החטיבה לתכנון וכלכלה ברשות המסים (אוקטובר 2026)
9.11.2026
כרטיס טיסה מישראל לחו"ל חייב היום במע"מ בשיעור אפס, והדלק הסילוני של המטוס פטור ממס הבלו. מלבד האגרות לרשות שדות התעופה, ענף התעופה כמעט לא ממוסה. מסמך מחקר שפרסמה החטיבה לתכנון וכלכלה ברשות המסים באוקטובר 2026 מציע להוסיף מס על טיסות שיוצאות מישראל, לפי משקל המטוס ומרחק הטיסה.
לפי המסמך, המס יעמוד על 1,291 עד 100,087 שקל לטיסה. בחישוב לנוסע מדובר בכ-12 שקל בטיסה של עד 500 ק"מ, בכ-58 שקל בטיסה לרוב יעדי אירופה ובכ-274 שקל בטיסה ארוכה, למשל לארצות הברית. הגבייה מוערכת בכ-1.1 מיליארד שקל בשנה, וכרבע מהנטל צפוי ליפול על תושבים זרים. מדובר בהמלצה של מסמך מחקר, ולא בהצעת חוק.
המסמך נכתב בחטיבה לתכנון וכלכלה ברשות המסים ועוסק בעלות הסביבתית של ענף התעופה בישראל. לפי המסמך, התעופה העולמית אחראית לכ-3.5% עד 4% מההתחממות הגלובלית, ובישראל היא הייתה אחראית ב-2023 לכ-3.8% מסך פליטות גזי החממה. באותה שנה המריאו מנתב"ג או נחתו בו כ-150,000 טיסות מסחריות, עם כ-22 מיליון נוסעים.
הכותבים מנמקים את ההצעה בכך שענף התעופה ממוסה פחות מענפים אחרים, ובכך שהמנגנון הבינלאומי שישראל חתומה עליו, CORSIA, מקל מדי לדעתם.
לפי סעיף 30(א)(10) לחוק מס ערך מוסף, כרטיס לטיסה בינלאומית חייב במע"מ בשיעור אפס. גם על דלק שנרכש לטיסה בינלאומית לא משולם מע"מ, בהסתמך על שיעור האפס ביצוא. סעיף 3(א)(2) לצו הבלו על דלק (פטור והישבון), התשס"ה-2005, פוטר מבלו קרוסין מסוג דלק סילוני שמשמש לכלי טיס. לשם השוואה, הבלו על קרוסין שאינו משמש לטיסה עמד ב-2025 על 3.45 שקל לליטר. בטיסות פנימיות משולם על הדלק מע"מ בשיעור הרגיל.
לפי המסמך, ההסדרים האלה לא חריגים. הם מעוגנים בהסכמים בילטרליים שנותנים פטור הדדי, ותואמים את המדיניות של ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי (ICAO). מה שכן נגבות הן אגרות לרשות שדות התעופה. אגרת נוסע יוצא מטרמינל 3 עומדת על 33.33 דולר, ועם האגרות הנוספות התשלום מגיע בממוצע לכ-40 דולר לנוסע, כ-7% עד 10% ממחיר כרטיס ממוצע.
ישראל חתומה על CORSIA, המנגנון של ICAO לקיזוז פליטות בתעופה הבינלאומית, וחברות ישראליות מחויבות בקיזוז מאז 2021. המנגנון מחייב קיזוז רק של פליטות מעל 85% מרמת 2019, ולפי חישוב הכותבים המחיר האפקטיבי של טונת פליטה בו היה ב-2024 כ-3.3 דולר, כ-6% מהתמחור של הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה.
המסמך בוחן שש חלופות. הראשונה היא להסתפק ב-CORSIA, והכותבים ממליצים לבנות לצדו מנגנון משלים. השנייה היא בלו על דלק המטוסים בגובה 1.28 שקל לליטר, כ-30% ממחירו, בגבייה של כ-1.2 מיליארד שקל. המסמך מצביע על שתי בעיות בחלופה הזו. הסכמים בילטרליים שישראל חתומה עליהם כוללים סעיף שאוסר מס כזה, וחברות תעופה עלולות להעביר חלק מהתדלוק לשדות תעופה אחרים, מה שיסיט פעילות מישראל ואף יוסיף פליטות.
החלופה השלישית היא מס לנוסע לפי קילומטר, 0.0298 שקל לק"מ, עד כ-323 שקל לנוסע במחלקת תיירים בטיסה ליעד הרחוק ביותר. הרביעית היא מס לנוסע לפי שלוש קטגוריות מרחק, מ-12 שקל בטיסה של עד 500 ק"מ ועד 274 שקל בטיסה של מעל 4,000 ק"מ. החלופה השישית עוסקת בטיסות פרטיות.
המסמך ממליץ על החלופה החמישית: מס פר מטוס יוצא, לפי משקל ההמראה המרבי (MTOW) ולפי קטגוריית מרחק. קבוצות המשקל מבוססות על הקטגוריות שכבר קיימות באגרות רשות שדות התעופה.
לפי טבלת המטוסים שבמסמך, משקל ההמראה המרבי של איירבוס A320 ושל בואינג 737-800 הוא כ-78,000 עד 79,000 ק"ג. טיסה שלהם לרוב יעדי אירופה תחויב, לפי הטבלה, ב-9,426 שקל. בואינג 787-9, שמשקל ההמראה המרבי שלו 254,000 ק"ג, יחויב בטיסה מעל 4,000 ק"מ ב-64,489 שקל.
הכותבים מנמקים את הבחירה בפשטות. סכום המס יהיה ידוע לחברת התעופה מראש ולא יהיה תלוי במספר הנוסעים. הכותבים גם מציינים את המחיר: המס פחות גלוי לנוסע, ולכן הסיכוי שישנה את התנהגותו נמוך יותר.
כדאי לשים לב: לפי המסמך, את סכומי המס יש לעדכן לפי תמחור הפליטות של המשרד להגנת הסביבה ("הספר הירוק"). הסכומים בטבלה הם במחירי 2025, ומי שמתמחר טיסות לשנים הבאות צריך להניח שהם ישתנו.
בחישוב לנוסע, המס המומלץ מגלם כ-12 שקל בטיסה של עד 500 ק"מ, כ-58 שקל בטיסה למרחק בינוני וכ-274 שקל בטיסה ארוכה. לפי ניתוח מחירי הטיסות במסמך, מדובר בכ-4% עד 5% ממחיר הכרטיס. לפי נתוני 2023, המס הממוצע לנוסע יעמוד על כ-77 שקל, אבל כ-86% מהנוסעים טסים לטווחים שבהם המס לנוסע הוא 12 או 58 שקל.
בחלופה המומלצת המס מחושב לפי המטוס, ונגבה מחברת התעופה או דרך חברת שירותי הקרקע שלה. המסמך מחשב את הנטל של כל נוסע לפי חלקו היחסי בטיסה, כלומר מתייחס למס כחלק ממחיר הכרטיס. הוא גם מציע לבחון חובה על חברות התעופה להציג את המס ללקוח ברכישת הכרטיס.
כדי לבדוק מי יישא בנטל, הכותבים עברו על כל מעברי הגבול בנתב"ג ב-2023 ושייכו את הנוסעים לעשירונים לפי נתוני ההכנסה של רשות המסים ברמת משק בית. לפי התוצאות, כרבע מהמס ייפול על תושבים זרים ו-26% על העשירון העליון. העשירונים השמיני והתשיעי יישאו יחד ב-23%, וכל אחד מהעשירונים האחרים בכ-2% עד 6%.
כדאי לשים לב: בחלופה המומלצת המס מחושב לפי המטוס. להערכתנו, את החלוקה שלו בין הנוסעים, כולל בין מחלקת תיירים למחלקת עסקים, יקבעו חברות התעופה בתמחור שלהן.
לפי המסמך, נוסע במחלקת עסקים אחראי לפליטות גדולות פי שלושה בערך מנוסע במחלקת תיירים, ונוסע במחלקה ראשונה לפליטות גדולות פי ארבעה בערך, בגלל המקום שהם תופסים במטוס. לכן בחלופה הרביעית, שמחושבת לפי נוסע, הכותבים מציעים מס של 36, 174 ו-822 שקל במחלקה גבוהה. לדבריהם, התייחסות למחלקה עשויה לעודד שינוי בהתנהגות הנוסעים וחברות התעופה.
בחלופה החמישית, שהמסמך ממליץ עליה, אין הבחנה כזו. להערכתנו זה המחיר של הפשטות, כי מס פר מטוס לא מבחין בין הנוסעים שבתוכו. חלק מהמדינות שהמסמך סוקר כן מבחינות בין מחלקות. בבריטניה, למשל, המס לנוסע בטיסה של 3,200 עד 8,850 ק"מ עמד ב-2024 על 88 ליש"ט במחלקה הרגילה ועל 194 ליש"ט במחלקה גבוהה.
טיסות פרטיות היו כ-5% מהמטוסים שהמריאו מנתב"ג או נחתו בו ב-2023. לפי מחקר שהמסמך מצטט, ההשפעה האקלימית של נוסע במטוס פרטי גדולה פי עשרה מזו של נוסע בטיסה מסחרית. במס פר מטוס, גם טיסה פרטית תמוסה לפי משקל המטוס ומרחק הטיסה. בחלופות שמחושבות לפי נוסע, המסמך מציע למסות טיסה פרטית כאילו היו בה 100 נוסעים, והגבייה מטיסות פרטיות מוערכת בכ-30 מיליון שקל בשנה. מטוסים זעירים שמשתמשים בבנזין לתעופה (Avgas), למשל ללימודי טיסה ולריסוס, משלמים כבר היום בלו על הדלק, ולכן לא ימוסו.
לפי הסקירה במסמך, כמה מדינות באירופה גובות מס על טיסות יוצאות, ורובן מדרגות אותו לפי מרחק. בבריטניה הוא נגבה מאז 1994, בגרמניה ובאוסטריה מאז 2011, בצרפת מאז 2020 ובהולנד מאז 2021. דנמרק הטילה מס כזה בינואר 2025.
הכיוון לא אחיד. שוודיה, שהטילה מס על טיסות ב-2018, החליטה ב-2025 לבטל אותו, וגרמניה ביטלה את ההעלאה שהחלה ב-2024 ושמרה על המס ברמת 2023. מנגד, צרפת ובריטניה העלו את המס ב-2025, והולנד בינואר 2026. קואליציה של מדינות, ובהן צרפת, קניה, ספרד וברבדוס, הכריזה על יוזמה למס נוסף על טיסות פרטיות ועל נוסעים במחלקת עסקים ובמחלקה ראשונה. לפי המסמך, כל המסים האלה נתפסים כמנגנונים משלימים ל-CORSIA, ואינם גורעים מחובת הקיזוז לפיו.
כל חברות התעופה בנתב"ג, מלבד אל על שרשאית לתת לעצמה שירותי קרקע, חייבות להתקשר עם אחת משלוש חברות שירותי קרקע שזכו במכרז של רשות שדות התעופה, ומשלמות דרכן את התשלומים. לפי המסמך, ככל הנראה אפשר יהיה לגבות את המס דרך אותן חברות, ובכך לחסוך מנגנון חדש בין רשות המסים לחברות תעופה זרות. האפשרות האחרת היא שחברות התעופה יירשמו בישראל וישלמו את המס דרך נציג מקומי, כפי שנהוג גם במדינות אחרות.
המסמך מציע לפטור טיסות אמבולטוריות, שמיועדות לצרכים רפואיים, ובחלופות שמחושבות לפי נוסע גם ילדים מתחת לגיל שנתיים, כמו באגרות הנוסע היום. ההצעה לא כוללת ייעוד של הכסף למטרה מסוימת. הכותבים מגדירים את המס כמס פיגוביאני, שנועד לגרום לגורם המזהם להפנים את העלות שהוא יוצר.
המס המוצע לא כולל את זיהום הרעש סביב נתב"ג. לפי דוח של ועדה בין-משרדית מ-2022, שהמסמך מצטט, כ-9,000 יחידות דיור סביב נתב"ג חשופות לרעש גבוה ולא מוגנו, והעלות החיצונית נאמדה בכ-3.6 מיליארד שקל בהיוון ל-50 שנה. לפי המסמך, הכללת הרעש במס הייתה מוסיפה לו כ-100 מיליון שקל.
הערכות הגבייה מבוססות על נתוני 2023, בהנחה שב-2027 הפעילות תחזור לרמה דומה אחרי הצמצום החד במחצית הראשונה של 2026 בגלל המלחמה עם איראן. ל-2028 ול-2029 המסמך מעריך תוספת של כ-15% לגבייה.
כדאי לשים לב: אם ההצעה תתקדם, חברות תעופה זרות יצטרכו להיערך לגבייה דרך חברת שירותי הקרקע או לרישום נציג מקומי בישראל. המסמך משאיר את שתי האפשרויות פתוחות.
האם יש היום מס על טיסות מישראל לחו"ל? כמעט שלא. כרטיס לטיסה בינלאומית חייב במע"מ בשיעור אפס, והדלק הסילוני פטור מבלו. נגבות אגרות לרשות שדות התעופה, בממוצע כ-40 דולר לנוסע יוצא מטרמינל 3.
כמה יעלה מס הטיסות המוצע? לפי החלופה המומלצת במסמך, בין 1,291 ל-100,087 שקל לטיסה, לפי משקל המטוס ומרחק הטיסה. בחישוב לנוסע מדובר בכ-12 שקל בטיסה של עד 500 ק"מ, בכ-58 שקל בטיסה לרוב יעדי אירופה ובכ-274 שקל בטיסה ארוכה.
מי ישלם את מס הטיסות? בחלופה המומלצת המס מחושב לפי המטוס ונגבה מחברות התעופה, והמסמך מתייחס אליו כחלק ממחיר הכרטיס. לפי ניתוח המסמך, כרבע מהנטל ייפול על תושבים זרים ו-26% על העשירון העליון.
האם נוסע במחלקת עסקים ישלם יותר? בחלופה שמחושבת לפי נוסע, המסמך מציע מס כפול שלושה במחלקה גבוהה. בחלופה המומלצת, מס פר מטוס, אין הבחנה בין מחלקות.
האם מס הטיסות יחול על טיסות פרטיות? כן. במס פר מטוס, טיסה פרטית תמוסה לפי משקל המטוס ומרחק הטיסה. בחלופות שמחושבות לפי נוסע, המסמך מציע למסות אותה כאילו היו בה 100 נוסעים.
למה לא להטיל בלו על דלק המטוסים? לפי המסמך, הסכמים בילטרליים שישראל חתומה עליהם כוללים סעיף שאוסר מס כזה. בנוסף, חברות תעופה עלולות להעביר את התדלוק לשדות תעופה אחרים.
האם מס הטיסות כבר אושר? לא. מדובר בהמלצה במסמך מחקר של החטיבה לתכנון וכלכלה ברשות המסים, והמסמך עצמו אינו הצעת חוק. הסכומים בו הם במחירי 2025. המידע כאן כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
מסמך המחקר של רשות המסים מציע להטיל מס על טיסות שיוצאות מישראל, לפי משקל המטוס ומרחק הטיסה, בסכומים של 1,291 עד 100,087 שקל לטיסה ובגבייה של כ-1.1 מיליארד שקל בשנה. לנוסע זה אמור להתבטא בכ-12 עד 274 שקל, כ-4% עד 5% ממחיר הכרטיס, וכמחצית מהנטל צפויה ליפול על תושבים זרים ועל העשירון העליון. להערכתנו, בחלופה שהכותבים ממליצים עליה הפשטות באה על חשבון ההבחנה בין מחלקות. זיהום הרעש נשאר מחוץ למס. כל זה עדיין המלצה של מסמך מחקר. המידע כאן כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי.
רוצים להבין איך מס על טיסות יוצאות ישפיע על התמחור ועל חובות הגבייה שלכם, אם ההצעה תתקדם?
כבר מחילים מע"מ בשיעור אפס על שירותי תעופה או תיירות, ולא בדקתם לאחרונה אם הסיווג שלכם יעמוד בביקורת?
ב-KLF Law אנחנו מלווים חברות ובעלי עסקים מול רשות המסים, בתכנון ובהליכים. נבחן את החשיפה שלכם למס המוצע ואת הסיווג של השירותים שלכם במע"מ, ונוודא שאתם משלמים אך ורק את מס האמת.
לפגישת ייעוץ ראשונית: לתיאום פגישת ייעוץ וליווי משפטי עם המשרד.
על הכותב: רועי קריב, עורך דין ויועץ מס בכיר. מייסד KLF Law. תובע לשעבר ביחידה למקרים מיוחדים ברשות המסים. 10+ שנות ניסיון בייעוץ מסי חוצה גבולות, ליטיגציה מיסויית, וייצוג נישומים בבית המשפט העליון. מייסד ktAi, פלטפורמת AI למיסוי בינלאומי.
כרטיס טיסה מישראל לחו"ל חייב היום במע"מ בשיעור אפס, והדלק הסילוני של המטוס פטור ממס הבלו. מלבד האגרות לרשות שדות התעופה, ענף התעופה כמעט לא ממוסה. מסמך מחקר שפרסמה החטיבה לתכנון וכלכלה ברשות המסים באוקטובר 2026 מציע להוסיף מס על טיסות שיוצאות מישראל, לפי משקל המטוס ומרחק הטיסה.
לפי המסמך, המס יעמוד על 1,291 עד 100,087 שקל לטיסה. בחישוב לנוסע מדובר בכ-12 שקל בטיסה של עד 500 ק"מ, בכ-58 שקל בטיסה לרוב יעדי אירופה ובכ-274 שקל בטיסה ארוכה, למשל לארצות הברית. הגבייה מוערכת בכ-1.1 מיליארד שקל בשנה, וכרבע מהנטל צפוי ליפול על תושבים זרים. מדובר בהמלצה של מסמך מחקר, ולא בהצעת חוק.
המסמך נכתב בחטיבה לתכנון וכלכלה ברשות המסים ועוסק בעלות הסביבתית של ענף התעופה בישראל. לפי המסמך, התעופה העולמית אחראית לכ-3.5% עד 4% מההתחממות הגלובלית, ובישראל היא הייתה אחראית ב-2023 לכ-3.8% מסך פליטות גזי החממה. באותה שנה המריאו מנתב"ג או נחתו בו כ-150,000 טיסות מסחריות, עם כ-22 מיליון נוסעים.
הכותבים מנמקים את ההצעה בכך שענף התעופה ממוסה פחות מענפים אחרים, ובכך שהמנגנון הבינלאומי שישראל חתומה עליו, CORSIA, מקל מדי לדעתם.
לפי סעיף 30(א)(10) לחוק מס ערך מוסף, כרטיס לטיסה בינלאומית חייב במע"מ בשיעור אפס. גם על דלק שנרכש לטיסה בינלאומית לא משולם מע"מ, בהסתמך על שיעור האפס ביצוא. סעיף 3(א)(2) לצו הבלו על דלק (פטור והישבון), התשס"ה-2005, פוטר מבלו קרוסין מסוג דלק סילוני שמשמש לכלי טיס. לשם השוואה, הבלו על קרוסין שאינו משמש לטיסה עמד ב-2025 על 3.45 שקל לליטר. בטיסות פנימיות משולם על הדלק מע"מ בשיעור הרגיל.
לפי המסמך, ההסדרים האלה לא חריגים. הם מעוגנים בהסכמים בילטרליים שנותנים פטור הדדי, ותואמים את המדיניות של ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי (ICAO). מה שכן נגבות הן אגרות לרשות שדות התעופה. אגרת נוסע יוצא מטרמינל 3 עומדת על 33.33 דולר, ועם האגרות הנוספות התשלום מגיע בממוצע לכ-40 דולר לנוסע, כ-7% עד 10% ממחיר כרטיס ממוצע.
ישראל חתומה על CORSIA, המנגנון של ICAO לקיזוז פליטות בתעופה הבינלאומית, וחברות ישראליות מחויבות בקיזוז מאז 2021. המנגנון מחייב קיזוז רק של פליטות מעל 85% מרמת 2019, ולפי חישוב הכותבים המחיר האפקטיבי של טונת פליטה בו היה ב-2024 כ-3.3 דולר, כ-6% מהתמחור של הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה.
המסמך בוחן שש חלופות. הראשונה היא להסתפק ב-CORSIA, והכותבים ממליצים לבנות לצדו מנגנון משלים. השנייה היא בלו על דלק המטוסים בגובה 1.28 שקל לליטר, כ-30% ממחירו, בגבייה של כ-1.2 מיליארד שקל. המסמך מצביע על שתי בעיות בחלופה הזו. הסכמים בילטרליים שישראל חתומה עליהם כוללים סעיף שאוסר מס כזה, וחברות תעופה עלולות להעביר חלק מהתדלוק לשדות תעופה אחרים, מה שיסיט פעילות מישראל ואף יוסיף פליטות.
החלופה השלישית היא מס לנוסע לפי קילומטר, 0.0298 שקל לק"מ, עד כ-323 שקל לנוסע במחלקת תיירים בטיסה ליעד הרחוק ביותר. הרביעית היא מס לנוסע לפי שלוש קטגוריות מרחק, מ-12 שקל בטיסה של עד 500 ק"מ ועד 274 שקל בטיסה של מעל 4,000 ק"מ. החלופה השישית עוסקת בטיסות פרטיות.
המסמך ממליץ על החלופה החמישית: מס פר מטוס יוצא, לפי משקל ההמראה המרבי (MTOW) ולפי קטגוריית מרחק. קבוצות המשקל מבוססות על הקטגוריות שכבר קיימות באגרות רשות שדות התעופה.
לפי טבלת המטוסים שבמסמך, משקל ההמראה המרבי של איירבוס A320 ושל בואינג 737-800 הוא כ-78,000 עד 79,000 ק"ג. טיסה שלהם לרוב יעדי אירופה תחויב, לפי הטבלה, ב-9,426 שקל. בואינג 787-9, שמשקל ההמראה המרבי שלו 254,000 ק"ג, יחויב בטיסה מעל 4,000 ק"מ ב-64,489 שקל.
הכותבים מנמקים את הבחירה בפשטות. סכום המס יהיה ידוע לחברת התעופה מראש ולא יהיה תלוי במספר הנוסעים. הכותבים גם מציינים את המחיר: המס פחות גלוי לנוסע, ולכן הסיכוי שישנה את התנהגותו נמוך יותר.
כדאי לשים לב: לפי המסמך, את סכומי המס יש לעדכן לפי תמחור הפליטות של המשרד להגנת הסביבה ("הספר הירוק"). הסכומים בטבלה הם במחירי 2025, ומי שמתמחר טיסות לשנים הבאות צריך להניח שהם ישתנו.
בחישוב לנוסע, המס המומלץ מגלם כ-12 שקל בטיסה של עד 500 ק"מ, כ-58 שקל בטיסה למרחק בינוני וכ-274 שקל בטיסה ארוכה. לפי ניתוח מחירי הטיסות במסמך, מדובר בכ-4% עד 5% ממחיר הכרטיס. לפי נתוני 2023, המס הממוצע לנוסע יעמוד על כ-77 שקל, אבל כ-86% מהנוסעים טסים לטווחים שבהם המס לנוסע הוא 12 או 58 שקל.
בחלופה המומלצת המס מחושב לפי המטוס, ונגבה מחברת התעופה או דרך חברת שירותי הקרקע שלה. המסמך מחשב את הנטל של כל נוסע לפי חלקו היחסי בטיסה, כלומר מתייחס למס כחלק ממחיר הכרטיס. הוא גם מציע לבחון חובה על חברות התעופה להציג את המס ללקוח ברכישת הכרטיס.
כדי לבדוק מי יישא בנטל, הכותבים עברו על כל מעברי הגבול בנתב"ג ב-2023 ושייכו את הנוסעים לעשירונים לפי נתוני ההכנסה של רשות המסים ברמת משק בית. לפי התוצאות, כרבע מהמס ייפול על תושבים זרים ו-26% על העשירון העליון. העשירונים השמיני והתשיעי יישאו יחד ב-23%, וכל אחד מהעשירונים האחרים בכ-2% עד 6%.
כדאי לשים לב: בחלופה המומלצת המס מחושב לפי המטוס. להערכתנו, את החלוקה שלו בין הנוסעים, כולל בין מחלקת תיירים למחלקת עסקים, יקבעו חברות התעופה בתמחור שלהן.
לפי המסמך, נוסע במחלקת עסקים אחראי לפליטות גדולות פי שלושה בערך מנוסע במחלקת תיירים, ונוסע במחלקה ראשונה לפליטות גדולות פי ארבעה בערך, בגלל המקום שהם תופסים במטוס. לכן בחלופה הרביעית, שמחושבת לפי נוסע, הכותבים מציעים מס של 36, 174 ו-822 שקל במחלקה גבוהה. לדבריהם, התייחסות למחלקה עשויה לעודד שינוי בהתנהגות הנוסעים וחברות התעופה.
בחלופה החמישית, שהמסמך ממליץ עליה, אין הבחנה כזו. להערכתנו זה המחיר של הפשטות, כי מס פר מטוס לא מבחין בין הנוסעים שבתוכו. חלק מהמדינות שהמסמך סוקר כן מבחינות בין מחלקות. בבריטניה, למשל, המס לנוסע בטיסה של 3,200 עד 8,850 ק"מ עמד ב-2024 על 88 ליש"ט במחלקה הרגילה ועל 194 ליש"ט במחלקה גבוהה.
טיסות פרטיות היו כ-5% מהמטוסים שהמריאו מנתב"ג או נחתו בו ב-2023. לפי מחקר שהמסמך מצטט, ההשפעה האקלימית של נוסע במטוס פרטי גדולה פי עשרה מזו של נוסע בטיסה מסחרית. במס פר מטוס, גם טיסה פרטית תמוסה לפי משקל המטוס ומרחק הטיסה. בחלופות שמחושבות לפי נוסע, המסמך מציע למסות טיסה פרטית כאילו היו בה 100 נוסעים, והגבייה מטיסות פרטיות מוערכת בכ-30 מיליון שקל בשנה. מטוסים זעירים שמשתמשים בבנזין לתעופה (Avgas), למשל ללימודי טיסה ולריסוס, משלמים כבר היום בלו על הדלק, ולכן לא ימוסו.
לפי הסקירה במסמך, כמה מדינות באירופה גובות מס על טיסות יוצאות, ורובן מדרגות אותו לפי מרחק. בבריטניה הוא נגבה מאז 1994, בגרמניה ובאוסטריה מאז 2011, בצרפת מאז 2020 ובהולנד מאז 2021. דנמרק הטילה מס כזה בינואר 2025.
הכיוון לא אחיד. שוודיה, שהטילה מס על טיסות ב-2018, החליטה ב-2025 לבטל אותו, וגרמניה ביטלה את ההעלאה שהחלה ב-2024 ושמרה על המס ברמת 2023. מנגד, צרפת ובריטניה העלו את המס ב-2025, והולנד בינואר 2026. קואליציה של מדינות, ובהן צרפת, קניה, ספרד וברבדוס, הכריזה על יוזמה למס נוסף על טיסות פרטיות ועל נוסעים במחלקת עסקים ובמחלקה ראשונה. לפי המסמך, כל המסים האלה נתפסים כמנגנונים משלימים ל-CORSIA, ואינם גורעים מחובת הקיזוז לפיו.
כל חברות התעופה בנתב"ג, מלבד אל על שרשאית לתת לעצמה שירותי קרקע, חייבות להתקשר עם אחת משלוש חברות שירותי קרקע שזכו במכרז של רשות שדות התעופה, ומשלמות דרכן את התשלומים. לפי המסמך, ככל הנראה אפשר יהיה לגבות את המס דרך אותן חברות, ובכך לחסוך מנגנון חדש בין רשות המסים לחברות תעופה זרות. האפשרות האחרת היא שחברות התעופה יירשמו בישראל וישלמו את המס דרך נציג מקומי, כפי שנהוג גם במדינות אחרות.
המסמך מציע לפטור טיסות אמבולטוריות, שמיועדות לצרכים רפואיים, ובחלופות שמחושבות לפי נוסע גם ילדים מתחת לגיל שנתיים, כמו באגרות הנוסע היום. ההצעה לא כוללת ייעוד של הכסף למטרה מסוימת. הכותבים מגדירים את המס כמס פיגוביאני, שנועד לגרום לגורם המזהם להפנים את העלות שהוא יוצר.
המס המוצע לא כולל את זיהום הרעש סביב נתב"ג. לפי דוח של ועדה בין-משרדית מ-2022, שהמסמך מצטט, כ-9,000 יחידות דיור סביב נתב"ג חשופות לרעש גבוה ולא מוגנו, והעלות החיצונית נאמדה בכ-3.6 מיליארד שקל בהיוון ל-50 שנה. לפי המסמך, הכללת הרעש במס הייתה מוסיפה לו כ-100 מיליון שקל.
הערכות הגבייה מבוססות על נתוני 2023, בהנחה שב-2027 הפעילות תחזור לרמה דומה אחרי הצמצום החד במחצית הראשונה של 2026 בגלל המלחמה עם איראן. ל-2028 ול-2029 המסמך מעריך תוספת של כ-15% לגבייה.
כדאי לשים לב: אם ההצעה תתקדם, חברות תעופה זרות יצטרכו להיערך לגבייה דרך חברת שירותי הקרקע או לרישום נציג מקומי בישראל. המסמך משאיר את שתי האפשרויות פתוחות.
האם יש היום מס על טיסות מישראל לחו"ל? כמעט שלא. כרטיס לטיסה בינלאומית חייב במע"מ בשיעור אפס, והדלק הסילוני פטור מבלו. נגבות אגרות לרשות שדות התעופה, בממוצע כ-40 דולר לנוסע יוצא מטרמינל 3.
כמה יעלה מס הטיסות המוצע? לפי החלופה המומלצת במסמך, בין 1,291 ל-100,087 שקל לטיסה, לפי משקל המטוס ומרחק הטיסה. בחישוב לנוסע מדובר בכ-12 שקל בטיסה של עד 500 ק"מ, בכ-58 שקל בטיסה לרוב יעדי אירופה ובכ-274 שקל בטיסה ארוכה.
מי ישלם את מס הטיסות? בחלופה המומלצת המס מחושב לפי המטוס ונגבה מחברות התעופה, והמסמך מתייחס אליו כחלק ממחיר הכרטיס. לפי ניתוח המסמך, כרבע מהנטל ייפול על תושבים זרים ו-26% על העשירון העליון.
האם נוסע במחלקת עסקים ישלם יותר? בחלופה שמחושבת לפי נוסע, המסמך מציע מס כפול שלושה במחלקה גבוהה. בחלופה המומלצת, מס פר מטוס, אין הבחנה בין מחלקות.
האם מס הטיסות יחול על טיסות פרטיות? כן. במס פר מטוס, טיסה פרטית תמוסה לפי משקל המטוס ומרחק הטיסה. בחלופות שמחושבות לפי נוסע, המסמך מציע למסות אותה כאילו היו בה 100 נוסעים.
למה לא להטיל בלו על דלק המטוסים? לפי המסמך, הסכמים בילטרליים שישראל חתומה עליהם כוללים סעיף שאוסר מס כזה. בנוסף, חברות תעופה עלולות להעביר את התדלוק לשדות תעופה אחרים.
האם מס הטיסות כבר אושר? לא. מדובר בהמלצה במסמך מחקר של החטיבה לתכנון וכלכלה ברשות המסים, והמסמך עצמו אינו הצעת חוק. הסכומים בו הם במחירי 2025. המידע כאן כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
מסמך המחקר של רשות המסים מציע להטיל מס על טיסות שיוצאות מישראל, לפי משקל המטוס ומרחק הטיסה, בסכומים של 1,291 עד 100,087 שקל לטיסה ובגבייה של כ-1.1 מיליארד שקל בשנה. לנוסע זה אמור להתבטא בכ-12 עד 274 שקל, כ-4% עד 5% ממחיר הכרטיס, וכמחצית מהנטל צפויה ליפול על תושבים זרים ועל העשירון העליון. להערכתנו, בחלופה שהכותבים ממליצים עליה הפשטות באה על חשבון ההבחנה בין מחלקות. זיהום הרעש נשאר מחוץ למס. כל זה עדיין המלצה של מסמך מחקר. המידע כאן כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי.
רוצים להבין איך מס על טיסות יוצאות ישפיע על התמחור ועל חובות הגבייה שלכם, אם ההצעה תתקדם?
כבר מחילים מע"מ בשיעור אפס על שירותי תעופה או תיירות, ולא בדקתם לאחרונה אם הסיווג שלכם יעמוד בביקורת?
ב-KLF Law אנחנו מלווים חברות ובעלי עסקים מול רשות המסים, בתכנון ובהליכים. נבחן את החשיפה שלכם למס המוצע ואת הסיווג של השירותים שלכם במע"מ, ונוודא שאתם משלמים אך ורק את מס האמת.
לפגישת ייעוץ ראשונית: לתיאום פגישת ייעוץ וליווי משפטי עם המשרד.
על הכותב: רועי קריב, עורך דין ויועץ מס בכיר. מייסד KLF Law. תובע לשעבר ביחידה למקרים מיוחדים ברשות המסים. 10+ שנות ניסיון בייעוץ מסי חוצה גבולות, ליטיגציה מיסויית, וייצוג נישומים בבית המשפט העליון. מייסד ktAi, פלטפורמת AI למיסוי בינלאומי.