מיסוי תאגידים

נדגיש כי לכל ישות משפטית, ישנה מערכת דיני מס שונה המשפיעה על אופן המיסוי והדיווח שלה.  

• חברה משפחתית – מעין חברה שקופה שכל בעלי מניותיה קרובים (לפחות בעל מניות אחד שקרוב לכל היתר). הכנסת החברה ממוסה על ידי בעל מניות נבחר (שהינו בעל המניות הגדול ביותר – "נישום מייצג") בשם כל חברי הקבוצה.
• חברת בית –חברת מעטים (עד 20 בעלי מניות) שכל נכסיה הינם החזקת בניינים ורכוש המהווה חלק מהבניין. כאשר הכנסות החברה ימוסו ברמת בעלי מניותיה (בדומה לשותפות).
• שותפות מוגבלת – שותפות מוגבלת הינה שותפות רגילה למעט כך שהיא מאפשרת הגבלת אחריות של חלק מהשותפים (בשותפות זו ישנו שותף כללי ושותף מוגבל).
• חברה לתועלת הציבור – חברה אשר כל מטרותיה הם לטובת הציבור וגם קיים איסור על חלוקת רווחי החברה לבעלי מניותיה.
• מלכ"ר(מוסד ללא כוונת רווח) – בשונה מחברה לתועלת הציבור (שיכולה לקדם גם מטרות עסקיות), מטרת המלכ"ר הינה בקידום מטרות שאינן עסקיות – כגון עמותת סיוע או עידוד מטרה ציבורית מסוימת.
• חברת ארנק –חברה רגילה אשר לרוב מחזיק בה בעל מניות בודד והיא אינה חברת בת או חברה שיש לציבור עניין ממשי בה, והכנסתה נובעת מפעילות בעל המניות בה (לרוב הכנסה ממקור אחד עיקרי).
  

ככלל "הוצאות הקמה" אינן מהוות "הוצאות שוטפות" ומשכך אין בידי העסק לנכות אותן כנגד הכנסותיו. הוצאות אלו יחשבו כ"הוצאות הוניות" אשר הניכוי בגינן יתאפשר כנגד הכנסות הוניות בלבד. נבהיר, כי במקרים מתאמים גם הוצאות טרום עסקיות יהיו ניתנות לניכוי במהלך העסקים הרגיל של העסק.

במטרה לעודד את הציבור להשקיע בשותפויות מוגבלות (למשל קרנות הון סיכון או ישויות משפטיות לחיפושי גז ונפט) , קבע המחוקק הטבת מס אשר קבעה, כי במקרים המתאימים יראו הכנסה משותפות זו (אשר בדרך כלל מסווגת כהכנסה מעסק) כהכנסה הונית בעלת שיעור מס נמוך יותר.

המדובר באחד הכלים המרכזיים לעידוד השקעות הון בישראל. מטרת החוק הינה משיכת הון לישראל ועידוד יוזמה כלכלית והשקעות הון שיתרמו לפיתוח כושר הייצור של המשק המקומי. בתיקון לחוק שנעשה לאחרונה (וכחלק ממאבק גלובלי לחלוקה מחדש של "עוגת המס") מעודד החוק גם פעילות מבוססת קניין רוחני בארץ (רישום הקניין הרוחני בישראל והשארתו בה). חברות הנכנסות במסלולים השונים שמציע החוק זכאיות, בין היתר,לשיעורי מס מופחתים באופן משמעותי ממס החברות העומד על 23%.

בעבר שימש החוק כלי מרכזי בידי המדינה לעידוד תעשייה מקומית על ידי כך שנתן הטבות לחברה תעשייתית בעלת מפעל תעשייתי. ככל שעבר הזמן, צמצמה המדינה את ההטבות המרכזיות בו,כך שכיום נשארו מספר מצומצם של הטבות (ביחס לנוסחו המקורי של החוק). כיום ההטבות העיקריות מכוח החוק הם: פחת מואץ, הפחתת פטנט או ידע, הגשת דוחות מאוחדים לצורכי מס (של חברות אם ובת), ניכוי הוצאות הנפקה ופטור ממכירת מניות של חברה פרטית שנרשמה כחברה ציבורית.

פעמים רבות נטען על ידי רשות המיסים, כי אופן בחירת צורת ההתאגדות של יחידים, לרבות בחירתם על זהות היחידים המחזיקים בישות המשפטית הינה מלאכותית. נראה כי לא אחת בתי המשפט התחבטו בשאלה מה הם המקרים בהם יש להתעלם מרצון הצדדים ולסווג מחדש את אופן ההתקשרות ביניהם ודרך התאגדותם. לדעת בית המשפט על מנת לבצע שינוי סיווג על המשיב להוכיח כי אופן בחירת ההתאגדות על ידי המשיבים הינה מלאכותית או מהווה תכנון מס לא לגיטימי.

לאור השימוש ההולך וגובר של יחידים לעשות שימוש שוטף בנכסי החברה (אם ברכוש בעין או בכסף) נקבע, כי במקרים מסוימים בהם בעל מניות מהותי בחברה (החזקה של 10% או יותר מאמצעי השליטה בחברה) ישתמש בנכסי החברה, יראו הדבר כהכנסה בידיו החייבת במס.

לרוב כאשר יחיד (או יחידים) או ישות משפטית, בוחרת לבצע שינויים במבנה העסקי שלה מדובר באירוע מס חייב. דיני המס מאפשרים (במקרים המתאימים) לבצע שינוי מבנה עסקי על דרך העברת נכס או בעלות בישות משפטית או מיזוג פעילות עסקית או פיצולה, ללא שהדבר ייחשב כאירוע מס חייב אלא כאירוע מס נדחה.