ע"מ 2170-12-23
28.11.2025
השורה התחתונה: בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של עו"ד יוסי כהן (באמצעות חברתו) וקבע כי שירותים משפטיים שניתנו לשגרירות קמרון בישראל חייבים במע"מ בשיעור מלא, ואינם זכאים למע"מ בשיעור אפס. נקבע כי שגרירות זרה הממוקמת בישראל אינה נחשבת ל"תושב חוץ" לעניין חוק מע"מ, ולכן מתן שירות לה הוא כמתן שירות לתושב ישראל. כמו כן, נדחתה הטענה לחיסיון דיפלומטי כהצדקה לאי-הצגת מסמכים התומכים בגרסת המערערת.
המערערת, חברת עורכי דין בבעלות עו"ד יוסי כהן, סיפקה שירותים משפטיים וייעוץ אסטרטגי לגורמים הקשורים לרפובליקת קמרון ולחברה רוסית. המערערת דיווחה על עסקאות אלו כחייבות במע"מ בשיעור אפס, בטענה כי השירותים ניתנו לתושבי חוץ (הרפובליקה של קמרון וחברה זרה).
מנהל מע"מ דחה את הדיווח וחייב את המערערת במע"מ מלא. לטענת המשיב, השירותים ניתנו בפועל לשגרירות קמרון בישראל (שהיא גוף מקומי לצרכי מע"מ) ולא למדינה הריבונית בחו"ל. לגבי החברה הרוסית, נטען כי לא הוכח שהשירות ניתן בחו"ל או לתושב חוץ בהתאם לתנאי החוק.
הערעור התמקד בשתי שאלות עיקריות:
כבוד השופטת ירדנה סרוסי דחתה את הערעור במלואו וחייבה את המערערת בהוצאות משפט משמעותיות (60,000 ש"ח).
1. השגרירות כ"תושב ישראל" לצרכי מע"מ
בית המשפט קבע עובדתית, על בסיס חשבוניות המס ומסמכים אחרים, כי השירות ניתן לשגרירות קמרון בישראל. מבחינה משפטית, נקבע כי שגרירות זרה הפועלת בישראל אינה נכנסת להגדרת "תושב חוץ" בחוק מע"מ (סעיף 30(ג)), שכן יש לה "פעילות בישראל" או "נציגות" בישראל. לכן, שירות שניתן לשגרירות חייב במע"מ מלא, בדיוק כמו שירות שניתן לכל עסק או אדם בישראל.
השופטת דחתה את הניסיון לעשות הפרדה מלאכותית בין "השגרירות" ל"מדינה", וקבעה כי גם אם המדינה היא הלקוח, השגרירות היא הזרוע הביצועית שלה בישראל, ולכן הפטור לא חל.
2. כישלון ראייתי וטענת החיסיון
בית המשפט קבע כי המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה הבסיסי. היא לא הציגה הסכמי שכר טרחה, לא פירטה את מהות השירותים, והסתתרה מאחורי טענות עמומות של "חיסיון". נקבע כי מי שמבקש הטבת מס חייב לחשוף את העובדות, ואינו יכול להשתמש בחיסיון כחרב וכמגן. יתרה מכך, התברר כי המערערת כן חשפה מסמכים מסוימים כשהדבר שירת את עניינה, מה ששמט את הקרקע תחת טענת החיסיון העקרונית.
3. חוסר אמינות ושינוי גרסאות
פסק הדין מציין לרעה את התנהלות המערערת ועו"ד כהן, אשר שינו את גרסתם מספר פעמים במהלך הדיונים (למשל, לגבי קיום הסכמים בכתב ולגבי מקום מתן השירות לחברה הרוסית). התנהלות זו פגעה באמינות הטענות והובילה לדחייתן.
ש: האם דיפלומט זר פטור ממע"מ על שירותים פרטיים?
ת: לא באופן אוטומטי מול הספק. הספק גובה מע"מ, והדיפלומט יכול לבקש החזר לפי נוהלי משרד החוץ והאוצר.
ש: מה קורה אם השירות ניתן לחברה זרה אבל היא מיוצגת ע"י נציג ישראלי?
ת: זהו "מוקש" נפוץ. אם הנציג הישראלי מעורב בקבלת השירות או נהנה ממנו, רשות המסים עלולה לראות בכך שירות לתושב ישראל ולשלול את המע"מ בשיעור אפס.
ש: האם ניתן לתקן חשבוניות בדיעבד אם טעיתי וגביתי מע"מ אפס?
ת: כן, אך זה כרוך בהוצאת חשבוניות מתוקנות, תשלום הקרן למע"מ בתוספת ריבית והצמדה, ולעיתים קנסות. עדיף להתייעץ מראש.
השורה התחתונה: בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של עו"ד יוסי כהן (באמצעות חברתו) וקבע כי שירותים משפטיים שניתנו לשגרירות קמרון בישראל חייבים במע"מ בשיעור מלא, ואינם זכאים למע"מ בשיעור אפס. נקבע כי שגרירות זרה הממוקמת בישראל אינה נחשבת ל"תושב חוץ" לעניין חוק מע"מ, ולכן מתן שירות לה הוא כמתן שירות לתושב ישראל. כמו כן, נדחתה הטענה לחיסיון דיפלומטי כהצדקה לאי-הצגת מסמכים התומכים בגרסת המערערת.
המערערת, חברת עורכי דין בבעלות עו"ד יוסי כהן, סיפקה שירותים משפטיים וייעוץ אסטרטגי לגורמים הקשורים לרפובליקת קמרון ולחברה רוסית. המערערת דיווחה על עסקאות אלו כחייבות במע"מ בשיעור אפס, בטענה כי השירותים ניתנו לתושבי חוץ (הרפובליקה של קמרון וחברה זרה).
מנהל מע"מ דחה את הדיווח וחייב את המערערת במע"מ מלא. לטענת המשיב, השירותים ניתנו בפועל לשגרירות קמרון בישראל (שהיא גוף מקומי לצרכי מע"מ) ולא למדינה הריבונית בחו"ל. לגבי החברה הרוסית, נטען כי לא הוכח שהשירות ניתן בחו"ל או לתושב חוץ בהתאם לתנאי החוק.
הערעור התמקד בשתי שאלות עיקריות:
כבוד השופטת ירדנה סרוסי דחתה את הערעור במלואו וחייבה את המערערת בהוצאות משפט משמעותיות (60,000 ש"ח).
1. השגרירות כ"תושב ישראל" לצרכי מע"מ
בית המשפט קבע עובדתית, על בסיס חשבוניות המס ומסמכים אחרים, כי השירות ניתן לשגרירות קמרון בישראל. מבחינה משפטית, נקבע כי שגרירות זרה הפועלת בישראל אינה נכנסת להגדרת "תושב חוץ" בחוק מע"מ (סעיף 30(ג)), שכן יש לה "פעילות בישראל" או "נציגות" בישראל. לכן, שירות שניתן לשגרירות חייב במע"מ מלא, בדיוק כמו שירות שניתן לכל עסק או אדם בישראל.
השופטת דחתה את הניסיון לעשות הפרדה מלאכותית בין "השגרירות" ל"מדינה", וקבעה כי גם אם המדינה היא הלקוח, השגרירות היא הזרוע הביצועית שלה בישראל, ולכן הפטור לא חל.
2. כישלון ראייתי וטענת החיסיון
בית המשפט קבע כי המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה הבסיסי. היא לא הציגה הסכמי שכר טרחה, לא פירטה את מהות השירותים, והסתתרה מאחורי טענות עמומות של "חיסיון". נקבע כי מי שמבקש הטבת מס חייב לחשוף את העובדות, ואינו יכול להשתמש בחיסיון כחרב וכמגן. יתרה מכך, התברר כי המערערת כן חשפה מסמכים מסוימים כשהדבר שירת את עניינה, מה ששמט את הקרקע תחת טענת החיסיון העקרונית.
3. חוסר אמינות ושינוי גרסאות
פסק הדין מציין לרעה את התנהלות המערערת ועו"ד כהן, אשר שינו את גרסתם מספר פעמים במהלך הדיונים (למשל, לגבי קיום הסכמים בכתב ולגבי מקום מתן השירות לחברה הרוסית). התנהלות זו פגעה באמינות הטענות והובילה לדחייתן.
ש: האם דיפלומט זר פטור ממע"מ על שירותים פרטיים?
ת: לא באופן אוטומטי מול הספק. הספק גובה מע"מ, והדיפלומט יכול לבקש החזר לפי נוהלי משרד החוץ והאוצר.
ש: מה קורה אם השירות ניתן לחברה זרה אבל היא מיוצגת ע"י נציג ישראלי?
ת: זהו "מוקש" נפוץ. אם הנציג הישראלי מעורב בקבלת השירות או נהנה ממנו, רשות המסים עלולה לראות בכך שירות לתושב ישראל ולשלול את המע"מ בשיעור אפס.
ש: האם ניתן לתקן חשבוניות בדיעבד אם טעיתי וגביתי מע"מ אפס?
ת: כן, אך זה כרוך בהוצאת חשבוניות מתוקנות, תשלום הקרן למע"מ בתוספת ריבית והצמדה, ולעיתים קנסות. עדיף להתייעץ מראש.