התיישנות בהוצאת צווים
ע"מ 40606-04-17
11.9.2020
רקע: בשלהי שנת 2015 הוצאה למערערת שומה על פי מיטב השפיטה לשנות המס 2011-2012. בחלוף כחודש ימים הגיש רו"ח של המערערת השגה על השומה, ללא פירוט או נימוקים (השגה כללית).המשיב (פקיד השומה), לא קיבל את ההשגה היות ואינה מנומקת. לאור החלטת המשיב ביום21.3.16 הגיש רו"ח השגה נוספת (הפעם מנומקת). ביום 7.7.16 התקיים דיון בהשגה וביום 8.3.17 התקיים דיון נוסף. היות והצדדים לא הגיעו להסכמות, ביום 20.3.17הוציא המשיב שומה בצו למערערת. וביום 27.3.17 השומה שודרה למחשב שע"מ (מערכת המחשוב של רשות המיסים). לאור האמור הגישה המערערת בקשה לקבלת הערעור על הסף.
עמדת המערערת: לטענתהמערערת יש לקבל את הערעור על הסף קרי – לבטל את הצווים שהוא המשיב ולראות בהשגת המערערת כאלו התקבלה.
עמדת המשיב: לטענת המשיב, הצווים הוצאו במועד ואף רו"ח של המערערת אישר בכתב כי השומות התקבלו על ידו ביום 20.3.17 (בין היתר התקבל גם פירוט נימוקי השומה, דרך בניית השומה,סכום ההכנסה החייבת ואת סכום קרן המס הנובע מהשומה). על כן, דינה של בקשת המערערת להידחות.
החלטת בית המשפט: סעיף 152(ג)לפקודה קובע כי אם בתום שנה מיום שהוגשה השגה או בתוך 4 שנים מתום שנת המס שבה נמסר הדו"ח לפי סעיף 131 לפקודה (לפי המאוחר מבניהם) לא השתמש פקיד השומה בסמכויותיו לפי סעיף 152(ב) לפקודה (קביעת השומה בצו שבכתב), יראו את ההשגה כאילו התקבלה. השימוש בסמכות המשיב על פי סעיף152(ג) לפקודה כולל את החובה לשלוח את השומה לנישום. על פי ההלכה, המועד הקובע לצורך בחינת השלמת מלאכת השומה הוא מועד משלוח השומה. יש לציין, כי המועד הקובע הוא מועד משלוח השומה ולא מועד הגעתה לידי הנישום. עוד נקבע, כי משלוח נימוקי השומה בלבד, אשר אינו כולל את סכום המס לתשלום, אינו עוצר את מרוץ ההתיישנות ורק העברת הודעת שומה חתומה לנישום עוצרת את מרוץ ההתיישנות.
במקרה דנן, המשיב קיבל את החלטה להוציא השומה במועד (בטרם חלפה שנה מיום הגשת ההשגה). כמו כן, השומה נשלחה למערערת ולרו"ח (המייצג) במועד. עלכן, המשיב עמד בדרישות הדין. לעניין שידור השומה בשע"מ מציין בית המשפט, כי לא היה ניתן לשדר את השומה היות וננקטו עיצומים בשע"מ ולכן שידור השומה במחשב בוצע לאחר תקופת ההתיישנות. בנקודה זו מוסיף בית המשפט וטוען, כי בפסיקה כלל לא נקבע כי על המשיב לשדר השומה למחשב לצורך עמידה בהפעלת סמכותו כדין להוצאת שומה –אין קביעה של המחוקק כי מועד שידור השומה למחשב הוא המועד הקובע להפעלת סמכותו שלפקיד השומה. לאור האמור דוחה בית המשפט את בקשת המערערת לקבלת הערעור על הסף.
רקע: בשלהי שנת 2015 הוצאה למערערת שומה על פי מיטב השפיטה לשנות המס 2011-2012. בחלוף כחודש ימים הגיש רו"ח של המערערת השגה על השומה, ללא פירוט או נימוקים (השגה כללית).המשיב (פקיד השומה), לא קיבל את ההשגה היות ואינה מנומקת. לאור החלטת המשיב ביום21.3.16 הגיש רו"ח השגה נוספת (הפעם מנומקת). ביום 7.7.16 התקיים דיון בהשגה וביום 8.3.17 התקיים דיון נוסף. היות והצדדים לא הגיעו להסכמות, ביום 20.3.17הוציא המשיב שומה בצו למערערת. וביום 27.3.17 השומה שודרה למחשב שע"מ (מערכת המחשוב של רשות המיסים). לאור האמור הגישה המערערת בקשה לקבלת הערעור על הסף.
עמדת המערערת: לטענתהמערערת יש לקבל את הערעור על הסף קרי – לבטל את הצווים שהוא המשיב ולראות בהשגת המערערת כאלו התקבלה.
עמדת המשיב: לטענת המשיב, הצווים הוצאו במועד ואף רו"ח של המערערת אישר בכתב כי השומות התקבלו על ידו ביום 20.3.17 (בין היתר התקבל גם פירוט נימוקי השומה, דרך בניית השומה,סכום ההכנסה החייבת ואת סכום קרן המס הנובע מהשומה). על כן, דינה של בקשת המערערת להידחות.
החלטת בית המשפט: סעיף 152(ג)לפקודה קובע כי אם בתום שנה מיום שהוגשה השגה או בתוך 4 שנים מתום שנת המס שבה נמסר הדו"ח לפי סעיף 131 לפקודה (לפי המאוחר מבניהם) לא השתמש פקיד השומה בסמכויותיו לפי סעיף 152(ב) לפקודה (קביעת השומה בצו שבכתב), יראו את ההשגה כאילו התקבלה. השימוש בסמכות המשיב על פי סעיף152(ג) לפקודה כולל את החובה לשלוח את השומה לנישום. על פי ההלכה, המועד הקובע לצורך בחינת השלמת מלאכת השומה הוא מועד משלוח השומה. יש לציין, כי המועד הקובע הוא מועד משלוח השומה ולא מועד הגעתה לידי הנישום. עוד נקבע, כי משלוח נימוקי השומה בלבד, אשר אינו כולל את סכום המס לתשלום, אינו עוצר את מרוץ ההתיישנות ורק העברת הודעת שומה חתומה לנישום עוצרת את מרוץ ההתיישנות.
במקרה דנן, המשיב קיבל את החלטה להוציא השומה במועד (בטרם חלפה שנה מיום הגשת ההשגה). כמו כן, השומה נשלחה למערערת ולרו"ח (המייצג) במועד. עלכן, המשיב עמד בדרישות הדין. לעניין שידור השומה בשע"מ מציין בית המשפט, כי לא היה ניתן לשדר את השומה היות וננקטו עיצומים בשע"מ ולכן שידור השומה במחשב בוצע לאחר תקופת ההתיישנות. בנקודה זו מוסיף בית המשפט וטוען, כי בפסיקה כלל לא נקבע כי על המשיב לשדר השומה למחשב לצורך עמידה בהפעלת סמכותו כדין להוצאת שומה –אין קביעה של המחוקק כי מועד שידור השומה למחשב הוא המועד הקובע להפעלת סמכותו שלפקיד השומה. לאור האמור דוחה בית המשפט את בקשת המערערת לקבלת הערעור על הסף.