השורה התחתונה: בית המשפט המחוזי דחה את הערעור של חברת LLD (מקבוצת לב לבייב) וחייב אותה במס רווחי הון בסך עשרות מיליוני דולרים בגין מכירת החזקותיה בתאגידים אמריקאים. נקבע כי למרות שמכירת הזכויות בוצעה פורמלית על ידי חברה זרה (LGC) שהוקמה במסגרת שינוי מבנה, הרי שבהתאם להחלטת המיסוי ("רולינג") שנחתמה עם רשות המסים, LLD הישראלית נותרה הנישומה החייבת במס. פסק הדין מבהיר כי החלטות מיסוי הן "עסקת חבילה" מחייבת, ולא ניתן ליהנות מהטבות המס שבהן (דחיית מס) תוך התנערות מהתנאים המגבילים.
‍

תקציר הקביעות המרכזיות

• מעמד החלטת מיסוי: החלטת מיסוי בהסכם היא חוזה מחייב. נישום שנהנה מדחיית מס מכוח ההחלטה, אינו יכול לטעון בדיעבד כי תנאיה (כגון זהות הנישום או איסור על זיכוי מס זר) אינם חוקיים.
• זהות הנישום: גם אם הנכס נמכר פורמלית על ידי חברה זרה (LGC), החלטת המיסוי קבעה במפורש כי LLD הישראלית תישאר האחראית לתשלום המס, כדי למנוע בריחת נכסים מרשת המס הישראלית.
• מועד אירוע המס: המס יוטל על בסיס מזומן (במועד קבלת הכסף בפועל), ולא במועד קרות האירוע המשפטי, לאור אי-הוודאות שהייתה לגבי גובה התמורה הסופית בעת הסכסוך המשפטי.
• מחירי העברה: בית המשפט קיבל את ערעור החברה בנושא מחירי העברה וביטל שומה שהתבססה על אמירות כלליות בחקירה משטרתית, ללא ביסוס כלכלי או חקר שוק.
  ‍

הרקע למחלוקת

חברת LLD, העוסקת בענף היהלומים, החזיקה בזכויות בתאגידים אמריקאים (LLC) באמצעות חברות באיי הבתולה (BVI). בשנת 2006 ביצעה החברה שינוי מבנה (Restructuring) באישור רשות המסים: היא העבירה את ההחזקות לחברה אמריקאית חדשה (LGC) בפטור ממס (דחיית מס), בכפוף לתנאים שנקבעו ב"החלטת מיסוי בהסכם".
לימים, פרץ סכסוך בין LLD לשותפיה האמריקאים (משפחת קליין), שהוביל למכירת הזכויות בתאגידים. פקיד השומה הוציא ל-LLD שומה בגין רווח הון ממכירת הזכויות, בהתבסס על החלטת המיסוי.
LLD טענה כי המוכרת היא החברה האמריקאית (LGC) ולכן אין למסות את החברה הישראלית, וכי ממילא יש לקזז מסים ששולמו בארה"ב.
‍

הסוגיה המשפטית

הערעור עסק בשלוש שאלות מיסוי כבדות משקל:

1. תוקף החלטת המיסוי: האם החלטת המיסוי יכולה "לגבור" על הדין הכללי ולקבוע כי חברה ישראלית תשלם מס על רווח של חברה זרה, בניגוד לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת?
2. עיתוי המס: האם אירוע המס חל במועד "היציאה" מהשותפות (2013), או רק במועד סיום ההליכים המשפטיים וקבלת מלוא התמורה (2017)?
3. מחירי העברה: האם ניתן לבסס שומת מחירי העברה (סעיף 85א) על עדות של מנהל לשעבר בחקירה משטרתית, ללא חקר שוק השוואתי?
   ‍

הכרעת בית המשפט

כבוד השופט ה' קירש קיבל את עמדת פקיד השומה ברוב הסוגיות המהותיות, אך קיבל את עמדת החברה בנושא מחירי העברה.

1. החלטת המיסוי מחייבת
בית המשפט קבע כי LLD אינה יכולה "לאחוז בחבל משני קצותיו". היא נהנתה מדחיית מס בשנת 2006 בזכות החלטת המיסוי, ולכן היא מחוייבת לתנאי ההחלטה, הקובעים כי היא תישאר הנישומה לצרכי מס בישראל גם בעת מכירה עתידית ע"י החברה הזרה. נקבע כי הסדר זה נועד למנוע מצב שבו נכסים יוצאים מישראל ללא מס.
‍

2. איסור על זיכוי מס זר
השופט אישר את תוקפו של התנאי בהחלטת המיסוי, השולל מ-LLD את הזכות לקבל זיכוי בגין מס ששולם (אם שולם) בארה"ב ע"י החברה הזרה. נקבע כי זהו חלק מ"מחיר" דחיית המס שהחברה הסכימה לו מרצונה.
‍

3. מיסוי על בסיס מזומן
בסוגיית העיתוי, בית המשפט הלך לקראת הנישום וקבע כי לאור חוסר הוודאות שהיה קיים בזמן אמת לגבי סכום התמורה (בשל הסכסוך המשפטי), נכון למסות את הרווח על בסיס מזומן – כלומר, במועדים שבהם התקבל הכסף בפועל (2013-2014), ולא על בסיס מצטבר מלא בשנת 2013.

‍

4. ביטול שומת מחירי העברה
בנושא נפרד, בית המשפט מתח ביקורת על פקיד השומה שביסס שומה של "ניפוח הוצאות" (רכישת יהלומים מחברה קשורה) אך ורק על אמירה של מנהל לשעבר בחקירה, ללא ביצוע בדיקה כלכלית או השוואת מחירים. השומה בנקודה זו בוטלה.
‍

משמעויות פרקטיות (Takeaways)

1. החלטות מיסוי הן "חתונה קתולית": לפני שחותמים על רולינג (החלטת מיסוי), יש להבין את ההשלכות ארוכות הטווח. ויתור על זיכוי מס זר או הסכמה לזהות הנישום הם תנאים שיחייבו אתכם שנים קדימה, גם אם הדין הכללי ישתנה.
2. שינוי מבנה בינלאומי: העברת נכסים לחברות זרות (Flip) היא אירוע מס. דחיית המס אפשרית, אך המחיר הוא לרוב "כבילת" הנכס לרשת המס הישראלית גם בעתיד.
3. תיעוד מחירי העברה: הניצחון של LLD בנושא זה מלמד שרשות המסים חייבת להציג בסיס כלכלי לשומות מחירי העברה. עם זאת, מומלץ לחברות להכין מראש חקר שוק (Transfer Pricing Study) כדי להדוף טענות עתידיות.
   ‍

שאלות ותשובות (FAQ)

ש: האם חברה ישראלית חייבת במס על רווח של חברה בת זרה?
ת: בדרך כלל לא (למעט דיבידנד או חברה נשלטת זרה). אולם, במקרה זה, החבות נוצרה מכוח הסכם ספציפי (החלטת מיסוי) שהחברה חתמה עליו כתנאי לדחיית מס בעבר.

ש: מה זה "מיסוי על בסיס מזומן" ברווח הון?
ת: בדרך כלל רווח הון ממוסה במועד המכירה (על בסיס מצטבר), גם אם הכסף טרם התקבל. במקרים חריגים של אי-וודאות קיצונית לגבי התמורה, ניתן למסות במועד קבלת הכסף בפועל.

ש: האם ניתן לבטל החלטת מיסוי בדיעבד?
ת: קשה מאוד. בית המשפט הבהיר כי נישום שנהנה מההטבות שבהחלטה (דחיית מס), מושתק מלטעון נגד חוקיות התנאים המגבילים שבה.

‍