ע"מ 4835-02-22
26.11.2025
השורה התחתונה: בית המשפט המחוזי דחה את ערעורם של בעלי חברת "חווית הרוכבים" וקבע כי רשות המסים רשאית לבטל אישור לקיזוז הפסדים שניתן לנישום, אם התברר בדיעבד כי האישור התבסס על מצג שווא או נתונים חלקיים. נקבע כי מחילת חוב של בעל מניות לחברה שבשליטתו, שנעשתה בסמוך למועד שבו נוצר לו רווח הון ממכירת נכס אחר, עשויה להיחשב כעסקה מלאכותית שנועדה להימנעות ממס, ולכן לא תוכר כהפסד הון בר-קיזוז.
המערערים, אילן ודורה פלג, הם הבעלים של חברת "חווית הרוכבים בע"מ" העוסקת בתיירות. בשנת 2017 מכרה החברה נכס מקרקעין, ועלה חשש לחבות מס גבוהה. במקביל, המערער (אילן פלג) ביקש להכיר בהפסד הון אישי בסך כ-2.7 מיליון ש"ח, בטענה כי מחל על הלוואת בעלים שהעמיד לחברה בשנים קודמות, וכי החוב הפך ל"חוב אבוד" בשל קשיי החברה.
פקיד שומה טבריה הנפיק למערער אישור זמני לקיזוז ההפסד בשנת 2019. אולם, בשנת 2021, במהלך דיוני שומה מעמיקים, ביטל פקיד השומה את האישור וקבע כי מחילת החוב הייתה מלאכותית ולא נבעה מחדלות פירעון של החברה, אלא מרצון לקזז את מס השבח הצפוי. בנוסף, הוצאו למערערים שומות בגין הפרשי הון בלתי מוסברים.
הערעור עסק בשלוש סוגיות מרכזיות:
כבוד השופטת עירית הוד דחתה את רוב טענות המערערים בנושא קיזוז ההפסדים, אך קיבלה חלק מטענותיהם בנושא הפרשי ההון.
1. ביטול אישור קיזוז ההפסדים
בית המשפט קבע כי האישור שניתן ב-2019 היה מסויג במפורש כ"אישור זמני" הכפוף לבדיקה עתידית. התברר כי המערערים הציגו מצג כאילו החברה בקריסה כלכלית ולכן החוב אבוד, בעוד בפועל החברה המשיכה לפעול, לא נרשמה לה הערת "עסק חי", ובשנת 2018 אף הציגה עודפים. נקבע כי הסתרת המצב האמיתי של החברה מצדיקה את ביטול האישור, וכי לא קם לנישום אינטרס הסתמכות לגיטימי על אישור שהושג במצג חלקי.
2. מחילת החוב – עסקה מלאכותית
השופטת קבעה כי מחילת החוב נעשתה ללא טעם מסחרי (החברה לא הייתה בחדלות פירעון), אלא רק כדי לייצר "הפסד הון" מלאכותי שיקזז את הרווח ממכירת המקרקעין. נקבע כי "מחילת החוב היא תולדה של הרצון לקזז הפסדים בשל חיובו של המערער במס שבח", ולכן מדובר בעסקה מלאכותית לפי סעיף 86 לפקודה.
3. הפרשי הון ומתנות מקרובים
בנושא הפרשי ההון, בית המשפט גילה גמישות רבה יותר. השופטת קיבלה את גרסת המערערת ואחיה כי קיבלו כספים במתנה מאביהם המנוח שהתגורר בהולנד, וזאת על בסיס עדויות אמינות ומסמכים חלקיים, למרות היעדר "שרשרת אסמכתאות" בנקאית מלאה. נקבע כי בנסיבות העניין, די בראיות שהוצגו כדי להרים את הנטל ולהסביר את הגידול בהון.
ש: האם מותר לי למחול על חוב שהחברה שלי חייבת לי?
ת: מותר, אך מבחינת מיסוי זה לא ייחשב אוטומטית כהפסד מוכר. אם החברה יכולה לשלם ובחרת למחול, רשות המסים תראה בזה השקעה בחברה (הגדלת הון) ולא הפסד שניתן לקזז מרווחים אחרים.
ש: כמה זמן יש לרשות המסים לבטל אישור שנתנה?
ת: כל עוד השומה פתוחה (בדרך כלל עד 4 שנים מתום שנת המס), הרשות יכולה לבחון מחדש נתונים. אם האישור הושג במרמה או הטעיה, הסמכות קיימת גם מעבר לכך.
ש: האם מתנה מאבא בחו"ל חייבת במס?
ת: מתנה לקרוב משפחה תושב ישראל פטורה ממס בישראל (בכפוף לחריגים). עם זאת, היא חייבת בדיווח אם הסכום עולה על רף מסוים (כ-500,000 ש"ח), והיא משמשת הסבר מצוין בדיוני הצהרת הון.
השורה התחתונה: בית המשפט המחוזי דחה את ערעורם של בעלי חברת "חווית הרוכבים" וקבע כי רשות המסים רשאית לבטל אישור לקיזוז הפסדים שניתן לנישום, אם התברר בדיעבד כי האישור התבסס על מצג שווא או נתונים חלקיים. נקבע כי מחילת חוב של בעל מניות לחברה שבשליטתו, שנעשתה בסמוך למועד שבו נוצר לו רווח הון ממכירת נכס אחר, עשויה להיחשב כעסקה מלאכותית שנועדה להימנעות ממס, ולכן לא תוכר כהפסד הון בר-קיזוז.
המערערים, אילן ודורה פלג, הם הבעלים של חברת "חווית הרוכבים בע"מ" העוסקת בתיירות. בשנת 2017 מכרה החברה נכס מקרקעין, ועלה חשש לחבות מס גבוהה. במקביל, המערער (אילן פלג) ביקש להכיר בהפסד הון אישי בסך כ-2.7 מיליון ש"ח, בטענה כי מחל על הלוואת בעלים שהעמיד לחברה בשנים קודמות, וכי החוב הפך ל"חוב אבוד" בשל קשיי החברה.
פקיד שומה טבריה הנפיק למערער אישור זמני לקיזוז ההפסד בשנת 2019. אולם, בשנת 2021, במהלך דיוני שומה מעמיקים, ביטל פקיד השומה את האישור וקבע כי מחילת החוב הייתה מלאכותית ולא נבעה מחדלות פירעון של החברה, אלא מרצון לקזז את מס השבח הצפוי. בנוסף, הוצאו למערערים שומות בגין הפרשי הון בלתי מוסברים.
הערעור עסק בשלוש סוגיות מרכזיות:
כבוד השופטת עירית הוד דחתה את רוב טענות המערערים בנושא קיזוז ההפסדים, אך קיבלה חלק מטענותיהם בנושא הפרשי ההון.
1. ביטול אישור קיזוז ההפסדים
בית המשפט קבע כי האישור שניתן ב-2019 היה מסויג במפורש כ"אישור זמני" הכפוף לבדיקה עתידית. התברר כי המערערים הציגו מצג כאילו החברה בקריסה כלכלית ולכן החוב אבוד, בעוד בפועל החברה המשיכה לפעול, לא נרשמה לה הערת "עסק חי", ובשנת 2018 אף הציגה עודפים. נקבע כי הסתרת המצב האמיתי של החברה מצדיקה את ביטול האישור, וכי לא קם לנישום אינטרס הסתמכות לגיטימי על אישור שהושג במצג חלקי.
2. מחילת החוב – עסקה מלאכותית
השופטת קבעה כי מחילת החוב נעשתה ללא טעם מסחרי (החברה לא הייתה בחדלות פירעון), אלא רק כדי לייצר "הפסד הון" מלאכותי שיקזז את הרווח ממכירת המקרקעין. נקבע כי "מחילת החוב היא תולדה של הרצון לקזז הפסדים בשל חיובו של המערער במס שבח", ולכן מדובר בעסקה מלאכותית לפי סעיף 86 לפקודה.
3. הפרשי הון ומתנות מקרובים
בנושא הפרשי ההון, בית המשפט גילה גמישות רבה יותר. השופטת קיבלה את גרסת המערערת ואחיה כי קיבלו כספים במתנה מאביהם המנוח שהתגורר בהולנד, וזאת על בסיס עדויות אמינות ומסמכים חלקיים, למרות היעדר "שרשרת אסמכתאות" בנקאית מלאה. נקבע כי בנסיבות העניין, די בראיות שהוצגו כדי להרים את הנטל ולהסביר את הגידול בהון.
ש: האם מותר לי למחול על חוב שהחברה שלי חייבת לי?
ת: מותר, אך מבחינת מיסוי זה לא ייחשב אוטומטית כהפסד מוכר. אם החברה יכולה לשלם ובחרת למחול, רשות המסים תראה בזה השקעה בחברה (הגדלת הון) ולא הפסד שניתן לקזז מרווחים אחרים.
ש: כמה זמן יש לרשות המסים לבטל אישור שנתנה?
ת: כל עוד השומה פתוחה (בדרך כלל עד 4 שנים מתום שנת המס), הרשות יכולה לבחון מחדש נתונים. אם האישור הושג במרמה או הטעיה, הסמכות קיימת גם מעבר לכך.
ש: האם מתנה מאבא בחו"ל חייבת במס?
ת: מתנה לקרוב משפחה תושב ישראל פטורה ממס בישראל (בכפוף לחריגים). עם זאת, היא חייבת בדיווח אם הסכום עולה על רף מסוים (כ-500,000 ש"ח), והיא משמשת הסבר מצוין בדיוני הצהרת הון.