משרד עורכי דין KLF

מדיניות תמריצי מס לחדשנות הפכה בשנים האחרונות לכלי מרכזי בתחרות הגלובלית על משיכת השקעות במחקר ופיתוח. במסגרת עבודתנו השוטפת עם חברות טכנולוגיה ישראליות ובינלאומיות, עוקב משרדנו מקרוב אחר התפתחויות בתחום זה.

לאחרונה, ארגון ה-OECD פרסם שני מסמכים משמעותיים בנושא: מאמר דעה בכותרת "Five need-to-knows on income-based tax incentives for R&D and innovation" והסקירה הכלכלית המקיפה "OECD Economic Surveys: Israel 2025". מסמכים אלה מציגים ניתוח עומק של מדיניות תמריצי המס לחדשנות בישראל ובעולם, וכוללים המלצות מדיניות שעשויות להשפיע משמעותית על האסטרטגיה הפיסקלית של ישראל ועל חברות הטכנולוגיה הפועלות בה.

מאמר זה סוקר את הממצאים המרכזיים ומציע תובנות באשר להשלכותיהם על לקוחות בתחום הטכנולוגיה והחדשנות.

‍

רקע: ישראל במפת תמריצי המס העולמית

השקעה חריגה בתמריצי מס מבוססי הכנסה

הנתונים המוצגים במאמר ה-OECD מעלים תמונה מפתיעה: בשנת 2021, ישראל השקיעה 0.23% מהתמ"ג בתמריצי מס מבוססי הכנסה למו"פ וחדשנות - שיעור הממקם אותה בין המובילות בעולם, שנייה רק לקפריסין (0.72%). זאת בעוד שכמעט מחצית ממדינות ה-OECD המדווחות (10 מתוך 23) הוציאו פחות מ-0.01% מהתמ"ג על תמריצים אלה.

במונחים אבסולוטיים, ישראל, למרות גודלה, נמצאת במקום מכובד עם השקעה של כ-980 מיליון דולר, לעומת ארה"ב (מובילה עם כ-23.5 מיליארד דולר), הולנד (~2.6 מיליארד) ובריטניה (~2.1 מיליארד).

לאחרונה פורסם פסק דין מעניין בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בתיק "שיפקה בערבה בע"מ נ' קוסט פורר גבאי את קסירר". הסיפור, בקצרה: חברת "שיפקה בערבה" השקיעה סכום משמעותי בחברת "י.ג פרץ פיתוח ותשתיות", בהסתמך בין היתר על טיוטות דוחות כספיים שהוכנו על ידי פירמת רואי החשבון "קוסט פורר גבאי את קסירר" (הנתבעת). בדיעבד התברר שהדוחות לא שיקפו את מצב החברה לאשורו, וההשקעה ירדה לטמיון.

בדרך כלל אני כותב על ענייני מיסים ולא ראיית חשבון, אבל לאור החשיבות של הנושא והשלכותיו הרוחביות על קהילת רואי החשבון והמשקיעים כאחד, בחרתי לשתף את התובנות מפסק דין זה.

בפסק דין משמעותי שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"מ 36887-12-23) בתאריך 18 בפברואר 2025, דנה כב' השופטת ירדנה סרוסי בסוגיה מרכזית בדיני המס: האם ניתן להטיל עיקולים על נכסי בעל מניות שקיבל דיבידנדים מחברה זרה, כאשר החברה חייבת מס בישראל?

‍

המקרה עוסק בחברת פאראגונקס אל טי די, חברה שהתאגדה באיי הבתולה הבריטיים. מר סער פילוסוף, אחד מבעלי המניות של החברה, קיבל ממנה דיבידנדים בסך של עשרות מיליוני ש"ח. פקיד שומה תל אביב 3 הוציא לחברה שומה בסך של כ-114 מיליון ש"ח, וביקש להטיל עיקולים על נכסי המשיבים, כולל פילוסוף, בהתבסס על שני סעיפים מרכזיים בפקודת מס הכנסה: סעיף 119א וסעיף 194.

‍

פקיד השומה הגיש בקשה במעמד צד אחד להטלת עיקולים, אשר התקבלה על ידי השופט אלטוביה. בתגובה, המשיב (פילוסוף) הגיש בקשה להסרת העיקולים שהוטלו על נכסיו. לאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמה בהליך גישור, הגיעה השופטת סרוסי להחלטה בעניין.

‍

הסוגיה המשפטית במוקד ההחלטה והטענות המרכזיות של הצדדים

במרכז ההחלטה עמדה השאלה האם הוטלו העיקולים על נכסי המשיב כדין. הסוגיה המשפטית התמקדה בשני היבטים:

• סמכות לפי סעיף 119א לפקודת מס הכנסה - "הרמת מסך" וגביית חוב מס של חברה ממי שקיבל ממנה כספים ללא תמורה או בתמורה חלקית.
• סמכות לפי סעיף 194 לפקודה - הטלת "סעדים זמניים" במקרים בהם יש חשש שהמס לא ייגבה.

‍

‍

באחד מימי השבוע האחרונים, ישבתי עם צוות ההנהלה של חברת סטאט-אפ צעירה. המייסדת הציגה הצעת השקעה בהסכם SAFE שקיבלה ממשקיע מוביל, והעלתה חששות לגבי ההשלכות המיסויות. "קראנו על ההנחיות החדשות של רשות המיסים," היא אמרה, "אבל חשוב לנו להבין את המשמעויות המעשיות."

‍

תיקון 277 לפקודת מס הכנסה, שנכנס לתוקף בינואר 2025, מציג רפורמה מקיפה במיסוי חברות מעטים. הרפורמה משנה באופן מהותי את אופן המיסוי של הכנסות בעלי שליטה, מסדירה את הטיפול בתשלומים בין חברות קשורות, וקובעת מנגנון חדש למיסוי רווחים לא מחולקים.

‍

העידן הדיגיטלי מציב בפני רשויות מס ברחבי העולם אתגרים חדשים ומורכבים, המחייבים התאמה מתמדת למציאות המשתנה. בעשור האחרון, המעבר המואץ לכלכלה דיגיטלית גלובלית יצר מציאות חדשה בה שיטות המיסוי המסורתיות אינן מספקות מענה הולם. על פי נתוני רשות המסים, המדינה מפסידה מיליארדי שקלים מדי שנה כתוצאה מהונאות מס מתוחכמות, כאשר תופעת החשבוניות הפיקטיביות מהווה אתגר מרכזי.

‍

המעבר לדיגיטציה מלאה במערכות המס נובע משלושה גורמים עיקריים. ראשית, קיים צורך מהותי בייעול תהליכי עבודה והפחתת העומס הבירוקרטי שמכביד הן על הרשות והן על הנישומים. שנית, נדרש שיפור משמעותי ביכולת לזיהוי ומניעת העלמות מס והונאות, במיוחד לאור התחכום הגובר בשיטות ההעלמה. שלישית, קיימת דרישה גוברת לשיפור השירות לאזרח והנגשת מידע ושירותים באופן דיגיטלי, בהתאם לסטנדרטים המקובלים בעולם הדיגיטלי המודרני.

‍

המערך הטכנולוגיה מתקדם של רשות המסים

תשתית המחשוב המרכזית - שע"מ

במרכז המהפכה הדיגיטלית של רשות המסים עומדת מערכת שע"מ (שירותי עיבודים ממוכנים), המעסיקה למעלה משש מאות עובדים ומשרתת יותר משישת אלפים משתמשים. מערכת זו מטפלת בכל היבטי מס הכנסה, מע"מ וניכויים, ומהווה פלטפורמה מרכזית לעיבוד נתונים ודיווחים. באגף הדאטה של שע"מ מועסקים כארבעים מומחי טכנולוגיה המפתחים פרויקטים מתקדמים תוך שימוש בכלי בינה מלאכותית ובינה עסקית.

‍

פלטפורמת הדאטה המתקדמת

במרכז פעילות שע"מ פועלת פלטפורמת דאטה המבוססת על פתרון של חברת קליק, המשמשת את הרשות כבר חמש-עשרה שנים. מערכת זו משרתת אלף ומאתיים משתמשים פעילים ומפעילה חמישים אפליקציות ייעודיות המכילות מיליארדי רשומות מידע. מערכת ניתוח ביקורות העסקים לבדה מכילה כחמישה-עשר טרה-בייט של מידע עם כשלושים מיליארד רשומות, המאפשרים ניתוח מעמיק של פעילות עסקית ואיתור חריגות.

‍

מערכת הבינה העסקית

בתחילת שנת 2021 השיקה רשות המסים מערכת בינה עסקית חדשה, המהווה פריצת דרך משמעותית ביכולות הניתוח והבקרה. המערכת מאפשרת ניתוח מעמיק של תיקי נישומים תוך איגוד נתונים ממקורות פנימיים וחיצוניים למערכת אחודה. יכולת זו מאפשרת זיהוי מדויק יותר של תיקים עם פוטנציאל גבייה מיטבי ומקלה על איתור אי-סדרים.

‍

מערכת הדיווח המקוון והאזור האישי

החל משנת 2019, רשות המסים מפעילה מערכת דיווח מקוון מתקדמת המאפשרת הגשת דוחות שנתיים באופן דיגיטלי מלא. המערכת פועלת בשני ערוצים משלימים: הראשון מיועד לרואי חשבון ויועצי מס, והשני דרך "האזור האישי" המאובטח באתר הרשות. האזור האישי משמש כפלטפורמה מרכזית לאינטראקציה עם הציבור, ומאפשר גישה למידע אישי, הגשת בקשות וטפסים, וקבלת עדכונים שוטפים בזמן אמת.

‍

מגמות בינלאומיות בדיגיטציה של מערכות מס

על פי דו"ח OECD משנת 2023, רשויות מס ברחבי העולם משקיעות בממוצע שנים-עשר אחוזים מתקציבן השנתי בדיגיטציה ומודרניזציה של מערכותיהן. ההשקעה העולמית בטכנולוגיות מס מתקדמות הגיעה לארבעים ושבעה מיליארד דולר בשנת 2023, עם צפי לגידול של שמונה-עשר אחוזים בשנת 2024. מגמה זו נובעת מהצורך בהתמודדות עם הונאות מס מתוחכמות, שעלותן למשקים הלאומיים מוערכת בכשלושה טריליון דולר מדי שנה.

‍

מירוץ החדשנות: המהפכה הטכנולוגית בחברות המובילות בשוק

החברות המובילות בעולם הביקורת והמיסוי משקיעות סכומי עתק בפיתוח והטמעת טכנולוגיות מתקדמות. בשנת 2024, ארבע החברות הגדולות (Big 4) הכריזו על השקעות חסרות תקדים בתחום הבינה המלאכותית והדיגיטציה. Deloitte ו-KPMG הודיעו כל אחת על השקעה של שני מיליארד דולר, PwC על השקעה של מיליארד דולר, ו-EY על השקעה של 1.4 מיליארד דולר.