השורה התחתונה: בית המשפט המחוזי דחה בקשה לביטול שומה על הסף, למרות שפקיד השומה לא זימן את הנישום לשימוע אישי בטרם הוצאת השומה ("פגם בשימוע"). נקבע כי מאחר והנישום היה מעורב בהליכי השומה של החברה שבבעלותו, והיה מודע לטענות המהותיות (הפרת סעיף 104א), הרי שזכות הטיעון שלו מומשה בפועל ("דה-פקטו"), והפגם הפרוצדורלי נרפא במסגרת הליך ההשגה.
‍

תקציר הקביעות המרכזיות

• בטלות יחסית: הפרת חובת השימוע (סעיף 158א לפקודה) אינה מובילה אוטומטית לביטול השומה. בית המשפט יבחן האם נגרם עיוות דין והאם הפגם תוקן בדיעבד.
• מודעות הנישום: כאשר הנישום הוא בעל שליטה המעורב בדיוני השומה של החברה, והסוגיות המהותיות (כגון שינוי מבנה וסעיף 104) נדונו שם, לא ניתן לטעון להפתעה או לפגיעה מהותית בזכות הטיעון.
• ריפוי בהשגה: הליך ההשגה יכול לרפא פגמים שנפלו בשלב השומה הראשוני (שלב א'), אם ניתנה לנישום הזדמנות מלאה להשמיע את טענותיו בפני גורם מוסמך.
  ‍

הרקע למחלוקת

המערער, גד דוד מרקוביץ, ביצע שינוי מבנה בחברות שבבעלותו ("הספקה טכנית", "תניר") והעביר מניות במסגרת סעיף 104א לפקודה (פטור ממס בשינוי מבנה). פקיד שומה צפת קבע כי העסקה לא עמדה בתנאי הסעיף וכי מדובר בעסקה מלאכותית למכירת מניות, ולכן חייב את המערער אישית במס רווח הון של כ-9.5 מיליון ש"ח.

‍
המערער טען כי השומה הוצאה לו "בהפתעה", מבלי שזומן לדיון שומה אישי ומבלי שניתנה לו זכות שימוע לפי סעיף 158א לפקודה. לטענתו, הדיונים התנהלו מול החברה בלבד, ולכן יש לבטל את השומה האישית על הסף בשל פגם שורשי בהליך.
‍

הסוגיה המשפטית

השאלה המרכזית הייתה האם אי-קיום שימוע פורמלי לנישום (לפני הוצאת שומה לפי מיטב השפיטה) מחייב את ביטול השומה, גם כאשר הנישום היה מודע לטענות במסגרת דיונים מקבילים שנערכו לחברה שבשליטתו.
‍

הכרעת בית המשפט

כבוד השופטת עירית הוד דחתה את הבקשה לביטול על הסף וקבעה כי יש לברר את הערעור לגופו.
‍

1. הפגם הפרוצדורלי נרפא
בית המשפט הכיר בכך שנפל פגם בהתנהלות פקיד השומה, שלא פתח הליך שומה נפרד ופורמלי למערער. עם זאת, נקבע כי הפגם אינו יורד לשורשו של עניין. המערער, כבעל השליטה והרוח החיה בחברה, היה מעורב בכל שלבי הדיון מול הרשות. הטענה בדבר הפרת סעיף 104א עלתה במפורש בדיוני החברה, והמערער (באמצעות מייצגיו) ידע כי המשמעות הישירה היא חיובו האישי במס.

2. דוקטרינת הבטלות היחסית
השופטת יישמה את דוקטרינת הבטלות היחסית, לפיה לא כל פגם מנהלי מוביל לביטול ההחלטה. במקרה זה, מאחר והמערער קיבל הזדמנות מלאה לטעון את טענותיו בשלב ההשגה (שלב ב'), הנזק שנגרם לו (אם בכלל) תוקן, ואין הצדקה לבטל שומה של מיליונים בשל טענה פרוצדורלית גרידא.

3. דחיית טענת "השומה הסתמית"
המערער טען כי השומה התבססה על "טיוטת הערכת שווי" לא חתומה. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי הערכת השווי הייתה מפורטת ומגובשת, והועברה לעיון הנישום בזמן אמת, ולכן השומה אינה "סתמית" או שרירותית.

‍

משמעויות פרקטיות (Takeaways)

1. מעורבות בעל שליטה: בעלי מניות המעורבים בדיוני שומה של החברה שלהם צריכים לדעת כי ידיעתם והשתתפותם בדיונים אלו עשויה לשמש כנגדם בטענות של "העדר שימוע" במישור האישי. לא ניתן להסתתר מאחורי המסך המשפטי כשהמהות ברורה.
2. חשיבות שלב ההשגה: הליך ההשגה הוא הזדמנות קריטית לתיקון מחדלים. אם לא טענתם בשלב א', עליכם לנצל את שלב ההשגה במלואו. בית המשפט רואה בהשגה הליך המרפא פגמים קודמים.
3. טקטיקה משפטית: בקשות לביטול שומה "על הסף" בשל פגמים פרוצדורליים הן בעלות סיכויי הצלחה נמוכים בתיקי מס מהותיים. בתי המשפט מעדיפים כמעט תמיד לברר את "מס האמת" לגופו.

‍

שאלות ותשובות (FAQ)

ש: האם פקיד השומה חייב לזמן אותי לדיון לפני הוצאת שומה?
ת: כן. סעיף 158א לפקודה מחייב מתן זכות טיעון. עם זאת, אם הוכח שידעת על הטענות והגבת עליהן (אפילו בכתב או במסגרת הליך אחר), בית המשפט עשוי לקבוע שחובת השימוע קוימה מהותית.

ש: מה קורה אם השומה מבוססת על הערכת שווי שגויה?
ת: זוהי טענה לגופו של עניין שתידון בערעור עצמו (הוכחת השווי הנכון), אך היא בדרך כלל לא תביא לביטול השומה על הסף כ"שומה סתמית", כל עוד פקיד השומה הפעיל שיקול דעת.

ש: האם כדאי להגיש בקשה לסילוק על הסף?
ת: בזהירות רבה. בקשות כאלו מאריכות את ההליך, עולות בהוצאות (במקרה זה לא נפסקו הוצאות בשלב זה, אך זה חריג), ולרוב נדחות לטובת בירור עובדתי מלא.

‍