השורה התחתונה: רשות המסים מסירה חסמים בירוקרטיים משמעותיים בפני משקיעים ישראלים בחו"ל. החל מהיום, ניתן לבצע העברות כספים לחו"ל בפטור מניכוי מס במקור על בסיס הצהרה בלבד (טופס 2513/2) למגוון רחב יותר של מדינות (כולל מדינות CRS) ולמטרות חדשות, ובראשן רכישת נכסים דיגיטליים (קריפטו), וזאת ישירות דרך המערכת הבנקאית ללא צורך באישור פקיד שומה.
‍

תקציר הקביעות המרכזיות

• הרחבת מדינות היעד: המסלול פתוח כעת להעברות לכל מדינה החתומה על אמנת מס עם ישראל, וכן לכל מדינה החתומה על הסכם חילופי מידע (CRS).
• נכסים דיגיטליים: לראשונה, ניתן להעביר כספים לרכישת קריפטו בזירות מסחר מפוקחות (KYC) במסלול הצהרה, ללא אישור פרטני.
• ביטול הצורך בפקיד שומה: ההליך מתבצע במלואו מול הבנק (בסניף או בדיגיטל), החוסך את הצורך בהגעה למשרדי רשות המסים.
  ‍

הרקע למהלך

על פי פקודת מס הכנסה (סעיף 170), כל תשלום לתושב חוץ חייב בניכוי מס במקור בשיעור של 25% (חברות) או יותר, אלא אם כן התקבל אישור אחר מפקיד השומה. הוראה זו יצרה לאורך השנים עומס בירוקרטי כבד על משקיעים ורוכשי שירותים, שנאלצו לפנות לרשות המסים עבור כל העברה, גם כשברור שאין חבות מס (למשל, רכישת נכס פרטי).
בשנת 2017 השיקה הרשות את "מסלול ההצהרה" (טופס 2513/2), שאפשר העברה על בסיס הצהרת הלקוח בבנק, אך הוא הוגבל לרשימה מצומצמת של מדינות וסוגי תשלום. כעת, לאור העומסים והרצון להקל על הפעילות הכלכלית, הרשות מרחיבה את המסלול באופן דרמטי.
‍

הסוגיה המשפטית

האתגר המרכזי היה לאזן בין הצורך למנוע בריחת הון וחמוק ממס, לבין הצורך לאפשר שטף עסקי ופיננסי. הרשות נדרשה להחליט אילו סוגי תשלומים ואילו מדינות יעד נחשבים "בטוחים" מספיק כדי לאפשר העברה ללא בדיקה מקדמית של פקיד שומה, תוך הסתמכות על הצהרת הנישום ומנגנוני חילופי המידע הבינלאומיים.
‍

הוראות הנוהל החדש (דצמבר 2025)

במסגרת ההודעה החדשה, נקבעו הקריטריונים המעודכנים לשימוש בטופס 2513/2:

1. מדינות היעד המותרות
החסם הוסר משמעותית. כעת ניתן להעביר כספים לתושב של (ולחשבון בנק ב-):

• כל מדינה שיש לה אמנה למניעת כפל מס עם ישראל.
• כל מדינה החתומה על הסכם ה-CRS (תקן הדיווח האחיד לחילופי מידע). משמעות הדבר היא פתיחת המסלול לעשרות מדינות נוספות שבעבר דרשו אישור מיוחד.

2. סוגי התשלום המותרים
רשימת המטרות בגינן ניתן להעביר כספים הורחבה, והתווסף לה סעיף משמעותי ביותר:

• רכישת נכסים דיגיטליים (קריפטו): ניתן להעביר כספים לזירות מסחר (Exchanges) זרות, בתנאי שהן מבצעות הליך "הכר את הלקוח" (KYC).
• (זאת בנוסף לסוגים הקיימים: רכישת נדל"ן בחו"ל, רכישת ניירות ערך סחירים, שירותי תיירות, שכר לימוד ועוד).

3. התהליך התפעולי
הנישום ממלא את הטופס בבנק (או באפליקציה הבנקאית). הבנק בודק את תקינות הטופס ומבצע את ההעברה. הטופס נשמר בבנק ומועבר לרשות המסים לפי דרישה לצורך ביקורת עתידית.
‍

משמעויות פרקטיות (Takeaways)

1. חיסכון בזמן ובכסף: עבור משקיעים פרטיים וחברות, מדובר בחיסכון של ימי עבודה והמתנה לאישורים. אין צורך יותר להגיש בקשה במערכת המפ"ל או לגשת לפקיד שומה עבור השקעות סטנדרטיות בחו"ל.
2. לגיטימציה לקריפטו: הכנסת רכישת נכסים דיגיטליים ל"מסלול הירוק" היא איתות חיובי מצד הרגולטור. עם זאת, שימו לב לתנאי ה-KYC – העברות לארנקים פרטיים אנונימיים או לזירות לא מפוקחות עדיין ידרשו אישור פרטני (שכנראה לא יינתן בקלות).
3. אחריות המצהיר: הקלות הפרוצדורלית מעבירה את האחריות לכתפי הנישום. חתימה על טופס 2513/2 היא הצהרה משפטית מחייבת. אם יתברר בביקורת שהעסקה הייתה חייבת במס (למשל, תשלום עבור שירותים עסקיים שאינם פטורים), המשלם יהיה חשוף לקנסות וריביות בגין אי-ניכוי מס במקור, ואף להליכים פליליים בגין הצהרה כוזבת.
   ‍

שאלות ותשובות (FAQ)

ש: האם הבנק יכול לסרב להעברה למרות שמילאתי את הטופס?
ת: כן. הבנקים כפופים גם לכללי איסור הלבנת הון וניהול סיכונים פנימיים. הטופס פותר את בעיית הניכוי במקור מול רשות המסים, אך לא מחייב את הבנק לבצע העברה אם הוא חושד במקור הכספים או בסיכון אחר.

ש: האם ניתן להשתמש בטופס להעברת כספים לחברה שלי בחו"ל (הלוואת בעלים)?
ת: יש לבדוק את סוגי התשלום המוגדרים בטופס בקפדנות. השקעה בהון מניות (רכישת מניות) בדרך כלל מותרת, אך מתן הלוואות עשוי לדרוש בחינה האם מדובר בעסקה פטורה או כזו המחייבת ניכוי מס על ריבית רעיונית. במקרה של ספק, עדיף להתייעץ.

רשימת 104 מדינות ה-CRS המעודכנת לשנת 2024-2025 (אליהן ניתן להעביר כספים במסלול זה): לחץ כאן

‍