חברה ישראלית ביקשה לחלק לבעלת מניותיה עד 59 מיליון שקל, אף שאין לה רווחים בהיקף הנדרש. הכספים כבר יצאו למעשה, כהלוואה בין-חברתית של 19.3 מיליון דולר, שנועדה לשמש מימון גישור עד שבית המשפט יאשר. ומעל הכול ריחפה נקודה אחת: אחרי החלוקה, ההתחייבויות השוטפות של החברה יעלו על נכסיה השוטפים.

ביום 2 באוגוסט 2026 נעתרה המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב לבקשה. הדרך לשם עברה, בין היתר, באישור של רשות המסים שאין לחברה חובות מס ברי הרשאה לגבייה. נבהיר מראש: זהו פסק דין של בית המשפט המחוזי, ולא הלכה של בית המשפט העליון.
‍

עיקרי הדברים

• בית המשפט אישר חלוקה של עד 59 מיליון שקל מתוך פרמיה על מניות ועתודות הון, אף שהחברה אינה עומדת במבחן הרווח, לאחר ששוכנע כי מתקיים מבחן יכולת הפירעון.
• רשות המסים הודיעה כי לא קיימים לחברה חובות מס ברי הרשאה לגבייה, ולכן אינה מתנגדת, בכפוף לכך שגם לאחר ביצועה יוותרו כספים לתשלום חובות מס.
• הרשות סייגה במפורש כי אין בעמדתה כדי לנקוט עמדה ביחס לחבות מס קיימת או עתידית, ואין בה כדי לגרוע מסמכויות השומה והגבייה.
• לאחר החלוקה צפוי היחס השוטף לרדת מ-3.6 ל-0.86, וההון העצמי מ-76.6% מהנכסים ל-37.7%. בית המשפט אישר בכל זאת, בהסתמך על תזרים המזומנים החזוי.
• האישור ניתן בתנאי שהביצוע ייעשה בתוך 6 חודשים, בדרך של קיזוז כנגד יתרת ההלוואה או תשלום דיבידנד נוסף.
  ‍

רקע: מבחן הרווח ומבחן יכולת הפירעון

חוק החברות מתנה חלוקת דיבידנד בשני מבחנים מצטברים. מבחן הרווח בוחן אם לחברה יתרת עודפים או רווחים מהשנתיים האחרונות, ומבחן יכולת הפירעון בוחן אם אין חשש סביר שהחלוקה תמנע מהחברה לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות בהגיע מועד פירעונן. חברה שאינה עומדת במבחן הרווח אינה חסומה לחלוטין. סעיף 303 לחוק מאפשר לה לפנות לבית המשפט, שרשאי לאשר זאת ובלבד ששוכנע כי מתקיים מבחן יכולת הפירעון.

ההליך כולל מנגנוני הגנה לנושים. החברה נדרשת להודיע לנושיה על הגשת הבקשה, נושה רשאי להתנגד, ובית המשפט רשאי לאשר את הבקשה כולה או חלקה, לדחותה או להתנות את אישורו בתנאים.

כדאי לשים לב: היעדר רווחים אינו סוף הדרך. המסלול של סעיף 303 פתוח, אך הוא מעביר את הדיון כולו למבחן יכולת הפירעון ולשקיפות מול הנושים.
‍

המבנה שנבחן: הלוואת גישור שקוזזה כנגד החלוקה

המבקשת היא חברה פרטית ישראלית שעיקר עיסוקה מתן שירותי פיתוח, שיווק ואנליזה לחברה קשורה, בהסכם המבוסס על מודל עלות פלוס. היא מוחזקת בעקיפין בידי חברה ציבורית הנסחרת בנאסדק. הדירקטוריון החליט על העברה של עד 59 מיליון שקל מתוך פרמיה על מניות ועתודות הון, לטובת בעלת המניות העיקרית.

הצעד המעניין הוא התזמון. במקביל, ובנפרד מהבקשה, חולק דיבידנד של כ-14,358 אלפי שקל מתוך יתרת העודפים, מכוח סעיף 302 וללא צורך באישור בית המשפט. בנוסף העמידה החברה לבעלת מניותיה הלוואה בין-חברתית קצרת טווח של 19.3 מיליון דולר, שנועדה לשמש מימון גישור זמני בלבד עד לקבלת האישור. לאחר האישור, הסכום שיאושר יקוזז כנגד יתרת ההלוואה. אם יאושר סכום נמוך ממנה, היתרה תיוותר כהלוואה לפי תנאיה.

כדאי לשים לב: מבנה של הלוואת גישור שתקוזז בהמשך הוא מהלך לגיטימי, אך הוא מחייב שקיפות מלאה בבקשה ומתווה ברור למקרה שהאישור יינתן בחלקו בלבד.
‍

עמדת רשות המסים: חובות ברי הרשאה לגבייה

בית המשפט ביקש את עמדת רשות המסים, והרשות הודיעה כי במרשמי פקיד השומה שבו מנוהל תיק החברה לא קיימים, נכון למועד התגובה, חובות מס ברי הרשאה לגבייה. לפיכך אינה מתנגדת, בשים לב לגובה החובות ולסכום המבוקש, ובכפוף לכך שגם לאחר הביצוע יוותרו אצל החברה כספים לתשלום חובות המס בהרשאה, ושתוכל לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות כלפי הרשות.

כדאי לעמוד על המונח עצמו. חוב מס בר הרשאה לגבייה הוא חוב שכבר הבשיל לכדי חוב סופי הניתן לאכיפה בהליכי גבייה מנהליים, להבדיל מחשיפת מס פוטנציאלית, ממחלוקת פתוחה או משומה שטרם הוצאה. לכן ההודעה שאין חובות כאלה אינה אומרת דבר על חשיפות המס של החברה, אלא רק שבאותו רגע אין לרשות חוב שהיא רשאית לגבות.

לצד זאת הדגישה הרשות שתי הסתייגויות. ראשית, אין בעמדתה כדי לנקוט עמדה כלשהי ביחס לחבות מס קיימת או עתידית של החברה, בין כתוצאה מכך ובין מסיבות אחרות. שנית, אין בה כדי לגרוע מהפעלת סמכויות רשויות המס לפי הדין, ובכלל זה לשום את החברה ולגבות חוב מס כתוצאה מכך.

כדאי לשים לב: אי התנגדות של רשות המסים אינה אישור מס ואינה חסינות. היא הצהרה נקודתית על היעדר חובות ברי גבייה במועד התגובה, ותו לא. אל תציגו אותה ללקוח כאישור לתוצאת המס.
‍

השאלה המיסויית שנותרה פתוחה

וכאן הנקודה המשמעותית ביותר למייצגים. בית המשפט הכריע במישור דיני החברות בלבד, ורשות המסים סייגה במפורש שאינה נוקטת עמדה לגבי חבות המס. התוצאה היא ששאלת סיווג התקבול בידי בעלת המניות נותרה פתוחה לחלוטין.

השאלה אינה תיאורטית. ההחלטה מאפשרת לבצע אותה בשתי דרכים חלופיות, קיזוז כנגד יתרת ההלוואה או תשלום דיבידנד נוסף. בנוסף, מקור הכספים כאן אינו עודפים אלא פרמיה על מניות ועתודות הון, בעוד שהדיבידנד שחולק במקביל לפי סעיף 302 שולם דווקא מתוך העודפים. ההבחנה בין חלוקה מתוך עודפים לבין כזו שמקורה בהון, ובין תשלום דיבידנד לבין קיזוז חוב, עשויה להיות בעלת משמעות לצורכי מס, והיא לא נדונה כלל בהליך.

כדאי לשים לב: אישור לפי סעיף 303 מכריע בשאלה התאגידית, לא בשאלה המיסויית. את סיווג התקבול, את שיעור המס ואת חובת הניכוי במקור יש לבחון בנפרד, ורצוי מראש, ולא להסיק אותם מעצם האישור.
‍

הנתונים הפיננסיים: כשהיחס השוטף יורד מתחת ל-1

התמונה המספרית לא הייתה פשוטה. עובר לביצוע עמדו היחס השוטף והיחס המיידי על 3.6 ו-3.3, נזילות טובה מאוד לטווח קצר. לאחריו הם צפויים לרדת ל-0.86 ול-0.56, שהם מדדי נזילות נמוכים. ההון העצמי, שהיווה 76.6% מסך הנכסים, צפוי לרדת ל-37.7%.

במילים אחרות, בסופו של המהלך סך ההתחייבויות השוטפות עולה, במעט, על סך הנכסים השוטפים. זהו בדיוק סוג הנתון שעלול להכשיל בקשה.

כדאי לשים לב: ירידה של היחס השוטף מתחת ל-1 אינה חוסמת אוטומטית אישור, אך היא מחייבת תשתית תזרימית משכנעת שתסביר מדוע החברה תעמוד בכל זאת בהתחייבויותיה.
‍

מה הכריע: תזרים חזוי ואיתנות הקבוצה

בית המשפט לא התעלם מהיחס השוטף, אך קבע שאין בו כדי לשנות את המסקנה. שלושה נדבכים תמכו בכך.

הראשון הוא המודל העסקי. חוות הדעת הכלכלית שהוגשה הצביעה על רווחיות עקבית הנובעת ממתן שירותים לחברת האם על בסיס עלות פלוס, המייצרת תזרים מזומנים חופשי חיובי באופן שיטתי. המומחה אמד את התזרים עד שנת 2030, וגם בהנחת סביבה ללא צמיחה החברה צפויה להוסיף ולייצר תזרימים חיוביים מהותיים.

השני הוא מבנה ההתחייבויות. לחברה אין חוב פיננסי כלשהו, ועיקר התחייבויותיה שוטפות ונפרעות במהלך העסקים הרגיל. לא רשומים שעבודים פעילים, ואין נושים מהותיים או מובטחים.

השלישי הוא עמדת הממונה על הליכי חדלות פירעון, שהגיש חוות דעת כלכלית מטעמו והגיע למסקנה כי החברה עומדת במבחן יכולת הפירעון הן מבחינה מאזנית והן מבחינה תזרימית. הממונה אמנם ציין סיכון מהותי, התלות במצבן של החברות הקשורות, אך איזן אותו בכך שבעלת השליטה היא חברה ציבורית גדולה הנסחרת בנאסדק, ושהחברה מחזיקה בעודפי מזומנים המאפשרים ספיגת זעזועים זמניים.

כדאי לשים לב: כשהמאזן מראה תמונה בעייתית, התזרים החזוי הוא שנושא את הבקשה. חוות דעת כלכלית שנבחנה ואומצה על ידי הממונה היא נכס משמעותי בהליך.
‍

התוצאה והתנאי שנקבע

בהיעדר התנגדות מצד נושי החברה, ולאחר שהרשויות והממונה הודיעו שאינם מתנגדים, נעתר בית המשפט לבקשה. האישור ניתן בתנאי שהביצוע ייעשה בתוך שישה חודשים ממועד ההחלטה, בדרך של קיזוז הסכום כנגד יתרת ההלוואה או בדרך של תשלום דיבידנד נוסף לבעלת המניות, לפי העניין.

כדאי לשים לב: אישור לפי סעיף 303 אינו פתוח בזמן. חלון הביצוע שנקבע כאן היה שישה חודשים, ויש לתכנן את הביצוע בהתאם.
‍

שאלות ותשובות

מהו אישור חלוקה לפי סעיף 303 לחוק החברות? מסלול המאפשר לחברה שאינה עומדת במבחן הרווח לפנות לבית המשפט לאישור חלוקה, ובלבד שבית המשפט שוכנע כי מתקיים מבחן יכולת הפירעון.

מה בודקת רשות המסים בהליך כזה? הרשות בודקת אם קיימים לחברה חובות מס ברי הרשאה לגבייה. בהיעדרם היא נוטה שלא להתנגד, בכפוף לכך שגם לאחר הביצוע יוותרו כספים לתשלום חובות מס.

מהו חוב מס בר הרשאה לגבייה? חוב שהבשיל לכדי חוב סופי הניתן לאכיפה בהליכי גבייה, להבדיל מחשיפת מס פוטנציאלית או ממחלוקת פתוחה. היעדרו אינו מעיד על היעדר חשיפות מס.

האם אי התנגדות של רשות המסים מהווה אישור לתוצאת המס? לא. הרשות סייגה במפורש כי אין בעמדתה כדי לנקוט עמדה ביחס לחבות מס קיימת או עתידית, ואין בה כדי לגרוע מסמכויות השומה והגבייה.

האם ההחלטה קובעת כיצד תמוסה החלוקה בידי בעלת המניות? לא. ההליך הכריע בשאלה התאגידית בלבד. סיווג התקבול לצורכי מס, לרבות ההבחנה בין חלוקה מתוך עודפים לבין כזו שמקורה בהון, לא נדון ונותר פתוח.

האם יחס שוטף נמוך מ-1 מונע את האישור? לא בהכרח. בפסק הדין אושרה חלוקה אף שהיחס השוטף צפוי לרדת ל-0.86, בהסתמך על תזרים מזומנים חזוי חיובי, היעדר חוב פיננסי, ועמדת הממונה.

מהו תפקיד הממונה על הליכי חדלות פירעון בהליך? הממונה מגיש חוות דעת כלכלית הבוחנת את עמידת החברה במבחן יכולת הפירעון, מאזנית ותזרימית, ועמדתו היא נדבך מרכזי בהכרעה.

האם פסק הדין מהווה הלכה מחייבת? לא. זהו פסק דין של בית המשפט המחוזי, המחלקה הכלכלית. יש לו משקל מנחה, אך לא מעמד של הלכה שנקבעה בבית המשפט העליון.
‍

סיכום

המחלקה הכלכלית אישרה חלוקה של עד 59 מיליון שקל שאינה עומדת במבחן הרווח, לאחר ששוכנעה כי מתקיים מבחן יכולת הפירעון. עמדת רשות המסים, שלפיה אין לחברה חובות מס ברי הרשאה לגבייה, הייתה נדבך בהליך, אך נוסחה בזהירות רבה. היא מלמדת רק שבאותו מועד לא היה לרשות חוב שהיא רשאית לגבות, ואינה אומרת דבר על חשיפות המס, על סיווג התקבול בידי בעלת המניות או על סמכויות השומה והגבייה, שנשמרו במפורש. הנתונים המאזניים שלאחריה היו בעייתיים, יחס שוטף של 0.86 והון עצמי שיורד ל-37.7% מהנכסים, אך תזרים המזומנים החזוי, היעדר חוב פיננסי ועמדת הממונה נשאו את הבקשה. האישור הותנה בביצוע בתוך שישה חודשים. נזכיר כי מדובר בפסק דין של המחוזי ולא בהלכה מחייבת.
‍

מתכננים חלוקה שאינה עומדת במבחן הרווח?

אתם שוקלים חלוקת דיבידנד או הפחתת הון, ואין לכם רווחים בהיקף הנדרש?

אתם צריכים להיערך מול רשות המסים ומול הממונה לקראת בקשה לאישור חלוקה?

משרד עורכי דין KLF Law מתמחה במיסוי תאגידים, חלוקות והפחתות הון, וליטיגציה מסית. אנו בונים את התשתית לבקשה, בוחנים את חשיפת המס שבצדה, ונוודא שאתם משלמים אך ורק את מס האמת.

לתיאום פגישת ייעוץ וליווי משפטי עם המשרד

‍

על הכותב: רועי עקריב, עורך דין ויועץ מס בכיר. מייסד KLF Law. תובע לשעבר ביחידה למקרים מיוחדים ברשות המסים. 10+ שנות ניסיון בייעוץ מסי חוצה גבולות, ליטיגציה מסית, וייצוג נישומים בבית המשפט. מייסד ktAi, פלטפורמת AI למיסוי בינלאומי.

‍