בפסק דין משמעותי שניתן בחודש מאי 2025, קבע בית המשפט המחוזי בחיפה עקרונות חשובים בנושא חישוב פחת במתקנים לאחר תום תקופת זיכיון. המקרה, שעסק בחברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ, מספק הבנה חדה של האתגרים המיסויים העומדים בפני חברות ממשלתיות וחברות זיכיון בישראל.

‍

רקע המקרה ותמצית הסכסוך

חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ, חברה ממשלתית שהוקמה ב-1959, קיבלה זיכיון למשך 70 שנה לפעילות במשק הדלק בישראל. הזיכיון כלל פטור מלא ממס הכנסה על פעילותה, כפי שנקבע בפקודת האמנה משנת 1939.

כאשר הזיכיון הסתיים בינואר 2001, נוצר מצב מורכב: כל הנכסים והמתקנים חזרו לבעלות המדינה, אך החברה המשיכה בפעילותה על בסיס "מסמך עקרונות" שנחתם עם המדינה. למרות שעברו כמעט 25 שנה, מעולם לא נחתם הסכם מפורט המסדיר את התנהלותה החדשה של החברה.

‍

הסכסוך המיסויי: שתי גישות מנוגדות

עמדת רשויות המס

פקיד השומה טען כי החברה הייתה חייבת לנכות פחת מיסויי בשיעור של 7% לפי תקנות הפחת, גם במהלך תקופת הזיכיון. לפי גישה זו, מתקנים שהוקמו לפני 1986 הופחתו במלואם, ולכן אין יתרה הניתנת לפחת נוסף.

עמדת החברה

החברה טענה כי במהלך הזיכיון לא הייתה חייבת בהגשת דוחות התאמה למס ובניכוי פחת מיסויי, שכן הייתה פטורה מלא ממס. במקום זאת, היא ניכתה פחת חשבונאי בשיעורים נמוכים יותר (5% עד 1994, ו-2.56% מ-1995), המשקפים את אורך החיים הכלכלי האמיתי של המתקנים.

‍

ההחלטה המשפטית: עקרונות מנחים

בית המשפט קבע מספר עקרונות חשובים:

הפרדה בין משטרי מס שונים

השופטת אורית וינשטיין קבעה כי אין ליצור "המשכיות מלאכותית" בין תקופת הפטור ממס לתקופת החבות במס. כל משטר מס עומד בפני עצמה, ואין לערב ביניהם.

הבחנה בין פחת חשבונאי לפחת מיסויי

בית המשפט הדגיש את ההבדלים המהותיים בין שני סוגי הפחת:

• פחת חשבונאי: משקף את ירידת הערך הכלכלי האמיתי של הנכס על פני אורך חייו
• פחת מיסויי: נקבע בתקנות ומשרת מטרות מיסויות, לעיתים כהטבת מס לעידוד השקעות

קביעת בסיס עלות חדש

בית המשפט קבע כי עם תום הזיכיון, החברה רכשה מחדש זכויות בנכסים מהמדינה. לפיכך, יש לקבוע בסיס עלות חדש על בסיס השווי הכלכלי של המתקנים למועד תום הזיכיון.

‍

השלכות מעשיות על הפרקטיקה המיסויית

לחברות זיכיון

הפסק דין מבהיר כי חברות הפטורות ממס בתקופה מסוימת אינן חייבות בחישוב פחת מיסויי עבור אותה תקופה. זהו עיקרון חשוב לחברות רבות הפועלות תחת זיכיונות עם הטבות מס.

לחברות ממשלתיות

הפסק דין מדגיש את החשיבות של הסדרה מתאימה של היחסים בין המדינה לחברות ממשלתיות, במיוחד בעת מעברים מבניים כמו תום זיכיון.

לרשויות המס

השופטת הדגישה כי רשויות המס אינן יכולות להעלות טענות בדבר התנהלות שגויה בשנים סגורות, במיוחד כאשר לא הועלו טענות כאלה במועד הרלבנטי.

הביקורת השיפוטית על המחדל השלטוני

בית המשפט הביע ביקורת חריפה על כך שמשך כמעט 25 שנה לא נחתם הסכם מפורט בין המדינה לחברה. השופטת ציינה כי "פסק דין זה לא היה בא לעולם" אילו רשויות השלטון ממלאות את תפקידן כדין.

בית המשפט אף הורה כי עד סוף 2025 יש לחתום על הסכם מפורט, וכי אי עמידה במועד זה ראויה לבחינה של מבקר המדינה.

לקחים למנהלים ויועצים

1. תכנון מיסויי מוקדם: חשיבות התכנון המיסויי במעברים מבניים של חברות
2. תיעוד והסדרה: הצורך בהסדרה מתאימה של יחסים בין גורמי שלטון וחברות
3. הבנת משטרי מס: הכרה בהבדלים בין משטרי מס שונים ואי-החלתם בדרך של המשכיות
4. פחת כלכלי לעומת מיסויי: הבנת ההבדלים והשלכותיהם על דיווח כספי ומיסויי

‍

מסקנות

פסק הדין מהווה תקדים משמעותי בתחום המיסוי של חברות זיכיון וחברות ממשלתיות. הוא מבהיר עקרונות חשובים בנושא חישוב פחת במעברים מבניים ומדגיש את החשיבות של הסדרה מתאימה בין גורמי שלטון לחברות.

עבור חברות הפועלות במשטרי זיכיון או עם הטבות מס מיוחדות, הפסק דין מספק בהירות רגולטורית חשובה ומדגיש את הצורך בייעוץ מיסויי מקצועי בעת מעברים מבניים.

‍