החלטת מיסוי חדשה שפורסמה לאחרונה (4306/26) שופכת אור על אחת הסוגיות המרתקות בעולם המיסוי הטכנולוגי: מתי הכנסה ממתן זכות שימוש בפטנט (תמלוגים) תיחשב כ"הכנסה מועדפת" ותזכה לשיעורי מס חברות מופחתים (7.5% או 16%)? הבשורה המרכזית היא שרשות המיסים מאפשרת זאת, אך מציבה "תמרורי אזהרה" ברורים בדמות מבחני כמות עובדים ותקרות הכנסה קשיחות.
‍

תמצית המנהלים:
חברות תעשייתיות המפתחות קניין רוחני (IP) יכולות ליהנות משיעורי מס מופחתים גם על הכנסות מתמלוגים, ולא רק ממכירת מוצרים פיזיים. עם זאת, ההטבה מותנית בשמירה על "גרעין הייצור" בישראל (אי-קיטון של מעל 20% במצבת העובדים) ומוגבלת לתקרה של 25% מכלל ההכנסות. חריגה מהתנאים הללו תגרור מיסוי חברות מלא (23%) על עודף ההכנסה.
‍

נקודות מפתח לקריאה מהירה

• הכרה בפטנט כנכס מוטב: רשות המיסים מכירה בפטנטים שפותחו בחברה כ"נכס לא מוחשי מוטב" לצורך חוק עידוד השקעות הון.
• מבחן שימור הפעילות: קיטון של 20% ומעלה במספר עובדי הייצור או בעלות שכרם (ביחס לממוצע שנתיים קודמות) יפסול את הטבת המס על התמלוגים.
• תקרת ה-25%: הטבת המס תחול רק על תמלוגים שאינם עולים על רבע מהכנסות החברה ממכירת מוצרים.
  ‍

הרקע והנסיבות: בין ייצור לרישוי

במקרה הנדון, מדובר בחברה ישראלית המפתחת ומייצרת מערכות טכנולוגיות מתקדמות לגילוי אש וגזים. מודל ההכנסות של החברה משולב: מצד אחד מכירה ישירה של מוצרים המבוססים על פטנטים שלה, ומצד שני מתן רישיונות שימוש (Licensing) באותם פטנטים לצדדים שלישיים תמורת תמלוגים.

החברה ביקשה לוודא כי גם ה"כסף החכם" שמגיע מהתמלוגים יזכה להגדרת "הכנסה מועדפת", המקנה שיעורי מס נמוכים משמעותית ממס החברות הרגיל במשק.
‍

הסוגיה המשפטית: מתי תמלוג הוא "תעשייתי"?

השאלה המשפטית נשענת על סעיף 51 לחוק עידוד השקעות הון. האתגר הוא להבחין בין חברה שהיא "חברת פטנטים" פאסיבית (שאינה זכאית להטבות) לבין "מפעל תעשייתי" אקטיבי שמשתמש בפטנט כחלק בלתי נפרד מפעילותו היצרנית. רשות המיסים נדרשה לקבוע את ה"מינון" הנכון שבין ייצור פיזי לבין ניצול קניין רוחני.
‍

הכרעת רשות המיסים והניתוח המשפטי

רשות המיסים אישרה את הבקשה, אך קבעה מנגנון "ריסון" המבטיח שהחברה תמשיך להיות מנוע צמיחה יצרני בישראל. התנאים המרכזיים שנקבעו:

1. מבחן כוח האדם (מבחן ה-20%): החברה חייבת לשמור על מצבת עובדי הייצור שלה בישראל. אם מספר העובדים או עלות שכרם ירדו ביותר מ-20% בהשוואה לממוצע של השנתיים שקדמו למתן הרישיון, ההכנסה מהתמלוגים תאבד את הסטטוס המועדף.
2. מבחן המידתיות (תקרת ה-25%): רשות המיסים קבעה כי התמלוגים הם "נספח" לייצור. לכן, ההטבה מוגבלת עד לתקרה של 25% מההכנסות המועדפות ממכירת המוצרים עצמם. כל שקל שיתקבל מעבר לתקרה זו ימוסה בשיעור מס חברות רגיל לפי סעיף 126 לפקודה.
   ‍

משמעויות פרקטיות למנהלים

עבור חברות טכנולוגיה ויצרנים המשלבים IP, החלטה זו מחייבת ניהול אסטרטגי של המס:

• תכנון כוח אדם: לפני ביצוע מהלכי התייעלות או פיטורים במחלקות הייצור, יש לבחון את ההשפעה על הטבות המס של הקניין הרוחני. מהלך של התייעלות תפעולית עלול לעלות ביוקר במישור המיסויי.
• איזון תמהיל הכנסות: חברות שמתכננות לעבור למודל של "Licensing Only" צריכות להבין שהן עלולות לאבד את הטבות חוק העידוד אם לא ישמרו על יחס הכנסות נכון בין מכירות פיזיות לתמלוגים.
• תיעוד פיתוח הפטנט: כדי לזכות בהטבה, יש להוכיח שהפטנט הוא "נכס לא מוחשי מוטב" שפותח בתוך החברה, מה שמדגיש את החשיבות של תיעוד תהליכי המו"פ בזמן אמת.
  ‍

שאלות ותשובות (FAQ)

ש: האם חברת תוכנה (SaaS) יכולה ליהנות מהחלטה זו?
ת: החלטה זו התמקדה במפעל תעשייתי "קלאסי" המייצר מוצרים פיזיים. עם זאת, העקרונות של "נכס לא מוחשי מוטב" רלוונטיים גם לעולמות התוכנה, בכפוף לעמידה בהגדרות הספציפיות של "מפעל טכנולוגי".

ש: מה קורה אם חרגתי מתקרת ה-25% בתמלוגים?
ת: לא תאבד את כל ההטבה. החלק שעד 25% ימוסה בשיעור המופחת, ורק היתרה שמעל התקרה תחויב במס חברות מלא (23%).

ש: האם מבחן העובדים חל גם על עובדי קבלן?
ת: החלטת המיסוי מדברת על "עובדי ייצור בישראל". בדרך כלל מדובר בעובדים המועסקים ישירות, אך יש לבחון כל מקרה לגופו בהתאם להגדרות המדויקות ב-Ruling שניתן לחברה.

‍