תיירות מרפא ומע"מ: מתי שירותי סוכן זכאים לשיעור אפס?
ע"מ 19109-11-21
6.10.2025
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דן בשאלה מרכזית בתחום תיירות המרפא: האם שירותים שמספק סוכן לתיירים המגיעים לישראל לטיפולים רפואיים זכאים למע"מ בשיעור אפס כ"שירותים הניתנים אגב אשפוז" לפי סעיף 30(א)(8)(ז) לחוק מע"מ.
המקרה עסק בסרגיי שיפרין שהפעיל עסק בשם "מונדה מדיקל" ושיווק שירותים רפואיים לתושבי חוץ, בעיקר ממזרח אירופה. השירותים כללו הרכבת תכנית טיפול והצעת מחיר, עריכת הכנות, וליווי התיירים לאורך תקופת הטיפול. רוב השירותים סופקו בבית החולים אסותא, בעיקר לחולים אונקולוגיים, וכללו בדיקות, טיפולים, ייעוץ רפואי וניתוחים הכרוכים באשפוז.
המערער הוציא ללקוחותיו חשבוניות עם מע"מ בשיעור אפס וניכה מס תשומות מחשבוניות של בית החולים. במסגרת ביקורת חשבונות בגין התקופה מינואר 2016 עד פברואר 2020, חייב מנהל מע"מ נתניה את המערער בשומה בסך 985,001 שקל. עמדת המשיב הייתה שהמערער צריך היה לדווח על עסקאותיו כחייבות במס בשיעור מלא, שכן אין המדובר בשירותים הניתנים אגב אשפוז. בנוסף חויב בשומת תשומות בסך 721,798 שקל בטענה שאינו זכאי לנכות את המס מחשבוניות ספקי השירות.
שינוי עמדת רשות המיסים והשפעתו
בנובמבר 2022 ניתנה החלטת מיסוי שקבעה שגם כספים שסוכן תיירות מרפא קיבל ישירות מתייר המרפא בעבור שירותים אגב אשפוז לא יחויבו במע"מ. בעקבות זאת הפחית המשיב את חיוב המערער לסך 483,949 שקל. שינוי זה הסיט את מוקד הדיון מהשאלה מי משלם את העמלה לשאלה מהו טיב השירותים ואם הם נכללים בגדר שירותים אגב אשפוז.
בית המשפט קבע להחזיר את ההליך לשלב ההשגה לבירור מעמיק של הסוגיות העובדתיות. השופט ציין שהשאלה האם השירותים הם אכן שירותים הניתנים אגב אשפוז לא הוכרעה כדבעי בשלב השומתי ולא נדונה במישור העובדתי הנדרש. נקבע כי יש צורך בבדיקה עובדתית מקיפה של החשבוניות שהוצאו על ידי בית החולים והתנהלותו, וכן של החשבוניות שהוציא המערער.
בית המשפט הדגיש מספר נקודות הדורשות בירור. יש להכריע למי סופקו השירותים הרפואיים ומהו מעמדו של המערער ביחס למטופלים ולבית החולים. יש לברר את טיבם, היקפם ואופיים של השירותים שניתנו לתייר המרפא. השופט ציין כי עלתה חוסר אחידות בדרך שבה בית החולים הוציא חשבוניות, והמשיב צריך לבחון את הראיות אודות השירותים והתנהלות בית החולים.
המחלוקת התמקדה בשאלה אם שירותים הניתנים במסגרת אשפוז יום, בדיקות וייעוץ רפואי לפני האשפוז, נכללים בהגדרה. השופט ציין שיש לבחון האם יש ליצור אבחנה בין שירות רפואי לשירות אמבולטורי, או בין אשפוז רגיל לאשפוז אמבולטורי. בנוסף עלתה שאלת ניכוי מס התשומות כאשר החשבוניות הוצאו על שם תיירי המרפא אך המערער הוסיף עליהן את שמו בכתב יד.
המסקנה: המקרה ממשיך לבירור נוסף בשלב ההשגה. החלטת בית המשפט מדגישה את החשיבות של בירור עובדתי מדויק בסוגיית זכאות לשיעור מע"מ אפס בתחום תיירות המרפא, במיוחד לגבי ההגדרה "שירותים אגב אשפוז".
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דן בשאלה מרכזית בתחום תיירות המרפא: האם שירותים שמספק סוכן לתיירים המגיעים לישראל לטיפולים רפואיים זכאים למע"מ בשיעור אפס כ"שירותים הניתנים אגב אשפוז" לפי סעיף 30(א)(8)(ז) לחוק מע"מ.
המקרה עסק בסרגיי שיפרין שהפעיל עסק בשם "מונדה מדיקל" ושיווק שירותים רפואיים לתושבי חוץ, בעיקר ממזרח אירופה. השירותים כללו הרכבת תכנית טיפול והצעת מחיר, עריכת הכנות, וליווי התיירים לאורך תקופת הטיפול. רוב השירותים סופקו בבית החולים אסותא, בעיקר לחולים אונקולוגיים, וכללו בדיקות, טיפולים, ייעוץ רפואי וניתוחים הכרוכים באשפוז.
המערער הוציא ללקוחותיו חשבוניות עם מע"מ בשיעור אפס וניכה מס תשומות מחשבוניות של בית החולים. במסגרת ביקורת חשבונות בגין התקופה מינואר 2016 עד פברואר 2020, חייב מנהל מע"מ נתניה את המערער בשומה בסך 985,001 שקל. עמדת המשיב הייתה שהמערער צריך היה לדווח על עסקאותיו כחייבות במס בשיעור מלא, שכן אין המדובר בשירותים הניתנים אגב אשפוז. בנוסף חויב בשומת תשומות בסך 721,798 שקל בטענה שאינו זכאי לנכות את המס מחשבוניות ספקי השירות.
שינוי עמדת רשות המיסים והשפעתו
בנובמבר 2022 ניתנה החלטת מיסוי שקבעה שגם כספים שסוכן תיירות מרפא קיבל ישירות מתייר המרפא בעבור שירותים אגב אשפוז לא יחויבו במע"מ. בעקבות זאת הפחית המשיב את חיוב המערער לסך 483,949 שקל. שינוי זה הסיט את מוקד הדיון מהשאלה מי משלם את העמלה לשאלה מהו טיב השירותים ואם הם נכללים בגדר שירותים אגב אשפוז.
בית המשפט קבע להחזיר את ההליך לשלב ההשגה לבירור מעמיק של הסוגיות העובדתיות. השופט ציין שהשאלה האם השירותים הם אכן שירותים הניתנים אגב אשפוז לא הוכרעה כדבעי בשלב השומתי ולא נדונה במישור העובדתי הנדרש. נקבע כי יש צורך בבדיקה עובדתית מקיפה של החשבוניות שהוצאו על ידי בית החולים והתנהלותו, וכן של החשבוניות שהוציא המערער.
בית המשפט הדגיש מספר נקודות הדורשות בירור. יש להכריע למי סופקו השירותים הרפואיים ומהו מעמדו של המערער ביחס למטופלים ולבית החולים. יש לברר את טיבם, היקפם ואופיים של השירותים שניתנו לתייר המרפא. השופט ציין כי עלתה חוסר אחידות בדרך שבה בית החולים הוציא חשבוניות, והמשיב צריך לבחון את הראיות אודות השירותים והתנהלות בית החולים.
המחלוקת התמקדה בשאלה אם שירותים הניתנים במסגרת אשפוז יום, בדיקות וייעוץ רפואי לפני האשפוז, נכללים בהגדרה. השופט ציין שיש לבחון האם יש ליצור אבחנה בין שירות רפואי לשירות אמבולטורי, או בין אשפוז רגיל לאשפוז אמבולטורי. בנוסף עלתה שאלת ניכוי מס התשומות כאשר החשבוניות הוצאו על שם תיירי המרפא אך המערער הוסיף עליהן את שמו בכתב יד.
המסקנה: המקרה ממשיך לבירור נוסף בשלב ההשגה. החלטת בית המשפט מדגישה את החשיבות של בירור עובדתי מדויק בסוגיית זכאות לשיעור מע"מ אפס בתחום תיירות המרפא, במיוחד לגבי ההגדרה "שירותים אגב אשפוז".
