בפסק דין מבית המשפט המחוזי בחיפה (ע"מ 55781-05-22, יוני 2025), נדונה מחלוקת בין המערער לרשות המיסים בנוגע לסיווג הכנסותיו ממקרקעין בשנים 2016-2017.

המערער טען שהכנסותיו ממקרקעין מהוות הכנסה פסיבית, בעוד רשות המיסים סיווגה אותן כהכנסות מעיסוק פעיל במקרקעין. המחלוקת התמקדה בשאלה האם פעילותו של המערער מהווה עיסוק במובן המיסויי.

רשות המיסים טענה שהמערער עוסק באופן שיטתי ומתמשך בפעילות מקרקעין, לרבות רכישה, החכרה וניהול נכסים. לטענתה, היקף הפעילות ואופייה מצביעים על עיסוק ממשי ולא על הכנסה פסיבית בלבד.

המערער טען שפעילותו מוגבלת בהיקפה ובאופייה, ושאין לראות בה עיסוק במובן המיסויי. לטענתו, ההכנסות מהמקרקעין מהוות הכנסה פסיבית שאינה מחייבת במס עיסוק.

‍

בית המשפט קבע שיש לבחון את מכלול הנסיבות כדי לקבוע האם מדובר בעיסוק או בהכנסה פסיבית. הקריטריונים הרלוונטיים כוללים: היקף הפעילות, תדירותה, מידת המעורבות הפעילה, המומחיות הנדרשת, והכוונה העסקית.

בהתבסס על הראיות שהוצגו, בית המשפט קבע שפעילותו של המערער מהווה עיסוק במקרקעין. בית המשפט מצא שהיקף הפעילות, אופייה השיטתי, ומידת המעורבות הפעילה, מצביעים על עיסוק ממשי ולא על הכנסה פסיבית גרידא.

בהתאם לכך, דחה בית המשפט את הערעור וקבע שההכנסות במחלוקת חייבות במס כהכנסות מעיסוק במקרקעין.

‍

ההחלטה מבהירה את הקריטריונים לסיווג הכנסות ממקרקעין ומדגישה את החשיבות של בחינה כוללת של מכלול הנסיבות. בעלי מקרקעין צריכים להיות מודעים לכך שפעילות שיטתית בהיקף משמעותי עלולה להיחשב כעיסוק, גם אם אינה מהווה את מקצועם העיקרי.

לצורכי תכנון מיסויי, מומלץ לתעד את אופי הפעילות ומידת המעורבות בה, ולהתייעץ עם יועץ מס בנוגע לסיווג הנכון של ההכנסות. סיווג שגוי עלול להוביל לחיוב נוסף במס ובקנסות.

המידע מבוסס על ע"מ 55781-05-22 ומוצג לצורכי סקירה כללית בלבד.

‍