רשות המסים פרסמה היום את חוזר 03/2026, המניח את התשתית המקצועית ליישום תיקוני החקיקה במסגרת חוק התוכנית הכלכלית לשנת 2025. החוזר מסמן שינוי פרדיגמה דרמטי: מעבר מאכיפה מבוזרת של מערכי המס השונים (מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין) לתפיסת "אכיפה פיסקאלית משולבת". מעתה, כשל פרוצדורלי במערך מס אחד עשוי להוביל לשלילת זכויות מהותיות במערך מס אחר, תוך יצירת חשיפת מס כפול ה למפרים.
‍

תמצית:
החוזר החדש קובע כי הפרות של חוק המזומן או אי-עמידה בדרישות הדיגיטציה (מודל חשבוניות ישראל) לא יסתכמו עוד בעיצומים כספיים בלבד. החידוש המרכזי טמון בשלילה אוטומטית של הכרה בהוצאות לצורכי מס הכנסה ואי-התרת ניכוי מס תשומות במע"מ בגין אותן עסקאות. עבור התאגיד המודרני, המשמעות היא הכרח בסנכרון מלא בין מערכות ה-ERP לבין דרישות הדיווח בזמן אמת, שכן כל חריגה תוביל להגדלה ישירה של חבות המס האפקטיבית.
‍

עיקרי השינויים והקביעות המקצועיות

• סנכרון סנקציות: שלילת הכרה בהוצאות (לפי סעיף 32 לפקודה) בגין עסקאות שבוצעו בניגוד לחוק המזומן או ללא מספר הקצאה תקף.
• האצת מודל "חשבוניות ישראל": הקדמת לוחות הזמנים להפחתת תקרת הדיווח. החל מ-31.5.2026, כל חשבונית מעל 5,000 ש"ח תחייב מספר הקצאה כתנאי לניכוי מס תשומות.
• התניית ניכוי הוצאה בהעברת מס: הוצאה שחלה עליה חובת ניכוי במקור לא תותר בניכוי אלא אם המס נוכה והועבר בפועל לרשות המסים.
• הרחבת חובת הדיווח המפורט: הורדת הרף לדיווח מפורט למע"מ למחזור של 500,000 ש"ח, מהלך המכניס עשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים למעגל השקיפות המלאה.
  ‍

1. המהפכה התפיסתית: אכיפה משולבת

עד כה, מערכי המס פעלו באופן אוטונומי יחסית. נישום שהפר את חוק המזומן נשא בעיצום כספי, אך במישור מס ההכנסה, הוצאתו הוכרה ככל שעמדה במבחני ייצור ההכנסה. חוזר 03/2026 קוטע רצף זה. המחוקק אימץ תפיסה לפיה אין להכיר בהוצאה שבוצעה בניגוד לדין. סנכרון זה נועד לייצר הרתעה רב-מערכתית ולמנוע מצב שבו תשלום ה"קנס" נתפס כעלות עסקית משתלמת אל מול חיסכון המס הגלום בהוצאה.

‍

2. שלילת ניכויים בגין הפרות חוק המזומן

התיקון לסעיף 32(16א) לפקודה קובע כי הוצאה ששולמה בניגוד לחוק צמצום השימוש במזומן (נכון להיום, מעל 6,000 ש"ח בעסקה בין עוסקים) לא תותר בניכוי.
הדגש המקצועי: שלילת ההוצאה אינה מותנית רק בעצם ההפרה, אלא בהטלת עיצום כספי בפועל על ידי הרשות. החוזר מבהיר כי במקרה של ביטול העיצום בערכאות משפטיות, תותר ההוצאה רטרואקטיבית בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, מה שמדגיש את החשיבות של ניהול הליכי ערעור על עיצומים כספיים.

‍

3. מודל "חשבוניות ישראל": האצת הדיגיטציה

רשות המסים זיהתה את מודל הקצאת החשבוניות ככלי האפקטיבי ביותר למלחמה בחשבוניות פיקטיביות. החוזר מפרט את האצת התהליך:

• החל מ-01.01.2026: תקרת החובה למספר הקצאה עומדת על 10,000 ש"ח.
• החל מ-31.05.2026: התקרה תרד ל-5,000 ש"ח בלבד.
  השלכה מהותית: סעיף 32(18) החדש קובע כי חשבונית המחויבת במספר הקצאה ולא קיבלה כזה, לא תוכר כהוצאה למס הכנסה. זהו "קנס" כפול – שלילת ניכוי המע"מ (תשומות) ושלילת ההוצאה המוכרת, מה שמעלה את עלות העסקה בשיעור ניכר.

‍

4. חובות דיווח והתניות חדשות (סעיף 32א)

החוזר מחדד את התנאים להתרת הוצאה שחלה עליה חובת ניכוי במקור. לא די עוד בדיווח על ההוצאה; התנאי המצטבר הוא העברת המס שנוכה בפועל לפקיד השומה. עם זאת, הרשות מותירה פתח של שיקול דעת לפקיד השומה להתיר את ההוצאה אם הוכח שהמס שולם על ידי מקבל ההכנסה או אם קיים פטור תקף במועד התשלום.

‍

משמעויות פרקטיות למנהלים

1. בקרה פנימית ונהלי רכש: יש להטמיע נהלים קשיחים האוסרים על תשלומים במזומן מעבר לתקרות החוקיות. הנזק המיסויי כיום (קנס + שלילת הוצאה) הופך עסקאות כאלו לבלתי כלכליות בעליל.
2. שדרוג טכנולוגי: ארגונים חייבים לוודא שמערכות הנהלת החשבונות (ERP) תומכות באימות מספרי הקצאה בזמן אמת. החל ממאי 2026, גם עסקאות קטנות יחסית (5,000 ש"ח) ידרשו תשומת לב טכנולוגית זו.
3. ניהול סיכוני ספקים: חובת הניכוי במקור הופכת למהותית יותר. יש לוודא לא רק את קיום אישור הניכוי, אלא גם את ביצוע ההעברה בפועל לרשות, כדי להבטיח את הכרת ההוצאה.
4. היערכות לדיווח מפורט: עסקים עם מחזור שבין 500 אלף ל-2.5 מיליון ש"ח, שטרם הורגלו בדיווח מפורט, נדרשים להיערכות חשבונאית מיידית כדי למנוע סנקציות בגין אי-דיווח.

‍

שאלות ותשובות

ש: האם ניתן לקבל מספר הקצאה בדיעבד עבור חשבונית שפורסמה ללא מספר כזה?
ת: החוזר מאפשר פנייה לרשות לקבלת מספר הקצאה לאחר הוצאת החשבונית, אך הדבר אינו משנה את מועד הדיווח המקורי ועלול להיות כרוך בבדיקה פרטנית של נסיבות המקרה.

ש: כיצד משפיעה שלילת ההוצאה על חברות בהפסדים?
ת: שלילת ההוצאה מקטינה את ההפסד המועבר של החברה, מה שיוביל לתשלום מס גבוה יותר בשנים שבהן החברה תעבור לרווחיות.

ש: האם חוק המזומן חל גם על עסקאות מול ספקים בחו"ל?
ת: חוק המזומן חל על עסקאות בישראל. עם זאת, בעסקאות בינלאומיות יש לבחון את היבטי הדיווח והניכוי במקור בהתאם לאמנות המס ולסעיף 170 לפקודה.

‍