בשנת 2021, עולם המיסוי הבינלאומי נשם לרווחה. הסכם המס הגלובלי של ה-OECD, המכונה Pillar 2, הבטיח להביא סדר, ודאות וכללי משחק אחידים לעידן הדיגיטלי. אלא שכעת, באמצע 2025, אותה ודאות התחלפה בבלבול עמוק. הצהרת ה-G7 האחרונה, המכירה למעשה במערכת מס נפרדת לחברות אמריקאיות ("Side-by-Side"), פירקה את החבילה ויצרה כאוס רגולטורי.

הסיבה המרכזית היא התנגשות ישירה בין שתי גישות: מסגרת Pillar 2 הגלובלית ומערכת המיסוי הבינלאומית הקיימת של ארה"ב (בראשות מס ה-GILTI). עבור חברות גלובליות, ובמיוחד עבור מנהלי הכספים וצוותי המס שלהן, המצב הנוכחי אינו רק מורכב – הוא סיוט תפעולי ואסטרטגי בהתהוות.

במאמר זה נפרק את שש השאלות הטכניות והמהותיות ביותר שנותרו ללא מענה, ונבהיר מדוע כל אחת מהן מהווה סיכון פיננסי ותפעולי שחייבים להיערך אליו.

‍

1. מי בדיוק פטור מהכללים? (שאלת ה-"U.S. parented group")

ההסכם החדש פוטר "קבוצות בשליטה אמריקאית" מתחולת כללים מסוימים (כמו ה-UTPR), מתוך הכרה בכך שלארה"ב כבר יש מערכת מס מינימום משלה. הבעיה היא שהמונח הזה נותר עמום לחלוטין.

• השאלה הפתוחה: האם ההגדרה כוללת רק קבוצות עם חברת אם עליונה (UPE) הממוקמת בארה"ב? או שמא היא רחבה יותר וכוללת גם חברות בנות של תאגידים אמריקאים, או כל קבוצה הכפופה למס ה-GILTI?
• ההשלכה המעשית: ללא הגדרה ברורה, חברות עם מבני בעלות מורכבים הכוללים ישויות אמריקאיות אינן יכולות לקבוע בוודאות את חשיפתן ל-Pillar 2.

‍

2. כיצד ייושם הפטור מבחינה טכנית?

מדברים על יצירת "נתיב בטוח" (Safe Harbor) לחברות אמריקאיות, אך השטן, כרגיל, נמצא בפרטים הטכניים של היישום.

• השאלה הפתוחה: האם מנגנון ה-Safe Harbor יחייב שינוי בדירקטיבת Pillar 2 שכבר אומצה באיחוד האירופי? הנציבות האירופית כבר הודיעה שאין בכוונתה לפתוח את החקיקה מחדש, מה שיוצר חוסר ודאות משפטי.
• ההשלכה המעשית: חברות הפועלות באירופה עלולות למצוא את עצמן כפופות לדין האירופי, שאינו מתיישר באופן מלא עם ההסכמות הפוליטיות החדשות, מה שיוצר סיכון לחוסר תאימות או כפל מס.

‍

3. מה יעלה בגורל ה-UTPR?

מנגנון ה-Undertaxed Profits Rule (UTPR) תוכנן להיות "המקל" של המערכת – מנגנון אכיפה שיבטיח שגם חברות במדינות שלא אימצו את הכללים ישלמו את מס המינימום.

• השאלה הפתוחה: אם המנגנון לא יחול על קבוצות אמריקאיות, האם הוא מאבד את הרלוונטיות והיעילות שלו? האם מערכת מס מינימום גלובלית יכולה להתקיים ללא מנגנון אכיפה אחיד?
• ההשלכה המעשית: היחלשות ה-UTPR עלולה להוביל לחזרה למצב של תחרות מס אגרסיבית. במקביל, חברות רבות כבר מתמודדות עם מס ה-BEAT האמריקאי, שפועל באופן דומה ויוצר עיוותים משלו.

‍

4. מה עתידם של מסי המינימום המקומיים (DMTT)?

מדינות רבות מיהרו לחוקק מס מינימום מקומי (Qualified Domestic Minimum Top-up Tax) כדי להבטיח שהכנסות המס הנובעות מ-Pillar 2 יישארו בתחומן ולא "יזלגו" למדינות אחרות.

• השאלה הפתוחה: כעת, כשהאיום הגלובלי מצטמצם והכללים הופכים פחות אחידים, האם אותן מדינות ישקלו מחדש את הצורך או המבנה של ה-DMTT שלהן?
• ההשלכה המעשית: שינויים פוטנציאליים בחוקי המס המקומיים יוצרים שכבת אי-ודאות נוספת ומעלים את הסיכון לארביטראז' מס בין מדינות.

‍

5. אילו זיכויי מס ישרדו את השינוי?

ההסכם החדש מבטיח להגן על זיכויי מס "מבוססי פעילות מהותית" (substance-based). עם זאת, הגדרת ה"מהותיות" והיחס להטבות מס שונות נותרו שנויים במחלוקת.

• השאלה הפתוחה: כיצד יוגדרו "פעילויות מהותיות"? בנוסף, כללי Pillar 2 הנוכחיים מעניקים יחס שלילי לזיכויי מס אמריקאים על מחקר ופיתוח (R&D) בהשוואה לסובסידיות אירופאיות בעלות מטרה דומה. האם אפליה מובנית זו תיפתר?
• ההשלכה המעשית: חברות המסתמכות על הטבות מס עבור השקעות במו"פ, קלינטק או תעשיות אחרות, נמצאות בחוסר ודאות לגבי הכדאיות הכלכלית של השקעות אלו בעתיד.

‍

6. מתי כל השינויים הללו ייכנסו לתוקף?

מעבר לכל השאלות המהותיות, נותרה השאלה התפעולית הבסיסית ביותר: לוח הזמנים.

• השאלה הפתוחה: האם הכללים החדשים יחולו רטרואקטיבית מ-2024, או שמא רק מ-2025 או 2026?
• ההשלכה המעשית: חוסר בהירות זה, בשילוב עם העובדה ששיעורי המס על GILTI ו-FDII בארה"ב צפויים לעלות ב-2026, הופך את תהליך התכנון הפיננסי והדיווח החשבונאי למשימה כמעט בלתי אפשרית.

‍

השורה התחתונה: סיכון אסטרטגי לחברות ישראליות

הסיכון המרכזי עבור חברות ישראליות עם פעילות גלובלית הוא שהן נתפסות בצומת דרכים מסוכן: בין חקיקה מקומית שכבר מתקדמת, לבין התנגשות בין שתי מערכות מס גלובליות מורכבות. המצב הנוכחי עלול להוביל לכפל מס, עלויות ציות אדירות וסיכון אסטרטגי משמעותי.

דוגמה מצוינת לכך היא כלל "הקצאת ההוצאות" (expense allocation) במערכת ה-GILTI האמריקאית, אשר מעניש חברות על ביצוע השקעות מו"פ דווקא בארה"ב – מקרה קלאסי של תוצאה רגולטורית לא מכוונת שהופכת לסיוט תפעולי עבור חברות רבות.

‍

גישתנו: אסטרטגיה פרואקטיבית להתמודדות עם חוסר ודאות

בסביבה כה הפכפכה, המתנה לבהירות אינה אסטרטגיה. נדרשת גישה פרואקטיבית המבוססת על ניהול סיכונים וגמישות. אנו ב-KLF משרד עורכי דין מאמינים בשלושה עמודי תווך:

1. ניטור אקטיבי וניתוח מעמיק: אנו עוקבים באופן רציף אחר כל הנחיה טכנית מה-OECD, שינויי חקיקה במדינות מפתח והצהרות פוליטיות, ומנתחים את השלכותיהן המעשיות על לקוחותינו.
2. תכנון תרחישים מותאם אישית: במקום להסתמך על הנחה אחת, אנו בונים עבור לקוחותינו מודלים פיננסיים המבוססים על תרחישים שונים, ומאפשרים להם להבין את החשיפה הפוטנציאלית בכל תרחיש ולקבל החלטות מושכלות.
3. בניית גמישות אסטרטגית: אנו מסייעים לחברות לבנות מבני מס והחזקות גמישים, המאפשרים להן להגיב במהירות וביעילות לשינויים בכללי המשחק הגלובליים.

‍