האם ברכישה עצמית של מניות חברה פרטית מאת אחד מבעלי מניותיה, מתרחש אירוע מס בידי בעל המניות שלא מכר את מניותיו?
ע"מ 38294-02-19
24.11.2021
[הבהרה: ברכישה עצמית של מניות רוכשת החברה מבעלי מניותיה, כולם או חלקם, מניות אשר הוציאה בעבר שהם חלק מההון המונפק שלה, באמצעות העודפים העומדים לרשותה. בנוסף נבהיר, כי חברה רשאית לבצע "חלוקה" של עודפיה לבעלי מניותיה בדרך שלחלוקת דיבידנד (בכסף או בעין) או בדרך של רכישה עצמית של מניותיה – והכל במידה והיא עומדת במבחן הרווח ומבחן יכולת הפירעון של החברה (סעיף 302 לחוק החברות)].
בחינת המהות הכלכלית של העסקה, תלמד אותנו האם יש לראות בבעל המניות שלא מכר את מניותיו, כמי שקיבל דיבידנד ומשכך חב במס או אם לאו. בפסיקה הותווה מבחן בן שלושה פרמטרים שבהתקיימם מדובר בדיבידנד.
הראשון –מבחן השימוש: השימוש שנעשה בנכסי החברה לצורך מימון רכישת הזכויות, חלף שימוש במימון עצמי או מימון חיצוני לחברה, שימוש המהווה מימוש של הנכסים. בעת השימוש בנכסי החברה יש כאמור לחייב את הרווחים המועברים לבעלי המניות במס בידי היחיד, על פי השלב השני במודל המיסוי הדו- שלבי (החל על חברה).
השני –מבחן ההיתרון הכלכלי: ההיתרון הכלכלי שהפיק בעל המניות שלא מכר את מניותיו מהרכישה העצמית של המניות, המעיד על כך שהשימוש ברווחים נעשה על ידו, ולא רק על ידי בעל המניות המוכר. ההיתרון הכלכלי שהפיק בעל המניות שלא מכיר, נלמד מהתוצאה שלפיה בעקבות הרכישה העצמית, הוקנו לו זכויות נוספות בחברה שלא היו לו קודם לכן.
השלישי – מבחן העדר כל טעם כלכלי או עסקי מבחינת החברה: מקום בו לחברה אין טעם מסחרי יסודי לרכישה העצמית וקבלת ההחלטה לעשות כן על ידי בעל המניות שלא מכר לצרכיו בלבד.
[הבהרה: ברכישה עצמית של מניות רוכשת החברה מבעלי מניותיה, כולם או חלקם, מניות אשר הוציאה בעבר שהם חלק מההון המונפק שלה, באמצעות העודפים העומדים לרשותה. בנוסף נבהיר, כי חברה רשאית לבצע "חלוקה" של עודפיה לבעלי מניותיה בדרך שלחלוקת דיבידנד (בכסף או בעין) או בדרך של רכישה עצמית של מניותיה – והכל במידה והיא עומדת במבחן הרווח ומבחן יכולת הפירעון של החברה (סעיף 302 לחוק החברות)].
בחינת המהות הכלכלית של העסקה, תלמד אותנו האם יש לראות בבעל המניות שלא מכר את מניותיו, כמי שקיבל דיבידנד ומשכך חב במס או אם לאו. בפסיקה הותווה מבחן בן שלושה פרמטרים שבהתקיימם מדובר בדיבידנד.
הראשון –מבחן השימוש: השימוש שנעשה בנכסי החברה לצורך מימון רכישת הזכויות, חלף שימוש במימון עצמי או מימון חיצוני לחברה, שימוש המהווה מימוש של הנכסים. בעת השימוש בנכסי החברה יש כאמור לחייב את הרווחים המועברים לבעלי המניות במס בידי היחיד, על פי השלב השני במודל המיסוי הדו- שלבי (החל על חברה).
השני –מבחן ההיתרון הכלכלי: ההיתרון הכלכלי שהפיק בעל המניות שלא מכר את מניותיו מהרכישה העצמית של המניות, המעיד על כך שהשימוש ברווחים נעשה על ידו, ולא רק על ידי בעל המניות המוכר. ההיתרון הכלכלי שהפיק בעל המניות שלא מכיר, נלמד מהתוצאה שלפיה בעקבות הרכישה העצמית, הוקנו לו זכויות נוספות בחברה שלא היו לו קודם לכן.
השלישי – מבחן העדר כל טעם כלכלי או עסקי מבחינת החברה: מקום בו לחברה אין טעם מסחרי יסודי לרכישה העצמית וקבלת ההחלטה לעשות כן על ידי בעל המניות שלא מכר לצרכיו בלבד.