חייג עכשיו
ROY KARIV LAW FIRM | רועי קריב משרד עורכי דין

KLF
Israeli Tax Law Firm

Tax Update

משרדנו דוגל בשירות משפטי של 360 מעלות. מעבר לליווי משפטי צמוד ואינדיווידואלי, לקוחות המשרד מקבלים מערך כלים שימושי ומשוכלל להתמודדות מיטבית עם עולמות המס. כמו כן, משרדנו דואג לעדכן את לקוחותינו בעדכונים מיסויים ספציפיים וקריטיים להם, לפי תחום עיסוקם ונסיבותיהם הספציפיות. נשמח לעדכן אתכם כמובן בכלל השינויים המיסויים בארץ, אך לקוח בעל הכנסות מחו"ל, למשל, יקבל באופן מיידי עדכון ספציפי, ככל ויהיו שינויי חקיקה הנוגעים רק אליו.

מתי יש לכלול במסגרת בסיס התשלום למס הרכישה, את הוצאות הפיתוח של המקרקעין וזאת מקום בו הרוכש מתחייב לשאת בהן?

מיסוי מקרקעין

Apr 3, 2022

מצירוף סעיפי החוק וההגדרות שבו (הרלוונטי לעניינו - ס' 1, 9(א), 17א(א)) עולה, כי מס רכישה הוא מס המוטל על הרוכש בגין עסקת מכר של זכות במקרקעין, וכי המס יהיה בשיעור מהשווי של הזכות המקרקעין הנמכרת.


לעמדת בית המשפט העליון, כאשר כנגד תמורה חוזית מוסכמת בה מתחייב לשאת הרוכש עומדת לו זכות להשבחת המקרקעין – היינו להעלאת שווים בהתאם לתכנית שחלה בעת עריכת הסכם המכר – אזי יש לראות את הזכות במקרקעין הנמכרת כזכות במקרקעין המושבחים, ואת "שווי המכירה" כגובה התמורה המשקפת את שווים של המקרקעין המושבחים. אולם, כאשר מימוש ההתחייבות שנטל על עצמו הרוכש (נשיאה בהוצאות הפיתוח כנגד התחייבותו של המוכר לפעול לפיתוח המקרקעין), אינו מוביל להשבחת המקרקעין בהתאם לתכנית שחלה ותקפה באותה עת. בנסיבות אלה הזכות במקרקעין הנרכשת היא זכות במקרקעין לא מפותחים, ובצדה הסכם לפיתוח עתידי של המקרקעין.


במילים אחרות - כאשר רוכש מקבל על עצמו את התחייבות המוכר לשאת בהוצאות הפיתוח או לפתח את המקרקעין בפועל, וזאת כאשר פיתוח המקרקעין הוא תנאי להשבחתם בכל דרך שהיא בהתאם לתכנית החלה בעת המכירה, הרי שיש לראות את הזכות במקרקעין הנמכרת כזכות במקרקעין מושבחים (להבדיל ממפותחים), ואת שווי המכירה כשווי המקרקעין בתוספת ההשבחה הצפויה.

Share
ביטול פטור חלקי ממס רכישה (תקנה 11 לתקנות מיסוי מקרקעין) לנכה

מיסוי מקרקעין

Apr 3, 2022

תקנה 11 קובעת כי יינתן פטור חלקי ממס רכישה ב"מכירת זכות במקרקעין לנכה, לעיוור, לנפגע או לבן משפחה של חייל שנספה במערכה לשם שיכונם...". נדגיש, כי הדרישה כי רכישת הדירה תיעשה "לשם שיכונו" של הנכה, הוכרה ופורשה בפסיקה, ונקבע שעל מנת לקבל את ההקלה, על הנכה להתגורר בדירה בפועל.


לעמדת בית המשפט, לשון החוק פשוטה וברורה – הפטור יינתן בגין דירה אותה רכש הנכה ובה התגורר. המדובר בתקנה סוציאלית המיועדת לסייע לנכה (ולנישומים נוספים המפורטים בתקנה) לרכוש דירה שתשמש קורת גג מעל ראשו. יובהר, כי לשיטת בית המשפט, אין התקנה מיועדת להקל על הנכה לרכוש דירה.


בית המשפט מוסיף ומציין, כי במצבים חריגים ביותר שבהם נמנע מהנכה להתגורר בדירה, או שהוא גר בה זמן קצר בלבד ונאלץ לעוזבה, ראוי שמנהל מיסוי מקרקעין ינהג לפי מידת הרחמים, ויתחשב בנסיבות רחבות יותר ככאלו הנכללות ב"מטרה הסוציאלית" שביסוד התקנה.

Share
זיכוי ממיסי חוץ ומנגנון ניכוי מס במקור

מיסוי בינלאומי

Apr 3, 2022

העובדות: יחיד תושב ישראל, הינו הנשיא והמנכ"ל של חברת בת ישראלית (פרטית) – להלן חברה ב', וחברת אם זרה תושבת ארה"ב (ציבורית). היחיד עובד בישראל ומחוצה לה הן בעבור חברה ב' והן בעבור החברה האם. שכרו של היחיד משולם ישירות על ידי חברה ב', בעבור עבודתו הן בחברה ב' והן בחברה האם, כאשר כל חברה נושאת בעלות המיוחסת לה. חברת האם משפה את החברה בגין שכרו של היחיד בהתאם לחקר תנאי שוק מחירי העברה שערכה הקבוצה. שכרו של היחיד מורכב ממשכורת, בונוס שנתי וניירות ערך שהוקצו לו בחברת האם עקב השירותים שהעניק, כאמור לעיל.


בארה"ב קיימת חובה חוקית בידי חברת האם לנכות מס במקור (מס פדרלי ומדינתי) מהכנסת העבודה של היחיד אף אם משולם ישירות על ידי חברה ב'. תשלומי השכר המופקים בארה"ב מחושבים בהתאם למספר ימי העבודה בארה"ב ביחס לסך ימי העבודה של היחיד בכל שנה ושנה כפול סך תשלומי השכר להם זכאי היחיד.


חברה ב' מנכה במקור תשלומי מס פדרלי ומדינתי – להלן מיסי החוץ, מתשלומי השכר המופקים על ידי היחיד בארה"ב ומעבירה את המס כאמור לחברת האם. חברת האם מעבירה לרשויות המס בארה"ב את המס המיוחס לחבות המס של היחיד בארה"ב. כמו כן, החברה מנכה מס במקור, כמתחייב בפקודת מס הכנסה. היחיד מגיש דוח מס בארה"ב מדי שנה מכוח אזרחותו בארה"ב ומכוח העסקתו על ידי חברת האם.


פרטי הבקשה: מבוקש להכיר, במהלך שנת המס השוטפת, במיסי החוץ השוטפים המנוכים בארה"ב, בגין תשלומי השכר שמקורם בארה"ב, כזיכוי מהמס החל על שכרו של היחיד בישראל בדומה להוראה שנקבעה מכוח סעיף 67א לפקודה (תושב ישראל השוהה בחו"ל), וכן לקבוע מנגנון לניכוי המס במקור בישראל.


החלטת המיסוי: חברה ב' תנכה מס ישראלי במקור בגין תשלומי השכר ליחיד תוך התחשבות בזיכוי בגין ניכוי מיסי החוץ ששולמו בארה"ב על ידי חברת האם. מס שיוטל בארה"ב עבור עבודה שנעשתה שלא ממתן שירות או עבודה עבור חברה תושבת ארה"ב, אף אם נעשתה בפועל בארה"ב, לא יובא בחשבון כזיכוי כנגד המס החייב בישראל. בעת חישוב הזיכוי בגין תשלומי השכר אשר מקורם בארה"ב, לא יינתן בידי המעביד זיכוי בשל סכום העולה על סכום המס הישראלי בו היחיד חייב בגין תשלומי שכר אלו. לא יינתן זיכוי בגין מס ששולם בשל חלק מתשלומי שכר אלו אשר כנגדם נתבעו הוצאות ו/או ניכויים אחרים בישראל. לא יותר זיכוי בישראל בעד מסים ששילם היחיד רק בשל אזרחותו בארה"ב (ככל שיהיו תשלומים מהסוג כאמור), לרבות בשל סיווג מימוש ניירות ערך המוקצים לו.


הסכום בו תזכה חברה ב' את המס הישראלי, הינו לצורכי ניכוי מס במקור בלבד וההחלטה אינה קובעת או מאשרת את גובה הזיכוי הסופי, אשר ייקבע באמצעות שומה סופית ויחושב על פי הכללים הקבועים בהוראות פרק שלישי לחלק י' לפקודה ובכפוף לזכויות המיסוי בין שתי מדינות בהתאם לאמנה למניעת כפל מס של ישראל עם ארה"ב. במילים אחרות, ככל ובהתאם לאמנה האמורה קיימת הכנסה פטורה ממס ליחיד תושב ישראל אשר שילם מסים בארה"ב, בין היתר מכוח אזרחותו, לא יובאו בחשבון תשלומים אלו כמיסי חוץ.


היחיד יגיש דוח שנתי לרשויות המס בישראל ויצרף את דוח המס השנתי הסופי המוגש על ידו בארה"ב. ככל והתבצע תשלום נוסף לרשויות המס בארה"ב או שהתקבל החזר בגין סכומים שנוכו בעודף במקור, תדווח חבות המס הסופית בארה"ב, לרבות תשלום המס העודף או ההחזר, לצורך חישוב המס הישראלי בדוח השנתי של היחיד בשנת התשלום או שיוגש דוח מס מתקן בישראל, לפי העניין.

Share
מיסוי נכסים דיגיטליים מסוג NFT

מיסוי יחיד

Apr 3, 2022

לעמדת רשות המיסים מאחר וה-NFT מהווה זכות חזקה בלתי מוחשית בנכס כלשהוא (לרוב יהיה מדובר בתמונה או בזכות על דמות וירטואלית כלשהיא), ה-NFT עומד בהגדרת "נכס" שבסעיף 88 לפקודת מס הכנסה - כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות.. למעט- מיטלטלין של יחיד המוחזקים על ידיו לשימושו האישי..".


נבהיר, כי לשיטת הרשות, היות ומדובר בזכות חזקה בלתי מוחשית, ה-NFT אינו מהווה "מיטלטלין לשימוש אישי" ובהתאם לכך, ה-NFT אינו מוחרג מהגדרת נכס הקבועה בסעיף 88 לפקודת מס  הכנסה. לפיכך, מכירת NFT מהווה אירוע שחייב במס על כל ההיבטים העולים ממנו, וזאת על בסיס העקרונות כפי שפורסמו במסגרת חוזר מס הכנסה 2018/5 שעניינו "מיסוי פעילות באמצעי  תשלום מבוזר (המכונים: מטבעות וירטואליים)".

Share
זכאות לקבל הטבות מס מכוח אמנה למניעת כפל מס

מיסוי בינלאומי

Mar 8, 2022

העובדות: חברה תושבת ארה"ב (להלן: "החברה האם"), שהינה מדינת אמנה, רכשה 100% ממניותיה של חברה תושבת מדינת ישראל (להלן: "חברת המטרה"). עסקת הרכישה בוצעה באמצעות חברה אחרת שהתאגדה בארה"ב כחברת LLC (להלן: "החברה"). החברה הוקמה לשם סיוע בעסקת הרכישה של חברת המטרה ומחוזקת באופן בלעדי על ידי חברת האם. החברה הגישה בארה"ב את בחירתה להיות מסווגת לצורכי מס בארה"ב כחברה ולהתמסות ככזו החל מיום הקמתה (קרי – החברה ביקשה להיות מסווגת כחב' אטומה לצרכי מס). דוח החברה מוגש במסגרת דוח מאוחד עם חב' האם ל- IRS, וככלל הכנסותיה חייבות במס כתושבת ארה"ב.


הבקשה: לאשר כי החברה תהא זכאית להטבות המס המעוגנות באמנה בין ממשלת ישראל לממשלת ארה"ב בכל הנוגע למסים החלים על הכנסת החברה, זאת על אף העובדה שההכנסה כאמור מדווחת בדוחותיה של החברה האם.


החלטת המיסוי ותנאיה: החברה תיחשב כעונה להגדרת "תושב" באמנה למניעת כפל מס בין ישראל לארה"ב ותהיה זכאית להטבות אמנה בהתקיים שני התנאים המצטברים הבאים: (1) החברה תמשיך להיות מסווגת כ"אטומה" לצרכי מס (2) לא תשתנה זהות המחזיק בחברה והכנסתה החייבת של החברה תמשיך להיות מדווחת במסגרת הדוח המאוחד, ובהתאם לכך משולם בגין הכנסה זו מס בארה"ב.

Share
זיכוי ממס זר כנגד חבות המס הנובעת מיישום הוראות סעיף 100א לפקודה

מיסוי בינלאומי

Mar 8, 2022

העובדות: אזרח ישראלי שהעתיק ביחד עם משפחתו הגרעינית את מרכז חייו לארה"ב באוגוסט 2009. במועד זה, החזיק האזרח מעל 30% מהזכויות בחב' תושבת ארה"ב (שהוקמה בשנת 2005 והינה בעלת פעיות עסקית ענפה בארה"ב) שנרשמה כ LLC ובחרה לדווח כישות שקופה לצורכי מס בארה"ב. בחודש 12/2020 מכר האזרח כ-80% מזכויותיו בחב' הזרה לחברה זרה אחרת. מותר לציין, כי לעמדת האזרח יוטל עליו מס לתשלום בארה"ב בגין מכירת זכויותיו.


בהתאם להוראות סעיף 100א לפקודת מס הכנסה, נוצר למבקש אירוע מס ביום שקדם למועד העזיבה, אך תשלום המס האמור נדחה על ידי האזרח למועד מימוש זכויות ה – LLC בפועל, כאמור בסעיף 100א(ב) לפקודה.


פרטי הבקשה: הסדרת תשלום המס הנובע מהפעלת הוראות סעיף 100א לפקודה ומתן זיכוי בגין מסי החוץ הצפויים להיות משולמים בארה"ב בגין עסקת המכירה.


החלטת המיסוי ותנאיה: נקבע, כי במועד המכירה יחושב סכום המס החל על החלק החייב בהתאם להוראות סעיף 100א(ב) לפקודה, קרי על רווח ההון הריאלי במועד המכירה שהוא מוכפל בתקופת ההחזקה שמיום רכישת הזכויות ב- LLC ועד ליום העזיבה המוצהר ומחולק בסך כל התקופה שמיום רכישת הזכויות ב- LLC ועד למועד המכירה. במסגרת החלטת המיסוי הובהר, כי יראו את רווח ההון הריאלי שנוצר כתוצאה מהפעלת הוראות סעיף 100א(ב) לפקודה, כאילו נצמח במועד אירוע המס לצורך קביעת שיעור המס החל, קיזוז הפסדים ומתן זיכויים ממס זר כנגד חבות המס בישראל.


בהתבסס על האמור לעיל, כי המס הזר שיוטל בארה"ב על רווח ההון שנוצר כתוצאה מעסקת המכירה לא יהיה בר זיכוי כנגד תשלום המס במועד אירוע המס וזאת מהנימוקים להלן:


בהתאם להוראות האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לארה"ב, מכירת זכויות ב- LLC שקופה לצורכי מס בארה"ב על ידי תושב ישראל, אינה יוצרת זכות מיסוי למדינת המקור (ארה"ב) מהסיבות הבאות: LLC הנחשבת לשקופה לצורכי מס בארה"ב, אינה כלולה בהגדרת חברה תושבת ארה"ב לצורכי האמנה ואינה זכאית להטבות האמנה. סעיף 15(1) לאמנה מסדיר את זכות המיסוי בין ישראל לארה"ב לגבי רווחי הון שהופקו על ידי תושב אחת המדינות במדינה האחרת, כאשר ברישא הסעיף, נקבע כלל מנחה, לפיו זכות המיסוי הבלעדית של אותם רווחי הון תינתן למדינת מושבו של המוכר.


במסגרת ההחלטה הובהר, כי לאור העובדה שה- LLC אינה נחשבת לחברה תושבת ארה"ב לצורכי אמנה, אזי החריג המופיע בסעיף 15(1)(ה) לאמנה, המעניק זכות מיסוי למדינת המקור, במקרה שבו תושב אחת המדינות מוכר מניות של חברה תושבת המדינה האחרת אשר שיעור החזקתו בה במועד כלשהו בתקופת 12 החודשים שקדמו למכירה עמד על 10% לפחות, אינו מתקיים.


זאת ועוד, נכון למועד אירוע המס לא הייתה קיימת הוראת חוק בדין הפנימי בארה"ב שלפיה ארה"ב הייתה יכולה לחייב במס את המבקש, בהיותו תושב ישראל, בגין מכירת חלקו ב- LLC .

Share
חוזר מס הכנסה 4/2022: תיקון סעיף 74 לחוק עידוד והוראת השעה על מיסוי הכנסות צבורות

מיסוי תאגידים

Mar 8, 2022

ביום 2/11/2021 אושר חוק התייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2020-2021) - חוק התייעלות, שבמסגרתו בוצע תיקון בהוראות סעיף 74 לחוק לעידוד השקעות הון – החוק. ובנוסף, נקבעה הוראת שעה לתשלום מס מופחת בגין רווחים פטורים בפרק שביעי סימן ה' לחוק - מס חברות על הכנסה צבורה נבחרת - הוראת שעה (להלן: "הוראת השעה").


התיקון לחוק ביטל את סעיף 74 (ד)(4)(ב) לחוק שאפשר לחברה שיש לה רווחים שהופטרו ממס בהתאם לחוק שחילקה דיבידנד, לייחס את הדיבידנד שחילקה להכנסה חייבת שאינה הכנסה פטורה (והכל בהתאם לתנאים הקבועים והנגזרים מהוראות הסעיף שפורטו בחוזר מס הכנסה 32/92 והתוספת שלו וכן הוראת ביצוע 6/2013). הוראת השעה קובעת הקלה במס החברות שחל בעת חלוקת רווחים שהופטרו ממס בהתאם לחוק, וזאת לחברות אשר תשלמנה את המס המופחת בגין ההכנסה הפטורה בתקופת תחולת הוראת השעה בהתאם לתנאים שנקבעו בהוראת השעה. יובהר כי הוראת השעה אינה מחייבת את החברות לחלק בפועל את ההכנסה הפטורה שהחילו עליה את הוראת השעה כדיבידנד לבעלי מניותיה.


במסגרת חוזר זה מציגה רשות המיסים את עמדתה בדבר הפרשנות הראויה (לשליטתה) לתיקון הסעיף והוראת השעה

Share
הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ב-2022

מיסוי מקרקעין

Mar 8, 2022

ביום 23.2.2022 פורסם, כי בכוונת המחוקק להאריך (רטרואקטיבית) את הטבות המס המנויות בפרק חמישי 5 לחוק מיסוי מקרקעין ובסעיף 31ב לחוק מס ערך מוסף (אשר פקעו ביום 31.12.2021) עד ליום 1.10.2022 (מועד פקיעת תמ"א 38).


נדגיש, כי מינהל התכנון יצא בהבהרה, כי קשה להיתר שהוגשה עד לתאריך תפוגת התמ"א, 01.10.22, תיכנס לדיון ותטופל על ידי הוועדות המקומיות על פי הוראות תמ"א 38.

Share
קיזוז הפסדים בשוק ההון

מיסוי יחיד

Feb 24, 2022

לפי הוראות סעיף 92 לפקודת מס הכנסה, הפסד הון מניירות ערך (כהגדרתם בסעיף 88 לפקודה) שנוצר בשנת המס השוטפת, שאילו היה רווח היה חייב במס, יקוזז תחילה כנגד רווח הון ראלי בשנת המס. ניתן לקזז הפסד הון ממכירת ני"ע ישראליים גם כנגד אלה:


(א) הכנסה מריבית או דיבידנד מאותו ני"ע.


(ב) ריבית או דיבידנד מני"ע אחרים - ובלבד ששיעור המס החל על הריבית או הדיבידנד אינו עולה על 25%.


סעיף 92(ב) לפקודה קובע שבמידה ונוצר הפסד שלא ניתן לקזזו כולו או מקצתו בשנת המס בה נוצר, ניתן יהיה לקזזו כנגד רווח הון בלבד בשנות המס הבאות בזו אחר זו, ובלבד שהוגש לפקיד השומה דו"ח לשנת המס שבה נוצר ההפסד.


במידה וההפסד נוצר ממכירת נכס מחוץ לישראל, יקוזז ההפסד, תחילה כנגד רווח הון ממכירת נכסים מחוץ לישראל. במידה ובחישוב הכנסותיך מרווחי הון נוכה מס בסכום הגבוה מחבות המס (כגון במקרה שלא הובאו בחשבון הפסדים הניתנים לקיזוז וכד'), ניתן להגיש לפקיד השומה שבאזור מגוריך בקשה להחזר מס.

Share
החיוב במס על ריבית המשתלמת על ניירות ערך זרים כהגדרתם בסעיף 105יא לפקודה, ששילם יחיד בשנת המס 2005 ואילך?

מיסוי בינלאומי

Feb 24, 2022

לפי סעיף 125 ג(ב) היחיד יחויב בשיעור של 15% מס. לפי סעיף 125(ד) יוטל מס בשיעור של 35% על ריבית שהופקו, שצמחו או נצברו עד תום שנת 2004 על ניירות ערך זרים ו 15% מ-01.01.2005.

Share
מכירת "זכות לקבל דירת מגורים" כ"דירה חלופית" לעניין מס שבח בפרויקטים מסוג פינוי-בינוי ותמ"א 38/2

מיסוי מקרקעין

Feb 16, 2022

במסגרת תיקון 96 לחוק מיסוי מקרקעין, התווספו סעיפים 49כז1 (פרק חמישי 4) ו-49לו1 (פרק חמישי 5) אשר קובעים , כי יש לראות בזכות לקבלת דירת מגורים "דירת מגורים" לעניין מס שבח. לאור האמור, המוכר זכות לקבלת דירה יהיה זכאי לפטור לפי סעיפים 49ב(2) או 49א(ב2)-(ב3) לחוק.

Share
מתן פטור לפי פרק חמישי 4 לחוק מיסוי מקרקעין (פרויקט פינוי-בינוי) גם למי שיש בבעלותו מספר יחידות דיור

מיסוי מקרקעין

Feb 16, 2022

במסגרת תיקון 96 לחוק מיסוי מקרקעין, תוקן סעיף 49כב(ב) לחוק, כך שהחל ממועד התיקון, גם מי שבבעלותו מספר יחידות מגורים, זכאי לפטור בגין כל אחת מהדירות (בכפוף ליתר התנאים המנויים בחוק). בנוסף גם היזם יהיה זכאי למע"מ בשיעור אפס בגין שירותי הבנייה לדירות החלופיות. יש לשים לב, כי האמור יחול רק לגבי עסקה ש"יום המכירה" (כפי שמוגדר בסעיף 49כ לחוק) הינו מיום 18.11.2021 ואילך. קרי – בעלי מספר דירות בפרויקט פינוי-בינוי ש"יום המכירה" התקיים לפני המועד האמור, לא יהיו זכאים להטבה האמורה.


לא למותר לציין, כי התיקון האמור חל רק על עסקאות מסוג פינוי-בינוי (הממסות במסגרת פרק חמישי 4 לחוק), ולא על עסקאות מסוג פרויקט תמ"א 38 (הממסות במסגרת פרק חמישי 5 לחוק).

Share
תיקון סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה

מיסוי יחיד

Feb 16, 2022

סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה מעניק פטור ממס הכנסה בתנאים המפורטים בסעיף למי  שנקבעה לו נכות בהתאם לכללים שבסעיף (להלן "נכות מזכה"). ביום 2021.11.15, בתיקון מספר 257 לפקודה תוקן הסעיף ונערכה בו הבחנה בין נכים שזכאים לתגמול חודשי לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) או לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (להלן: "תגמול חודשי") לגביהם יחול סעיף 9(5)(א) לבין מי שאינם זכאים לתגמול כאמור, לגביהם יחול סעיף 9(5)(א1). יודגש, כי התיקון חל על הכנסה מיגיעה אישית שהופקה החל מיום 1.1.2022.

Share
הוראות נוהל "קריטריונים להחלת סעיף 20 לחוק מסך ערך מוסף"

מיסים עקיפים

Feb 16, 2022

בניגוד לסעיף 21 לחוק מע"מ (חיוב הקונה בתשלום המס) והתקנות שהותקנו מכוחו (תקנות 6א, 6ב ו-6ז לתקנות מס ערך מוסף), סעיף 20 לחוק מע"מ מאפשר למי שאינו חייב בתשלום המס על פי החוק, להיכנס בנעליו של החייב במס לעניין תשלום המס. קרי – סעיף 20 לחוק הוא סעיף וולנטרי ויחול רק בהסתמך על בקשה של אדם לקבל על עצמו את תשלום המס במקום החייב במס על-פי החוק.


נדגיש, כי סעיף זה חורג מהכלל הקבוע בסעיף 16 לחוק, לפיו המוכר/ נותן השירות מוציא חשבונית מס ומשלם את המס בגין העסקה, ואילו הקונה זכאי לנכות את מס התשומות הכלול בחשבונית המס שהוצאה לו, בכפוף להוראות הדין.


במסגרת הוראות הנוהל מפורטים מספר קריטריונים עיקריים להחלת סעיף 20: קרבה בבעלויות; קרבה משפחתית בין הצדדים לעסקה; קריטריונים שאין עניינם קרבה בבעלויות או קרבה משפחית בין הצדדים לעסקה; מניעת נזק לקופת הציבורית; מורכבות העסקה לאור ריבוי יוצא דופן של מספר הצדדים לעסקה (צורכי יעילות); עידוד הכנסת הון זר למדינה; מקרים חריגים.


לא למותר לציין, כי אין לאשר את החלת סעיף 20 לחוק לאחר מעשה. קרי – לא תאושר בקשה להחלת סעיף 20 לחוק מע"מ בדיעבד לאחר שהקונה עשה דין לעצמו והוציא חשבונית עצמית ללא קבלת אישור מראש.

Share
באלו נסיבות על בית המשפט לדון בטענת התיישנות

מיסוי כללי

Feb 16, 2022

לעמדת בית המשפט יש להבחין בין ארבעה מצבים שונים: מצב בו בירור טענת התיישנות אינו מצריך שום בירור עובדתי – הטענה תידון ככלל, כטענה מקדמית; מצב בו נדרש בירור עובדתי ייחודי – הטענה תידון ככלל כטענה מקדמית; מצב בו נדרש בירור עובדתי חופף – הדיון בטענה המקדמית יידחה להמשך ההליך; מצב בו הבירור העובדתי של ההליך העיקרי עשוי להשפיע על בירור שאלת ההתיישנות (אך אין וודאות) – במצב זה, בהן בית המשפט מעריך כי במהלך ניהול התביעה לגופה יתווספו נתונים אשר ישליכו אף על שאלת ההתיישנות, ככלל, יהיה זה נכון לדחות את ההכרעה בטענת ההתיישנות לשלב בירור ההליך העיקרי. לא למותר לציין, כי לעמדת בית המשפט העליון בעניין דיסקונט, המדובר בקווים מנחים בלבד. ועל בית המשפט הדן בטענת ההתיישנות לבחון כל מקרה לגופו על נסיבותיו.

Share
ייחוס הכנסות החברה לבעלי המניות בה

מיסוי תאגידים

Feb 7, 2022

בהתאם לעמדת בית המשפט העליון בעניין בנלי, מושכלת יסוד בדיני המס היא שבעל הנכס הוא בעל הפרי והוא אשר נושא בנטל המס על אותו פרי. ומשכך, ככלל, בעליו של עסק, שהינו בגדר "נכס" המניב פירות, מחויב במס על פירותיו.


מהאמור אנו למדים, כי לא ניתן להסב הכנסה ללא העברת זכות בנכס ממנו הופקה ההכנסה. למעשה הפסיקה הבחינה בין שימוש בהכנסה (דהיינו – העברת ההכנסה לצד ג' וחבות המס נותרת בידי בעל הנכס), לבין עיתוק או ניכור הכנסה, בהם מקור ההכנסה עצמו מועבר ואז חבות המס בגין ההכנסה עוברת בעקבותיו. הרציונל שהובא בפסיקה עולה בקנה אחד עם חשש פקיד השומה, שהסבת ההכנסה (לחברה) ללא העברת המקור שהפיק את ההכנסה יוצר פתח לניצול פרצות ולהקטנת חבות מס שלא כדין.

Share
החזר דמי ביטוח בריאות בעקבות ביטול תושבות

מיסוי בינלאומי

Feb 7, 2022

סעיף 76 לחוק הביטוח הלאומי מלמדנו, כי בחינת התושבות מתבצעת בחלוף 5 שנים מעת יציאת אדם, אזרח ותושב ישראל, לחו"ל. קביעת מעמדו של האדם כתושב תוך בחינת מיקום מרכז חייו נעשית על סמך מסד נתונים עובדתיים המצויים בידי האדם. ביטוח לאומי, בהיותו גוף המעניק ביטחון סוציאלי לכלל תושבי מדינת ישראל, אינו בודק בכל רגע נתון תושבות לכל אחד ממבוטחיו ואף אינו בוחן זכאותם בכל עת להיות מבוטחים. בהתאם, ביטוח לאומי בחן את עניינו של האדם, עת הגיש שאלון לקביעת תושבות, נכון למועד בו הוגש, ובחינה זו נעשתה רטרואקטיבית.


דמי הבטוח המשולמים למוסד לבטוח לאומי הינם לתכלית של קנית בטוח סוציאלי, בעוד שקיים קשר מהותי בין תשלום דמי ביטוח לבין זכויותיו של מבוטח לגמלאות על פי החוק, לרבות ביטוח מפני פגיעה בעבודה, ביטוח אבטלה, המהווים אף חלק מתנאי עבודתו. על כן, בזמן אמת האדם נתפס בזמן אמת כמבטוח ושולמו בעדו דמי ביטוח. מכאן שעד לקביעת המוסד לביטוח לאומי בדבר שלילת התושבות, היה האדם מבטוח הזכאי לגמלאות מסוגים שונים בין אם מימש זכותו זו ובין אם לאו. על כן, אין להשיב את דמי הביטוח עקב ביטול תושבות.

Share
סיווג של חברה כאיגוד מקרקעין וקביעת שווי הרכישה לצרכי מס הרכישה

מיסוי מקרקעין

Feb 7, 2022

בהלכת גזית גלוב, קבע בית המשפט העליון כי הניסיון ל"חלץ" נכס בלתי מוחשי מסוג פעילות של עסק חי בחברות העוסקות בהשכרת מקרקעין בגין מרכזי קניות דינו להיכשל ,שכן יש להתייחס לכל השירותים הניתנים על ידי מרכז הקניות כאל שירותים נלווים הכרחיים או שירותים אחרים הנובעים ממהות הקשר שבין בעלי המקרקעין לשוכריהם, כך שהפעילות העיסקית הכרוכה במתן שירותים אלו טבועה במרכזי הקניות ומהווה חלק בלתי נפרד מהמקרקעין.


על פי הוראות ביצוע 8/2003 (מעמדו של איגוד שבבעלותו זכויות במקרקעין שהינן מלאי עסקי), חברה שהיא "קבלן בנין" בשנות המס שקדמו לשנת המס שבה נעשתה הפעולה באיגוד לא תיחשב כאיגוד מקרקעין. כמו כן, איגוד שנחשב כ"סוחר במקרקעין" בשנות המס שקדמו לשנת המס בה נעשה הפעולה באיגוד (ובכפוף לתנאים נוספים כפי שנקבעו בהוראת הביצוע) לא ייחשב איגוד מקרקעין. לגבי איגוד חדש שהוקם במיוחד לצורך הקמת פרויקט בניה למכירה, הוא לא ייחשב כאיגוד מקרקעין בהתקיים מספר תנאים שבהם: בסמוך לאחר הקמת האיגוד החלה בניית הפרויקט ושיווקו לרוכשים, הבניה ושיווק הפרויקט נעשה באופן רצוף וללא הפסקות. כמו כן, בסמוך להתחלת בניית הפרויקט ובמהלך הקמתו נחתמו חוזי מכירה עם רוכשים, שאינם צדדים קשורים, ולפחות 12 חודשים לפני הפעולה באיגוד החלה בניית הפרויקט ונחתמו חוזי מכירה עם רוכשים שאינם צדדים קשורים, ועוד.


בהתאם להוראות סעיף 9(ב) לחוק מיסוי מקרקעין, שווי המכירה לצורך חישובי מס הרכישה ברכישת מניות באיגוד מקרקעין ייקבע בהתאם לשווי המכירה שהיה נקבע במכירת הזכות במקרקעין עצמה (דהיינו, שווי המקרקעין ברוטו לפני ניכוי התחייבויות לרכישת המקרקעין). בעסקאות שנעשו בכתב ושהתמורה בהן נקבעה בתום לב ובהעדר יחסים מיוחדים יקבע השווי בהתאם לתמורה החוזית, ואילו כאשר תנאי זה לא מתקיים - יקבע השווי בהתאם לשווי שוק שבין מוכר מרצון לקונה מרצון.


במקרים בהם נרכשים מניות באיגוד מקרקעין שכל נכסיו הם מקרקעין שנרכשו במזומן ומומנו מהון עצמי בלבד, הרי ששווי המניות הינו גם שווים של המקרקעין והתמורה החוזית ששולמה עבור המניות משקפת את התמורה החוזית עבור המקרקעין (במידה ולא הייתה עליית\ירידת ערך של המקרקעין).  מאידך, כאשר המקרקעין נרכשו מהון עצמי של 1 מיליון ש"ח והשאר מהון זר (הלוואות מבנקים וכיוצ"ב) ואין עליית\ירידת ערך למקרקעין, הרי ששווי המניות הינו 1 מיליון ש"ח. האם המשמעות הינה שגם שווי המקרקעין הינו 1 מיליון ש"ח? על שאלה זו משיב בית המשפט בשלילה. לעמדת בית המשפט במצב זה, יש לעשות שימוש בשיטת החילוץ או שיטת התמורה החוזית או שווי שוק.

Share
סמכות המנהל לביטול רישומו של עוסק

מיסים עקיפים

Feb 7, 2022

תנאי מקדמי, טרם מתן החלטה לביטול רישומו של עוסק מכוח סמכותו בסעיף 61 לחוק מע"מ, הוא כי המנהל יאפשר לעוסק לממש את זכות השימוע והטיעון המוקנית לו לפי סעיף 62 לחוק. למעלה מן הצורך נוסיף, כי בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, הזכות להשמיע טענות בפני הרשות השלטונית טרם שמתקבלת החלטה מנהלית בעניינו של אדם – היא זכות יסוד מהמעלה הראשונה, הנגזרת מחובת ההגינות המוטלת על הרשות ביחסיה עם האזרח. על הרשות השלטונית מוטלת חובה לאפשר לאדם להביא ולשטוח את טענותיו בפניה טרם שתתקבל החלטה המשנה את מצבו.


מושכלת יסוד בדיני המס היא, כי קיומו של הליך שימוע כדין תלוי, בין היתר, גם ביכולתו של הנישום להתגונן מפני הטענות שמטיחה בו הרשות. על כן, ככל שהמנהל לא פרס בפני הנישום את עמדתו ועל מה מבסס הוא את עמדתו לפיה יש מקום לביטול רישומה כעוסק, לרבות הצגת כל המסמכים עליהם הוא מסתמך (למעט מסמכים המוגנים בחיסיון על פי דין) – הרי שאין המדובר בהליך שימוע כדין או שמוצתה זכות הטיעון של הנישום.


החלטת מנהל מע"מ לבטל את רישומו של עוסק מהווה למעשה שינוי של מצב הדברים הקיים,  ומטעם זה נקבעו שתי ההוראות – זו שבסעיף 63 לחוק מע"מ, המקנה תוקף להחלטה על ביטול הרישום כעבור 30 יום לאחר החודש שבה נמסרה הודעה על הביטול לעוסק הנוגע בדבר, וזו שבסעיף 64 (א) המקנה לעוסק זכות ערעור על החלטה זו בתוך 30 ימים ממועד שהומצאה לו. הוראת סעיף 64 (ג) רישא לחוק מע"מ, הקובעת כברירת מחדל את עיכוב ביצועה של ההחלטה משלימה את המעגל החקיקתי, שנועד לאפשר לעוסק להתגונן מפני החלטה על ביטול רישומו כעוסק, הפוגעת בזכותו לחופש העיסוק.


הכלל העולה מתוך הוראות החוק האמורות הוא כי החלטה שכזו על ביטול רישומו של עוסק אינה נכנסת לתוקף מידי, אלא בחלוף תקופה של לפחות 30 יום (למעשה – 30 יום מתום החודש בו נמסרה ההודעה על ביטול הרישום), וכך מתאפשרת הגשת ערעור ועיכוב ביצועה של ההחלטה עד להכרעה בערעור. החריג לכלל בא לידי ביטוי בשניים: האחד, באפשרות קביעתו של מנהל מע"מ כי החלטת ביטול הרישום תיכנס לתוקף במועד אחר (ראו סייפת סעיף 63 לחוק מע"מ); והשני – במתן הסמכות לבית המשפט לקבוע כי ביצועה של ההחלטה איננו מעוכב על אף הגשת ערעור.

Share
איסור הקלטה של שימוע

מיסוי כללי

Feb 7, 2022

לעמדת מנהל מע"מ, בהתבסס על הנחיה פנימית מיום 18.1.2017 חל איסור הקלטה של שימועים או דיונים כל ידי עובדי המשרד או מייצגים. לעמדת בית המשפט, הנחיה זו מעוררת קושי לא מבטול, בלשון המעטה:

ראשית עומד בית המשפט על כך, שההנחיה אינה מציגה כל מקור נורמטיבי לאיסור זה של הקלטת שימוע.

שנית, נקודת המוצא של ההנחיה היא כי הקלטת הדיון פוגעת ביעילותו ומסיטה את תשומת הלב מהדיון/ שימוע אל ההקלטה, אך לעמדת בית המשפט אין כל בסיס הגיוני להנחת יסוד זו. אם כבר, ההיפך הוא הנכון. כאשר דיון/שימוע מוקלט, תשומת ליבם של הצדדים מרוכזת בדיון עצמו, בהשמעת הטענות וליבונן, בהצגת מסמכים, התייחסות אליהם ובחינתם – חלף הקדשת זמן ואנרגיה ברישום הפרוטוקול, עריכתו ובוויכוחים אם דברים שהושמעו אכן נקלטו ברישום הפרוטוקול אם לאו – והמקרה הנדון בעניין המערערת הוא דוגמה מוחשית לכך. יתר על כן, אם עורך ההנחיה, מר פחימה, חשש שמא אמירות לא נוחות מצד נציגי המשיב תמצאנה בהקלטה – הרי שדווקא בשל כך ראוי כי תערך הקלטה של השימוע, על מנת שכל אחד מהמשתתפים יזהיר עצמו לנהוג בהתאם ל"כללי המשחק", כך שאלו יישמרו בקפדנות על ידי שני הצדדים לדיון.

שלישית, ההנחיה לוקה בכך שהיא מורה על הפסקת הדיון וביטולו אם מייצג עומד על הקלטתו. אין בהנחיה כל התייחסות לדרך הפעולה המומלצת לגורמים במשרדי המשיב לאחר עצירת הדיון – כיצד יש להמשיך את הדיון, קביעת מועד חלופי או תנאים להשלמת השימוע.

Share
חזקת דירת מגורים יחידה תמ"א 38/1

מיסוי מקרקעין

Feb 7, 2022

העובדות: יחיד ירש זכויות בנכסים מסבתו המנוחה (להלן: ״היחיד״), שנפטרה בשנת 2017 . בין נכסי העיזבון שירש היחיד מסבתו, ישנה דירת מגורים (להלן: ״הדירה״). היחיד ירש 37% מהדירה. במסגרת הסכם בין היורשים, שנחתם בשנת 2019 , היחיד רכש 13% מהדירה, מכספים שמקורם מחוץ לעיזבון. כך, שכעת, היחיד מחזיק בסך של 50% מהדירה.


הבקשה: החלת החזקה הקבועה בסעיף 49ג(3) לחוק מיסוי מקרקעין היחס לדירת היחיד.


החלטת המיסוי: סעיף 9 (ג1ג) לחוק קובע מדרגות מס רכישה לדירה יחידה בהתקיים התנאים הקבועים בו. סעיף 49ב(2) לחוק עוסק בפטור ממס שבח לבעלים של דירה יחידה. הסעיף מונה מספר תנאים בהתקיימם זכאי המוכר ליהנות מפטור ממס שבח במכירת דירתו היחידה. סעיף 49ג לחוק קובע חזקות לפיהן נראה בדירה כ"דירת מגורים יחידה". סעיף 49ג(3) לחוק קובע כי יראו את הדירה הנמכרת כדירת המגורים היחידה שבבעלות המוכר גם אם יש לו, בנוסף על הדירה הנמכרת, עד שליש מדירה בבעלותו ועד מחצית מדירה שהתקבלה בירושה. במקרה שלפנינו, שיעור הבעלות בדירה אינו עולה על מחצית (50%), כאשר 37% מהדירה התקבל בירושה ו- 13% מהדירה נרכש מהיורשים האחרים ומקורו באותה הירושה, לפיכך, ניתן להשקיף על הדירה כעומדת בתנאי סעיף 49ג(3) לחוק.

Share
שימוש בפטור למוכר שהוא יורש תושב חוץ

מיסוי מקרקעין

Feb 7, 2022

העובדות: המוכר הינו תושב חוץ אשר ירש חלק בדירת המגורים היחידה של אביו (להלן: "המוריש") אשר היה תושב ישראל במועד פטירתו. הזכויות נרשמו על שם המוכר מכוח צו ירושה בלשכת רישום המקרקעין. המוכר לא הגיש אישור בדבר העדר דירת מגורים במדינת תושבתו. אילו היה המוריש עדיין בחיים ומוכר את דירת המגורים, היה המוריש פטור ממס בשל המכירה.


הבקשה: מבוקש כי בהתקיימות כל תנאי הפטור הקבועים בסעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין, יראו את המוכר (יורש – תושב חוץ), כמי שיחול עליו הפטור במכירת זכויותיו בדירת המגורים.


החלטת המיסוי: בהתאם להוראות סעיף 49א(א) לחוק, יראו תושב חוץ כמי שיש לו דירת מגורים במדינה שבה הוא תושב, כל עוד לא המציא אישור משלטונות המס ממדינת תושבתו כי אין לו דירה כאמור. בבחינת הוראות סעיף 49ב(5) לחוק ההתייחסות הינה ל"מוכר" אשר הינו בהתאם לסעיף 49א(א) לחוק תושב ישראל או תושב חוץ שאין בבעלותו דירת מגורים במדינת התושבות, ואזי תושב חוץ שהמציא אישור שאין לו דירת מגורים במדינת התושבות, דינו כדין תושב ישראל לעניין סעיף זה ויתר סעיפי הפטור הקבועים בפרק חמישי 1 לחוק. תושב חוץ שיש בבעלותו דירת מגורים במדינת התושבות איננו זכאי לפטורים אלה.

Share
המרת חנות בדירת מגורים תמ"א 38/2

מיסוי מקרקעין

Feb 7, 2022

העובדות: יחיד הינו בעלים במשותף (במושע) עם שני בעלים נוספים ב 3- חנויות בחולון (להלן: "היחיד"). היחיד מחזיק ב 33.3%- בכל אחת מ 3- החנויות (להלן: "החנות" ו/או "החנויות"). מעל החנויות בנוי בניין מגורים. חברה יזמית פנתה לדיירים בבניין המגורים ולבעלי החנויות להתקשר בעסקת תמ"א 38/2, במסגרתה ירכוש היזם חלק מהמקרקעין לרבות זכויות בנייה מכח תמ"א 38

וזכויות בנייה מכח תב"ע, לצורך הקמת בניין חדש. בכוונת היחיד לבקש דירת מגורים חלופית חלף החנות שבבעלותו (להלן: "דירת המגורים החלופית").


הבקשה: האם בהמרת החנות לדירת מגורים החלופית יחול הפטור הקבוע בסעיף 49לג1 לחוק מיסוי מקרקעין? ומהן השלכות המס בגין מכירה עתידית של דירת מגורים חלופית?


החלטת המיסוי: פרק חמישי 5 לחוק מסדיר את הוראות המיסוי בעת מכירת זכויות מקרקעין שניתנו מכח תמ״א 38 בתמורה לחיזוק, לשיפוץ ולבנייתו של המבנה בפני רעידות אדמה, על ידי היזם. סעיף 49 לג1 לחוק חל מקום בו נמכרת זכות במקרקעין שהתמורה בעדה מושפעת מזכויות בנייה לפי תכנית החיזוק בדרך של הריסה, כהגדרתה בסעיף 49 לב לחוק, ובהתקיים התנאים הקבועים בו. סעיף 49לג1(א) לחוק קובע כי מכירת זכות במקרקעין שהתמורה בעדה מושפעת מזכויות בנייה כאמור, תהא פטורה ממס שבח, בהתקיים התנאים האמורים בו. מס הרכישה יחול על היזם. לצורך חישוב תקרות הפטור הקבועות בסעיף 49לג1(א) לחוק, ככל שהיחיד מחזיק במושע בשליש בכל אחת משלוש החנויות באותו בניין, כמפורט בחלק העובדתי, ניתן יהיה לראות בכך מכירה של חנות אחת, מקום בו זכויותיו של כל אחד מהבעלים בכלל החנויות שקולה כלכלית לזכות בחנות אחת ממוצעת. אין בהיעדר חלוקה כשלעצמה כדי לשלול את תחולת הוראות הפטור, הקבועה בסעיף 49 לג1 לחוק, וזאת בהתאם לאמור בע"א 2100/07. בנוסף, תקרות הפטור הקבועות בסעיף 49לג1(א) לחוק יחולו גם על נכס מקרקעין, שאינו דירת מגורים ותמורתו בדירת מגורים.


בהתאם לאמור בסעיף 49לג1(ו)(2) לחוק, במכירת דירת המגורים החלופית שהתקבלה תמורת החנות, לא יחולו פטור ממס, כולו או חלקו, שיעור מס מופחת או דחיית מס לפי הוראות החוק או לפי הוראות פקודת מס הכנסה. הואיל והפטור הניתן מכח פרק חמישי 5 לחוק הינו פטור מסוג דחיית מס ומכח עיקרון רציפות המס, עלות הרכישה של דירת המגורים החלופית בעת מכירתה בעתיד, תהא העלות המקורית של החנות בידי היחיד, ולא יותרו בניכוי עלויות הבנייה שהשקיע היזם בבנייתה של דירת המגורים החלופית.

Share
הקלה בחוק מיסוי מקרקעין ל"עולה חדש"

מיסוי מקרקעין

Jan 18, 2022

בהתאם להוראות תקנה 12 לתקנות מס רכישה, רוכש המוגדר כ"עולה", כהגדרתו בתקנה, זכאי להקלה במס הרכישה בעת רכישת דירת מגורים ו/או בית עסק בתקופה המתחילה בשנה שלפני עלייתו לישראל ומסתיימת שבע שנים לאחר עלייתו.

עולה הרוכש מיום 16.1.2022 ועד ליום 15.1.2023 הזכאי להטבה יחויב במס רכישה לפי המדרגות הבאות:

על חלק השווי שעד 1,902,945 ₪: 0.5%.

על חלק השווי העולה על 1,902,945 ₪: 5%.

Share
דירת מגורים יחידה

מיסוי מקרקעין

Jan 18, 2022

בהתאם להוראות חוק מיסוי מקרקעין, יחיד תושב ישראל הרוכש דירת מגורים יחידה, כהגדרתה בחוק, מיום 16.1.2022 ועד ליום 15.1.2023 יחויב במס רכישה לפי המדרגות הבאות:

על חלק השווי שעד 1,805,545 ₪:  לא ישולם מס.

על חלק השווי העולה על 1,805,545 ₪ ועד  2,151,605 ₪: 3.5%.

על חלק השווי העולה על  2,151,605 ₪ ועד 5,525,070 ₪: 5%.

על חלק השווי העולה על 5,525,070 ₪ ועד18,416,900 ₪: 8%.

על חלק השווי העולה על 18,416,900 ₪: 10%.

Share
היוזמה לתוכנית הטבות מס לתושבים חוזרים כחלק מתכונית רחבה לפתירת בעיית כוח אדם בהייטק

מיסוי בינלאומי

Dec 13, 2021

עיקרי התכנית:

עידוד חזרת ישראלים ארצה -  תושב חוזר שנמצא בחו״ל ועזב לפני יותר משנה - לא יצטרך לשלם מיסים על האופציות שלו ועל נכסים שצבר מחוץ לישראל. בניגוד לעבר, שהאופציה הזו ניתנה לאנשים שחזרו רק אחרי עשור מהרגע שעזבו. המטרה - לתת תמריץ לעובדים לחזור ארצה.

לגבי עובדים שחוזרים אחרי שנה - רשות המסים תפרסם מסלול ירוק למתן וודאות לניתוק תושבות גם לאלה ששהו תקופה קצרה וחזרו במסגרת הוראת השעה כך שלא יצטרכו לשלם הפרשי מס בישראל על ההכנסות שהפיקו מחוץ לישראל.

 

הכרה בהוצאות שקשורות לחזרה ולרילוקיישן לארץ של חוזרים ארצה - ייקבע מנגנון של ניכוי הוצאות החזרה לישראל וההסתגלות לשנתיים הראשונות עד גובה תקרה שתקבע בהמשך.

מי שזכאי לעלות לישראל מכוח חוק השבות -יוכל לקבל את ההטבות של התושב החוזר שבהצעה ובנוסף שיעור המס שיחול עליו בישראל לא יעלה על 30 אחוזים במקום 47 אחוזים בשנה הראשונה לחזרתו ו-35 אחוזים בשנה השניה. בתום השנתיים האמורות, הוא יוכל לבחור להיות תושב ישראל או לחזור למדינתו המקורית ולא ייחשב כתושב ישראל בתקופת שהייתו כך שלמעשה ניתנת לו האפשרות לקבל תקופת הסתגלות שלשנתיים במקום של שנה כיום.

כל ההטבות האמורות יהיו מותנות בבחינת התרומה וההשתלבות בהיי טק של החוזרים באמצעות רשות החדשנות שתבחן ותאשר לכל חוזר או עולה את הזכאות והכל יותנה בתקופת עבודה מינימלית שתיקבע בחוק. יש לציין כי ההטבות שבהצעה יהיו חליפיות להטבות המס הניתנות כיום לעולים חדשים ולתושבים חוזרים בהתאם לבחירת החוזר/העולה.

Share
שינוי מדרגות מס רכישה לרוכשי דירת מגורים נוספת - תוספת מס' 1 להוראת ביצוע מיסוי מקרקעין מס 1/2021

מיסוי מקרקעין

Dec 13, 2021

במסגרת תיקון מס' 98 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963  (להלן: "החוק") בוצע שינוי למדרגות מס הרכישה החלות ברכישת דירת מגורים שאינה דירתו היחידה של הרוכש. במסגרת התיקון נקבע כי מדרגות מס הרכישה הקבועות בסעיף 9(ג1ג)(1) לחוק יחולו עד ליום 27.11.21ובמקומם יחולו מדרגות המס הרכישה שנקבעו בסעיף 9(ג1ו) לחוק כהוראת שעה עד ליום31.12.24

 

לאור האמור ברכישת דירת מגורים שאינה דירתו היחידה של הרוכש וכן רכישות בידי תושבי חוץ ומי שאינו יחיד שיבוצעו החל מיום 28.11.21 ועד לסיום הוראת השעה יחולו מדרגות מס הרכישה הקבועות בסעיף 9(ג1ו) לחוק. יובהר כי אין שינוי במדרגות מס הרכישה לרוכש דירת מגורים שזו דירתו היחידה.

 

להלן מדרגות מס רכישה המעודכנות לדירת מגורים(שאינה דירה יחידה)

בהתאם להוראות סעיף 9(ג1ו) לחוק רוכש של דירת מגורים שאינה דירתו היחידה מיום כ"ד בכסלו התשפ"ב (28.11.21) ועד ליום י"ג בשבט התשפ"ב (15.1.2022)  יחוייב במס רכישה בהתאם למדרגות להלן:

 

על חלק השווי שעד 5,348,565 ₪ - 8%.

על חלק השווי העולה על 5,348,565 ₪ - 10%.

Share
עדכון פרטי חשבון בנק באתר רשות המיסים

מיסוי כללי

Dec 13, 2021

פורסמה הודעת רשות המסים לפיה נפתחה האפשרות לעדכן פרטי חשבון בנק במערכי מע"מ, מס הכנסה וניכויים באזור האישי באתר הרשות.

 

אפשרות זו פתוחה בפני הציבור, לרבות שכירים, המעוניינים לשנות פרטי חשבון בנק לצורך קבלת החזרי מס, ובכך מתייתרת ההגעה הפיזית לבנקים שנדרשה עד כה לצורך עדכון פרטים.

עם זאת, בקשות לעדכון פרטים תתאפשרנה רק לגבי הבנקים שנותנים "שירות של אימות חשבון בנק".

 

העדכון יבוצע באמצעות כניסה לאזור האישי, בחירת נושא "חשבונות הבנק שלי" ועדכון פרטי חשבון הבנק על-שם הזכאי להחזר המס בלבד.

לאחַר עדכון הפרטים, רשות המסים תבצע בדיקה ואימות של פרטי החשבון מול הבנק.

Share
עדכון תקרת הפטור החודשית ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים הקבועה בחוק מס הכנסה לחודש שכירות לשנות המס 2021-2015

מיסוי מקרקעין

Dec 13, 2021

בעקבות בקשה לאישור תובענה ייצוגית 55766-07-21 בללתי נ' רשות המסים שעניינה, בין היתר, עיגול תקרת הפטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים לאחר מידודה, מודיעה רשות המסים כי תקרת הפטור החודשית ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים הקבועה בחוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), תש"ן-1990 (להלן - החוק) לחודש שכירות לשנות המס 2021-2015 היא כפי המפורסמת בעמודת "תקרת הפטור המעודכנת" בטבלה שלהלן:

2015 - 5,075

2016 - 5,029

2017 - 5,014

2018 - 5,029

2019 - 5,089

2020 - 5,105

2021 - 5,074

Share
ייחוס הוצאות מחקר ופיתוח – ס' 20א לפקודה

מיסוי הייטק

Nov 24, 2021

הוראות סעיף 20א(א) לפקודה מורות אותנו, כי הוצאות המו"פ באות כחלק מקביעת ההכנסה החייבת של הנישום ודינן כדין כל הוצאה אחרת. כמו כן, הסעיף נוקט במילים "מכלל הכנסתו השנת המס" משמע, כי יש לנכות את הוצאות המו"פ מכלל ההכנסות של הנישום ולא רק מחלק מסוים מהכנסתו על פי בחירתו.

 

בחינת תכלית החקיקה אף היא מובילה למסקנה לפי יש לנכות את הוצאות המו"פ כנגד כל ההכנסות. המדובר בהוצאה הונית וניכויה לפי סעיף 20א לפקודה הוא בבחינת חריג לכללי ניכוי ההוצאות הרגילים. ולכן, ככל שמדובר בהוצאות שלא ניתן ליחסן באופן ספציפי להכנסה מסוימת, הרי שחל הכלל האמור בסעיף 18(ג) לפקודה.

 

[הרחבה: טענה מעניינת של המערערת שהועלתה ונשללה על ידי בית המשפט, הינה כי קבלת האמור, תוביל לכך כי המערערת "מבזבזת" את הניכוי על הכנסה פטורה, ובאופן זה מאבדת יתרונות המס שהעניק לה המחוקק בסעיף 20א לפקודה. לעמדת בית המשפט, האפשרות לבחור את ההכנסה ממנה תנוכה ההוצאה, באופן המביא את יתרון המס למצב מיטיבי אמנם הוכרה בפסיקה, אך זאת רק מקום שבו החוק עצמו מעניק חופש פעולה. לא כך  כאשר החוק שולל חופש פעולה, וסעיף 18(ג) לפקודה, הוא אכן דוגמא מובהקת למצב דברים זה, בשעה שהוא קובע כי יש לנכות הוצאות שאינן ספציפיות באופן יחסי, לרבות כנגד "הכנסה מעודפת"].

Share
ניכוי הוצאות מימון בגין משכנתא

מיסוי יחיד

Nov 24, 2021

העובדות: המערערת (יחידה) היא בעלת דירה בבניין מגורים, אשר הושכרה בחלקה לחברות סלולר לצורך הצבת ציוד הנחוץ להפעלת אנטנה שהותקנה על גג הבניין. בגין ההשכרה כאמור, קיבלה המערערת דמי שכירות (אין מחלוקת כי תמורה זו חייבת בידיה במס הכנסה). במהלך חלק מתוקפת ההשכרה, נשאה המערערת בתשלום החזרים על חשבון הלוואת משכנתא שנלקחה מהבנק.

[הבהרה: סעיף 17רישא לפקודה קובע, כי "לשם בירור הכנסתו החייבת של אדם ינוכו, זולת אם הניכוי הוגבל או לא הותר על פי סעיף 31, יציאות והוצאות שיצאו בייצור הכנסתו בשנת המס ולשם כך בלבד.." בהמשכו של הסעיף מנויים סוגים ספציפיים של הוצאות אשר ניכוין יותר, והרלוונטי לעניינו "סכומים המשתלמים בתור ריבית או הפרשי הצמדה על כסף שלווה, אם נוכח פקיד השומה שהם משתלמים על הון ששימש בהשגת הכנסה"].

עמדת המערערת: לשיטת המערערת היא רשאית לנכות את הוצאות הריבית כנגד הכנסות השכירות.

עמדת המשיב: לשיטת המשיב, הוצאות אלו לא יצאו בייצור ההכנסה ולשם בלבד וכי קרן ההלוואה איננה "הון ששימש בהשגת הכנסה".

החלטת בית המשפט: סעיף 17רישא מתנה את התרת ההוצאה בהוכחת זיקה ברורה בין הוצאת ההוצאה לבין הפקת ההכנסה. ואילו בהקשר של הוצאות מימון, מוסיף ודורש הסעיף, כי הכסף שעליו משולמת הריבית יזוהה כ"הון ששימש בהשגת ההכנסה". ודוק – הוצאות ריבית על הלוואה אשר שימשה לצרכים פרטיים ולא במסגרת הפקת הכנסה, לא יותרו בניכוי. לפי הגישה הרווחת היום, כאשר הוצאה הינה "מעורבת", דהיינו חלק ממנה הוצא בייצור הכנסה וחלק אחר ממנה הוצא כצריכה פרטית, אזי אם ניתן להפריד בבירור בין שני החלקים ולכמת כל חלק, ניתן להתיר בניכוי את חלק ההוצאה אשר הוצא לשם ייצור הכנסה.

 

בנסיבות המקרה דנן, בית המשפט משאיר בצריך עיון את השאלה האם ומתי ניתן לתבוע הוצאות ריבית על הלוואות משכנתא שנלקחה לרכישה או בנייה של בית אשר שימש תחילה למרכים פרטיים בלבד ואילו רק לאחר מכן הוסף ייעוד נוסף לחלק מהבית כמקום לפעילות עסקית או לניהול משלח יד. וזאת מכיוון שלעמדת בית המשפט, הוצאות המימון שולמו כולן במישור הפרטי ומשכך לא עולה שאלה של ייחוס או פיצול הסכומים כהוצאה מעורבת.

Share
האם ברכישה עצמית של מניות חברה פרטית מאת אחד מבעלי מניותיה, מתרחש אירוע מס בידי בעל המניות שלא מכר את מניותיו?

מיסוי יחיד

Nov 24, 2021

[הבהרה: ברכישה עצמית של מניות רוכשת החברה מבעלי מניותיה, כולם או חלקם, מניות אשר הוציאה בעבר שהם חלק מההון המונפק שלה, באמצעות העודפים העומדים לרשותה. בנוסף נבהיר, כי חברה רשאית לבצע "חלוקה" של עודפיה לבעלי מניותיה בדרך שלחלוקת דיבידנד (בכסף או בעין) או בדרך של רכישה עצמית של מניותיה – והכל במידה והיא עומדת במבחן הרווח ומבחן יכולת הפירעון של החברה (סעיף 302 לחוק החברות)].

 

בחינת המהות הכלכלית של העסקה, תלמד אותנו האם יש לראות בבעל המניות שלא מכר את מניותיו, כמי שקיבל דיבידנד ומשכך חב במס או אם לאו. בפסיקה הותווה מבחן בן שלושה פרמטרים שבהתקיימם מדובר בדיבידנד.

 

הראשון –מבחן השימוש: השימוש שנעשה בנכסי החברה לצורך מימון רכישת הזכויות, חלף שימוש במימון עצמי או מימון חיצוני לחברה, שימוש המהווה מימוש של הנכסים. בעת השימוש בנכסי החברה יש כאמור לחייב את הרווחים המועברים לבעלי המניות במס בידי היחיד, על פי השלב השני במודל המיסוי הדו- שלבי (החל על חברה).

 

השני –מבחן ההיתרון הכלכלי: ההיתרון הכלכלי שהפיק בעל המניות שלא מכר את מניותיו מהרכישה העצמית של המניות, המעיד על כך שהשימוש ברווחים נעשה על ידו, ולא רק על ידי בעל המניות המוכר. ההיתרון הכלכלי שהפיק בעל המניות שלא מכיר, נלמד מהתוצאה שלפיה בעקבות הרכישה העצמית, הוקנו לו זכויות נוספות בחברה שלא היו לו קודם לכן.

 

השלישי – מבחן העדר כל טעם כלכלי או עסקי מבחינת החברה: מקום בו לחברה אין טעם מסחרי יסודי לרכישה העצמית וקבלת ההחלטה לעשות כן על ידי בעל המניות שלא מכר לצרכיו בלבד.

Share
האם יש להתייחס למשיכות בעלים, כאל הלוואות או כאל דיבידנדים?

מיסוי תאגידים

Nov 24, 2021

בדוחות הכספיים של חברה פלונית נרשמו משיכות בעלים כ"יתרת בעלי מניות" (הלוואה) ואף נרשמו הכנסות מריבית בגין המשיכות – בהתאם לקבוע בסעיף3(ט) לפקודה. אולם אין ברישום משיכת הבעלים כהלוואה לבדו בכדי לסווג משיכה זו כך. רישום כהלוואה יכול שייעשה בין אם אכן מדובר בהלוואה ובין אם מדובר במשיכת דיבידנד.

 

במסגרת תיקון 235 חוקק סעיף 3(ט1)(2) המורה אותנו, כי אם בתום שנת המס שלאחר שנת המס שבה נמשכו הכספים, לא השובו כספי המשיכה לחברה, אז יש לראות את המשיכה מהחברה כהכנסתו של בעל המניות ולסווגה כדיבידנד בידו.

Share
האם ניתן לעיין במסמך בו עיין עד מטעם המשיב במהלך חקירתו הנגדית?

מיסוי כללי

Nov 24, 2021

בית המשפט העליון בהלכת בנק הפועלים, הכיר לראשונה בזכותו של צד להליך לעיין במסמך שבו מעיין עד בהימצאו על דוכן העדים. הרציונל העומד בבסיס הלכה זו הינה בתרומתה הפוטנציאלית של חשיפת המסמך להגשמת אחת מתכליותיה המרכזיות של החקירה הנגדית – ערעור גרסת הצד שמנגד, וזאת על דרך של חשיפת מהימנותו של העד הנחקר מטעמו. תכלית נוספת לזכות העיון היא, חשיפת המידע המצוי במסמך, אשר עשוי לסייע לליבון המחלוקת בין הצדדים, ומנקודת מבטו של מבקש העיון- לסייע בגרסתו.

Share
מס רווח בגין דיבידנד שקיבל מוסד כספי מעוסק

מיסוי תאגידים

Nov 24, 2021

בהתאם להוראות סעיף 4(ב) בצירוף הגדרת המונח "ריווח" בסעיף 1 לחוק מע"מ, דיבידנד שקיבל מוסד כספי ממוסד כספי אחר הינם חייבים במס ערך מוסף. יחד עם זאת, דיבידנד שהתקבל בידי מוסד כספי מעוסק חב במס ערך מוסף. יתרה מכך, גם אם הדיבידנד שהתקבל בידי המוסד הכספי חולק בסמוך לכך לחב' אם המחזיקה בו ומסווגת כעוסק לצרכי מע"מ (ובמילים אחרות המוסד הכספי הוא "צינור" להעברת הדיבידנד),עדיין יש לחייב במס ערך מוסף את הדיבידנד שהתקבל בידי המוסד הכספי.  

Share
סיווג פיצוי לצרכי מס שקיבל יחיד

מיסוי יחיד

Nov 24, 2021

על פי הפסיקה, על מנת להכריע בדבר אופן המיסוי של פיצוי שהתקבל בידי נישום, יש לבחון את מה הפיצוי בא להחליף – אם הפיצוי בא לכסות על נזק בפירות, ימוסה כפי שהפקודה מורה בעניין פיצוי הכנסה פירותית, ואם הפיצוי בא לכסות על נזק במקור ההכנסה, כי אז הפיצוי ימוסה כפי שממסים הכנסה הונית.

Share
מודל המיסוי החל על חברה בישראל

מיסוי תאגידים

Aug 24, 2021

בשונה ממודל המיסוי החל על הכנסתו החייבת של יחיד, בכל הנוגע להכנסותיה של חברה אומץ בדין הישראלי מודל דו-שלבי המבוסס על ההבחנה בין מיסוי החברה למיסוי בעלי מניותיה. בשלב הראשון החברה ממוסה במס חברות בגין הכנסתה החייבת. מס החברות הוא בשיעור קבוע, בלתי פרוגרסיבי, והוא נמוך משיעור המס השולי המרבי המוטל על יחיד. לעת הזו, שיעורו של מ החברות עומד על 23% (סעיף 126 (א) לפקודה). בשלב השני, בעת חלוקת רווחי החברה כדיבידנד לבעלי המניות, ממוסים בעלי המניות במס הכנסה בגין קבלת הדיבידנד, הנחשב להכנסה פירותית (סעיף 2(4) לפקודה). ככלל, לפי הדין דהיום, שיעור המס על דיבידנד המתקבל בידי יחיד הוא 25% או 30% (סעיף 125ב לפקודה).

 

מקובל לומר אפוא כי נטל המס החל על הכנסותיהן של חברות נגזר משילובם של מס החברות (23%) ומס ההכנסה בגין הדיבידנד (25% או 30%) – ובסה"כ 48% או 50%. מודל דו-שלבי זה מבטיח כי "בסוף הדרך" ישולם מס מצטבר בסכום הדומה בקירוב למס השולי שהיה משולם על ידי יחיד. בכך ביקש המחוקק למנוע הטלת מס ביתר על נישומים הפועלים באמצעות תאגיד ולהבטיח "אדישות מיסויית" של הנישום בכל הנוגע להחלטה אם להתאגד וכיצד.

 

לפני סיום נבהיר, כי מקום שבו הדיבידנד משולם מחברה-בת לחברה-אם (להבדיל מתשלום דיבידנד לבעל מניות שהוא יחיד), החברה שקיבלה לידיה את הדיבידנד פטורה מתשלום מס בגין קבלתו. זאת בהתאם להוראת סעיף 126(ב) לפקודה, שנועד למנוע כפל מס, שכן בקצה השרשרת תוטל חבות במס כאשר הדיבידנד יועבר מחברת-האם לבעלי מניותיה היחידים.

Share
הטבות מס לתושב חוזר ותיק ועולה חדש

מיסוי בינלאומי

Aug 24, 2021

סעיף 97(ב) לפקודה עוסק בפטור ממס רווח הון לתושבים חוזרים וליחידים שקיבלו לראשונה מעמד של תושב ישראל (עולה חדש). נציין, כי לסעיף 97(ב) קיימת בפקודה הוראה מקבילה שעוסקת בפטור על הכנסה פירותית והיא מעוגנת בסעיף 14 לפקודת מס הכנסה.

 

המטרות העומדות בבסיס הוראות הפטור של סעיפים 97(ב) ו-14 לפקודה הן: נטרול תמריץ המס השלילי הכרוך במעבר לישראל הנובע מהחשש כי תוטל על הנישום חבות במס הכנסה בגין הכנסות שמקורם מחוץ לישראל; מניעת תכנוני מס מיותרים והפחתת החיכוך עם רשויות המס; מתן תמריצים לאוכלוסיית העולים והתושבים החוזרים הוותיקים לעלות לישראל, במטרה לקלוט הון אנושי איכותי אשר ישקיע בפיתוח תכניות ארוכות טווח שיתרמו לפיתוח המשק.

Share
מהם מיסוי חוץ הניתנים לזיכוי לפי פקודת מס הכנסה?

מיסוי בינלאומי

Aug 24, 2021

סעיף 199 לפקודת מס הכנסה מגדיר מהם מסי חוץ הניתנים לזיכוי: ”מסי-חוץ – מסים המשתלמים על ידי תושב ישראל לרשויות המס של מדינה מחוץ לישראל, על הכנסה שהופקה או שנצמחה באותה המדינה, לרבות מסים המשתלמים למדינות שהן חלק ממדינה פדרלית או לרשויות אזוריות שהן חלק מאותה המדינה, המחושבים כאחוז מההכנסה, ולמעט מסים עירוניים.”

 

מהאמור אנו למדים, כי ניתן להתיר זיכוי רק בשל מס ששולם על הכנסה של הנישום, למעט מס עירוני, תשלומי ביטוח לאומי ותשלומי ביטוח בריאות שאינם בבחינת מסי חוץ. נקודה להדגשה היא, כי בניגוד לדעה הרווחת, הניכוי הפדרלי, Federal Withholding , מעיד רק על הסכום שנוכה משכרו של המערער, אך אין בניכוי זה די לקבוע מהו סכום מס ההכנסה- " Income Tax "- ששילם המערער. סכומי הניכוי רק פותחים פתח להגשת דו"חות על הכנסה, דו"חות הכוללים תיאומי מס, ניכויים וזיכויים למיניהם, ורק בסופו של ההליך השומתי, נקבע מס ההכנסה החל על הנישום. הניכוי הפדרלי נועד להבטיח את תשלומי המס שבהם חייב העובד, אך הניכוי אינו מספיק כדי לקבוע את המס הסופי שבו חויב העובד בכל שנת מס. ובלשון אחר – אין להסתפק בניכוי במקור, אלא יש להוכיח את המס ששולם בפועל לרשות המס המקומית.

Share
הימנעות מחיוב בכפל מס

מיסוי בינלאומי

Aug 24, 2021

כדי למנוע כפל מס נחתמו בין ישראל למדינות שונות אמנות המסדירות את חבויות המס של מי שהכנסתו עשויה להילכד ברשת המס של יותר ממדינה אחת (על פי רוב, האמנות יתבססו על אמנת המודל של האו"ם או ה OECD).

 

בנוסף לאמור, נקבעו הוראות בדין הפנימי, שאינן מותנות בקיומן של אמנות בינלאומיות, למניעת כפל מס. בפקודת מס הכנסה נקבעו, בפרק השלישי לחלק י', הכללים החלים על פי הדין הישראלי, למניעת כפל מס. ההוראה העיקרית שנועדה למנוע תשלומי כפל מס הרלבנטיות להליך זה מצויה בסעיף 200(א) לפקודה, העוסק במתן זיכוי בשל המס הזר ששולם בחו"ל. נדגיש, כי הפקודה כוללת הוראות נוספות למניעת תשלומי כפל מס, כמו הוראות סעיף 126 לפקודה - העוסק במיסוי על דיבידנד. וכמו כן סעיף 4א לפקודה הדן במקום בו נצמחה או הופקה ההכנסה.

 

להשלמת התמונה נבהיר, כי בהתאם להוראות סעיפים 199 ו-200(א) לפקודה, מסי חוץ יותרו בזיכוי רק כאשר שולמו "על הכנסה שהופקה או שנצמחה באותה מדינה" קרי – ככל שההכנסה הופקה או נצמחה בישראל אין להתיר זיכוי מס ששולם במדינה אחרת.

Share
הרחבת תחולת דיני המס בישראל בהתבסס על העיקרון הפרסונאלי

מיסוי בינלאומי

Aug 24, 2021

החל משנת 2003 (תיקון 132 לפקודת מס הכנסה), הורחבה תחולת דיני המס בישראל ונקבע כי דין התחולה על הכנסות יתבסס על העיקרון הפרסונאלי, דהיינו הדין יחול על הכנסות שהופקו על ידי נישומים בעלי זיקה לישראל, ללא קשר למקום בו נצמחה או הופקה ההכנסה. קביעת החבות במס על פי העיקרון הפרסונלי לוכדת ברשת המס הישראלית הכנסות שנוצרו לנישום מחוץ לישראל. לעובדה שלנישום נוצרו הכנסות מחוץ לישראל עשויים להיות היבטים שונים: מניעת מצב בו יישאה נישום בכפל מס, דהיינו יישא במס בישראל מכוח התחולה הפרסונלית ובמקביל יישא במס במקום הפקת ההכנסה על פי דיני תחולת המס באותה מדינה. וכמו כן פגיעה בנישום, אשר עשוי להידרש להוציא הוצאות מיוחדות מחוץ לישראל לצורך הפקת ההכנסה.

Share
כיצד יש לסווג פיצוי שהתקבל בידי ספורטאי זר בידי קבוצה מישראל?

מיסוי בינלאומי

Aug 16, 2021

רקע: שחקן זר מתקשר בהסכם העסקה עם קבוצה ישראלית לתקופה של מספר שנים. בטרם סיום התקופה, עובר השחקן לשחק בקבוצה אחרת מחוץ לישראל והקבוצה הישראלית משלמת לו פיצוי בשל סיום ההתקשרות עמו. האם בהתאם לאמור הפיצוי מהווה הכנסה בישראל?

 

[הבהרה: שיטת המס בישראל, כמו כל שיטות המס המוכרות, אינה חלה על כל הכנסה באשר היא, אלא רק על הכנסות בעלות זיקה למדינת ישראל. פקודת מס הכנסה תחול רק על אותן הכנסות של נישומים הממלאים את תנאי הזיקה. יודגש - הכנסתו של תושב חוץ תהיה חייבת במס בישראל, בכפוף להתקיימות שני תנאים עיקריים; ההכנסה הופקה או נצמחה בישראל; ההכנסה כלולה באחד המקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה].

 

סעיף 4א לפקודת מס הכנסה, הדן במקום הפקת ההכנסה, מפרט מהו המקום שבו הופקה או נצמחה ההכנסה בשים לב לכך, שקביעת המקום שבו הופקה או נצמחה ההכנסה משתנה לפי סוג מקור ההכנסה, יש בשלב א' לבחון מה מקור ההכנסה ובשלב ב' לבחון מהו המקום שבו הופקה או נצמחה.

 

בהתאם לעקרון לעיל, נשאל מהו מקור ההכנסה של הפיצוי? הלכה היא בדיני המס כי פיצוי שמקבל נישום יסווג כדין הפרצה אותה בא הפיצוי למלא. יתרה מכך, כאשר התפשרו הצדדים והסכימו על תשלום פיצוי כדי להימנע מהליך משפטי, ייבחן הפיצוי על פי מהות הנזק או ההפסד שנגרם ולא על פי הזכות לתבוע או לאכוף את ההסכם שעליו ויתר התובע.

 

לעמדת בית המשפט, במקרה שלנו המדובר בפיצוי שהתקבל בידי הנישום חלף הכנסת עבודה שהיה צפוי לקבל מהקבוצה ולא עבור עבודה שביצע בפועל. סעיף 4א לפקודה קובע כי המקום שבו הופקה או נצמחה הכנסה מעבודה הוא מקום ביצוע העבודה. הואיל ועסקינן בפיצוי חלף שכר העבודה שלא שולם, הרי שהמקום שבו הופקה ההכנסה הוא המקום שבו צפויה הייתה להתבצע העבודה בגינה משולם הפיצוי, דהיינו בישראל. קביעת מקום אחר כמקום הפקת ההכנסה מנוגדת לעיקרון ולפיו דין הפיצוי כדין "הפרצה" אותה נועד למלא. הפרצה בעניינו היא הכנסת עבודה בישראל ולכן מתחייבת המסקנה כי גם מקום הפיצוי הוא מקום" הפרצה".

Share
?מה דינה של עמלה המתקבלת מגוף זר בגין תיווך פיננסי

מיסים עקיפים

Aug 16, 2021

רקע: מתווך פיננסי (ברוקר), מפגיש בין שני בנקים, אחד ישראלי והאחר זר. כתוצאה מהמפגש, נסגרת עסקה בנגזר פיננסי והמתווך הפיננסי זכאי לקבל מכל אחד מהצדדים תמורה בגין השירות שניתן. במקרה שלנו אין ספק כי התמורה המתקבלת מידי הבנק הישראלי חייבת במע"מ, אך האם הדבר נכון גם לתמורה המתקבלת מהבנק הזר או שמא על תמורה זו חל סעיף30(א)(5) לחוק?

 

 

[הבהרה: סעיף 30 לחוק מס ערך מוסף, קובע כי בעסקאות מסוימות(הקבועות בסעיף) יחול מע"מ בשיעור אפס. ברשימת ה"עסקאות" המנוית בסעיף 30(א),עליהן יחול מס בשיעור אפס, נמנה "מתן שירות לתושב חוץ" (סעיף 30(א)(5)).מיד בא הסייג לפיו "לא יראו שירות כניתן לתושב חוץ כאשר נושא ההסכם הוא..."].

 

נקודת המוצא לבחינת הזכאות לשיעור מס אפס בהתאם לסעיף 30(א)(5) אמורה להיות עיון בהסכם שנערך בין נותן השירות ובין תושב החוץ. ואם עיון זה מגלה כי השירות שביצועו נדרש על פי ההסכם יינתן "נוסף על תושב החוץ, גם לתושב ישראל בישראל", אזי במקרה זה תישלל הזכאות.  לעמדת בית המשפט, כאשר האינטרסים והרצונות של שני מקבלי השירותים אינם זהים וכל אחד מהם מוכן לשלם כסף למי שיביא, ככל שניתן בתנאים השוררים בשוק, למימוש האינטרסים שלו באופן מיטבי, נמצא בסיס לומר כי בפנינו שירותים שונים ומופרדים – משכך, זכאי המתווך לדרוש מע"מ בשיעור אפס בגין התמורה המתקבלת מהבנק הזר.

 

יחד זאת, ראוי להבהיר, כי מנהל מע"מ העלה טענה נוספת, שהיות וההסכם נערך בישראל המדובר בנכס בישראל ומשכך בהתאם לתקנה 12א(א) לתקנות מע"מ הקובעת, כי סעיף 30(א)(5) לחוק לא יחול על שירות שניתן לגבי נכס המצוי בישראל, אין המתווך זכאי להנות מהטבת המס. בית המשפט סירב לדון בטענה זו היות ועלתה לראשונה רק בסיכומי מנהל מע"מ.

Share
מס יסף ופריסת רווח הון

מיסוי יחיד

Aug 9, 2021

[הבהרה: סעיף 121ב לפקודת מס הכנסה (מס על הכנסות גבוהות), מהווה מעשה חקיקה המבקש ליצור הסדר שלם וייחודי הקובע מס נוסף על כלל הרווחים שהתקבלו בשנת המס למי שהכנסתו החייבת באותה שנה מכלל המקורות עלתה על הסף הקבוע בסעיף – נכון לשנת 2021 640,000 ₪].

 

בשונה מסעיף 121(ד) הדן באופן ישיר בכנסות הקבועות בסעיף 8(ג) לפקודה אין בסעיף הפניה לסעיף 91(ה) לפקודה, הדן בפריסת רווח הון. ראוי להבהיר, כי לעמדת בית המשפט, העדר הפניה לסעיף 91 (ה) אינו השמטה שבטעות אלא אמירה שבשתיקה כי הפריסה שתותר לצורך חישוב ההכנסה החייבת החבה במס הנוסף (מס היסף), היא לגבי הכנסה בעלת גוון סוציאלי המנויה בסעיף 8(ג) ולא הכנסה הונית (סעיף 91 לפקודה).

 

מהאמור עולה, כי הגם שאין מניעה לערוך פריסה לצרכי חישוב שעור מס רווח ההון החל על אותו רווח , עצם החיוב במס היסף יחושב על מלוא ההכנסה החייבת שהתקבלה בשנת המס מכל המקורות לרבות רווח הון.

Share
צמצום היקפו של עיקול שהוטל על מטבעות ביטקוין לאור שינוי שווים

מיסוי פלילי

Aug 9, 2021

סעיף 194 לפקודה מסמיך את בית המשפט להורות על עיקול רכושו של נישום לבקשת פקיד השומה במקרים בהם הנישום לא שילם את המס שבו חויב או לא נתן ערובה לתשלומו. אך מובן הוא, כי במקרים בהם התקיים שינוי נסיבות ממועד מתן צו העיקול, התגלו עובדות חדשות או כאשר מלכתחילה לא הייתה הצדקה למתן הצו, רשאי בית המשפט, לבקשת הצדדים, לשוב ולעיין בתוכנו.

 

ובנקודה זו נשאל האם עלייה עקבית ומשמעותית בשער הביטקוין עולה לכדי שינוי נסיבות המצדיק בחינה מחודשת של היקף הצו שניתן? לעמדת בית המשפט העליון בחינת מכלול הנסיבות מובילה למסקנה כי עליית השווי שחלה בערכו של הביטקוין אינה מהווה "שינוי נסיבות "המצדיק בחינה מחודשת כאמור. זאת, שכן בנכסים ספקולטיביים כדוגמת הביטקוין, הנתונים כעניין שבשגרה לתנודתיות גבוהה במיוחד שעשויה לנוע לשני הכיוונים, לא ניתן לראות בשינויים בשווי הנובעים מעצם תנודתיות זו כ"שינוי נסיבות" המצדיק שינוי ההחלטה המקורית (וזאת להבדיל מעליית שווי נכס מעוקל הנובעת משינוי קבוע בערכו, כגון עליית ערך מקרקעין מעוקלים בעקבות שינוי ייעודם).

 

ויודגש, כי אם תתקבל הבקשה, עשוי להיווצר מצב א-סימטרי, במסגרתו כל אימת ששווי הנכס המעוקל יעלה, יידרש שחרור חלק מהעיקול, וזאת מבלי שתובטח אפשרות המעקל להגדיל את העיקול, במקרה שתתרחש ירידה בשווי הנכס המעוקל לאחר מכן. כתוצאה מכך אם שווי הנכס יעלה תחילה וירד לאחר מכן, עלולה המדינה למצוא עצמה עם עיקול ששוויו נמוך מהסכום הראשוני שעוקל להבטחת החבות.

Share
עדות מומחה

מיסוי כללי

Aug 9, 2021

ככלל, השאלות המשפטיות המתעוררות אגב בירור המחלוקת מסורות להכרעתו של בית המשפט, ואין זה מתפקידו של מומחה להסיק מסקנות משפטיות. המומחה רשאי להסיק מסקנות עובדתיות או מקצועיות, להבדיל ממסקנות משפטיות, על יסוד העובדות שנמסרו לו, או הוצגו בפניו, שהרי לשם כך ניתנת חוות דעתו. לעומת זאת, הגשת חוות דעת בנושאים משפטיים, שהם ליבת שיקול הדעת המשפטי חורגת לתחום סמכותו הבלעדית של בית המשפט, ואין להתירה.

Share
האם שיוך דירות לחברי "קיבוץ מתחדש" מהווה "מכירה" של "זכות במקרקעין", בינם לבין הקיבוץ, בהתאם להוראות חוק מיסוי מקרקעין?

מיסוי מקרקעין

Aug 9, 2021

[הבהרה: הליך השיוך מתבצע בשני שלבים:  בשלב ראשון, הקיבוץ חותם עם החברים על שורה של הסכמים, במסגרתם משייך הוא לחברים דירות ומגרשי בניה, תוך שהחברים חותמים על כתבי התחייבות לטובת רמ"י ואשר נוסחו על-ידי רמ"י (להלן: "השלב החוזי").במסגרת שלב זה, משויכים לחברי הקיבוץ בתים או מגרשים, רמ"י והקיבוץ מאשרים הוצאת היתרי בנייה לחברים, ואלה בונים את ביתם מכספם על גבי המגרשים. בשלב שני, חברי קיבוץ חותמים על הסכם חכירה לדורות מול רמ"י – למשך 98 שנים (להלן: "השלב הקנייני")].

 

חוק מיסוי מקרקעין קובע, כי המיסים שנקבעו בו יחולו בעת "מכירה" של "זכות במקרקעין". יודגש, כי בהתאם לפסיקה הענפה בנושא, "מכירה "לפי החוק, היא רק מכירה היוצרת זכות משפטית אכיפה המבטיחה העברה של זכות במקרקעין.

 

בשים לב למהותו של הליך השיוך בקיבוץ המתחדש, הוויתור שמבצע הקיבוץ הוא במהותו לטובת החברים ולא לטובת שום גורם אחר. לולי השיוך לחברים, לא היה לקיבוץ כל אינטרס לוותר על זכויותיו במשבצת המושכרת לו. המונח "ויתור" אשר נקבע במסגרת סעיף 1לחוק כ-"מכירה של זכות במקרקעין" הנו רחב, ולאור מהות הדברים הוא חל במקרה שלפנינו.

[הבהרה: בהינתן מארג ההסכמים והחלטות המועצה, במסגרתם הקיבוץ מוותר על זכותו במקרקעין, ויתור אשר אינו נעשה ביחס לחבר ספציפי, וכתוצאה מוויתור זה משויכים  המקרקעין לחברים, הרי שוויתור זה נכנס לגדריה של "מכירה" כאמור לעיל].

Share
האם מכירת דירת מגורים שתמורתה משופעת מזכויות בניה זכאית להטבת מס על מלוא שווי התמורה?

מיסוי מקרקעין

Aug 9, 2021

[הבהרה: סעיף 49ז לחוק מיסוי מקרקעין, עוסק במצב בו שווי המכירה הושפע מזכויות בניה קיימות או צפויות, והוא מאפשר פיצול רעיוני בין התמורה שהשתלמה עבור דירת המגורים ובין התמורה שהשתלמה עבור זכויות הבנייה].

 

חוק מיסוי מקרקעין מעניק פטור מתשלום מס שבח במכירת דירת מגורים וזאת בתנאים מסוימים (ראו סעיפים 49 א' ו- 49 ב' לחוק). יובהר, כי המדובר בפטור הניתן לדירת מגורים בלבד, וזאת בניגוד לזכויות נוספות אשר חייבות במס.  לאור האמור ובהתאם להוראות החוק, המנהל רשאי לבחון עסקה של מכירת דירת מגורים מזכה, אשר לדעתו התמורה ששולמה בעדה הושפעה מקיומן שלזכויות נוספות (קיימות או עתידיות), ולערוך "פיצול רעיוני" בין התמורה ששולמה עבור דירת המגורים, לה  יינתן הפטור ממס על פי החוק, לבין התמורה ששולמה עבור זכויות הבניה הנוספות, החייבות בתשלום מס שבח.

 

לפני סיום נבהיר, כי לצורך קביעת שווי השוק של נכס קיימות שתי גישות עיקריות:

האחת -גישת ההשוואה: לפי גישה זו, שווי השוק נקבע בהתבסס על עסקאות בנכסים דומים בסביבת הנכס המסוים הנמכר, תוך ביצוע התאמות שונות המתחייבות מהבדלים שבין הנכס הנמכר לבין הנכסים מושא עסקאות ההשוואה.

השנייה - היא גישת החילוץ ( או "הגישה השיורית"): לפי גישה זו, יש לחלץ את שווי הקרקע מערכו של בניין שנבנה על שטח דומה, על-ידי הפחתת הוצאות הבנייה, רווח קבלני, הוצאות פיתוח וכיו"ב.

Share
סעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין - ניכויים מותרים בעסקת מכר מקרקעין

מיסוי מקרקעין

Aug 9, 2021

סעיף 39לחוק נועד להגשים את תכלית העל של דיני המס - היא מיסוי הרווח הכלכלי האמתי שצמח לנישום כתוצאה מעליית ערך המקרקעין. הגישה הרווחת, בפרט לאחר תיקון מס' 55 לחוק, היא שסעיף 39 אינו מכיל רשימה סגורה של הוצאות, ועל כן, כל הוצאה אשר מקיימת את רישת סעיף 39 תותר בניכוי – אלא אם קבע המחוקק תנאים מגבילים.

 

להשלמת הסוגיה נציין, כי הלכה היא, כי הטוען לתחולתו של הסעיף על הוצאה פלונית – עליו הראייה.

Share
האם שירותי תמיכה הניתנים באופן לא סדיר ולתקופה מוגדרת מראש, מחייבים חברה זרה ברישום במע"מ בישראל כעוסק מורשה?

מיסוי בינלאומי

Aug 9, 2021

לעמדת רשות המיסים, בהתאם להוראות סעיף 60 לחוק מס ערך מוסף ותקנה6ד' לתקנות מס ערך מוסף, אין לראות במתן שירותי תמיכה הניתנים באופן לא סדיר, כפעילות המחייבת את החברה הזרה ברישום במע"מ.

 

מהבחינה המהותית של ההתקשרות בין החברה הזרה ללקוח בישראל, רכיב שירותי התמיכה זניח ביחס לרכיב התוכנה ולכן יש להתייחס לשני מרכיבים אלו ביחד –כיבוא של נכס בלתי מוחשי לישראל (נציין, כי במצב זה תחול תקנה 6ג'(א) לתקנות מסערך מוסף – בקשר לזהות משלם המע"מ).  

Share
זיכוי ממס זר שנוכה במקור מקום בו קיימת אמנת מס

מיסוי בינלאומי

Jul 14, 2021

[הבהרה: בהתאם להוראות סעיפים 199 ו- 200 לפקודה, ככלל, "מסי חוץ" כוונתם מסים ששולמו על פי דין, קרי אף לפי הוראות האמנה המהווה "דין", ולא מסים ששולמו שלא על פי דין, או באופן "וולונטרי"].

 

האמנה נועדה להסדיר את חלוקת תשלום המס בין המדינות. ככל שהנישום לא פועל לפי הוראות האמנה, לא ניתן לומר כי האמנה היא זו שהרעה את מצבו, אלא שהוא זה שהרע את מצבו. לא ייתכן כי הנישום יהיה אדיש לאמנה ולקביעותיה המפורשות, בהתבסס על ההנחה כי הוא ממילא יקבל זיכוי בגין מלוא המס ששילם בפועל. על הנישום לוודא, למצער באופן ראשוני, שגביית המס הזר נעשית לפי האמנה, ואם לא כן, עליו לשאת באחריות לתשלומו ביתר. למותר לציין, כי גבייה של מס במקור היא גבייה שמלכתחילה אינה אמורה לשקף בהכרח את שיעור המס המדויק המתאים לנסיבות כל מקרה ומקרה, אלא גבייה רוחבית וכללית, המאפשרת גבייה יעילה של המס.

 

להשלמת התמונה נבהיר, כי אין מקום לנכות את המס ששולם ביתר כהוצאה בייצור הכנסה , בין אם מדובר ב"מס" ובין אם לא מדובר ב"מס", שכן המס ששולם לא שולם לצורך ייצור ההכנסה.

Share
רישום חייב ברישום כעוסק

מיסים עקיפים

Jul 14, 2021

סעיף 52(א) לחוק מע"מ, שכותרתו "חובת רישום", קובע כי "עוסק, מלכ"ר ומוסד כספי חייבים ברישום, במועד ובדרך שנקבעו". סעיף זה אינו מגלה במישרין מתי חל ה"מועד" שבו מתחילה חובת הרישום, או היכן "נקבע" מועד זה. לא ניתן ללמוד על המועד אף מתקנות מס ערך מוסף (רישום). נדגיש, כי בספרות המקצועית נאמר, כי סעיף 52 הוא סעיף מסגרת, ויש לקרוא אותו כסעיף המגדיר באורח כללי את חובת הרישום.

 

לעמדת בית המשפט העליון, מועד הרישום לא יכול לחול לפני שבוצעה העסקה הראשונה או שניתן שירות במהלך עסקו של חייב. אולם, בהתאם לסעיף 52(ב) לחוק, מי שנמצא רק בשלבי הקמת עסק, אך טרם מכר נכס או נתן שירות, רשאי להירשם כ"עוסק" אצל המנהל, בנסיבות המתאימות, אם כי הוא אינו מחויב לעשות כן. מציין בית המשפט, כי אף שעוסק שנרשם ברשות כאמור, צריך לציין בפני  מנהל מע"מ את התאריך המשוער שבו יתחיל למכור נכסים או לתת שירות.

 

סעיף 54 לחוק, מסמיך את מנהל מע"מ לרשום ברישום ארעי חייב שלא עמד בחובתו להירשם כעוסק. בנוסף יובהר, כי מטרת הסעיף הינה להסמיך את מנהל מע"מ לרשום את מי שחייב ברישום ונמנע מלעשות כן, ובכך להביא לתיקון מסוים של מחדלו של העוסק החייב ברישום. אלא שאף לאחר רישום כאמור, סעיף זה אינו פוטר את החייב להירשם, וחובתו לפי סעיף 52לחוק מע"מ בעינה עומדת.

Share
שווי המכירה בעסקת קומבינציה מסוג מכר חלקי

מיסוי מקרקעין

Jul 14, 2021

רקע: יחיד וחברה התקשרו בעסקת קומבינציה מסוג מכר חלקיהיחיד העביר לחברה 55% מזכויותיו במקרקעין שבבעלותו תמורת 4 דירות מתוך 12 דירות, בבניין שייבנה על המקרקעין (להלן: "עסקת הקומבינציה"). חישוב התמורה לצורך מס השבח נעשה לפי שווי שירותי הבנייה שניתנו על ידי החברה ליחיד ביום המכירה.

 

המחלוקת המשפטית: האם לצורך חישוב מס השבח יש לכלול בשווי עלויות הבנייה רווח יזמי בנוסף לרווח הקבלני (שהיותו כולל בשווי עלויות הבנייה אינו שנוי במחלוקת).

 

הכרעת בית המשפט עליון (בדעת רוב): על פי הוראת ביצוע 23/98 יש להתחשב ברווח הקבלני בלבד ולא ברווח היזמי. הטעם המהותי לכך שאין לכלול את הרווח היזמי בגדר שווי שירותי הבנייה, נעוץ בכך שרווח זה נובע למעשה מהדירות שנמכרות בפרויקט, ומכירת הדירות אינה מהווה חלק מעסקת הקומבינציה ואינה חייבת במס במסגרתה.

 

נציין, כי משמעות המושג רווח יזמי בעולם מיסוי מקרקעין פירושו, ההפרש (באחוזים או בערך כספי מוחלט)שבין שווי הנכס כבנוי לבין סכום עלות ההקמה הכוללת ומרכיב הקרקע שעליה הוא נבנה".

 

עסקת קומבינציה מורכבת משני אירועי מס:

א.      עסקה של רכישת שירותי בנייה, שבה בעל המקרקעין שוכר את שירותי החברה הקבלנית כדי שתבנה על חלק מהקרקע. בתמורה לכך הוא מעביר לחברה הקבלנית חלק מהקרקע שבבעלותו. תמורה זו מהווה הכנסה בידי החברה הקבלנית ולכך מתווסף הריווח הקבלני שנוצר לה משירותי הבניה שהתחייבה לספק.

ב.       אירוע המס השני הוא עסקת מכר מקרקעין שבה בעל המקרקעין מוכר לחברה הקבלנית חלק מהמקרקעין בשווי שירותי הבנייה.

המועד למיסוי עסקת הקומבינציה החל על שינוי אירועי המס לעיל, הוא יום חתימת העסקה. משכך, הפעולות שעושים הצדדים לעסקה בדירות לאחר מכן, לרבות מכירתן, אינן קשורות לעסקת הקומבינציה ואין בהן כדי להשפיע על שווי המכירה באופן רטרואקטיבי.

בהוראת ביצוע 23/98 צוין העקרון שלפיו יש לקבוע את שווי המכירה בעסקת קומבינציה על-פי שווי שירותי הבניה שמקבל בעל הקרקע מהקבלן על הקרקע שנותרה בבעלותו ואשר כוללים, כאמור, עלויות בניה, עלויות תכנון ופיקוח, רווח קבלני סביר בשיעור של 20%-15% , מס ערך מוסף וכן אגרות, מסים והיטלים שמשלם הקבלן בעבור בעל הקרקע (כגון: מס שבח, היטל השבחה, דמי היתר למינהל מקרקעי ישראל, אגרות בנייה וכו'). עקרון נוסף שנקבע בהוראת ביצוע23/98 הוא הערכת שווי שירותי הבנייה על כל רכיביהם בהתבסס על המחירים המקובלים בשוק, לרבות שימוש במחירונים קיימים, תוך בחינת סבירות התמורה באמצעות השוואה לעסקאות דומות ולשווי הקרקע הנמכרת מול שווי דירות התמורה.

Share
סיווג תשלום למפיץ בלעדי בתמורה לקיצור תקופת הסכם ההפצה

מיסוי יחיד

Jul 14, 2021

במסגרת פס"ד דן בית המשפט העליון בשאלה, מהו טיבו של תשלום המשולם על ידי יצרנו של מוצר לסוכן שבידו הסכם להפצתו הבלעדית של המוצר בתמורה לקיצור תקופת ההתקשרות נשוא ההסכם? האם מדובר בהכנסה הונית, הצומחת ממכירתה שלזכות ההפצה תמורת התשלום ששולם, אשר בגינה יחוב המפיץ במס רווחי הון, או שמא מדבור בהכנסה פירותית, הצומחת מהתשלום בגין אובדן רווחים, אשר בגינה יחוב המפיץ במס שולי?

 

במבט על, ניתן לומר כי לא קיים מבחן ממצה אחד אשר לפיו נוכל לקבוע באופן אחיד ולגבי כלל המקרים האם לפנינו הכנסה פירותית או הכנסה הונית. עסקינן במבחן רב משתנים. ודוק –המבחנים שבידנו (מבחני העסק), הם מבחני עזר בלבד. כל הכנסה צריכה להיבחן על פי אמות המדיה המתאימות לה, בהתאם לנסיבות הפקתה, תוך שימוש במבחני העזר שהותוו לאורך השנים.

 

סעיף 89(ג) לפקודת מס הכנסה, קובע עיקרון (פירותי והוני – פירותי עדיף)שנועד לשמש כמשקל נגד ליתרון שיש לנישום על פקיד השומה, ואשר תכליתו להכריע לטובת פקיד השומה במקרים בהם מתעורר ספק, ואז לסווג את ההכנסה כפירותית.

 

כאן המקום להתעכב על עקרון יסוד בדיני המס הקובע, כי דין הפיצוי שמקבל נישום כדין הפרצה אותה הפיצוי אמור למלא. משמעות הדברים היא, כי סיווגו של הפיצוי הוא הליך דו- שלבי: ראשית, יש לוודא מהי הפרצה שהפיצוי נועד למלא כעניין שלעובדה, דהיינו: מהו הנזק שבגינו משולם הפיצוי; ולאחר מכן, יש לבחון את טיבה של הפרצה האמורה, כפרצה פירותית או הונית, כעניין משפטי לפי דיני המס.

 

האם הוויתור על עצם הזכות לתבוע בגין הפרת חוזה, לרבות ביטול החוזה שלא בהתאם לתנאיו, נמצא טפל ביחס להטבת הנזק נשוא התביעה, ואותה הטבת נזק – שהיא העיקר – באה לסתום את "החור הכלכלי" שבהפסד רווחים מעבודה או מעסק, מן הדין יהיה לסווג את התשלום עבור הוויתור כאמור כהכנסה פירותית. הבחנה זו שבין העיקר והטפל היא הבחנה מהותית-כלכלית. מילותיו של הסכם הפיצויים שבו עסקינן מסמנות את תחילתה של מלאכת ההבחנה, ולא את סופה.

 

ההבחנה בין עיקר וטפל נעשית אף היא בעזרת מבחני עזר. אחד ממבחנים אלו מעמיד לדיון את השאלה האם ביטול החוזה שבגינו משולם הפיצוי מחסל את העסק של מקבלו או פוגע במבנהו הבסיסי של העסק עד כדי איון של עיקר פעילותו. אם כך יהיו פני הדברים, ייחשב הפיצוי להוני ומקבלו יחוייב מס בגין רווח הון. מאידך, אם העסק של מקבל הפיצוי יכול להמשיך להתקיים ולהפיק רווחים בזכות התקשרויות בחוזים אחרים, הדומים לזה שבוטל, אזי ייחשב התקבול לפירותי במהותו ומקבלו יחוייב במס בגין הכנסה רגילה.

Share
האם הוראות סעיף 126(ג) לפקודה חלות על חברה משפחתית?

מיסוי בינלאומי

Jul 14, 2021

[הבהרה: סעיף 64א לפקודה עוסק בחברה משפחתית וקובע, כי הכנסתה החייבת והפסדיה ייחשבו כהכנסתו או הפסדו של הנישום המייצג. ההסדר האמור, משווה בין המס אשר חל על חברה משפחתית לבין זה שהיה חל על היחיד בגין אותה הכנסה אשר הפיקה החברה המשפחתית ככל שהייתה מופקת על ידי היחיד.

 

בית המשפט העליון ציין, כי תכליתו הבסיסית של סעיף 64א לפקודה היא יצירת הסדר מיסוי מיוחד ל"חברה משפחתית". בהתאם להסדר האמור נוצר "ייצור כלאיים". בית המשפט הוסיף וציין, כי החברה המשפחתית היא בעלת אישיות משפטית נפרדת אולם הכנסותיה והפסדיה מיוחסים לנישום, כך שמסך ההתאגדות מוסר חלקית, באופן שדיני המס החלים על הכנסותיה והפסדיה של החברה המשפחתית הם דיני המס החלים על יחיד].

 

סעיף 126 (ג)מתייחס להכנסתו החייבת של חבר בני אדם מדיבידנד שמקורו בהכנסות שהופקו בחו"ל. למותר לציין, כי גם חברה משפחתית היא בגדר חבר בני אדם. אולם, מהוראות סעיף 126(א)– אליו מפנה סעיף 126(ג) עולה, כי הסעיף עוסק בחבר בני אדם אשר מוטל עליו מס חברות.

 

להשלמת התמונה נבהיר, כי המחוקק כרך בין סעיף 126 (ג) לסעיף 126 (א) ובכך הבהיר, כי מנגנון הזיכוי העקיף חל רק על חבר בני אדם אשר משלם מס חברות. לפיכך, קיים קשר ברור בין שיעור המס החל לבין שאלת הזיכוי העקיף. ובלשון אחר – לא ניתן להחיל את מנגנון הזיכוי העקיף על חברה משפחתית אשר לא משלמת מס חברות ונישומה בשיטת מיסוי חד שלבית.

Share
שליחות נסתרת בדיני המס

מיסוי תאגידים

Jul 14, 2021

[הבהרה: בהתאם לחוק השליחות, יחסי שליחות הם יחסים המתקיימים בין צד א', אשר הוא השולח, המייפה את כוחו של צד ב', אשר הוא השלוח, לפעול בעבורו, כאשר כל פעולה משפטית שאין הכרח מהותי, או חובה על-פי דין לבצעה באופן אישי, כשרה לשמש כנושא לשליחות. בנוסף ראוי לציין, כי המסגרת הנורמטיבית המוכתבת לנועל-ידי חוק השליחות והוראותיו, חלה אף אגב יחסי הצדדים בפעולות המשפטיות הנולדות מהתנהגותם גם במסגרת משטר המיסים].

 

שליחות נסתרת מתארת מצב בו צד א' ממנה שלוח, אשר פועל משפטית כלפי צד שלישי, אשר אינו יודע על קיומה של השליחות, או שיודע על קיומה של השליחות, אך איננו יודע את זהות השולח. בהתאם לסעיף 7 לחוק השליחות, החובה המשפטית הצומחת כלפי צד שלישי מפעולתו של השלוח, החיוב המשפטי חל על השלוח והשולח יחד ולחוד; ואילו לעניין זכות משפטית הצומחת כאמור, השלוח לבדו מזוכה. ואולם, השולח-הנסתר יכול לאמץ לעצמו את זכות-השלוח כלפי הצד השלישי, ככל שהאימוץ האמור איננו נוגד את מהות הזכות, תנאיה, או נסיבות העניין.

 

פעולות השלוח, אשר מקימות זכות כלפי רשות המיסים, למשל קבלת זיכוי מס או יכולת לקזז הפסד, מזכות את השלוח לבדו, אלא אם כן השולח אימץ את הזכות והדבר אינו נוגד את הזכות לפי מהותה, תנאיה או נסיבות העניין. האם הזכות לקזז הפסד של נישום א', שהוא שלוח, היא זכות שאימוצה על-ידי נישום ב', שהוא שולח-נסתר, יכולה להיות נוגדת את מהות הזכות, תנאיה או הנסיבות? ייתכן והתשובה לשאלה זו תמצא מתוך קבלתה של הזכות לקזז הפסד – כזכות "אישית" במובן זה, ניתן לראות בזכות לקזז הפסדים כמרכיב בזכות גדולה יותר .(inpersona)של הנישום, לשלם אך ורק בהתאם לחבותו-במס, כפי שתקבע על-פי עקרון "היכולת לשלם". בהמשך לכך, נאמר כי זכות זו לא ניתנת לאימוץ על ידי שולח-נסתר, ובדומה היא לא ניתנת להמחאה מנישום א' לנישום ב', שכן דבר זה מנוגד למהות הזכות. קיזוז הפסד מרווח הוא חלק ממנגנון קביעת ההכנסה האבסולוטית של הנישום, אותה ראוי למסות בהתאם להתעשרותו שלו, וכל זאת במטרה לתת ביטוי ליכולתו של אותו נישום עצמו להשתתף בנטל המס הקולקטיבי.

Share
העלאת טענת התיישנות שלא נטענה במסגרת ההשגה

מיסוי כללי

Jun 22, 2021

ההלכה בעניין האפשרות להעלות בערעור מס טענה שלא הועלתה בהליך ההשגה מורכבת מכלל וחריג. הכלל הוא שניתן להעלות בערעור המס רק את אותן טענות שנטענו בהליך ההשגה. לעניין זה נקבע כי "על דרך הכלל נישום שכשל בניסיונו להביא לביטול חיוב במס, יישא בתשלום המס, ולא יזכה לנסות את מזלו בשנית, או לערוך 'מקצה שיפורים' בשלב הערעור". החריג: צדדים לערעור מס רשאים להעלות לפני בית המשפט טענות חדשות אשר לא נטענו בשלבים מוקדמים יותר של הליך השומה או שנטענו באופן חלקי בלבד, לשם בירור מס אמת, בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי ובלבד שאפשרות זו לא תנוצל לרעה

Share
מיסוי תשלום לידועה בציבור בגין זוכתה לשווי מחצית איגוד מקרקעין

מיסוי מקרקעין

Jun 22, 2021

בהתאם לפסיקות בית המשפט העליון, במקרים משפחתיים שכאלה רצוי להימנע מקביעה שיפוטית שיש בה הענקת מניות בפועל לבן הזוג או לבת הזוג, אלא זכות לקבלת שווי המניות נכון ליום הפרידה. לא למותר לציין, כי לבן או בת הזוג, לא מוענקות זכויות במניות, בין זכויות קניין ובין זכויות שביושר. זכותם מסתכמת בחיוב הכספי שחב להם בן/ בת הזוג, בהתאם לשווי מחצית החברה ליום הפירוד.

 

משכך הדבר והועיל ולבן/ בת הזוג אין זכויות במניות או בנכסי החברה, הרי שאין כל רלוונטיות להוראות סעיף 4א' לחוק מיסוי מקרקעין שעניינן העברת נכסים אגב גירושין או פירוד. "הנכס" (המניות בחברה), מעולם לא עברו מבן/ בת הזוג המקבל לבן/ בת הזוג הזוג הנותן, שכן בהתאם לפסקת בית המשפט העליון לבן/ בת הזוג המקבל לא היו זכויות ב"נכס" אלא רק זכויות לקבלת שווי הנכס. משכך הדבר, יש למסות את בן/בת הזוג המקבל בהתאם להוראות פרק ה' בפקודת מס הכנסה (מיסוי רווחי הון) – כפועל יוצא מכך מכירת המניות אינה פטורה ממס.

Share
סיווג מחדש של חלק מהתמורה שקיבל היחיד במסגרת עסקת מיזוג כתמורה ממכירת מוניטין

מיסוי יחיד

Jun 22, 2021

על פי רוב נישום לא יהא זכאי לסווג מחדש את עסקאותיו לצרכי מס. ככלל, סיווג מחדש של עסקאות למטרות מיסוי יכול שייעשה אך ורק לפי דרישת המדינה המיוצגת על ידי רשויות המס ופקידי שומה. בכפוף למקרים נדירים שבנדירים, סיווג מחדש של עסקה על ידי נישום שהיה צד לה איננו מהלך שניתן לאפשרו במסגרת דיני המס הקיימים. דוקטרינת הסיווג מחדש קובעת, כאמור, כי בענייני מיסים מהות העסִקה גוברת על צורתה, ולא להיפך. הווה אומר: רשויות המס מוסמכות, ולעתים אף חייבות, למסות רווחים מעסִקה כזאת או אחרת בהתאם למהותה הכלכלית ולא על פי החזות המילולית- הפורמאלית שהעניקו לה הצדדים.

 

לעמדת בית המשפט העליון, רק במקרים חריגים שבחריגים  יהיה בידי הנישום לסווג מחדש עסקה שהלה ביצע. כדי להיכנס לגדרו של מקרה חריג כאמור, יהא הנישום חייב להוכיח בראיות ברורות ומשכנעות כי היתה לו סיבה מוצדקת לעצב את העסִקה כפי שבחר לעצב אותה, וכי מהותה האמתית של העסִקה היא זו אשר לה הוא טוען אחרי המעשה. מדובר בנטל שכנוע כבד, שבעיקרו נועד לקזז את יתרון המידע של הנישום על פני פקיד השומה.

Share
האם זכותו של צד ג' גוברת על האינטרס הציבורי שבתפיסת כספי נאשם בעבירוֹת לפי חוק איסור הלבנת הון, לשם חילוט הכספים היה ויורשע בתום ההליך הפלילי המתנהל נגדו?

מיסוי פלילי

Jun 22, 2021

הסמכות להורות על חילוט רכושו של מי שהורשע בביצוע עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון קבועה בסעיף 21 (א) לחוק. בהתאם להוראות הסעיף, הכלל הוא כי משהורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 3 ו 4-לחוק איסור הבנת הון, יורה בית המשפט על חילוט רכושו בשווי הרכוש "שנעברה בו העבירה" או "שהושג, במישרין או בעקיפין כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך" (סעיף 21 (א) לחוק איסור הלבנת הון). כפי שנקבע לא אחת, בקביעת שווי הרכוש שנעברה בו העבירה אותו יש לחלט, אין להפחית הוצאות שבהן נשא הנאשם –בין אם הן למטרות לגיטימיות ובין אם לאו.

 

לכלל זה בדבר חילוט רכושו של נידון שהורשע בעבירות הלבנת הון, ישנם כמה סייגים, אשר שניים מהם נוגעים לענייננו: הסייג הראשון הנוגע לענייננו קבוע בסעיף 21 (א) לחוק איסור הלבנת הון, מקנה לבית המשפט סמכות שבשיקול דעת להימנע מחילוט הרכוש מ"נימוקים מיוחדים" שיפורטו. אף שנקבע כי יש לפרש סייג זה בצמצום, הפסיקה הכירה עד כה בשני סוגי שיקולים מרכזיים אשר בגינם יהיה מקום להימנע מחילוט הרכוש. האחד, עניינו באיזון שבין הקטנת הפגיעה החברתית שנגרמה כתוצאה מביצוע העבירות לבין תכליות החילוט. הסייג שני הנוגע לענייננו, קבוע בסעיף 36ג(א) לפקודת הסמים המסוכנים, אשר חל לגבי חילוט רכוש לפי חוק איסור הלבנת הון מכוח סעיף 23 לחוק זה. כפי שהובהר בפסיקה, סייג זה עוסק במקרים שבהם צד שלישי מחזיק בזכות קניינית או מעין קניינית ברכוש. במקרים אלו, יימנע בית המשפט מחילוט הרכוש אם צד שלישי רכש את זכותו ברכוש שלגביו התבקש החילוט בתמורה ובתום לב (לעניין תחולת הסעיף על חילוט לפי חוק איסור הלבנת הון – בלי שיכול היה לדעת על ביצוע העבירה שבגינה התבקש החילוט).

Share
המועד למתן החלטה בהשגה - מיסוי מקרקעין

מיסוי מקרקעין

Jun 22, 2021

סעיף 87(ד) לחוק מיסוי מקרקעין, קובע את סדרי הדין בהם יש לנהוג כאשר מושגת השגה. תכליתו של הסעיף בעניין קביעת המועד להחלטת המנהל והסנקציה הקבועה בצד הוראה זו הינה מחד, קציבת מסגרת זמן נוקשה לרשות המנהלית למתן החלטה בהשגה, ומאידך, קביעת סנקציה ברורה בגין חריגה של הרשות המנהלית ממסגרת הזמן הקצובה. תכליתם של סעיפים אלו ברורה: הם נועדו לתמרץ את הרשות המנהלית לקבל החלטה בתוך פרק זמן סביר, על מנת לצמצם את חוסר הוודאות שבו שרוי הנישום שממתין להחלטת הרשות המנהלית בהשגה ולאפשר לו לכלכל את צעדיו בתבונה. תכלית זו מושגת על ידי השילוב שבין שני החלקים האמורים לעיל: קציבת מסגרת זמנים נוקשה למתן החלטה מגדירה מהו פרק הזמן הסביר המקסימאלי שניתן לרשות המנהלית על מנת לדון ולהחליט בהשגה, ואילו קביעת הסנקציה הברורה בגין חריגה של הרשות המנהלית ממסגרת זמנים זו מייתרת (ולמצער מצמצמת) את ההתדיינות המשפטית הפוטנציאלית בדבר תוצאותיה המשפטיות של חריגת הרשות המנהלית ממסגרת זמנים זו.

 

יחד עם זאת, ועל אף התכלית להשגת יעילות ומניעת עינוי דין לנישום, המחוקק ראה לנכון לקבוע בצד הוראת מסגרת הזמנים הקשיחה, הוראה נוספת הקובעת כי במקרה בו המנהל ביקש מסמכים לשם בחינת ההשגה, זמן מתן ההחלטה יהיה 30 יום לאחר שהמנהל אישר כי המשיג המציא את כל המסמכים שדרש. הוראה זו באה למנוע מקרים בהם הליך בירור ההשגה אצל המנהל לא הסתיים בתוך 8חודשים, וזאת מחמת אי שיתוף פעולה מצד הנישום, או במקרים מסוימים בהם המנהל נכח לראות כי נדרשים לו מסמכים נוספים לשם גיבוש החלטתו. אפשרות זו באה מתוך מטרה להביא את ההליך הבירור העובדתי לידי מיצוי וזאת לשם קבלת החלטה בהשגה המבוססת על תשתית ראייתית רחבה ככל האפשר, הוראה המתיישבת עם העיקרון של גביית מס אמת.

Share
ייחוס לשנים פתוחות לגידול הון בלתי מוסבר של הנישום

מיסוי יחיד

Jun 6, 2021

[הבהרה: בית המשפט עמד על כך שהצהרות הון משמות ככלי לבחון את נכונות הדיווח. משהוכח גידול הון (לכאורה), נדרש הנישום לספק הסברים לגידול ההון ולהוכיח את מקור הכנסותיו].

 

כאשר פקיד השומה משווה בין שתי הצהרות הון שהגיש הנישום ומוצא גידול הון בלתי מוסבר, ייחס פקיד השומה את הפרשי ההון של הנישום להכנסתו של הנישום בשנים "הפתוחות", כך שלכל שנה ייוחס חלק שווה וזאת אלא אם יוכח אחרת על ידי הנישום.

Share
חיסיון מכוח סעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין

מיסוי מקרקעין

Jun 6, 2021

סמכותו של בית המשפט ליתן צו המורה למיסוי מקרקעין לגלות מידע או מסמכים שהגיעו אליו מתוקף תפקידו, מוגבלת אך ורק למקרים המצוינים בסעיף 105(א) לחוק מיסוי מקרקעין הקובע כי: "לא יגלה אדם כל ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה אלא אם נדרש לגלותה על ידי בית המשפט, לצורך ביצוע חוק זה או לצורך ביצועו של חוק מס אחר המשתלם ואוצר המדינה או בקשר עם תביעה פלילית על עבירה על חוק זה, או על ידי מי ששר האוצר התיר לגלותה לו.."

 

בהתאם לאמור נקבע, כי בעל דין אינו רשאי לפנות לרשויות המס, ולבקש לקבל מסמכים עליהם חלה חובת סודיות-חיסיון הקבועים בסעיף 105 לחוק, זאת גם אם מדובר במסמכים רלבנטיים שיש בהם כדי לסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת. בנוסף, בית המשפט אינו רשאי להורות על מסירת אותם מסמכים אלא אם כן הם בגדר החריגים לחובת הסודיות הקבועים בסעיף.

Share
זימון עד מדינה (בהליך הפלילי) בהליך אזרחי

מיסוי פלילי

May 24, 2021

סמכותו של בית המשפט להורות על זימון עדים היא סמכות שבשיקול דעת "בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, לסרב להוציא הזמנה אם אין בה צורך או אם ראה שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת" – ס' 1(ב) לפקודת הראיות.  

 

מהאמור אנו למדים, כי לבית המשפט שמורה הסמכות להפעיל שיקול דעת אם להורות על זימונו של עד ושומה עליו לאזן את השיקולים הכרוכים בכך , בבחינת שיקולי "עלות מול תועלת" . קל וחומר, כאשר מדובר בעדות של עד ששימש עד מדינה בהליך פלילי חמור שעניינו ארגון פשיעה. בנסיבות אלו , יש לתת את המשקל הראוי, במסגרת שיקול הדעת שבית המשפט מפעיל, לקושי ולסיכון הכרוכים בהבאתו של עד זה לעדות ולנחיצות עדותו(למשל, יש לקחת בחשבו ן את העובדה שקיים צו איסור פרסום על מקום הימצאו ואת העובדה שהעד נחקר ארוכות בהליך הפלילי ועדותו נמצאה אמינה על ידי בית המשפט. בכל אלה יש כדי להשליך על עוצמת הנימוקים שעל המערער להציג לצורך זימונו של עד זה) .

 

להשלמת התמונה נציין, כי על צד המבקש לזמן עד באמצעות בית המשפט מוטל הנטל למסור את כל הפרטים הדרושים לצורך ביצוע הזימון - תקנות סדר הדין האזרחי, אליה מפנה תקנה 9לתקנות בית משפט (ערעורים בענייני מס הכנסה).

Share
מהו יום המכירה בהסכם עם תנאי מתלה?

מיסוי מקרקעין

May 24, 2021

הכלל לפי סעיף 19 לחוק מיסוי מקרקעין הוא, כי "יום המכירה" הוא היום שבו נעשתה המכירה (יום החתימה על הסכם הרכישה). יובהר, כי אמנם הסעיף עוסק בקביעת "יום המכירה" לצרכי מס שבח, אך הוא רלוונטי גם לעניין מס רכישה (המוטל על הרוכש).

 

אין לקבל את הטענה, כי כאשר המדובר בחוזה מכר מקרקעין עם תנאי מתלה "יום המכירה" הוא יום המכירה של הנכס למועד התקיימות התנאים המתלים (בניגוד לכלל שהינו ליום החתימה על הסכם המכר). בהלכת אלדר שרון, קבע בית המשפט העליון את הכלל לפיו יום החתימה על ההסכם הוא יום המכירה של הנכס, גם כאשר קיים תנאי מתלה בהסכם. משכך, עצם העובדה שנקבעו תנאים מתלים בהסכם הרכש אינו הופך אותו לחסר תוקף עד להתקיימותם של התנאים המתלים.

 

לאמור נקבע חריג (מצומצם) הקובע, כי כאשר נדרש קיומו של תנאי מסוים שבדין כדי שיינתן תוקף להסכם המכר, אז ורק אז יש לראות את יום המכירה כיום בו התקיימו התנאים המתלים – כך למשל, כאשר מבחינה חוקית נדרש אישור של בית משפט לצורך מתן תוקף להסכם המכר או כאשר מדובר בהסכם אופציה לרכישה עתידית של נכס אז "יום המכירה" יהא יום מימוש האופציה.

Share
פרשנות סעיף 147(א)(2) לפקודת מס הכנסה – "פתיחת שומה".

מיסוי פלילי

May 24, 2021

[הבהרה: סעיף 147(א)(2) לפקודה, הינו חלק מסעיף כללי המסמיך את המנהל לעיין ולתקן שומה בתנאים השונים שמכתיב הסעיף סעיף 147(א)(2), קובע את פרק הזמן שבו רשאי המנהל לעיין ולתקן שומה, במקרה בו הוטל על הנישום כופר כסף. במצב זה, רשאי המנהל לפתוח את השומה בפרק זמן של שנה מיום תשלום הכופר].

 

מחלוקת שניטשת מזה זמן רב בין הנישומים השונים לרשות המיסים, הינה בקשר לפרשנות המונח "יום תשלום הכופר". כך למשל, במקרה בו תשלום הכופר נעשה בדרך של מסירת מספר שיקים שמועד פירעונם עתידי, האם יש להתייחס ליום מסירת השיקים למנהל כאל "יום תשלום הכופר" או שיש לראות את יום פירעון השיק האחרון כמועד שבו שולם הכופר? בפס"ד שניתן לאחרונה, קבע בית המשפט, כי יום תשלום הכופר מהווה את היום בו שולם מלוא הכופר.

Share
האם אפשרי לבטל הסכם שומות בהתאם לדיני החוזים?

מיסוי כללי

May 24, 2021

ככל הסכם, גם על הסכם שומות שנחתם מול רשות המיסים, חלות הוראות חוק החוזים (חלק כללי), לרבות אלה שעניינם פגמים ברצון אחד הצדדים. הסכמי שומה הם כלי חשוב לסיום מחלוקות בין רשות המסים לבין נישומים. בהעדר נסיבות מיוחדות, אין לאפשר בנקל ביטולם של הסכמים אלה.

 

אין זה סביר כי נישום יוכל לחתום על הסכם שומה, תוך שהוא מיוצג ומודע לעניינים השנויים במחלוקת, וכעבור שנה – בהעדר טעות מובהקת ובהעדר נסיבות מיוחדות – יוכל לבחור להעלות טענות משפטיות אשר על השמעתם ויתר בעצם החתימה על ההסכם.

Share
חובת פקיד השומה לקיים דיון במסגרת הליכי השומה וההשגה

מיסוי כללי

May 18, 2021

ככלל הליכי השומה המתנהלים אצל פקיד השומה כוללים שני שלבים:  

שלב א': קביעת ההכנסה החייבת של הנישום לפי סעיף 145 לפקודה. בשלב זה יכול פקיד השומה לאמץ את שומתו העצמית של הנישום, או מנגד לפעול לפי סעיף 145(א)(2) לפקודה ולא לאמץ את השומה העצמית של הנישום ולקבוע שומה לפי מיטב השפיטה. או אז, אם הנישום מעוניין להשיג על קביעת פקיד השומה, הוא רשאי לעשות זאת לפי הוראות סעיף 150 לפקודה והליך השומה עובר לשלב ב'.

שלב ב': בשלב זה עומדות לפקיד השומה לפי סעיף 151 לפקודה סמכויות לדרוש לצורך הדיון בהשגה כל מסמך או פרט הדרוש לו לשם קביעת ההכנסה. אם הנישום ופקיד השומה אינם מגיעים להסכמה בדבר שיעור ההכנסה, פקיד השומה יכול להוציא לפי סעיף 152(ב) לפקודה צו בו הוא רשאי להקטין, להגדיל או להותיר על כנה את השומה שנקבעה בשלב א'.

 

ויודגש, כי בשני שלבי השומה קיימת לפקיד השומה החובה לפי סעיף 158א לפקודה לתת לנישום הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו. יתרה מכך, יש להבהיר, כי זכות טיעון זו בהליכי שומת מס נובעת לא רק מהוראת סעיף 158א המפורשת, אלא גם מכללי המשפט המינהלי ומכללי הצדק הטבעי. וכל זאת על ידי כך שפקיד השומה ישקול את טיעוני הנישום בכובד הראש המתבקש, בנפש חפצה ובאובייקטיביות.

Share
על מי נטל הראיה בעת פסילת ספרי הנישום ובעת הליך קביעת שומה לפי מיטב השפיטה?

מיסוי כללי

May 18, 2021

על דרך הכלל, נטל השכנוע מוטל על כתפיי הנישום, יחד עם זאת במקרים הבאים החלוקה תהיה באופן הבא:

 

א.      לצורך פסילת הספרים – מוטל הנטל על פקיד השומה להראות קיומם של ליקויים, רישום לקוי או אי-רישום בספרים. אין מדובר ב"נטל השכנוע" הרובץ עדיין על כתפי הנישום, כאשר רשאי פקיד השומה להסתמך על ראיות מנהליות.

ב.       כאשר נפסלו ספרי הנישום – פקיד השומה יערוך שומה לפי מיטב השפיטה בהתאם לשיקול דעתו הסביר. נטל השכנוע על הנישום להוכיח כי השומה מופרזת.

ג.       כאשר לא נפסלו הספרים, והמחלוקת היא "פנקסית"  (מחלוקת "פנקסית" נחשבת כזו כאשר מדובר בשאלה שאת התשובה לה ניתן ללמוד מפנקסי החשבונות) – חלה על פקיד השומה "חובת ההצדקה" להצדיק את החלטתו בכל הנוגע לקביעת שומה לפי מיטב השפיטה. במקרה כזה מוטל עליו לפתוח בהבאת הראיות. ברם, בסופו של יום, נטל השכנוע להוכיח כי השומה מופרזת, עדיין מוטל על הנישום.

Share
גביית חוב מס של חברה מבעלי החברה בהתאם להוראות סעיף 106ב לחוק מע"מ

מיסים עקיפים

May 18, 2021

מנגנון הגביה של מס הערך המוסף הוא כאמור מנגנון של גבייה עצמית, שנועד לאפשר גביה מדויקת ומהירה, שלא תחייב מנגנוני בדיקה ופיקוח מורכבים. הואיל ומנגנון הגביה העצמית עלול לפתוח פתח להתחמקויות ומרמה, אשר יפגמו באפקטיביות של גביית המס, מקנה חוק מס ערך מוסף למנהל סמכויות להטיל סנקציות אזרחיות ממשיות במקרים של הפרת ההוראות, לשם הרתעה, מניעת מרמה ומניעת שימוש לרעה.

 

לצד ה"סנקציות" האזרחיות המוטלות על פי חוק מס ערך מוסף בשל הוצאת חשבוניות פיקטיביות, או בשל ניכוי מס תוך הסתמכות עליהן, מעניק חוק מס ערך מוסף למנהל סמכויות נרחבות שנועדו לאפשר את אכיפת המס וגבייתו. לשם כך נקבעו בחוק מס ערך מוסף, בין היתר, מספר הוראות המאפשרות הרמת מסך סטטוטורית לשם גביית חוב מס מצד שלישי, שאינו החייב.

 

סעיף 106 ב' בחוק מס ערך מוסף, מסמיך אפוא את המנהל לבצע "הרמת מסך סטטוטורית", לקבוע כי גם "בעל תפקיד" חייב בחוב המס של החברה, וכפועל יוצא לגבות את חוב המס של החברה מ"בעל התפקיד". "בעל התפקיד" שממנו ניתן לגבות את חוב החברה, אינו רק "מנהל פעיל" בחברה, אלא כל מנהל, וכן "שותף", או "בעל שליטה" כהגדרת מונח זה בסעיף 119 א בפקודת מס הכנסה. בנקודה זו חשוב להבהיר, כי סעיף 106ב אינו מגביל את נקיטת ההליכים כנגד אורגן אחד בלבד מבין בעלי התפקידים, ובלשון אחר - אין במינוי מנהל לניהול ענייניה של החברה כדי לפטור את בעל השליטה מאחריותו על פי הסעיף, ככל שידע על ביצוע המעשים וככל שלא נקט באמצעים סבירים כלשהם למנוע אותם.

 

לקראת סיום נציין עוד נקודה חשובה - נקיטת הליכים על פי סעיף 106ב בחוק מס ערך מוסף אינה מותנית בכך ש"בעל התפקיד" שנגדו ננקטים ההליכים הפיק רווחים או שלשל את הכסף לכיסו.

Share
האם חברה שמוכרת מוצר מוגמר לחברה אחרת שמייצאת לחו"ל זכאית להטבות לפי החוק לעידוד השקעות הון?

מיסוי תאגידים

May 18, 2021

הפרשנות לפיה חוק העידוד נועד להטיב אף עם יצרן המוכר באופן עקיף את תוצרתו בחו"ל, אינה מתיישבת עם לשון החוק, ולהבדיל - הפרשנות לפיה הטבות המס מוענקות רק לחברה שגם מייצרת וגם מייצאת, מתיישבת היטב עם תכלית חוק העידוד, שכן מטרת חוק העידוד היא לתגמל במידת מה את החברה הנוקטת בסיכונים רבים יותר, ואלו הן החברות המייצרות ומייצאות בעצמן סחורתן.

 

המחוקק בחר בביטוי מכירות בשוק מסוים המונה 14 מיליון תושבים לפחות (סעיף 18א(ג)(1) לחוק לעידוד השקעות הון), ולא מכירות לשוק מסוים. הדגש הוא אפוא על טריטוריית המס בה מכרה החברה לראשונה את תוצרתה, ומכאן שאין בכך שהמוצר בסופו של יום הגיע לידיו של הלקוח האמריקאי, כדי להצדיק מתן הטבה לחברה שמכרה את מוצריה לחברה אחרת בישראל.

Share
דיווח מקוצר על הכנסות חוץ - יחידים

מיסוי בינלאומי

May 3, 2021

ב-2003 נפל דבר ישראל, עברנו משיטת מס טריטוריאלית לשיטה פרסונאלית –ובלשון אחר, החל ממועד זה, יחיד תושב ישראל (לצרכי מס) אשר הייתה לו הכנסה מחוץ לישראל חייב לשלם בגין הכנסה זו מס בישראל [הבהרה: ישנם מכרים בהם היחיד לא יהיה חייב בתשלום בגין הכנסה מחוץ לישראל].

 

כחלק מתהליך התייעלות ורצון לפשט את הליכי הדיווח ותשלום המס, נקבע בדין הוראות שונות המאפשרות הגשת דיווח מקוצר (בניגוד להגשת דו"ח שנתי מלא).בנקודה זו ראוי להדגיש, כי ייתכן מאוד שיחיד שייבחר להגיש דיווח מקוצר חלף הדו"ח השנתי עשוי במקרים מסוימים להגיע לחבות מס אפקטיבית גבוהה יותר מאשר אילו היה מדווח על הכנסותיו בדו"ח הרגיל (שנתי). משכך, בכל מקרה יש לבחון את החלופות השונות ולבחור את האופציה המיטיבה עם היחיד.

 

מי יחול להגיש דיווח מקוצר? יחיד(בהתאם להגדרת מונח זה בתקנות מס הכנסה (מקדמות בשל הכנסת חוץ) (להלן: "התקנות"))אשר מתקיימים בו כל התנאים הבאים: היו לו "הכנסות – חוץ" (בהתאם להגדרת מונח זה בתקנות) והם אינן פטורות ממס; היחיד אינו חייב בתשלום מקדמות; היחיד אינו עולה חדש או תושב חוזר ותיק שהכנסותיו (הכנסות-חוץ) בשנת המס פטורות ממס.

 

כיצד בידי היחיד להגיש דיווח מקוצר? על היחיד למלא את טופס 5329ב (פרטים על הכנסות ונכסים מחו"ל בלבד) ולהגישו לפקידה שומה. לאחר הגשת הטופס, יקבל היחיד שוברים לתשלום – על היחיד למלא אותם ולשלם את המס בגינם.

 

מתי יש להגיש את הדיווח המקוצר ולשלם את המס? על היחיד להגיש את הדיווח ולשלם את המס עד לסוף חודש אפריל של השנה העוקבת. נדגיש, כי לכאורה בהתאם לאמור, יחיד המגיש דיווח מקוצר פטור מהפרשי הצמדה וריבית וזאת בניגוד ליחיד המגיש דו"ח רגיל (אמרנו לכאורה, היות ואין ביטוי רשמי לעמדת הרשות בעניין זה).

Share
קביעת מועד תושבות בישראל לראשונה ליחיד וזכאות להטבות

מיסוי בינלאומי

May 3, 2021

העובדות:

1.       פלוני (להלן: "היחיד") הינו רווק, נולד בחו"ל בסוף שנות ה-80.

2.       היחיד הגיע לישראל במהלך חודש אוגוסט 2019 (להלן: "מועד העלייה"). ב 10- השנים שקדמו למועד העלייה היחיד שהה מעל ל 183- ימים במדינה בה נולד, שם נחשב כתושב לצרכי מס ועמד לרשותו בית קבע.

3.       החל ממועד העלייה, קיים ליחיד בית קבע בישראל, הוא שוהה כדרך קבע בישראל, ומרכז חייו בישראל.

4.       היחיד הינו בעל שליטה בחברה זרה שהוקמה לפני מועד העלייה העוסקת בתחום הטכנולוגיה הדיגיטלית. לטענת היחיד, עד למועד העלייה היחיד עבד בחברה הזרה אולם לא תוגמל בפועל, ולא היו לו הכנסות כלשהן מהחברה מיום הקמתה.

5.       מיום העלייה המשיך היחיד להעניק שירותים לחברה הזרה ללא תגמול.

6.       בשנים2015-2017 ביקר היחיד בישראל לעיתים תכופות יותר מאחר והיה בקשר זוגי עם תושבת ישראל. בעת ביקוריו של היחיד בישראל הוא שהה בעיקר בבתי מלון ו/או התארח בבתים של חברים.

7.       במהלך 10 שנים שקדמו ליום עלייתו לישראל, לא קיבל היחיד קצבאות מביטוח לאומי.

8.       במהלך 10 שנים שקדמו ליום עלייתו לישראל, היחיד לא קיבל טיפול רפואי בישראל במסגרת ביטוח בריאות ממלכתי.

9.       במהלך 10 שנים שקדמו ליום עלייתו לישראל לא חל על היחיד האמור בתקנה 2, לתקנות מס הכנסה (קביעתיחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל)התשס"ו-2006.

10.   החל מיום עלייתו לישראל, היחיד משלם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות בישראל בהתאם לחוק ומבוטח בביטוח בריאות בקופת חולים.

11.   החל מיום עלייתו לישראל גר היחיד בדירה ששכר שעומדת לרשותו.

הבקשה:

12.  לאשר כי היחיד יחשב כ-"תושב ישראל לראשונה" בהתאם להוראות סעיף 14(א) לפקודה ממועד העלייה ולקבוע את הסדר המס בגין כלל הכנסותיו של היחיד בתקופת ההטבות.

החלטת המיסוי ותנאיה:

13.   הזכאות להטבות כאמור לעיל תחול כל עוד מרכז חייו של היחיד ימשיך להתקיים ברציפות בישראל לאחר מועד העלייה במשך תקופת ההטבות. יודגש, כי ככל שהיחיד יפסיק את תושבותו במהלךתקופת ההטבות קבלת ההטבות תינתן עד למועד ניתוק התושבות.

14.   במסגרת החלטת המיסוי נקבע כי שווי השירותים אותם העניק היחיד לחברה הזרה החל ממועד העלייה הינםהכנסה של היחיד שהופקה ונצמחה בישראל.

15.   עוד נקבע כי ככל והיחיד יעניק שירותים לחברות זרות שבשליטתו, במישרין או בעקיפין, הם יינתנו במחיר שוק בהתאם לסעיף 85 א לפקודה.

Share
הגדרת "מקרקעין לצרכי דיור להשכרה" – סעיף 64א2 לפקודת מס הכנסה

מיסוי תאגידים

May 3, 2021

העובדות:

1.       חברה א' (להלן: "הקרן" או "החברה") הוקמה כחברה פרטית בישראל על ידי חברה ב' אשר מחזיקה ב- 100% מהון המניות המונפק והנפרע של החברה.

2.       החברה הוקמה במטרה להפוך ל"קרן להשקעות במקרקעין" (קרן REIT), כמשמעותה בסעיף 64א3 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה").

3.       חברה ב' זכתה במכרז לפיתוח וחכירה של מקרקעין X (להלן: "המכרז" ו"המקרקעין" בהתאמה).

4.       בהתאם לאמור במכרז, הזוכה תתכנן ותקים על גבי המקרקעין 150 יחידות דיור לפחות למגורי סטודנטים וכן שטחי מסחר התואמים ותומכים ייעוד זה (להלן: "הפרויקט").

5.       בהתאם להוראות המכרז, תקופת הפיתוח וההקמה נקבעה לתקופה של 5 שנים, שלאחריה המקרקעין יוחכרו לזוכה לתקופה של 49 שנים, עם אופציה ל- 49 שנים נוספות אשר במהלכן יושכרו 150 יחידות הדיור בפרויקט לסטודנטים.

6.       הקרן וחברה ב' חתמו על הסכם מכר והקצאת מניות במסגרתו, תמכור חברה ב' לקרן, בין היתר, את זכויותיה במקרקעין.

7.       שטחי המסחר בפרויקט יהיו בשטח שלא יעלה על 10% משטחי המגורים וישמשו כתומכי מגורים בלבד, כגון: צרכנייה, בית קפה, מכבסה, ושירותים תומכים נוספים (להלן: "שטחי מסחר תומכים").

8.       הקרן תקים את שטחי המגורים וכן את שטחי המסחר התומך ותשכירם לטווח ארוך על מנת שיהיו "מקרקעין מניבים לצורכי דיור להשכרה" כהגדרתם בסעיף 64א2 לפקודת מס הכנסה.

9.       בהתאם לחוברת המכרז, המקרקעין שווקו אך ורק לצורך הקמת יחידות דיור שיושכרו לסטודנטים ושטחי מסחר תומכים, לתקופה של 49 שנים עם אופציה ל- 49 שנים נוספות וזאת בהתאם לאישורה של הוועדה המחוזית לתכנון ובניה אשר קבעה בין היתר את השימוש למעונות סטודנטים כפי שאושרו בצווים ובתקנות מכוח סעיף 188 לחוק התכנון והבניה כשימוש אפשרי במגרש הנדון.

פרטי הבקשה:

10.   על המקרקעין תחול חלופה (2) להגדרת "מקרקעין לצרכי דיור להשכרה" כאמור בסעיף 64א 2לפקודה.

11.   בתקופת הביניים שמיום רכישת המקרקעין על ידי הקרן ועד להשלמת הבנייה והפיכת חלק הקרקע המיועד למסחר ותעסוקה כאמור ל"מקרקעין מניבים", לא ייכלל חלק הקרקע המיועד למסחר ותעסוקה במבחני השווי אשר על קרן להשקעות במקרקעין לעמוד בהם כאמור בסעיפים 64א3(א)(5)(א) ו- (ג) ו- (5א)(א) לפקודה.

החלטת המיסוי תנאיה:

12.   תחולת הגדרת "מקרקעין לצרכי דיור להשכרה" על המגרש:

·        יראו במקרקעין המיועדים למגורים של ציבור הסטודנטים כמקרקעין עליהם חלה תכנית להשכרה למגורים.

·        לפיכך, יראו במקרקעין הנרכשים על ידי הקרן מחברה ב' אשר זכתה במכרז - כנכס שחלה לגביו חלופה (2) להגדרת "מקרקעין לצרכי דיור להשכרה" כאמור בסעיף 64א2 לפקודה.

13.   שטחי מסחר תומכים:

·        המקרקעין נשוא המכרז מהווים מקשה אחת שלפרויקט להשכרה למגורים לטווח ארוך. שטחי המסחר הינם טפלים לשטחי המגורים (מהווים לא יותר מ-10% מסך שטחי הבנייה המותרים לבנייה על פי התכנית החלה) ונועדו לתמוך בכדאיות ההשכרה למגורים נשוא המכרז.

·        בתקופת הביניים, מיום רכישת המקרקעין על ידי הקרן ועד להשלמת הבניה, שטחי המסחר התומכים הכלולים במכרז לא יפגעו במבחני השווי שעל קרן להשקעות במקרקעין לעמוד בהם כמפורט בסעיפים 64א3(א)(5)(א) ו- (ג) ו-(5א)(א) לפקודה.

·        יובהר כי הטבות המס הקבועות בפרק שני 1לפקודה להכנסות "מקרקעין לצרכי דיור להשכרה" וכן הטבות המס החלות על "מקרקעין מניבים לצרכי דיור להשכרה" לא יחולו על רכיב שטחי המסחר והתעסוקה שבפרויקט.

Share
תחולת סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין כשהדירה נרכשה בכספים שהתקבלו בתמנה מהורה

מיסוי מקרקעין

May 3, 2021

העובדות: פלונית הינה בעלים של דירת מגורים (להלן: "הדירה"). הדירה נרכשה על ידי פלונית באמצעות כספים שקיבלה במתנה מאמה. כעת מבקשת פלונית להעביר את הדירה במתנה לאחותה, בפטור ממס שבח לפי סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק").  

 

החלטת רשות המיסים: במסגרת תיקון 76 לחוק, זכות במקרקעין המועברת בין אחים ללא תמורה תהיה פטורה ממס שבח וזאת רק אם הזכות התקבלה אצל האח המעביר במתנה או בירושה מהורי האחים או מהורי הוריהם.

 

ככל והכספים אשר שימשו לרכישת הדירה או מרביתם המוחלט של הכספים  (95% פחות מהכספים) מקורם במתנה, וכן כי הדירה מועברת בין האחים במתנה וללא תמורה, יראו בדירה כאילו זו נתקבלה ב'מתנה בעין' וניתן יהא ליישם בעניין זה את הוראות סעיף 62 לחוק על הדירה המועברת.

 

ויודגש, כי נטל ההוכחה, כי הדירה נרכשה מכספים שנתקבלו במתנה מהורים או מהורי הורים מוטל על המבקש (פלונית במקרה שלנו).

Share
מיסוי רווח הון שנצמח לתושב חוזר ותיק

מיסוי בינלאומי

May 3, 2021

סעיף 89(ב) לפקודה קובע כלל לפיו רווח ההון ממכירת מניה בחברה ישראלית יוטל מס בישראל – בין אם המוכר נחשב ל"תושב ישראל" ובין אם הוא בגדר "תושב חוץ" והכל בהתאם לשיעורים הקבועים בסעיף 91 לפקודה.

 

חריג לכלל האמור מצוי בהוראות סעיף 97(ב3) לפקודה אשר קובעים (בתנאים המפורטים בסעיף) פטור ממס על רווח הון לתושב חוץ. בנוסף לאמור, מובהר בסעיף, כי גם תושב חוזר ותיק (וזאת בנוסף לתושב ישראל לראשונה "עולה חדש") עשוי להנות מהפטור וזאת במידה והיה תושב חוץ במועד רכישת המניות ובמועד המכירה הינו תושב חוזר ותיק.

Share
האם קיימת סמכות לתפוס כספים שנמצאו בחזקת אדם החשוד בביצוע עבירה של העלמת מס בלבד, בשלב החקירה ועוד בטרם הוחלט על הגשת כתב אישום?

מיסוי פלילי

May 3, 2021

אין חולק כי תפיסתו של רכוש או חפץ בידי הרשות החוקרת חייבת להיות מעוגנת בהסכמה חוקית. משכך, יש לבחון האם סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי אכן חל על תפיסת כספים שביחס אליהם נחקר חשד לביצוען של עבירות מס.

 

לעמדת בית המשפט העליון (בדעת רוב ובניגוד לדעתו של השופט מינץ),סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי אינו כולל סמכות לתפיסת כספים בגין ביצוע עבירה של העלמת מס לפי סעיף220 לפקודת מס הכנסה, ככל שהיא עומדת בפני עצמה ואינה מהווה "עבירת מקור".

 

יחד עם זאת יש להבהיר, כי בית המשפט מבהיר כי אין באמור בכדי לפגוע בסמכות רשות המיסים להוסיף ולפעול לעיקול הכספים בנתיב שהתווה סעיף 194 לפקודה מס הכנסה (גביית מס במקרים מיוחדים).

Share
מיסוי עסקאות בדירת מגורים של אדם שנמצא בקשר זוגי

מיסוי מקרקעין

May 3, 2021

המחוקק קבע את כלל היחידה המשפחתית, לפיו רואים את בני הזוג וילדיהם הקטינים, כיחידה אחת לעניין הזכאות לפטור ממס שבח והקלה במס רכישה בכל הנוגע לעסקה בדירת מגורים מזכה או יחידה, בהתאמה. המחוקק הכיר רק בשני חריגים לכלל זה: בני זוג הגרים באופן קבוע בנפרד וקטין שנישא.

 

בית המשפט העליון בעניין שלמי, פלם ובלנק הכיר בשני חריגים נוספים:

1.       חריג המטען ההיסטורי, מכוחו אין מתחשבים בפעולות שביצע אחד מבני הזוג לפני הנישואין על מנת לשלול זכות לפטור או להקלה העומדת לבן הזוג האחר

2.       חריג ההפרדה הרכושית, לפיו יש לפרש את כלל היחידה המשפחתית כקובע חזקה ניתנת לסתירה, אשר אין להחילה כאשר בני הזוג קבעו הפרדה רכושית בהסכם יחסי ממון, והוכח כי הפרדה זו נשמרת הלכה למעשה, דהיינו שאינה מלאכותית, אינה פיקטיבית והיא לא נזנחה במהלך החיים המשותפים.

Share
הנחיית רשות המיסים בדבר טיפול בפניות אנונימיות ובפניות טרם הגשת דוחות

מיסוי כללי

May 3, 2021

סעיף 158ג לפקודת מס הכנסה קובע כי הטיפול בבקשה להחלטת מיסוי יתבצע על ידי המנהל ועל ידי מישהו סמך לכך על ידו. בנוסף, בהתאם לסעיף 158ד(ה) לפקודה, ניתן שתחילת הטיפול יתבצע אגב פנייה אנונימית. ישנם מקרים בהם יוחלט על ידי נציגי החטיבה המקצועית להעביר את הטיפול בבקשה למשרדי השומה ולטפל בה שלא בדרך של החלטת מיסוי, בהתאם לסעיף 158ג(ב)לפקודה. חוזר מס הכנסה 16/2018 בנושא החלטות מיסוי מרכז ומבהיר את ההוראות, הסמכויות והנהלים לעניין הליך בקשה ומתן של החלטות מיסוי.

 

לפיכך, במקרים בהם מתקבלת פנייה אנונימית, יפנה מנהל המשרד את המבקש לחטיבה המקצועית המשמשת "כמוסד להחלטות מיסוי" שבו יוחלט כיצד תטופל הפנייה. במקרים בהם מתקבלת פנייה שאינה אנונימית, לגבי תיק המתנהל במשרד השומה, באשר להשלכות חבות המס, לגבי עסקה או פעילות אשר טרם הגיע מועד דיווחה - בסמכות המשרד לטפל בה לצורך ניכוי מס במקור בלבד. בכל טיפול נוסף יש להפנות את הפונה אל הרפרנט המקצועי של המשרד בטרם קבלת החלטה לגבי הפנייה.

Share
פסיקת פיצויים במצב שבו הניזוק טוען להכנסה לא מדווחת

מיסוי יחיד

May 3, 2021

ישנם מספר "כללי אצבע" בבוא של בית המשפט לפסוק פיצויים במצב שבו הניזוק טוען להכנסה לא מדווחת ("בשחור"):

1.       על הניזוק-התובע נטל הוכחה מוגבר להוכחת גובה השתכרותו הלא מדווחת.

2.       אין מקום להשתמש בנקודות מוצא כמו שכר מינימום או שכר ממוצע במשק לצורך הערכת גובה ההכנסה הלא מדווחת.

3.       גם משהוכחה ההכנסה לא מדווחת, יש להפחיתה לצורך חישוב הפיצויים, ולו במעט לאור השיקולים האמורים לעיל.

4.       יש להתייחס בחומרה רבה יותר למצג פוזיטיבי של אי השתכרות כלפי הרשויות (למשל, דיווח כוזב לבית המשפט בהליך אחר או דיווח כוזב לביטוח הלאומי לשם קבלת קצבה) להבדיל מאי דיווח "פסיבי", בבחינת מעין יישום של דוקטרינת ההשתק השיפוטי.

5.       יש להתייחס בחומרה רבה יותר לאי דיווח של עצמאי מאשר לאי דיווח של שכיר שמעבידו לא הנפיק לו תלוש משכורת.

6.       יש להתייחס בחומרה רבה יותר לניזוק החי מאשר לתביעת אלמנה ותלויים.

Share
מתי יתערב בית המשפט בשיקול דעתו של פקיד המס בבואו להגיע להסדר גבייה בקשר לחובות פלוני לאוצר המדינה?

מיסוי כללי

May 3, 2021

מסקירת פקודת המיסים (גבייה) לא עולה, כי לפקידי הגבייה מוקנית סמכות להקל באופן גביית המס, למשל על ידי הסכמה לכך שהמס המגיע יחולק לשיעורין תשלומו ייפרס על פני תקופה. יחד עם זאת, סעיף 116 לחוק מע"מ כן מעגן הוראה זו באופן כללי " המנהל רשאי להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות על פיו לעשיית דבר, למעט מועד להגשת ערעור או ערר, ורשאי הוא לקבוע שהחוב ישולם לשיעורין..". סעיף משלים לסמכות האמורה, הינו סעיף 100 לחוק אשר אינו נוגע לאופן ומועד גביית קרן המס, אף מאפשר לוותר על הפרשי הצמדה וריבית או להפחיתם.

 

לעמדת בית המשפט, על פני הדברים, אפוא, לא מעוגנת בחוק זכות השגה או ערעור על החלטה שלילית של המנהל לפי סעיף 116 לחוק, לפיה הוא סירב להאריך מועד או לקבוע "שהחוב ישולם לשיעורין". אין הכרח כי הדבר מהווה לקונה או השמטה בלתי מכוונת – וייתכן שהמחוקק התכוון לכך שהחלטות לפי סעיף 116 – אשר במהותן מאפשרות סטייה מן הכללים החקוקים הרגילים - יהיו, ככלל, סופיות.

 

מוסיף בית המשפט, כי התערבותו בתחום הסדרי הגבייה צריכה להיות מצומצמת מאוד. העניין מסור לשיקול דעתו הרחב והמקצועי של מנהל מס ערך מוסף ובדרך כלל לא תהיה כל הצדקה להחלפת שיקול דעת זה בשיקול הדעת של השופט (שאיננו עוסק ביום-יום בגביית מסים מאלפי עוסקים שונים). הדבר נכון בכל תיק ותיק והוא וודאי נכון לנוכח האפשרות הבלתי רצויה בעליל כי כל עוסק שאיננו שבע רצון מהסדר הגבייה שאושר לו יעשה את דרכו לבית המשפט לשם "מקצה שיפורים". יחד עם זאת, מקרים חריגים בהם החלטת המנהל נובעת משיקולים זרים, חוסר תם לב וכדומה עשויים להצדיק ביקורת שיפוטית על פי העילות המוכרות במשפט המינהלי.

Share
אימתי יאשר בית המשפט קיום חקירה נגדית באמצאות היוועדות חזותית?

מיסוי כללי

May 3, 2021

תקנה 72(ב) לקנות סד"א קובעות, כי לבית המשפט הסמכות להתיר שמיעת עדות בדרך של היוועדות חזותית, אם השתכנע שהתקיימו התנאים הבאים:

§        הגעתו של העד לבית המשפט שבו נדונה התובענה תקשה עליו מאוד והוא נתן את הסכמתו למתן עדות בדרך זו.

§        עדותו של העד חיונית לשאלות השנויות במחלוקת.

§        אין מניעה מבחינת מדינת החוץ לשמיעת עדות זו בתחומה.

תקנה 72(ב)מתייחסת במפורש למתן עדות, ואינה מצמצמת את ההיוועדות החזותית לדיונים מקדמיים, אף אינה מסייגת את תחולתה לשמיעת עדויות של עדים שאינם בעלי הדין. זאת ועוד. סמכות בית המשפט להתיר היוועדות חזותית אינה מותנית בהסכמת הצדדים. הוראת התקנה, המקנה סמכות מפורשת לבית המשפט להתיר גביית עדות בהיוועדות חזותית, מחזקת ומרחיבה את המגמה שהתפתחה בפסיקה ברבות השנים, בד בבד עם ההתפתחות הטכנולוגית, לגמישות בהיעתרות לבקשות למתן עדות בהיוועדות חוזית.

Share
איחור בהגשת ערעור

מיסוי כללי

May 3, 2021

על פי סעיף 153 לפקודה היה על המערער להגיש  ערעור על הצו שהוצא לו על ידי המשיב בתוך 30 ימים. בכל הנוגע להחלטת הפסילה, המערער היה רשאי לבקש מהמשיב לחזור ולעיין בה בתוך 30 ימים (סעיף 130(י"א)(2) לפקודת מס הכנסה).

Share
בקשה לסילוק על הסף

מיסוי כללי

May 3, 2021

בקשה לסילוק על הסף

יש לנהוג במשנה זהירות בעת בחינת בקשה לסילוק על הסף וכי ראוי לקבל בקשה זו במשורה ורק בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות צעד חריג מעין זה.

Share
חוב אבוד

מיסוי כללי

May 3, 2021

חוב אבוד

על מנת להוכיח שחוב הפך אבוד, על נישום להתבסס על נתונים ממשיים לפיהם ננקטו על ידו הליכי גבייה וכי החוב הפך אבוד בשנת המס, בה נדרש הניכוי. זאת ועוד, חוב אבוד יותר בניכוי רק באותה שנהבה הפך לחוב רע בוודאות גמורה  או בסבירות גבוהה, שאכן אין עוד סיכוי סביר לגבייתו של החוב.

Share
האם זכות לפיצויי הפקעה וזכות לפיצויים בגין ירידת ערך של מקרקעין מוציאות את בעל הזכויות מהגדרתו כ"איגוד מקרקעין"?

מיסוי מקרקעין

May 3, 2021

ההחלטה למסות פעולה באיגוד מקרקעין נועדה להתמודד עם התחמקות מתשלום מס בעת מכירת זכויות במקרקעין באמצעות שימוש באיגודי מקרקעין (כגון חברת "גוש חלקה"). החיוב במס רכישה בנסיבות אלה מבוסס על "הרמת מסך סטטוטורית", יצירת זהות בין מכירת הזכויות באיגוד ובין מכירת הזכויות במקרקעין עצמם, כך שניתן לחייב במס עסקאות בזכויות האיגוד כאילו נמכרו מקרקעי האיגוד עצמם.

 

[הבהרה: בהתאם לפסק הדין בעניין גזית גלוב, המבחן שנקבע להגדרת המונח "איגוד מקרקעין" הוא המבחן הנכסי. איגוד שכל נכסיו, במישרין או בעקיפין, הם זכויות במקרקעין, הוא איגוד מקרקעין. איגוד יחשב לאיגוד מקרקעין גם אם יש ברשותו נכסים שאינם זכויות במקרקעין כל עוד מדובר בנכסים "ניטרליים" שלא משמשים את האיגוד ביצור הכנסתו, ולחלופין, כל עוד הנכסים הניטרליים משמשים את האיגוד ביצור הכנסתו אך הם טפלים למטרותיו העיקריות. איגוד המחזיק בזכויות במקרקעין לא ייחשב כאיגוד מקרקעין אם יש לו נכסים משמעותיים שאינם זכויות במקרקעין, אשר משמשים את האיגוד ביצירת הכנסות והם אינם טפלים למטרותיו העיקריות].

 

נבהיר, כי בהתאם לעניין גזית גלוב (המוזכר לעיל), לא די בטענה כי נכס מסוים כשלעצמו אינו בגדר זכות במקרקעין (ומשכך אין המדובר בפעולה באיגוד מקרקעין)- יש לבחון אם בהתחשב במהותו הכלכלית ובמאפייניו, ניתן לומר כי הוא שלוב ונטמע בזכויות במקרקעין או אם לאו.

 

לעמדת בית המשפט העליון בעניין ב.ס.ט הנייה בע"מ, כשם שקבלת כספי תמורה בגין מכירה לא שוללת את מהותה של העסקה ואת היות המוכר איגוד מקרקעין, כך גם קבלת פיצויים בגין הפקעה. לעניין זה, אין להבחין בין קבלת הפיצויים בפועל לבין זכות לפיצויים שטרם מומשה. פער הזמנים בין מסירת החזקה בקרקע (ההפקעה) לבין קבלת כספי הפיצויים לא מנתק את מהותה של הזכות לפיצויים ככזו הנובעת ממכירת המקרקעין, גם אם הייתה זו מכירה כפויה.

Share
האם מכתב ששלח נישום לפקיד השומה מהווה השגה כדין?

מיסוי כללי

Apr 1, 2021

על דרך הכלל, במקרה הרגיל יש מקום לפתוח פתח רחב לנישום ללבן את טענותיו מול הרשות במסגרת ערעור מס, ואף לאפשר זאת, בנסיבות המתאימות, גם אם הנישום אינו עומד בכל התנאים הפורמליים להגשת הערעור.

 

מלשון סעיף 150(ב) לפקודה, עולה באופן ברור, כי רק דוח מס יכול לשמש כהשגה על שומות בהיעדר דוחות. לאור האמור אין לראות במכתב ההשגה כ"השגה" בהתאם להוראות הסעיף. יחד עם זאת, בית המשפט השאיר פתח מסוים, כאשר גרס, כי אולי היה מקום לקבל את טענת הנישום (שדי במכתב השגה ולא בהגשת דוח) אילו לא היה מגיש דוחות כלל (במקרה הנדון הנישום הגיש דוחות באיחור רב – מספר רב שנים לאחר המועד הקבוע בדין) תוך שהוא כופר בחובתו זו.

 

[הבהרה: בניגוד לחוק מיסוי מקרקעין או חוק מע"מ, אין בהוראות פקודת מס הכנסה הוראה המאפשרת לנישום להגיש ערעור מס על כל החלטה של פקיד השומה בהשתמשו בשיקול הדעת שניתן לו עלפי הוראות הפקודה].

Share
האם אי דיווח לרשויות המס על הסכם מכר הופך אותו לבלתי חוקי?

מיסוי מקרקעין

Apr 1, 2021

הסכם המכר הוא הסכם שביסודו עסקה לגיטימית בין שני צדדים, ואין בליבת ההתקשרות מעשה אסור כלשהו. הגם שהימנעות מדיווח הופכת את ההסכם לנגוע באי חוקיות, מדובר כאמור באי חוקיות אינצידנטלית, אשר אינה גורעת מתוקפו של ההסכם בין התובע לבין הנתבעים.

Share
הקצאת מניות במסגרת העברת נכס לפי סעיף 104א, בעקבות תיקון שומת מס רכישה

מיסוי מקרקעין

Apr 1, 2021

העובדות: לחברה פרטית הפועלת בתחום הנדל"ן המניב (להלן: "חברת האם"), יש חברת בת (מחזיקה במלוא הון מניות החברה) המשמשת כזרוע היזמית של החברה (להלן: "חברת הבת"). ב- 03/20 העבירה חברת האם לחברת הבת זכות במקרקעין תמורת הקצאת מניות בלבד, וזאת בהתאם להוראות סעיף 104א לפקודת מס הכנסה (להלן: "שינוי המבנה"). בהתאם להוראות סעיף 104ז לפקודה, דיווחה חברת הבת לפקיד השומה על שינוי המבנה.

 

בנוסף דיווחה חברת הבת גם למנהל מיסוי מקרקעין על שינוי המבנה וגם שילמה מס רכישה בגובה 0.5% משווי הזכות במקרקעין שהועברה במסגרת שינוי המבנה. בהתאם להוראות סעיף 78(ב)(2) לחוק מיסוי מקרקעין, הפעיל מנהל מיסוי מקרקעין את סמכותו והגדיל (בהסכמת חברת האם וחברת הבת) את שווי הזכות במקרקעין ביחס לשווי שדווח במסגרת שינוי המבנה.

 

הבקשה: מבוקש להבהיר, האם נדרש להקצות מניות נוספות בהתאם לשווי המעודכן של הזכות במקרקעין?

 

ההבהרה ותנאיה: הובהר כי בהתאם להוראות סעיף 104א(א)(3)לפקודה, על חברת הבת להקצות מניות נוספות, בהתאם להפרש בין שווי הזכות המוצהרת לשווי המוסכם. בנוסף נקבע, כי לדווח על הפעולה לפקיד השומה של חברת האם (סעיף104ז).

Share
כיצד יש לסווג פיצוי (אופציות), שקיבל יחיד על פי הסכם פשרה עליו חתם עם מעסיקתו לאחר סיום העסקתו

מיסוי הייטק

Apr 1, 2021

על פיה פסיקה, קיימת חזקה, שהנטל לסתור אותה מוטל העובד, ולפיה תשלומים ששולמו לעובד ממעביד ובזיקה ליחסי העבודה, יסווגו כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה ויחויבו בשיעור המס השולי החל על העובד.

 

תנאי להחלת העיקרון לפיו "דין הפיצוי כדין הפרצה" הוא כי "הפרצה" עצמה אינה  תלויה בתנאים ש"הפיצוי" אינו יכול לשמש תחליף להם. כידוע, ההסדר הקבוע  בסעיף 102 לפקודה – הכולל אף אפשרות לתשלום מס בשיעור מופחת על פי המסלול ההוני – הוא בגדר יוצא מן הכלל לעקרון לפיו כל טובת הנאה שמקבל עובד ממעבידו במסגרת יחסי העבודה, מהווה הכנסת עבודה. הקצאת אופציות לעובד היא בוודאי הטבה מהסוג האמור, ודינה, בהעדר הסדר מיוחד, להיות ממוסה כהכנסת עבודה, שהיא "ברירת המחדל" לאופן מיסוי ההטבה.

 

[הבהרה: תכליתו של סעיף 102(ב)(2) לפקודה, הקצאה במסלול רווח הון, היא מתן תמריץ לעובדים תוך יצירת הזדהות בינם לבין החברה המעבידה, כך שמתן אותה הטבה לעובד אך ורק בשל פיצוי שקיבל לרגל סיום יחסי העבודה, אף אינו עולה בקנה אחד עם התכלית האמורה. הפרצה "הנכונה" היא, אפוא, הטבה שמקבל העובד מהמעביד בדמות אופציות למניות, שיש לסווגה כהכנסת עבודה ב"מסלול הרגיל"].

Share
האם יש להתיר חישוב לינארי מוטב במכירת דירת מגורים לחברה שבשליטת העוררת המהווה מכירה לקרוב

מיסוי מקרקעין

Apr 1, 2021

מטרתו של סעיף 48א(ב2) היא לאפשר הטבת מס למוכר שהוא בעלים של מספר דירות מגורים, וזאת במטרה להוריד את יוקר מחירי הדיור ולהקטין את המחסור בהיצע של דירות מגורים. עם זאת, המחוקק ביקש שלא לאפשר תכנוני מס אגרסיביים ומתן הטבה משמעותית למשקיעים, כמו גם למנוע ירידה דרסטית ובלתי מבוקרת במחירי הדיור. לפיכך, נקבע כי מוכר שהיה ביום 1.1.14 בעלים של יותר מדירת מגורים אחת, ומכר בתקופת המעבר - קרי, בתקופה שמיום 1.1.14 עד ליום 31.12.17- שתי דירות מגורים לכל היותר, יהיה זכאי לחישוב ליניארי מוטב אך ורק אם הוא מקיים את התנאים הקבועים בסעיף 44(ד) להוראת השעה

 

אחד מהתנאים הקבועים בסעיף 44(ד) הינו, כי מכירת הדירה לא נעשתה לקרוב, כמשמעותו בסעיף 1 לחוק, בין שבתמורה ובין שלא בתמורה תכליתו של תנאי זה למנוע העברות מלאכותיות בתוך המשפחה, שאינן מובילות להגדלת היצע הדירות, אלא מהוות אך ורק תכנון מס בלתי לגיטימי.

 

בהקשר זה יש לציין, כי בהתאם להגדרת "קרוב" בסעיף 1 לחוק, יש לראות באיגוד שהוא בשליטתו של פלוני כקרובו. לאור האמור, ככל והתאגיד נשלט על ידי המוכר אין הוא עומד בתנאי סעיף 44(ד) להוראת השעה.

Share
האם בסמכות מנהל מיסוי מקרקעין להאריך את התקופה הקבועה בחוק לעניין תיקון שומה לפי סעיף 107(א) הדן בהארכת מועדים?

מיסוי מקרקעין

Apr 1, 2021

לעמדת מנהל מיסוי מקרקעין, יש לדחות את הערר על הסף מחמת התיישנות מכוח הוראות סעיף 85 (א) לחוק מיסוי מקרקעין אשר קובעת כי ניתן לתקן שומת מס תוך 4 שנים בלבד ממועד עריכתה. משכך, בחלוף ארבע שנים מהמועד שבו קיבל המערער את הצהרת המשיבים על רכישת הדירה בתל אביב, הפכה השומה לסופית ולא ניתן לתקנה עוד או להאריך את המועד לתיקונה באמצעות המנגנון הקבוע בסעיף 107 לחוק הדן בהארכת מועדים.

 

לטענת הנישום, השומה המקורית שהוגשה נבעה מטעות בתום לב ויש להעדיף גביית מס אמת על פני שיקולים אחרים. לכן, אף אם חלף המועד להגשת בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק, היה על מנהל מיסוי מקרקעין להאריך את המועד בהתאם להוראות סעיף 107 לחוק.

 

החלטת בית המשפט (ברוב דעות): השאלה המתעוררת בענייננו נוגעת כאמור להחלתו של סעיף 107 לחוק על המועד הקבוע בסעיף 85 לחוק. באופן רחב יותר השאלה הניצבת לפנינו היא האם סעיף 107 אכן מקנה למנהל סמכות להאריך "כל מועד" שנקבע בחוק או שמא ישנם מועדים מסוימים שאין בסמכותו להאריך? זוהי שאלה שכל כולה מצויה בד' אמותיה של פרשנות החוק.

 

לשון סעיף 107 לחוק היא ברורה וחדה. ניתן "לחלץ" ממנה משמעות אחת, בהירה ופשוטה. אין מדובר בלשון דו-משמעית או כזו הטומנת בחובה מספר משמעויות שונות. המחוקק קבע כי המנהל רשאי להאריך "כל מועד" שנקבע בחוק. על פי פשוטו של מקרא, המילה כל משמעה מלוא המידה מושא העניין הנמדד. סך כולל של כל הפריטים הכלולים במניין. לא חלק, לא מיעוט, אלא שלם. על כן שעה שמושא העניין הנמדד הוא מועדים, המושג כל כולל בחובו את המועדים כולם. המחוקק לא סייג וקבע כי מועדים מסוימים הקבועים בחוק אינם ניתנים להארכה. אכן, חרף האמור, טענת המערער היא כי לשונו של הסעיף סובלת פרשנות מצמצמת, על פיה המחוקק כיוון רק למועדים פרוצדורליים ולא למועדים הקובעים "התיישנות מהותית". ברם, טענה זו נעדרת כל עיגון בלשון החוק. גם ניסיון המערער להצביע על מועד אחר הקבוע בחוק שסעיף 107 לא חל לגביו, בהתאם לפסיקה, לא צלח.

Share
עיקול רכוש של בת הזוג עקב חוב מס של חברה בבעלות בן הזוג

מיסוי כללי

Apr 1, 2021

הדרך להוכחת טענה של רישום כוזב או הברחת נכסים מפני נושים על ידי חייב, הינה הצבעה על "אותות מרמה", המקימים חזקות שבעובדה, כאשר הצטברותם עשויה להעביר את הנטל אל בעל הזכויות הרשום בנכס, לסתור את החזקות האמורות, וכאשר לא עולה הדבר בידו, יש בכך להצביע על מרמה. "אותות מרמה" שכאלה עשויים לעלות במקרים של: חדלות פרעון של מעביר הבעלות; קשרים בין המעביר לנעבר; חריגה מדרך מקובלת לניהול עסקאות; שמירת החזקה בנכס ועוד. זה המקום להבהיר, כי ככל שמצטברים יותר "אותות" כך עובר הנטל להפריכם.

 

הכוח הראייתי של אותות אלה הוא בהעברת הנטל לחייב, ועליו להראות כי העסקאות נעשו בתום-לב או להסבירן באופן שיניח את הדעת. הנטל המוטל על המבקש לסתור את הבעלות על נכס (כך שהרכוש אינו של פלוני אלא רכוש של החברה או החייב), הינו נטל אזרחי של הטיית מאזן ההסתברויות, ואולם מידת הראיה הנדרשת, גבוהה מבהליך אזרחי שלא נטענת בו טענה מסוג של מרמה, זיוף או הברחת נכסים.

Share
האם מנהל מסמ"ק מחויב להשיב לשאלון בהתאם לסעיף 110 לתקנות סד"א?

מיסוי כללי

Feb 18, 2021

תקנות מע"מ ומס קניה (סדרי הדין בערעור), מחריגות את הסדר גילויה מסמכים שנקבע בתקנות סד"א, לרבות החובה להשיב על שאלון [הבהרה: מכוח סעיף 25 בחוק הפרשנות, יש להחריג גם את ההסדר הקבוע בתקנות סד"א החדשות]. בנוסף בהתאם להחלטת בית המשפט בעניין התאגיד העירוני לתיירות אילת, אין לראות במתן תשובה לשאלון כנגזרת של זכות הטיעון, וזאת בניגוד לגילוי מסמכים בעניין המידע שעמד ביסוד החלטת המנהל נשוא הערעור, אשר הוכר כחלק מזכות הטיעון.

 

חובת הגילוי בענייני מסים נגזרת בעיקרה מיחס 'מקבילית הכוחות' בין מידת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים, לבין חובת הסודיות המוטלת על רשויות המס, והחיסיון היחסי הנגזר מחובה זו, אשר יוסר, בהתאם להלכה הפסוקה, בנסיבות חריגות במיוחד.

Share
כתב הערעור מגלה טענה חדשה שלא נטענה בהשגה

מיסוי כללי

Feb 18, 2021

הכלל הוא, כי בערעור מס ניתן העלות רק את אותן טענות שנטענו בהליך ההשגה. כחריג לכלל האמור נקבע, כי צדדים לערעור מס רשאים להעלות לפני בית המשפט טענות חדשות אשר לא נטענו בשלבים מוקדמים יותר של הליך הושמה או שנטענו באופן חלקי בלבד, לשם בירור מס אמת, בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט. ובלבד שאפשרות זו לא תנוצל לרעה. נדגיש, כי השיקולים שינחו את בית המשפט בבואו להפעיל סמכות זו הם כי לא ייגרם נזק דיוני לצד שכנגד, לא תפגע היעילות הדיונית וכן לא יפגעו תוקפו וחשיבותו של הליך ההשגה על שומת המס.

Share
דיון מקדמי בטענת התיישנות

מיסוי כללי

Feb 18, 2021

לאחרונה נדרש בית המשפט העליון (רע"א 6552/20) לדון בשאלה, באלו נסיבות על בית המשפט לדון בטענת התיישנות כטענה מקדמית. בהחלטתו הבחין בית המשפט בין ארבעה מצבים שונים:

 

מצב בו בירור טענת התיישנות אינו מצריך שום בירור עובדתי – הטענה תידון, ככלל, כטענה מקדמית; מצב בו נדרש בירור עובדתי ייחודי – הטענה תידון, ככלל, כטענה מקדמית; מצב בו נדרש בירור עובדתי חופף –הדיון בטענה יידחה, ככלל, להמשך ההליך; מצב בו הבירור העובדתי של התביעה לגופה עשוי להקרין על בירור שאלת ההתיישנות, אך אין וודאות בנדון -בנסיבות של חפיפה פוטנציאלית בהן בית המשפט מעריך כי במהלך ניהול התביעה לגופה יתווספו נתונים אשר ישליכו אף על שאלת ההתיישנות, ככלל יהיה זה ראוי לדחות את ההכרעה בטענת ההתיישנות לשלב בירור התביעה גופה.

 

בהמשך להחלטה לעיל, בעניין אחר שנידון בבית המשפט העליון (רע"א7265/20) נקבע, כי ככלל הנחת המוצא היא כי טענת התיישנות תידון כטענה מקדמית. זאת למעט במקרים שבהם ההכרעה בטענת ההתיישנות מחייבת בירור עובדתי אשר חופף, או עשוי להיות חופף, לבירור העובדתי שייעשה ממילא במסגרת הדיון בתביעה לגופה. בנוסף לאמור מבהיר בית המשפט, כי ככל שההכרעה בשאלת ההתיישנות מחייבת בירור של סוגיה משפטית, אז רצוי להכריע בה כבר בפתח ההליך, אף אם מדובר בסוגיה מורכבת, שכן ככלל, הבירורים העובדתיים והמשפטיים הכרוכים בתביעה גופה לא צפויים להשליך על ההכרעה בשאלה משפטית המתעוררת בסוגיית ההתיישנות

Share
בקשה לגילוי מסמכים שבידי רשות המיסים

מיסוי כללי

Feb 18, 2021

כפי שנקבע בהלכה הפסוקה, מוטלת על רשות המס החובה לגלות לנישום את מלוא המידע שעמד בבסיס עריכת השומה, ולהעמידו לרשותו, כחלק מזכות הטיעון, ובגדר חובתה של רשות המס לנהוג בשקיפות ככל רשות מנהלית אחרת.

 

המבחנים לגילוי המסמכים בענייני מס דומים בעיקרם למבחנים שנקבעו לעניין גילוי מסמכים בתקנות סדר הדין האזרחי. גם בדיוני המיסים נועדו הליכי גילוי המסמכים לאפשר את ניהול ההליך המשפטי בשקיפות בין בעלי הדין, מתוך הגינות דיונית, על מנת שניתן יהיה לחדד את המחלוקות בין הצדדים, לבררן עד תום ולהגיע לחקר האמת, שהיא תכליתו של ההליך המשפטי. נקודת המוצא גם בענייני מיסים, היא מידת הרלוונטיות של המסמכים להליך.

 

לצד המגמה הליברליתבפרשנות ה'רלוונטיות' של מסמכים להליך, הנוטה לגילוי מרבי לשם חשיפת האמת, שהיא תכליתו של ההליך השיפוטי, נשקלת גם היעילות הדיונית, המחייבת את צמצום היקף הגילוי למסמכים החיוניים, הנחוצים לשם בירור המחלוקת בין הצדדים. זאת ועוד, כפי שנקבע בהלכה הפסוקה, ערך גילוי האמת אינו ערך מוחלט, ולעיתים קיימת התנגשות בינו לבין ערכים אחרים, המביאה לכרסום בהיקף הגילוי, בעיקר נוכח ערכים המוגנים באמצעות חיסיון.

Share
מכירת מקרקעין לצד ג'

מיסוי מקרקעין

Feb 18, 2021

האם מכירת מקרקעין לצד ג', בין תום תקופת הפיתוח על פי החוזה עם רשות מקרקעי ישראל, לבין מועד הארכתה, היא מכירת 'זכות במקרקעין' החייבת במס שבח ובמס רכישה? לאחרונה ניתן פסק דינה של וועדת ערר מיסוי מקרקעין בבאר-שבע אשר קבע, כי יש להשיב לשאלה זו בחיוב.

 

לעמדת הוועדה, קביעת יום המכירה בסעיף 19(3) בחוק מיסוי מקרקעין מתיישבת עם המהות הכלכלית של העסקאות עם רמ"י, שלפיהן נכרת הסכם ל'מכירה' של 'זכות במקרקעין' כבר במועד אישור העסקה על ידי רמ"י. בנוסף, אירוע המס מתגבש אפוא כבר במועד אישור העסקה על ידי רמ"י, ולא במועד החתימה על הסכם הפיתוח או תשלום דמי ההיוון, שכן במועד זה נכרת הסכם מותנה בתנאים, או הוענקה 'זכות לקבל זכות במקרקעין', וכפועל יוצא חלה תמורה במערך הזכויות, וקמה לצד המתקשר עם רמ"י הנאה כלכלית מרכישת המקרקעין. כשם שחתימה על חוזה הפיתוח אינה מהווה תנאי לסיווגן של הזכויות כ"זכויות במקרקעין" על פי חוק מיסוי מקרקעין, ומכירתן של הזכויות לאחר אישור העסקה ולפני החתימה על 'חוזה פיתוח' מהווה 'מכירה' של 'זכות במקרקעין' כהגדרתן בחוק מיסוי מקרקעין, החייבת במס שבח ובמס רכישה, כך גם מכירת זכויות בתום תקופת הפיתוח ולפני הארכת תוקפו של חוזה הפיתוח הינה "מכירה" של "זכויות במקרקעין", כהגדרתן בחוק מיסוי מקרקעין, החייבת במס שבח ובמס רכישה, שכן זכויות אלו הן 'זכויות במקרקעין' כבר במועד אישור העסקה על ידי רמ"י.

Share
הטבות מס לדייר קשיש במתחם פינוי ובינוי

מיסוי מקרקעין

Feb 18, 2021

מתוך ההכרה בצרכים האובייקטיביים של אוכלוסיית הקשישים ובקשיים הייחודיים האופייניים לה בכל הכרוך בהתקשרות בעסקה מסוג פינוי ובינוי, תוקן חוק פינוי ובינוי ביום 29.7.2018 ובמסגרתו הוטלה על היזם החובה להציע חלופות תמורה לקשיש, ורק אם סירב הקשיש לחלופות אלו, ניתן יהיה לראות בסירובו לעסקת פינוי ובינוי כ'סירוב בלתי סביר' כמשמעותו בחוק פינוי ובינוי וזאת ככל והתקיימו מספר תנאים מצטברים. במסגרת התיקון האמור, תוקן גם חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) – תיקון 94.

 

תיקון 94 לחוק הרחיב הפטור הניתן לדייר הקשיש, וזאת על דרך ביטול סעיף 49כב(א1) לחוק (שהוסף כאמור במסגרת בתיקון 67) והוספת הגדרת "קשיש" בפרק חמישי 4 לחוק, כמו גם חיקוק סעיפים 49כב(א2) 49כב1 ו – 49כב2, העוסקים בפטור ממס במכירת יחידת מגורים חלופית על ידי קשיש בין אם ליזם ובין אם לכל אדם. כמו כן, הוסף סעיף 49כג(7), העוסק בדרך חישוב השבח במכירת הזכות החלופית הנמכרת, כאש ר התמורה הינה זכות ביחידת מגורים חלופית ותמורה כספית נוספת.

 

תיקון 94 לחוק קובע הסדר פטור מורחב וחלופי להסדר הפטור הקבוע בסעיף 49כב(א) לחוק ולפיו, בנוסף לאפשרות העומדת בפני כל דייר במתחם לקבל דירת מגורים חלופית (או דירת מגורים חלופית ותמורה כספית נוספת עד לתקרת הפטור) יוכל הדייר הקשיש לקבל, חלף דירתו במתחם, שתי דירות מגורים חלופיות (עד לתקרת הפטור). בנוסף, יוכל הדייר הקשיש למכור את הדירה החלופית שקיבל מהיזם, חזרה ליזם בסמוך לרכישתה מהיזם או לצד ג' לפי בחירתו, ולקבל פטור ממס - מלא או חלקי.

 

בנוסף יש לציין, כי מנגנון ההתקשרות שעוגן בתיקון 94 לחוק ושפורט לעיל מבטיח שכבר בשלב א', שהוא שלב ההתקשרות הבסיסי בכל עסקת פינוי ובינוי, יחול סעיף 31א לחוק מע"מ כך ששיעור המע"מ שיחול על מתן שירותי הבנייה לדיירים הקשישים יהיה מע"מ בשיעור אפס, זאת מבלי שחלופת התמורה שבחרו תשפיע על החיוב במע"מ בגין שירותי הבנייה במתחם.

Share
האם ניתן לשנות סיווג דירה ל"דירה יחידה" בחלוף זמן ולאור שינוי נסיבות?

מיסוי מקרקעין

Feb 18, 2021

רקע עובדתי: בשנות ה-80 רכשו בני זוג דירה בירושלים (להלן: "הדירה הראשונה"). בשנת2013 רכשו בני הזוג זכויות בדירה בתל אביב במסגרת קבוצת רכישה (להלן: "הדירה השנייה"). נבהיר, כי בהתאם לנסיבות בשנת 2013, לא היו זכאים בני הזוג למדרגות מס רכישה מוטבות. בשנת 2018, ועוד בטרם הסתיימה בנייתה של הדירה השנייה, מכרובני הזוג את דירתם הראשונה. לאור האמור, פנו בני הזוג למנהל מיסוי מקרקעין בבקשה,כי יראה את הדירה השנייה כדירה יחידה בהתאם למשמעות מונח זה לפי סעיף 9 לחוק מיסוימקרקעין.

 

[הבהרה: הזכאות למדרגות מס רכישה מוטבת מתאפשרת במצבים: אין בידי הרוכש דירת מגורים נוספת בישראל, כאשר הרוכש מכר את דירתו הראשונה בחלוף פרק זמן מוגדר בחוק ביחס לרכישה מקבלן או לא מקבלן או שרכש מקבלן אך חל עיכוב במסירת הדירה השנייה והדירה הראשונה נמכרה תוך פרק זמן מוגדר ממסירת ההחזקה בפועל בדירה השנייה. המטרה היא להקל על "משפרי דיור" אשר רוכשים דירה נוספת בעוד הם מחזיקים בדירה שטרם נמכרה].

 

החלטת וועדת הערר: אמנם אירוע המס (רכישת הדירה השנייה) מתרחש ברגע נתון, במועד היווצרות ההתקשרות החוזית המחייבת לפיה מוקנות הזכויות במקרקעין (כמשמעותן בחוק) לידי הרוכש. אולם תוצאות המס, בהקשר מסוים זה, אינן יכולות להיוודע באותו שלב. ובמילים אחרות, בהתאם לסעיף 9 לחוק, ולהקלות מכוחו, יש להמתין עד ל"סוף מעשה" על מנת לקבוע איזה מדרגת מס חלה.

Share