משרד עורכי דין KLF

המאמר הזה אינו שכנוע לעזוב את ישראל, וגם לא המלצה נגד. רילוקיישן אינו תמיד משתלם, והוא החלטה אישית שכל אחד מקבל משיקוליו. אבל למי שכבר הכריע, יש שורה של נקודות בצד המס שקל לפספס, והן שקובעות אם המהלך ייצא כפי שתוכנן.

בצד המס, אירופה מציבה מפה מורכבת. בצפון היבשת המדינות מהדקות את האחיזה בהון, ובדרום הן מתחרות עליו בגלוי. שני הקצוות אינם רשימת יעדים לבחירה, אלא תנאי שטח שצריך למפות לפני שזזים.

וההחלטה נעשית היום במגרש אחר לגמרי מזה של לפני עשור. ההון נייד יותר, המידע שקוף יותר, וחילופי המידע האוטומטיים בין מדינות הפכו את מקום ההחזקה של נכס לגלוי כמעט לכל רשות מס.

‍

דמיינו ישראלי שחי שנים בקליפורניה, הקים שם נאמנות אמריקאית, וכעת עולה או חוזר לישראל. אותו אדם עצמו יושב בנקודת חיתוך בין שתי שיטות מס שמושכות לכיוונים מנוגדים. בקליפורניה, מיסוי הנאמנות נקבע לפי מי יושב בכיסא הנאמן ומיהו הנהנה, ויש מרחב תכנון אמיתי. בישראל, המיסוי נקבע דווקא לפי היוצר והנהנה הישראלים, והמחוקק ורשות המסים בונים משטר שנועד לצמצם בדיוק את התכנון הזה.

המצב הזה נוגע ליותר אנשים ממה שנדמה. משפחות ישראליות רבות מחזיקות ילדים, הורים או נהנים בקליפורניה, עולים חדשים ותושבים חוזרים מגיעים לישראל כשברקע נאמנות אמריקאית קיימת, ואנשי עסקים ישראלים מחזיקים נכסים בעלי זיקה למדינה. בכל אלה שני ההיגיונות נפגשים, ולעיתים מתנגשים, וההבדל בין תכנון תקין לבין כפל מס והפתעות בדיווח הוא הבנה של שני הצדדים. המאמר, שנועד למייצגים ולבעלי עסקים, יסביר תחילה לעומק את תכנון מס הנאמנויות בקליפורניה, ואז יעמיד מולו את הזווית הישראלית העדכנית, ויראה מדוע היא אינה ניתנת להעתקה פשוטה למי שחוזר לישראל.

‍

אזרחי ארצות הברית החיים בישראל חשופים ל-NIIT, מס של 3.8 אחוזים על הכנסה מהשקעות לפי סעיף 1411 לקוד האמריקאי, בנוסף למס ההכנסה הרגיל. הדין הפנימי האמריקאי אינו מתיר לקזז זיכוי מס זר כנגד ה-NIIT, ולכן נוצר כפל מס אמיתי על אותה הכנסה. שתי הכרעות דיוניות, Christensen בעניין צרפת ו-Bruyea בעניין קנדה, קבעו שהאמנה עשויה לספק בסיס עצמאי לזיכוי. שתיהן נמצאות בערעור וטרם הוכרעו. אמנת ישראל וארצות הברית מחזיקה את אותה לשון ואת שני המנגנונים שבמוקד המחלוקת, אך היישום הישראלי לא נבחן מעולם בבית משפט, והוא מותנה בתוצאת הערעור ובשורה של שאלות סף. אם הערעור יאושר, מדובר בהחזרים ממשיים עבור אזרחים אמריקאים-ישראלים רבים. וזו בדיוק הסיבה שראוי לשמר את הזכות במשמעת, ולא לרדוף אחריה בחוות דעת חיובית בלי מיפוי מלא של הסיכון.

‍

‍

החל מ-1 בינואר 2026 השתנה משטר המס הישראלי לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים שינוי מבני עמוק. שלוש שכבות חדשות מתווספות לסעיף 14 לפקודת מס הכנסה. ראשית, תיקון 272 לפקודה ביטל את הפטור מדיווח שהיה נהוג מאז 2008. הפטור ממס נשמר, אך כל יחיד מוטב שעלה לישראל מ-1.1.2026 ואילך חייב לדווח על הכנסותיו ועל נכסיו מחוץ לישראל גם בתקופת הפטור. שנית, חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), תשפ"ו-2026, מעניק לראשונה פטור על הכנסה אקטיבית שמקורה בישראל עד תקרות שנתיות יורדות (600,000 ש"ח ב-2026, מיליון ש"ח ב-2027–2028, ירידה ל-150,000 ש"ח ב-2030). שלישית, חברה זרה שהוקמה והופעלה בישראל בשל הגעת העולה נהנית מפטור חדש, בכפוף לשני חריגים מהותיים. במאמר זה אסביר מה השתנה בפועל, מי מושפע, ומה כדאי לבחון לפני תכנון אקט העלייה או החזרה.

שלושה שופטים. שלוש דעות שונות לחלוטין על שאלה אחת: האם חוק מס יכול בכלל לפגוע בזכות החוקתית לקניין?
‍

ב-3 במאי 2026 דחה בית המשפט העליון פה אחד את העתירות נגד חוק מיסוי רווחים לא מחולקים (תיקון 277 לפקודת מס הכנסה), שהטיל מס של 2% על רווחים עודפים בחברות מעטים והרחיב את ייחוס ההכנסות ליחידים. ההרכב - גרוסקופף, שטיין ורונן - הסכים על התוצאה: החוק חוקתי. אבל מאחורי התוצאה האחידה מתחבאת מחלוקת דוקטרינרית מהותית. השופט עופר גרוסקופף הציע מסגרת חדשה ובה חמש "קטגוריות חשודות". השופט אלכס שטיין אמר שאין צורך במסגרת - מס לא פוגע בקניין, נקודה. השופטת רות רונן הפכה את היוצרות - לטעמה כל מס פוגע בקניין.

זה לא דיון אקדמי. הוא יעצב כל ניסיון עתידי לתקוף חוק מס כלא חוקתי.

‍

בדצמבר 2025 פרסמתי במיסים לט/4 מאמר שקרא לדחות באחת-שתיים שנים את אימוץ ה-QDMTT הישראלי. אחת מארבע הטענות במאמר הצביעה על מנגנון אחד כפגם מובנה - ה-QRTC, זיכוי מס בן-החזר. ההיגיון פשוט: כשמדינה נותנת לחברה זיכוי מס במזומן ומסווגת אותו כ-QRTC, הזיכוי לא מפחית את ה-Covered Taxes אלא נכנס כהכנסה לעניין GloBE. שיעור המס האפקטיבי המדווח נשאר מעל 15%, אבל בפועל החברה מקבלת חזרה כסף שהמדינה גבתה - תחרות מס תחת כיסוי פורמלי. ימים לאחר פרסום המאמר, ב-29 בדצמבר 2025, אישרה הכנסת את חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב־לאומית. במרץ 2026 פורסם חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו-2026, שתחילתו רטרואקטיבית מ-1 בינואר 2026 - וממסד את אותו QRTC כעוגן המרכזי של ההטבות לחברות טכנולוגיה ישראליות.

אבל מי שמייצג חברת הייטק ישראלית בקבוצה רב־לאומית צריך כעת להבין איך שני החוקים האלה עובדים יחד - לפני סוף שנת המס 2026.

‍