משרד האוצר ורשות המסים פרסמו טיוטת תקנות מהפכנית שמטרתה לשנות את כללי המיסוי על השקעות בניירות ערך דרך קרנות ושותפויות השקעה. התקנות, "טיוטת תקנות מס הכנסה (הטבות למשקיעים בניירות ערך או נכסים פיננסיים), התשפ"ו-2025", מציעות לשנות מהיסוד את אופן המיסוי של קרנות השקעה פרטיות ושותפיהן, במטרה לחזק את האטרקטיביות של ישראל כיעד להשקעות הון סיכון והייטק.

‍

עיקרי ההטבות המוצעות בתקנות

• סיווג כרווח הון: הכנסתו של "שותף מוגבל זכאי" (משקיע פסיבי) ממכירת ניירות ערך על ידי השותפות תסווג כרווח הון, ולא כהכנסה מעסק.
• פטור למשקיעי חוץ: יחול פטור רחב ממס על רווחי הון לתושבי חוץ המשקיעים דרך שותפויות, וכן פטור ייעודי על השקעה בחברות טכנולוגיה.
• מס מופחת על דמי הצלחה: שיעור המס על "דמי הצלחה" (Carried Interest) לשותפים מנהלים (שאינם פסיביים) תושבי ישראל יוגבל ל-27%.
• מסלול "קרן מוטבת": יוקם מסלול הטבות מורחב ל"קרן השקעות פרטית מוטבת" העומדת בתנאים מסוימים, שיכלול פטור על ריבית ודיבידנד למשקיעים זרים מסוימים.

‍

רקע: האתגר המיסויי של קרנות ההשקעה בישראל

על פי המצב המשפטי הקיים, פעילותן של קרנות השקעה מסווגת לרוב כ"עסק", והכנסותיהן נחשבות להכנסה עסקית לפי סעיף 2(1) לפקודה. סיווג זה "זורם" אל השותפים בקרן, כך שגם משקיעים פסיביים, לרבות תושבי חוץ, נחשבים כבעלי הכנסה עסקית בישראל. מצב זה יוצר חסם משמעותי בפני השקעות, שכן הוא מטיל על משקיעים פסיביים חבות מס גבוהה וחובות דיווח מורכבות, בניגוד למקובל במדינות רבות אחרות הממסות הכנסות מסוג זה כרווח הון. טיוטת התקנות נועדה לפתור חסם זה ולהתאים את משטר המס הישראלי לסטנדרטים גלובליים.

‍

המהפכה המרכזית: סיווג הכנסת משקיעים פסיביים כרווח הון

השינוי המשמעותי ביותר שמציעות התקנות הוא קביעת כלל חדש עבור "שותף מוגבל זכאי". על פי ההגדרה, מדובר בשותף פסיבי שאינו משתתף בניהול השוטף של עסקי השותפות, אינו נוטל חלק פעיל באיתור או ניהול השקעות, ובעל זכויות הצבעה מוגבלות.

התקנות קובעות כי חלק ההכנסה המיוחס לשותף כזה ממכירת נייר ערך על ידי השותפות ייחשב כרווח הון. שינוי סיווג זה מבדל בין המשקיע הפסיבי לשותף המנהל (השותף הכללי) ומאפשר למשקיע ליהנות משיעורי מס מופחתים החלים על רווחי הון, במקום שיעורי המס השוליים הגבוהים החלים על הכנסה עסקית.

‍

הטבות ייעודיות למשקיעי חוץ ולחברות טכנולוגיה

כדי לעודד השקעות זרות, התקנות מרחיבות את הפטורים הקיימים לתושבי חוץ. נקבע כי הוראות הפטור ממס על רווח הון לתושב חוץ (לפי סעיפים 97(ב2) או (ב3) לפקודה) יחולו גם אם רווח ההון הופק דרך מפעל קבע של השותפות בישראל.

בנוסף, התקנות מציעות הטבה ייעודית לתחום הטכנולוגיה: תושב חוץ יהיה פטור ממס על הכנסה או רווח הון ממכירת נייר ערך שנרכש במסגרת "השקעה מזכה בחברה טכנולוגית". הטבה זו נועדה לתמרץ השקעות ישירות בחברות הייטק ישראליות.

‍

"קרן השקעות פרטית מוטבת": מסלול הטבות מורחב

התקנות יוצרות מסלול מיוחד ל"קרן השקעות פרטית מוטבת" – שותפות מוגבלת העומדת בקריטריונים מחמירים, שנועדו להבטיח תרומה משמעותית למשק הישראלי. בין התנאים:

• היקף השקעה: השקעה של לפחות 10 מיליון דולר ב"השקעות מזכות" או 5 מיליון דולר בחברות טכנולוגיה.
• פיזור משקיעים: אף שותף יחיד אינו מחזיק ביותר מ-20% מהזכויות בקרן.
• רוב משקיעים זרים: שותפים מוגבלים תושבי חוץ מחזיקים בלפחות 30% מהזכויות.
• פיזור השקעות: השקעה בחברה יחידה לא תעלה על 25% מסך התחייבויות הקרן.

קרן שתעמוד בתנאים אלו תזכה את שותפיה בהטבות נוספות, שהעיקרית שבהן היא פטור ממס ל"תושב חוץ פטור" (כגון קרן פנסיה זרה או גוף ממשלתי זר) על הכנסות ריבית ודיבידנד שמקורן בהשקעה מזכה של הקרן.

‍

הקלה לשותפים המנהלים: מס מופחת על דמי הצלחה

התקנות מתייחסות גם לשותפים המנהלים (שאינם "שותפים מוגבלים זכאים") ומציעות הטבה משמעותית. נקבע כי הכנסתם של שותפים אלה, הנובעת מזכאותם לדמי הצלחה מרווחי הקרן, תחויב במס בשיעור של עד 27%. זאת, בניגוד למצב הקיים בו הכנסה זו מסווגת כהכנסה עסקית החייבת במס שולי, שעשוי להגיע לכ-50%.

‍