רקע: חברה עירונית שילמה פיצויים בהתאם ל"הסכמי פינוי"למערערים. הפיצויים חולקו באופן הבא: מרבית הפיצויים שולמו למחזיקים בנכסים מסחריים למיניהם, ורק למיעוט שולמו פיצויים בשל כך שהשתמשו במבנים לצורכי מגוריהם.  

השאלה המשפטית: במקרה דנן השאלה המשפטית מתחלקת לשלושה ראשים:

1.האם הפיצויים שקיבלו המערערים פטורים ממס (מכוח הוראות הדין הנוגעות למתחם "פינוי-בינוי") או שמא כלל התשלומים חייבים במס רווח הון רגיל?

2. האם מחצית מסכום הפיצוי לא יחויב במס בשל מעשה "הפקעה" מצד העירייה?

3. האם הפיצויים בגין פינוי מבנים אשר שימשו למגורים יוצאו מבסיס המס?

החלטת בית המשפט:

1. הוראות פרק חמישי 4 לחוק מיסוי מקרקעין – "פינוי בינוי": במקרה דנן, לא הוכחה הזכאות לפטור ממס מכוח סעיף 49כב(א)(1) לחוק מיסוי מקרקעין. שכן לאחל על הקרקע הנדונה כל צו הכרזה מכוח חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית או מכוח סעיף 49כח לחוק מיסוי מקרקעין (טרם ביטולו בשלב מאוחר יותר). הכרזה כדין של מתחם היא תנאי סף, ואין בידי בית המשפט ליצור הסדרים שאינם מנויים בחוק, אשר יקנו הטבות מס ללא מילוי התנאים הבסיסיים הקבועים במפורש בחוק. בנוסף, גם לא מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 49כב(א)(1), שכן במקרה דנן התמורה כולה הייתה בכסף, קרי- אף מחזיק מתפנה לא קיבל דירה חלופית. לאור האמור, אין הפיצויים שהתקבלו בידי המערערים פטורים ממס מכוח הוראות פרק חמישי 4 לחוק מיסוי מקרקעין.

2. סעיף 91(ז)לפקודת מס הכנסה – " המס שיחול על ריווח הון בהפקעת נכס": בחוק מיסוי מקרקעין או בפקודת מס הכנסה, אין הגדרה למונח "הפקעה". בספרות מוגדר מונח זה באופן הבא: "רכישה כפויה של זכויות במקרקעין על ידי המדינה או מטעמה למטרה ציבורית כנגד תשלום פיצויים". במקרה דנן,  אין בסיס להחלתו של סעיף 91(ז) לפקודה או סעיף48ג לחוק מיסוי מקרקעין (פטור מדורג להפקעה). שכן לא ננקט כל הליך הפקעה או תחילת הליך הפקעה על פי דין (בהתאם לפקודת הקרקעות יש לפרסם ולמסור הודעה על הכוונה להפקיע, לרשום הערת אזהרה, לשמוע טענות כנגד ההפקעה ועוד..). במקרה דנן הוגשה סדרה של תובענות אזרחיות בסדר דין מקוצר לסילוק ידם של המערערים מן המתחם, וזאת, כמוסבר, בטענה כי הם פולשים ומסיגי גבול. דרך פעולה זו איננה עולה בקנה אחד עם הליך הפקעה, אשר נקודת המוצא שלו חייבת להיות כי יש בידי הצד המופקע זכויות כלשהן שניתן להפקיען.

3. סעיף 88לפקודה – פיצוי בגין נכס אשר שימש למגורים: מן ההגדרה הרחבה של המונח "נכס" שבסעיף 88 לפקודה, מוחרגת "זכות חזקה במקרקעין – בין שבדין ובין שביושר – המשמשים לצרכי מגורים ולא לשם השתכרות או רווח". יובהר, כי תחולתו של הסייג איננה מותנית בהיות המקרקעין "דירה" או "דירת מגורים".לאור האמור, מצא בית המשפט, כי בכל הנוגע לפיצויים שניתן לחלק מערערים בשל פינוי מבנים אשר שימשו למגורים, יוצאו מבסיס המס. קרי – היות ואין המדובר בנכס לא ניתן למסות אותם לפי פרק ה' לפקודה (מיסוי רווחי הון).

לסיכום: מכירת הנכסים המסחריים תחויב במס רווח הון ומכירת הנכסים אשר שימשו למגורים לא יחויבו במס.