ו"ע 35941-03-23
30.7.2025
בפסק דין חד משמעי שניתן ב-13 במאי 2025, דחתה השופטת יעל ייטב מועדת הערר בבאר שבע ערר שהוגש 30 שנים לאחר ההחלטה הרלוונטיה בטענה להתיישנות וחוסר סמכות. הפסק דין מבהיר את מגבלות הזמן למימוש זכויות במיסוי מקרקעין ואת גבולות הסמכות של ועדות הערר.
העניין עסק במשפחת בכר שמכרה דירה בדימונה ב-1988 לאחר שהיגרה לקנדה. העסקה התפתחה כדרמה של 35 שנים:
השופטת ייטב קבעה כי תקופת ההתיישנות של 7 שנים (לפי חוק ההתיישנות) חלפה כבר ב-1996. העוררים ידעו על ההחלטה ב-1989 ולא פעלו במשך למעלה מ-30 שנה.
לוועדת הערר אין סמכות לדון בתביעה אזרחית להשבת החזר מס. הסמכות מוגבלת לערר על החלטות המנהל בלבד, ולא לתביעות אזרחיות להחזר כספים.
השופטת הדגישה כי בתי המשפט אינם מבררים הליך עיוני תאורטי. לאחר שהמנהל החזיר את המס בעקבות ביטול העסקה, נותר רק דיון ללא נפקות מעשית.
הפסק דין מחזק את הגישה כי עסקה שפעלה 30 שנים "השתרשה בקרקע המציאות" ואינה ניתנת לביטול מיסויי פשוט, גם אם בוטלה משפטית.
השופטת ייטב ציינה כי המנהל פעל "שלא לחרוש הלכה על גבם של העוררים" והחזיר את המס מטעמי הגינות, למרות שהעסקה השתרשה.
השופטת הדגישה את החשיבות של יעילות הדיון וחיסכון במשאבי זמן, תוך ציטוט התיקון לתקנות סדר הדין האזרחי המדגיש מניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי.
הפסק דין מבהיר כי ועדות הערר מוגבלות לערר על החלטות המנהל בלבד ואינן יכולות לדון בתביעות אזרחיות, גם אם הן קשורות למיסוי מקרקעין.
פסק הדין מהווה תזכורת חשובה לחשיבות הפעולה במועד במיסוי מקרקעין. השופטת ייטב קבעה בבירור כי מערכת המשפט אינה יכולה לשרת כ"ביטוח" למקרים של הזנחה ממושכת של זכויות.
החלטה זו צפויה להשפיע על תרבות הפעולה במיסוי מקרקעין ולעודד נישומים לפעול במועד ובאופן מסודר. היא גם מבהירה לרשויות המס כי עליהן לנהל תיעוד מסודר ולהגן על כספי הציבור מפני תביעות מאוחרות.
הפסק דין מדגיש שגם כאשר המנהל מוכן להיענות לבקשות מטעמי הגינות, אין הדבר יוצר תקדים או זכות לתביעות נוספות שהתיישנו זה מכבר.
הערה חשובה: מאמר זה מבוסס על פסק דין ספציפי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או מיסויי. יש להתייעץ עם יועץ מס מוסמך לפני נקיטת צעדים בהתאם למידע המובא במאמר.
בפסק דין חד משמעי שניתן ב-13 במאי 2025, דחתה השופטת יעל ייטב מועדת הערר בבאר שבע ערר שהוגש 30 שנים לאחר ההחלטה הרלוונטיה בטענה להתיישנות וחוסר סמכות. הפסק דין מבהיר את מגבלות הזמן למימוש זכויות במיסוי מקרקעין ואת גבולות הסמכות של ועדות הערר.
העניין עסק במשפחת בכר שמכרה דירה בדימונה ב-1988 לאחר שהיגרה לקנדה. העסקה התפתחה כדרמה של 35 שנים:
השופטת ייטב קבעה כי תקופת ההתיישנות של 7 שנים (לפי חוק ההתיישנות) חלפה כבר ב-1996. העוררים ידעו על ההחלטה ב-1989 ולא פעלו במשך למעלה מ-30 שנה.
לוועדת הערר אין סמכות לדון בתביעה אזרחית להשבת החזר מס. הסמכות מוגבלת לערר על החלטות המנהל בלבד, ולא לתביעות אזרחיות להחזר כספים.
השופטת הדגישה כי בתי המשפט אינם מבררים הליך עיוני תאורטי. לאחר שהמנהל החזיר את המס בעקבות ביטול העסקה, נותר רק דיון ללא נפקות מעשית.
הפסק דין מחזק את הגישה כי עסקה שפעלה 30 שנים "השתרשה בקרקע המציאות" ואינה ניתנת לביטול מיסויי פשוט, גם אם בוטלה משפטית.
השופטת ייטב ציינה כי המנהל פעל "שלא לחרוש הלכה על גבם של העוררים" והחזיר את המס מטעמי הגינות, למרות שהעסקה השתרשה.
השופטת הדגישה את החשיבות של יעילות הדיון וחיסכון במשאבי זמן, תוך ציטוט התיקון לתקנות סדר הדין האזרחי המדגיש מניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי.
הפסק דין מבהיר כי ועדות הערר מוגבלות לערר על החלטות המנהל בלבד ואינן יכולות לדון בתביעות אזרחיות, גם אם הן קשורות למיסוי מקרקעין.
פסק הדין מהווה תזכורת חשובה לחשיבות הפעולה במועד במיסוי מקרקעין. השופטת ייטב קבעה בבירור כי מערכת המשפט אינה יכולה לשרת כ"ביטוח" למקרים של הזנחה ממושכת של זכויות.
החלטה זו צפויה להשפיע על תרבות הפעולה במיסוי מקרקעין ולעודד נישומים לפעול במועד ובאופן מסודר. היא גם מבהירה לרשויות המס כי עליהן לנהל תיעוד מסודר ולהגן על כספי הציבור מפני תביעות מאוחרות.
הפסק דין מדגיש שגם כאשר המנהל מוכן להיענות לבקשות מטעמי הגינות, אין הדבר יוצר תקדים או זכות לתביעות נוספות שהתיישנו זה מכבר.
הערה חשובה: מאמר זה מבוסס על פסק דין ספציפי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או מיסויי. יש להתייעץ עם יועץ מס מוסמך לפני נקיטת צעדים בהתאם למידע המובא במאמר.