האם הסרת מחדל בשלב הערעור שונה מהסרת מחדל הנעשית בהזדמנות הראשונה?
רע"פ 7851/13
25.10.2019
עמדת הנאשם: לא ניתן משקל מתאים לעובדה שבמסגרת ההליך האזרחי נתפסו בידי המדינה כספים השייכים לו. לטענתו, קיזוז זה מסכום חוב המס, היה אמור להקטין משמעותית את מחדליו, ובהתאמה היה על נתון זה לבוא לידי ביטוי, ובאופן משמעותי, לקולא בעת גזירת דינו.
עמדת המדינה: גם כיום לא ניתן לומר שהמערער הסיר את מחדליו, שכן לחברה נושים נוספים, חלקם קודמים למשיבה בסדר הנשייה, וזאת בסכומים משמעותיים. לכן, קיים חשש שלא כל סכום ההפקדה האמור ישמש בפועל להסרת המחדל. לכן, ובאופן עקרוני, מקום בו הקופה הציבורית חסרה, אין לראות בכך הסרת המחדל. בנוסף העובדה שהמערער נאות לתקן חלק ממחדליו רק בפני בית משפט זה, כלומר בגלגול שלישי, איננה יכולה להוות שיקול להקלה בעונשו, לאחר שלא מיצה
את האפשרות לעשות שימוש בכספי ההליך האזרחי לשם הסרת מחדלו בפני הערכאה הדיונית.
החלטת בית המשפט: התחשבות בהסרת המחדל על ידי הנאשם בעת גזירת הדין, נועדה לקדם שתי תכליות עיקריות: האחת, סילוקו של המחדל כרוך בהשלמת החסר מקופת המדינה והטבת הנזק שנגרם כתוצאה מהעבירה, והשנייה, עידוד הבעת חרטה וקבלת אחריות לביצוע העבירה בידי הנאשם. בפסיקה נקבע, כי כל עוד לא הושלם החסר בקופה הציבורית, הרי לא ניתן לומר שהוסר המחדל, וזאת אף אם לא ניתן לגבות את חוב המס במישור האזרחי מסיבה כלשהי. כך, למשל, נקבע ביחס לעבריין שטען שאיננו יכול לרפא את מחדלו נוכח הליך פשיטת רגל בו היה מצוי כי הדבר אינו יכול להיחשב כהסרת מחדלו. ביחס לעיתוי הסרת המחדל נקבע, כי בדרך כלל השלב לפעול להסרת מחדלים הנו לפני הגשת כתב אישום ולכל המאוחר בעת הדיון בערכאה הראשונה. במסגרת ההליכים שבפני בית המשפט העליון, השתנו הנסיבות בהשוואה לאלו שהתקיימו במועד גזר הדין שכן ראשית הנאשם שילם מחובו לרשויות המס סכום העומד על סך של כ- 348,500 ₪ ובכך הסיר חלק מהמחדל ושנית,הנאשם הצהיר כי הסכום המוחזק באוצר המדינה במסגרת ההליך האזרחי, יוכל להיזקף מבחינתו של חשבון המחדל, ככל שהדבר יתאפשר במסגרת סדרי הנשייה, ובכך הסיר, לכל הפחות, חלק אחר של מחדלו. מובן כי הסרת מחדל בשלב הערעור שונה מהסרת מחדל שנעשית בהזדמנות הראשונה,אשר מלמדת על חרטה וקבלת אחריות אמיתית ומיידית. ואולם, גם להסרת מחדל בהמשך הדרך ישנה משמעות מסוימת לאור הגשמת התכלית של תשלום מס אמת והאינטרס הציבורי בהשבת החוב לקופה הציבורית והיא אף עשויה ללמד על קבלת אחריות חלקית ולו מאוחרת. על אף חשיבות השיקול של הסרת חלק נכבד ממחדלו של המערער במרוצת הדרך, אין להפריז במשקל המוענק לכך בעת גזירת העונש.
עמדת הנאשם: לא ניתן משקל מתאים לעובדה שבמסגרת ההליך האזרחי נתפסו בידי המדינה כספים השייכים לו. לטענתו, קיזוז זה מסכום חוב המס, היה אמור להקטין משמעותית את מחדליו, ובהתאמה היה על נתון זה לבוא לידי ביטוי, ובאופן משמעותי, לקולא בעת גזירת דינו.
עמדת המדינה: גם כיום לא ניתן לומר שהמערער הסיר את מחדליו, שכן לחברה נושים נוספים, חלקם קודמים למשיבה בסדר הנשייה, וזאת בסכומים משמעותיים. לכן, קיים חשש שלא כל סכום ההפקדה האמור ישמש בפועל להסרת המחדל. לכן, ובאופן עקרוני, מקום בו הקופה הציבורית חסרה, אין לראות בכך הסרת המחדל. בנוסף העובדה שהמערער נאות לתקן חלק ממחדליו רק בפני בית משפט זה, כלומר בגלגול שלישי, איננה יכולה להוות שיקול להקלה בעונשו, לאחר שלא מיצה
את האפשרות לעשות שימוש בכספי ההליך האזרחי לשם הסרת מחדלו בפני הערכאה הדיונית.
החלטת בית המשפט: התחשבות בהסרת המחדל על ידי הנאשם בעת גזירת הדין, נועדה לקדם שתי תכליות עיקריות: האחת, סילוקו של המחדל כרוך בהשלמת החסר מקופת המדינה והטבת הנזק שנגרם כתוצאה מהעבירה, והשנייה, עידוד הבעת חרטה וקבלת אחריות לביצוע העבירה בידי הנאשם. בפסיקה נקבע, כי כל עוד לא הושלם החסר בקופה הציבורית, הרי לא ניתן לומר שהוסר המחדל, וזאת אף אם לא ניתן לגבות את חוב המס במישור האזרחי מסיבה כלשהי. כך, למשל, נקבע ביחס לעבריין שטען שאיננו יכול לרפא את מחדלו נוכח הליך פשיטת רגל בו היה מצוי כי הדבר אינו יכול להיחשב כהסרת מחדלו. ביחס לעיתוי הסרת המחדל נקבע, כי בדרך כלל השלב לפעול להסרת מחדלים הנו לפני הגשת כתב אישום ולכל המאוחר בעת הדיון בערכאה הראשונה. במסגרת ההליכים שבפני בית המשפט העליון, השתנו הנסיבות בהשוואה לאלו שהתקיימו במועד גזר הדין שכן ראשית הנאשם שילם מחובו לרשויות המס סכום העומד על סך של כ- 348,500 ₪ ובכך הסיר חלק מהמחדל ושנית,הנאשם הצהיר כי הסכום המוחזק באוצר המדינה במסגרת ההליך האזרחי, יוכל להיזקף מבחינתו של חשבון המחדל, ככל שהדבר יתאפשר במסגרת סדרי הנשייה, ובכך הסיר, לכל הפחות, חלק אחר של מחדלו. מובן כי הסרת מחדל בשלב הערעור שונה מהסרת מחדל שנעשית בהזדמנות הראשונה,אשר מלמדת על חרטה וקבלת אחריות אמיתית ומיידית. ואולם, גם להסרת מחדל בהמשך הדרך ישנה משמעות מסוימת לאור הגשמת התכלית של תשלום מס אמת והאינטרס הציבורי בהשבת החוב לקופה הציבורית והיא אף עשויה ללמד על קבלת אחריות חלקית ולו מאוחרת. על אף חשיבות השיקול של הסרת חלק נכבד ממחדלו של המערער במרוצת הדרך, אין להפריז במשקל המוענק לכך בעת גזירת העונש.
