בפברואר 2026 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שרשות המסים צריכה להנפיק אישורי מסים לשני רוכשים, שקנו מקרקעין ב-1999 ממוכר שהוכרז לימים פושט רגל, בלי להתנות זאת בתשלום חוב מס השבח של המוכר. רשות המסים ערערה רק בסוף יולי, כמעט חצי שנה אחרי פסק הדין, והרוכשים ביקשו למחוק את הערעור בשל איחור.

ב-21.10.2026 דחה רשם בית המשפט העליון את הבקשה. רשות המסים הגישה ערעור משיב, ו-60 הימים להגשתו נמנו מהיום שבו הומצא לה ערעור שני שהוגש על אותו פסק דין.
‍

עיקרי הדברים

• רשם בית המשפט העליון דחה בקשה למחוק, בשל איחור, ערעור של רשות המסים על פסק דין שחייב אותה להנפיק לרוכשי מקרקעין אישורי מסים בלי להתנות זאת בתשלום חוב מס השבח של המוכר.
• הערעור הוגש כערעור משיב לפי תקנה 137(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, בתוך 60 יום מהיום שבו הומצא לרשות המסים ערעור שני על פסק הדין, שהגישה נושה אחרת של המוכר.
• לפי ההחלטה, התקנה אינה מבחינה בין הערעור הראשון לערעור מאוחר יותר, הזכות להגיש ערעור משיב אינה מותנית בחזית מחלוקת חדשה, והודעות קודמות על כוונה לערער אינן שוללות אותה.
• השאלה המהותית, אם רשות המסים חייבת להנפיק את האישורים בלי להתנות זאת בתשלום החוב, טרם הוכרעה.
  ‍

רקע

ב-23.12.1999 רכשו שני רוכשים זכויות במקרקעין תמורת 350,000 דולר ממוכר שהוכרז לימים פושט רגל, ורשמו הערת אזהרה. על המקרקעין נרשמו צווי עיקול לטובת נושה אחרת של המוכר, והערות לטובת רשות המסים בשל חוב מס שבח. הרוכשים תבעו להשלים את רישום הזכויות על שמם, וב-12.2.2026 קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו את התביעה. הוא קבע שעסקת המכר היא עובדה מוגמרת שיש להשלימה, הורה לבטל את צווי העיקול ואת ההערות, וקבע שרשות המסים צריכה להנפיק לרוכשים את אישורי המסים בלי להתנות זאת בתשלום חוב מס השבח של המוכר.

על פסק הדין הוגשו לבית המשפט העליון שני ערעורים עיקריים: של המוכר, ב-26.2.2026, ושל הנושה, ב-24.5.2026, שמבקשת להשיב על כנם את צווי העיקול שלה. לפי רשות המסים, ובלי שהדבר נסתר, הערעור השני הומצא לה ב-2.6.2026. ב-30.7.2026 הגישה רשות המסים ערעור משיב, שבו היא משיגה על הקביעה שהיא חייבת להנפיק את אישורי המסים, ועל ביטול ההערות שנרשמו לטובתה.

הרוכשים ביקשו לסלק את הערעור על הסף. לטענתם, 60 הימים התחילו לרוץ עם הערעור הראשון, שבו רשות המסים הייתה משיבה, והסתיימו לכל המאוחר ב-8.6.2026. הערעור השני, לטענתם, לא פתח נגדה חזית חדשה, והיא אף הצהירה כבר בפברואר 2026 על כוונתה לערער. רשות המסים השיבה שהיא משיבה בערעור השני, ולחלופין ביקשה להאריך את המועד.
‍

תקנה 137(ב): ערעור משיב במקום ערעור שכנגד

לפי תקנה 137(ב), משיב בערעור רשאי להגיש ערעור משלו בתוך 60 יום מהמאוחר מבין שלושה מועדים: היום שבו הומצא לו הערעור, היום שבו הומצאה לו הודעה על הפקדת ערובה, או היום שבו הומצאה לו החלטה על פטור מהפקדת ערובה. לפי ההחלטה, התקנה באה במקום הערעור שכנגד, ותכליתה לתמרץ את בעלי הדין לוותר על ערעור: מי שמערער יודע שהוא פותח בכך את הדלת לערעור של הצד שכנגד.

הרשם הביא פסיקה של בית המשפט העליון שלפיה לשון התקנה רחבה מאוד. ערעור המשיב הוא ערעור עצמאי, שאינו מוגבל בתוכנו, אינו קשור לערעור העיקרי, ואינו מוגבל בזהות הצדדים שנגדם הוא מוגש. לפי אותה פסיקה, משיב רשאי להגיש ערעור משיב גם אם הגיש קודם לכן ערעור עצמאי משלו.
‍

הערעור השני פתח מניין חדש

לפי ההחלטה, רשות המסים היא משיבה בערעור השני, שהוא ערעור עיקרי שעומד בפני עצמו והוגש במועד. הערעור הומצא לה ב-2.6.2026, וערעורה הוגש ב-30.7.2026, בתוך 60 יום. בכך התקיימו תנאי התקנה כלשונה.

הרשם דחה את הטענה שיש למנות את 60 הימים רק מהערעור הראשון. לדבריו, הטענה מוסיפה לתקנה סייג שאין לו עיגון בלשונה: התקנה עוסקת בערעור שהומצא למשיב, ואינה מבחינה בין ערעור ראשון לערעור מאוחר יותר, או בין משיב שבחר שלא לערער לבין משיב שיכול היה לערער ולא עשה זאת. כשהלשון ברורה, אין מקום לצמצם אותה בעזרת שיקולי תכלית.

גם הטענה בדבר חזית חדשה נדחתה. לפי ההחלטה, זכות המשיב אינה מותנית בזיקה בין ערעורו לבין הערעור העיקרי, או בכך שהערעור העיקרי מופנה נגדו. למעלה מן הצורך העיר הרשם שעל פני הדברים, הערעור השני, שמבקש להשיב את צווי העיקול, פתח מחדש את שאלת הזכויות והשעבודים בנכס. גם ההודעות של רשות המסים על כוונתה לערער לא שללו ממנה את הזכות הדיונית שהתקנות מקנות לכל משיב בערעור.

בקשת הרוכשים נדחתה, והבקשה החלופית להארכת מועד התייתרה. הרוכשים חויבו בהוצאות של 1,000 שקל. בעדכון קודם על חישוב מועדי ערעור בדיני מיסוי מקרקעין תיארנו מקרה הפוך, שבו ערעור הוגש באיחור והמועד הוארך בדיעבד.

כדאי לשים לב: לפי ההחלטה, מי שהוא משיב בכמה ערעורים על אותו פסק דין רשאי להגיש ערעור משיב בתוך 60 יום מהמצאת כל אחד מהם, כשמדובר בערעור שהוגש במועד, גם אם המועד שנמנה מהערעור הראשון כבר חלף. להערכתנו, לכן חשוב לתעד בנפרד את מועד ההמצאה של כל ערעור.
‍

מה עוד לא הוכרע

ההחלטה עסקה רק בשאלה אם הערעור של רשות המסים הוגש במועד, והרשם לא הביע עמדה בשאלות המהותיות. השאלות שבמחלוקת בערעור, החובה להנפיק את אישורי המסים בלי להתנות זאת בתשלום חוב מס השבח של המוכר וביטול ההערות שנרשמו לטובת רשות המסים, טרם הוכרעו. לפי ההחלטה, הטיפול בהליך יימשך כסדרו.

כדאי לשים לב: הקביעה של בית המשפט המחוזי בעניין אישורי המסים אינה סופית, והיא נתונה לערעור בבית המשפט העליון. להערכתנו, רוכשים במצב דומה צריכים לעקוב אחר ההכרעה בערעור, ולא להסתמך על הקביעה כעל דין שנקבע.
‍

שאלות ותשובות

מהו ערעור משיב? ערעור שמגיש מי שהוא משיב בערעור שהגיש צד אחר על אותו פסק דין, לפי תקנה 137(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. לפי החלטת רשם בית המשפט העליון מ-21.10.2026, התקנה באה במקום הערעור שכנגד, וערעור המשיב הוא ערעור עצמאי, שאינו מוגבל בתוכנו או בזהות הצדדים שכלפיהם הוא מוגש.

ממתי נמנים 60 הימים להגשת ערעור משיב? מהמאוחר מבין שלושה מועדים: היום שבו הומצא למשיב הערעור, היום שבו הומצאה לו הודעה על הפקדת ערובה, או היום שבו הומצאה לו החלטה על פטור מהפקדת ערובה.

מה קורה כשהוגשו כמה ערעורים על אותו פסק דין? לפי החלטת הרשם, משיב בערעור שני שהוגש במועד רשאי להגיש ערעור משיב בתוך 60 יום מהיום שבו הומצא לו הערעור השני, אף אם היה משיב גם בערעור הראשון. התקנה אינה מבחינה בין ערעור ראשון לערעור מאוחר יותר.

האם נקבע שרשות המסים חייבת להנפיק אישורי מסים בלי להתנות זאת בתשלום חוב מס השבח של המוכר? בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו קבע זאת בפסק דין מ-12.2.2026, ורשות המסים ערערה לבית המשפט העליון. החלטת הרשם עסקה רק בשאלה אם הערעור הוגש במועד, והשאלה המהותית טרם הוכרעה.

האם ההחלטה מחייבת? זו החלטה של רשם בבית המשפט העליון בשאלה דיונית, שמיישמת פסיקה קודמת של בית המשפט העליון. אין זו הלכה חדשה.
‍

סיכום

רשם בית המשפט העליון קבע שהערעור של רשות המסים הוגש במועד, כערעור משיב בתוך 60 יום מהיום שבו הומצא לה הערעור השני על פסק הדין. לפי ההחלטה, התקנה אינה מבחינה בין ערעור ראשון לערעור מאוחר יותר, והזכות להגיש ערעור משיב אינה מותנית בחזית מחלוקת חדשה. השאלה אם רשות המסים חייבת להנפיק לרוכשים את אישורי המסים בלי להתנות זאת בתשלום חוב מס השבח של המוכר טרם הוכרעה. נזכיר כי מדובר בהחלטת רשם בשאלה דיונית, ולא בהלכה חדשה.
‍

רכשתם נכס ממוכר שנקלע לחובות?

רשות המסים מתנה את אישורי המסים לרישום בתשלום חוב מס של המוכר?

קיבלתם פסק דין ואינכם בטוחים מתי מתחיל המניין להגשת ערעור?

משרד עורכי דין KLF Law מתמחה בליטיגציה מול רשות המסים ובמיסוי מקרקעין. נבחן את ההליך ואת המועדים שחלים עליכם, ונוודא שאתם משלמים אך ורק את מס האמת.
לתיאום פגישת ייעוץ וליווי משפטי עם המשרד
‍

על הכותב: רועי קריב, עורך דין ויועץ מס בכיר. מייסד KLF Law. תובע לשעבר ביחידה למקרים מיוחדים ברשות המסים. 10+ שנות ניסיון בייעוץ מסי חוצה גבולות, ליטיגציה מיסויית, וייצוג נישומים בבית המשפט העליון. מייסד ktAi, פלטפורמת AI למיסוי בינלאומי.

‍