פרשת ברודקום - השלכות המס על שינוי מודל עיסקי
ע"מ 26342-01-16
18.12.2019
רקע: בתחילת שנות ה-2000, הוקמה חברה פרטית תושב ישראל, אשר מוזגה במרוצת השנים לחברת ברודקום סמיקונדקטור (להלן: "המערערת").
המערערת עוסקת ביצור ושיווק רכיבים לתשתיות תקשורת. המערערת הוחזקה בשיעור של 100% על ידי חברה זרה תושבת ארה"ב (להלן: "חברת האם"). בשנת 2009, נרכשו כלל מניות חברת האם על ידי חברה זרה אחרת תושבת ארה"ב (להלן: "ברודקום") בתמורה לכ- 200 מיליון דולר (להלן:"עסקת רכישת המניות"). על מנת להשלים את עסקת רכישת המניות,המערערת פנתה למדען הראשי בבקשה בכתב להעברת הידע שפותח על ידה, ונהנה מתמיכת המדען, לחו"ל. המדען הראשי אישר את הבקשה וזאת בכפוף לתשלום סך של כ- 58מיליון ₪. לאחר עסקת רכישת המניות, ערכה המערערת שלושה הסכמים עם חברת ברודקום וחברות קשורות נוספות (להלן: "קבוצת ברודקום"). בשנת 2012, כחלק משינוי גלובלי בקבוצת ברודקום, מוזגה חברת האם לברודקום. כפועל יוצא מהאמור,המערערת הפכה להיות חברת בת בבעלות מלאה של ברודקום.
טענת המשיב: לעמדת המשיב, המערערת בעקבות ההסכמים השונים עם קבוצת ברודקום, הפכה מחברה שעוסקת במו"פ לחברה שכל עיסוקה זה מתן שירותי פיתוח לחברה שרכשה אותה. ומשכך,הלכה למעשה, המערערת ביצעה "שינוי מודל עסקי" ("שינוי מבנה עסקי"). מכלול ההסכמים עם קבוצת ברודקום מלמדים, כי המערערת העבירה לקבוצת ברודקום את הפונקציות, הנכסים והסיכונים (FAR – Functions, Assets, Risk) הקשורים לפעילותה. העברה זו מהווה עסקה הונית המתחייבת במס.
טענתה מערערת: לעמדת המערערת, היא לא מכרה דבר. לעמדתה, היא רשאית "למסחר" את הקניין הרוחני שבבעלותה (IP)באמצעות הענקת רישיון שימוש (תוך התרת הבעלות בו בידה), כשבמקביל לכך היא גם מעניקה שירותי מו"פ הקשורים בידע עתידי המבוסס על הקניין הרוחני שנשאר בבעלותה. הדין החל על ההסכמים עם קבוצת ברודקום הוא הדין הקליפורני, לפיו אין מדובר במכירה, אלא במתן זכות שימוש בקניין הרוחני. בנוסף טוענת המערערת, כי דיני המס בקליפורניה וישראל, אינם מכירים ב-FARכנכס שניתן למכור אותו.
החלטת בית המשפט: המילים "שינוי מודל עסקי" אינן מאין מילות קסם, שדי באמירתן בלבד כדי להביא לשינוי סיווגה של העסקה (ההסכמים בין המערערת לקבוצת ברודקום) בין הצדדים. השאלה שיש לשאול במצבים אלו היא: האם שינוי המודל העסקי לא היה בא לעולם או שלא היה בא לעולם באותם תנאים תוך קבלת פיצוי הולם,אלמלא היה מדובר בחברת אם ובחברת בת. הסוגיה שבפנינו מצויה בעולם "מחירי העברה". העיקרון המרחף מעל עולם זה הוא, כי שינוי המודל העסקי הביא עמו עסקה בתנאים או בשווי שאינם כבעסקה המתבצעת בין צדדים שאינם קשורים. לעמדת בית המשפט, שינוי המודל העסקי שהתבצע במקרה דנן, מוביל למסקנה, כי מהותם הכלכלית האמתית של ההסכמים בין המערערת לקבוצת ברודקום אינה שונה מהאופן שבה היא הוצגה ועל כן יש לקבל את דיווחיה של המערערת ולבטל את השומה.
רקע: בתחילת שנות ה-2000, הוקמה חברה פרטית תושב ישראל, אשר מוזגה במרוצת השנים לחברת ברודקום סמיקונדקטור (להלן: "המערערת").
המערערת עוסקת ביצור ושיווק רכיבים לתשתיות תקשורת. המערערת הוחזקה בשיעור של 100% על ידי חברה זרה תושבת ארה"ב (להלן: "חברת האם"). בשנת 2009, נרכשו כלל מניות חברת האם על ידי חברה זרה אחרת תושבת ארה"ב (להלן: "ברודקום") בתמורה לכ- 200 מיליון דולר (להלן:"עסקת רכישת המניות"). על מנת להשלים את עסקת רכישת המניות,המערערת פנתה למדען הראשי בבקשה בכתב להעברת הידע שפותח על ידה, ונהנה מתמיכת המדען, לחו"ל. המדען הראשי אישר את הבקשה וזאת בכפוף לתשלום סך של כ- 58מיליון ₪. לאחר עסקת רכישת המניות, ערכה המערערת שלושה הסכמים עם חברת ברודקום וחברות קשורות נוספות (להלן: "קבוצת ברודקום"). בשנת 2012, כחלק משינוי גלובלי בקבוצת ברודקום, מוזגה חברת האם לברודקום. כפועל יוצא מהאמור,המערערת הפכה להיות חברת בת בבעלות מלאה של ברודקום.
טענת המשיב: לעמדת המשיב, המערערת בעקבות ההסכמים השונים עם קבוצת ברודקום, הפכה מחברה שעוסקת במו"פ לחברה שכל עיסוקה זה מתן שירותי פיתוח לחברה שרכשה אותה. ומשכך,הלכה למעשה, המערערת ביצעה "שינוי מודל עסקי" ("שינוי מבנה עסקי"). מכלול ההסכמים עם קבוצת ברודקום מלמדים, כי המערערת העבירה לקבוצת ברודקום את הפונקציות, הנכסים והסיכונים (FAR – Functions, Assets, Risk) הקשורים לפעילותה. העברה זו מהווה עסקה הונית המתחייבת במס.
טענתה מערערת: לעמדת המערערת, היא לא מכרה דבר. לעמדתה, היא רשאית "למסחר" את הקניין הרוחני שבבעלותה (IP)באמצעות הענקת רישיון שימוש (תוך התרת הבעלות בו בידה), כשבמקביל לכך היא גם מעניקה שירותי מו"פ הקשורים בידע עתידי המבוסס על הקניין הרוחני שנשאר בבעלותה. הדין החל על ההסכמים עם קבוצת ברודקום הוא הדין הקליפורני, לפיו אין מדובר במכירה, אלא במתן זכות שימוש בקניין הרוחני. בנוסף טוענת המערערת, כי דיני המס בקליפורניה וישראל, אינם מכירים ב-FARכנכס שניתן למכור אותו.
החלטת בית המשפט: המילים "שינוי מודל עסקי" אינן מאין מילות קסם, שדי באמירתן בלבד כדי להביא לשינוי סיווגה של העסקה (ההסכמים בין המערערת לקבוצת ברודקום) בין הצדדים. השאלה שיש לשאול במצבים אלו היא: האם שינוי המודל העסקי לא היה בא לעולם או שלא היה בא לעולם באותם תנאים תוך קבלת פיצוי הולם,אלמלא היה מדובר בחברת אם ובחברת בת. הסוגיה שבפנינו מצויה בעולם "מחירי העברה". העיקרון המרחף מעל עולם זה הוא, כי שינוי המודל העסקי הביא עמו עסקה בתנאים או בשווי שאינם כבעסקה המתבצעת בין צדדים שאינם קשורים. לעמדת בית המשפט, שינוי המודל העסקי שהתבצע במקרה דנן, מוביל למסקנה, כי מהותם הכלכלית האמתית של ההסכמים בין המערערת לקבוצת ברודקום אינה שונה מהאופן שבה היא הוצגה ועל כן יש לקבל את דיווחיה של המערערת ולבטל את השומה.