החלטת מיסוי 7117/25 מבהירה מתי ניתן לייחס את כלל ההכנסות של חברת תוכנה למפעל הטכנולוגי בישראל, גם כאשר השיווק והמכירה מבוצעים דרך חברות קשורות בחו"ל. ההחלטה רלוונטית במיוחד לחברות B2B המאמצות מודל עסקי שבו הפיתוח בישראל והשיווק בחו"ל.
‍

הרקע המשפטי

ההסדר המשפטי של מפעלים טכנולוגיים מועדפים מעוגן בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959. המונח "הכנסה טכנולוגית" מוגדר בסעיף 51כד לחוק. תיקון 73 לחוק משנת 2017 יצר מתווה מס מחודש לחברות טכנולוגיה, תוך הפחתת שיעורי המס על הכנסות טכנולוגיות.

רשות המיסים בוחנת בקפידה את מודל העסקי של כל חברה, כדי להבטיח שהטבות המס יינתנו רק כאשר ההכנסה נובעת מפעילות הפיתוח הטכנולוגי בישראל ולא מפעילויות שיווק או מכירה. הבחינה כוללת ניתוח של שרשרת הערך העסקית וזיהוי הנכסים הלא מוחשיים היוצרים ערך.
‍

העובדות והתנאים במקרה

החברה בהחלטה היא חברה פרטית ישראלית המפתחת תוכנות לקישוריות בין מסדי נתונים, המיועדות לארגונים עם מאגרי נתונים מורכבים. ההכנסות נובעות ממתן זכות שימוש ושירות מבוסס תוכנה. ההתקשרות עם לקוחות הקצה נעשית דרך חברות קשורות בחו"ל המשמשות כחברות הפצה.

רשות המיסים קבעה שלושה קביעות:

1. המפעל הוכר כ"מפעל תעשייתי" (סעיף 51 לחוק)
2. ההכנסות הוכרו כ"הכנסה טכנולוגית" (סעיף 51כד לחוק)
3. אין נכס לא מוחשי המשמש לשיווק וכלל ההכנסה מיוחסת לתוכנות

הקביעה השלישית מותנית בארבעה תנאים מצטברים:

• לקוחות הקצה הם עסקים אחרים (B2B)
• ההתקשרות מבוססת על קריטריונים טכניים (מפרט טכנולוגי, פונקציות, פתרונות, עלות)
• התוכנות מוטמעות בפלטפורמה טכנולוגית רחבה יותר ומוצעות כפתרון כולל
• פעילות השיווק של החברה שולית והוצאות השיווק זניחות
  ‍

המשמעות המעשית

העיקרון המרכזי: רשות המיסים מוכנה לייחס את כלל ההכנסות לפעילות הטכנולוגית בישראל, בתנאי שהערך נובע מהטכנולוגיה ולא מפעילויות שיווק. ארבעת התנאים יוצרים מסגרת ברורה לתכנון מס.

נקודות קריטיות לתשומת לב:

ההבחנה בין קריטריונים טכניים לשיווקיים אינה תמיד ברורה. בחירת מוצר על בסיס ממשק משתמש או חווית שימוש תיחשב לרוב כקריטריון טכני, כל עוד מדובר בתכונות המוצר ולא בפעילות שיווקית חיצונית.

הדרישה שלקוחות הקצה יהיו עסקים היא קריטית. במכירות לצרכנים פרטיים, ייתכן שרשות המיסים תזהה קיומו של נכס שיווקי לא מוחשי המשפיע על החלטות הרכישה.

התנאי של פעילות שיווק שולית דורש תיעוד קפדני. יש לשמור רישומים מפורטים של הוצאות השיווק ולהבטיח שהן נמוכות ביחס להוצאות הפיתוח.

השוואה למודלים אחרים:

במודל "מעבדת פיתוח" - החברה הישראלית מספקת שירותי פיתוח לחברה זרה, וההכנסה היא מדמי פיתוח בלבד.

במודל "בעלות משותפת" - שתי החברות מחזיקות יחד בקניין הרוחני, ונדרש הסכם חלוקת עלויות ורווחים מפורט.

במודל בהחלטה - "פיתוח ובעלות בישראל, הפצה בחו"ל" - זהו המודל הזוכה ליחס החיובי ביותר מבחינת ייחוס ההכנסות.
‍

סיכום והמלצות

החלטת המיסוי מספקת הנחיות ברורות לחברות טכנולוגיה המבקשות למקסם הטבות מס. ההמלצות המעשיות:

בטווח המיידי: וודאו עמידה בכל ארבעת התנאים. תעדו בקפידה את המודל העסקי ותהליך קבלת ההחלטות של הלקוחות. שמרו על פעילות שיווק מינימלית בישראל.

בטווח הארוך: שקלו קבלת החלטת מיסוי מראש מרשות המיסים, במיוחד אם יש היבטים ייחודיים במודל העסקי. הכינו תיעוד מפורט הכולל ניתוח קריטריוני הבחירה של לקוחות ומעקב אחר הוצאות שיווק.

חברות צריכות להישאר מעודכנות בשינויים הגלובליים במיסוי חברות רב-לאומיות, לרבות הסכם ה-OECD על מס מינימום גלובלי, ולהתאים את התכנון המיסויי בהתאם.

‍