משרד עורכי דין KLF

שלושה שופטים. שלוש דעות שונות לחלוטין על שאלה אחת: האם חוק מס יכול בכלל לפגוע בזכות החוקתית לקניין?
‍

ב-3 במאי 2026 דחה בית המשפט העליון פה אחד את העתירות נגד חוק מיסוי רווחים לא מחולקים (תיקון 277 לפקודת מס הכנסה), שהטיל מס של 2% על רווחים עודפים בחברות מעטים והרחיב את ייחוס ההכנסות ליחידים. ההרכב - גרוסקופף, שטיין ורונן - הסכים על התוצאה: החוק חוקתי. אבל מאחורי התוצאה האחידה מתחבאת מחלוקת דוקטרינרית מהותית. השופט עופר גרוסקופף הציע מסגרת חדשה ובה חמש "קטגוריות חשודות". השופט אלכס שטיין אמר שאין צורך במסגרת - מס לא פוגע בקניין, נקודה. השופטת רות רונן הפכה את היוצרות - לטעמה כל מס פוגע בקניין.

זה לא דיון אקדמי. הוא יעצב כל ניסיון עתידי לתקוף חוק מס כלא חוקתי.

‍

בדצמבר 2025 פרסמתי במיסים לט/4 מאמר שקרא לדחות באחת-שתיים שנים את אימוץ ה-QDMTT הישראלי. אחת מארבע הטענות במאמר הצביעה על מנגנון אחד כפגם מובנה - ה-QRTC, זיכוי מס בן-החזר. ההיגיון פשוט: כשמדינה נותנת לחברה זיכוי מס במזומן ומסווגת אותו כ-QRTC, הזיכוי לא מפחית את ה-Covered Taxes אלא נכנס כהכנסה לעניין GloBE. שיעור המס האפקטיבי המדווח נשאר מעל 15%, אבל בפועל החברה מקבלת חזרה כסף שהמדינה גבתה - תחרות מס תחת כיסוי פורמלי. ימים לאחר פרסום המאמר, ב-29 בדצמבר 2025, אישרה הכנסת את חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב־לאומית. במרץ 2026 פורסם חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו-2026, שתחילתו רטרואקטיבית מ-1 בינואר 2026 - וממסד את אותו QRTC כעוגן המרכזי של ההטבות לחברות טכנולוגיה ישראליות.

אבל מי שמייצג חברת הייטק ישראלית בקבוצה רב־לאומית צריך כעת להבין איך שני החוקים האלה עובדים יחד - לפני סוף שנת המס 2026.

‍

שוק הנכסים הדיגיטליים מציב אתגר חסר תקדים לרשויות המס ברחבי העולם. כפי שמציין מסמך ה-OECD בנושא ה-CARF, "The Crypto-Asset market, including both the Crypto-Assets offered, as well as the intermediaries and other service providers involved, poses a significant risk that recent gains in global tax transparency will be gradually eroded". הסיכון נובע מהאופי המבוזר של נכסים דיגיטליים, הקלות שבה ניתן להעבירם בין מדינות, והאנונימיות היחסית שהם מאפשרים.

תזכיר החוק החדש לקביעת תושבות לצורכי מס שפורסם ב-2025 מציע שינויים דרמטיים שיכולים להשפיע על אלפי ישראלים. אם אתם משפחה המתכננת לעבור לחו"ל, אנשי עסקים הפעילים בינלאומית, או פשוט רוצים להבין את השינויים במערכת המס הישראלית - המאמר הזה מספק ניתוח מקצועי ומקיף של כל השינויים המוצעים.

מדיניות תמריצי מס לחדשנות הפכה בשנים האחרונות לכלי מרכזי בתחרות הגלובלית על משיכת השקעות במחקר ופיתוח. במסגרת עבודתנו השוטפת עם חברות טכנולוגיה ישראליות ובינלאומיות, עוקב משרדנו מקרוב אחר התפתחויות בתחום זה.

לאחרונה, ארגון ה-OECD פרסם שני מסמכים משמעותיים בנושא: מאמר דעה בכותרת "Five need-to-knows on income-based tax incentives for R&D and innovation" והסקירה הכלכלית המקיפה "OECD Economic Surveys: Israel 2025". מסמכים אלה מציגים ניתוח עומק של מדיניות תמריצי המס לחדשנות בישראל ובעולם, וכוללים המלצות מדיניות שעשויות להשפיע משמעותית על האסטרטגיה הפיסקלית של ישראל ועל חברות הטכנולוגיה הפועלות בה.

מאמר זה סוקר את הממצאים המרכזיים ומציע תובנות באשר להשלכותיהם על לקוחות בתחום הטכנולוגיה והחדשנות.

‍

רקע: ישראל במפת תמריצי המס העולמית

השקעה חריגה בתמריצי מס מבוססי הכנסה

הנתונים המוצגים במאמר ה-OECD מעלים תמונה מפתיעה: בשנת 2021, ישראל השקיעה 0.23% מהתמ"ג בתמריצי מס מבוססי הכנסה למו"פ וחדשנות - שיעור הממקם אותה בין המובילות בעולם, שנייה רק לקפריסין (0.72%). זאת בעוד שכמעט מחצית ממדינות ה-OECD המדווחות (10 מתוך 23) הוציאו פחות מ-0.01% מהתמ"ג על תמריצים אלה.

במונחים אבסולוטיים, ישראל, למרות גודלה, נמצאת במקום מכובד עם השקעה של כ-980 מיליון דולר, לעומת ארה"ב (מובילה עם כ-23.5 מיליארד דולר), הולנד (~2.6 מיליארד) ובריטניה (~2.1 מיליארד).

לאחרונה פורסם פסק דין מעניין בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בתיק "שיפקה בערבה בע"מ נ' קוסט פורר גבאי את קסירר". הסיפור, בקצרה: חברת "שיפקה בערבה" השקיעה סכום משמעותי בחברת "י.ג פרץ פיתוח ותשתיות", בהסתמך בין היתר על טיוטות דוחות כספיים שהוכנו על ידי פירמת רואי החשבון "קוסט פורר גבאי את קסירר" (הנתבעת). בדיעבד התברר שהדוחות לא שיקפו את מצב החברה לאשורו, וההשקעה ירדה לטמיון.

בדרך כלל אני כותב על ענייני מיסים ולא ראיית חשבון, אבל לאור החשיבות של הנושא והשלכותיו הרוחביות על קהילת רואי החשבון והמשקיעים כאחד, בחרתי לשתף את התובנות מפסק דין זה.