שלוש חברות בנייה בפירוק זכו ביולי 2026 בבית המשפט המחוזי בתל אביב בהחזר מס עסקאות של כ-8.8 מיליון שקל, כ-13 מיליון שקל עם ריבית והצמדה. ההחזר ניתן על ערבויות בנקאיות שהמזמינים חילטו, ושבגינן החברות הוציאו הודעות זיכוי. את הכסף הן לא יקבלו בינתיים.

ב-4 בנובמבר 2026 החליט נשיא בית המשפט העליון לעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור של מנהל מע"מ גוש דן (ע"א 64438-09-26). ההחלטה לא מכריעה בשאלה המהותית, אם חילוט ערבות מקטין את מחיר העסקה. היא נשענת על כך שהחברות בהליכי חדלות פירעון, והכסף שיקבלו יחולק לנושים רבים.
‍

עיקרי הדברים

• בית המשפט המחוזי קבע שחילוט הערבויות, גם כשנועד לפצות את המזמינים על נזקים, התאים את התמורה לשווי העבודה שבוצעה בפועל. לכן מדובר בהקטנת מחיר העסקה, שמזכה בהחזר מע"מ.
• מנהל מע"מ ערער לעליון. לטענתו, רק פיצוי על שירותים שלא ניתנו בפועל מאפשר להקטין את היקף העסקה, וחילוט הערבויות הוא פיצוי על נזק.
• נשיא העליון עיכב את ביצוע פסק הדין בלי להידרש לסיכויי הערעור. מאזן הנוחות נטה לטובת מנהל מע"מ, כי קשה יהיה להשיב כסף שחולק לנושים רבים, ואילו המדינה תשלם אם הערעור יידחה.
• הצעת החברות לחלק את הכסף לנושים רק כנגד כתבי שיפוי בנקאיים לא הספיקה. לפי ההחלטה, אכיפה של מאות כתבי שיפוי תהיה מורכבת, וזהות הנושים ומספרם לא הובהרו.
  ‍

רקע

החברות נתנו שירותי בנייה ליזמים, והתחייבו לבצע עבודות בתנאים ובמועדים מסוימים ולספק תקופת בדק לתיקון ליקויים. להבטחת ההתחייבויות הן העמידו למזמינים ערבויות בנקאיות אוטונומיות. בהמשך הן נקלעו לקשיים כלכליים, נפתחו בעניינן הליכי חדלות פירעון, והן לא עמדו בהתחייבויות. המזמינים חילטו את הערבויות.

על הערבויות שחולטו הוציאו החברות הודעות זיכוי שהקטינו את מחיר העסקה. מנהל מע"מ סבר שהחילוט הוא פיצוי על נזק, שלא מאפשר להקטין את מחיר העסקה, והוציא להן שומה על הסכום. החברות ערערו לבית המשפט המחוזי בתל אביב לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.
‍

המחוזי: חילוט ערבות יכול להקטין את מחיר העסקה

ב-13 ביולי 2026 קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור (ע"מ 656-03-24). הוא הבחין בין שני סוגי תשלומים שהגיעו למזמינים מחילוט הערבויות. הראשון נועד להשיב למזמינים תמורה עודפת ששילמו על עבודה שלא בוצעה או על התחייבות שלא מולאה. השני נועד לפצות אותם על נזקים שנגרמו להם מכך שהחברות לא קיימו את התחייבויותיהן.

למרות ההבדל, בית המשפט הגיע למסקנה שבשני המקרים הצדדים התאימו בפועל את התמורה לשווי העבודה שהחברות ביצעו. לכן, לפי פסק הדין, מדובר בהקטנת מחיר העסקאות שדווחו, שמזכה בהחזר מס. סך ההחזר נקבע בכ-8.8 מיליון שקל, וכ-13 מיליון שקל עם ריבית והצמדה.

כדאי לשים לב: פסק הדין של המחוזי אינו סוף הדרך. הקביעה שגם חילוט שנועד לפצות על נזקים מקטין את מחיר העסקה עומדת עכשיו לביקורת בעליון, וקבלן שמוציא הודעת זיכוי על ערבות שחולטה צריך לדעת שהשאלה פתוחה.
‍

הערעור: מה טוען מנהל מע"מ

בבקשה לעיכוב ביצוע טען מנהל מע"מ, לגבי סיכויי הערעור, שבית המשפט המחוזי חרג מההלכה, שלפיה רק פיצוי בגין שירותים שלא ניתנו בפועל מאפשר להפחית את היקף העסקה ולקבל החזר מס. לטענתו, התוצאה גורמת לכך שהחברות ימוסו באופן שלא תואם את המהות הכלכלית של העסקאות.

החברות השיבו שהערעור מבקש להתערב בקביעות העובדתיות של המחוזי לגבי מהות החילוט, ושערכאת ערעור לא נוהגת להתערב בקביעות כאלה. לטענתן, חלק מהטענות בערעור הן הרחבת חזית, כי הן לא נטענו בבית המשפט המחוזי. העליון עוד לא הכריע בשאלות האלה.
‍

למה העליון עיכב את התשלום

נקודת המוצא, לפי תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, היא שהגשת ערעור לא מעכבת את ביצוע פסק הדין. מי שמבקש עיכוב צריך להראות שסיכויי הערעור טובים ושמאזן הנוחות נוטה לטובתו, ומאזן הנוחות הוא המבחן המרכזי. בפסק דין כספי, עיכוב ניתן רק כשהמבקש לא יוכל לגבות את כספו בחזרה, או כשהביצוע יגרום לו נזק כלכלי בלתי הפיך.

הנשיא קבע, בלי להידרש לסיכויי הערעור, שבמקרה הזה מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת מנהל מע"מ. אין מחלוקת שהחברות בהליכי חדלות פירעון, ושהכספים שיקבלו יועברו לנאמן ויחולקו לנושים. אם הערעור יתקבל, מנהל מע"מ יתקשה לגבות את הכסף בחזרה, וקיים חשש ממשי שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו.

החברות הציעו שהחלוקה לנושים תיעשה רק כנגד כתבי שיפוי בנקאיים. לפי ההחלטה, זהות הנושים ומספרם לא הובהרו, ומנהל מע"מ טען שמדובר במאות נושים. החזרת הכספים דרך אכיפה של מאות כתבי שיפוי, גם אם תיעשה בידי הנאמן, תהיה מורכבת לביצוע. ההחלטה מציינת גם את גובה הסכום, כ-13 מיליון שקל. מנגד, מנהל מע"מ הוא זרוע של המדינה, ואין חשש שלא ישלם את ההחזר אם הערעור יידחה. הבקשה התקבלה, ונקבע שיומן בית המשפט ישתדל לקבוע את הדיון בערעור בהקדם. לא ניתן צו להוצאות.

כדאי לשים לב: חברה בחדלות פירעון שזוכה בהחזר מס עלולה לחכות לו עד סוף הערעור. להערכתנו, הצעה להבטיח את השבת הכספים צריכה להיות פשוטה לאכיפה, כי מנגנון שמפוזר בין נושים רבים לא שכנע את בית המשפט במקרה הזה.
‍

מה זה אומר לקבלנים ולחברות בחדלות פירעון

לקבלנים ולנותני שירותים שמעמידים ערבויות ביצוע, השאלה המהותית עדיין פתוחה. אם העליון ידחה את הערעור, תתחזק הגישה שחילוט ערבות שמתאים את התמורה לעבודה שבוצעה בפועל מקטין את מחיר העסקה. אם יקבל אותו, תתחזק עמדת מנהל מע"מ, שלפיה רק פיצוי על שירותים שלא ניתנו מאפשר להקטין את מחיר העסקה. להערכתנו, עד ההכרעה כדאי לתעד היטב, בכל חילוט, איזה חלק ממנו משקף עבודה שלא בוצעה ואיזה חלק משקף פיצוי על נזק. הודעת זיכוי משמשת גם לקבלת החזר מס עסקאות על חוב אבוד, ושם התקנות קובעות חלון זמן מוגדר להוצאתה. על המועדים האלה כתבנו בעדכון נפרד.

לחברות בהליכי חדלות פירעון, ההחלטה מראה שגם זכייה בבית המשפט המחוזי לא מבטיחה כסף מיידי כשרשות המסים מערערת. בנסיבות כאלה, העובדה שהמדינה תמיד תוכל לשלם, והחברה לא תמיד תוכל להחזיר, מטה את מאזן הנוחות לטובת הרשות. כשהכיוון הפוך, והנישום הוא שמבקש לעכב תשלום מס למדינה, בית המשפט העליון כבר בחר בעבר בפתרון ביניים. בהחלטה שתיארנו כאן חויבה הנישומה לשלם מחצית מסכום החיוב, והעיקולים על היתרה נשארו בלי אפשרות לממש אותם בשלב זה.

כדאי לשים לב: ההחלטה היא החלטה דיונית בבקשה לעיכוב ביצוע, ולא הכרעה בערעור. היא לא קובעת דבר לגבי השאלה אם חילוט ערבות מזכה בהחזר מע"מ.
‍

שאלות ותשובות

האם חילוט ערבות ביצוע מזכה בהחזר מע"מ? בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע במקרה הזה שכן, כי בשני סוגי התשלומים הצדדים התאימו את התמורה לשווי העבודה שבוצעה בפועל. מנהל מע"מ ערער, והשאלה תוכרע בבית המשפט העליון.

מה טוען מנהל מע"מ בערעור? לטענתו, רק פיצוי בגין שירותים שלא ניתנו בפועל מאפשר להקטין את היקף העסקה ולקבל החזר מס. חילוט שנועד לפצות על נזק הוא, לגישתו, פיצוי שלא מקטין את מחיר העסקה.

למה העליון עיכב את ביצוע פסק הדין? כי החברות בהליכי חדלות פירעון, והכסף שיקבלו יחולק לנושים. אם הערעור יתקבל, יהיה קשה להחזיר את הכסף, ואילו המדינה תוכל לשלם בכל מקרה אם הערעור יידחה.

האם עיכוב הביצוע אומר שהערעור צפוי להתקבל? לא. נשיא בית המשפט העליון כתב במפורש שהוא מכריע בלי להידרש לסיכויי הערעור, ורק לפי מאזן הנוחות.

האם כתבי שיפוי בנקאיים כתנאי לחלוקה לנושים יכולים למנוע עיכוב ביצוע? במקרה הזה לא. זהות הנושים ומספרם לא הובהרו, ולפי מנהל מע"מ מדובר במאות נושים, כך שאכיפת מאות כתבי שיפוי הייתה מורכבת מדי.

מתי יוכרע הערעור? לא נקבע מועד. בהחלטה נקבע שיומן בית המשפט ישתדל לקבוע את הדיון בהקדם, בכפוף לאילוצים. המידע כאן כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
‍

סיכום

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע ששלוש חברות בנייה בפירוק זכאיות להחזר מע"מ של כ-8.8 מיליון שקל על ערבויות שחולטו, כי החילוט התאים את התמורה לשווי העבודה שבוצעה. בהחלטה דיונית מ-4 בנובמבר 2026 עיכב נשיא בית המשפט העליון את התשלום עד להכרעה בערעור של מנהל מע"מ, משום שהחברות בחדלות פירעון והכסף יחולק לנושים רבים, בעוד שהמדינה תוכל לשלם בכל מקרה. השאלה המהותית, אם חילוט ערבות מזכה בהחזר מע"מ, נשארת פתוחה עד שהעליון יכריע בערעור. המידע כאן כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי.

חולטה לכם ערבות ביצוע, או שאתם בהליך מול מע"מ?

הוצאתם הודעת זיכוי על ערבות שחולטה, ורוצים לדעת אם היא תעמוד בבדיקה של מע"מ?

קיבלתם שומת מע"מ על הודעות זיכוי בגין ערבויות שחולטו, ולא בדקתם אם יש בסיס לערער?

ב-KLF Law אנחנו מייצגים חברות ובעלי עסקים מול מע"מ, בהשגות, בערעורים ובבית המשפט העליון. נבחן את מהות החילוט ואת הדרך להחזר, ונוודא שאתם משלמים אך ורק את מס האמת.

‍

לפגישת ייעוץ ראשונית: לתיאום פגישת ייעוץ וליווי משפטי עם המשרד.

‍

על הכותב: רועי קריב, עורך דין ויועץ מס בכיר. מייסד KLF Law. תובע לשעבר ביחידה למקרים מיוחדים ברשות המסים. 10+ שנות ניסיון בייעוץ מסי חוצה גבולות, ליטיגציה מיסויית, וייצוג נישומים בבית המשפט העליון. מייסד ktAi, פלטפורמת AI למיסוי בינלאומי.