מחוקק המשנה (תקנה 14 לתקנות מע"מ – "איסור לנכות מס תשומות על רכב מנועי") קבע באופן קטגורי, כי לא ניתן לנכות מס תשומות בגין שכירת רכב פרטי, והוא החריג וסייג מקרים בודדים ומוגדרים. בין אותם החריגים לא נקבע חריג שעניינו שימוש ברכב אך ורק לצרכי העסק, גם אם השימוש מובחן וברור. לו מחוקק המשנה היה מעוניין שהמבחן רלוונטי יהיה מבחן מהותי, דהיינו, מהו אופי השימוש ברכב והאם הוא נעשה לצרכי העסק בלבד, הוא היה קובע כך. הוראות תקנה 14 נקבעו בדיוק על מנת למנוע בירור עובדתי של מקרים כגון אלו.

יובהר, כי אכן, הקביעה כי לא ניתן לנכות מס תשומות בגין רכבים פרטיים יכולה להיות שרירותית  ובלתי הוגנת, שכן גם רכבים פרטיים יכולים לשמש אך ורק לצורך העסק. ברם, כך קבע במפורש מחוקק המשנה ושיקוליו עמו.