מס יציאה מוצע באיטליה: 26% על רווחי נייר למי שעוזב מ-2027
הצעת חוק התקציב של איטליה ל-2027
5.11.2026
נניח שאתם יזמים ישראלים שחיים במילאנו מאז 2018. החברה שהקמתם שווה היום הרבה כסף, אבל רוב ההון שלכם נמצא במניות, לא בבנק. ב-2027 אתם שוקלים לחזור לישראל. לפי הצעה שממשלת איטליה הגישה לפרלמנט, עצם המעבר עלול לחייב אתכם במס של 26% על רווח שעוד לא מימשתם, כאילו מכרתם את המניות ב-31 בדצמבר של השנה שלפני העזיבה.
בפוסט נסביר מה כוללת ההצעה, מי ייכנס לרשת, מתי אפשר לדחות את התשלום, ומה המשמעות למי שעובר מאיטליה לישראל.
עיקרי הדברים
- הצעת חוק התקציב של איטליה ל-2027 כוללת מס יציאה על יחידים שמעבירים את תושבות המס שלהם אל מחוץ לאיטליה. זו הצעה, לא חוק, והיא עשויה להשתנות בפרלמנט.
- לפי ההצעה, המס יחול רק על מי שהיה תושב איטליה לפחות 6 מתוך 10 תקופות המס שלפני המעבר, ושהנכסים הפיננסיים הרלוונטיים שלו שווים לפחות 800,000 אירו.
- המס יחושב על ההפרש בין שווי הנכסים ביום האחרון של שנת המס שלפני העזיבה לבין עלותם. לפי הדוח הטכני להצעה שיעורו 26%, ונכס שירד בערכו אינו מקטין את הרווח על נכס אחר.
- מי שעובר למדינה באיחוד האירופי, או למדינה שיש לאיטליה עמה הסכמים מתאימים לחילופי מידע ולסיוע בגביית מסים, יוכל לדחות את יתרת התשלום, בתנאי שישלם מקדמה של 50% ויעמיד ערובה.
- מי שעובר לישראל צריך לבדוק מראש אם ישראל עומדת בתנאי הדחייה, ואיך ישראל תתייחס בעתיד למס שישולם באיטליה.
רקע
ב-30 באוקטובר 2026 הגיש שר הכלכלה והאוצר של איטליה לבית הנבחרים את הצעת חוק התקציב לשנים 2027 עד 2029 (A.C. 3174). סעיף 17 להצעה מוסיף לקודקס מס ההכנסה האיטלקי החדש סעיף 307-bis, שעוסק במיסוי ביציאה של מי שאינו עוסק בפעילות עסקית.
לפי ניתוח של יועץ מס איטלקי, מס יציאה קיים כבר היום באיטליה לגבי עסקים, אבל יחיד שאינו עוסק בפעילות עסקית אינו מחויב כיום במס רק משום שהעביר את תושבותו לחו"ל. ההצעה נועדה לשנות זאת.
בדברי ההסבר להצעה נכתב שמטרת ההסדר היא לשמור על זכות המיסוי של איטליה על רווחים פיננסיים שנצברו בתקופת התושבות ועוד לא מומשו במועד המעבר. לפי ההצעה, ההסדר יחול על מי שאיבוד התושבות האיטלקית שלו נכנס לתוקף החל מ-1 בינואר 2027. לפי היועצים, הליך החקיקה צפוי להסתיים עד סוף דצמבר 2026, וההוראות עשויות להשתנות בדרך.
מי ייכנס לרשת: שלושה תנאים מצטברים
התנאי הראשון הוא תושבות: לפחות 6 מתוך 10 תקופות המס שלפני המעבר. המבחן הוא תושבות, לא אזרחות. כלומר, גם ישראלי שחי באיטליה 6 שנים או יותר עלול להיכנס להסדר.
התנאי השני הוא שווי: השווי הכולל של הנכסים הרלוונטיים צריך להגיע לפחות ל-800,000 אירו. השווי נמדד ביום האחרון של שנת המס שקודמת לשנה שבה איבוד התושבות נכנס לתוקף (בהמשך, לשם הקיצור: "סוף השנה שלפני העזיבה"). דברי ההסבר מבהירים שהסף מתייחס לשווי הנכסים, ולא לגובה הרווח שלא מומש.
התנאי השלישי הוא שהמעבר גורם לאיטליה לאבד את זכות המיסוי. לפי דברי ההסבר, הכנסות שאיטליה ממשיכה להיות רשאית למסות, גם מכוח אמנה למניעת כפל מס, אינן נכללות במס היציאה.
ההסדר אינו מוגבל ליחידים. הוא חל גם על שותפויות פשוטות (società semplici) ועל ישויות שאינן עסקיות, ולפי ניתוחי היועצים גם על נאמנויות מסוימות.
כדאי לשים לב: סף 800,000 האירו הוא תנאי כניסה, לא פטור. לפי ניתוחי היועצים, מי שהנכסים הרלוונטיים שלו שווים 900,000 אירו לא ישלם מס רק על 100,000 האירו שמעל הסף, אלא על כל הרווח שלא מומש.
על מה משלמים, ובאיזה שיעור
ההסדר חל על קבוצה מוגדרת של הכנסות פיננסיות. לפי הדוח הטכני להצעה, מדובר בנכסים כמו זכויות בחברות, ניירות ערך ומכשירים פיננסיים. לפי ניתוחי היועצים, נכסי נדל"ן ופיקדונות בבנק אינם בתחולה.
בסיס המס הוא סכום ההפרשים החיוביים בין השווי של כל נכס, ביום האחרון של שנת המס שלפני העזיבה, לבין העלות שלו לצורכי מס. לפי הדוח הטכני להצעה, שיעור המס הוא 26%. נוסח הסעיף עצמו מפנה לכללי המס הרגילים של כל סוג הכנסה. לגבי אגרות חוב ממשלתיות ונכסים דומים, רק 48.08% מהרווח ייכללו בבסיס. לפי דברי ההסבר, כך נשמר שיעור של 12.5%, כמו במיסוי הרגיל שלהן.
דוגמה מספרית שלנו, להמחשה בלבד: תיק השקעות ששוויו 1,000,000 אירו, שכולל מניות א' שנקנו ב-200,000 אירו ושוות 700,000 אירו, ומניות ב' שנקנו ב-400,000 אירו ושוות 300,000 אירו. הרווח על מניות א' הוא 500,000 אירו. ההפסד על מניות ב' אינו נכנס לחישוב. המס: 26% מ-500,000 אירו, כלומר 130,000 אירו.
כדאי לשים לב: הנוסח מדבר על סכום ההפרשים החיוביים בלבד. לכן נכס שירד בערכו אינו מקזז רווח על נכס אחר, ובסיס המס עלול להיות גבוה מהרווח הכולל של התיק. בדוגמה, התיק כולו הרוויח 400,000 אירו, אבל המס מחושב על 500,000 אירו.
180 יום לתשלום, או דחייה עם מקדמה של 50%
כברירת מחדל, המס ישולם בתוך 180 יום מהיום שבו איבוד התושבות נכנס לתוקף.
מי שעובר למדינה באיחוד האירופי, או למדינה מחוץ לאיחוד שיש עמה הסכמים לחילופי מידע ולסיוע הדדי בגביית מסים בהיקף דומה לזה של הדירקטיבה האירופית 2010/24, יוכל לבחור בדחייה. התנאים: מקדמה של 50% מהמס בתוך אותם 180 יום, והעמדת ערובה מתאימה. הדחייה נמשכת 5 תקופות מס אחרי המעבר למדינה באיחוד, ו-10 תקופות מס במקרים האחרים.
אם במהלך תקופת הדחייה הנכס נמכר, המס יחושב על הנמוך מבין שניים: הרווח שנמדד בסוף השנה שלפני העזיבה, והרווח שנוצר בפועל במכירה. אם המחיר נמוך מהעלות, לא יהיה מס. עליית ערך שנצברה אחרי העזיבה אינה נכללת במס היציאה. המקדמה ששולמה תקוזז מהמס שיחול על כל מכירה.
מתנה, או העברה לחברה בשליטה או לבני משפחה, אינן נהנות מהכלל הזה. במקרים כאלה המס יחושב על מלוא הרווח שנמדד בסוף השנה שלפני העזיבה. לפי דברי ההסבר, המטרה היא למנוע הקטנה של בסיס המס דרך העברות ללא תמורה, בתוך המשפחה או לחברות בשליטה.
במסלול הדחייה, המס לא יחול על נכסים שלא נמכרו עד סוף התקופה, על נכסים שעברו בירושה בתקופה הזו, ועל נכסים שלא נמכרו אם הנישום חזר להיות תושב איטליה בתוך התקופה. סכומים ששולמו ביתר יוחזרו.
כדאי לשים לב: להערכתנו, עבור יזמים שרוב ההון שלהם נמצא במניות של חברה פרטית, הבעיה המרכזית היא נזילות. גם במסלול הדחייה, מקדמה של 50% משולמת בתוך 180 יום על רווח שעוד לא מומש, ובנוסף צריך להעמיד ערובה.
מה זה אומר למי שעובר מאיטליה לישראל
ישראל אינה חברה באיחוד האירופי. לכן, מי שעובר מאיטליה לישראל יוכל לבחור בדחייה רק אם בין ישראל לאיטליה קיימים הסכמים לחילופי מידע ולסיוע בגביית מסים, בהיקף שנדרש בהצעה. ההצעה עצמה אינה מפרטת אילו מדינות עומדות בתנאי. הוראות הביצוע יקבעו בצו של שר הכלכלה והאוצר, ולא ברור אם הצו יכלול רשימה כזו. אם התנאי לא יתקיים, המס כולו ישולם בתוך 180 יום.
גם מועד המעבר חשוב. ההסדר חל על איבוד תושבות שנכנס לתוקף החל מ-1 בינואר 2027, והשווי נמדד בסוף השנה שלפני כן. למשל, למי שהתושבות האיטלקית שלו תפקע ב-2027, השווי ייקבע לפי 31 בדצמבר 2026.
שאלה נוספת היא מה יקרה בישראל. לפי ניתוחי היועצים, ההצעה האיטלקית אינה מתואמת עם המדינה החדשה, ולכן אותו רווח עלול להתחייב במס פעמיים. ההצעה אינה יכולה לקבוע אם ישראל תכיר במס האיטלקי לצורך זיכוי, או תתחשב בו בדרך אחרת, כשהנכס יימכר בעתיד.
הבעיה הזו מוכרת לנו מהכיוון ההפוך. בהחלטת מיסוי 8808/22, שסיכמנו באתר, ישראלי שעבר לארה"ב ביקש זיכוי בישראל בשל מס אמריקאי שצפוי לחול על מכירה מאוחרת יותר. רשות המסים קבעה שהמס האמריקאי לא יזוכה כנגד מס היציאה הישראלי, מטעמים שנגעו לסוג הנכס, לאמנה ולדין האמריקאי. להערכתנו, שאלה דומה עלולה לעלות אצל מי שישלם מס יציאה באיטליה ויממש את הנכס כתושב ישראל.
כדאי לשים לב: להערכתנו, את הצד הישראלי צריך לבדוק לפני העזיבה, ולא אחרי שהמס האיטלקי כבר שולם. זה כולל את המעמד שלכם לצורכי מס בישראל אחרי המעבר, ואת האופן שבו ישראל תתייחס למס האיטלקי.
מס יציאה גם בישראל: שתי דרכים לחלק את אותו רווח
גם בישראל קיים מס יציאה, בסעיף 100א לפקודה. בהחלטת המיסוי שהזכרנו נקבע שנוצר אירוע מס ביום שקדם לעזיבה, והנישום דחה את תשלום המס עד למימוש בפועל. הרווח החייב חושב באופן יחסי: הרווח הריאלי במועד המכירה, כפול התקופה שבין הרכישה לעזיבה, חלקי התקופה שבין הרכישה למכירה.
ההצעה האיטלקית בנויה אחרת. היא מקפיאה את השווי בנקודת זמן אחת, בסוף השנה שלפני העזיבה. במסלול הדחייה, המס מחושב על הנמוך מבין הרווח שנמדד אז לבין הרווח בפועל. עליית ערך אחרי העזיבה אינה נכנסת לבסיס.
להערכתנו, השיטה האיטלקית מודדת באופן ישיר יותר את הרווח שנצבר עד העזיבה. מנגד, היא מחייבת הערכת שווי לנקודת זמן מסוימת, וזה קשה במיוחד כשמדובר במניות של חברה פרטית. החישוב הישראלי בהחלטה נשען על הרווח במכירה בפועל, ולכן אינו מחייב הערכה כזו.
מה עוד פתוח
ההצעה עשויה להשתנות במהלך הדיונים בפרלמנט, והוראות הביצוע יקבעו בצו של שר הכלכלה והאוצר. יועצי מס איטלקיים כבר מצביעים על כמה שאלות פתוחות:
- לפי ניתוח של יועץ מס איטלקי, הנוסח הנוכחי מתייחס לעלות הרכישה המקורית, גם לגבי נכסים שנרכשו לפני שהנישום הפך לתושב איטליה. אם זה יישאר כך, גם עליית ערך שנצברה לפני ההגעה לאיטליה עלולה להיכלל בבסיס, אף שדברי ההסבר מדברים על רווחים שנצברו בתקופת התושבות.
- לא ברור אם קרנות סל ופוליסות ביטוח חיים מסוימות נכללות בהסדר.
- לא ברור מאיזה מועד בדיוק נספרים 180 הימים.
- יש מי שמעלה שאלות לגבי התאמת ההסדר לדין האיחוד האירופי.
נתון מעניין נמצא בדוח הטכני להצעה: ההכנסה הצפויה ממס היציאה מוערכת בכ-6.74 מיליון אירו בשנה, וכ-3.37 מיליון אירו ב-2027. הדוח גם מעריך החזרים של כ-3.37 מיליון אירו בשנה, החל מתום תקופת הדחייה של 5 שנים שחלה על מעבר למדינות האיחוד, כך שההכנסה נטו תעמוד על כ-3.37 מיליון אירו בשנה. להערכתנו, ההיקף הקטן מחזק את מה שנכתב בדברי ההסבר: המטרה העיקרית היא שמירה על זכות המיסוי של איטליה, ולא גבייה גדולה.
שאלות ותשובות
האם מס היציאה באיטליה כבר בתוקף? לא. מדובר בסעיף 17 להצעת חוק התקציב לשנים 2027 עד 2029, שהוגשה לבית הנבחרים ב-30 באוקטובר 2026. אם תאושר, ההוראה תחול על מי שאיבוד התושבות האיטלקית שלו נכנס לתוקף החל מ-1 בינואר 2027.
אני תושב איטליה 5 שנים. האם ההסדר חל עליי? לפי ההצעה, ההסדר חל רק על מי שהיה תושב איטליה לפחות 6 מתוך 10 תקופות המס שלפני המעבר. מי שהיה תושב תקופה קצרה יותר אינו נכנס להסדר, גם אם הנכסים שלו שווים יותר מ-800,000 אירו. שימו לב שהספירה נעשית לפי מועד המעבר, כך שכל שנה נוספת באיטליה נספרת.
האם דירה באיטליה או כסף בבנק נכללים בחישוב? לפי ניתוחי יועצי מס איטלקיים, נכסי נדל"ן ופיקדונות בבנק אינם בתחולה. ההסדר חל על הכנסות פיננסיות, כמו זכויות בחברות, ניירות ערך ומכשירים פיננסיים.
מה קורה אם שווי המניות ירד אחרי שעזבתי? אם בחרתם במסלול הדחייה ומכרתם בתוך התקופה, המס יחושב על הנמוך מבין הרווח שנמדד בסוף השנה שלפני העזיבה לבין הרווח בפועל. אם מכרתם במחיר נמוך מהעלות, לא יהיה מס, וסכומים ששולמו ביתר יוחזרו. לפי נוסח ההצעה, הכלל הזה חל רק במסלול הדחייה. מי ששילם את מלוא המס בתוך 180 יום אינו נהנה ממנו.
מה קורה אם אחזור לגור באיטליה? אם בחרתם בדחייה וחזרתם להיות תושבי איטליה בתוך תקופת הדחייה, לפי ההצעה המס לא יחול על נכסים שלא נמכרו, וסכומים ששולמו ביתר יוחזרו.
האם אוכל לדחות את התשלום אם אני עובר לישראל? זה תלוי בשאלה אם בין ישראל לאיטליה קיימים הסכמים לחילופי מידע ולסיוע בגביית מסים, בהיקף שנדרש בהצעה. אם כן, תוכלו לבחור בדחייה של 10 תקופות מס, בתנאי שתשלמו מקדמה של 50% ותעמידו ערובה. אם לא, המס כולו ישולם בתוך 180 יום.
האם אפשר להסתמך על המאמר כדי לתכנן מעבר? לא. המאמר מבוסס על הצעת חוק שטרם אושרה ועשויה להשתנות, ועל ניתוחים ראשונים שלה. המידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, וכל מקרה צריך להיבחן לגופו.
סיכום
הצעת חוק התקציב של איטליה ל-2027 מוסיפה מס יציאה ליחידים: 26% על רווחים פיננסיים שלא מומשו, למי שהיה תושב איטליה לפחות 6 מתוך 10 תקופות המס שלפני המעבר ושהנכסים הרלוונטיים שלו שווים לפחות 800,000 אירו. הרווח נמדד בסוף השנה שלפני העזיבה, והתשלום נדרש בתוך 180 יום. מי שעובר למדינה שעומדת בתנאים יוכל לדחות את יתרת התשלום, בתנאי שישלם מקדמה של 50% ויעמיד ערובה. מי שעובר לישראל צריך לבדוק מראש אם הדחייה זמינה לו, ואיך ישראל תתייחס למס האיטלקי כשהנכס יימכר. המידע במאמר כללי, מבוסס על הצעת חוק שטרם אושרה, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס.
עוזבים את איטליה, או חוזרים ממנה לישראל?
האם הנכסים הפיננסיים שלכם עוברים את סף 800,000 האירו?
האם תוכלו לדחות את התשלום, ואיך ישראל תתייחס למס שתשלמו באיטליה?
משרד עורכי דין KLF Law מתמחה במיסוי בינלאומי. נבחן את המעבר משני צדי הגבול: מועד פקיעת התושבות, שווי הנכסים וההשלכות בישראל, ונוודא שאתם משלמים אך ורק את מס האמת.
לתיאום פגישת ייעוץ וליווי משפטי עם המשרד
על הכותב: רועי קריב, עורך דין ויועץ מס בכיר. מייסד KLF Law. תובע לשעבר ביחידה למקרים מיוחדים ברשות המסים. 10+ שנות ניסיון בייעוץ מסי חוצה גבולות, ליטיגציה מיסויית, וייצוג נישומים בבית המשפט העליון. מייסד ktAi, פלטפורמת AI למיסוי בינלאומי.
נניח שאתם יזמים ישראלים שחיים במילאנו מאז 2018. החברה שהקמתם שווה היום הרבה כסף, אבל רוב ההון שלכם נמצא במניות, לא בבנק. ב-2027 אתם שוקלים לחזור לישראל. לפי הצעה שממשלת איטליה הגישה לפרלמנט, עצם המעבר עלול לחייב אתכם במס של 26% על רווח שעוד לא מימשתם, כאילו מכרתם את המניות ב-31 בדצמבר של השנה שלפני העזיבה.
בפוסט נסביר מה כוללת ההצעה, מי ייכנס לרשת, מתי אפשר לדחות את התשלום, ומה המשמעות למי שעובר מאיטליה לישראל.
עיקרי הדברים
- הצעת חוק התקציב של איטליה ל-2027 כוללת מס יציאה על יחידים שמעבירים את תושבות המס שלהם אל מחוץ לאיטליה. זו הצעה, לא חוק, והיא עשויה להשתנות בפרלמנט.
- לפי ההצעה, המס יחול רק על מי שהיה תושב איטליה לפחות 6 מתוך 10 תקופות המס שלפני המעבר, ושהנכסים הפיננסיים הרלוונטיים שלו שווים לפחות 800,000 אירו.
- המס יחושב על ההפרש בין שווי הנכסים ביום האחרון של שנת המס שלפני העזיבה לבין עלותם. לפי הדוח הטכני להצעה שיעורו 26%, ונכס שירד בערכו אינו מקטין את הרווח על נכס אחר.
- מי שעובר למדינה באיחוד האירופי, או למדינה שיש לאיטליה עמה הסכמים מתאימים לחילופי מידע ולסיוע בגביית מסים, יוכל לדחות את יתרת התשלום, בתנאי שישלם מקדמה של 50% ויעמיד ערובה.
- מי שעובר לישראל צריך לבדוק מראש אם ישראל עומדת בתנאי הדחייה, ואיך ישראל תתייחס בעתיד למס שישולם באיטליה.
רקע
ב-30 באוקטובר 2026 הגיש שר הכלכלה והאוצר של איטליה לבית הנבחרים את הצעת חוק התקציב לשנים 2027 עד 2029 (A.C. 3174). סעיף 17 להצעה מוסיף לקודקס מס ההכנסה האיטלקי החדש סעיף 307-bis, שעוסק במיסוי ביציאה של מי שאינו עוסק בפעילות עסקית.
לפי ניתוח של יועץ מס איטלקי, מס יציאה קיים כבר היום באיטליה לגבי עסקים, אבל יחיד שאינו עוסק בפעילות עסקית אינו מחויב כיום במס רק משום שהעביר את תושבותו לחו"ל. ההצעה נועדה לשנות זאת.
בדברי ההסבר להצעה נכתב שמטרת ההסדר היא לשמור על זכות המיסוי של איטליה על רווחים פיננסיים שנצברו בתקופת התושבות ועוד לא מומשו במועד המעבר. לפי ההצעה, ההסדר יחול על מי שאיבוד התושבות האיטלקית שלו נכנס לתוקף החל מ-1 בינואר 2027. לפי היועצים, הליך החקיקה צפוי להסתיים עד סוף דצמבר 2026, וההוראות עשויות להשתנות בדרך.
מי ייכנס לרשת: שלושה תנאים מצטברים
התנאי הראשון הוא תושבות: לפחות 6 מתוך 10 תקופות המס שלפני המעבר. המבחן הוא תושבות, לא אזרחות. כלומר, גם ישראלי שחי באיטליה 6 שנים או יותר עלול להיכנס להסדר.
התנאי השני הוא שווי: השווי הכולל של הנכסים הרלוונטיים צריך להגיע לפחות ל-800,000 אירו. השווי נמדד ביום האחרון של שנת המס שקודמת לשנה שבה איבוד התושבות נכנס לתוקף (בהמשך, לשם הקיצור: "סוף השנה שלפני העזיבה"). דברי ההסבר מבהירים שהסף מתייחס לשווי הנכסים, ולא לגובה הרווח שלא מומש.
התנאי השלישי הוא שהמעבר גורם לאיטליה לאבד את זכות המיסוי. לפי דברי ההסבר, הכנסות שאיטליה ממשיכה להיות רשאית למסות, גם מכוח אמנה למניעת כפל מס, אינן נכללות במס היציאה.
ההסדר אינו מוגבל ליחידים. הוא חל גם על שותפויות פשוטות (società semplici) ועל ישויות שאינן עסקיות, ולפי ניתוחי היועצים גם על נאמנויות מסוימות.
כדאי לשים לב: סף 800,000 האירו הוא תנאי כניסה, לא פטור. לפי ניתוחי היועצים, מי שהנכסים הרלוונטיים שלו שווים 900,000 אירו לא ישלם מס רק על 100,000 האירו שמעל הסף, אלא על כל הרווח שלא מומש.
על מה משלמים, ובאיזה שיעור
ההסדר חל על קבוצה מוגדרת של הכנסות פיננסיות. לפי הדוח הטכני להצעה, מדובר בנכסים כמו זכויות בחברות, ניירות ערך ומכשירים פיננסיים. לפי ניתוחי היועצים, נכסי נדל"ן ופיקדונות בבנק אינם בתחולה.
בסיס המס הוא סכום ההפרשים החיוביים בין השווי של כל נכס, ביום האחרון של שנת המס שלפני העזיבה, לבין העלות שלו לצורכי מס. לפי הדוח הטכני להצעה, שיעור המס הוא 26%. נוסח הסעיף עצמו מפנה לכללי המס הרגילים של כל סוג הכנסה. לגבי אגרות חוב ממשלתיות ונכסים דומים, רק 48.08% מהרווח ייכללו בבסיס. לפי דברי ההסבר, כך נשמר שיעור של 12.5%, כמו במיסוי הרגיל שלהן.
דוגמה מספרית שלנו, להמחשה בלבד: תיק השקעות ששוויו 1,000,000 אירו, שכולל מניות א' שנקנו ב-200,000 אירו ושוות 700,000 אירו, ומניות ב' שנקנו ב-400,000 אירו ושוות 300,000 אירו. הרווח על מניות א' הוא 500,000 אירו. ההפסד על מניות ב' אינו נכנס לחישוב. המס: 26% מ-500,000 אירו, כלומר 130,000 אירו.
כדאי לשים לב: הנוסח מדבר על סכום ההפרשים החיוביים בלבד. לכן נכס שירד בערכו אינו מקזז רווח על נכס אחר, ובסיס המס עלול להיות גבוה מהרווח הכולל של התיק. בדוגמה, התיק כולו הרוויח 400,000 אירו, אבל המס מחושב על 500,000 אירו.
180 יום לתשלום, או דחייה עם מקדמה של 50%
כברירת מחדל, המס ישולם בתוך 180 יום מהיום שבו איבוד התושבות נכנס לתוקף.
מי שעובר למדינה באיחוד האירופי, או למדינה מחוץ לאיחוד שיש עמה הסכמים לחילופי מידע ולסיוע הדדי בגביית מסים בהיקף דומה לזה של הדירקטיבה האירופית 2010/24, יוכל לבחור בדחייה. התנאים: מקדמה של 50% מהמס בתוך אותם 180 יום, והעמדת ערובה מתאימה. הדחייה נמשכת 5 תקופות מס אחרי המעבר למדינה באיחוד, ו-10 תקופות מס במקרים האחרים.
אם במהלך תקופת הדחייה הנכס נמכר, המס יחושב על הנמוך מבין שניים: הרווח שנמדד בסוף השנה שלפני העזיבה, והרווח שנוצר בפועל במכירה. אם המחיר נמוך מהעלות, לא יהיה מס. עליית ערך שנצברה אחרי העזיבה אינה נכללת במס היציאה. המקדמה ששולמה תקוזז מהמס שיחול על כל מכירה.
מתנה, או העברה לחברה בשליטה או לבני משפחה, אינן נהנות מהכלל הזה. במקרים כאלה המס יחושב על מלוא הרווח שנמדד בסוף השנה שלפני העזיבה. לפי דברי ההסבר, המטרה היא למנוע הקטנה של בסיס המס דרך העברות ללא תמורה, בתוך המשפחה או לחברות בשליטה.
במסלול הדחייה, המס לא יחול על נכסים שלא נמכרו עד סוף התקופה, על נכסים שעברו בירושה בתקופה הזו, ועל נכסים שלא נמכרו אם הנישום חזר להיות תושב איטליה בתוך התקופה. סכומים ששולמו ביתר יוחזרו.
כדאי לשים לב: להערכתנו, עבור יזמים שרוב ההון שלהם נמצא במניות של חברה פרטית, הבעיה המרכזית היא נזילות. גם במסלול הדחייה, מקדמה של 50% משולמת בתוך 180 יום על רווח שעוד לא מומש, ובנוסף צריך להעמיד ערובה.
מה זה אומר למי שעובר מאיטליה לישראל
ישראל אינה חברה באיחוד האירופי. לכן, מי שעובר מאיטליה לישראל יוכל לבחור בדחייה רק אם בין ישראל לאיטליה קיימים הסכמים לחילופי מידע ולסיוע בגביית מסים, בהיקף שנדרש בהצעה. ההצעה עצמה אינה מפרטת אילו מדינות עומדות בתנאי. הוראות הביצוע יקבעו בצו של שר הכלכלה והאוצר, ולא ברור אם הצו יכלול רשימה כזו. אם התנאי לא יתקיים, המס כולו ישולם בתוך 180 יום.
גם מועד המעבר חשוב. ההסדר חל על איבוד תושבות שנכנס לתוקף החל מ-1 בינואר 2027, והשווי נמדד בסוף השנה שלפני כן. למשל, למי שהתושבות האיטלקית שלו תפקע ב-2027, השווי ייקבע לפי 31 בדצמבר 2026.
שאלה נוספת היא מה יקרה בישראל. לפי ניתוחי היועצים, ההצעה האיטלקית אינה מתואמת עם המדינה החדשה, ולכן אותו רווח עלול להתחייב במס פעמיים. ההצעה אינה יכולה לקבוע אם ישראל תכיר במס האיטלקי לצורך זיכוי, או תתחשב בו בדרך אחרת, כשהנכס יימכר בעתיד.
הבעיה הזו מוכרת לנו מהכיוון ההפוך. בהחלטת מיסוי 8808/22, שסיכמנו באתר, ישראלי שעבר לארה"ב ביקש זיכוי בישראל בשל מס אמריקאי שצפוי לחול על מכירה מאוחרת יותר. רשות המסים קבעה שהמס האמריקאי לא יזוכה כנגד מס היציאה הישראלי, מטעמים שנגעו לסוג הנכס, לאמנה ולדין האמריקאי. להערכתנו, שאלה דומה עלולה לעלות אצל מי שישלם מס יציאה באיטליה ויממש את הנכס כתושב ישראל.
כדאי לשים לב: להערכתנו, את הצד הישראלי צריך לבדוק לפני העזיבה, ולא אחרי שהמס האיטלקי כבר שולם. זה כולל את המעמד שלכם לצורכי מס בישראל אחרי המעבר, ואת האופן שבו ישראל תתייחס למס האיטלקי.
מס יציאה גם בישראל: שתי דרכים לחלק את אותו רווח
גם בישראל קיים מס יציאה, בסעיף 100א לפקודה. בהחלטת המיסוי שהזכרנו נקבע שנוצר אירוע מס ביום שקדם לעזיבה, והנישום דחה את תשלום המס עד למימוש בפועל. הרווח החייב חושב באופן יחסי: הרווח הריאלי במועד המכירה, כפול התקופה שבין הרכישה לעזיבה, חלקי התקופה שבין הרכישה למכירה.
ההצעה האיטלקית בנויה אחרת. היא מקפיאה את השווי בנקודת זמן אחת, בסוף השנה שלפני העזיבה. במסלול הדחייה, המס מחושב על הנמוך מבין הרווח שנמדד אז לבין הרווח בפועל. עליית ערך אחרי העזיבה אינה נכנסת לבסיס.
להערכתנו, השיטה האיטלקית מודדת באופן ישיר יותר את הרווח שנצבר עד העזיבה. מנגד, היא מחייבת הערכת שווי לנקודת זמן מסוימת, וזה קשה במיוחד כשמדובר במניות של חברה פרטית. החישוב הישראלי בהחלטה נשען על הרווח במכירה בפועל, ולכן אינו מחייב הערכה כזו.
מה עוד פתוח
ההצעה עשויה להשתנות במהלך הדיונים בפרלמנט, והוראות הביצוע יקבעו בצו של שר הכלכלה והאוצר. יועצי מס איטלקיים כבר מצביעים על כמה שאלות פתוחות:
- לפי ניתוח של יועץ מס איטלקי, הנוסח הנוכחי מתייחס לעלות הרכישה המקורית, גם לגבי נכסים שנרכשו לפני שהנישום הפך לתושב איטליה. אם זה יישאר כך, גם עליית ערך שנצברה לפני ההגעה לאיטליה עלולה להיכלל בבסיס, אף שדברי ההסבר מדברים על רווחים שנצברו בתקופת התושבות.
- לא ברור אם קרנות סל ופוליסות ביטוח חיים מסוימות נכללות בהסדר.
- לא ברור מאיזה מועד בדיוק נספרים 180 הימים.
- יש מי שמעלה שאלות לגבי התאמת ההסדר לדין האיחוד האירופי.
נתון מעניין נמצא בדוח הטכני להצעה: ההכנסה הצפויה ממס היציאה מוערכת בכ-6.74 מיליון אירו בשנה, וכ-3.37 מיליון אירו ב-2027. הדוח גם מעריך החזרים של כ-3.37 מיליון אירו בשנה, החל מתום תקופת הדחייה של 5 שנים שחלה על מעבר למדינות האיחוד, כך שההכנסה נטו תעמוד על כ-3.37 מיליון אירו בשנה. להערכתנו, ההיקף הקטן מחזק את מה שנכתב בדברי ההסבר: המטרה העיקרית היא שמירה על זכות המיסוי של איטליה, ולא גבייה גדולה.
שאלות ותשובות
האם מס היציאה באיטליה כבר בתוקף? לא. מדובר בסעיף 17 להצעת חוק התקציב לשנים 2027 עד 2029, שהוגשה לבית הנבחרים ב-30 באוקטובר 2026. אם תאושר, ההוראה תחול על מי שאיבוד התושבות האיטלקית שלו נכנס לתוקף החל מ-1 בינואר 2027.
אני תושב איטליה 5 שנים. האם ההסדר חל עליי? לפי ההצעה, ההסדר חל רק על מי שהיה תושב איטליה לפחות 6 מתוך 10 תקופות המס שלפני המעבר. מי שהיה תושב תקופה קצרה יותר אינו נכנס להסדר, גם אם הנכסים שלו שווים יותר מ-800,000 אירו. שימו לב שהספירה נעשית לפי מועד המעבר, כך שכל שנה נוספת באיטליה נספרת.
האם דירה באיטליה או כסף בבנק נכללים בחישוב? לפי ניתוחי יועצי מס איטלקיים, נכסי נדל"ן ופיקדונות בבנק אינם בתחולה. ההסדר חל על הכנסות פיננסיות, כמו זכויות בחברות, ניירות ערך ומכשירים פיננסיים.
מה קורה אם שווי המניות ירד אחרי שעזבתי? אם בחרתם במסלול הדחייה ומכרתם בתוך התקופה, המס יחושב על הנמוך מבין הרווח שנמדד בסוף השנה שלפני העזיבה לבין הרווח בפועל. אם מכרתם במחיר נמוך מהעלות, לא יהיה מס, וסכומים ששולמו ביתר יוחזרו. לפי נוסח ההצעה, הכלל הזה חל רק במסלול הדחייה. מי ששילם את מלוא המס בתוך 180 יום אינו נהנה ממנו.
מה קורה אם אחזור לגור באיטליה? אם בחרתם בדחייה וחזרתם להיות תושבי איטליה בתוך תקופת הדחייה, לפי ההצעה המס לא יחול על נכסים שלא נמכרו, וסכומים ששולמו ביתר יוחזרו.
האם אוכל לדחות את התשלום אם אני עובר לישראל? זה תלוי בשאלה אם בין ישראל לאיטליה קיימים הסכמים לחילופי מידע ולסיוע בגביית מסים, בהיקף שנדרש בהצעה. אם כן, תוכלו לבחור בדחייה של 10 תקופות מס, בתנאי שתשלמו מקדמה של 50% ותעמידו ערובה. אם לא, המס כולו ישולם בתוך 180 יום.
האם אפשר להסתמך על המאמר כדי לתכנן מעבר? לא. המאמר מבוסס על הצעת חוק שטרם אושרה ועשויה להשתנות, ועל ניתוחים ראשונים שלה. המידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, וכל מקרה צריך להיבחן לגופו.
סיכום
הצעת חוק התקציב של איטליה ל-2027 מוסיפה מס יציאה ליחידים: 26% על רווחים פיננסיים שלא מומשו, למי שהיה תושב איטליה לפחות 6 מתוך 10 תקופות המס שלפני המעבר ושהנכסים הרלוונטיים שלו שווים לפחות 800,000 אירו. הרווח נמדד בסוף השנה שלפני העזיבה, והתשלום נדרש בתוך 180 יום. מי שעובר למדינה שעומדת בתנאים יוכל לדחות את יתרת התשלום, בתנאי שישלם מקדמה של 50% ויעמיד ערובה. מי שעובר לישראל צריך לבדוק מראש אם הדחייה זמינה לו, ואיך ישראל תתייחס למס האיטלקי כשהנכס יימכר. המידע במאמר כללי, מבוסס על הצעת חוק שטרם אושרה, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס.
עוזבים את איטליה, או חוזרים ממנה לישראל?
האם הנכסים הפיננסיים שלכם עוברים את סף 800,000 האירו?
האם תוכלו לדחות את התשלום, ואיך ישראל תתייחס למס שתשלמו באיטליה?
משרד עורכי דין KLF Law מתמחה במיסוי בינלאומי. נבחן את המעבר משני צדי הגבול: מועד פקיעת התושבות, שווי הנכסים וההשלכות בישראל, ונוודא שאתם משלמים אך ורק את מס האמת.
לתיאום פגישת ייעוץ וליווי משפטי עם המשרד
על הכותב: רועי קריב, עורך דין ויועץ מס בכיר. מייסד KLF Law. תובע לשעבר ביחידה למקרים מיוחדים ברשות המסים. 10+ שנות ניסיון בייעוץ מסי חוצה גבולות, ליטיגציה מיסויית, וייצוג נישומים בבית המשפט העליון. מייסד ktAi, פלטפורמת AI למיסוי בינלאומי.
