‍השורה התחתונה: בית המשפט המחוזי בלם ניסיון של פקיד השומה להטיל עיקולים זמניים גורפים על נכסיו האישיים של בעל מניות, בגין חוב מס של חברה זרה שבבעלותו. נקבע כי גם אם קיימת עילה לחייב את בעל המניות בחובות החברה (מכוח סעיף 119א לפקודה), אין בכך כדי להצדיק אוטומטית הטלת עיקולים מיידיים לפי סעיף 194, אלא אם הוכח חשש קונקרטי כי בעל המניות עצמו יבריח נכסים או לא ישלם את המס.

‍

תקציר הקביעות המרכזיות

• הפרדה בין העילות: קיימת הפרדה ברורה בין סעיף 119א (גביית חוב חברה מבעל מניות שקיבל נכסים) לבין סעיף 194 (גבייה מוקדמת ועיקולים זמניים). עמידה בתנאי הראשון אינה גוררת אוטומטית את השני.
• נטל ההוכחה על פקיד השומה: לצורך הטלת עיקולים זמניים (סעיף 194), חובה להוכיח "חשש ממשי לאי-גביית המס" מהנישום הספציפי (בעל המניות), ולא די להצביע על היעדר נכסים לחברה.
• חלוקת דיבידנד אינה הברחה: עצם חלוקת דיבידנדים, גם בסכומים גבוהים, אינה מעידה בהכרח על כוונה להבריח נכסים או על חוסר יושר המצדיק סעדים דרסטיים.
• ‍

הרקע למחלוקת

המשיבה 1, חברת "פאראגונקס אל טי די" (להלן: "החברה"), היא חברה שהתאגדה באיי הבתולה הבריטיים (BVI). המשיב 3, מר סער פילוסוף (להלן: "המשיב"), היה מבעלי מניותיה וקיבל ממנה דיבידנדים בסך עשרות מיליוני שקלים.

פקיד שומה תל אביב 3 הוציא לחברה שומה לתשלום מס בישראל בסך של כ-114 מיליון ש"ח. מאחר ולחברה הזרה אין נכסים בישראל, ביקש פקיד השומה לגבות את החוב מבעלי המניות (המשיבים), בטענה כי הדיבידנדים הועברו אליהם ללא תמורה (או בתמורה חלקית), וזאת מכוח סעיף 119א לפקודת מס הכנסה.

בנוסף, ומחשש כי המס לא ייגבה, פנה פקיד השומה לבית המשפט בבקשה להטיל עיקולים זמניים על נכסי המשיבים באופן מיידי, מכוח סעיף 194 לפקודה (גביית מס מיוחדת במקרים דחופים). העיקולים הוטלו במעמד צד אחד, והמשיב הגיש בקשה לביטולם.

‍

הסוגיה המשפטית

השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט היא היחס בין סעיף 119א לסעיף 194 לפקודה:
האם העובדה שקיימת עילה לכאורה לחייב בעל מניות בחובות החברה (הרמת מסך סטטוטורית לפי סעיף 119א), יוצרת באופן אוטומטי "חזקת הברחה" או חשש לאי-גבייה המצדיק הטלת עיקולים זמניים דחופים לפי סעיף 194?

פקיד השומה טען כי מכיוון שהחברה רוקנה מנכסיה (באמצעות הדיבידנדים) ואין לה נכסים בישראל, קם החשש לאי-גביית המס המצדיק עיקולים על בעלי המניות.

‍

הכרעת בית המשפט

כבוד השופטת ירדנה סרוסי קיבלה את עמדת המשיב והורתה על הסרת העיקולים שהוטלו מכוח סעיף 194.

1. המבחן הכפול של סעיף 194
בית המשפט הזכיר כי הפעלת סעיף 194 דורשת שני תנאים מצטברים:

• השומה סבירה.
• קיים חשש ממשי לאי-גביית המס.

2. כישלון בהוכחת החשש לגבייה מבעל המניות
השופטת קבעה כי פקיד השומה הצליח לבסס את התנאי הראשון (סבירות השומה וייחוס החוב למשיב לפי 119א), אך כשל לחלוטין בהוכחת התנאי השני. פקיד השומה נימק מדוע יש חשש לאי-גבייה מהחברה, אך לא סיפק שום הסבר או ראיה מדוע קיים חשש שהמס לא ייגבה מהמשיב עצמו (בעל המניות).

3. היעדר "חזקת הברחה" אוטומטית
בית המשפט הבחין בין מקרים של פעילות עבריינית או הברחת נכסים מובהקת, לבין המקרה דנן. נקבע כי חלוקת דיבידנדים, כשלעצמה, אינה מעידה על ניסיון להותיר את פקיד השומה בפני "שוקת שבורה". לא הוכח כי המשיב פועל להברחת נכסיו האישיים או כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר את תשלום המס בבוא העת.

4. קיומם של עיקולים אחרים
השופטת ציינה כי ממילא הוטלו על נכסי המשיב עיקולים מכוח סעיף 119א (שהוא הליך הגבייה העיקרי), ולכן פקיד השומה אינו עומד בפני סיכון שלא יוכל להיפרע, גם ללא הסעד הדרסטי של סעיף 194.

‍

משמעויות פרקטיות (Takeaways)

1. הגנה על נכסים אישיים: בעלי מניות בחברות (גם זרות) המצויות בדיוני שומה אינם חשופים אוטומטית לעיקולים זמניים על נכסיהם הפרטיים, גם אם החברה עצמה חסרת יכולת פירעון.
2. נטל ההוכחה על הרשות: רשות המסים חייבת להוכיח חשש קונקרטי לגבי איתנותו הפיננסית או התנהלותו של בעל המניות הספציפי כדי להטיל עיקולים זמניים. טענות כלליות על "ריקון החברה" לא יספיקו.
3. ניהול דיבידנדים: קבלת דיבידנדים מחברה, גם בסכומים גבוהים, היא פעולה עסקית לגיטימית שאינה מקימה כשלעצמה חזקת חוסר תום לב או הברחת נכסים, כל עוד לא הוכח אחרת.
4. ‍

שאלות ותשובות (FAQ)

ש: האם פקיד השומה יכול לגבות חוב של חברה מבעל המניות?
ת: כן, סעיף 119א לפקודה מאפשר זאת אם החברה העבירה נכסים (כגון דיבידנד) לבעל המניות ללא תמורה או בתמורה חלקית, ונותר לה חוב מס שאינו משולם.

ש: מה ההבדל בין סעיף 119א לסעיף 194?
ת: סעיף 119א הוא המקור החוקי לחיוב בעל המניות בחוב החברה ("הרמת מסך"). סעיף 194 הוא כלי פרוצדורלי להטלת עיקולים דחופים לפני סיום הליכי השומה, כאשר יש חשש שהכסף יעלם.

ש: האם ההחלטה מבטלת את חוב המס של בעל המניות?
ת: לא. ההחלטה עוסקת רק בביטול העיקולים הזמניים. הדיון בשאלת עצם החבות במס (מכוח סעיף 119א) יימשך בהליך העיקרי.

‍