חייג עכשיו
ROY KARIV LAW FIRM | רועי קריב משרד עורכי דין
חייג עכשיו
ROY KARIV LAW FIRM | רועי קריב משרד עורכי דין
משרדנו מעניק מגוון שירותים משפטיים-מיסוים ללקוחותיו, הכוללים בין היתר:
  • חוות דעת משפטית המספקת כלים מקצועיים וודאות ללקוח.
  • בקשה למתן החלטת מיסוי במקרי קצה בהם הדין אינו חד משמעי, תוך ניהול מו"מ עם הגורמים הרלוונטיים ברשות המיסים.
  • ניהול דיוני שומה/ השגה מול רשות המיסים.
  • ייצוג בבית משפט בהליכים אזרחיים ופלילים.
  • ליווי שוטף של יחידים וחברות ומתן מענה מהיר לסוגיות מסויות שונות.

מיסוי פלילי

רקע

לדיני המס מטרה כפולה: מצד אחד קביעת כללים למיסוי פעילות מסוימת (הליך אזרחי) ומצד השני קביעת עבירות שונות ונתינת כלים עונשיים בידי הרשויות להתמודדות עם מפרי החוק(הליך פלילי). לעיתים קרובות ההליך האזרחי והפלילי מתנגשים אחד בשני. יחד עם זאת המדובר בהליכים נפרדים לחלוטין. לאור החלטת המדינה להלחם בהון השחור בישראל (שבחלקו נובע באופן ישיר מביצוע עבירות מס כגון העלמת מיסים), סווגו עבירות המס בישראל "מחדש", וכיום חלק מעבירות המס מהוות עבירות מקור בהתאם לחוק איסור הלבנת הון. בעקבות האמור, אנו רואים כי בשנים האחרונות הולך ונעשה שימוש גובר בעבירות המס כחלק מניסיון המדינה להלחם בהון השחור בישראל. התפיסה החדשה של עבירות המס דורשת מומחיות ייחודית המשלבת הן ידע רחב בהליכים הפלילים הקלאסיים והן בדיני המס ודינים נוספים בחוקי ישראל, שכן במקרים רבים חלים מספר חוקים/ נהלים/ הנחיות שונות שיצאו מידי רשויות שונות (רשות המיסים או הרשות להלבנת הון או מוסד היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה או בנק ישראל).

שירותי המשרד

פעמים רבות ההבדל בין הצלחה לכישלון וקבלת התוצאה הטובה ביותר עבור הלקוח, הינה בשליטת המייצג במארג הדינים השונים החלים על המקרה ומכאן גם ההיתרון הבולט של משרדנו. לעו"ד קריב ניסיון בפרקטיקה הן כסנגור המייצג נישומים (הליך אזרחי), נאשמים (הליך פלילי) והן כתובע מטעם רשות המיסים. צבירת ניסיונו בשני צידי המתרס מקנה לעו"ד קריב ראיה רחבה על דרכי פעולתן של הרשויות השונות בישראל, ומכאן יכולותיו להביא ללקוח את התוצאה הטובה ביותר עבורו.

החלטות בנושא

September 11, 2020
בש"פ 1093/20
שחרור רכוש תפוס

רקע: המבקשים חשודים בעבירות הלבנת הון, ניהול הימורים וארגונם, קשירת קשר לפשע ועבירות מס. בחודש אפריל 2019 נתפס רכושם: דירות, כלי רכב וכספים. בחודש יוני 2019, קבע בית משפט השלום שאין לשחרר את מרבית התפוסים (בית המשפט עיין בחומר והגיע למסקנה כי קיים חשד סביר לביצוע העבירות). לטענת המשיבה העבירות נשוא ההליך הולידו למבקשים רכוש בשווי כ 6 מיליון ₪ וכי שווי התפוסים קטן מסכום זה. לאור האמור קבע בית המשפט, כי יש הצדקה להותיר את הרכוש התפוס למעט כלי רכב אחד (בכפוף להפקדת 30%ממחירו וכן תנאים נוספים). בחודש אוקטובר 2019 נענה בית המשפט לבקשת המבקשים לשחרור 25,000 ₪ שנתפסו וזאת בשל התנהלות המשיבה שגרמה לדחיית הדיון ולהתמשכות ההליכים. בדצמבר 2019 הורה בית המשפט (לאור אי חיזוק עדויות בשלב זה ובחינת הודעות שנגבו עד עתה, כי שווי הרכוש שהושג בעבירות הינו נמוך מ -6 מיליון ₪ והסיכוי לחלט בתום ההליך נמוך אף מסכום זה) לשחרר כלי רכב, חשבונות בנק וכספים אחרים, ולהאריך את החילוט של הדירות וחלק מהכספים ב-150 ימים נוספים. על החלטת בית המשפט הוגש ערר לבית המשפט המחוזי מטעם המשיב. בית המשפט המחוזי קיבל את ערר המשיב וקבע, כי את פוטנציאל החילוט יש לגזור מ"שווי העבירות", וכי אין מקום להפחית מפוטנציאל זה לאחר שנקבע, כי בעניינו שווי התפוסים נמוך גם מ"שווי העבירות" העדכני, ועל כן אין לשחרר דבר ממנו. על החלטת בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות לערעור.

השאלה המשפטית: אם פוטנציאל החילוט שווה ל"שווי העבירות", או שניתן לקבוע אותו גם בהתחשב במשקל הראיות?

החלטת בית המשפט העליון: בית המשפט דוחה את בקשת רשות הערעור בקבעו, כי בבקשה לחילוט זמני של רכוש בגין חשד לעבירת הלבנת הון על בית המשפט לבחון בשלב ראשון את דבר קיומן של ראיות לכאורה מספיקות,ובשלב שני אם הן מקימות סיכוי סביר לכך שהחשוד יורשע בעבירות המיוחסות לו ולכך שיהיה ניתן לחלט את רכושו ("פוטנציאל חילוט"). החילוט בסוף ההליך ייקבע לפי"שווי העבירות", ובהתאם לכך יש לחשב את הערך המרבי של הרכוש הנתון לחילוט זמני. בשלב שלישי יש לבחון אם החילוט המבוקש מידתי, למשל על דרך של בחינת חלופות לו.

בשלב של קביעת"פוטנציאל החילוט" מתבררת סוגיית הסיכוי הסביר להרשעה ולחילוט בתום ההליך הפלילי. כחלק מכך מעיין בית המשפט בראיות ומעריך את יכולתן (כפי שהיא נחזית לכאורה בשלב זה) להביא להרשעה ואת "שווי העבירות" המתגלות מהן. בחינה זו נערכת בהיבט תוכן הראיות בלבד, ולשיקולים בדבר קצב איסוף הראיות אין ככלל השפעה עליה. יחד עם זאת, קביעת "שווי העבירות" אינה סוף פסוק, ועל בית המשפט לבחון שיקולים נוספים בהחליטו איזה רכוש לחלט. בין היתר, ניתן לשקול גם את דיות הראיות – אולם לא לשם חישוב"שווי העבירות", אלא כדי להכריע מה ראוי לחלט מתוך הרכוש שמגיע כדי שוויזה. הדרישה להוסיף ראיות בשל התמשכות ההליך מקומה אולי בשלב הבא, בדיקת המידתיות, אולם הערכאות שלפניי לא נדרשו לסוגיה זו. אם יש למבקשים טענות בנוגע אליה,הן שמורות להם. במצב הדברים האמור עולה"שווי העבירות" על שווי התפוסים, ומשבית משפט השלום לא קבע טעם אחר לשחרור חלק מהרכוש, לא היה מקום להורות על כך.

January 6, 2020
מ"י 35414-01-19
מה דינם של כספי ערבון (אשר הופקדו לצורך שחרור ממעצר), שהוטל עליהם עיקול על ידי רשות המיסים?

הבקשה: להורות למזכירות בית המשפט להחזיר לחשוד כספי ערבון אותם הפקיד לצורך שחרורו ממעצר, חרף עיקול שהוטל על הכספים על ידי רשות המיסים.

החלטת בית המשפט: בהתאם להלכה הפסוקה, כספי ערבון נחזים כשייכים לחשוד, וככל שלצד שלישי השגות נגד החזקה, עליהן להתברר בהליך ובערכאה המתאימים ולא בפני בית המשפט הדן בהליך הפלילי. ובמילים אחרות – משעה שניתן צו עיקול בקשר לכסף שהופקד בקופת בית המשפט כערבות עצמית של הנאשם, מזכירות בית המשפט היא במעמד שלמחזיק ועליה לפעול בהתאם לצו העיקול. ביישום ההלכה הפסוקה על נסיבות המקרה דנן, ברור הוא כי בית המשפט הדן בהליך הפלילי, כלל איננו מוסמך להורות על עיכוב כספי הערבון, לאחר שנתנה החלטה להשיבם לחשוד. כל עוד הכספים הוחזקו במזכירות בית המשפט לטובת ההליך הפלילי, הרי שלא ניתן לעקלם לטובת צד שלישי. מנגד, מרגע שניתנה החלטה להשיבם, או אז איבד בית המשפט את סמכותו להורות מה ייעשה בכספים ואילו מזכירות בית המשפט המחזיקה בהם בנאמנות, מחויבת לפעול בכפוף לצווים ועיקולים שהוטלו על הכספים. צד שלישי הטוען לבעלות בכספי הערבון רשאי לפנות בהליך מתאים.

October 25, 2019
רע"פ 7851/13
האם הסרת מחדל בשלב הערעור שונה מהסרת מחדל הנעשית בהזדמנות הראשונה?

עמדת הנאשם:  לא ניתן משקל מתאים לעובדה שבמסגרת ההליך האזרחי נתפסו בידי המדינה כספים השייכים לו. לטענתו, קיזוז זה מסכום חוב המס, היה אמור להקטין משמעותית את מחדליו,ובהתאמה היה על נתון זה לבוא לידי ביטוי, ובאופן משמעותי, לקולא בעת גזירת דינו.

עמדת המדינה:  גם כיום לא ניתן לומר שהמערער הסיר את מחדליו, שכן לחברה נושים נוספים, חלקם קודמים למשיבה בסדר הנשייה, וזאת בסכומים משמעותיים. לכן, קיים חשש שלא כל סכום ההפקדה האמור ישמש בפועל להסרת המחדל. לכן,ובאופן עקרוני, מקום בו הקופה הציבורית חסרה, אין לראות בכך הסרת המחדל. בנוסף העובדה שהמערער נאות לתקן חלק ממחדליו רק בפני בית משפט זה, כלומר בגלגול שלישי, איננה יכולה להוות שיקול להקלה בעונשו, לאחר שלא מיצה

את האפשרות לעשות שימוש בכספי ההליך האזרחי לשם הסרת מחדלו בפני הערכאה הדיונית.

החלטת בית המשפט: התחשבות בהסרת המחדל על ידי הנאשם בעת גזירת הדין, נועדה לקדם שתי תכליות עיקריות: האחת,סילוקו של המחדל כרוך בהשלמת החסר מקופת המדינה והטבת הנזק שנגרם כתוצאה מהעבירה,והשנייה, עידוד הבעת חרטה וקבלת אחריות לביצוע העבירה בידי הנאשם. בפסיקה נקבע, כי כל עוד לא הושלם החסר בקופה הציבורית, הרי לא ניתן לומר שהוסר המחדל, וזאת אף אם לא ניתן לגבות את חוב המס במישור האזרחי מסיבה כלשהי. כך, למשל, נקבע ביחס לעבריין שטען שאיננו יכול לרפא את מחדלו נוכח הליך פשיטת רגל בו היה מצוי כי הדבר אינו יכול להיחשב כהסרת מחדלו. ביחס לעיתוי הסרת המחדל נקבע, כי בדרך כלל השלב לפעול להסרת מחדלים הנו לפני הגשת כתב אישום ולכל המאוחר בעת הדיון בערכאה הראשונה. במסגרת ההליכים שבפני בית המשפט העליון, השתנו הנסיבות בהשוואה לאלו שהתקיימו במועד גזר הדין שכן ראשית הנאשם שילם מחובו לרשויות המס סכום העומד על סך של כ- 348,500 ₪ ובכך הסיר חלק מהמחדל ושנית,הנאשם הצהיר כי הסכום המוחזק באוצר המדינה במסגרת ההליך האזרחי, יוכל להיזקף מבחינתו של חשבון המחדל, ככל שהדבר יתאפשר במסגרת סדרי הנשייה, ובכך הסיר, לכל הפחות, חלק אחר של מחדלו. מובן כי הסרת מחדל בשלב הערעור שונה מהסרת מחדל שנעשית בהזדמנות הראשונה,אשר מלמדת על חרטה וקבלת אחריות אמיתית ומיידית. ואולם, גם להסרת מחדל בהמשך הדרך ישנה משמעות מסוימת לאור הגשמת התכלית של תשלום מס אמת והאינטרס הציבורי בהשבת החוב לקופה הציבורית והיא אף עשויה ללמד על קבלת אחריות חלקית ולו מאוחרת. על אף חשיבות השיקול של הסרת חלק נכבד ממחדלו של המערער במרוצת הדרך, אין להפריז במשקל המוענק לכך בעת גזירת העונש.

מידע נוסף

הליך הכופר– עבירות מהותיות

דיני המס מאפשרים, במקרים המתאימים (למשל עבירות לפי סעיפים 215 ו-220 לפקודת מס הכנסה),להגיש בקשה להמרת כתב האישום בכופר כסף. נציין, כי ניתן להגיש בקשה לכופר כסף למען עיכוב ההליך הפלילי, גם לאחר הגשת כתב האישום בכפוף לאישור היועץ המשפטי לממשלה.

חוק עבירות מנהליות - עבירות בסיסיות

חוק העבירות המנהליות מהווה מעין "מסלול חלופי" למסלול הקלאסי של ההליך הפלילי. במסלול זה יוטל על עובר העבירה קנס מנהלי במקום הגשת כתב אישום נגדו. נציין, כי בהתאם להוראות הביצוע של רשות המיסים, במקרים המתאימים (למשל עבירות לפי סעיפים 216 ו-219 לפקודת מס הכנסה) יש תחילה לעשות שימוש במסלול הקנס המנהלי ורק במידה ואין הקנס המנהלי מהווה הרתעה וענישה מספקת, יש לטפל במקרה באמצעות המסלול הקלאסי של ההליך הפלילי.  

זכות ההיוועצות עם עו"ד

כאשר פלוני מוזמן לחקירה או נעצר ומובא לחקירה, זכותו להיוועץ בעו"ד טרם תחילת החקירה. על הרשות החוקרת להמתין עד לבוא עו"ד מטעמו ולא להתחיל בחקירה, ובלבד שמדובר בפרק זמן סביר עד להגעתו של עו"ד. נבהיר, כי רק במקרים חריגים בידי הרשות החוקרת למונע מפלוני להיוועץ בעו"ד. במידה ופלוני לא ביקש להיוועץ עם עו"ד טרם תחילת החקירה, רשאי לבקש זאת בכל זמן במהלך החקירה ועל הרשות החוקרת להפסיק את החקירה ולהמתין זמן סביר עד לבואו של עו"ד. להיוועצות עם עו"ד טרם החקירה עשויות להיות השלכות מהותיות על המשך ההליכים בתיק, שכן בשלב זה, בידי העו"ד להסביר לנחקר מהן הזכויות שלו, לייעץ האם עליו לשמור על זכות השתיקה או למסור את גרסתו ומה צפוי לו בהמשך ההליך בעניינו.

הליך גילוי מרצון

הליך הגילוי מרצון מהווה מעין חנינת מס. במסגרת ההליך, אדם פונה אל רשות המיסים ומגלה מרצון ובתום לב (שם הכל על השולחן), כי עבר עבירה ומעוניין לשלם את מלוא המס(ובמקרים רבים גם קנסות וריביות). בתמורה לגילוי מרצון, זוכה לחסינות מפני העמדה לדין. נציין, כי החסינות אינה אוטומטית ותינתן רק במקרים המתאימים.

הרשות להלבנת הון -תקציר מדריך ליישום גישה מבוססת סיכון על-ידי נותני שירות עסקי

מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור, פרסם מדריכים ליישום גישה מבוססת סיכון בסקטור נותני השירות העסקי כדוגמת עורכי דין ורואי חשבון. לאור כך, פרסמה הרשות לאיסור הלבנת הון, תקציר המסכם מדריכים אלו,תוך שימת דגש על ההיבטים הרלוונטיים במיוחד לסקטור עורכי הדין ורואי החשבון בישראל. נבהיר, כי המדריכים או המלצות ארגון ה – FATF אינן מחייבות באופן ישיר או גוברות על אף הוראה בדין הישראלי. יחד עם זאת, יישומן יהיה לאור המציאות הקיימת בישראל ובהתאם לדין הישראלי.
דוגמאות מתוך רשימת דגלים אדומים המפורסמים בתקציר:

  • בקשה לבצע פעולה נוטריונית אשר אינה תואמת את גודלו, גילו, או פעילותו של היחיד או הישות המשפטית המבקשת.
  • קיימים הבדלים משמעותיים ביותר בין המחיר המוצהר לבין השווי האמיתי, לפי הבנתו של עורך הדין או לפי הנסיבות המצביעות על השווי האמיתי.
  • פעולות או תשלומים או מיסים אשר ממומנים על ידי צד ג' ללא קשר נראה או הסבר מניח את הדעת.
  • לקוח המשתמש במספר חשבונות בנק או חשבון בנק זר ללא הסבר מניח את הדעת.
  • נכס הנקנה במזומן ומיד לאחר מכן משמש כביטחון להלוואה.
  • פעולות פיננסיות גדולות, במיוחד אם התבקשו על ידי תאגידים שהתאגדו לאחרונה, מקום בו הפעולות אינן עולות בקנה אחד עם מטרת התאגיד, עם פעילות הלקוח או עם קבוצת התאגידים לו היא שייכת או בהיעדר כל הסבר לגיטימי אחר.