תודה על פנייתך,
נשוב אליך בהקדם האפשרי.
Oops! Something went wrong while submitting the form.

אנחנו תמיד כאן כדי לתמוך, לסייע ולכוון אותך במסע שלך להצלחה

השירותים המשפטיים הטובים ביותר נרכשים באמצעות שילוב של מקצוענות ותשוקה, שהיא אבן הפינה של המשרד שלנו.

משרדנו שואף להעניק ללקוח את הביטחון ותחושת שליטה בתהליך על ידי הסבר של דרכי הפעולה האפשריים והדגשת הישגים/חשיפות בכל מסלול פעולה אפשרי.

שירותי המשרד

משרדנו מעניק מגוון שירותים משפטיים-מיסוים ללקוחותיו, הכוללים בין היתר:

  • חוות דעת משפטית המספקת כלים מקצועיים וודאות ללקוח.
  • בקשה למתן החלטת מיסוי במקרי קצה בהם הדין אינו חד משמעי, תוך ניהול מו”מ עם הגורמים הרלוונטיים ברשות המיסים.
  • ניהול דיוני שומה / השגה מול רשות המיסים.
  • ייצוג בבית משפט בהליכים אזרחיים ופלילים.
  • ליווי שוטף של יחידים וחברות ומתן מענה מהיר לסוגיות מסוגיות שונות.

משרד עורכי דין KLF

במשרד עורכי דין KLF, אנו מכירים בכך שהלקוחות שלנו הם אבן הפינה להצלחתנו. אנו מחויבים לטפח מערכות יחסים חזקות ומתן שירות יוצא דופן, המותאם לצרכיו האישיים של כל לקוח. קהל הלקוחות המגוון והמחויבות למצוינות שלנו מבדילים אותנו מפירמות אחרות ומאפשרים לנו ליצור פתרונות חדשניים גם לסוגיות המס המורכבות ביותר.

מייסד KLF, עו"ד רועי קריב, מביא למשרד שילוב ייחודי של כישורים וניסיון. עם תואר ראשון במשפטים ותואר שני במיסוי עסקים (MBT), הוא חידד את מומחיותו בשני הצדדים של הקשת המשפטית. תקופתו כתובע ביחידה לתיקים מיוחדים ברשות המסים, כמו גם ניסיונו בייצוג נישומים, העניקו לו תובנות שלא יסולא בפז על מורכבות דיני המס בישראל ומחוצה לה. שפע הידע הזה, בשילוב הרקע האקדמי שלו, מייחד את עו"ד קריב ואפשר לו להקים את KLF כמשרד עורכי דין מוביל בתחום דיני המס.

עדכוני מיסים אחרונים

מסמכים להורדה

מאמרים אחרונים

המס שאי אפשר לזכות, והדלת היחידה שנותרה

19.6.26

אזרחי ארצות הברית החיים בישראל חשופים ל-NIIT, מס של 3.8 אחוזים על הכנסה מהשקעות לפי סעיף 1411 לקוד האמריקאי, בנוסף למס ההכנסה הרגיל. הדין הפנימי האמריקאי אינו מתיר לקזז זיכוי מס זר כנגד ה-NIIT, ולכן נוצר כפל מס אמיתי על אותה הכנסה. שתי הכרעות דיוניות, Christensen בעניין צרפת ו-Bruyea בעניין קנדה, קבעו שהאמנה עשויה לספק בסיס עצמאי לזיכוי. שתיהן נמצאות בערעור וטרם הוכרעו. אמנת ישראל וארצות הברית מחזיקה את אותה לשון ואת שני המנגנונים שבמוקד המחלוקת, אך היישום הישראלי לא נבחן מעולם בבית משפט, והוא מותנה בתוצאת הערעור ובשורה של שאלות סף. אם הערעור יאושר, מדובר בהחזרים ממשיים עבור אזרחים אמריקאים-ישראלים רבים. וזו בדיוק הסיבה שראוי לשמר את הזכות במשמעת, ולא לרדוף אחריה בחוות דעת חיובית בלי מיפוי מלא של הסיכון.

מיסוי בינלאומי

משטר המס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים בישראל מ-2026: דיווח, פטור והוראת השעה החדשה

14.5.26

החל מ-1 בינואר 2026 השתנה משטר המס הישראלי לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים שינוי מבני עמוק. שלוש שכבות חדשות מתווספות לסעיף 14 לפקודת מס הכנסה. ראשית, תיקון 272 לפקודה ביטל את הפטור מדיווח שהיה נהוג מאז 2008. הפטור ממס נשמר, אך כל יחיד מוטב שעלה לישראל מ-1.1.2026 ואילך חייב לדווח על הכנסותיו ועל נכסיו מחוץ לישראל גם בתקופת הפטור. שנית, חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), תשפ"ו-2026, מעניק לראשונה פטור על הכנסה אקטיבית שמקורה בישראל עד תקרות שנתיות יורדות (600,000 ש"ח ב-2026, מיליון ש"ח ב-2027–2028, ירידה ל-150,000 ש"ח ב-2030). שלישית, חברה זרה שהוקמה והופעלה בישראל בשל הגעת העולה נהנית מפטור חדש, בכפוף לשני חריגים מהותיים. במאמר זה אסביר מה השתנה בפועל, מי מושפע, ומה כדאי לבחון לפני תכנון אקט העלייה או החזרה.

מיסוי בינלאומי

מתי חוק מס פוגע בקניין? המסגרת החדשה מבג"ץ רווחים לא מחולקים

7.5.26

שלושה שופטים. שלוש דעות שונות לחלוטין על שאלה אחת: האם חוק מס יכול בכלל לפגוע בזכות החוקתית לקניין?

ב-3 במאי 2026 דחה בית המשפט העליון פה אחד את העתירות נגד חוק מיסוי רווחים לא מחולקים (תיקון 277 לפקודת מס הכנסה), שהטיל מס של 2% על רווחים עודפים בחברות מעטים והרחיב את ייחוס ההכנסות ליחידים. ההרכב - גרוסקופף, שטיין ורונן - הסכים על התוצאה: החוק חוקתי. אבל מאחורי התוצאה האחידה מתחבאת מחלוקת דוקטרינרית מהותית. השופט עופר גרוסקופף הציע מסגרת חדשה ובה חמש "קטגוריות חשודות". השופט אלכס שטיין אמר שאין צורך במסגרת - מס לא פוגע בקניין, נקודה. השופטת רות רונן הפכה את היוצרות - לטעמה כל מס פוגע בקניין.

זה לא דיון אקדמי. הוא יעצב כל ניסיון עתידי לתקוף חוק מס כלא חוקתי.

מיסוי כללי

חוק עידוד המו"פ 2026: ה-QRTC הישראלי תחת המס המינימלי הגלובלי

5.5.26

בדצמבר 2025 פרסמתי במיסים לט/4 מאמר שקרא לדחות באחת-שתיים שנים את אימוץ ה-QDMTT הישראלי. אחת מארבע הטענות במאמר הצביעה על מנגנון אחד כפגם מובנה - ה-QRTC, זיכוי מס בן-החזר. ההיגיון פשוט: כשמדינה נותנת לחברה זיכוי מס במזומן ומסווגת אותו כ-QRTC, הזיכוי לא מפחית את ה-Covered Taxes אלא נכנס כהכנסה לעניין GloBE. שיעור המס האפקטיבי המדווח נשאר מעל 15%, אבל בפועל החברה מקבלת חזרה כסף שהמדינה גבתה - תחרות מס תחת כיסוי פורמלי. ימים לאחר פרסום המאמר, ב-29 בדצמבר 2025, אישרה הכנסת את חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב־לאומית. במרץ 2026 פורסם חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו-2026, שתחילתו רטרואקטיבית מ-1 בינואר 2026 - וממסד את אותו QRTC כעוגן המרכזי של ההטבות לחברות טכנולוגיה ישראליות.

אבל מי שמייצג חברת הייטק ישראלית בקבוצה רב־לאומית צריך כעת להבין איך שני החוקים האלה עובדים יחד - לפני סוף שנת המס 2026.

מיסוי בינלאומי

מהפכת השקיפות במס: התקנים החדשים CARF ו-CRS המעודכן וההיערכות הנדרשת בישראל

6.8.25

שוק הנכסים הדיגיטליים מציב אתגר חסר תקדים לרשויות המס ברחבי העולם. כפי שמציין מסמך ה-OECD בנושא ה-CARF, "The Crypto-Asset market, including both the Crypto-Assets offered, as well as the intermediaries and other service providers involved, poses a significant risk that recent gains in global tax transparency will be gradually eroded". הסיכון נובע מהאופי המבוזר של נכסים דיגיטליים, הקלות שבה ניתן להעבירם בין מדינות, והאנונימיות היחסית שהם מאפשרים.

מיסוי בינלאומי

תזכיר חוק חדש להגדרת "תושבות": מדריך מקיף לשינויים הדרמטיים בקביעת תושבות לצורכי מס

8.7.25

תזכיר החוק החדש לקביעת תושבות לצורכי מס שפורסם ב-2025 מציע שינויים דרמטיים שיכולים להשפיע על אלפי ישראלים. אם אתם משפחה המתכננת לעבור לחו"ל, אנשי עסקים הפעילים בינלאומית, או פשוט רוצים להבין את השינויים במערכת המס הישראלית - המאמר הזה מספק ניתוח מקצועי ומקיף של כל השינויים המוצעים.

מיסוי בינלאומי