האם קמה החובה לנכות מס במקור לסוחרים המשווקים מוצרים, בגין הטבות שקבלו
ע"מ 35834-07-12
24.11.2019
רקע: המערערת הינה חברה העוסקת בייצור ושיווק של מזרונים ורהיטים. במסגרת פעילותה ולצורך שיווק מוצריה, מתקשרת המערערת עם משווקים/סוחרים אשר רוכשים את מוצריה ומוכרים אותם לצרכן הסופי. המערערת מתגמלת את מכירותיה באמצעות המשווקים/ סוחרים, באמצעות נקודות זכות הנצברות בחשבון חובה-זכות מול המערערת. נקודות אלו ניתן להמיר לכסף או לשווה כסף.
עמדתה מערערת: במשך שלושה עשורים קיבל המשיב את עמדת המערערת,כי אין לנכות מס במקור בגין נקודות הזכות. לגופו של עניין טוענת המערערת, כי התנאים לקיומה של החובה לנכות במקור לא מתקיימים בעניינה (האחד – התשלום מהווה הכנסה חייבת בידי המקבל. השני – התשלום הוא עבור שירות שניתן על ידי מקבל התשלום או נכס שנמכר על ידי מקבל התשלום), שכן מדובר בהנחה ולא הכנסה (הקטנת עלות רכישת מוצרי הסוחר).
עמדת המשיב: המערערת ממנה הטבות שונות למשווקים/ סוחרים, המוכרים את מוצריה (כקידום מכירות). העניקה להם נקודות זכות על כל מכירה אשר מומשו לטובות הנאה בשווה כסף (מוצרים שונים כגון נסיעות לחו"ל, מכשירי טלוויזיה ועוד). בנוסף, התשלומים למשווקים הינם שווה כסף ותחליף הכנסה בידי מקבלם ולפיכך חלה חובת ניכוי מס במקור על המערערת. בהתאם להוראת ביצוע 19/90 – בעת מתן הטבות למשווקים בשווה כסף, על המשלם לנכות מס במקור משווי ההטבה, בשיעור של 30%.
החלטת בית המשפט: על מנת להכריע בסוגיה העומדת לפתחו, על בית המשפט להשיב לשתי שאלות עיקריות: האחת –האם המשווקים/ סוחרים סיפקו למערערת שירותי שיווק?. השנייה – האם פדיון הנקודות שנצברו לטובתם בשווה כסף עולה כדי הכנסה?
לעניין השאלה הראשונה: המשווקים/ סוחרים אמנם אינם משמשים כסוכנים ישירים של המערערת אולם נותנים שירותי קידום מכירות למוצרי המערערת, ובהתאם לתוצאות הם מתוגמלים על פי שיטת הנקודות. את מסקנתו זו, סומך בית המשפט על החשיבות הרבה שמעניקה המערערת למשווקים/סוחרים בקידום מכירותיה. הלכה למעשה, המערערת רואה במשווקים/ סוחרים כחלק בלתי נפרד מן הארגון שלה, מקידום המכירות שלה, למרות שהמשווקים/ סוחרים הם בעלי עסקים עצמאיים, המוכרים סחורות נוספות על מוצריה של המערערת.
לעניין השאלה השנייה: תשלומים שהומרו לתשלומים שונים, על פי בחירתם של המשווקים/סוחרים עצמם, אינן הנחות מחיר, אלא תשלומים (הטבות) שמטרתם אחת והיא תמריץ בעד קידום מכירות. קביעה כי תקבולי המשווקים בשווה כסף הם "הכנסה", עולה בקנה אחד עם תכליות כלליות וספציפיות של דיני המס ובעיקר עם תכלית מנגנון ניכוי מס במקור.
לאור האמור, קובע בית המשפט, כי דין הערעור להידחות וכי חלה חובה על המערערת לנכות מס במקור מתקבולים המתקבלים ממימוש נקודות הזכות בשווה כסף על ידי המשווקים/ סוחרים.
רקע: המערערת הינה חברה העוסקת בייצור ושיווק של מזרונים ורהיטים. במסגרת פעילותה ולצורך שיווק מוצריה, מתקשרת המערערת עם משווקים/סוחרים אשר רוכשים את מוצריה ומוכרים אותם לצרכן הסופי. המערערת מתגמלת את מכירותיה באמצעות המשווקים/ סוחרים, באמצעות נקודות זכות הנצברות בחשבון חובה-זכות מול המערערת. נקודות אלו ניתן להמיר לכסף או לשווה כסף.
עמדתה מערערת: במשך שלושה עשורים קיבל המשיב את עמדת המערערת,כי אין לנכות מס במקור בגין נקודות הזכות. לגופו של עניין טוענת המערערת, כי התנאים לקיומה של החובה לנכות במקור לא מתקיימים בעניינה (האחד – התשלום מהווה הכנסה חייבת בידי המקבל. השני – התשלום הוא עבור שירות שניתן על ידי מקבל התשלום או נכס שנמכר על ידי מקבל התשלום), שכן מדובר בהנחה ולא הכנסה (הקטנת עלות רכישת מוצרי הסוחר).
עמדת המשיב: המערערת ממנה הטבות שונות למשווקים/ סוחרים, המוכרים את מוצריה (כקידום מכירות). העניקה להם נקודות זכות על כל מכירה אשר מומשו לטובות הנאה בשווה כסף (מוצרים שונים כגון נסיעות לחו"ל, מכשירי טלוויזיה ועוד). בנוסף, התשלומים למשווקים הינם שווה כסף ותחליף הכנסה בידי מקבלם ולפיכך חלה חובת ניכוי מס במקור על המערערת. בהתאם להוראת ביצוע 19/90 – בעת מתן הטבות למשווקים בשווה כסף, על המשלם לנכות מס במקור משווי ההטבה, בשיעור של 30%.
החלטת בית המשפט: על מנת להכריע בסוגיה העומדת לפתחו, על בית המשפט להשיב לשתי שאלות עיקריות: האחת –האם המשווקים/ סוחרים סיפקו למערערת שירותי שיווק?. השנייה – האם פדיון הנקודות שנצברו לטובתם בשווה כסף עולה כדי הכנסה?
לעניין השאלה הראשונה: המשווקים/ סוחרים אמנם אינם משמשים כסוכנים ישירים של המערערת אולם נותנים שירותי קידום מכירות למוצרי המערערת, ובהתאם לתוצאות הם מתוגמלים על פי שיטת הנקודות. את מסקנתו זו, סומך בית המשפט על החשיבות הרבה שמעניקה המערערת למשווקים/סוחרים בקידום מכירותיה. הלכה למעשה, המערערת רואה במשווקים/ סוחרים כחלק בלתי נפרד מן הארגון שלה, מקידום המכירות שלה, למרות שהמשווקים/ סוחרים הם בעלי עסקים עצמאיים, המוכרים סחורות נוספות על מוצריה של המערערת.
לעניין השאלה השנייה: תשלומים שהומרו לתשלומים שונים, על פי בחירתם של המשווקים/סוחרים עצמם, אינן הנחות מחיר, אלא תשלומים (הטבות) שמטרתם אחת והיא תמריץ בעד קידום מכירות. קביעה כי תקבולי המשווקים בשווה כסף הם "הכנסה", עולה בקנה אחד עם תכליות כלליות וספציפיות של דיני המס ובעיקר עם תכלית מנגנון ניכוי מס במקור.
לאור האמור, קובע בית המשפט, כי דין הערעור להידחות וכי חלה חובה על המערערת לנכות מס במקור מתקבולים המתקבלים ממימוש נקודות הזכות בשווה כסף על ידי המשווקים/ סוחרים.