חייג עכשיו
ROY KARIV LAW FIRM | רועי קריב משרד עורכי דין
חייג עכשיו
ROY KARIV LAW FIRM | רועי קריב משרד עורכי דין
משרדנו מעניק מגוון שירותים משפטיים-מיסוים ללקוחותיו, הכוללים בין היתר:
  • חוות דעת משפטית המספקת כלים מקצועיים וודאות ללקוח.
  • בקשה למתן החלטת מיסוי במקרי קצה בהם הדין אינו חד משמעי, תוך ניהול מו"מ עם הגורמים הרלוונטיים ברשות המיסים.
  • ניהול דיוני שומה/ השגה מול רשות המיסים.
  • ייצוג בבית משפט בהליכים אזרחיים ופלילים.
  • ליווי שוטף של יחידים וחברות ומתן מענה מהיר לסוגיות מסויות שונות.

מיסוי הייטק

רקע

התפתחות רשת האינטרנט אפשרה לשתף ולהעביר מידע מכל קצוות העולם. חדירתה המהירה של הטכנולוגיה הדיגיטלית לחיינו יצרה הלכה למעשה עולם ללא גבולות. צרכן ממדינה א' יכול ליהנות משירותים ומוצרים של חברה במדינה ב' וכל זאת מבלי שיהיה לחברה כלנוכחות פיזית במדינה א'. יתרה מכך, צוותי פיתוח ומחקר ממדינות שונות יכולים לעבוד בו זמנית על פיתוחים חדשניים או לספק שירותים לצרכן ממדינה אחרת. טשטוש הגבולות המסורתיים וההון הרב שזרם לתעשיית ההייטק העולמית, הוביל למתחים ולמאבקים בין המדינות השונות על חלקם ב"עוגת המס" של הכלכלה הדיגיטלית. בשנים האחרונות התרחשו שני אירועים מרכזיים אשר השפיעו ועוד ישפיעו רבות על אופן מיסוי תעשיית הייטק. האחד, פרסום כללי ה-BEPS על ידי ארגון ה- OECD.מטרת ה-BEPS ,בין היתר, הינה התמודדות עם תכנוני מס לא לגיטימיים על ידי הסטת רווחים למקלטי מס והבטחת מיסוי פעילות כלכלית-דיגיטלית במקום בו נוצר הערך והמקום בו הוא נצרך או נאגר. השני, רפורמת המס בארה"ב. במסגרת הרפורמה הממשל האמריקאי העניק הטבות מס משמעותיות לחברות טכנולוגיה רב-לאומיות, חברות המוחזקות על ידי אמריקאים וחברות הפועלות בארה"ב בכדי למשוך את פעילותן הכלכלית בחזרה לארה"ב. השינויים הרבים שהתרחשו במיסוי הבינלאומי ובפרט במיסוי הכלכלה הדיגיטלית לא פסחו על תעשיית הייטק הישראלית. רשות המיסים בישראל ישרה קו עם מדינות העולם ונתנה לכך ביטוי במספר עמדות שפרסמה בנוגע למיסוי פעילות דיגיטלית.

שירותי המשרד

מתוך הבנה שתעשיית ההייטק הישראלית מהווה את מנוע הצמיחה של המשק הישראלי, החלה מדינת ישראל לגבש מספר דרכי פעולה ובפרט מתן הטבות מס משמעותיות לחברות שיקימו את מרכזי הפיתוח שלהם בארץ ולמשקיעים שיזרמו הון לישראל והכל בכדי לאפשר לתעשיית ההייטק הישראלית להיות תחרותית ורלוונטית למשקיעים וחברות בינלאומיות. למשרדנו הידע והיכולת לספק את הוודאות המיסויית הנדרשת ליחידים וחברות בעולם דיגיטלי שמשתנה ללא הרף.

  1. בחינת הטבות המס אליהן זכאית החברה (חוקי עידוד ופקודת מס הכנסה)
  2. ליווי ומתן מענה לסוגיות הנוגעות לאופציות לעובדים
  3. מתן חוות דעת מקצועיות בסוגיות ליבה
  4. ליווי וייעוץ מס ליזמים משלב ה Seed
  5. מתן תכנון מס ספציפי המתאים למיזם או לחברה
  6. שינוי מבנה
  7. pre ruling - קבלת אישורים מראש מרשות המיסים בנושאים שונים
  8. ייצוג בפני הערכאות השונות
  9. ייצוג בדיוני שומה/ השגה בפני רשויות המס השונות בשלל סוגיות

החלטות בנושא

האם העמדת כספים מחברת הבת לחברת האם יוצרים בידי חברת הבת הכנסה בגין ריבית רעיונית החייבת במס?
ע"מ 63434-03-17
September 11, 2020

[הבהרה: סעיף 20א לפקודת מס הכנסה מאפשר להכיר בהוצאות מחקר ופיתוח באופן שוטף או בפריסה על פני שלוש שנות מס וזאת כאמצעי לעידוד הקצאת משאבים כלכליים לפעילות מו"פ. נבהיר, כי ללא סעיף 20א לפקודה, הוצאות מו"פ היו נחשבות להוצאות הוניות שאינן ניתנות לניכוי באופן שוטף].

המחלוקת המשפטית לעניינו: המשיב(פקיד שומה חולון) חייב את חברת הבת בגין הכנסת ריבית רעיונית לפי סעיף 3(י)לפקודה – לטענת המשיב המערערת העמידה כספים לשימוש חברת האם שלה.

החלטת בית המשפט: אין חולק כי לעניין הפעלת הוראות סעיף 3(י) לפקודה התקיימו בין חברת הבת ובין חברת האם "יחסים מיוחדים". ההכנסה הנזקפת לחברת הבת על פי סעיף 3(י) לפקודה בגין הפרשי הריבית היא הכנסה רעיונית פרי יצירת דיני המס, שאיננה קיימת במציאות המסחרית או בחשבונאות הפיננסית. כזכור, חברת הבת לא חייבה את חברת האם בריבית בתמורה להעמדת מיליוני השקלים לרשותה, ובשל עובדה זו חלו הוראות סעיף 3(י). יוער,כי בסעיף 3(י) המונח "הלוואה" מוגדר באופן רחב "לרבות כלחוב". במקרה דנן, אין ספק כי על פי הדוחות הכספיים של חברת הבת, חברת האם הייתה חייבת לה כספים. בית המשפט גם שולל את טענת חברת הבת, כי אין תחולה לסעיף3(י) לפקודה, היות וחברת הבת וחברת האם מגישות דוחות מס מאוחדים בהתאם לחוק עידוד התעשיה (מסים). סעיף 24 לחוק עידוד תעשיה (מסים) מורה אותנו, כי לאחר חישוב ההכנסה החייבת או ההפסד של חברת הבת בשנת מס פלונית, תוצאה זו תיוחס לחברת האם (בנוסף להכנסה החייבת או ההפסד של חברת האם עצמה). כידוע היתרון הבולט בהגשת דוחות מאוחדים לפי החוק האמור הוא היכולת לקזז הפסד שנוצר בידי חברה אחת כנגד הכנסה חייבת (חיובית) שנוצרה בידי חברה אחרת – דבר שמביא לחסכון במס ברמת הקבוצה וככלל איננו אפשרי כאשר מדובר בשתי חברות "רגילות". אולם אין בסעיף 24 לחוק עידוד תעשיה (מסים) עיגון מפורש לסברה כי בשל הזכות להגיש דוחות מאוחדים כאמור, מתבטלות לצורכי מס עסקאות מסחריות אשר נערכו בין החברות שהן הצדדים לאיחוד (וזאת בשונה מהשלכת איחוד דוחות כספיים על פי כללי החשבונאות). לאור האמור, דוחה בית המשפט את עמדת חברת הבת, ומאמץ את קביעת המשיב.

תיקון לצו מס הכנסה (סוגי שותפויות שיש לראותן כחברה)
February 23, 2020

סעיף63 בפקודת מס הכנסה, דן בעיקרו על אופן מיסוי "שותפויות". בנוסף, מסמיך הסעיף את שר האוצר לקבוע סוגי "שותפויות" שיש לראותן (לעניין פקודת מס הכנסה בלבד) כ"חברה" ולא כשותפות. קרי – סכום שחילקה השותפות לשותפים יסווג כדיבידנד ויימוסה בהתאם. לאחרונה, הרחיב שר האוצר בצו את סוגי השותפויות שיש לראותן כחברה, כך שגם שותפות שהיא שותפות שיחידותיה הוצאו לפי תשקיף והן רשומות למסחר בבורסה כהגדרתה בחוק ניירות ערך או בבורסה אחרת שקבע שר האוצר לעניין זה, שהיא "תושבת ישראל" (כהגדרת מונח זה בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה), אשר עיסוקה הוא "מחקר או פיתוח" (כהגדרתם בחוק לעידוד מחקר ופיתוח), תסווג כ"חברה".

הזכויות המוקנות למניות המוחזקות בידי נאמן לפי סעיף 102
ת"א 19042-03-18
February 23, 2020

רקע: לפלוני הוקצו מניות של חברה, בהסתמך על תכנית להענקת אופציות לעובדים אשר קיבלה את אישור פקיד השומה. עוד נציין, כי בתוכנית ההקצאה נקבע, כי הקצאת האופציות והמניות לעובדים תעשה במסלול של נאמן. במסגרת תכנית ההקצאה נקבעו הוראות שונות לעניין זכויות ההצבעה בגין המניות שיוקצו לכל עובד – זכויות ההצבעה בשל החזקה במניות המוקצות לעובדים יהיו מוקנות למיופה כוח (כל עוד לא הוחלט על הנפקה ראשונית לציבור), שיקבע על ידי דירקטוריון החברה. לאור האמור, חתם פלוני על יפוי כוח (PROXY)המסמיך את יו"ר החברה והחברה, להצביע בשמו.

פלוני: לטענתו, בכתב התביעה מכוח הקצאת המניות עבורו, עומדות לו זכויות שונות כבעל מניות לרבות עיון בפרוטוקולים של האספה הכללית, תקנון החברה ודוחותיה הכספיים. בנוסף, מבקש הצהרה כי יעמדו לו כל הזכויות העומדות על פי דין לבעל מניות בחברה ובהן הזכות להצביע באספת בעלי המניות.

הנתבעת: הואיל והמניות מוחזקות על-ידי הנאמן ורשומות על שמו, הרי שכל הזכויות הנובעות מהחזקת המניות, לרבות הזכות לקבלת מידע, נתונות לנאמן בלבד. הנתבעת מדגישה, כי על פי הסכם ההקצאה, נקבע כי זכויות ההצבעה של העובדים להם יוענקו מניות, יהיו נתונות רק לנציג הדירקטוריון עד להנפקת המניות לציבור. הטעם בכך כך נטען, הוא להבטיח את זכויות המשקיעים בחברה אשר הסכימו להקצאת המניות רק בתנאי שזכויות ההצבעה ישמרו לדירקטוריון.

החלטת בית המשפט: החברה הקצתה לתובע מניות באמצעות הנאמן. תחילה הוענקו לו רק אופציות ועם מימושן מחזיק הנאמן את המניות עבור התובע. התובע לא ביקש לממש את זכותו למניות, לא שילם את המס ועל-כן המניות עדיין מוחזקות על-ידי הנאמן. המניות רשומות במרשם בעלי המניות על שם הנאמן. לפיכך, התובע נעדר זכויות כלשהן כלפי החברה,וכל הזכויות הנובעות מהחזקת המניות, לרבות זכות ההצבעה והזכות לקבלת מידע לפי חוק החברות, נתונות לנאמן בלבד.

"הכנסה טכנולוגית" משירות המבוסס תוכנה
החלטת מיסוי 0304/20
January 19, 2020

רקע: חברה ישראלית, שהינה חברה בקבוצה רב לאומית, עוסקת במתן שירותי פיתוח תוכנה (תוכנה המאפשרת להפעיל אתרי אינטרנט למשחקי הימורים במדינות מורשות – מדינות בהם הימורים מותרים על פי דין) הניתנים לחברה זרה בקבוצה הרב לאומית שבבעלותה נמצא הקניין הרוחני של התוכנה (להלן: "החברה הזרה"). החברה הזרה, מעניקה זכות שימוש בתוכנה לחברות אחרות בקבוצה הרב לאומית וגם לחברות שאינן קשורות, כאשר דמי השימוש בתוכנה נקבעים כאחוז מסוים (Revenue share) מההכנסות בניכוי עלויות התפעול. לאור שיקולים עסקיים, בכוונת הקבוצה הרב לאומית להעביר את הקניין הרוחני של התוכנה מהחברה הזרה לחברה הישראלית. למותר לציין, כי שינוי המבנה (המתואר לעיל)יבוצע בהתאם להוראות חלק ה2לפקודת מס הכנסה. הקניין הרוחני יירשם בדוחותיה של החברה בעלות אפס. כתוצאה מהאמור,כל הסיכונים והסיכויים יועברו לחברה הישראלית. בנוסף, החברה הישראלית תעניק זכות שימוש בתוכנה לחברות אחרות בקבוצה הרב לאומית בתמורה לדמי שימוש שיקבעו בהתאם לעבודת מחירי העברה והוצאות עבור הפיתוח ירשמו כהוצאות מו"פ בדוחותיה הכספיים ולא כעלות השירותים.

פרטי הבקשה:  

1.      לאשר כי החל ממועד שינוי המבנה מפעלה של החברה יהווה "מפעל טכנולוגי מועדף".

2.      לאשר כי החל ממועד שינוי המבנה, הכנסות החברה ממתן זכות שימוש בתוכנה מהוות "הכנסה טכנולוגית".

3.      לאשר כי ה- IP שיועבר לחברה עומד בהגדרת"נכס לא מוחשי מוטב".

החלטתה מיסוי:

1.      אושר לחברה כי החל ממועד שינוי המבנה, יראו במפעלה "מפעל טכנולוגי" בכפוף לעמידה בכל שנה בתנאים הקבועים בחוק וכן שהכנסותיה ממתן זכות שימוש בתוכנה כאמור לעיל תיחשבנה "הכנסה טכנולוגית".

2.      אושר לחברה, כי הקניין הרוחני של התוכנה שרכשה מהחברה הזרה, הינו תוכנה המהווה "נכס לא מוחשי מוטב".

3.      חישוב ה"הכנסה הטכנולוגית המועדפת"תיעשה בכל שנה בהתאם לקבוע בתקנות. ההכנסה הטכנולוגית תהא בניכוי הכנסה מנכס לא מוחשי המשמש לשיווק.

במסגרת החלטת המיסוי נקבעו מגבלות ותנאים נוספים

מתן בונוס במסווה של הקצאת מניות, מיסוי הייטק
עמדה חייבת בדיווח 68/2019
January 6, 2020

בהתאם לעמדת רשות המיסים, יראו מניות שהוקצו לעובד, לרבות דיבידנד שהתקבל מכוחן, כמניות לעניין סעיף 102 לפקודה, רק ככל שהמניות הינן בעלות זכויות מלאות וקבועות ברווחים ובזכויות ההצבעה (מניות בעלות זכויות הצבעה אשר הוצמד להן הסכם יפוי כח – פרוקסי, יראו בהן מניות בעלות זכויות הצבעה), כך שאינן פוקעות, אינן משתנות ואינן תלויות או כפופות להחלטות דירקטוריון או אסיפה כללית.

נציין, כי במסגרת העמדה, נקבעו מספר תנאים בהתקיימם עשויה המניה המוקצית שלא להוות מניה כמשמעותה בסעיף 102 לפקודה, ואת הדיבידנד המתקבל מכוחה כהכנסה לפי סעיף 2(1) או 2(2) לפקודה.

האם "שינוי מודל עסקי" מהווה בהכרח אירוע מס?
ע"מ 26342-01-16
December 18, 2019

רקע: בתחילת שנות ה-2000, הוקמה חברה פרטית תושב ישראל, אשר מוזגה במרוצת השנים לחברת ברודקום סמיקונדקטור (להלן: "המערערת").

המערערת עוסקת ביצור ושיווק רכיבים לתשתיות תקשורת. המערערת הוחזקה בשיעור של 100% על ידי חברה זרה תושבת ארה"ב (להלן: "חברת האם"). בשנת 2009, נרכשו כלל מניות חברת האם על ידי חברה זרה אחרת תושבת ארה"ב (להלן: "ברודקום") בתמורה לכ- 200 מיליון דולר (להלן:"עסקת רכישת המניות"). על מנת להשלים את עסקת רכישת המניות,המערערת פנתה למדען הראשי בבקשה בכתב להעברת הידע שפותח על ידה, ונהנה מתמיכת המדען, לחו"ל. המדען הראשי אישר את הבקשה וזאת בכפוף לתשלום סך של כ- 58מיליון ₪. לאחר עסקת רכישת המניות, ערכה המערערת שלושה הסכמים עם חברת ברודקום וחברות קשורות נוספות (להלן: "קבוצת ברודקום"). בשנת 2012, כחלק משינוי גלובלי בקבוצת ברודקום, מוזגה חברת האם לברודקום. כפועל יוצא מהאמור,המערערת הפכה להיות חברת בת בבעלות מלאה של ברודקום.

טענת המשיב: לעמדת המשיב, המערערת בעקבות ההסכמים השונים עם קבוצת ברודקום, הפכה מחברה שעוסקת במו"פ לחברה שכל עיסוקה זה מתן שירותי פיתוח לחברה שרכשה אותה. ומשכך,הלכה למעשה, המערערת ביצעה "שינוי מודל עסקי" ("שינוי מבנה עסקי"). מכלול ההסכמים עם קבוצת ברודקום מלמדים, כי המערערת העבירה לקבוצת ברודקום את הפונקציות, הנכסים והסיכונים (FAR – Functions, Assets, Risk) הקשורים לפעילותה. העברה זו מהווה עסקה הונית המתחייבת במס.

טענתה מערערת: לעמדת המערערת, היא לא מכרה דבר. לעמדתה, היא רשאית "למסחר" את הקניין הרוחני שבבעלותה (IP)באמצעות הענקת רישיון שימוש (תוך התרת הבעלות בו בידה), כשבמקביל לכך היא גם מעניקה שירותי מו"פ הקשורים בידע עתידי המבוסס על הקניין הרוחני שנשאר בבעלותה. הדין החל על ההסכמים עם קבוצת ברודקום הוא הדין הקליפורני, לפיו אין  מדובר במכירה, אלא במתן זכות שימוש בקניין הרוחני. בנוסף טוענת המערערת, כי דיני המס בקליפורניה וישראל, אינם מכירים ב-FARכנכס שניתן למכור אותו.

החלטת בית המשפט: המילים "שינוי מודל עסקי" אינן מאין מילות קסם, שדי באמירתן בלבד כדי להביא לשינוי סיווגה של העסקה (ההסכמים בין המערערת לקבוצת ברודקום) בין הצדדים. השאלה שיש לשאול במצבים אלו היא: האם שינוי המודל העסקי לא היה בא לעולם או שלא היה בא לעולם באותם תנאים תוך קבלת פיצוי הולם,אלמלא היה מדובר בחברת אם ובחברת בת. הסוגיה שבפנינו מצויה בעולם "מחירי העברה". העיקרון המרחף מעל עולם זה הוא, כי שינוי המודל העסקי הביא עמו עסקה בתנאים או בשווי שאינם כבעסקה המתבצעת בין צדדים שאינם קשורים. לעמדת בית המשפט, שינוי המודל העסקי שהתבצע במקרה דנן, מוביל למסקנה, כי מהותם הכלכלית האמתית של ההסכמים בין המערערת לקבוצת ברודקום אינה שונה מהאופן שבה היא הוצגה ועל כן יש לקבל את דיווחיה של המערערת ולבטל את השומה.

החלטת מיסוי 6003-19 בעניין מפעל תעשייתי הפועל בתחום התוכנה
החלטת מיסוי
December 2, 2019

רקע: החברה הינה חברת פרטית אשר פיתחה תוכנה לביצוע קמפיינים של פרסום ללקוחות ברחבי העולם. הכנסות החברה נובעות מדמי שימוש בתוכנה. בחברה מועסקים 6עובדים (3 עובדי פיתוח במשרה מלאה ו-3 עובדי שיווק ותפעול). הוצאת השכר של עובדי הפיתוח נרשמים כהוצאות מו"פ בדוחותיה הכספיים. בנוסף כל הציוד שמשמש את הפעילות הייצורית של החברה (מחשבים, תוכנות וכיוצ"ב) נמצאים בבעלותה ורשומים בספריה החל ממועד פעילותה. הקניין הרוחני (IP) הנובע מפיתוח התוכנה,לרבות מלוא הסיכונים והסיכויים הנובעים ממנו, נרשם במלואו בבעלותה של החברה בישראל.

פרטיה בקשה: לאשר כי המפעל של החברה הנו "מפעל תעשייתי", וכי הכנסותיה ממתן זכות שימוש בתוכנה מהוות "הכנסה מועדפת", בהתאם לסעיף 31 לחוק לעידוד השקעות הון.

החלטת המיסוי: נקבע, כי מפעלה של החברה הינו "מפעל תעשייתי" וזאת בהתבסס על פעילותה של החברה שהינה פעילות ייצורית של פיתוח תוכנה. בנוסף, נקבע שהכנסותיה של החברה הינן "הכנסה מועדפת" מאחר והן נובעות ממתן זכות שימוש בתוכנה.

מתן זכות שימוש בתוכנה כ"הכנסה טכנולוגית"
החלטת מיסוי 9101/19
October 25, 2019

רקע: חברה תושבת ישראל, פתחה פלטפורמה דיגיטלית להשוואה מקוונת של מחירי כרטיסים להופעות ואירועי ספורט ברחבי העולם. החברה מתקשרת עם ספקים דיגיטליים שונים שמוכרים כרטיסים ברחבי העולם כך שהנתונים והפרמטרים לגבי הכרטיסים נשאבים באופן אוטומטי ממאגרי המידע של הספקים ומוצגים באתר החברה, בעוד שרכישת הכרטיסים המתבצעת על ידי הלקוח מבוצעת ישירות מול ספקי החברה ולא מול החברה. שירותי החברה מוצעים ללקוחות בחינם. הכנסות החברה הינן מעמלות מהספקים בגין כל מכירה בפועל של כרטיס ללקוח שהופנה לאתר של אחד הספקים באמצעות הפלטפורמה של החברה. מפעל החברה הינו "מפעל טכנולוגי מועדף" כהגדרת מושג זה בסעיף 51כד לחוק עידוד השקעות הון (להלן: "החוק").

הבקשה: לאשר כי הכנסות החברה מהוות "הכנסה טכנולוגית" כהגדרת מונח זה בסעיף 51כד לחוק.

החלטת המיסוי ותנאיה:

1.     אושר לחברה, כי הכנסותיה ממתן זכות שימוש בתוכנה כאמור לעיל תיחשבנה "הכנסה טכנולוגית" וזאת בכפוף לעמידתה בהגדרת"מפעל טכנולוגי" בכל שנה.

2.     חישוב ה"הכנסה הטכנולוגית המועדפת" תיעשה בכל שנה בהתאם לקבוע בתקנות לעידוד השקעות הון (הכנסה טכנולוגית מועדפת ורווח הון למפעל טכנולוגי).

3.     אם לא יתקיימו לגבי החברה בשנת מס כלשהי,תנאי מן התנאים המנויים בהגדרה "מפעל טכנולוגי" לפי העניין שבסעיף 51כד לחוק, לא תיחשב הכנסתה של החברה כ"הכנסה טכנולוגית" באותה שנה. אישור זה מותנה בהצהרת החברה על גבי טופס 973, לפיה עמדה החברה בתנאים שנקבעו באישור, בחוק ובתקנות. הצהרה זו, תוגש לפקיד השומה יחד עם דוח המס השנתי.

טיוטת צו מס הכנסה (סוגי שותפויות שיש לראותן כחברה)
דינים
October 7, 2019

ההסדר הקבוע בסעיף 63(ד) לפקודת מס הכנסה (קביעה בצו סוגי שותפויות שיראו אותן לעניין הפקודה כחברה) קובע, כי יראו את השותפות לעניין הפקודה כאילו היא חברה, וסכום שחילקה השותפות לשותפים יראוהו כדיבידנד. באמצעות ההסדר הנקבע בסעיף זה, מתאפשר פיקוח יעיל על שותפויות הנסחרות בבורסה לניירות ערך. כיוון שברירת המחדל היא ששותפות היא ישות שקופה, כללי המיסוי הרגילים היו מצריכים דיווח של כל אחד ממחזיקי יחידות ההשתתפות בקרב הציבור בשנת מסבה הופקה או נצמחה הכנסת השותפות. החלת מבנה מיסוי דו-שלבי סעיף 63(ד), מאפשר לשותפות להיות ישות סגורה מבחינת דיני המס, וכתוצאה מכך מייעל את הפיקוח עליה וחוסך בנטל רגולטורי משמעותי כלפי מחזיקי יחידות ההשתתפות.

במהלך חודש מאי 2019, תוקן תקנון הבורסה לניירות ערך על מנת לאפשר לשותפויות מחקר ופיתוח להיסחר. תקנון הבורסה בנוסחו החדש קובע, כי רישום למסחר ניירות ערך של שותפות מוגבלת, מותנה בכך שעיסוקה הבלעדי הוא בתחום מחקר ופיתוח. בהקשר זה, קובע התקנון תנאים לרישום למסחר ניירות ערך בשותפות. בין היתר, קובע התקנון, כי ניירות ערך של שותפות מוגבלת שתחום פעילותה הינו מחקר ופיתוח, כהגדרתם בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד-1984 ,ירשמו למסחר, בכפוף לכך שבהסכם השותפות התחייבה כי מדיניות ההשקעה שלה היא השקעה במספר פרויקטים, וכן התחייבה כי סכום ההשקעה בפרויקט בודד בו היא משקיעה לראשונה, לא יעלה על 40% מנכסי השותפות, כמפורט בתקנון. לעניין זה, מגדיר התקנון "פרויקט" כהשקעה של השותפות או של תאגיד המוחזק על ידי השותפות, במחקר או פיתוח כמשמעותם בחוק המו"פ, וכן שהתקבל אישור רשות החדשנות בגין כל פרויקט בו תשקיע לראשונה (בהתאם לנוהל המפורט בתקנון) או שהתקבל אישור רשות החדשנות לכך שההשקעה מקיימת את מטרות חוק המו"פ. נוסחו המוצע של הצו יאפשר לראות בשותפות העוסקת במחקר ופיתוח ומקיימת את תנאי הרישום למסחר על פי תקנון הבורסה, כאילו היא חברה.

הקצאת אופציות לעובדים (סעיף 102 לפקודת מס הכנסה)
פסיקה בית משפט מחוזי ע"מ 55937-01-17
July 28, 2019

השאלה המשפטית: הכיצד יש לסווג תקבול אשר שולם למערער על ידי החברה. האם כדיבידנד בגין מניות החברה בהן החזיק המערער (מניות המקנות דיבידנד בלבד) או שמא יש לסווג את התקבול כהכנסה מהשתכרות או טובת הנאה במסגרת יחסי עובד מעביד?

החלטת בית המשפט: אין מחלוקת כי במקרה דנן פקיד השומה אישר את בקשת החברה לתכנית הקצאת המניות לעובדים. אישור תכנית הקצאת המניות אין בו כדי לשלול את סמכות פקיד השומה לבחון את מהות התקבול אותו קיבל המערער. יחד עם זאת, אין בידי פקיד השומה לקבוע את השומה על בסיס טענות כנגד תכנית שהוא עצמו אישר,זאת בניגוד למקרה בו לא התקבל אישור לתכנית הקצאת המניות.  מוסיף בית המשפט, כי תכנית הקצאת מניות מאושרת לא תחסה תחת סעיף 102 לפקודת מס הכנסה רק במקרים בהם לא יכולה להיות מחלוקת כי הסדר המס בסעיף 102 אינו אמור לחול על תכנית כאמור. לבסוף מקבל בית המשפט את טענת המערער וקובע, כי לאור כך שאופי המניות והזכויות הנובעות מהן פורטו בתכנית הקצאת המניות המאושרת, הקצאת המניות במקרה הנדון מקיימת את התכלית שבבסיס סעיף 102לפקודה.

הכנסה ממתן זכות שימוש בתוכנה מהווה "הכנסה מעודפת" הזכאית להטבות מס
6003/19 החלטת מיסוי
July 22, 2019

במסגרת החלטת המיסוי התבקש לאשר לחברה ישראלית פרטית המעסיקה 6 עובדים, כי הכנסותיה ממתן זכות שימוש בתוכנה (בדיקת קמפיינים של פרסום) מהוות "הכנסה מעודפת"בהתאם לסעיף 51 לחוק עידוד השקעות הון.

לאור כך שהחברה עונה לדרישות חוק עידוד השקעות הון (היות והמדבור במפעל תעשייתי שפעילותו פעילות ייצורית), אושר לחברה כי הכנסותיה מהוות "הכנסה מועדפת" ומשכך היא זכאית להטבת המס (הפחתה בשיעור המס).

מידע נוסף

הכרה כחברה מבצעת מו"פ עבור חברה בינלאומית – חוק עידוד השקעות הון

בהתאם לתנאים המפורטים בחוק לעידוד השקעות הון, חברה המחזיקה באישור מאת רשות החדשנות כי היא חברה המבצעת מחקר ופיתוח לתושב חוץ ועומדת בדרישות החוק, תהא זכאית לשיעורי מס מופחתים בגין הכנסתה ממו"פ עבור תושב החוץ.

הכרה בהוצאה לטובת מחקר מדעי – פקודת מס הכנסה

סעיף 20א לפקודת מס הכנסה מתיר ליחיד או חברה לנכות כל סכום של הוצאה שהושקעה לצורך מחקר ופיתוח למעט הוצאה שהוצאה על נכס שנדרש עליו ניכוי פחת לפי סעיף 21 (פחת נכסים).נבהיר כי בכדי לקבל את ניכוי ההוצאה למו"פ יש לעמוד במספר תנאים נוספים המפורטים בסעיף.

הכרה כחברת ביוטכנולוגיה/ ננוטכנולוגיה/ בעלת ידע כשיר – חוק עידוד השקעות הון

בדומה לחברה המבצעת מחקר ופיתוח עבור תושב חוץ, גם חברות אשר יעמדו בתנאי החוק ויוגדרו כחברות ביוטכנולוגיה או ננוטכנולוגיה או בעלות ידע כשיר (ידע שפותח בישראל ונרשם בגינו פטנט או שהרשות לחדשנות קבע כי המדובר בידע כשיר) יהיו זכאיות להטבות מס כגון שיעורי מס מופחתים בגין הכנסתם מפעילות זו.

הטבת מס בעת שינוי מבנה – פרק ה2' לפקודת מס הכנסה והתקנות מכוחו

הטבת מס משמעותית ניתנת לחברות המוגדרות כחברות עתירות מחקר ופיתוח (התנאים להגדרה זו מפורטים בפקודת מס הכנסה ובתקנות מכוחה). בהתאם למפורט בתקנות (שינוי מבנה שלחברות עתירות מחקר ופיתוח), החברה תהיה זכאית להגמשת התנאים בהם היא תצטרך לעמוד בעת ביצוע שינוי מבנה.

Hold Back

מטרת מנגנון ה - Hold Back היא חלוקת התמורה המגיעה למייסד או עובד מפתח בקשר למכירת מניותיו בחברה וזאת לאור רצון הרוכש לוודא כי המייסד או עובד המפתח ימשיך לעבוד בחברה למשך תקופה ארוכה לאחר מכירת מניותיו. במידה והמייסד או עובד המפתח חדל לעבוד בחברה בתקופה המוגדרת, הרי שלא יהיה זכאי לייתר התמורה. בכדי שעסקת מכירת המניות המכילה את מגנון ה - Hold Back תחשב כרווח הון בידי המייסד או עובד המפתח עליה לעמוד בתנאי רשות המיסים כפי שפורסמו בחוזר "מנגנוני שימור ומגבלות על מייסדים ועובדי מפתח".

Reverse Vesting

מטרת מנגנון ה - Reverse Vesting היא שימור וחיזוק הקשר בין המייסדים או עובדי המפתח לחברה. וזאת על ידי הטלת מגבלות על מניות המייסדים או עובדי המפתח במשך תקופה מסוימת והגדרת זכויותיהם וחובותיהם בקשר לפעילות החברה. לרוב מנגנון זה מוסדר בהסכם המייסדים או כדרישה של משקיע בחברה (שתמחר את השקעתו, בין היתר, על ההנחה שהמייסדים או עובדי מפתח ימשיכו לעבוד בחברה בפיתוח נכסיה). בנוסף לאמור, במסגרת הסדרת המנגנון, נקבע גם מחיר המניות שאותן רשאים לרכוש החברה או בעלי המניות האחרים מהמייסדים או עובדי המפתח.
בכדי שעסקת מכירת המניות המכילה את מגנון ה - Reverse Vesting תחשב כרווח הון בידי המייסד או עובד המפתח עליה לעמוד בתנאי רשות המיסים כפי שפורסמו בחוזר "מנגנוני שימור ומגבלות על מייסדים ועובדי מפתח".

השקעה במניות כהוצאה - חוק האנג'לים

משקיעים אשר ישקעו את כספם בחברות ישראליות המצויות בשלב ה-seed(שלב ראשוני של פעילות מחקר ופיתוח), תוכר להם ההשקעה בדרך של ניכוי סכום ההשקעה מההוצאות השוטפות שלהם. נבהיר כי על החברה לקבל את אישור רשות החדשנות בכדי שהשקעה במניותיה על ידי היחיד תוכר לו כהוצאה וכמו כן לעמוד בתנאים נוספים המפורטים בחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012.

ESPP(Employee Stocks Purchase Plan)

מכשיר ה – ESPP מאפשר לעובד לרכוש מניות בהנחה בחברה המקצה, בצורה יעילה ונוחה וזאת על ידי הפרשת חלק ממשכורתו לטובת רכישת המניות. מכשיר זה נחשב למקובל ונהוג בכל בעולם לרכישת מניות על ידי עובדים.
לאור האמור, פרסמה רשות המיסים שני מסלולים ירוקים לדיווח:
טופס 926 –תכנית ESPP עם נאמן במסלול רווח הון. טופס 927 –תכנית ESPP שאינו באמצעות נאמן.

סעיף 102 לפקודת מס הכנסה (הקצאת אופציות לעובדים) – רקע כללי

סעיף 102 והכללים מכוחו, קובעים את אופן המיסוי בעת אירוע הקצאת אופציות או מניות לעובד. הסעיף מבחין בין שני מצבים עיקריים:
הקצאה באמצעות נאמן

  • ההקצאה בוצעה על ידי חברה מעבידה.
  • המניות והזכויות המוקנות מכוחן, הופקדו בעת ההקצאה בידי נאמן עד תום תקופת הבשלה מינימלית הקבועה בסעיף.

מסלולי המיסוי בהקצאה באמצעות נאמן

  • מסלול הכנסת עבודה: במסלול זה, הכנסתו של העובד במועד המימוש תמוסה כהכנסה לפי סעיף 2(1) או 2(2) בניכוי הוצאות הרכישה והמכירה של העובד.
  • מסלול רווח הון: במסלול זה, הכנסתו של העובד במועד המימוש תמוסה כהכנסה הונית (שיעור מס של 25%).
    חריג: המניה/ אופציה המוקצית היא של חברה ציבורית או חברה שנרשמה למסחר בתוך 90 יום מיום ההקצאה. במצב זה, מיסוי ההכנסה בידי העובד תתחלק לשניים – חלק מההכנסה תמוסה לפי סעיפים 2(1) או 2(2) לפקודה, והיתרה תמוסה לפי שיעור מס של 25% (רווח הון).

הקצאה שלא באמצעות נאמן
ככלל, הקצאת מניות שלא באמצעות נאמן, תחויב במס במועד ההקצאה כהכנסה לפי סעיף2(1) או 2(2) לפקודת מס הכנסה, ובמועד המימוש (מכירה של המניה או אופציה,"מס יציאה" - סעיף 100א לפקודת מס הכנסה "מס יציאה") יחויב העובד בגין הכנסתו לפי רווח הון.
נבהיר, כי במסגרת הסעיף נקבעו חריגים לאמור לעיל, והוראות נוספות, ובכל מקרה יש להיוועץ במומחה.

הטבות לעובד מדעי (בשנת שבתון) – חוק לעידוד מחקר פיתוח וחדשנות

בהתאם לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות, עובד מדעי העומד בתנאים הבאים יהיה זכאי לשיעור מס שלא יעלה על 35% מהכנסתו בתקופת ההטבה (18 חודשים): העובד זכאי לשנת שבתון ממקום עבודתו, העובד מועסק בתקופה זו במחקר ופיתוח שאושר על ידי המדען הראשי, העובד קיבל אישור מרשות החדשנות.

תגמול מבוסס הון שהבשלתו תלוית ביצועים (הקצאת אופציות לעובדים) – חוזר מס הכנסה 18/2018

חברות רבות (בעיקר בתחום הטכנולוגי), נוהגות לתמרץ עובדיהם באמצעות אופציות, מניות או יחידות השתתפות (להלן: "ההטבה לעובד"), וזאת בכדי לשמר את עובדיהם לטווח ארוך. הזכאות להטבה לעובד מוגדרת, בין היתר, על ידי החברה באמצעות "תקופת הבשלה" – תקופה המוגדרת בזמן ו/או ביצועים ו/או תנאי שוק, שרק בהתקיימה, נצמחת לעובד הזכאות להפוך לבעל מניות מן המניין. במסגרת סעיף 102 לפקודה והכללים מכוחו (העוסקים באופן מיסוי הקצאת מניות לעובדים), לא נקבעו הוראות מיוחדות לעניין תקופת ההבשלה למעט תקופת זמן מינימלית של שנתיים במסלול רווח הון באמצעות נאמן, והדבר נשאר לשיקול דעתה של החברה המקצה. לאור האמור ועל מנת ליתן וודאות לעניין אופן מיסוי ההטבה לעובד (הן מצד החברה המקצה והן מצד העובד), הוציאה רשות המיסים חוזר זה המבטא את עמדתה אימתי הטבה לעובד התלויה בביצועים או בתנאי שוק תחשב כהקצאה העומדת בתנאי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה. נציין, כי במסגרת החוזר גם נקבע כי במקרים מסוימים תקופת הבשלה התלויה באירוע מסוג EXIT או הנפקה לבורסה, אינה נכנסת בגדרי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה. ויראו את המניות המוקצות ככאלו הניתנו במסגרת יחסי עובד-מעביד ואשר ההכנסה הנובעת מהן תסווג כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) או 2(1) לפקודה.
נבהיר כי במסגרת החוזר נקבעו הוראות נוספות, ובכל מקרה יש להיוועץ במומחה.