ממשלת ישראל פרסמה את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2025, הכוללת מהלך דרמטי שעתיד לשנות את כללי המשחק עבור כל מי שמשכיר נכסים לטווח קצר בישראל. במסגרת ההצעה, מוצע להוסיף את סעיף 141ג לפקודת מס הכנסה, אשר יטיל לראשונה חובת דיווח ישירה ואוטומטית על פלטפורמות דיגיטליות בינלאומיות (כגון Airbnb, Booking.com ואחרות) לרשות המסים בישראל. מהלך זה נועד להגביר באופן משמעותי את השקיפות בשוק השכירות לטווח קצר ולהבטיח גביית מס אמת.

‍

תקציר הקביעות המרכזיות

• חובת דיווח שנתית על פלטפורמות: תוטל חובה על "מפעילי זירות מקוונות" להגיש לרשות המסים דוח שנתי מפורט על כלל המשכירים הישראלים הפועלים דרכן.
• העברת נתונים מפורטים: הפלטפורמות יידרשו למסור מידע מקיף, כולל פרטי זיהוי של המשכיר, כתובת הנכס, סך ההכנסות השנתי, מספר העסקאות וסך העמלות שנגבו.
• הטלת עיצומים כספיים: יוטלו סנקציות כספיות משמעותיות על פלטפורמות שלא יעמדו בחובת הדיווח, במטרה להבטיח את שיתוף הפעולה שלהן.
• החובה תחול על עסקאות בישראל: חובת הדיווח תחול על כל עסקה להשכרת מקרקעין המצויים בישראל.

‍

רקע: המאבק בכלכלה השחורה בשוק השכירות לטווח קצר

בדברי ההסבר להצעת החוק, הממשלה מציינת כי קיים פער משמעותי בין ההכנסות המופקות בפועל מהשכרת נכסים לטווח קצר דרך פלטפורמות דיגיטליות, לבין ההכנסות המדווחות לרשויות המס. התפתחות ה-"Gig Economy" והקלות שבה ניתן להשכיר נכסים באמצעות פלטפורמות בינלאומיות יצרו אתגר אכיפה משמעותי, המוערך באובדן הכנסות של מאות מיליוני שקלים למדינה מדי שנה.

המהלך המוצע מיישר קו עם סטנדרטים בינלאומיים שפותחו על ידי ה-OECD ומיושמים במדינות רבות בעולם, במטרה לחייב את הפלטפורמות עצמן לקחת חלק פעיל במאמץ למניעת העלמות מס.

‍

הוראות החוק החדשות: סעיף 141ג לפקודת מס הכנסה

הליבה של המהלך היא הוספת סעיף 141ג לפקודה, המגדיר את חובותיהן של הפלטפורמות.

‍

הגדרת "זירה מקוונת" ו"מפעיל זירה מקוונת"

החוק מגדיר באופן רחב "זירה מקוונת" כמערכת המאפשרת חיבור בין משכירים למשתמשים, קובעת את מחיר העסקה ומעבירה פרטי אמצעי תשלום. "מפעיל זירה מקוונת" הוא כל גוף, ישראלי או זר, המפעיל זירה כזו המכוונת את שירותיה גם למשתמשים בישראל. הגדרות רחבות אלו נועדו לכלול את כל הפלטפורמות המרכזיות הפועלות כיום בשוק.

אילו נתונים יחויבו הפלטפורמות למסור?

הדוח השנתי שהפלטפורמות יגישו יכלול מידע מפורט על כל "משתמש בר-דיווח" (המשכיר), ובכלל זה:

• פרטים אישיים: שם מלא, מספר זהות (או דרכון), כתובת ותאריך לידה.
• פרטי הנכס: כתובת מדויקת של כל נכס שהושכר.
• נתונים פיננסיים:
  • הסכום השנתי הכולל שהתקבל עבור כל נכס.
  • מספר העסקאות שבוצעו.
  • מספר הימים שבהם הנכס היה מושכר.
  • סך העמלות והתשלומים שנגבו מהמשכיר על ידי הפלטפורמה.

‍

אכיפה וסנקציות: כיצד יובטח שיתוף הפעולה?

כדי להבטיח את יישום החוק, מוצע להוסיף את סעיף 195י1 לפקודה, הקובע מנגנון אכיפה מנהלי. על פי הסעיף, למנהל רשות המסים תהיה סמכות להטיל עיצומים כספיים על מפעיל זירה מקוונת שהפר את חובותיו. הסנקציות יחולו במקרים של אי-הגשת דוח במועד, הגשת דוח חסר, או אי-איסוף ואימות הנתונים הנדרשים מהמשכירים כנדרש בחוק.

‍

השלכות מעשיות על משכירי הנכסים

עבור ציבור המשכירים, המשמעות של החוק החדש היא דרמטית. עד כה, האחריות לדיווח הייתה מוטלת כולה על המשכיר, ורשות המסים נדרשה להשקיע מאמצי אכיפה יזומים כדי לאתר הכנסות לא מדווחות.

המהלך החדש הופך את היוצרות: רשות המסים תקבל את נתוני ההכנסה המדויקים ישירות מהמקור האמין ביותר – הפלטפורמה שדרכה בוצעה העסקה. במצב זה, כל פער בין הנתונים שיועברו על ידי הפלטפורמה לבין הדיווח של המשכיר (או היעדר הדיווח) יהיה גלוי וברור, ויקל משמעותית על הליכי השומה והאכיפה. כלומר, המודל עובר מאכיפה יזומה (חיפוש) לאכיפה מבוססת-נתונים (הצלבה).

‍