חייג עכשיו
ROY KARIV LAW FIRM | רועי קריב משרד עורכי דין
חייג עכשיו
ROY KARIV LAW FIRM | רועי קריב משרד עורכי דין
משרדנו מעניק מגוון שירותים משפטיים-מיסוים ללקוחותיו, הכוללים בין היתר:
  • חוות דעת משפטית המספקת כלים מקצועיים וודאות ללקוח.
  • בקשה למתן החלטת מיסוי במקרי קצה בהם הדין אינו חד משמעי, תוך ניהול מו"מ עם הגורמים הרלוונטיים ברשות המיסים.
  • ניהול דיוני שומה/ השגה מול רשות המיסים.
  • ייצוג בבית משפט בהליכים אזרחיים ופלילים.
  • ליווי שוטף של יחידים וחברות ומתן מענה מהיר לסוגיות מסויות שונות.

KLF
Israeli Tax Law Firm

מיסוי יחיד

רקע

יחיד יחויב במס בישראל בשני מקרים עיקריים:
האחד – יחיד תושב ישראל לצורכי מס(בהתאם להגדרת "תושב ישראל" בפקודה מס הכנסה ולהבדיל מהגדרת "אזרח ישראלי" בהתאם לחוק האזרחות) אשר הפיק הכנסה בישראל או מחוץ לישראל.
השני – יחיד תושב חוץ אשר הפיק הכנסה בישראל. יחד עם זאת, במקרים רבים ניתן להקטין את חבות המס של היחיד (תושב ישראל או חוץ) באמצעות שימוש מושכל בדיני המס המאפשרים ניכויים, קיזוזים ופטורים על ההכנסות השונות שהפיק היחיד.

שירותי המשרד

על מנת להגיע לתוצאת המס הטובה ביותר עבור הלקוח, משרדנו מתכנן ומיישם אסטרטגיה מיסוית-אישית לכל לקוח, המנצלת בצורה הטובה ביותר את שלל זכויותיו להקטנת חבות המס שלו.

  • ליווי ומתן ייעוץ מס שוטף
  • הגשת בקשות לגילוי מרצון
  • pre ruling - קבלת אישורים מראש מרשות המיסים בנושאים שונים
  • מתן חוות דעת משפטיות-מיסויות מורכבות בנושאים שונים.
  • ייצוג בפני הערכאות השונות
  • ייצוג בדיוני שומה/ השגה בפני רשויות המס השונות
  • תכנוני מס מותאמים אישית לכל לקוח

החלטות בנושא

August 9, 2021

ע"מ 13328-11-1

מס יסף ופריסת רווח הון

[הבהרה: סעיף 121ב לפקודת מס הכנסה (מס על הכנסות גבוהות), מהווה מעשה חקיקה המבקש ליצור הסדר שלם וייחודי הקובע מס נוסף על כלל הרווחים שהתקבלו בשנת המס למי שהכנסתו החייבת באותה שנה מכלל המקורות עלתה על הסף הקבוע בסעיף – נכון לשנת 2021 640,000 ₪].

 

בשונה מסעיף 121(ד) הדן באופן ישיר בכנסות הקבועות בסעיף 8(ג) לפקודה אין בסעיף הפניה לסעיף 91(ה) לפקודה, הדן בפריסת רווח הון. ראוי להבהיר, כי לעמדת בית המשפט, העדר הפניה לסעיף 91 (ה) אינו השמטה שבטעות אלא אמירה שבשתיקה כי הפריסה שתותר לצורך חישוב ההכנסה החייבת החבה במס הנוסף (מס היסף), היא לגבי הכנסה בעלת גוון סוציאלי המנויה בסעיף 8(ג) ולא הכנסה הונית (סעיף 91 לפקודה).

 

מהאמור עולה, כי הגם שאין מניעה לערוך פריסה לצרכי חישוב שעור מס רווח ההון החל על אותו רווח , עצם החיוב במס היסף יחושב על מלוא ההכנסה החייבת שהתקבלה בשנת המס מכל המקורות לרבות רווח הון.

July 14, 2021

ע"א 5369/18

סיווג תשלום למפיץ בלעדי בתמורה לקיצור תקופת הסכם ההפצה

במסגרת פס"ד דן בית המשפט העליון בשאלה, מהו טיבו של תשלום המשולם על ידי יצרנו של מוצר לסוכן שבידו הסכם להפצתו הבלעדית של המוצר בתמורה לקיצור תקופת ההתקשרות נשוא ההסכם? האם מדובר בהכנסה הונית, הצומחת ממכירתה שלזכות ההפצה תמורת התשלום ששולם, אשר בגינה יחוב המפיץ במס רווחי הון, או שמא מדבור בהכנסה פירותית, הצומחת מהתשלום בגין אובדן רווחים, אשר בגינה יחוב המפיץ במס שולי?

 

במבט על, ניתן לומר כי לא קיים מבחן ממצה אחד אשר לפיו נוכל לקבוע באופן אחיד ולגבי כלל המקרים האם לפנינו הכנסה פירותית או הכנסה הונית. עסקינן במבחן רב משתנים. ודוק –המבחנים שבידנו (מבחני העסק), הם מבחני עזר בלבד. כל הכנסה צריכה להיבחן על פי אמות המדיה המתאימות לה, בהתאם לנסיבות הפקתה, תוך שימוש במבחני העזר שהותוו לאורך השנים.

 

סעיף 89(ג) לפקודת מס הכנסה, קובע עיקרון (פירותי והוני – פירותי עדיף)שנועד לשמש כמשקל נגד ליתרון שיש לנישום על פקיד השומה, ואשר תכליתו להכריע לטובת פקיד השומה במקרים בהם מתעורר ספק, ואז לסווג את ההכנסה כפירותית.

 

כאן המקום להתעכב על עקרון יסוד בדיני המס הקובע, כי דין הפיצוי שמקבל נישום כדין הפרצה אותה הפיצוי אמור למלא. משמעות הדברים היא, כי סיווגו של הפיצוי הוא הליך דו- שלבי: ראשית, יש לוודא מהי הפרצה שהפיצוי נועד למלא כעניין שלעובדה, דהיינו: מהו הנזק שבגינו משולם הפיצוי; ולאחר מכן, יש לבחון את טיבה של הפרצה האמורה, כפרצה פירותית או הונית, כעניין משפטי לפי דיני המס.

 

האם הוויתור על עצם הזכות לתבוע בגין הפרת חוזה, לרבות ביטול החוזה שלא בהתאם לתנאיו, נמצא טפל ביחס להטבת הנזק נשוא התביעה, ואותה הטבת נזק – שהיא העיקר – באה לסתום את "החור הכלכלי" שבהפסד רווחים מעבודה או מעסק, מן הדין יהיה לסווג את התשלום עבור הוויתור כאמור כהכנסה פירותית. הבחנה זו שבין העיקר והטפל היא הבחנה מהותית-כלכלית. מילותיו של הסכם הפיצויים שבו עסקינן מסמנות את תחילתה של מלאכת ההבחנה, ולא את סופה.

 

ההבחנה בין עיקר וטפל נעשית אף היא בעזרת מבחני עזר. אחד ממבחנים אלו מעמיד לדיון את השאלה האם ביטול החוזה שבגינו משולם הפיצוי מחסל את העסק של מקבלו או פוגע במבנהו הבסיסי של העסק עד כדי איון של עיקר פעילותו. אם כך יהיו פני הדברים, ייחשב הפיצוי להוני ומקבלו יחוייב מס בגין רווח הון. מאידך, אם העסק של מקבל הפיצוי יכול להמשיך להתקיים ולהפיק רווחים בזכות התקשרויות בחוזים אחרים, הדומים לזה שבוטל, אזי ייחשב התקבול לפירותי במהותו ומקבלו יחוייב במס בגין הכנסה רגילה.

June 22, 2021

ע"א 1839/19

סיווג מחדש של חלק מהתמורה שקיבל היחיד במסגרת עסקת מיזוג כתמורה ממכירת מוניטין

על פי רוב נישום לא יהא זכאי לסווג מחדש את עסקאותיו לצרכי מס. ככלל, סיווג מחדש של עסקאות למטרות מיסוי יכול שייעשה אך ורק לפי דרישת המדינה המיוצגת על ידי רשויות המס ופקידי שומה. בכפוף למקרים נדירים שבנדירים, סיווג מחדש של עסקה על ידי נישום שהיה צד לה איננו מהלך שניתן לאפשרו במסגרת דיני המס הקיימים. דוקטרינת הסיווג מחדש קובעת, כאמור, כי בענייני מיסים מהות העסִקה גוברת על צורתה, ולא להיפך. הווה אומר: רשויות המס מוסמכות, ולעתים אף חייבות, למסות רווחים מעסִקה כזאת או אחרת בהתאם למהותה הכלכלית ולא על פי החזות המילולית- הפורמאלית שהעניקו לה הצדדים.

 

לעמדת בית המשפט העליון, רק במקרים חריגים שבחריגים  יהיה בידי הנישום לסווג מחדש עסקה שהלה ביצע. כדי להיכנס לגדרו של מקרה חריג כאמור, יהא הנישום חייב להוכיח בראיות ברורות ומשכנעות כי היתה לו סיבה מוצדקת לעצב את העסִקה כפי שבחר לעצב אותה, וכי מהותה האמתית של העסִקה היא זו אשר לה הוא טוען אחרי המעשה. מדובר בנטל שכנוע כבד, שבעיקרו נועד לקזז את יתרון המידע של הנישום על פני פקיד השומה.

June 6, 2021

ע"מ 54085-01-19

ייחוס לשנים פתוחות לגידול הון בלתי מוסבר של הנישום

[הבהרה: בית המשפט עמד על כך שהצהרות הון משמות ככלי לבחון את נכונות הדיווח. משהוכח גידול הון (לכאורה), נדרש הנישום לספק הסברים לגידול ההון ולהוכיח את מקור הכנסותיו].

 

כאשר פקיד השומה משווה בין שתי הצהרות הון שהגיש הנישום ומוצא גידול הון בלתי מוסבר, ייחס פקיד השומה את הפרשי ההון של הנישום להכנסתו של הנישום בשנים "הפתוחות", כך שלכל שנה ייוחס חלק שווה וזאת אלא אם יוכח אחרת על ידי הנישום.

May 3, 2021

ע"א 4816/20

פסיקת פיצויים במצב שבו הניזוק טוען להכנסה לא מדווחת

ישנם מספר "כללי אצבע" בבוא של בית המשפט לפסוק פיצויים במצב שבו הניזוק טוען להכנסה לא מדווחת ("בשחור"):

1.       על הניזוק-התובע נטל הוכחה מוגבר להוכחת גובה השתכרותו הלא מדווחת.

2.       אין מקום להשתמש בנקודות מוצא כמו שכר מינימום או שכר ממוצע במשק לצורך הערכת גובה ההכנסה הלא מדווחת.

3.       גם משהוכחה ההכנסה לא מדווחת, יש להפחיתה לצורך חישוב הפיצויים, ולו במעט לאור השיקולים האמורים לעיל.

4.       יש להתייחס בחומרה רבה יותר למצג פוזיטיבי של אי השתכרות כלפי הרשויות (למשל, דיווח כוזב לבית המשפט בהליך אחר או דיווח כוזב לביטוח הלאומי לשם קבלת קצבה) להבדיל מאי דיווח "פסיבי", בבחינת מעין יישום של דוקטרינת ההשתק השיפוטי.

5.       יש להתייחס בחומרה רבה יותר לאי דיווח של עצמאי מאשר לאי דיווח של שכיר שמעבידו לא הנפיק לו תלוש משכורת.

6.       יש להתייחס בחומרה רבה יותר לניזוק החי מאשר לתביעת אלמנה ותלויים.

December 27, 2020

ע"מ 2929-12-17

גביית חוב מס הכנסה לפי סעיף 119א לפקודה

האם בידי רשות המיסים לגבות חוב מס של החברה מבעל השליטה בה? בגדול התשובה היא כן.

 

סעיף 119א לפקודת מס הכנסה, מתיר לרשות המיסים (בנסיבות המתאימות)לגבות חוב מס על ידי הרמת מסך ההתאגדות (בין הישויות המשפטיות השונות) וגביית חוב מס של ישות א' מישות ב'.

 

נבהיר, כי סעיף 119א לפקודה מתייחס להרמת מסך לשם גביית חוב מס בשלושה מצבים:

א.      העברת נכסים ללא תמורה או בתמורה חלקית, מבלי שנותרו לחייב אמצעים לתשלום המס. במצב זה ניתן לגבות את חוב המס ממקבל הנכסים וזאת ללא תלות אם החייב במס התפרק או לא.

ב.       העברת פעילות לאדם אחר – במצב זה ניתן לגבות את חוב המס מהאדם האחר אליו הועברה הפעילות.

ג.       במידה והחייב במס (חוב מס סופי) התפרק או הפסיק פעילות, קמה חזקה (הניתנת לסתירה), שלפיה הנכסים של החייב הועברו לבעל השליטה בו, ללא תמורה ("הברחת נכסים") –במצב זה ניתן לגבות את חוב המס מבעל השליטה.

December 27, 2020

מה דינו של הסכם שומה שנכרת בין פלוני לפקיד שומה א'? האם רשאי פקיד שומה אחר לדרוש את פתיחת אותו הסכם שומה לפי סעיף 147 לפקודת מס הכנסה?

סעיף 147 לפקודה מסמיך את המנהל לעיין, לתקן או לבטל כל הליך לפי הפקודה (והכל במסגרת הזמן הקבועה בסעיף). מטרות הסעיף הן להבטיח שוויון בין נישומים, להבטיח גביית מס אמת ולמנוע פגיעה בקופה הציבורית עקב טעויות מקצועיות שלפקיד השומה. נבהיר, כי סעיף זה מהווה חריג לעקרון סופיות השומה.

 

במקרים בהם מדובר בשומה אשר נערכה בהסכם, הכלל הוא כי השימוש בסעיף147 לפקודה ייעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד. שכן נדרשת הצדקה מיוחדת וזאת לאור ציפייתו הסבירה של הנישום (יחיד או חברה) שחבות המס בעניינו היא סופית – גורם הוודאות.  

 

חובת ההגינות המוטלת על רשות המיסים דורשת מהמנהל לפתוח הסכם שומה רק לאחר ביצוע איזון ראוי בין כלל השיקולים, הנסיבות והנזק שעלול להיגרם לנישום, ולאחר שראה כי קיימות הצדקות משמעותיות המטות את הכף לטובת פתיחת הסכם השומה.

 

חשוב לדעת, כי על פי רוב נטל השכנוע בערעורי מס מוטל על המערער/ת, אך בכל הנוגע להצדקה לפתיחת הסכם שומה נטל זה עובר לפקיד השומה. על פקיד השומה להראות כי התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות את פתיחת הסכם השומה.

December 27, 2020

הפרשי הון בלתי מוסברים

הפרשי הון לא מוסברים הם אותם הפרשים הנובעים מגידול בהון של הנישום, אשר לגביהם לא סופק הסבר מניח את הדעת לפקיד השומה. לאחרונה ניתן פס"ד ע"מ 8280-11-16, על ערעור שהוגש כנגד הוצאת שומה על פי מיטב השפיטה על ידי פקיד השומה, המבוססת על הפרשי הון שנתגלו בין שתי הצהרות הון שהגיש המערער לשנים 2005 ו –2012. לטענת פקיד השומה, גידול ההון של המערער אינו תואם את הכנסותיו המדווחות ואת ההוצאות שהוציא למחייתו ולמחיית בני משפחתו, ומכאן המסקנה כי המערער השמיט הכנסות מדוחותיו באופן המצדיק את הוצאת השומה לפי מיטב השפיטה. במסגרת החלטתו בערעור המערער קבע בית המשפט, כי צודק המערער בטענתו הכללית כי טבלאות המחיה מבוססות על אומדן ונתונים סטטיסטיים והן לא תמיד משקפות את רמת חייו של הנישום הספציפי שבמוקד הדיון, אך היות ולא הביא ראיות לסתור את עמדת פקיד השומה או ראיות שיש בהן להבהיר מה הייתה רמת חייו, לא מצא בית המשפט שיש מקום להתערב בקביעת פקיד השומה בעניין זה. האמור מלמדנו, כי ישנה חשיבות רבה לשמירת מסמכים וראיות תומכות גם בחלוף זמן רב, שכן בלעדיהם יהיה קשה עד בלתי אפשרי מבחינת הנישום, לטעון לרמת מחיה שונה מזו הנטענת על ידי פקיד השומה.

December 27, 2020

הכללים לטיפול בשומת נפטר

סעיף 120 לפקודת מס הכנסה, קובע את הכללים לטיפול בשומת נפטר ואת חובותיו של הנציג האישי החוקי –  למשל יורש או מנהל עיזבון. במצב בו פרטי היורשים וחלקם בירושה ידועים לרשות המיסים, יפתחו תיקים לכל אחד מהיורשים לגבי חלקו בירושה. במידה ויורשי המנוח אינם ידועים לרשות המיסים או לא ידוע לרשות שיעור חלקם בעיזבון או במידה וקיימת מחלוקת בין היורשים, ייפתח תיק עיזבון (לתקופת הביניים – עד שמלוא הפרטים החסרים יועברו לרשות) וזאת בכדי לאפשר את התשלום על חשבון המס (מקדמה) המגיע מהיורשים והגשת הדוחות בגין פעילות והכנסות העיזבון על ידי הנציג האישי החוקי.

May 12, 2020

מזמינים מאתרים בחו"ל? נעזרים בדואר ישראל? העדכון הזה עבורכם!

בעתירה שהוגשה לבג"ץ (6434/19) על ידי ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים. נדרשו הגורמים הרלוונטיים בשירות המדינה לאכוף את כל הדרישות הרגולטוריות המוטלות על כל מי שעיסוקו ביבוא מוצרים, לרבות תשלום מיסי יבוא, גם על דואר ישראל.

במסגרת הדיונים בין הצדדים, הצהירו שר האוצר, מנהל רשות המיסים – מינהל המכס ושר התקשורת, כי יחילו את הדין הנוגע לפיקוח על יבוא גם על דואר ישראל. משמעות הדבר היא כי החל מיום 15.2.2020, דואר ישראל  יחויב לבדוק את החבילות המגיעות לישראל באמצעות ובדומה לחברות שילוח פרטיות!

כאן -> http://bit.ly/37ZIKT4 תוכלו למצוא מדריך לייבוא אישי באמצעות דואר חבילות או חברות שילוח שפרסמה רשות המיסים.

September 11, 2020

36493-01-16

מיסוי הכנסות מדמי תיווך שלא דווחו והוחזרו ללקוחות

רקע: למערערים(בני-זוג) הוצאה שומה המבוססת על כספים שהופקדו בחשבון של המערערת. כספים אלו התקבלו במסגרת פעילותה של המערערת בשיווק מגרשים באיו"ש, ולפיכך קבע המשיב כי מדובר בהכנסה מ"עסק" החייבת במס.

עמדת המערערת: המדובר בעסקאות למכירת מגרשים שלא יצאו לפועל. וכי כל הכספים שהתקבלו בגינן הוחזרו ללקוחותיה.

עמדת המשיב: אף אם המערערת השיבה כספים ללקוחותיה, הרי שהיא מלכתחילה לא דיווחה על ההכנסות בגין אותם סכומים ולא הוכיחה כי השבת הכספים הם בגין הכנסות שדווחו מוסו בשנות המס שבערעור. משכך, לא ניתן להכיר באותם הפסדים כהוצאה.

החלטת בית המשפט: לא עלה בידי המערערת להוכיח, כי שהוחזרו ללקוחות הם אלה שהתקבלו בידה בשנות המס הרלוונטיות. לא מן הנמנע שהמערערת,שלא ניהלה ספרים ולא דיווחה בשום דרך על הכנסותיה, החזירה כספים שהתקבלו בידה בשנות מס קודמות לשנות המס שבשומה. מתוך חומר הראיות עולה, כי חלק משמעותי מהכספים שהוחזרו, עניינם בעסקאות שנעשו בשנות מס שקדמו לשנות המס שבערעור, ובהעדר על ראיה אחרת, יש להניח כי אף הכספים התקבלו באותן שנות מס קודמות. מצב הדברים העובדתי היחיד שמאפשר על פי הדין קיזוז הפסדים או ניכוי הוצאות בגין כספים שהוחזרו ללקוחות, הוא כאשר ההחזרים בוצעו בשנות המס שבהן נוצרו ההכנסות. במקרה דנן, לא הוכיחה המערערת שכך הדבר ועל כן קבע בית המשפט, כי יש לדחות את הערעור.

February 9, 2020

ע"מ 8280-11-16

הפרשי הון בלתי מוסברים

רקע: השומה שהוציא פקיד השומה למערער, מבוססת על הפרשי הון שנתגלו בין שתי הצהרות הון שהגיש המערער לשנים 2005 ו – 2012. לטענת פקיד השומה, גידול ההון של המערער אינו תואם את הכנסותיו המדווחות ואת ההוצאות שהוציא למחייתו ולמחיית בני משפחתו, ומכאן המסקנה כי המערער השמיט הכנסות מדוחותיו באופן המצדיק את הוצאת השומה לפי מיטב השפיטה.

החלטת בית המשפט: צודק המערער בטענתו הכללית כי טבלאות המחיה מבוססות על אומדן ונתונים סטטיסטיים והן לא תמיד משקפות את רמת חייו של הנישום הספציפי שבמוקד הדיון, אך היות ולא הביא ראיות לסתור את עמדת פקיד השומה או ראיות שיש בהן להבהיר מה הייתה רמת חייו, לא מצא בית המשפט שיש מקום להתערב בקביעת פקיד השומה בעניין זה.

January 28, 2020

ע"מ 12837-06-14

האם זכאיות יורשותיו של עזבון, לקזז מהכנסותיהם הפסדים מעסק והפסדי הון שהיו למנוח?

רקע: בשנת 2011, צבר המנוח הפסד מעסק ומשלח יד והפסד הון. בשנת 2012 נפטר המנוח ובסמוך לכך ניתן צו ירושה לפיו ירשו המערערות חלקים מעיזבונו של המנוח.

§        בשנת 2012הגישה אחת היורשות (להלן: "יורשת א'") דוח על הכנסותיה ממשכורת ומעסק. בשנת 2013 הגישה יורשת א' בקשה לתיקון הדוח לשנת 2012, במסגרתה ביקשה לכלולאת ההפסד מעסק ומשלח יד וכן את הפסד ההון שירשה מהמנוח . בשנת 2017, דחה פקיד השומה את בקשתה של יורשת א' בטענה כי אינה רשאית לכלול בדוחותיה הפסדים מועברים.  

§        בשנת 2012,דיווחה אחת היורשות (להלן: "יורשת ב'") על הפסד עסקי (בשל הוצאות שניכו מהכנסותיהם) ובנוסף דרשה לכלול את ההפסד מעסק ומשלח יד וכן את הפסד ההון שירשה מהמנוח. פקיד השומה דחה גם דוח זה וקבע כי אין להכיר בהוצאות שנוכו ואין לכלול בדוח הפסדים שצבר המנוח.

טענת המערערות: הפסדים צבורים בידי נישום מהווים"נכס" (ע"א 8876/09 ו- 3180/03). פרשנות תכליתית מובילה למסקנה שהזכות לקיזוז הפסדים מהווה חלק מעיזבונו של מוריש, המתיישבת עם עקרונות בסיסיים של צדק והגינות.

החלטת בית המשפט: מפירוט העובדות שאינן במחלוקת עולה, כי המנוח צבר הפסדים מעסק אותם לא הספיק לנצל טרם מותו, וכעת מבקשות המערערות לנצל הפסדים אלה להפחתת המס בו הן חייבות בדין הכנסותיהן. תכלית ההכרה בהפסד במישור הכלכלי עסקי, היא בשל היוזמה ונטילת הסיכון של יוצר ההפסד. בשל  תכונותיו, כישוריו והפוטנציאל שלו עצמו, בשל יכולתו להפוך את העסק לעסק מצליח ואגב כך להניע את הפעילות הכלכלית במשק ולהעשיר את קופת המדינה בדרך של תשלום מס – תכלית זו אחוזה בו ולא ביורשיו. נוכח כל האמור, נראה כי אין להתיר למערערות לקזז את ההפסדים מעסק והפסדי ההון  שהיו למנוח, וככל שיש טעמים להתיר קיזוז כאמור, על המחוקק לדון בעניין ולפעול לתיקון הוראות הפקודה כפי שימצא לנכון. הערעור נדחה.

January 1, 2020

ע"מ 47236-01-14 ע"א 9397/17

מהו דינם של תשלומים שהתקבלו בגין "הסכם אי תחרות"?

רקע: המערער חתם על "הסכם אי תחרות וייעוץ" בו התחייב שלא יהיה רשאי לעבוד בארץ או בחו"ל בין כשכיר ובין כעצמאי בכל תאגיד מתחרה, וזאת למשך שלוש שנים. כנגד התחייבותו קיבל המערער תשלום חד פעמי בסך 1.5 מיליון ₪ (להלן: "התשלום החד פעמי") ובנוסף 36 תשלומים חודשיים בסך 36,000 ₪ עבור שירותי ייעוץ וזאת באם יידרש בפועל לתת שירותי ייעוץ ובין אם לאו (להלן: "התשלום החודשי").

תחילה דיווח המערער לרשות המיסים על התשלום החד פעמי כהכנסה החייבת במס רווח הון (לפי סעיף 91(ב) לפקודה) ועל התשלום החודשי כהכנסה החייבת במס שולי(לפי סעיף 121 לפקודה). במועד מאוחר יותר, הגיש המערער בקשה לתיקון הדוחות ובמסגרתה ביקש להוון את התשלום החודשי ולסווגם כהכנסה החייבת במס רווח הון. בעקבות דיווחי המערער ערך המשיב (פקיד שומה נתניה) ביקורת ועל סמך ממצאיה קבע, כי תקבולי המערער התקבלו במסגרת יחסי עובד-מעביד ומשכך, מדובר בהכנסה פירותית החייבת במס שולי. המשיב אף דחה את בקשת המערער לתקן דוחותיו וזאת על סמך כך שהמערער קיים פגישות ייעוץ חודשיות במהלך תקופת אי התחרות.

החלטת בית המשפט (המחוזי): בעניין ברנע, קבע בית המשפט העליון חזקה (הניתנת לסתירה), כי תשלום הניתן לעובד על ידי מעבידו הוא הכנסה פירותית החייבת במס שולי, כאשר הנטל לסתור חזקה זו מוטל על כתפי העובד. מותר לציין כי בעניין ברנע, הבהיר בית המשפט העליון, כי רק במקרים חריגים ונדירים תתקבל הטענה לפי תשלום אי תחרות מהווה תקבול הוני. בנוסף נקבע, כי בחינתם של תשלומי אי תחרות לצרכי מס תבוצע בהליך דו שלבי. בשלב ראשון – תבחן השאלה האם אכן מדובר בתניית אי תחרות אותנטית, שמא המדובר בכסות לתשלומים אחרים (כגון, שכר עבודה או מענקי פרישה). בשלב השני – תבחן השאלה, האם בנסיבות המקרה עלה בידי העובד לסתור את חזקת הכנסת העבודה ולהראות כי המדובר בהכנסה במישור ההוני. לעמדת בית המשפט, עניינו של המערער לא נכנס בגדר אותם מקרים חריגים ונדירים ועל כן יש לסווג את התשלום החודשי והתשלום החד פעמי כהכנסת עבודה המתחייבת במס שולי.

החלטת בית המשפט (העליון): המערער שלא הסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי, הגיש ערעור על החלטתו לבית המשפט העליון. יחד עם זאת, לאחר שהתקיים דיון בבית המשפט קיבל המערער את המלצת המוטב ובחר לחזור בו מערעורו.

December 18, 2019

ע"מ 22950-02-17

מיסוי פיצויים בגין פינוי מקרקעין

רקע: חברה עירונית שילמה פיצויים בהתאם ל"הסכמי פינוי"למערערים. הפיצויים חולקו באופן הבא: מרבית הפיצויים שולמו למחזיקים בנכסים מסחריים למיניהם, ורק למיעוט שולמו פיצויים בשל כך שהשתמשו במבנים לצורכי מגוריהם.  

השאלה המשפטית: במקרה דנן השאלה המשפטית מתחלקת לשלושה ראשים:

1.     האם הפיצויים שקיבלו המערערים פטורים ממס (מכוח הוראות הדין הנוגעות למתחם"פינוי-בינוי") או שמא כלל התשלומים חייבים במס רווח הון רגיל?

2.     האם מחצית מסכום הפיצוי לא יחויב במס בשל מעשה "הפקעה" מצד העירייה?

3.     האם הפיצויים בגין פינוי מבנים אשר שימשו למגורים יוצאו מבסיס המס?

החלטת בית המשפט:

1.     הוראות פרק חמישי 4 לחוק מיסוי מקרקעין – "פינוי בינוי": במקרה דנן, לא הוכחה הזכאות לפטור ממס מכוח סעיף 49כב(א)(1) לחוק מיסוי מקרקעין. שכן לאחל על הקרקע הנדונה כל צו הכרזה מכוח חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית או מכוח סעיף 49כח לחוק מיסוי מקרקעין (טרם ביטולו בשלב מאוחר יותר). הכרזה כדין של מתחם היא תנאי סף, ואין בידי בית המשפט ליצור הסדרים שאינם מנויים בחוק, אשר יקנו הטבות מס ללא מילוי התנאים הבסיסיים הקבועים במפורש בחוק. בנוסף, גם לא מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 49כב(א)(1), שכן במקרה דנן התמורה כולה הייתה בכסף, קרי- אף מחזיק מתפנה לא קיבל דירה חלופית. לאור האמור, אין הפיצויים שהתקבלו בידי המערערים פטורים ממס מכוח הוראות פרק חמישי 4 לחוק מיסוי מקרקעין.

2.     סעיף 91(ז)לפקודת מס הכנסה – " המס שיחול על ריווח הון בהפקעת נכס": בחוק מיסוי מקרקעין או בפקודת מס הכנסה, אין הגדרה למונח "הפקעה". בספרות מוגדר מונח זה באופן הבא: "רכישה כפויה של זכויות במקרקעין על ידי המדינה או מטעמה למטרה ציבורית כנגד תשלום פיצויים". במקרה דנן,  אין בסיס להחלתו של סעיף 91(ז) לפקודה או סעיף48ג לחוק מיסוי מקרקעין (פטור מדורג להפקעה). שכן לא ננקט כל הליך הפקעה או תחילת הליך הפקעה על פי דין (בהתאם לפקודת הקרקעות יש לפרסם ולמסור הודעה על הכוונה להפקיע, לרשום הערת אזהרה, לשמוע טענות כנגד ההפקעה ועוד..). במקרה דנן הוגשה סדרה של תובענות אזרחיות בסדר דין מקוצר לסילוק ידם של המערערים מן המתחם, וזאת, כמוסבר, בטענה כי הם פולשים ומסיגי גבול. דרך פעולה זו איננה עולה בקנה אחד עם הליך הפקעה, אשר נקודת המוצא שלו חייבת להיות כי יש בידי הצד המופקע זכויות כלשהן שניתן להפקיען.

3.     סעיף 88לפקודה – פיצוי בגין נכס אשר שימש למגורים: מן ההגדרה הרחבה של המונח"נכס" שבסעיף 88 לפקודה, מוחרגת "זכות חזקה במקרקעין – בין שבדין ובין שביושר – המשמשים לצרכי מגורים ולא לשם השתכרות או רווח". יובהר, כי תחולתו של הסייג איננה מותנית בהיות המקרקעין "דירה" או "דירת מגורים".לאור האמור, מצא בית המשפט, כי בכל הנוגע לפיצויים שניתן לחלק מערערים בשל פינוי מבנים אשר שימשו למגורים, יוצאו מבסיס המס. קרי – היות ואין המדובר בנכס לא ניתן למסות אותם לפי פרק ה' לפקודה (מיסוי רווחי הון).

לסיכום: מכירת הנכסים המסחריים תחויב במס רווח הון ומכירת הנכסים אשר שימשו למגורים לא יחויבו במס.

November 19, 2019

ע"מ 41641-01-14

האם ניתן לרשת הפסדים לצורכי מס או למצער לרשת הפסדים מעסק לצורך קיזוז כנגד רווח הון ליורשים ממכירת נכס אשר שימש באותו עסק?

רקע: אישה ניהלה עסק כעצמאית משך שנים. העסק התקיים בנכס מקרקעין (בניין).במהלך הזמן הצטברו הפסדים לצורכי מס בעסק. לימים נפטרה האישה ונכס המקרקעין עבר בירושה לילדיה. תוך זמן קצר לאחר מכן, העסק נסגר ונכס המקרקעין נמכר. מכירת נכס המקרקעין הניבה רווח הון (מס שבח).

השאלה המשפטית: האם זכאים יורשי האישה לקזז ההפסד העסקי המועבר כנגד רווח הון? שאלה משפטית זו, ניתן לפרק לשתי תתי שאלות: האחת – האם באופן כללי ניתן להוריש ולרשת הפסדים לצורכי מס? השנייה – האם ניתן להוריש ולרשת הפסדים מעסק מסוים כך שההפסדים יקוזזו כנגד רווח הון שיופק בידי היורשים ממכירת נכס אשר שימש באותו עסק?

החלטת בית המשפט: מנגנון קיזוז ההפסדים נועד להביא לכימות התעשרותו הכלכלית האמיתית של הנישום, לשם גביית מס אמת. על פני ציר הזמן (משנת מס אחת לאחרת) נדרש הקיזוז על מנת למנוע עיוותים כלכליים העלולים להיווצר כתוצאה מהטלת המס על בסיס יחידת זמן שרירותית. בהעדר הוראה חקוקה כלשהי בעניין, אין בסיס לגרוס כי בהתאם לסעיף 28(ב) ניתן לקזז הפסדו העסקי של אדם שנפטר כנגד הכנסותיו שליורשו. "רציפות" כזאת וודאי איננה מתבקשת מהוראות סעיף 120 לפקודת מס הכנסה (שומת נפטר), המפרידות בין מעמדו של היורש כנציג אישי חוקי לבין מעמדו כבעל ההכנסות החדשות בזכות עצמו. אין  כל הצדקה לאפשר סיחורו של הפסד (העברתו מאדם לאדם). הכרה בזכות למכור, להמחות, להסב או להעניק הפסד מנישום לנישום תחטיא לחלוטין את תכלית קיזוז ההפסדים. הפסד איננו"שטר" המגלם חוב כספי מהמדינה לנישום אלא נתון שמותי שיש להביאו בחשבון בהטלת מס אמת על נישום מסוים על פני ציר הזמן. נקודת הייחוס של שיטת קיזוז ההפסדים איננה הפעילות הכלכלית אלא הנישום עצמו, ואם פעילות מסוימת "עברה ידיים" מנישום לנישום ההפסדים שנוצרו בה אינם עוברים איתה אלא נותרים בידי הנישום הראשון והוא זכאי לנצלם. אף במקרה שבו נמשכת הפעילות העסקית של המוריש בידי היורש והיורש גם ירש את הנכס בו מתנהלת הפעילות, אין בסיס להתרת קיזוז הפסדי המוריש כנגד הכנסותיו של היורש – לא כנגד הכנסות פירותית מניהול שוטף של העסק ולא כנגד הכנסה הונית ממימוש הכנס העסקי (אן מימוש כל נכס אחר שיש בידיו).

July 28, 2019

פסיקה בית משפט מחוזי ע"מ 25908-12-17

האם מחילת חוב של בעל מניות לחברה פעילה שבבעלותו מהווה הפסד

השאלה המשפטית: האם מחילת חוב של בעל מניות לחברה פעילה שבבעלותו מהווה הפסד אשר ניתן לקיזוז כנגד שבח שנוצר לו ממכירת מקרקעין שבבעלותו הפרטית (מקרקעין שהיו משועבדים לבנק ותמורתם שימשה להחזר החובות של החברה לבנק)?

החלטת בית המשפט: תשלום החוב לבנק באמצעות התמורה ממכירתה מקרקעין הינו שימוש בכספי התמורה ושימוש זה כשלעצמו אינו יוצר הפסד בידי בעל המניות. תשלום זה הוא בבחינת כספים שמשקיע בעל מניות בחברה שבבעלותו והשקעה זו כשלעצמה יוצרת בידו נכס ולא הפסד. הנכס שנוצר בידי בעל המניות במקרה דנן הוא הזכות להיפרע מהחברה את הלוואת הבעלים שהעמיד לרשות החברה באמצעות פירעון חוב החברה לבנק. הפסד עלול להיווצר רק אם יתברר כי נכס זה ירד לטמיון, שעה שיוכח כי החברה לא יכלה לשלם את החוב לבעל המניות וכי לבעל המניות לא נותר אלא למחול על גביית החוב מאת החברה.

מחילת חוב בין צדדים קשורים דורשת בחינה ובדיקה, שכן קיזוז הפסד מטיב מבחינת תוצאת המס עם בעל המניות ומשכך יש לברר כי אכן מדובר באמת בהפסד ולא בפעולה וולונטרית שנעשתה מטעמי חסכון במס. חשש זה מתגבר שעה שמחילת החוב נעשית בסמוך למועד בו נוצר אצל בעל המניות רווח הון ומתגבר עוד יותר מקום בו לחברה (שכלפיה נמחל החוב) יש הפסדים צבורים (מחילת החוב היוצרת הכנסה בידי החברה לא תוביל לתשלום מס שכן ההכנסה ממחילת החוב תקוזז כנגד ההפסדים הצבורים).

נטל ההוכחה כי אפסו הסיכויים לגביית החוב מוטל על שכמו של בעל המניות. עליו להעמיד הוכחות אובייקטיביות לכך שאבדו הסיכויים לגבות את החוב. במקרה דנן לא עמד בעל המניות בנטל להוכיח כי נוצר לו הפסד כתוצאה ממחילת החוב.

מידע נוסף

הוצאות שעובד רשאי לתבוע

ישנם סכומים שעובד מקבל מעת מעבידו ופקודת מס הכנס המתירה לו לדרוש אותם כהוצאה. למשל סכומים ששולמו לעובד לכיסוי הוצאות נסיעה למחוץ לישראל מתוקף תפקידו או סכומים ששולמו לעובד בגין שיחות בינלאומיות לצורך עבודתו שערך ממקום מגוריו או סכומים המשולמים לצורך השתלמות מקצועית או לרכישת בגדי עבודה – והכל בתנאים מהפורטים בפקודת מס הכנסה.

סכומים שקיבל עובד ולא יחויבו במס (פטור)

בניגוד לסכומים שאותם קבל עובד מעת מעסיקו והוא רשאי לתבוע אותם כהוצאה, ישנם סכומים שהם מלכתחילה פטורים ממס. למשל שווי של נסיעה מרוכזת ומאורגנת של עובד ממקום מגוריו למקום עבודתו הממומנת על ידי מעבידו או פיצוי הלנת שכר או מלגה ששולמה לחוקר או סטודנט בגין לימוד ומחקר או משיכת כספים מקרן השתלמות- והכל בתנאים מהפורטים בפקודת מס הכנסה.

נקודת זיכוי

נקודת זיכוי הינה הטבת מס הניתנת ליחיד בלבד. לאחר חישוב גובה חבות המס של היחיד (לאחר ניכויים, קיזוזים ופטורים) נקודות הזיכוי של היחיד, מקטינות את חיוב המס הסופי של היחיד. למעשה נקודות הזיכוי מהוות התחשבות בנסיבותיו האישיות של היחיד, שכן פקודת מס הכנסה קבועת מספר מקרים בהם יקבל היחיד נקודות זיכוי. לדוגמה: תושב ישראל זכאי לשתי נקודות זיכוי, אישה זכאית לחצי נקודת זיכוי וגרוש שהתחתן מחדש ומשלם מזונות יהיה זכאי לנקודת זיכוי אחת.

מכירת נכס על ידי יחיד שהוא עולה חדש או תושב חוזר ותיק

יחיד אשר מכר נכס שהיה ברשותו מחוץ לישראל טרם עלה לישראל או שב עליה לאחר 10 שנים בהם היה"תושב חוץ", זכאי לפטור ממס על הרווח ממכירת הנכס - והכל בתנאים המפורטים בפקודת מס הכנסה.

העברות כספים לחו"ל – מסלול ירוק (הליך מקוצר ומזורז לקבלת החלטת מיסוי).

רקע: פקודת מס הכנסה מטילה חובה על המשלם לתושב חוץ לנכות מס במקור מכל תשלום המהווה הכנסה חייבת בידיו. יחד עם זאת, בתקנות מס הכנסה נקבע, כי בתנאים המתאימים בידי המשלם לנכות מס במקור בשיעור מופחת או לא לנכות מס במקור כלל. במטרה לייעל את ההליכים הנוגעים להעברת כספים לחו"ל, בספטמבר 2017 פרסמה רשות המיסים מסלול ירוק המאפשר לתאגיד בנקאי להעביר תשלום לתושב חוץ, על סמך הצהרת המשלם בטופס ייעודי. וזאת ללא צורך בקבלת אישור על ניכוי מס במקור מרשות המיסים. על המשלם לעמוד בתנאים הבאים:

  • העברת התשלום הינה לתושב מדינת אמנה ולחשבון בנק במדינת אמנה
  • התשלום מתבצע בעבור אחד מאלה:
  • השקעה במניות חבר בני אדם.
  • השקעה בנדל"ן בחוץ לארץ.
  • השקעהב נכסים מוחשיים אחרים בחו"ל.
  • מתן הלוואה לתושב חוץ.
  • מתן הלוואת בעלים לחבר בני אדם.
  • החזר קרן הלוואה על ידי חברה (באישור רו"ח).
  • השקעה בזכויות בשותפות.
  • רכישת אופציות.
  • תוספת מימוש המושלמת במימוש אופציות.

העברת ניירות ערך בין קרובים – מסלול ירוק (הליך מקוצר ומזורז לקבלת החלטת מיסוי).

דוגמא: יחיד תושב ישראל העביר ניירות ערך סחירים במתנה, ללא תמורה ובתום לב לקרובו שהוא גם תושב ישראל.
[הבהרה: קרוב - אח או אחות, אב או אם, סב או סבתא, צאצא וצאצא של בן הזוג, ובן זוגו שלכל אחד מאלה וכן צאצא של אח או אחות ודוד או דודה].
עמדת הרשות: רשות המיסים תאפשר העברת ניירות ערך (בדומה לדוגמא לעיל) בפטור מניכוי מס במקור, על ידי טופס הצהרה אשר ימולא בסניף הבנק.

הטבות מס בשל הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת (חוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות) – הוראת ביצוע 7/2019

החוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות (להלן: "החוק"), מעניק הקלות והטבות מס הן מבחינת פקודת מס הכנסה והן מבחינת חוק מע"מ. נבהיר, כי החוק המתמקד בעידודם שליחידים וועדי בתים ואינו נועד להעניק הטבות מס לגורמים אחרים מלבדם.
הכנסה ממכירת חשמל (מתקנים פוטו וולטאים או טורבינות רוח)
מס הכנסה: הנישום רשאי לבחור בין שתי חלופות מיסוי (בכפוף לתנאים וההגבלות בחוק)

  • פטור מלא ממס עד לגובה התקרה.
  • שיעור מס מופחת (10%) מהשקל הראשון ועד לסכום המירבי הקבוע בחוק.

מע"מ: פעילות הנישום ממכירת חשמל, תהא פטורה מרישום כעוסק ומניהול פנקסים (בכפוף לתנאים וההגבלות בחוק).

הכנסה מהשכרת מקרקעין (מבנה עליו מותקנים המתקנים או קרקע עליה נמצא המתקן)
מס הכנסה: הנישום רשאי לבחור בין שתי חלופות מיסוי (בכפוף לתנאים וההגבלות בחוק)

  • פטור מלא ממס על הכנסה מהשכרת מקרקעין עד לגובה התקרה. על ה"הכנסה העודפת" (הכנסה העולה על גובה התקרה) ישולם מס בשיעור קבוע של 31%.
  • מס קבוע מהשקל הראשון בשיעור 10%, ללא הגבלת תקרה.

מע"מ: פעילות הנישום מהשכרת מקרקעין, תהא פטורה מרישום כעוסק ומניהול פנקסים (בכפוף לתנאים וההגבלות בחוק).
נציין, כי במסגרת הוראת הביצוע, ישנם תנאים נוספים שיש לעמוד בהם על מנת להנות מהטבות והקלות המס.

מניות בכורה (סיווג לצורכי מס) – חוזר מס הכנסה 1/2019

מניית בכורה (Preferred Share) היא מניה המונפקת עם זכויות שונות ו/או תחת מגבלות שונות.
[הבהרה: בהתאם לחוק ניירות ערך, מניית בכורה בחברה ציבורית היא מניה המקנה זכות עדיפה לדיבידנד אך אינה מקנה זכויות הצבעה, לעומת זאת בחברה פרטית ייתכן ומניית בכורה תקנה גם זכויות הצבעה מיוחדות בחברה].
סיווג מניות בכורה בהתאם לפקודת מס הכנסה:
סיווג לצורכי מס של מנית בכורה, ייבחן לפי המהות האמיתית של מניית הבכורה ותוכנה הכלכלי. כך למשל, יכול ומניית בכורה תסווג כהתחייבות פיננסית או כהון עצמי או כמכשיר מורכב.
[הבהרה: "מכשיר מורכב" הינו מכשיר פיננסי המסווג כהתחייבות פיננסית או לחילופין כמכשיר הוני או לחילופי חילופים כמכשיר המשלב מאפיינים הוניים לצד התחייבות פיננסית].
מיסוי מניות בכורה:

  • הכלל: מניית בכורה תסווג כהון מניות ומשכך הדיבידנד המתקבל בגינה יסווג כהכנסה מדיבידנד בידי המחזיק (לחברה לא תותר החלוקה כהוצאה לצורכי מס).
  • חריג לכלל: מניית בכורה המסווגת כהתחייבות פיננסית, שאינה מקנה זכות הצבעה, הדיבידנד בגינה נקבע בשיעור קבוע מהערך הנקוב של המניה ולחברה אין שליטה על חלוקת הדיבידנד, אז היא תסווג כהתחייבות גם לצורכי מס. קרי, ההכנסה מהדיבידנד תסווג כהכנסה מריבית בידי המקבל והחלוקה תותר כהוצאה בידי החברה.

נבהיר כי במסגרת החוזר נקבעו הוראות נוספות, ובכל מקרה יש להיוועץ במומחה.

הקלות בהליך מימוש הטבות מס לילדים עם נכות קשה – הודעה לציבור

בהתאם לסיכום בין הביטוח הלאומי לרשות המיסים, רשות המיסים תקבל באופן אוטומטי מהביטוח הלאומי מידע לגבי ילדים עם נכות בשיעור של100%, או בשיעור של 90% לפחות מחמת לקות באיברים שונים (האחוז האמור הוא תוצאה שלחישוב מיוחד של הליקוי באיברים השונים שבלעדיו היה נקבע אחוז נכות של 100% לפחות).
המשמעות של העברת המידע היא שכשפונים למשרדי מס הכנסה או מיסוי מקרקעין לקבלת הקלות המס, הילד לא יידרש לעבור ועדה רפואית ואף לא יידרש לצרף אישור על שיעור הנכות.