כי כישלונה של המערערת בהגשת חזונה, אינו מצדיק ביטול רטרואקטיבי של רישומה כעוסק.

החלטת בית המשפט: המערערת אינה חולקת על כך כי נכון לתחילת פעילותה העסקית , היא ביקשה להקים עסק שלמלונאות. במצב דברים זה, בצדק היא דיווחה על פעילותה כפעילות עסקית, שכן לכך היו  פניה והיא נקטה פעולות של ממש להגשמת מטרה זו, אשר נראתה סבירה באותה העת. אלא שאז נקבע חוק התכנית הכלכלית. כתוצאה משינוי זה, המערערת לא החלה כלל בביצוע הפעילות העסקית שתכננה. במצב דברים חריג זהו לאחר שבית המשפט הגיע למסקנה,  כי ההשכרה שביצעה המערערת אינה עולה כדי עסק, אין זה אלא מן ההגינות לאפשר למערערת לעמוד על כך כי היא תמוסה בהתאם למציאות שהתרחשה בפועל ולא בהתאם לרחשי ליבה אשר כלל לא  התממשו.

במקרה כגון זה, אין כל טענה של חוסר תום לב מצד המערערת ושינוי הנסיבות החיצוני שנגזר  עליה, מצדיק שלא לגזור עליה מניעות. אף השתק שיפוטי אין לו מקום כאן. המערערת אינה מתנערת מהמצג שהציגה בשעתו, אלא שבצדק היא טוענת כי בדיעבד מתברר כי מצג זה נבע מתקוות שלא התממשו. לאור האמור, בית המשפט מקבל את ערעור המערערת וקובע, כי עליה להשיב את מס התשומות שניכתה ומנגד היא זכאית לקבל את מס העסקאות עליהן דיווחה. בנוסף, לאור כך שהשכרת המבנה אינה פעילות עסקית, המערערת אינה זכאית לקזז את הפסדיה כנגד הכנסה זו.

September 11, 2020

התיישנות בהוצאת צווים

מיסוי כללי

ע"מ 40606-04-17

רקע: בשלהי שנת 2015 הוצאה למערערת שומה על פי מיטב השפיטה לשנות המס 2011-2012. בחלוף כחודש ימים הגיש רו"ח של המערערת השגה על השומה, ללא פירוט או נימוקים (השגה כללית).המשיב (פקיד השומה), לא קיבל את ההשגה היות ואינה מנומקת. לאור החלטת המשיב ביום21.3.16 הגיש רו"ח השגה נוספת (הפעם מנומקת). ביום 7.7.16 התקיים דיון בהשגה וביום 8.3.17 התקיים דיון נוסף. היות והצדדים לא הגיעו להסכמות, ביום 20.3.17הוציא המשיב שומה בצו למערערת. וביום 27.3.17 השומה שודרה למחשב שע"מ (מערכת המחשוב של רשות המיסים). לאור האמור הגישה המערערת בקשה לקבלת הערעור על הסף.

עמדת המערערת: לטענתהמערערת יש לקבל את הערעור על הסף קרי – לבטל את הצווים שהוא המשיב ולראות בהשגת המערערת כאלו התקבלה.

עמדת המשיב: לטענת המשיב, הצווים הוצאו במועד ואף רו"ח של המערערת אישר בכתב כי השומות התקבלו על ידו ביום 20.3.17 (בין היתר התקבל גם פירוט נימוקי השומה, דרך בניית השומה,סכום ההכנסה החייבת ואת סכום קרן המס הנובע מהשומה). על כן, דינה של בקשת המערערת להידחות.

החלטת בית המשפט: סעיף 152(ג)לפקודה קובע כי אם בתום שנה מיום שהוגשה השגה או בתוך 4 שנים מתום שנת המס שבה נמסר הדו"ח לפי סעיף 131 לפקודה (לפי המאוחר מבניהם) לא השתמש פקיד  השומה בסמכויותיו לפי סעיף 152(ב) לפקודה (קביעת השומה בצו שבכתב), יראו את ההשגה כאילו התקבלה. השימוש בסמכות המשיב על פי סעיף152(ג) לפקודה כולל את החובה לשלוח את השומה לנישום. על פי ההלכה, המועד הקובע לצורך בחינת השלמת מלאכת השומה הוא מועד משלוח השומה. יש לציין, כי המועד הקובע הוא מועד משלוח השומה ולא מועד הגעתה לידי הנישום. עוד נקבע, כי משלוח נימוקי השומה בלבד, אשר אינו כולל את סכום המס לתשלום, אינו עוצר את מרוץ ההתיישנות ורק העברת הודעת שומה חתומה לנישום עוצרת את מרוץ ההתיישנות.

במקרה דנן, המשיב קיבל את החלטה להוציא השומה במועד (בטרם חלפה שנה מיום הגשת ההשגה). כמו כן, השומה נשלחה למערערת ולרו"ח (המייצג) במועד. עלכן, המשיב עמד בדרישות הדין. לעניין שידור השומה בשע"מ מציין בית המשפט, כי לא היה ניתן לשדר את השומה היות וננקטו עיצומים בשע"מ ולכן שידור השומה במחשב בוצע לאחר תקופת ההתיישנות. בנקודה זו מוסיף בית המשפט וטוען, כי בפסיקה כלל לא נקבע כי על המשיב לשדר השומה למחשב לצורך עמידה בהפעלת סמכותו כדין להוצאת שומה –אין קביעה של המחוקק כי מועד שידור השומה למחשב הוא המועד הקובע להפעלת סמכותו שלפקיד השומה. לאור האמור דוחה בית המשפט את בקשת המערערת לקבלת הערעור על הסף.

September 11, 2020

שווי המכירה לעניין מס רכישה

ו"ע 13327-06-18

מיסוי מקרקעין

השאלה המשפטית: מהו שיעור מס הרכישה שיש לשלם בגין הסכם רכישת מניות, בהתאם להוראות חוק מיסוי מקרקעין?

רקע: חברה פלונית הינה "איגוד מקרקעין" כמשמעות מושג זה בחוק מיסוי מקרקעין, בעלת קרקע שבעבר הייתה מיועד לחקלאות בעקבות החלטה של רשות מקרקעי ישראל שונה ייעודה לבניה. כפועל יוצא מהאמור,הקצאת מניות מהחברה מהווה "פעולה באיגוד מקרקעין" החייבת במס רכישה.

טענת העוררת: יש לקבוע את שווי עסקת המניות בחברה לפי שווי המקרקעין בייעודם החקלאי.

טענת מנהל מיסוי מקרקעין: יש לקבוע את שווי העסקה בהתאם לייעוד החדש של הקרקע ובהתאם לשווי שנקבע לצורך דמי ההיוון.

החלטת הוועדה: יום רכישת המקרקעין על ידי החברה, בייעודם החדש, הוא יום אישור העסקה על ידי רמ"י. חוק מיסוי מקרקעין מטיל מס על עסקאות בזכויות במקרקעין, דהיינו בעלות או חכירה, וגם אם הגדרתה הרחבה של"מכירה" כוללת בתוכה עסקה מסוג אופציה, עדיין השווי שיש לבחון, ובהתאם לכך למסות, הוא זה של המקרקעין גופם ולא של איזו זכות הנגזרת מהם. יתר על כן,ועיקר, גם אם היה מקום להתייחס לזכות שבידי החברה כזכות מסוג אופציה, וגם אם במקרה הרגיל, ובהעדר הוראת חוק מפורשת וספציפית, היה מקום לקבוע את שוויה של אותה זכות אופציה, הרי שבא סעיף 19(3) לחוק ומשמיענו כי ככל שמדובר בעסקאות עם רמ"י, די באישור העסקה על מנת לראות במקרקעין כנרכשים על ידי החברה וכמצויים בידה לצורך מס. לאור כל האמור דוחה וועדת הערר פה אחד את הערר.

September 11, 2020

דיבידנד בידי חברה לתועלת הציבור

ע"מ 50189-02-17

מיסוי תאגידים

רקע: בשנת 1971 הוקמה קרן למען קידום מטרות חברתיות וציבוריות בישראל, כחברה לתועלת הציבור שאינה רשאית לחלק רווחים לבעלי מניותיה (להלן: "הקרן"). במהלך השנים קיבלה הקרן דיבידנדים בסכומים משמעותיים מהחברות שבהן החזיקה והיא חילקה אותם כתרומות לצורך קידום המטרות שלשמן הקומה.

טענת המשיב (פקיד שומה ירושלים 3): הכנסות הקרן מדיבידנד אינן פטורות ממס מכוח סעיף 9(2) לפקודה – פטור ממס למוסד ציבורי,היות וחברת הבת שחילקה דיבידנד הינה עוסק החייב במס ובשליטת הקרן. על כן יש לחייב את הקרן במס על הדיבידנד שקיבלה בהתאם להוראות סעיף 125ב לפקודה. בנוסף נטען על ידי המשיב, כי אין המדובר בדיבידנד בין-חברתי פטור (סעיף 126 לפקודה) ובכלל שסעיף126 לפקודה לא חל בעניינו שכן סעיף 125ב הדן באופן ספציפי בדיבידנד לא פטור המתקבל על ידי מוסד ציבורי גובר.

טענת המערערת: לעמדת המערערת, הכנסתה מדיבידנד פטורה ממס בהתאם להוראות סעיף 9(2)(א) לפקודה בשל היות ההכנסה של מוסד ציבורי, שלא הושגה מעסק שהוא עוסק בו או מדיבידנד ששולמו לו על ידי חברה שבשליטתו.

החלטת בית המשפט: סעיף 9(2)(א) לפקודה קובע, שהכנסה שלמוסד ציבורי תהיה פטורה ממס אם לא הושגה מעסק שהוא עוסק בו, או מדיבידנד ששולמו על ידי חברה שבשליטתו. ההכנסה שבמחולקת בעניינו, אינה נובעת מעסק של המוסד הציבורי אלא מההכנסה מדיבידנד ששולמו לקרן מהחברות שבשליטתו. על מנת שהקרן תהיה חייבת במס הכנסתה זו, יש להוכיח כי הקרן שולטת בחברה, וכי החברה עוסקת בעסק. הקרן מחזיקה בזכות לקבל 25% מיתרת נכסי החברה בעת פירוקה (לאחר סילוק חובותיה) ולכן מתקיימת בעניינה החזקה הקבוע בסעיף 1 להגדרת המונח "שליטה" ועל כן ובהתאם לסעיף9(2)(ב) לפקודה, יש לראות בקרן כמי שביכולתה לכוון את פעילותה של החברה קרי - בעלת שליטה בחברה. יוער, כי המדובר בחזקה הניתנת לסתירה, אך הקרן לא עמדה בנטל לסתור טענה זו. עתה פונה בית המשפט לבחון האם יש לחייב את הקרן במס על הדיבידנד ואם כן באיזה שיעור. סעי, 2(4) לפקודה מהווה את מקור לחיוב הקרן במס על הכנסה מדיבידנד. ביחס לשיעור המס החל על הקרן, הרי שזה קבוע בסעיף 125ב המורה כי על אף האמור בסעיף126 לפקודה שיעור המס על הכנסה מדיבידנד לא פטור בידי מוסד ציבורי 25%. בית המשפט מדגיש, כי ההקלות במיסוי מוסד ציבורי שנקבעו בסעיף 9(2)(א), מהוות דין מיוחד ביחס להוראת הדין הקבוע בסעיף 126(ב) לפקודה. בהתאם לכלל הפרשני לפיו דין מיוחד גובר על הדין הכללי, צריך להעדיף את הפרשנות המעניקה לסעיף 9(2)(א) תוקף ומשמעות, על פני הפרשנות המחילה את הוראת סעיף 126(ב) על מוסד ציבורי, המרוקנת את סעיף 9(2)(א) מתוכן והופכת אותו ללא רלוונטי ברוב המקרים שבהם מוסד ציבורי מקבל דיבידנד מחברה נשלטת.  

September 11, 2020

אי הכרה בהוצאות בעקבות אי ניהול ספרים

מיסוי תאגידים

ע"מ 34425-01-16

רקע: המשיב(פקיד שומה אוטונומיה) קבע שומת מס בצו לפי מיטב השפיטה בהתבסס על ממצאי מחלקת חקירות מס הכנסה ובדיקות שערך בעצמו – בהם עלה, כי המערער הפיץ חשבוניות פיקטיביות. בנוסף, לאור אי שיתוף פעולה של המערער בהעברת חשבוניות ומסמכים המאמתים את הוצאותיו לידי המשיב, קבע המשיב, כי אין להתיר למערער לנכות את כלל הוצאותיו שנדרשו אלא רק חלק מהן.

החלטת בית המשפט: ההלכה הפסוקה קובעת כי פסילת ספרי המערער, ואף העדר של מערכת ספרים, אינה מביאה להתרת כספו של המערער ועל המשיב מוטלת החובה לערוך שומה באופן סביר. קרי – שומה לפי מיטב השפיטה צריכה להיות סבירה ובהתחשב בנתוני העסק הספציפי ובאופי העסק. בכל הנוגע להתרת ההוצאות, קבע בית המשפט, כי לא עלה בידי המערער להוכיח את סכום ההוצאות שהוציא בשנות המס שבערעור(הוצאות שכאמור הינן גבוהות יותר מקביעת המשיב). המערער לא הוכיח בראיות אובייקטיביות כי ההנחות שבסיס השומה (שקבע המשיב) אינן סבירות כך שבית המשפט יפעיל את סמכותו הקובעה בסעיף 156 לפקודת מס הכנסה ויתערב בשומה. בית המשפט מדגיש, כי באי ניהול ספרים קבילים מנע המערער מהמשיב את האפשרות לברר את הכנסתו (והוצאותיו)לאושרה ואין לו להלין אלא על עצמו.

September 11, 2020

פתיחת הסכם שומה

מיסוי כללי

ע"מ 47420-01-18

השאלה המשפטית: מה דינו שלהסכם שומה שנכרת בין נישום לפקיד השומה, אשר למשרדו הוגשו דוחותיו של הנישום? האם רשאי פקיד שומה אחר לדרוש את פתיחת אותו הסכם שומה לפי סעיף 147 לפקודת מס הכנסה, בטענה כי הופעל שיקול דעת מוטעה בכריתת אותו הסכם שומה?

החלטת בית המשפט: סעיף 147 לפקודה מהווה חריג לעקרון סופיות השומה. המטרות שבבסיס הסעיף הן, הבטחת שוויון בין נישומים וגביית מס אמת ומניעת פגיעה בקופה הציבורית עקב טעויות מקצועיות של פקיד השומה. במקרים בהם מדובר בשומה אשר נערכה בהסכם, הכלל הוא כי השימוש בסעיף 147 לפקודה ייעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד. שכן לשימוש בחריג האמור, נדרשת הצדקה מיוחדת וזאת לאור ציפייתו הסבירה של הנישום שחבות המס בעניינו היא סופית. חובת ההגינות המוטלת על הרשות דורשת מהמנהל לפתוח הסכם שומה רק לאחר ביצוע איזון ראוי בין כלל השיקולים, הנסיבות והנזק שעלול להיגרם לנישום, ולאחר שראה כי קיימות הצדקות משמעותיות המטות את הכף לטובת פתיחת הסכם השומה. ככל נטל השכנוע בערעורי מס מוטל על המערער, אך בכל הנוגע להצדקה לפתיחת הסכם שומה נטל זה עובר לפקיד השומה. על פקיד השומה להראות כי התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות את פתיחת הסכם השומה. במקרה דנן, המשיב לא הרים את הנטל להצדיק את ההחלטה על פתיחת השומה. יתרה מכך, הראיות שבפני בית המשפט מצביעות על כך כי יש לקבל את עמדת המערער ולקבוע כי הפעלת הסמכות על ידי המשיב נעשתה שלא כדין!

September 11, 2020

מיסוי הכנסות מדמי תיווך שלא דווחו והוחזרו ללקוחות

מיסוי יחיד

36493-01-16

רקע: למערערים(בני-זוג) הוצאה שומה המבוססת על כספים שהופקדו בחשבון של המערערת. כספים אלו התקבלו במסגרת פעילותה של המערערת בשיווק מגרשים באיו"ש, ולפיכך קבע המשיב כי מדובר בהכנסה מ"עסק" החייבת במס.

עמדת המערערת: המדובר בעסקאות למכירת מגרשים שלא יצאו לפועל. וכי כל הכספים שהתקבלו בגינן הוחזרו ללקוחותיה.

עמדת המשיב: אף אם המערערת השיבה כספים ללקוחותיה, הרי שהיא מלכתחילה לא דיווחה על ההכנסות בגין אותם סכומים ולא הוכיחה כי השבת הכספים הם בגין הכנסות שדווחו מוסו בשנות המס שבערעור. משכך, לא ניתן להכיר באותם הפסדים כהוצאה.

החלטת בית המשפט: לא עלה בידי המערערת להוכיח, כי שהוחזרו ללקוחות הם אלה שהתקבלו בידה בשנות המס הרלוונטיות. לא מן הנמנע שהמערערת,שלא ניהלה ספרים ולא דיווחה בשום דרך על הכנסותיה, החזירה כספים שהתקבלו בידה בשנות מס קודמות לשנות המס שבשומה. מתוך חומר הראיות עולה, כי חלק משמעותי מהכספים שהוחזרו, עניינם בעסקאות שנעשו בשנות מס שקדמו לשנות המס שבערעור, ובהעדר על ראיה אחרת, יש להניח כי אף הכספים התקבלו באותן שנות מס קודמות. מצב הדברים העובדתי היחיד שמאפשר על פי הדין קיזוז הפסדים או ניכוי הוצאות בגין כספים שהוחזרו ללקוחות, הוא כאשר ההחזרים בוצעו בשנות המס שבהן נוצרו ההכנסות. במקרה דנן, לא הוכיחה המערערת שכך הדבר ועל כן קבע בית המשפט, כי יש לדחות את הערעור.

September 11, 2020

האם העמדת כספים מחברת הבת לחברת האם יוצרים בידי חברת הבת הכנסה בגין ריבית רעיונית החייבת במס?

מיסוי הייטק

ע"מ 63434-03-17

[הבהרה: סעיף 20א לפקודת מס הכנסה מאפשר להכיר בהוצאות מחקר ופיתוח באופן שוטף או בפריסה על פני שלוש שנות מס וזאת כאמצעי לעידוד הקצאת משאבים כלכליים לפעילות מו"פ. נבהיר, כי ללא סעיף 20א לפקודה, הוצאות מו"פ היו נחשבות להוצאות הוניות שאינן ניתנות לניכוי באופן שוטף].

המחלוקת המשפטית לעניינו: המשיב(פקיד שומה חולון) חייב את חברת הבת בגין הכנסת ריבית רעיונית לפי סעיף 3(י)לפקודה – לטענת המשיב המערערת העמידה כספים לשימוש חברת האם שלה.

החלטת בית המשפט: אין חולק כי לעניין הפעלת הוראות סעיף 3(י) לפקודה התקיימו בין חברת הבת ובין חברת האם "יחסים מיוחדים". ההכנסה הנזקפת לחברת הבת על פי סעיף 3(י) לפקודה בגין הפרשי הריבית היא הכנסה רעיונית פרי יצירת דיני המס, שאיננה קיימת במציאות המסחרית או בחשבונאות הפיננסית. כזכור, חברת הבת לא חייבה את חברת האם בריבית בתמורה להעמדת מיליוני השקלים לרשותה, ובשל עובדה זו חלו הוראות סעיף 3(י). יוער,כי בסעיף 3(י) המונח "הלוואה" מוגדר באופן רחב "לרבות כלחוב". במקרה דנן, אין ספק כי על פי הדוחות הכספיים של חברת הבת, חברת האם הייתה חייבת לה כספים. בית המשפט גם שולל את טענת חברת הבת, כי אין תחולה לסעיף3(י) לפקודה, היות וחברת הבת וחברת האם מגישות דוחות מס מאוחדים בהתאם לחוק עידוד התעשיה (מסים). סעיף 24 לחוק עידוד תעשיה (מסים) מורה אותנו, כי לאחר חישוב ההכנסה החייבת או ההפסד של חברת הבת בשנת מס פלונית, תוצאה זו תיוחס לחברת האם (בנוסף להכנסה החייבת או ההפסד של חברת האם עצמה). כידוע היתרון הבולט בהגשת דוחות מאוחדים לפי החוק האמור הוא היכולת לקזז הפסד שנוצר בידי חברה אחת כנגד הכנסה חייבת (חיובית) שנוצרה בידי חברה אחרת – דבר שמביא לחסכון במס ברמת הקבוצה וככלל איננו אפשרי כאשר מדובר בשתי חברות "רגילות". אולם אין בסעיף 24 לחוק עידוד תעשיה (מסים) עיגון מפורש לסברה כי בשל הזכות להגיש דוחות מאוחדים כאמור, מתבטלות לצורכי מס עסקאות מסחריות אשר נערכו בין החברות שהן הצדדים לאיחוד (וזאת בשונה מהשלכת איחוד דוחות כספיים על פי כללי החשבונאות). לאור האמור, דוחה בית המשפט את עמדת חברת הבת, ומאמץ את קביעת המשיב.

September 11, 2020

האם ניתן לקזז מהכנסות מדמי שכירות והפרשי שער שהפיקה החברה בשנת מס פלונית, את ההפסד העסקי המועבר שיש לחברה?

מיסוי תאגידים

ע"מ 70250-11-17

[הבהרה: בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה, ניתן יהיה לקזז את ההפסד העסקי המועבר משנים קודמות, מההכנסות שהופקו בשנת המס (נשוא הערעור) מדמי שכירות והפרשי שער, רק אם הכנסות אלה יסווגו כהכנסה מעסק לפי סעיף 2(1) לפקודה].

טענת המערערת: מנסיבות המקרה ניתן ללמוד, כי דמי השכירות אינם הכנסה פאסיבית ומשכך יש לסווגם כהכנסה מעסק. לעניין הפרשי השער טוענת המערערת, כי הם נובעים מהלוואות שנלקחו כתוצאה מהחובות אליהן נקלעה החברה בפעילותה היצרנית בעבר. על כן, כשם שאין ספק כי פעילות השל המערערת באותה העת הייתה פעילות עסקית, כך יש לראות אף את ההכנסה הנובעת מההלוואות, כהכנסה מעסק.

החלטת בית המשפט: סעיף 28לפקודה, עוסק בקיזוז הפסדים מהכנסה פירותית. ככלל, הפסד בר קיזוז, הוא הפסד שמקורו בעסק או במשלח יד (ובכלל "עסק", בהתאם לפסיקה, אף "עסקת אקראי" במשמע). במקרה הנדון כאן, אין חולק כי מקור ההפסד בפעילות העסקיתהקודמת של המערערת. סיווג ההפסד אינו שנוי אפוא במחלוקות – מדובר בהפסד עסקי, אשר בהתאם להוראות סעיף 28 לפקודה, הנו בר קיזוז. אם היה מדובר בקיזוז הפסד עסקי בשנה בה נוצר ההפסד, הרי שלפי הוראות סעיף 28 (א) לפקודה,ניתן היה לקזז הפסד שכזה כנגד הכנסה מכל סוג שהוא. אלא שבמקרה הנדון כאן, אין המדובר בקיזוז ההפסד בשנה בה נוצר ההפסד, אלא בקיזוז הפסד עסקי מועבר כנגד הכנסות שנוצרו בשנים מאוחרות יותר. על מקרה כגון זה חולשות הוראות סעיף 28 (ב), הקובעות מגבלות לגבי סוג ההכנסה ממנה ניתן לקזז את ההפסד העסקי המועבר.

סיווג ההכנסה דמי השכירות: לאחר שבחן את "מבחני העסק" שנקבעו בפסיקה, הגיע בית המשפט למסקנה, כי יש לסווג את ההכנסה מדמי השכירות כהכנסה מעסק. עיקר קביעתו של בית המשפט, נובעת מכך,שבית המשפט שוכנע כי קיים מנגנון אשר נקט בפעילות קבועה, שיטתית ומיומנת, שבלעדיה לא ניתן היה להפסיק את ההכנסות הגובות שהפיקה החברה.

סיווג ההכנסה מהפרשי השער: סיווג הכנסה מהפרשי שער כהכנסה מעסק, יכול להתבצע באחד משני מקרים: האחד – כאשר לנישום יש פעילות מתמשכת ושיטתית למתן הלוואות, כגון בנק או חברת ביטוח. השני – כאשר הפעילות בתחום המימון כשלעצמה אינה עולה כדי פעילות עסקית, אולם היא חלק אינטגרלי מפעילות עסקית אחרת שיש לנישום. היות והמקרה הראשון אינו חל בעניינו בחן בית המשפט את המקרה השני בהתאם למבחני הפסיקה:

§        מבחן האינטגרליות: הבוחן האם המקור שהניב את ההכנסה המדוברת הוא חלק אינטגרלי מהפעילות העסקית של הנישום.

§        מבחן הניתוק: האם המקור שהניב ההכנסה המדוברת נותק מהפעילות העסקית של הנישום.

במקרה דנן, יש לבחון, האם ההלוואה שהניבה את הפרשי השער היא חלק אינטגרלי מפעילותה הנמשכת והשיטתית של המערערת או שמא היא מנותקת מפעילות זו. לעמדת בית המשפט, לא נכון יהיה לראות בהלוואות כעניין המנותק מפעילותה השיטתית והמתמשכת של המערערת, שכן בנסיבות המיוחדות לערעור זה, הלוואות וההחזרים וממילא גם הפרשי השער שנבעו מההלוואות, הם חלק אינטגראלי מפעילותה הנמשכת של המערערת – ולכן נכון יהיה לראות אף בה הכנסה מעסק.

September 11, 2020

סיווג כ"דירת מגורים" לעניין מס רכישה

מיסוי מקרקעין

ו"ע 59441-10-17

רקע: העוררים קיבלו במתנה מקרוביהם זכויות במקרקעין – מקרקעין שנחתמה לגביהם עסקת קומבינציה, במסגרתה התחייב קבלן/ יזם לנותני המתנה, לבנות דירות מגורים.

טענת הצדדים: לעמדת העוררים - המדובר בזכות במקרקעין שאינה דירת מגורים ולכן בהתאם להוראות תקנה 2(1א)לתקנות מיסוי מקרקעין, יש לחייבם במס רכישה בשיעור של 5% בלבד משווי המכירה. מנגד,לעמדת המשיב – המדובר ברכישה של דירת מגורים ולכן בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין, יש לחייב את העוררים במס רכישה בשיעור 8%.

[הבהרה: בעת רכישת דירת מגורים שהיא דירתו היחידה של הרוכש, שיעור מס הרכישה עולה ב-5 מדרגות, כאשר בראשונה אין כל חבות במס רכישה, ולאחריה עולות המדרגות באופן מדורג. מנגד, בעת רכישת דירת מגורים שאינה דירתו היחידה של הרוכש חלים שיעורי מס רכישה גבוהים יותר].

השאלה המשפטית: האם התחייבות של היזם/ קבלן להביא לסיום הבניה, היא "התחייבות מצד המוכר"ואם לאו – בהתאם לפרשנות "דירת מגורים" בסעיף 9(ג) לחוק מיסוי מקרקעין. נבהיר, כי התשובה לשאלה זו תגזור את אופי הזכות במקרקעין שרכשו העוררים.

וועדת הערר: עיון בהגדרה שקבע המחוקק  למונח "דירת מגורים" לצורך מס רכישה,מלמד באופן ברור כי המחוקק ביקש לתת למונח זה פרשנות מרחיבה, הנותנת משקל רב לזיהוי הנכס שעתיד להיום מוקם על המקרקעין. זהותו של הנכס שנרכש צריכה להיקבע לפי מהותו. במקרה דנן, אין המדובר ברכישה של זכות במקרקעין גרידא, אלא ברכישה של זכות במקרקעין אשר צמודות לה אגד זכויות הכוללות התחייבות למסירת דירה מושלמת – המוכרים המחו לעוררים את זכויותיהם כלפי היזם, כך שאם היזם לא היה עומד בהתחייבויותיו ולא היה משלים את הבניה, הייתה לעוררים כלפיו זכות תביעה. לאור האמור, דוחה וועדת הערר את הערר.

September 11, 2020

עיון בתיק מס שבח על ידי הצד הרוכש

ו"ע 69689-05-18

מיסוי מקרקעין

רקע: בין שתי חברות התבצעה עסקת מכר שלא שהשווי המוצהר שלה לא התקבל על ידי מנהל מיסוי מקרקעין(להלן: "המשיב"). בעוד חברה א' הגישה ערר על השווי שנקבע על ידי המשיב, חברה ב' בחרה שלא לעשות כן. בערר שהגישה חברה א' הגיעו היא והמשיב להסכמה אשר קיבלה תוקף של פס"ד – ההסכמה התייחסה לשמות השבח בלבד. לאור האמור, הגישה חברה ב' בקשה לעיין בתיק בית המשפט על מנת לעיין הסכם הפשרה אליו הגיעו חברה א' והמשיב.

עמדת חברה א' והמשיב: לעמדתם אין לאפשר לחברה ב' לעיין בתיק, היות והמסמכים המצויים בתיק הם מסמכים חסויים מכוח הוראות סעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין. מוסיף המשיב, כי חברה ב' לא הגישה השגה או ערר על שומת הרכישה ואף אם היו מגישים ערר נפרד על מס הרכישה, עדיין לא היה ניתן לתת לחברה ב' גישה לחומר שנוגע אך ורק לחברה א'.

החלטת וועדת הערר: ההלכה היא, כי החיסיון שחל על מסמכים המגיעים לידיעת פקיד במסגרת תפקידו הוא חיסיון בעל אופי אישי, שאין הוא חל על מסמכים שהוגשו לבית המשפט. כמו כן נקבע, כי משהגיעו הצדדים להסכם פשרה שהוגש לבית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין, אזי הצדדים מוותרים על החיסיון. עם זאת, זכות העיון במסמכי בית המשפט אינה מוחלטת והיא כפופה למגבלות שונות שמטרתם לאזן בין האינטרסים השונים. כך שהכלל הוא שיש לאפשר עיון במסמכי בית המשפט, אלא אם יש טעמים כבדי משקל אשר מצדיקים את מניעת העיון בתיק. על בעל דין המתנגד להתיר את העיון, הנטל לשכנע מדוע אין להתירו וחובת ההנמקה המוטלת על מבקש ההיתר אינה הופכת נטל זה. הנמקה זו יכולה להסתכם בהנמקה קצרה לתכלית הבקשה למתן היתר העיון בתיק כדי שיוכל בית המשפט לאזן בין האינטרס שלמבקש היתר העיון לבין האינטרסים האחרים. בנוסף, במקרה בו הסכם פשרה מתגבש מחוץ לכותלי בית המשפט ולא מוגש לבית המשפט, אין בית המשפט יכול לצוות לחשוף את ההסכם,מאחר ואינו נמצא בין המוצגים או המסמכים שבתיק ולכן ההגדרה הקבועה בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון במסמכים) אינה חלה לגביו.

בסעיף 105(א) לחוק נקבע, כי הסרת הסודיות אפשרית בשני מקרים- קביעתו של בית המשפט בנסיבות המתאימות או אישור שר האוצר. הוראה דומה נקבעה בסעיפי סודיות בחוקי מס אחרים וביניהם בסעיף 142 (א) לחוק מס ערך מוסף. בג"צ התייחס לסמכותו של בית המשפט בהתאם לסעיף 142(א) לחוק מס ערך מוסף וקבע, כי על בית המשפט לאזן בין החיסיון המוטל על המידע לבין האינטרס שבגילוי המידע. בג"צ הוסיף, כי נקודת המוצא של בית המשפט, כאשר הוא בא להחליט בעניין הסרת החסינות, צריכה להיות כי הכלל הבסיסי הוא כלל הגילוי, והחריג הוא החיסיון. לאור האמור, ומשלא נמצא טעם כבד משקל המונע את מתן היתר העיון, מאשרת וועדת הערר לחברה ב' לעיין בהסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים. יחד עם זאת, מציינת וועדת הערר, כי אין בהחלטה זו כדי להקנות כלזכות למבקשת מעבר לאלו הקבועות בחוק מלבד זכות העיון המבוקשת.

September 11, 2020

האם חברת מדף יכולה להיחשב כ"נהנה" לצורך קבלת הפטור לפי סעיף 69 לחוק מיסוי מקרקעין?

מיסוי מקרקעין

ו"ע 28476-04-16

רקע: שתי חברות ניהלו הליך בוררות, אשר במסגרתו הגישו בקשה מוסכמת לניהול הליך התמכרות, הליך אשר בסופו רכשה חברה א' את זכויותיה של חברה ב' בנכס. יש להבהיר, כי חברה א' רכשה את זכויותיה של חברה ב' בנכס בנאמנות עבור נהנה והכל תוך שהצדדים בחרו להותיר בשלב הסכם הנאמנות ורכישת נכס הנאמנות את זהות הנהנה כנהנה גמיש, תוך שזיהוי הנהנה נותר"פתוח".

טענת המשיב: בהסכם הנאמנות לא הייתה התייחסות לנהנה ספציפי ולא צוין בו זהות הנהנה ולפיכך, אין תחולה לפטור ממס (סעיף 69 לחוק מיסוי מקרקעין ותקנה 27(א) לתקנות מיסוי מקרקעין) כאשר זהות הנהנה אינה ידועה בשעת ביצוע המכירה.

טענת העוררות: בהסכם הנאמנות הכוונה הייתה לחברה חדשה בהקמה ואין הבדל בין חברה בהקמה לבין חברת מדף.

החלטת וועדת הערר: כידוע, מכירת זכות במקרקעין מחייבת אתה מוכר במס שבח ואת הקונה במס רכישה. חיובים אלה לא יחולו על מכירת זכות במקרקעין מנאמן לנהנה, וזאת על פי סעיף 69 לחוק. חברת מדף מוקמת, בדרך כלל, על ידי משרד עורכי דין, לצורך הפיכתה בעתיד לחברה פעילה בידי אחד מלקוחות המשרד. עד לשלב האחרון החברה נמצאת "על המדף" ואין בה פעילות. פעולה זו נועדה לקצר זמנים,ולחסוך את הזמן הנדרש לשם רישום חברה חדשה ברשם החברות. אם המשיב מאשר נאמנות עבור חברה בהקמה, משכך הדבר, בית המשפט אינו רואה כל סיבה שלא להכיר בנאמנות, כאשר הנהנה הוא חברת מדף, אשר לימים משנה את שמה ומניותיה מועברות משמם של עורכי הדין שנרשמו כבעלי מניותיה, לשמם של בעלי החברה. יתרה מכך, המשיב אינו רואה קושי שנהנה בעסקאות נאמנות יהיה חברה שתקום בעתיד ובנסיבות אלה, אין הוא רואה בכך נהנה"נסתר", "גמיש" או "נהנה מסגרת". כשאלה פני הדברים,ובשים לב למטרת המחוקק ולרצון למנוע נאמנות שאינה אמיתית, עד שיימצא קונה עתידי,אותו ינסו לאפיין כנהנה, בית המשפט לא סבור שיש קושי בהכרה בחברת מדף כנהנה על פי סעיף 69 לחוק.

February 23, 2020

תיקון לצו מס הכנסה (סוגי שותפויות שיש לראותן כחברה)

מיסוי הייטק

סעיף63 בפקודת מס הכנסה, דן בעיקרו על אופן מיסוי "שותפויות". בנוסף, מסמיך הסעיף את שר האוצר לקבוע סוגי "שותפויות" שיש לראותן (לעניין פקודת מס הכנסה בלבד) כ"חברה" ולא כשותפות. קרי – סכום שחילקה השותפות לשותפים יסווג כדיבידנד ויימוסה בהתאם. לאחרונה, הרחיב שר האוצר בצו את סוגי השותפויות שיש לראותן כחברה, כך שגם שותפות שהיא שותפות שיחידותיה הוצאו לפי תשקיף והן רשומות למסחר בבורסה כהגדרתה בחוק ניירות ערך או בבורסה אחרת שקבע שר האוצר לעניין זה, שהיא "תושבת ישראל" (כהגדרת מונח זה בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה), אשר עיסוקה הוא "מחקר או פיתוח" (כהגדרתם בחוק לעידוד מחקר ופיתוח), תסווג כ"חברה".

February 23, 2020

הזכויות המוקנות למניות המוחזקות בידי נאמן לפי סעיף 102

מיסוי הייטק

ת"א 19042-03-18

רקע: לפלוני הוקצו מניות של חברה, בהסתמך על תכנית להענקת אופציות לעובדים אשר קיבלה את אישור פקיד השומה. עוד נציין, כי בתוכנית ההקצאה נקבע, כי הקצאת האופציות והמניות לעובדים תעשה במסלול של נאמן. במסגרת תכנית ההקצאה נקבעו הוראות שונות לעניין זכויות ההצבעה בגין המניות שיוקצו לכל עובד – זכויות ההצבעה בשל החזקה במניות המוקצות לעובדים יהיו מוקנות למיופה כוח (כל עוד לא הוחלט על הנפקה ראשונית לציבור), שיקבע על ידי דירקטוריון החברה. לאור האמור, חתם פלוני על יפוי כוח (PROXY)המסמיך את יו"ר החברה והחברה, להצביע בשמו.

פלוני: לטענתו, בכתב התביעה מכוח הקצאת המניות עבורו, עומדות לו זכויות שונות כבעל מניות לרבות עיון בפרוטוקולים של האספה הכללית, תקנון החברה ודוחותיה הכספיים. בנוסף, מבקש הצהרה כי יעמדו לו כל הזכויות העומדות על פי דין לבעל מניות בחברה ובהן הזכות להצביע באספת בעלי המניות.

הנתבעת: הואיל והמניות מוחזקות על-ידי הנאמן ורשומות על שמו, הרי שכל הזכויות הנובעות מהחזקת המניות, לרבות הזכות לקבלת מידע, נתונות לנאמן בלבד. הנתבעת מדגישה, כי על פי הסכם ההקצאה, נקבע כי זכויות ההצבעה של העובדים להם יוענקו מניות, יהיו נתונות רק לנציג הדירקטוריון עד להנפקת המניות לציבור. הטעם בכך כך נטען, הוא להבטיח את זכויות המשקיעים בחברה אשר הסכימו להקצאת המניות רק בתנאי שזכויות ההצבעה ישמרו לדירקטוריון.

החלטת בית המשפט: החברה הקצתה לתובע מניות באמצעות הנאמן. תחילה הוענקו לו רק אופציות ועם מימושן מחזיק הנאמן את המניות עבור התובע. התובע לא ביקש לממש את זכותו למניות, לא שילם את המס ועל-כן המניות עדיין מוחזקות על-ידי הנאמן. המניות רשומות במרשם בעלי המניות על שם הנאמן. לפיכך, התובע נעדר זכויות כלשהן כלפי החברה,וכל הזכויות הנובעות מהחזקת המניות, לרבות זכות ההצבעה והזכות לקבלת מידע לפי חוק החברות, נתונות לנאמן בלבד.

February 23, 2020

מהי נאמנות משתמעת?

מיסוי כללי

ע"מ 25689-02-13

"נאמנות"מהווה הסדר, לפיו מחזיק נאמן בנכס לטובת נהנה (תהיה הגדרת ההסדר אשר תהיה). מקום שהנסיבות מלמדות על כוונת הצדדים להתקשר בחוזה נאמנות, הרי שניתן לקבוע כי מדובר בנאמנות משתמעת (IMPLIED TRUST) גם בהעדר חוזה בכתב. נבהיר, כי אי רישום הנכס על שם הנהנה, אינה שוללת את הנאמנות. בנאמנות מי שרשום כבעל  הנכס ומתנהג כבעל הנכס בפני כולי עלמא, אינו הבעלים, אלא הנאמן. מכאן, שככל שמדובר בנאמנות, בהחלט קיים מצב שהנאמן, מבחינה פורמאלית: הוא הבעלים. מבחינה מהותית: הוא לא הבעלים.

February 23, 2020

ביטול הסכם מס על ידי רשות המיסים

מיסוי כללי

ע"מ 25689-02-13

לאחרונה, דן בית המשפט המחוזי בתל אביב בשאלה: מתי לא יורשה פקידה שומה לבטל הסכם שומה שנחתם עם הנישום באופן חד צדדי:  

טעמים חיצוניים הנוגעים למו"מ: אין בטעמים חיצוניים הנוגעים למשא ומתן ואשר אינם נוגעים לתנאים שסוכמו, כדי  להצדיק את ביטול הסכם המס על ידי פקיד השומה באופן חד צדדי.

מידע שהתגלה בחלוף שנים רבות: פקיד השומה לא יכול להצדיק ביטול הסכם באופן חד צדדי, על מידע שהתגלה לו בחלוף שנים רבות –בבחינת "חכמה בדיעבד". נדגיש, כי על פי רוב, בידי רשות המיסים לבטל כלהסכם אותו היא עורכת עם נישום בתוך 90 ימים ממועד כריתתו – אך הדבר צריך לקבל ביטוי בהסכם בין הנישום לפקיד השומה. כל עוד ההוראה מופיעה במפורש, על אף היותה דרקונית, הרי שהיא מוסכמת. בהעדר אמירה מפורשת, אין לקבוע נוהל של אפשרות ביטול בתוך שום פרק זמן להסכם שהושג העונה על דרישות חוק החוזים, בפרט כאשר רק צד אחד להסכם יכול לחזור בו ממנו והצד הזה הוא הרשות השלטונית.