בסוף חודש מרץ 2026, אישרה הכנסת מהלך חקיקה כפול ומשמעותי המשפיע ישירות על תעשיית הטכנולוגיה בישראל. מדובר בשני מהלכים מקבילים: האחד נועד לתמרץ חברות טכנולוגיה גדולות להותיר את הקניין הרוחני והפעילות בישראל, והשני נועד להמשיך ולהזרים הון לסטארט-אפים, תוך דיוק הטבות המס למשקיעים (שחלוף מניות וחוק האנג'לים).
‍
בפוסט זה נסקור את עיקרי השינויים וההשלכות המעשיות על מנהלי כספים, יזמים ומשקיעים.
‍

1. חוק המו"פ החדש: מניכוי הוצאות לזיכוי מס ולמענקי מזומן

עד היום, חברות הייטק יכלו לנכות הוצאות מו"פ כדי להקטין את ההכנסה החייבת שלהן. החוק החדש ("חוק לעידוד ולתמרוץ של מחקר ופיתוח, התשפ"ו-2026") עושה שינוי פרדיגמה עבור קבוצות טכנולוגיה גדולות (הכנסות של מעל 100 מיליון ש"ח ו-200 עובדים לפחות בישראל).
‍

החברות הללו יקבלו כעת זיכוי מס ישיר בגין הוצאות המחקר והפיתוח שלהן. הבשורה המשמעותית ביותר בחוק היא מנגנון ההמרה: חברה שלא הצליחה לנצל את זיכוי המס שלה במשך 3 שנים (למשל, בהעדר רווחים חייבים במס), תוכל לבקש להמיר את הזיכוי למענק כספי שישולם לה ישירות לחשבון הבנק מרשות המיסים במהלך השנה הרביעית.
‍

2. הטבות למשקיעים: הארכת חוק האנג'לים ושדרוג סעיף 92א (שחלוף מניות)

במקביל לחוק המו"פ, הכניס המחוקק סדרת תיקונים להטבות המס הניתנות למשקיעים בסטארט-אפים ישראליים. חשוב להבחין בין שני מסלולים שונים שעודכנו:

• הארכת חוק האנג'לים (זיכוי מס בגין השקעה): הוראת השעה המעניקה זיכוי מס למשקיעים פרטיים בחברות מו"פ ("חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע") הוארכה רשמית עד ל-31 בדצמבר 2026.
• דחיית מס רווח הון (סעיף 92א לפקודה): המסלול המאפשר למשקיעים לדחות תשלום מס רווח הון ממכירת חברה אחת, אם השקיעו את הרווח בחברת סטארט-אפ אחרת, זכה להארכה ארוכה יותר – עד ל-31 בדצמבר 2028.
  ‍

שינויים דרמטיים במסלול שחלוף המניות (סעיף 92א):
כדי למקד את ההטבה בחברות צעירות ולפשט את הבירוקרטיה למשקיעים, נקבעו שני שינויים מהותיים:

1. צמצום תקרת ההכנסות: כדי שהחברה שבה משקיעים תיחשב "חברת מחקר ופיתוח" המזכה בשחלוף, תקרת ההכנסות המותרת שלה הופחתה מ-200 מיליון ש"ח ל-100 מיליון ש"ח.
2. ביטול "תקופת ההטבה": בוטל המנגנון המסורבל שדרש לבחון את עמידת החברה בתנאים לאורך זמן. כעת, הבחינה מתבצעת באופן חד-פעמי ופשוט יותר – בתום שנת המס הראשונה לאחר מועד ההשקעה.
   ‍

שאלות ותשובות נפוצות מהשטח

לאור פרסום החקיקה, ריכזנו מספר שאלות מרכזיות שעולות מצד יזמים, משקיעים ומנהלי כספים:

ש: מי זכאי לקבל את מענק המזומן החדש מרשות המיסים?
ת: המענק מיועד ל"קבוצה זכאית" – קבוצות טכנולוגיה מבוססות עם הכנסות של מעל 100 מיליון ש"ח, שעיקרן בישראל, ושמעסיקות לפחות 200 עובדים בארץ. אם החברה עומדת בתנאים, קיבלה אישור מרשות החדשנות, ולא ניצלה את זיכוי המס שלה במשך 3 שנים, היא יכולה לדרוש את הסכום כמענק בשנה הרביעית.
‍

ש: כיצד משפיע התיקון על משקיעים שרוצים לדחות מס רווח הון (שחלוף)?
ת: התיקון מעניק ודאות ארוכת טווח (עד סוף 2028) ומפשט משמעותית את הבירוקרטיה, שכן עמידת הסטארט-אפ בתנאים נבחנת כעת רק בתום שנת המס הראשונה להשקעה. עם זאת, על המשקיעים לוודא שהסטארט-אפ בו הם משקיעים לא חצה את רף ההכנסות החדש (100 מיליון ש"ח).
‍

ש: עד מתי ניתן ליהנות מזיכוי המס הרגיל למשקיעים (חוק האנג'לים)?
ת: תוקפו של חוק עידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), המאפשר זיכוי מס בגין עצם ההשקעה בחברת מו"פ, הוארך עד ל-31 בדצמבר 2026.
‍

סיכום והיערכות נדרשת

החקיקה של מרץ 2026 מזרימה דם חדש לתעשייה ופותחת הזדמנויות כלכליות משמעותיות, אך במקביל מציבה רף חדש של ציות ובירוקרטיה מול רשות החדשנות ורשות המיסים. מנהלי כספים ויזמים שיידעו לנווט נכון בתוך הסעיפים החדשים ולתכנן את צעדיהם מראש, יוכלו לייצר לחברות ולמשקיעים שלהם ערך כלכלי עצום.
‍

אנו ממליצים לחברות טכנולוגיה ולמשקיעים לבחון כבר עכשיו את השלכות החקיקה החדשה על התכנון הפיננסי ועל סבבי הגיוס הקרובים.
‍

צוות מחלקת המיסים במשרדנו עומד לרשותכם לבחינה פרטנית של זכאותכם להטבות המס ולליווי שוטף מול רשויות המס ורשות החדשנות.[צרו קשר לתיאום פגישת ייעוץ]

‍