על מי נטל הראיה בעת פסילת ספרי הנישום ובעת הליך קביעת שומה לפי מיטב השפיטה?
ע"א 5072/19
18.5.2021
על דרך הכלל, נטל השכנוע מוטל על כתפיי הנישום, יחד עם זאת במקרים הבאים החלוקה תהיה באופן הבא:
א. לצורך פסילת הספרים – מוטל הנטל על פקיד השומה להראות קיומם של ליקויים, רישום לקוי או אי-רישום בספרים. אין מדובר ב"נטל השכנוע" הרובץ עדיין על כתפי הנישום, כאשר רשאי פקיד השומה להסתמך על ראיות מנהליות.
ב. כאשר נפסלו ספרי הנישום – פקיד השומה יערוך שומה לפי מיטב השפיטה בהתאם לשיקול דעתו הסביר. נטל השכנוע על הנישום להוכיח כי השומה מופרזת.
ג. כאשר לא נפסלו הספרים, והמחלוקת היא "פנקסית" (מחלוקת "פנקסית" נחשבת כזו כאשר מדובר בשאלה שאת התשובה לה ניתן ללמוד מפנקסי החשבונות) – חלה על פקיד השומה "חובת ההצדקה" להצדיק את החלטתו בכל הנוגע לקביעת שומה לפי מיטב השפיטה. במקרה כזה מוטל עליו לפתוח בהבאת הראיות. ברם, בסופו של יום, נטל השכנוע להוכיח כי השומה מופרזת, עדיין מוטל על הנישום.
על דרך הכלל, נטל השכנוע מוטל על כתפיי הנישום, יחד עם זאת במקרים הבאים החלוקה תהיה באופן הבא:
א. לצורך פסילת הספרים – מוטל הנטל על פקיד השומה להראות קיומם של ליקויים, רישום לקוי או אי-רישום בספרים. אין מדובר ב"נטל השכנוע" הרובץ עדיין על כתפי הנישום, כאשר רשאי פקיד השומה להסתמך על ראיות מנהליות.
ב. כאשר נפסלו ספרי הנישום – פקיד השומה יערוך שומה לפי מיטב השפיטה בהתאם לשיקול דעתו הסביר. נטל השכנוע על הנישום להוכיח כי השומה מופרזת.
ג. כאשר לא נפסלו הספרים, והמחלוקת היא "פנקסית" (מחלוקת "פנקסית" נחשבת כזו כאשר מדובר בשאלה שאת התשובה לה ניתן ללמוד מפנקסי החשבונות) – חלה על פקיד השומה "חובת ההצדקה" להצדיק את החלטתו בכל הנוגע לקביעת שומה לפי מיטב השפיטה. במקרה כזה מוטל עליו לפתוח בהבאת הראיות. ברם, בסופו של יום, נטל השכנוע להוכיח כי השומה מופרזת, עדיין מוטל על הנישום.