רשות המסים פרסמה את חוזר מס הכנסה 9/2025, המבהיר את כללי המיסוי המורכבים החלים על עובדים שקיבלו אופציות או יחידות מניה חסומות (RSU) בעת שעבדו בחו"ל כתושבי חוץ, ומימשו אותן לאחר ששבו והפכו לתושבי ישראל. החוזר קובע את אופן סיווג ההכנסה, שיטת חישוב החלק החייב במס בישראל, ומפרט את האפשרות לעבור ממסלול מיסוי פירותי (הכנסת עבודה) למסלול מיסוי הוני (רווח הון) בתנאים מסוימים.

‍

עיקרי החוזר החדש

• כלל ברירת המחדל: הכנסה ממימוש אופציות שהתקבלו מחברה זרה (שאינה "חברה מעבידה" כהגדרתה בסעיף 102) תסווג כהכנסת עבודה החייבת במס שולי, בהתאם להוראות סעיף 3(ט) לפקודה.
• ייחוס ההכנסה לישראל: רק החלק היחסי של ההכנסה שניתן לייחס לתקופת העבודה בישראל (במהלך תקופת ההבשלה) יחויב במס בישראל. החלק המיוחס לתקופת העבודה בחו"ל יהיה פטור.
• פריסת ההכנסה: ניתן לבקש לפרוס את ההכנסה החייבת על פני תקופה של עד 6 שנים, המסתיימת בשנת המימוש, ובכך להפחית את נטל המס.
• מעבר למסלול הוני (סעיף 102): החוזר מאפשר לחברה לפנות בבקשה ייעודית לרשות המסים להחיל על האופציות את מסלול רווח ההון באמצעות נאמן, גם אם הוענקו במקור במסלול הפירותי.

‍

הבעיה המיסויית: הקצאה בחו"ל, מימוש בישראל

החוזר עוסק בתרחיש נפוץ בעידן הגלובלי: עובד ישראלי שעושה רילוקיישן, הופך לתושב חוץ ומקבל ממקום עבודתו בחו"ל תגמול הוני, לרוב אופציות או RSU. מכשירים אלו כפופים ל"תקופת הבשלה" (Vesting Period), שבמהלכה העובד נדרש להמשיך לעבוד בחברה. לעיתים, במהלך תקופה זו, העובד חוזר לישראל. השאלה המרכזית היא כיצד יש למסות את הרווח שנוצר ב"מועד המימוש" (לרוב, מכירת המניות), כאשר חלק מתקופת ההבשלה התרחש בחו"ל וחלקו בישראל.

‍

הכלל המרכזי: מיסוי כהכנסת עבודה לפי סעיף 3(ט)

כאשר האופציות מוענקות על ידי חברה זרה שאינה עומדת בהגדרת "חברה מעבידה" לפי סעיף 102 לפקודה (למשל, אין לה מרכז פיתוח או מפעל קבע בישראל), ברירת המחדל היא מיסוי ההטבה כהכנסת עבודה במועד המימוש.

‍

אופן חישוב ההכנסה החייבת בישראל

ההכנסה הכוללת ממימוש האופציות לא תתחייב במס מלא בישראל. החוזר קובע "מנגנון ייחוס" (Allocation) שמפצל את ההכנסה בהתאם למקום ביצוע העבודה במהלך כל תקופת ההבשלה.

• החלק החייב במס בישראל: יחושב על ידי הכפלת סך ההכנסה מהמימוש ביחס שבין מספר ימי העבודה של העובד בישראל (במהלך תקופת ההבשלה) לבין סך ימי תקופת ההבשלה.
• החלק הפטור ממס בישראל: יתרת ההכנסה, המיוחסת לימי העבודה בחו"ל, תסווג כ"הכנסת חוץ" ותהיה פטורה ממס בישראל.

‍

פריסת ההכנסה וזיכוי ממס זר

העובד רשאי לבקש לפרוס את החלק החייב במס בישראל לתקופה של עד 6 שנים אחורה. בנוסף, אם שולם מס במדינה זרה על החלק החייב במס בישראל, ניתן יהיה לקבל זיכוי ממס זר בישראל, בכפוף למגבלות הקבועות בפקודה.

‍

המסלול החלופי: פנייה למעבר למסלול הוני לפי סעיף 102

החוזר מציג חלופה אטרקטיבית למסלול הפירותי. חברה שהעניקה אופציות במסלול סעיף 3(ט) רשאית לפנות למחלקה המקצועית ברשות המסים בבקשה להחיל עליהן את מסלול רווח ההון באמצעות נאמן ("אופציות 102 הוני").
אם הבקשה תאושר, האופציות יופקדו בידי נאמן, ומועד ההפקדה ייחשב "מועד ההקצאה" החדש. במועד המימוש העתידי, ההכנסה תפוצל:

1. חלק פירותי (הכנסת עבודה): חלק מההטבה ייחשב הכנסת עבודה החייבת במס שולי. גובה חלק זה ייקבע לפי נוסחה הלוקחת בחשבון את התקופה שחלפה ממועד ההקצאה המקורי ועד למועד המעבר למסלול 102.
2. חלק הוני (רווח הון): יתרת ההטבה תסווג כרווח הון ותחויב במס בשיעור 25%.

‍

התייחסות למכשירים מיוחדים: RSU ועולים חדשים

• RSU (יחידות מניה חסומות): החוזר מבהיר כי יחידות RSU ייחשבו כאופציות לכל דבר ועניין, והכללים שפורטו יחולו עליהן באופן זהה.
• תושב חוזר ותיק ועולה חדש ("יחיד מוטב"): החוזר קובע כללים ספציפיים ליחיד מוטב. אם כל תקופת ההבשלה של האופציות הסתיימה עוד בהיותו תושב חוץ, כל ההכנסה מהמימוש תהיה פטורה ממס בישראל מכוח סעיף 14 לפקודה. אם תקופת ההבשלה נמשכה גם לאחר חזרתו לישראל, ההכנסה תפוצל והחלק שיוחס לתקופת התושבות בישראל יחויב במס.

לצפיה בחוזר לחץ כאן

‍