רשות המסים בישראל פרסמה טיוטת חוזר מקיף (מס' XX/2025) המבהירה את כללי הטיפול בקיזוז הפסדי הון. החוזר מסכם את הוראות הדין בהתאם לסעיף 92 לפקודת מס הכנסה, ומרכז הלכות שנפסקו לאורך השנים, במטרה ליצור בהירות לגבי אופן הקיזוז של הפסדי הון שוטפים, הפסדים מועברים, הפסדים מניירות ערך והפסדים שמקורם בחו"ל.

‍

עיקרי ההנחיות המרכזיות

• הפסד נומינלי: קיזוז הפסדי הון, לרבות הפסד מועבר משנים קודמות, יבוצע תמיד בערכים נומינליים בלבד, ללא הצמדה למדד.
• אין קיזוז לאחור: לא ניתן לקזז הפסד הון כנגד רווחי הון שהופקו בשנים שקדמו לשנת המס בה נוצר ההפסד.
• תנאי לקיזוז: הפסד הון יותר בקיזוז רק במקרים שבהם אילו היה נוצר רווח הון באותה עסקה, הוא היה חייב במס בישראל. הפסד שמקורו בעסקה פטורה ממס (למשל, הפסד של עולה חדש בתקופת ההטבות) אינו בר קיזוז.
• קיזוז הפסד מני"ע: הפסד הון שוטף מניירות ערך ניתן לקיזוז לא רק כנגד רווח הון, אלא גם כנגד הכנסות ריבית ודיבידנד מאותו נייר ערך או מניירות ערך אחרים, בכפוף למגבלת שיעור המס.
• הפסד מועבר: הפסד הון שלא קוזז במלואו בשנת היווצרותו יועבר לשנים הבאות ("הפסד הון מועבר") וניתן יהיה לקזזו כנגד רווח הון ושבח מקרקעין בלבד.

‍

עקרונות יסוד בקיזוז הפסדי הון

החוזר מבהיר מספר עקרונות בסיסיים החלים על כל סוגי הפסדי ההון. ראשית, הזכות לקיזוז הפסד הון היא אישית ואינה ניתנת להעברה לישות משפטית אחרת, בין אם במכירה, מתנה או הורשה.

שנית, תנאי מהותי לקיזוז הוא מיסוי הרווח הפוטנציאלי. כלל זה בא לידי ביטוי במיוחד בהקשר של עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים. לדוגמה, הפסד הון שנוצר ליחיד מוטב ממכירת נכס בחו"ל במהלך תקופת עשר שנות ההטבה, לא יותר בקיזוז, שכן אילו היה נוצר רווח מאותה מכירה, הוא היה פטור ממס בישראל מכוח סעיף 97(ב) לפקודה.

כמו כן, החוזר מדגיש כי לצורך חישוב הפסד הון מנכס בחו"ל, יש לחשב את יתרת המחיר המקורי בהתאם לשיעורי הפחת הקבועים בתקנות מס הכנסה בישראל, ולא לפי שיעורי הפחת הנהוגים במדינת המקור.

‍

קיזוז הפסד הון שוטף: הכללים לשנת המס הנוכחית

הוראות הדין מבחינות בין הפסד הון "רגיל" (למשל, ממכירת נכס) לבין הפסד הון שמקורו בניירות ערך.

‍

הפסד הון "רגיל"

הפסד הון שנוצר בשנת המס השוטפת, ושאינו מניירות ערך, יקוזז כנגד רווח הון ריאלי או שבח מקרקעין בלבד. הקיזוז יבוצע תחילה כנגד הרווח הריאלי, ויתרת ההפסד, אם תיוותר, תקוזז כנגד הסכום האינפלציוני החייב ביחס של 1 ש"ח הפסד כנגד 3.5 ש"ח סכום אינפלציוני.

‍

הפסד הון מניירות ערך

הפסד הון שוטף שנוצר ממכירת נייר ערך מאפשר גמישות רבה יותר. בנוסף לאפשרות לקזזו כנגד רווח הון או שבח, ניתן לקזזו גם כנגד:

1. הכנסה מריבית או דיבידנד מאותו נייר ערך ששולמו באותה שנת מס.
2. הכנסה מריבית או דיבידנד מניירות ערך אחרים, ובלבד ששיעור המס החל על אותה הכנסה אינו עולה על 25% (או 23% לחבר בני אדם). מגבלת שיעור המס אינה כוללת את המס על הכנסות גבוהות ("מס יסף").

‍

קיזוז הפסד הון מועבר משנים קודמות

הפסד הון שלא ניתן היה לקזזו במלואו בשנת המס שבה נוצר, יועבר לשנות המס הבאות בזו אחר זו, ללא הגבלת זמן. עם זאת, אפשרויות הקיזוז של הפסד מועבר מצומצמות יותר: ניתן לקזזו כנגד רווח הון או שבח מקרקעין בלבד. לא ניתן לקזז הפסד הון מועבר כנגד הכנסות מריבית או דיבידנד.

תנאי מהותי להעברת ההפסד וקיזוזו בעתיד הוא הגשת דוח שנתי לרשויות המס עבור השנה שבה נוצר ההפסד. נישום שלא יגיש דוח במועד הקבוע בפקודה עלול לאבד את זכותו לקיזוז ההפסד בשנים הבאות.

‍

סוגיות מיוחדות ודגשים חשובים

סדר הקיזוז: זכות הבחירה של הנישום

ככלל, לנישום יש זכות לבחור את סדר קיזוז הפסדיו. לדוגמה, נישום שיש לו הפסד הון שוטף מניירות ערך, יכול לבחור אם לקזז אותו תחילה כנגד רווח הון, שבח מקרקעין, או הכנסות ריבית ודיבידנד. עם זאת, קיים חריג חשוב: הפסד הון שמקורו בנכס מחו"ל חייב להיות מקוזז תחילה כנגד רווח הון מחו"ל, ורק לאחר מכן כנגד רווח הון בישראל.

‍

קיזוז כנגד הכנסה פטורה

בהתאם לפסיקת בית המשפט, נישום אינו מחויב לקזז הפסדים כנגד הכנסה פטורה ממס. לדוגמה, נישום בעל מעמד של תושב חוזר שנוצר לו הפסד הון בישראל, אינו חייב לקזז אותו כנגד הכנסת דיבידנד מחו"ל הפטורה ממס. הוא רשאי להעביר את מלוא ההפסד לקיזוז בשנים הבאות.

‍

קיזוז הפסדים וזיכוי ממס זר

החוזר מבהיר כי חובת קיזוז ההפסדים קודמת לזכות לקבלת זיכוי בגין מסי חוץ. יש לקבוע תחילה את ההכנסה החייבת בישראל לאחר כלל הקיזוזים המותרים, ורק לאחר מכן ניתן יהיה לבחון את הזכאות לזיכוי ממס זר כנגד המס הישראלי החל על ההכנסה החייבת.

‍