משרד עורכי דין KLF

לפני ארבעה חודשים פרסמתי בכתב העת "מיסים" מאמר ביקורתי על אימוץ מנגנון ה-QDMTT בישראל, שזיהה ארבעה אתגרים מרכזיים והמליץ על שקילת דחייה אסטרטגית של היישום. חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו-2025, התקבל בכנסת ב-29 בדצמבר 2025 ונכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026. שלושה חודשים מאוחר יותר, ב-31 במרץ 2026, פורסם חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו-2026, שתחולתו רטרואקטיבית מאותו יום. בין שני החוקים, ב-22 באפריל 2026, אישרה הוועדה לעניינים פיסקליים של ה-OECD שני מסמכים מרכזיים: ה-FAQ על מערכת ה-Side-by-Side וה-Implementation Toolkit. ארבעה חודשים אינם מספיקים למסקנות סופיות, אבל מספיקים להתחיל להעריך את כיוון ההתפתחות.

שוק הנכסים הדיגיטליים מציב אתגר חסר תקדים לרשויות המס ברחבי העולם. כפי שמציין מסמך ה-OECD בנושא ה-CARF, "The Crypto-Asset market, including both the Crypto-Assets offered, as well as the intermediaries and other service providers involved, poses a significant risk that recent gains in global tax transparency will be gradually eroded". הסיכון נובע מהאופי המבוזר של נכסים דיגיטליים, הקלות שבה ניתן להעבירם בין מדינות, והאנונימיות היחסית שהם מאפשרים.

תזכיר החוק החדש לקביעת תושבות לצורכי מס שפורסם ב-2025 מציע שינויים דרמטיים שיכולים להשפיע על אלפי ישראלים. אם אתם משפחה המתכננת לעבור לחו"ל, אנשי עסקים הפעילים בינלאומית, או פשוט רוצים להבין את השינויים במערכת המס הישראלית - המאמר הזה מספק ניתוח מקצועי ומקיף של כל השינויים המוצעים.

מדיניות תמריצי מס לחדשנות הפכה בשנים האחרונות לכלי מרכזי בתחרות הגלובלית על משיכת השקעות במחקר ופיתוח. במסגרת עבודתנו השוטפת עם חברות טכנולוגיה ישראליות ובינלאומיות, עוקב משרדנו מקרוב אחר התפתחויות בתחום זה.

לאחרונה, ארגון ה-OECD פרסם שני מסמכים משמעותיים בנושא: מאמר דעה בכותרת "Five need-to-knows on income-based tax incentives for R&D and innovation" והסקירה הכלכלית המקיפה "OECD Economic Surveys: Israel 2025". מסמכים אלה מציגים ניתוח עומק של מדיניות תמריצי המס לחדשנות בישראל ובעולם, וכוללים המלצות מדיניות שעשויות להשפיע משמעותית על האסטרטגיה הפיסקלית של ישראל ועל חברות הטכנולוגיה הפועלות בה.

מאמר זה סוקר את הממצאים המרכזיים ומציע תובנות באשר להשלכותיהם על לקוחות בתחום הטכנולוגיה והחדשנות.

‍

רקע: ישראל במפת תמריצי המס העולמית

השקעה חריגה בתמריצי מס מבוססי הכנסה

הנתונים המוצגים במאמר ה-OECD מעלים תמונה מפתיעה: בשנת 2021, ישראל השקיעה 0.23% מהתמ"ג בתמריצי מס מבוססי הכנסה למו"פ וחדשנות - שיעור הממקם אותה בין המובילות בעולם, שנייה רק לקפריסין (0.72%). זאת בעוד שכמעט מחצית ממדינות ה-OECD המדווחות (10 מתוך 23) הוציאו פחות מ-0.01% מהתמ"ג על תמריצים אלה.

במונחים אבסולוטיים, ישראל, למרות גודלה, נמצאת במקום מכובד עם השקעה של כ-980 מיליון דולר, לעומת ארה"ב (מובילה עם כ-23.5 מיליארד דולר), הולנד (~2.6 מיליארד) ובריטניה (~2.1 מיליארד).

לאחרונה פורסם פסק דין מעניין בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בתיק "שיפקה בערבה בע"מ נ' קוסט פורר גבאי את קסירר". הסיפור, בקצרה: חברת "שיפקה בערבה" השקיעה סכום משמעותי בחברת "י.ג פרץ פיתוח ותשתיות", בהסתמך בין היתר על טיוטות דוחות כספיים שהוכנו על ידי פירמת רואי החשבון "קוסט פורר גבאי את קסירר" (הנתבעת). בדיעבד התברר שהדוחות לא שיקפו את מצב החברה לאשורו, וההשקעה ירדה לטמיון.

בדרך כלל אני כותב על ענייני מיסים ולא ראיית חשבון, אבל לאור החשיבות של הנושא והשלכותיו הרוחביות על קהילת רואי החשבון והמשקיעים כאחד, בחרתי לשתף את התובנות מפסק דין זה.

בפסק דין משמעותי שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"מ 36887-12-23) בתאריך 18 בפברואר 2025, דנה כב' השופטת ירדנה סרוסי בסוגיה מרכזית בדיני המס: האם ניתן להטיל עיקולים על נכסי בעל מניות שקיבל דיבידנדים מחברה זרה, כאשר החברה חייבת מס בישראל?

‍

המקרה עוסק בחברת פאראגונקס אל טי די, חברה שהתאגדה באיי הבתולה הבריטיים. מר סער פילוסוף, אחד מבעלי המניות של החברה, קיבל ממנה דיבידנדים בסך של עשרות מיליוני ש"ח. פקיד שומה תל אביב 3 הוציא לחברה שומה בסך של כ-114 מיליון ש"ח, וביקש להטיל עיקולים על נכסי המשיבים, כולל פילוסוף, בהתבסס על שני סעיפים מרכזיים בפקודת מס הכנסה: סעיף 119א וסעיף 194.

‍

פקיד השומה הגיש בקשה במעמד צד אחד להטלת עיקולים, אשר התקבלה על ידי השופט אלטוביה. בתגובה, המשיב (פילוסוף) הגיש בקשה להסרת העיקולים שהוטלו על נכסיו. לאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמה בהליך גישור, הגיעה השופטת סרוסי להחלטה בעניין.

‍

הסוגיה המשפטית במוקד ההחלטה והטענות המרכזיות של הצדדים

במרכז ההחלטה עמדה השאלה האם הוטלו העיקולים על נכסי המשיב כדין. הסוגיה המשפטית התמקדה בשני היבטים:

• סמכות לפי סעיף 119א לפקודת מס הכנסה - "הרמת מסך" וגביית חוב מס של חברה ממי שקיבל ממנה כספים ללא תמורה או בתמורה חלקית.
• סמכות לפי סעיף 194 לפקודה - הטלת "סעדים זמניים" במקרים בהם יש חשש שהמס לא ייגבה.

‍

‍