ביום 27 בנובמבר פרסמה רשות המיסים את ההודעה הרשמית בדבר פתיחת האפשרות להגשת תביעות לפיצויים בגין נזקי בצורת. ההודעה מתבססת על הכרזת שר האוצר (לפי תקנות מס רכוש וקרן פיצויים) בדבר "אזור נפגע" ו-"צמח פגיע" לשנה שהחלה ביום 1 ביוני 2024.
‍

עבור חקלאים רבים, זהו "אור ירוק" להתחיל בהליך לקבלת הפיצוי. מאמר זה מפרט את מפת הזכאות, הגידולים הנכללים ואופן הגשת התביעה, כפי שפורסמו ברשומות.
‍

תקציר הקביעות המרכזיות

• התקופה הקובעת: הפיצוי מתייחס לעונת הגידול שהחלה ב-1.6.2024.
• הגידולים הזכאים ("צמח פגיע"): חיטה, שעורה, תלתן, אפונה, בקיה, חמצה, חריע, קינואה ושיבולת שועל.
• האזורים הזכאים: הנגב, אזור הדרום (עד קו בצורת), בקעת הירדן, גב ההר ואזורים מוגדרים בצפון (פירוט גבולות בהמשך).
• תנאי סף: הגידולים חייבים להיות גידולי בעל (שאינם שלחין).
  ‍

הרקע המשפטי

מנגנון הפיצוי מעוגן בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת), התשכ"ה-1964. התקנות קובעות כי שר האוצר יכריז על אזורים שבהם כמות המשקעים הייתה דלה ("אזור נפגע") ועל סוגי הגידולים ("צמח פגיע"). הכרזה זו היא הבסיס החוקי לדרישת הפיצוי.
‍

מי זכאי לפיצוי?

על פי ההודעה הרשמית, הזכאות ניתנת לחקלאים העומדים בשני תנאים מצטברים:

1. סוג הגידול ("צמח פגיע")

הפיצוי מיועד לגידולים המפורטים בתוספת השנייה להודעה בלבד:

• חיטה
• שעורה
• תלתן
• אפונה
• בקיה
• חמצה (חומוס)
• חריע
• קינואה
• שיבולת שועל
  ‍

2. המיקום הגיאוגרפי ("אזור נפגע")

התוספת הראשונה להודעה משרטטת גבולות גזרה מדויקים לפי כבישים וצירים. רק חלקות המצויות בתוך המתחמים הבאים זכאיות לפיצוי:

• אזור הנגב: כהגדרתו בתקנות (אזור הנגב).
• אזור הדרום: השטח התחום בין חיבור כביש 232 עם "קו הבצורת", דרך כביש 3, כביש 411, כביש 6, כביש 44, כביש 38 (צומת שמשון/בית גוברין), ועד כביש 358 וגבול "תחום הבצורת" הצפוני.
• אזור הצפון: הגזרה שבין הגבול המזרחי, ציר הנפט, כביש 99, כביש 90, כביש 77 (טבריה), כביש 65 (צומת גולני), כביש 716, כביש 71, כביש 675 וכביש 60 (יזרעאל) ועד כביש המערכת והגבול הבין-לאומי עם ירדן.
• בקעת הירדן וגב ההר: השטח שבין כביש 90, כביש 578, כביש 57, כביש 555 (הר ברכה), כביש 60 וכביש 505 (פצאל) ועד הגבול הבין-לאומי עם ירדן.
  ‍

תהליך הגשת התביעה וחישוב הפיצוי

אופן הגשת התביעה

הגשת התביעה מתבצעת באופן מקוון בלבד דרך מערכת רשות המסים.
על פי הנחיות הרשות, יש להצטייד בנתונים הבאים:

1. זיהוי מדויק של החלקה (גוש/חלקה) ומיקומה במפה.
2. הוכחת זריעה (תאריך וסוג גידול).
3. אסמכתאות על תשומות (חשבוניות רכישת זרעים, דשנים, עבודות).
4. אישור מודד מוסמך או אישור מרכז המשק (ביישובים שיתופיים).
   ‍

מודל הפיצוי

הפיצוי מחושב לפי הנוסחאות הקבועות בתקנות (תקנה 6), הלוקחות בחשבון את "ההוצאות הנורמטיביות" לעיבוד וזריעה.
חשוב לדעת: תקנה 7 קובעת כי אם הייתה לניזוק הכנסה מהצמחים (למשל: קציר חלקי, מכירה לשחת או מרעה), הכנסה זו ("הכנסה מותרת") תופחת מסכום הפיצויים המגיע לו.
‍

משמעויות פרקטיות (Takeaways)

1. בדיקת גבולות: הגדרת האזורים בהודעה נעשית באמצעות ציוני כבישים וצמתים ספציפיים. חקלאים שחלקותיהם גובלות בכבישים המצוינים (למשל כביש 6 או כביש 38) חייבים לוודא שהחלקה נופלת בצד הגיאוגרפי הכלול בהודעה.
2. חובת הוכחת הוצאות: התקנות מחייבות הוכחת הוצאות שהוצאו בפועל. יש לשמור ולהציג חשבוניות על רכישת זרעים, דשנים ועבודות, שכן היעדרן עלול להפחית את הפיצוי.
3. דיווח על הכנסות: חובה לדווח על כל שימוש שנעשה ביבול (כגון מרעה), שכן התקנות מחייבות לקזז הכנסה זו מהפיצוי.
   ‍

שאלות ותשובות (FAQ)

ש: האם גם מטעים (כגון זיתים) זכאים לפיצוי מכוח הודעה זו?
ת: לא. ההודעה הנוכחית מגדירה כ"צמח פגיע" רק את רשימת גידולי השדה (פלחה) שפורטה לעיל (חיטה, שעורה וכו').

ש: האם ניתן לקבל פיצוי על שדה שהושקה?
ת: לא. הגדרת "צמח פגיע" בתקנות (תקנה 1) קובעת במפורש כי מדובר בצמחים "שאינם שלחין". כלומר, גידול המושקה באופן סדיר (שלחין) אינו זכאי לפיצוי בגין בצורת. לגבי "השקיית עזר" – מאחר והתנאי הוא שהגידול אינו "שלחין", כל מקרה של השקיה חלקית ייבחן לגופו כדי לקבוע אם הגידול שינה את סיווגו מ"בעל" ל"שלחין".

ש: עד מתי ניתן להגיש את התביעה?
ת: התקנות והודעת הרשות קובעות מועדים קשיחים להגשה מרגע פרסום ההודעה. מומלץ להיכנס למערכת המקוונת ולהגיש את התביעה בהקדם האפשרי כדי לא להחמיץ את המועד.

‍