החלטת מיסוי 3001/26
20.8.2026
חברה שצברה רווחים משני מקורות שונים, אחד שנהנה מהטבות חוק עידוד ואחד שלא, מבקשת לפצל את פעילותה. השאלה שנשאלת מיד היא מה קורה לרווחים הראויים לחלוקה שנצברו בה. האם ניתן לייחס לחברה החדשה דווקא את הרווחים ה"רגילים" ולהותיר את המועדפים במקום, או שמא ההפך.
התשובה של רשות המסים חד משמעית: החלוקה נעשית פרו-רטה, ואין ברירה. כל סוגי הרווחים מתחלקים באותו יחס בדיוק. נבהיר מראש: מדובר בהחלטת מיסוי בהסכם, כלומר החלטה מנהלית של רשות המסים בעניינו של נישום מסוים, ולא בחקיקה ולא בפסיקה.
סעיף 94ב לפקודה עוסק ברווחים שנצברו בחברה ולא חולקו כדיבידנד. בעת מכירת מניות, הוא מאפשר לייחס חלק מרווח ההון לאותם רווחים צבורים, ולמסות אותו בשיעור החל על דיבידנד ולא בשיעור רווח ההון הרגיל. המנגנון נועד למנוע עיוות, שבו בעל מניות ימוסה פעמיים על אותם רווחים, ולשמור על עקרון המיסוי הדו-שלבי. הרחבתי על העיקרון ועל תכליותיו במאמר על רפורמת מיסוי הרווחים הלא מחולקים.
כשחברה מתפצלת, השאלה נעשית מעשית מאוד. הרווחים הצבורים נשארו במקום אחד, אך הפעילות מתחלקת לשתי חברות. מי מהן תישא בהם, ובאיזה שיעור.
כדאי לשים לב: הרר"ל אינו נכס שניתן להעביר בנפרד. הוא נגזר מהמבנה, ולכן יש למפות אותו עוד לפני שמתכננים את הפיצול.
המבנה שנבחן פשוט. חברה פרטית ישראלית, שכל הון הזכויות בה מוחזק על ידי חברת החזקות ישראלית, עסקה מיום הקמתה בשני תחומי פעילות. האחת פעילות שנהנית מהטבות מכוח חוק לעידוד השקעות הון, שכן החברה תובעת הטבות כמפעל מועדף. השנייה פעילות שאינה זכאית להטבה כלשהי, וממוסה במס חברות רגיל לפי סעיף 126(א) לפקודה.
שתי הפעילויות הן פעילות עסקית ממשית ומתמשכת, שהכנסותיהן מתחייבות במס לפי סעיף 2(1). מהפעילות המוטבת נצברו רווחים שמקורם בהכנסה חייבת מועדפת, ומהפעילות השנייה נצברו רווחים רגילים. הכוונה הייתה להעביר את מלוא הנכסים וההתחייבויות של הפעילות שאינה מוטבת לחברה אחות חדשה, בבעלות מלאה של אותה חברת החזקות, ללא חבות במס ובהתאם להוראות סעיף 105א(1).
התכלית שהוצהרה עסקית: לאפשר לכל אחת מהפעילויות לגייס משקיעים בנפרד. עוד הוצהר שהפיצול אינו לשם הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותה, ושמיד לאחריו עומדות החברות ביחסי השווי הנדרשים בסעיף 105ג(א)(6) כנוסחו לאחר תיקון 279, לפי הערכת שווי מומחה.
כדאי לשים לב: פיצול אופקי יוצר חברות אחיות תחת אותה בעלות, בשונה מפיצול אנכי. זיהוי נכון של סוג הפיצול הוא תנאי מקדים לכל ניתוח.
לעניין הוראות סעיף 105ד(ג)(1) לפקודה, נקבע שאופן ייחוס הרווחים הראויים לחלוקה המועברים מהחברה לידי החברה החדשה יהיה בהתאם ליחס ההון העצמי, כהגדרתו בסעיף 105ד(ב), של הפעילויות הנותרות בחברה המתפצלת הממשיכה לעומת הפעילות המועברת בפיצול.
לצד זאת נקבעה חובה מעשית שכדאי לשים לב אליה. על הצדדים המשתתפים בשינוי המבנה להעביר את תחשיבי הרר"ל בתוך 45 ימים ממועד מתן החלטת המיסוי, הן לפקיד השומה הרלוונטי והן למחלקת שינויי מבנה בחטיבה המקצועית ברשות המסים.
כדאי לשים לב: 45 יום הוא לוח זמנים קצר. הכינו את תחשיבי ההון העצמי מראש, כחלק מהיערכות לפיצול, ולא לאחר קבלת ההחלטה.
כאן נמצא החידוש המעשי המרכזי. הובהר שייחוס הרווחים הראויים לחלוקה המועברים בין החברה המתפצלת הממשיכה לבין החברה החדשה ייעשה פרו-רטה, כלומר בחלקים יחסיים מסך הרר"ל המועברים, לרבות רווחים שמקורם ברווחים שקיבלו הטבות מכוח חוק עידוד.
הדוגמה שניתנה ממחישה זאת. אם יחס ההון העצמי של הפעילות המועברת ביחס לכלל הפעילויות בחברה הוא 30%, אזי במסגרת הפיצול יועברו 30% מהרר"ל, והם יילקחו באותו יחס עצמו הן מרווחים שמקורם בהכנסה חייבת מועדפת והן מיתר רווחי החברה.
המשמעות ברורה. אין אפשרות לבחור אילו רווחים יעברו לחברה החדשה. גם אם הפעילות המועברת היא דווקא זו שלא נהנתה מהטבות, חלק יחסי מהרווחים המוטבים יעבור איתה, ולהפך. תמהיל הרווחים נשמר בשתי החברות.
כדאי לשים לב: מי שמתכנן פיצול מתוך הנחה שיוכל למקם את הרווחים המוטבים בחברה אחת בלבד, מתכנן על בסיס שגוי. התמהיל עובר יחד עם היחס.
ההיגיון שמאחורי הכלל מתבהר בהמשך ההחלטה. הובהר שבעת חלוקת דיבידנד מהחברה הקולטת, שיעור המס שיחול על בעלי המניות יהיה כפי שהיה אילו החברה המתפצלת הממשיכה הייתה מחלקת. ולעניין חלוקת דיבידנד שמקורו בהכנסה חייבת מועדפת, יחול שיעור המס הקבוע בסעיף 51יח לחוק עידוד.
במילים אחרות, הרווח המוטב אינו מאבד את זהותו בדרך. הוא עובר לחברה החדשה ושומר על שיעור המס המיוחד שחל עליו בעת החלוקה. זו בדיוק הסיבה שהחלוקה חייבת להיות פרו-רטה, שכן אחרת ניתן היה למקם רווחים מוטבים בחברה שנוח יותר לחלק ממנה, ולהשיג יתרון שלא נועד.
כדאי לשים לב: אופי הרווח נשמר לאורך שינוי המבנה. בדקו את שיעור המס בחלוקה עתידית לפי מקור הרווח, ולא לפי זהות החברה המחלקת.
לצד הכלל המרכזי נקבעו מספר קביעות משלימות. מועד שינוי המבנה נקבע ליום המבוקש, והפיצול אושר בהתאם להוראות סעיפים 105ח(ב) ו-103ט(ד) לפקודה, בכפוף לנכונות העובדות וההצהרות שניתנו. המחיר המקורי ויום הרכישה של הנכסים המועברים ייקבעו לפי הוראות סעיף 105ו, והמחיר המקורי ויום הרכישה של מניות החברות המשתתפות בפיצול ייקבעו לפי הוראות סעיף 105ז. עוד צוין שכל מונח בהחלטה יפורש לפי ההגדרה שבחלק ה2 לפקודה לאחר תיקון 279, ושבמסגרת ההחלטה נקבעו תנאים נוספים.
כדאי לשים לב: החלטת מיסוי מותנית תמיד בנכונות העובדות שהוצגו. שינוי בנסיבות עלול לשמוט את הבסיס תחתיה.
מהם רווחים ראויים לחלוקה?רווחים שנצברו בחברה ולא חולקו כדיבידנד. לפי סעיף 94ב לפקודה, בעת מכירת מניות ניתן לייחס אליהם חלק מרווח ההון ולמסותו בשיעור החל על דיבידנד.
מהו פיצול אופקי?פיצול שבו נכסי פעילות מסוימת מועברים מחברה קיימת לחברה אחות חדשה, המוחזקת על ידי אותם בעלי מניות, ולא לחברה בת. במקרה זה בוצע לפי סעיף 105א(1) לפקודה.
כיצד מיוחסים הרווחים הראויים לחלוקה בפיצול?לפי יחס ההון העצמי, כהגדרתו בסעיף 105ד(ב), בין הפעילויות הנותרות בחברה המתפצלת הממשיכה לבין הפעילות המועברת.
האם ניתן לבחור אילו רווחים יעברו לחברה החדשה?לא. החלוקה היא פרו-רטה, ומתבצעת באותו יחס מכל סוגי הרווחים, לרבות רווחים שמקורם בהטבות מכוח חוק עידוד השקעות הון.
מה שיעור המס בחלוקת דיבידנד מהחברה החדשה?כפי שהיה חל אילו החברה המתפצלת הממשיכה הייתה מחלקת. לגבי דיבידנד שמקורו בהכנסה חייבת מועדפת, יחול שיעור המס הקבוע בסעיף 51יח לחוק עידוד.
האם החלטת מיסוי מחייבת נישומים אחרים?לא. החלטת מיסוי ניתנת בעניינו של נישום מסוים ועל בסיס העובדות שהוצגו בה. היא מלמדת על עמדת רשות המסים, אך אינה חקיקה ואינה פסיקה.
החלטת המיסוי מבהירה סוגיה מעשית שמתעוררת בכל פיצול של חברה שצברה רווחים ממקורות שונים. ייחוס הרווחים הראויים לחלוקה בפיצול אופקי לפי סעיף 105א(1) נעשה לפי יחס ההון העצמי כהגדרתו בסעיף 105ד(ב), והחלוקה היא פרו-רטה מכל סוגי הרווחים, לרבות אלה שנהנו מהטבות מכוח חוק עידוד השקעות הון. אין אפשרות למקם רווחים מוטבים בחברה אחת ורווחים רגילים באחרת. ההיגיון מתבהר בקביעה המשלימה, שלפיה שיעור המס בחלוקת דיבידנד מהחברה הקולטת נגזר ממקור הרווח ולא מזהות המחלקת, כך שהרווח המוטב שומר על אופיו לאורך שינוי המבנה. לצד זאת נקבעה חובה מעשית להעביר את תחשיבי הרר"ל בתוך 45 ימים. נזכיר כי מדובר בהחלטת מיסוי בהסכם, ולא בחקיקה או בפסיקה.
אתם שוקלים פיצול או שינוי מבנה אחר, ורוצים למפות מראש את ייחוס הרווחים הראויים לחלוקה?
יש לכם פעילות מוטבת לצד פעילות רגילה, ואתם רוצים להבין את תוצאת המס בחלוקה עתידית?
משרד עורכי דין KLF Law מתמחה במיסוי תאגידים, שינויי מבנה וחוקי עידוד. אנו ממפים את תמהיל הרווחים, בונים את תחשיבי ההון העצמי, ומלווים את הפנייה לרשות המסים, כדי שתשלמו אך ורק את מס האמת.
לתיאום פגישת ייעוץ וליווי משפטי עם המשרד
על הכותב: רוי קריב, עורך דין ויועץ מס בכיר. מייסד KLF Law. תובע לשעבר ביחידה למקרים מיוחדים ברשות המסים. 10+ שנות ניסיון בייעוץ מסי חוצה גבולות, ליטיגציה מסית, וייצוג נישומים בבית המשפט העליון. מייסד ktAi, פלטפורמת AI למיסוי בינלאומי.
חברה שצברה רווחים משני מקורות שונים, אחד שנהנה מהטבות חוק עידוד ואחד שלא, מבקשת לפצל את פעילותה. השאלה שנשאלת מיד היא מה קורה לרווחים הראויים לחלוקה שנצברו בה. האם ניתן לייחס לחברה החדשה דווקא את הרווחים ה"רגילים" ולהותיר את המועדפים במקום, או שמא ההפך.
התשובה של רשות המסים חד משמעית: החלוקה נעשית פרו-רטה, ואין ברירה. כל סוגי הרווחים מתחלקים באותו יחס בדיוק. נבהיר מראש: מדובר בהחלטת מיסוי בהסכם, כלומר החלטה מנהלית של רשות המסים בעניינו של נישום מסוים, ולא בחקיקה ולא בפסיקה.
סעיף 94ב לפקודה עוסק ברווחים שנצברו בחברה ולא חולקו כדיבידנד. בעת מכירת מניות, הוא מאפשר לייחס חלק מרווח ההון לאותם רווחים צבורים, ולמסות אותו בשיעור החל על דיבידנד ולא בשיעור רווח ההון הרגיל. המנגנון נועד למנוע עיוות, שבו בעל מניות ימוסה פעמיים על אותם רווחים, ולשמור על עקרון המיסוי הדו-שלבי. הרחבתי על העיקרון ועל תכליותיו במאמר על רפורמת מיסוי הרווחים הלא מחולקים.
כשחברה מתפצלת, השאלה נעשית מעשית מאוד. הרווחים הצבורים נשארו במקום אחד, אך הפעילות מתחלקת לשתי חברות. מי מהן תישא בהם, ובאיזה שיעור.
כדאי לשים לב: הרר"ל אינו נכס שניתן להעביר בנפרד. הוא נגזר מהמבנה, ולכן יש למפות אותו עוד לפני שמתכננים את הפיצול.
המבנה שנבחן פשוט. חברה פרטית ישראלית, שכל הון הזכויות בה מוחזק על ידי חברת החזקות ישראלית, עסקה מיום הקמתה בשני תחומי פעילות. האחת פעילות שנהנית מהטבות מכוח חוק לעידוד השקעות הון, שכן החברה תובעת הטבות כמפעל מועדף. השנייה פעילות שאינה זכאית להטבה כלשהי, וממוסה במס חברות רגיל לפי סעיף 126(א) לפקודה.
שתי הפעילויות הן פעילות עסקית ממשית ומתמשכת, שהכנסותיהן מתחייבות במס לפי סעיף 2(1). מהפעילות המוטבת נצברו רווחים שמקורם בהכנסה חייבת מועדפת, ומהפעילות השנייה נצברו רווחים רגילים. הכוונה הייתה להעביר את מלוא הנכסים וההתחייבויות של הפעילות שאינה מוטבת לחברה אחות חדשה, בבעלות מלאה של אותה חברת החזקות, ללא חבות במס ובהתאם להוראות סעיף 105א(1).
התכלית שהוצהרה עסקית: לאפשר לכל אחת מהפעילויות לגייס משקיעים בנפרד. עוד הוצהר שהפיצול אינו לשם הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותה, ושמיד לאחריו עומדות החברות ביחסי השווי הנדרשים בסעיף 105ג(א)(6) כנוסחו לאחר תיקון 279, לפי הערכת שווי מומחה.
כדאי לשים לב: פיצול אופקי יוצר חברות אחיות תחת אותה בעלות, בשונה מפיצול אנכי. זיהוי נכון של סוג הפיצול הוא תנאי מקדים לכל ניתוח.
לעניין הוראות סעיף 105ד(ג)(1) לפקודה, נקבע שאופן ייחוס הרווחים הראויים לחלוקה המועברים מהחברה לידי החברה החדשה יהיה בהתאם ליחס ההון העצמי, כהגדרתו בסעיף 105ד(ב), של הפעילויות הנותרות בחברה המתפצלת הממשיכה לעומת הפעילות המועברת בפיצול.
לצד זאת נקבעה חובה מעשית שכדאי לשים לב אליה. על הצדדים המשתתפים בשינוי המבנה להעביר את תחשיבי הרר"ל בתוך 45 ימים ממועד מתן החלטת המיסוי, הן לפקיד השומה הרלוונטי והן למחלקת שינויי מבנה בחטיבה המקצועית ברשות המסים.
כדאי לשים לב: 45 יום הוא לוח זמנים קצר. הכינו את תחשיבי ההון העצמי מראש, כחלק מהיערכות לפיצול, ולא לאחר קבלת ההחלטה.
כאן נמצא החידוש המעשי המרכזי. הובהר שייחוס הרווחים הראויים לחלוקה המועברים בין החברה המתפצלת הממשיכה לבין החברה החדשה ייעשה פרו-רטה, כלומר בחלקים יחסיים מסך הרר"ל המועברים, לרבות רווחים שמקורם ברווחים שקיבלו הטבות מכוח חוק עידוד.
הדוגמה שניתנה ממחישה זאת. אם יחס ההון העצמי של הפעילות המועברת ביחס לכלל הפעילויות בחברה הוא 30%, אזי במסגרת הפיצול יועברו 30% מהרר"ל, והם יילקחו באותו יחס עצמו הן מרווחים שמקורם בהכנסה חייבת מועדפת והן מיתר רווחי החברה.
המשמעות ברורה. אין אפשרות לבחור אילו רווחים יעברו לחברה החדשה. גם אם הפעילות המועברת היא דווקא זו שלא נהנתה מהטבות, חלק יחסי מהרווחים המוטבים יעבור איתה, ולהפך. תמהיל הרווחים נשמר בשתי החברות.
כדאי לשים לב: מי שמתכנן פיצול מתוך הנחה שיוכל למקם את הרווחים המוטבים בחברה אחת בלבד, מתכנן על בסיס שגוי. התמהיל עובר יחד עם היחס.
ההיגיון שמאחורי הכלל מתבהר בהמשך ההחלטה. הובהר שבעת חלוקת דיבידנד מהחברה הקולטת, שיעור המס שיחול על בעלי המניות יהיה כפי שהיה אילו החברה המתפצלת הממשיכה הייתה מחלקת. ולעניין חלוקת דיבידנד שמקורו בהכנסה חייבת מועדפת, יחול שיעור המס הקבוע בסעיף 51יח לחוק עידוד.
במילים אחרות, הרווח המוטב אינו מאבד את זהותו בדרך. הוא עובר לחברה החדשה ושומר על שיעור המס המיוחד שחל עליו בעת החלוקה. זו בדיוק הסיבה שהחלוקה חייבת להיות פרו-רטה, שכן אחרת ניתן היה למקם רווחים מוטבים בחברה שנוח יותר לחלק ממנה, ולהשיג יתרון שלא נועד.
כדאי לשים לב: אופי הרווח נשמר לאורך שינוי המבנה. בדקו את שיעור המס בחלוקה עתידית לפי מקור הרווח, ולא לפי זהות החברה המחלקת.
לצד הכלל המרכזי נקבעו מספר קביעות משלימות. מועד שינוי המבנה נקבע ליום המבוקש, והפיצול אושר בהתאם להוראות סעיפים 105ח(ב) ו-103ט(ד) לפקודה, בכפוף לנכונות העובדות וההצהרות שניתנו. המחיר המקורי ויום הרכישה של הנכסים המועברים ייקבעו לפי הוראות סעיף 105ו, והמחיר המקורי ויום הרכישה של מניות החברות המשתתפות בפיצול ייקבעו לפי הוראות סעיף 105ז. עוד צוין שכל מונח בהחלטה יפורש לפי ההגדרה שבחלק ה2 לפקודה לאחר תיקון 279, ושבמסגרת ההחלטה נקבעו תנאים נוספים.
כדאי לשים לב: החלטת מיסוי מותנית תמיד בנכונות העובדות שהוצגו. שינוי בנסיבות עלול לשמוט את הבסיס תחתיה.
מהם רווחים ראויים לחלוקה?רווחים שנצברו בחברה ולא חולקו כדיבידנד. לפי סעיף 94ב לפקודה, בעת מכירת מניות ניתן לייחס אליהם חלק מרווח ההון ולמסותו בשיעור החל על דיבידנד.
מהו פיצול אופקי?פיצול שבו נכסי פעילות מסוימת מועברים מחברה קיימת לחברה אחות חדשה, המוחזקת על ידי אותם בעלי מניות, ולא לחברה בת. במקרה זה בוצע לפי סעיף 105א(1) לפקודה.
כיצד מיוחסים הרווחים הראויים לחלוקה בפיצול?לפי יחס ההון העצמי, כהגדרתו בסעיף 105ד(ב), בין הפעילויות הנותרות בחברה המתפצלת הממשיכה לבין הפעילות המועברת.
האם ניתן לבחור אילו רווחים יעברו לחברה החדשה?לא. החלוקה היא פרו-רטה, ומתבצעת באותו יחס מכל סוגי הרווחים, לרבות רווחים שמקורם בהטבות מכוח חוק עידוד השקעות הון.
מה שיעור המס בחלוקת דיבידנד מהחברה החדשה?כפי שהיה חל אילו החברה המתפצלת הממשיכה הייתה מחלקת. לגבי דיבידנד שמקורו בהכנסה חייבת מועדפת, יחול שיעור המס הקבוע בסעיף 51יח לחוק עידוד.
האם החלטת מיסוי מחייבת נישומים אחרים?לא. החלטת מיסוי ניתנת בעניינו של נישום מסוים ועל בסיס העובדות שהוצגו בה. היא מלמדת על עמדת רשות המסים, אך אינה חקיקה ואינה פסיקה.
החלטת המיסוי מבהירה סוגיה מעשית שמתעוררת בכל פיצול של חברה שצברה רווחים ממקורות שונים. ייחוס הרווחים הראויים לחלוקה בפיצול אופקי לפי סעיף 105א(1) נעשה לפי יחס ההון העצמי כהגדרתו בסעיף 105ד(ב), והחלוקה היא פרו-רטה מכל סוגי הרווחים, לרבות אלה שנהנו מהטבות מכוח חוק עידוד השקעות הון. אין אפשרות למקם רווחים מוטבים בחברה אחת ורווחים רגילים באחרת. ההיגיון מתבהר בקביעה המשלימה, שלפיה שיעור המס בחלוקת דיבידנד מהחברה הקולטת נגזר ממקור הרווח ולא מזהות המחלקת, כך שהרווח המוטב שומר על אופיו לאורך שינוי המבנה. לצד זאת נקבעה חובה מעשית להעביר את תחשיבי הרר"ל בתוך 45 ימים. נזכיר כי מדובר בהחלטת מיסוי בהסכם, ולא בחקיקה או בפסיקה.
אתם שוקלים פיצול או שינוי מבנה אחר, ורוצים למפות מראש את ייחוס הרווחים הראויים לחלוקה?
יש לכם פעילות מוטבת לצד פעילות רגילה, ואתם רוצים להבין את תוצאת המס בחלוקה עתידית?
משרד עורכי דין KLF Law מתמחה במיסוי תאגידים, שינויי מבנה וחוקי עידוד. אנו ממפים את תמהיל הרווחים, בונים את תחשיבי ההון העצמי, ומלווים את הפנייה לרשות המסים, כדי שתשלמו אך ורק את מס האמת.
לתיאום פגישת ייעוץ וליווי משפטי עם המשרד
על הכותב: רוי קריב, עורך דין ויועץ מס בכיר. מייסד KLF Law. תובע לשעבר ביחידה למקרים מיוחדים ברשות המסים. 10+ שנות ניסיון בייעוץ מסי חוצה גבולות, ליטיגציה מסית, וייצוג נישומים בבית המשפט העליון. מייסד ktAi, פלטפורמת AI למיסוי בינלאומי.