חייג עכשיו
ROY KARIV LAW FIRM | רועי קריב משרד עורכי דין
חייג עכשיו
ROY KARIV LAW FIRM | רועי קריב משרד עורכי דין
משרדנו מעניק מגוון שירותים משפטיים-מיסוים ללקוחותיו, הכוללים בין היתר:
  • חוות דעת משפטית המספקת כלים מקצועיים וודאות ללקוח.
  • בקשה למתן החלטת מיסוי במקרי קצה בהם הדין אינו חד משמעי, תוך ניהול מו"מ עם הגורמים הרלוונטיים ברשות המיסים.
  • ניהול דיוני שומה/ השגה מול רשות המיסים.
  • ייצוג בבית משפט בהליכים אזרחיים ופלילים.
  • ליווי שוטף של יחידים וחברות ומתן מענה מהיר לסוגיות מסויות שונות.

KLF
Israeli Tax Law Firm

ליטיגציה והליכי שומה

רקע

ליטיגציה (התדיינות משפטית) בתחום המס דורשת מומחיות ייחודית, שכן היא משלבת בתוכה מספר רב של דינים פרוצדורליים ומהותיים שונים. הליך מול מס הכנסה לא יהיה זהה להליך מול מס ערך מוסף, והליך אזרחי לא יהיה זהה להליך פלילי. לכל מקרה ישנה מערכת חוקים שונה המתייחסת למקרה הספציפי.

שירותי המשרד

למשרדנו ניסיון עשיר בליטיגציה וניהול אסטרטגי של הליכים אזרחיים ופלילים בתחום המס, אשר לרוב, הינם בעלי השלכות מהותיות אחד על השני. למשרדנו הידע והכלים ללוות את הלקוח כבר משלב הטרום משפט (הליך אזרחי – דיוני שומה/ השגה; הליך פלילי – שלב החקירה והשימוע) ובכך להנחיל אסטרטגיה אחת ברורה שתלווה את הלקוח בכל השלבים הנ"ל ותביא לתוצאה הטובה ביותר עבורו.

החלטות בנושא

עדות מומחה
ע"מ 43473-02-15
August 9, 2021

ככלל, השאלות המשפטיות המתעוררות אגב בירור המחלוקת מסורות להכרעתו של בית המשפט, ואין זה מתפקידו של מומחה להסיק מסקנות משפטיות. המומחה רשאי להסיק מסקנות עובדתיות או מקצועיות, להבדיל ממסקנות משפטיות, על יסוד העובדות שנמסרו לו, או הוצגו בפניו, שהרי לשם כך ניתנת חוות דעתו. לעומת זאת, הגשת חוות דעת בנושאים משפטיים, שהם ליבת שיקול הדעת המשפטי חורגת לתחום סמכותו הבלעדית של בית המשפט, ואין להתירה.

העלאת טענת התיישנות שלא נטענה במסגרת ההשגה
ע"א 9838/17
June 22, 2021

ההלכה בעניין האפשרות להעלות בערעור מס טענה שלא הועלתה בהליך ההשגה מורכבת מכלל וחריג. הכלל הוא שניתן להעלות בערעור המס רק את אותן טענות שנטענו בהליך ההשגה. לעניין זה נקבע כי "על דרך הכלל נישום שכשל בניסיונו להביא לביטול חיוב במס, יישא בתשלום המס, ולא יזכה לנסות את מזלו בשנית, או לערוך 'מקצה שיפורים' בשלב הערעור". החריג: צדדים לערעור מס רשאים להעלות לפני בית המשפט טענות חדשות אשר לא נטענו בשלבים מוקדמים יותר של הליך השומה או שנטענו באופן חלקי בלבד, לשם בירור מס אמת, בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי ובלבד שאפשרות זו לא תנוצל לרעה

האם אפשרי לבטל הסכם שומות בהתאם לדיני החוזים?
ה"פ 28170-04-20
May 24, 2021

ככל הסכם, גם על הסכם שומות שנחתם מול רשות המיסים, חלות הוראות חוק החוזים (חלק כללי), לרבות אלה שעניינם פגמים ברצון אחד הצדדים. הסכמי שומה הם כלי חשוב לסיום מחלוקות בין רשות המסים לבין נישומים. בהעדר נסיבות מיוחדות, אין לאפשר בנקל ביטולם של הסכמים אלה.

 

אין זה סביר כי נישום יוכל לחתום על הסכם שומה, תוך שהוא מיוצג ומודע לעניינים השנויים במחלוקת, וכעבור שנה – בהעדר טעות מובהקת ובהעדר נסיבות מיוחדות – יוכל לבחור להעלות טענות משפטיות אשר על השמעתם ויתר בעצם החתימה על ההסכם.

חובת פקיד השומה לקיים דיון במסגרת הליכי השומה וההשגה
ע"א 5072/19
May 18, 2021

ככלל הליכי השומה המתנהלים אצל פקיד השומה כוללים שני שלבים:  

שלב א': קביעת ההכנסה החייבת של הנישום לפי סעיף 145 לפקודה. בשלב זה יכול פקיד השומה לאמץ את שומתו העצמית של הנישום, או מנגד לפעול לפי סעיף 145(א)(2) לפקודה ולא לאמץ את השומה העצמית של הנישום ולקבוע שומה לפי מיטב השפיטה. או אז, אם הנישום מעוניין להשיג על קביעת פקיד השומה, הוא רשאי לעשות זאת לפי הוראות סעיף 150 לפקודה והליך השומה עובר לשלב ב'.

שלב ב': בשלב זה עומדות לפקיד השומה לפי סעיף 151 לפקודה סמכויות לדרוש לצורך הדיון בהשגה כל מסמך או פרט הדרוש לו לשם קביעת ההכנסה. אם הנישום ופקיד השומה אינם מגיעים להסכמה בדבר שיעור ההכנסה, פקיד השומה יכול להוציא לפי סעיף 152(ב) לפקודה צו בו הוא רשאי להקטין, להגדיל או להותיר על כנה את השומה שנקבעה בשלב א'.

 

ויודגש, כי בשני שלבי השומה קיימת לפקיד השומה החובה לפי סעיף 158א לפקודה לתת לנישום הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו. יתרה מכך, יש להבהיר, כי זכות טיעון זו בהליכי שומת מס נובעת לא רק מהוראת סעיף 158א המפורשת, אלא גם מכללי המשפט המינהלי ומכללי הצדק הטבעי. וכל זאת על ידי כך שפקיד השומה ישקול את טיעוני הנישום בכובד הראש המתבקש, בנפש חפצה ובאובייקטיביות.

על מי נטל הראיה בעת פסילת ספרי הנישום ובעת הליך קביעת שומה לפי מיטב השפיטה?
ע"א 5072/19
May 18, 2021

על דרך הכלל, נטל השכנוע מוטל על כתפיי הנישום, יחד עם זאת במקרים הבאים החלוקה תהיה באופן הבא:

 

א.      לצורך פסילת הספרים – מוטל הנטל על פקיד השומה להראות קיומם של ליקויים, רישום לקוי או אי-רישום בספרים. אין מדובר ב"נטל השכנוע" הרובץ עדיין על כתפי הנישום, כאשר רשאי פקיד השומה להסתמך על ראיות מנהליות.

ב.       כאשר נפסלו ספרי הנישום – פקיד השומה יערוך שומה לפי מיטב השפיטה בהתאם לשיקול דעתו הסביר. נטל השכנוע על הנישום להוכיח כי השומה מופרזת.

ג.       כאשר לא נפסלו הספרים, והמחלוקת היא "פנקסית"  (מחלוקת "פנקסית" נחשבת כזו כאשר מדובר בשאלה שאת התשובה לה ניתן ללמוד מפנקסי החשבונות) – חלה על פקיד השומה "חובת ההצדקה" להצדיק את החלטתו בכל הנוגע לקביעת שומה לפי מיטב השפיטה. במקרה כזה מוטל עליו לפתוח בהבאת הראיות. ברם, בסופו של יום, נטל השכנוע להוכיח כי השומה מופרזת, עדיין מוטל על הנישום.

הנחיית רשות המיסים בדבר טיפול בפניות אנונימיות ובפניות טרם הגשת דוחות
May 3, 2021

סעיף 158ג לפקודת מס הכנסה קובע כי הטיפול בבקשה להחלטת מיסוי יתבצע על ידי המנהל ועל ידי מישהו סמך לכך על ידו. בנוסף, בהתאם לסעיף 158ד(ה) לפקודה, ניתן שתחילת הטיפול יתבצע אגב פנייה אנונימית. ישנם מקרים בהם יוחלט על ידי נציגי החטיבה המקצועית להעביר את הטיפול בבקשה למשרדי השומה ולטפל בה שלא בדרך של החלטת מיסוי, בהתאם לסעיף 158ג(ב)לפקודה. חוזר מס הכנסה 16/2018 בנושא החלטות מיסוי מרכז ומבהיר את ההוראות, הסמכויות והנהלים לעניין הליך בקשה ומתן של החלטות מיסוי.

 

לפיכך, במקרים בהם מתקבלת פנייה אנונימית, יפנה מנהל המשרד את המבקש לחטיבה המקצועית המשמשת "כמוסד להחלטות מיסוי" שבו יוחלט כיצד תטופל הפנייה. במקרים בהם מתקבלת פנייה שאינה אנונימית, לגבי תיק המתנהל במשרד השומה, באשר להשלכות חבות המס, לגבי עסקה או פעילות אשר טרם הגיע מועד דיווחה - בסמכות המשרד לטפל בה לצורך ניכוי מס במקור בלבד. בכל טיפול נוסף יש להפנות את הפונה אל הרפרנט המקצועי של המשרד בטרם קבלת החלטה לגבי הפנייה.

מתי יתערב בית המשפט בשיקול דעתו של פקיד המס בבואו להגיע להסדר גבייה בקשר לחובות פלוני לאוצר המדינה?
ה"פ 12995-04-20
May 3, 2021

מסקירת פקודת המיסים (גבייה) לא עולה, כי לפקידי הגבייה מוקנית סמכות להקל באופן גביית המס, למשל על ידי הסכמה לכך שהמס המגיע יחולק לשיעורין תשלומו ייפרס על פני תקופה. יחד עם זאת, סעיף 116 לחוק מע"מ כן מעגן הוראה זו באופן כללי " המנהל רשאי להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות על פיו לעשיית דבר, למעט מועד להגשת ערעור או ערר, ורשאי הוא לקבוע שהחוב ישולם לשיעורין..". סעיף משלים לסמכות האמורה, הינו סעיף 100 לחוק אשר אינו נוגע לאופן ומועד גביית קרן המס, אף מאפשר לוותר על הפרשי הצמדה וריבית או להפחיתם.

 

לעמדת בית המשפט, על פני הדברים, אפוא, לא מעוגנת בחוק זכות השגה או ערעור על החלטה שלילית של המנהל לפי סעיף 116 לחוק, לפיה הוא סירב להאריך מועד או לקבוע "שהחוב ישולם לשיעורין". אין הכרח כי הדבר מהווה לקונה או השמטה בלתי מכוונת – וייתכן שהמחוקק התכוון לכך שהחלטות לפי סעיף 116 – אשר במהותן מאפשרות סטייה מן הכללים החקוקים הרגילים - יהיו, ככלל, סופיות.

 

מוסיף בית המשפט, כי התערבותו בתחום הסדרי הגבייה צריכה להיות מצומצמת מאוד. העניין מסור לשיקול דעתו הרחב והמקצועי של מנהל מס ערך מוסף ובדרך כלל לא תהיה כל הצדקה להחלפת שיקול דעת זה בשיקול הדעת של השופט (שאיננו עוסק ביום-יום בגביית מסים מאלפי עוסקים שונים). הדבר נכון בכל תיק ותיק והוא וודאי נכון לנוכח האפשרות הבלתי רצויה בעליל כי כל עוסק שאיננו שבע רצון מהסדר הגבייה שאושר לו יעשה את דרכו לבית המשפט לשם "מקצה שיפורים". יחד עם זאת, מקרים חריגים בהם החלטת המנהל נובעת משיקולים זרים, חוסר תם לב וכדומה עשויים להצדיק ביקורת שיפוטית על פי העילות המוכרות במשפט המינהלי.

אימתי יאשר בית המשפט קיום חקירה נגדית באמצאות היוועדות חזותית?
ע"מ 21579-01-20
May 3, 2021

תקנה 72(ב) לקנות סד"א קובעות, כי לבית המשפט הסמכות להתיר שמיעת עדות בדרך של היוועדות חזותית, אם השתכנע שהתקיימו התנאים הבאים:

§        הגעתו של העד לבית המשפט שבו נדונה התובענה תקשה עליו מאוד והוא נתן את הסכמתו למתן עדות בדרך זו.

§        עדותו של העד חיונית לשאלות השנויות במחלוקת.

§        אין מניעה מבחינת מדינת החוץ לשמיעת עדות זו בתחומה.

תקנה 72(ב)מתייחסת במפורש למתן עדות, ואינה מצמצמת את ההיוועדות החזותית לדיונים מקדמיים, אף אינה מסייגת את תחולתה לשמיעת עדויות של עדים שאינם בעלי הדין. זאת ועוד. סמכות בית המשפט להתיר היוועדות חזותית אינה מותנית בהסכמת הצדדים. הוראת התקנה, המקנה סמכות מפורשת לבית המשפט להתיר גביית עדות בהיוועדות חזותית, מחזקת ומרחיבה את המגמה שהתפתחה בפסיקה ברבות השנים, בד בבד עם ההתפתחות הטכנולוגית, לגמישות בהיעתרות לבקשות למתן עדות בהיוועדות חוזית.

איחור בהגשת ערעור
May 3, 2021

על פי סעיף 153 לפקודה היה על המערער להגיש  ערעור על הצו שהוצא לו על ידי המשיב בתוך 30 ימים. בכל הנוגע להחלטת הפסילה, המערער היה רשאי לבקש מהמשיב לחזור ולעיין בה בתוך 30 ימים (סעיף 130(י"א)(2) לפקודת מס הכנסה).

בקשה לסילוק על הסף
ע"מ 10280-08-20
May 3, 2021

בקשה לסילוק על הסף

יש לנהוג במשנה זהירות בעת בחינת בקשה לסילוק על הסף וכי ראוי לקבל בקשה זו במשורה ורק בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות צעד חריג מעין זה.

חוב אבוד
May 3, 2021

חוב אבוד

על מנת להוכיח שחוב הפך אבוד, על נישום להתבסס על נתונים ממשיים לפיהם ננקטו על ידו הליכי גבייה וכי החוב הפך אבוד בשנת המס, בה נדרש הניכוי. זאת ועוד, חוב אבוד יותר בניכוי רק באותה שנהבה הפך לחוב רע בוודאות גמורה  או בסבירות גבוהה, שאכן אין עוד סיכוי סביר לגבייתו של החוב.

האם מכתב ששלח נישום לפקיד השומה מהווה השגה כדין?
ע"מ 38310-01-21
April 1, 2021

על דרך הכלל, במקרה הרגיל יש מקום לפתוח פתח רחב לנישום ללבן את טענותיו מול הרשות במסגרת ערעור מס, ואף לאפשר זאת, בנסיבות המתאימות, גם אם הנישום אינו עומד בכל התנאים הפורמליים להגשת הערעור.

 

מלשון סעיף 150(ב) לפקודה, עולה באופן ברור, כי רק דוח מס יכול לשמש כהשגה על שומות בהיעדר דוחות. לאור האמור אין לראות במכתב ההשגה כ"השגה" בהתאם להוראות הסעיף. יחד עם זאת, בית המשפט השאיר פתח מסוים, כאשר גרס, כי אולי היה מקום לקבל את טענת הנישום (שדי במכתב השגה ולא בהגשת דוח) אילו לא היה מגיש דוחות כלל (במקרה הנדון הנישום הגיש דוחות באיחור רב – מספר רב שנים לאחר המועד הקבוע בדין) תוך שהוא כופר בחובתו זו.

 

[הבהרה: בניגוד לחוק מיסוי מקרקעין או חוק מע"מ, אין בהוראות פקודת מס הכנסה הוראה המאפשרת לנישום להגיש ערעור מס על כל החלטה של פקיד השומה בהשתמשו בשיקול הדעת שניתן לו עלפי הוראות הפקודה].

עיקול רכוש של בת הזוג עקב חוב מס של חברה בבעלות בן הזוג
ת"א 56498-03-18
April 1, 2021

הדרך להוכחת טענה של רישום כוזב או הברחת נכסים מפני נושים על ידי חייב, הינה הצבעה על "אותות מרמה", המקימים חזקות שבעובדה, כאשר הצטברותם עשויה להעביר את הנטל אל בעל הזכויות הרשום בנכס, לסתור את החזקות האמורות, וכאשר לא עולה הדבר בידו, יש בכך להצביע על מרמה. "אותות מרמה" שכאלה עשויים לעלות במקרים של: חדלות פרעון של מעביר הבעלות; קשרים בין המעביר לנעבר; חריגה מדרך מקובלת לניהול עסקאות; שמירת החזקה בנכס ועוד. זה המקום להבהיר, כי ככל שמצטברים יותר "אותות" כך עובר הנטל להפריכם.

 

הכוח הראייתי של אותות אלה הוא בהעברת הנטל לחייב, ועליו להראות כי העסקאות נעשו בתום-לב או להסבירן באופן שיניח את הדעת. הנטל המוטל על המבקש לסתור את הבעלות על נכס (כך שהרכוש אינו של פלוני אלא רכוש של החברה או החייב), הינו נטל אזרחי של הטיית מאזן ההסתברויות, ואולם מידת הראיה הנדרשת, גבוהה מבהליך אזרחי שלא נטענת בו טענה מסוג של מרמה, זיוף או הברחת נכסים.

האם מנהל מסמ"ק מחויב להשיב לשאלון בהתאם לסעיף 110 לתקנות סד"א?
February 18, 2021

תקנות מע"מ ומס קניה (סדרי הדין בערעור), מחריגות את הסדר גילויה מסמכים שנקבע בתקנות סד"א, לרבות החובה להשיב על שאלון [הבהרה: מכוח סעיף 25 בחוק הפרשנות, יש להחריג גם את ההסדר הקבוע בתקנות סד"א החדשות]. בנוסף בהתאם להחלטת בית המשפט בעניין התאגיד העירוני לתיירות אילת, אין לראות במתן תשובה לשאלון כנגזרת של זכות הטיעון, וזאת בניגוד לגילוי מסמכים בעניין המידע שעמד ביסוד החלטת המנהל נשוא הערעור, אשר הוכר כחלק מזכות הטיעון.

 

חובת הגילוי בענייני מסים נגזרת בעיקרה מיחס 'מקבילית הכוחות' בין מידת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים, לבין חובת הסודיות המוטלת על רשויות המס, והחיסיון היחסי הנגזר מחובה זו, אשר יוסר, בהתאם להלכה הפסוקה, בנסיבות חריגות במיוחד.

כתב הערעור מגלה טענה חדשה שלא נטענה בהשגה
February 18, 2021

הכלל הוא, כי בערעור מס ניתן העלות רק את אותן טענות שנטענו בהליך ההשגה. כחריג לכלל האמור נקבע, כי צדדים לערעור מס רשאים להעלות לפני בית המשפט טענות חדשות אשר לא נטענו בשלבים מוקדמים יותר של הליך הושמה או שנטענו באופן חלקי בלבד, לשם בירור מס אמת, בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט. ובלבד שאפשרות זו לא תנוצל לרעה. נדגיש, כי השיקולים שינחו את בית המשפט בבואו להפעיל סמכות זו הם כי לא ייגרם נזק דיוני לצד שכנגד, לא תפגע היעילות הדיונית וכן לא יפגעו תוקפו וחשיבותו של הליך ההשגה על שומת המס.

דיון מקדמי בטענת התיישנות
רע"א 6552/20 ו-רע"א 7265/20
February 18, 2021

לאחרונה נדרש בית המשפט העליון (רע"א 6552/20) לדון בשאלה, באלו נסיבות על בית המשפט לדון בטענת התיישנות כטענה מקדמית. בהחלטתו הבחין בית המשפט בין ארבעה מצבים שונים:

 

מצב בו בירור טענת התיישנות אינו מצריך שום בירור עובדתי – הטענה תידון, ככלל, כטענה מקדמית; מצב בו נדרש בירור עובדתי ייחודי – הטענה תידון, ככלל, כטענה מקדמית; מצב בו נדרש בירור עובדתי חופף –הדיון בטענה יידחה, ככלל, להמשך ההליך; מצב בו הבירור העובדתי של התביעה לגופה עשוי להקרין על בירור שאלת ההתיישנות, אך אין וודאות בנדון -בנסיבות של חפיפה פוטנציאלית בהן בית המשפט מעריך כי במהלך ניהול התביעה לגופה יתווספו נתונים אשר ישליכו אף על שאלת ההתיישנות, ככלל יהיה זה ראוי לדחות את ההכרעה בטענת ההתיישנות לשלב בירור התביעה גופה.

 

בהמשך להחלטה לעיל, בעניין אחר שנידון בבית המשפט העליון (רע"א7265/20) נקבע, כי ככלל הנחת המוצא היא כי טענת התיישנות תידון כטענה מקדמית. זאת למעט במקרים שבהם ההכרעה בטענת ההתיישנות מחייבת בירור עובדתי אשר חופף, או עשוי להיות חופף, לבירור העובדתי שייעשה ממילא במסגרת הדיון בתביעה לגופה. בנוסף לאמור מבהיר בית המשפט, כי ככל שההכרעה בשאלת ההתיישנות מחייבת בירור של סוגיה משפטית, אז רצוי להכריע בה כבר בפתח ההליך, אף אם מדובר בסוגיה מורכבת, שכן ככלל, הבירורים העובדתיים והמשפטיים הכרוכים בתביעה גופה לא צפויים להשליך על ההכרעה בשאלה משפטית המתעוררת בסוגיית ההתיישנות

בקשה לגילוי מסמכים שבידי רשות המיסים
ע"מ 22771-01-20
February 18, 2021

כפי שנקבע בהלכה הפסוקה, מוטלת על רשות המס החובה לגלות לנישום את מלוא המידע שעמד בבסיס עריכת השומה, ולהעמידו לרשותו, כחלק מזכות הטיעון, ובגדר חובתה של רשות המס לנהוג בשקיפות ככל רשות מנהלית אחרת.

 

המבחנים לגילוי המסמכים בענייני מס דומים בעיקרם למבחנים שנקבעו לעניין גילוי מסמכים בתקנות סדר הדין האזרחי. גם בדיוני המיסים נועדו הליכי גילוי המסמכים לאפשר את ניהול ההליך המשפטי בשקיפות בין בעלי הדין, מתוך הגינות דיונית, על מנת שניתן יהיה לחדד את המחלוקות בין הצדדים, לבררן עד תום ולהגיע לחקר האמת, שהיא תכליתו של ההליך המשפטי. נקודת המוצא גם בענייני מיסים, היא מידת הרלוונטיות של המסמכים להליך.

 

לצד המגמה הליברליתבפרשנות ה'רלוונטיות' של מסמכים להליך, הנוטה לגילוי מרבי לשם חשיפת האמת, שהיא תכליתו של ההליך השיפוטי, נשקלת גם היעילות הדיונית, המחייבת את צמצום היקף הגילוי למסמכים החיוניים, הנחוצים לשם בירור המחלוקת בין הצדדים. זאת ועוד, כפי שנקבע בהלכה הפסוקה, ערך גילוי האמת אינו ערך מוחלט, ולעיתים קיימת התנגשות בינו לבין ערכים אחרים, המביאה לכרסום בהיקף הגילוי, בעיקר נוכח ערכים המוגנים באמצעות חיסיון.

חלוף המועד להגשת השגה/ ערעור
בג"ץ 1382/2
December 27, 2020

נישום המבקש לחלוק על שומות מס שהוצאו בעניינו צריך להגיש את השגותיו לפקיד השומה בדרכים ובמועד הקבועים בסעיף 150(א) לפקודה. לאחר מכן – וכלל שיש צורך בכך – עליו להגיש את ערעורו לבית המשפט המחוזי בהתאם לאמור בסעיף 153(א) לפקודה.

 

העובדה שהליכי ההשגה כבר אינם פתוחים בפני הנישום אינה מאפשרת לו להתגבר על מחסום ההתיישנות ואינה פותחת בפניו את שערי בג"ץ. חלוף המועד להגשת השגה או ערעור מס איננו מקים עילה להגשת עתירה לבית משפט זה.

אין הסכם חתום אין פשרה
בג"ץ 5932/20
December 27, 2020

נישומים הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי כנגד חיובם במס על ידי רשות המיסים. בהמלצת בית המשפט, החלו הצדדים לנהל מגעים להסכם פשרה. במהלך המו"מ בין הצדדים, נמסר לנישומים כי קיים "אישור עקרוני" להסכם, אך בהמשך נסוגה רשות המיסים והודיע לבית המשפט כי אין הסכם פשרה.  

 

כנגד הודעה זו של רשות המיסים הגישו הנישומים עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. במסגרת העתיקה ביקשו הנישומים להורות לרשות המיסים לנמק מדוע הפרה את ההסכם עמם ולהורות לה לכבד ההסכם. מנגד, לטענת רשות המיסים אף שבין הצדדים התקיים מו"מ מתקדם, הובהר לנישומים, כי ה"אישור העקרוני" כפוף לאישור הגורמים הרלוונטיים (שהחליטו שלא לאשר את הצעת הפשרה)ומכאן המסקנה שמעולם לא התגבש הסכם מחייב בין הצדדים. בג"ץ קיבל את עמדת רשות המיסים ודחה את טענת הנישומים.

 

האמור מלמדנו, כי מו"מ (כל מו"מ), לא נגמר עד אשר אין ביטוי הולם להסכמה בין הצדדים. אל לו לנישום להסתמך על הבטחות או חצי מילים, עליו תמיד לשאוף להסדר כתוב שיספק לו וודאות משפטית-מיסוית (לא למותר לציין, כי רשות המיסים יכולה לחזור בה גם מהסכם חתום, אך יהיה לה קשה יותר).

היבטים בפעילות רשות המיסים בתקופת משבר הקורונה, העולים מדוח מבקר המדינה:
December 27, 2020

1.      כ-19% ירידה בגביית המיסים (מרץ-יולי 2020) לעומת תחזית הגבייה.

2.      25% שיעור העסקים הקטנים שמחזורם הכספי הוא עד 300,000 ₪ בשנה שמחזורם ירד בחודשים מרץ ואפריל 2020 ב 80%עד 100%.

3.      1.1 מיליארד ₪ הוקצו למענק לעצמאים בפעימה הראשונה - עד 31 יולי 2020 מומשו מסכום זה כ 88%.

4.      2.8 מיליארד ₪ הוקצו לפעימה השנייה - עד 31 יולי 2020 מומשו מסכום זה כ 92%.

5.      5.2 מיליארד ₪ הוקצו בפעימה השלישית (השתתפות בהוצאות קבועות) - עד 31 יולי 2020 מומשו מסכום זה כ 42%.

6.      1 מיליארד ₪ החזרי מס שנתנה רשות המיסים במהלך מרוכז לנישומים ועוסקים.

7.      58,355 פניות בנושא הקורונה היו למוקד הטלפוני של רשות המיסים (מרץ-יולי 2020).

8.      ממוצע זמן ההמתנה למענה בנושא הקורונה היה כ- 42 דק'.

9.      ממוצע זמן ההמתנה למענה בנושא המענק לעסקים קטנים היה כ 78 דק'.

העלאת טענה בערעור מס שלא הועלתה בהליך ההשגה
ע"א 9838/17
December 27, 2020

הכלל הוא שניתן להעלות בערעור מס רק את אותן טענות שנטענו בהליך ההשגה, אך לכלל זה יש חריג. בידי בית המשפט הדן בהליך שיקול הדעת להתיר העלאת טענות חדשות אשר לא נטענו בשלבים מוקדמים יותר או שנטענו באופן חלקי בלבד וזאת לשם בירור מס אמת.

 

אך יש לשים לב, כי השיקולים שינחו את בית השפט בבואו להפעיל סמכות זוהם כי לא ייגרם נזק דיוני לצד שכנגד או שתפגע היעילות הדיונית וכן שלא ייפגעו תוקפו וחשיבותו של הליך ההשגה של שומת המס.

 

נדגיש, כי בהתאם לעמדת בית המשפט העליון, ראוי כי החייב במס שלא העלה טענה בשלב ההשגה, יספק לכל הפחות דין וחשבון ביחס למחדלו (מתן הסבר מספק לכך שהטענה לא נטענה במועדה).

ציות הציבור לחוק לצמצום השימוש במזומן
December 27, 2020

בתחילת 2019 נולד בישראל חוק חדש "החוק לצמצום השימוש במזומן". החוק נחקק בקול תרועה רמה מתנגדיו טענו שהוא לא ישים ויכשיל עסקים, אלו שהיו בעד טענו, כי הוא כלי אפקטיבי למניעת הלבנת הון ועתיד לסייע במאבק בפעילות כלכלית-פלילית.

 

בשנת 2020 פרסמה רשות המיסים מספר נתונים מעניינים ביחס לאפקטיביות החוק והפעולות שננקטו מתוכו ואלה עיקרם:

מיום כניסת החוק לתוקף ועד לתום שנת 2019, נערכו 20,654 ביקורות שמתוכם נמצאו 3,392 הפרות – נתון מעניין המעיד על ציות של כ -84% להוראות החוק.

סך ההפרות עומד על כ- 51.5 מיליון ₪ (ממוצע של כ- 15,000 ₪ להפרה).

מפילוח הנתונים (הפרות) עולה, כי 17% בוצעו במזומן; 36% בגין היעדר תיעוד ו-47% בוצעו בצ'קים.

 

החוק לא תמיד מובן וקל ליישום אבל הוא אכן כלי חשוב במאבק בכלכלה השחורה.

נאמנות בדיני המס ומיסוי מס אמת
ע"מ 19528-12-10
October 18, 2020

על פי הפקודה והדין, נאמנות מהווה הסדר על פיו מחזיק נאמן בנכס לטובת נהנה, תהיה הגדרת ההסדר אשר תהיה. מכאן ניתן להסיק, כי אין משמעות רבה למונחים בהם משתמשים הצדדים והשאלה העיקרית בה צריך להכריע היא האם מבחינה מהותית מדובר בהחזקת נכס לטובת נהנה.

 

פקיד השומה מחויב למסות עסקה בהתאם למהותה האמיתית. קרי, לעשות שימוש בכלים אנטי תכנוניים, כדי להגיע אל המהות האמיתית של העסקה, תוך התעלמות מהכותרת שנתנו לה הנישומים. שימוש זה אינו חד צדדי הפועל רק לטובת רשות המיסים. פקיד השומה כרשות ציבורית מחויה בהפעלת הכלים האנטי תכנוניים כדי להגיע אל מס האמת.

 

מנגד, כאשר נישום בוחר לדווח בדרך מסוימת יש משקל רב לדרך דיווח זו, לרוב משקל מכריע שעה שהוא מבקש לתקן דיווח כדי להגיע לתוצאה מס נוחה יותר עבורו. נישומים אמורים לקחת אחריות על דיווחיהם בפרט כאשר מדובר בדיווחים שנעשו בעזרת מומחים בתחום. עליהם לשקול בכובד ראש את הדיווח מראש ולבחון את השלכותיו הפיסקאליות. הענות בלתי מושכלת מצד פקיד השומה לבקשות לתיקון דוח, תפחית ותפגע במשקל הדוחות המוגשים. יחד עם זאת, שעה שפקיד השומה נתקל בדיווח שגוי עליו לפעול לתיקון המעוות ולמסות העסקה בהתאם למהותה האמיתית ובהתעלם מאופן הדיווח השגוי גם אם שגיאה זו אינה מכוונת או מונעת משיקולים של הימנעות ממס.

התיישנות בשל אי שידור שומה למערכת שע"מ
רע"א 4233/20
October 18, 2020

בדין לא נקבע, כי כל עוד לא שודר צו השומה למערכת שע"מ, טרם התקבלה החלטה "בצו שבכתב" (בהתאם להוראות סעיף 152(ב) לפקודה). אלא, כי אין די בקבלת החלטה על ידי פקיד השומה במועד הקבוע בסעיף, מבלי שזו נשלחה כלל אל הנישום. קרי – מרוץ הזמנים להתיישנות השומה, יקטע רק כאשר החלטתו של פקיד השומה תועבר לידיעת הנישום. וזאת בכדי לצמצם את חוסר הוודאות המשפטית בו שרוי הנישום, כל עוד טרם ניתנה החלטה בעניין שומתו.

מועדים להגשת השגה וערעור לבית המשפט
ע"מ 27444-09-19
October 18, 2020

סעיף 150(א) לפקודת מס הכנסה קובע, כי השגה על השומה תוגש תוך 30 ימים מיום  המצאת הודעת השומה, אלא אם הוגשה בקשה להארכת המועד, וזו אושרה מטעם מוצדק. להשלמת התמונה, נציין, כי סעיף 153לפקודת מס הכנסה קובע את זכותו של נישום לערער בפני בית המשפט המחוזי על החלטת המשיב בהשגה. תקנה 2 לתקנות בתי המשפט (ערעורים בענייני מס הכנסה) קובעת, כי ערעור על החלטת המשיב בהשגה יוגש בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה.

 

מן האמור עולה, כי פקודת מס הכנסה מתווה בהוראותיה את הליך השומה, שתחילתו בהגשת הצהרת הנישום, המהווה את שומתו העצמית, המשכו בהודעת שומה שמוציאה רשות המיסים וסופו בזכותו של הנישום להגיש השגה על הודעת השומה (בתוך 30 ימים) ובמקרה הצורך להגיש ערעור – בתוך 30 ימים ממועד המצאת ההחלטה בהשגה.

עיקול לפי סעיף 194 לפקודת מס הכנסה
ת"א 6153-12-19
September 11, 2020

סעיף 194 לפקודת מס הכנסה, הדן בגביית מס במקרים מיוחדים, קובע חריג לכלל שלפיו לא ישולם המס השנוי במחלוקת לפקיד השומה, אלא יוותר בידי הנישום וזאת עד תום בירור המחלוקת השומתית (סעיפים 183-184 לפקודה). על פי סעיף 194, בידי פקיד השומה "במקרים מיוחדים", לדרוש את תשלום המס במחלוקת, עוד בטרם הפכה השומה לסופית (ובכלל זה – עוד בטרם התבררו טענות הנישום בפני פקיד השומה או הערכאה השיפוטית). בנוסף קובע הסעיף, כי ככל שלא ניתנה ערבות להבטחת תשלום המס, בידי פקיד השומה להגיש בקשה לבית המשפט בבקשה למתן צווי עיקול או צווי תפיסה. בהתאם לפסיקה,השימוש בסעיף 194 לפקודה יתאפשר רק במקרים חריגים המצדיקים שינוי מהכלל וצווים מכוחו יינתנו במתינות, באיפוק ובזהירות. ובלשון הפסיקה "רק כאשר החשש לגבייה הוא מובהק וממשי והשומה על פניה סבירה ומבוססת. כאמור המס העולה מהלכות בית המשפט העליון בנדון הוא מסר של צמצמום ואיפוק בהפעלת המכות...".

הלכה למעשה, הסעד הזמני על פי סעיף 194 בפקודה יינתן בהתקיים שני תנאים: התנאי הראשון -  קיומה של שומה סבירה,ובלשון בית המשפט העליון בפרשת חכמי, אל לשומה להיות שרירותית, ועליה לעמוד בביקורת בית המשפט (נציין, כי בדיקת השומה בשלב זה, הינה בדיקה הבוחנת את סבירותה הלכאורית של השומה, והיא אינה בדיקה מדוקדקת של רכיבי השומה, בדיקה העתידה להיערך בהליכי השומה והערעור הרגילים). התנאי השני - קיומו של חשש סביר שהמס לא ייגבה,"משום שיש בדעתו של אדם פלוני לצאת מישראל, או מחמת סיבה אחרת". בהלכה הפסוקה בואר כי החשש שהמס לא יגבה, אשר יצדיק נקיטת הליכים מכוח הסעיף צריך שיהיה חשש ממשי. חשש כאמור יכול להילמד מהתנהגות קודמת של הנישום – באופן כללי ובפרט כלפי שלטונות המס – והן מטיב נכסי הנישום,נזילותם ושווים ביחס לחבות המס הנטענת.

התיישנות בהוצאת צווים
ע"מ 40606-04-17
September 11, 2020

רקע: בשלהי שנת 2015 הוצאה למערערת שומה על פי מיטב השפיטה לשנות המס 2011-2012. בחלוף כחודש ימים הגיש רו"ח של המערערת השגה על השומה, ללא פירוט או נימוקים (השגה כללית).המשיב (פקיד השומה), לא קיבל את ההשגה היות ואינה מנומקת. לאור החלטת המשיב ביום21.3.16 הגיש רו"ח השגה נוספת (הפעם מנומקת). ביום 7.7.16 התקיים דיון בהשגה וביום 8.3.17 התקיים דיון נוסף. היות והצדדים לא הגיעו להסכמות, ביום 20.3.17הוציא המשיב שומה בצו למערערת. וביום 27.3.17 השומה שודרה למחשב שע"מ (מערכת המחשוב של רשות המיסים). לאור האמור הגישה המערערת בקשה לקבלת הערעור על הסף.

עמדת המערערת: לטענתהמערערת יש לקבל את הערעור על הסף קרי – לבטל את הצווים שהוא המשיב ולראות בהשגת המערערת כאלו התקבלה.

עמדת המשיב: לטענת המשיב, הצווים הוצאו במועד ואף רו"ח של המערערת אישר בכתב כי השומות התקבלו על ידו ביום 20.3.17 (בין היתר התקבל גם פירוט נימוקי השומה, דרך בניית השומה,סכום ההכנסה החייבת ואת סכום קרן המס הנובע מהשומה). על כן, דינה של בקשת המערערת להידחות.

החלטת בית המשפט: סעיף 152(ג)לפקודה קובע כי אם בתום שנה מיום שהוגשה השגה או בתוך 4 שנים מתום שנת המס שבה נמסר הדו"ח לפי סעיף 131 לפקודה (לפי המאוחר מבניהם) לא השתמש פקיד  השומה בסמכויותיו לפי סעיף 152(ב) לפקודה (קביעת השומה בצו שבכתב), יראו את ההשגה כאילו התקבלה. השימוש בסמכות המשיב על פי סעיף152(ג) לפקודה כולל את החובה לשלוח את השומה לנישום. על פי ההלכה, המועד הקובע לצורך בחינת השלמת מלאכת השומה הוא מועד משלוח השומה. יש לציין, כי המועד הקובע הוא מועד משלוח השומה ולא מועד הגעתה לידי הנישום. עוד נקבע, כי משלוח נימוקי השומה בלבד, אשר אינו כולל את סכום המס לתשלום, אינו עוצר את מרוץ ההתיישנות ורק העברת הודעת שומה חתומה לנישום עוצרת את מרוץ ההתיישנות.

במקרה דנן, המשיב קיבל את החלטה להוציא השומה במועד (בטרם חלפה שנה מיום הגשת ההשגה). כמו כן, השומה נשלחה למערערת ולרו"ח (המייצג) במועד. עלכן, המשיב עמד בדרישות הדין. לעניין שידור השומה בשע"מ מציין בית המשפט, כי לא היה ניתן לשדר את השומה היות וננקטו עיצומים בשע"מ ולכן שידור השומה במחשב בוצע לאחר תקופת ההתיישנות. בנקודה זו מוסיף בית המשפט וטוען, כי בפסיקה כלל לא נקבע כי על המשיב לשדר השומה למחשב לצורך עמידה בהפעלת סמכותו כדין להוצאת שומה –אין קביעה של המחוקק כי מועד שידור השומה למחשב הוא המועד הקובע להפעלת סמכותו שלפקיד השומה. לאור האמור דוחה בית המשפט את בקשת המערערת לקבלת הערעור על הסף.

פתיחת הסכם שומה
ע"מ 47420-01-18
September 11, 2020

השאלה המשפטית: מה דינו שלהסכם שומה שנכרת בין נישום לפקיד השומה, אשר למשרדו הוגשו דוחותיו של הנישום? האם רשאי פקיד שומה אחר לדרוש את פתיחת אותו הסכם שומה לפי סעיף 147 לפקודת מס הכנסה, בטענה כי הופעל שיקול דעת מוטעה בכריתת אותו הסכם שומה?

החלטת בית המשפט: סעיף 147 לפקודה מהווה חריג לעקרון סופיות השומה. המטרות שבבסיס הסעיף הן, הבטחת שוויון בין נישומים וגביית מס אמת ומניעת פגיעה בקופה הציבורית עקב טעויות מקצועיות של פקיד השומה. במקרים בהם מדובר בשומה אשר נערכה בהסכם, הכלל הוא כי השימוש בסעיף 147 לפקודה ייעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד. שכן לשימוש בחריג האמור, נדרשת הצדקה מיוחדת וזאת לאור ציפייתו הסבירה של הנישום שחבות המס בעניינו היא סופית. חובת ההגינות המוטלת על הרשות דורשת מהמנהל לפתוח הסכם שומה רק לאחר ביצוע איזון ראוי בין כלל השיקולים, הנסיבות והנזק שעלול להיגרם לנישום, ולאחר שראה כי קיימות הצדקות משמעותיות המטות את הכף לטובת פתיחת הסכם השומה. ככל נטל השכנוע בערעורי מס מוטל על המערער, אך בכל הנוגע להצדקה לפתיחת הסכם שומה נטל זה עובר לפקיד השומה. על פקיד השומה להראות כי התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות את פתיחת הסכם השומה. במקרה דנן, המשיב לא הרים את הנטל להצדיק את ההחלטה על פתיחת השומה. יתרה מכך, הראיות שבפני בית המשפט מצביעות על כך כי יש לקבל את עמדת המערער ולקבוע כי הפעלת הסמכות על ידי המשיב נעשתה שלא כדין!

מהי נאמנות משתמעת?
ע"מ 25689-02-13
February 23, 2020

"נאמנות"מהווה הסדר, לפיו מחזיק נאמן בנכס לטובת נהנה (תהיה הגדרת ההסדר אשר תהיה). מקום שהנסיבות מלמדות על כוונת הצדדים להתקשר בחוזה נאמנות, הרי שניתן לקבוע כי מדובר בנאמנות משתמעת (IMPLIED TRUST) גם בהעדר חוזה בכתב. נבהיר, כי אי רישום הנכס על שם הנהנה, אינה שוללת את הנאמנות. בנאמנות מי שרשום כבעל  הנכס ומתנהג כבעל הנכס בפני כולי עלמא, אינו הבעלים, אלא הנאמן. מכאן, שככל שמדובר בנאמנות, בהחלט קיים מצב שהנאמן, מבחינה פורמאלית: הוא הבעלים. מבחינה מהותית: הוא לא הבעלים.

ביטול הסכם מס על ידי רשות המיסים
ע"מ 25689-02-13
February 23, 2020

לאחרונה, דן בית המשפט המחוזי בתל אביב בשאלה: מתי לא יורשה פקידה שומה לבטל הסכם שומה שנחתם עם הנישום באופן חד צדדי:  

טעמים חיצוניים הנוגעים למו"מ: אין בטעמים חיצוניים הנוגעים למשא ומתן ואשר אינם נוגעים לתנאים שסוכמו, כדי  להצדיק את ביטול הסכם המס על ידי פקיד השומה באופן חד צדדי.

מידע שהתגלה בחלוף שנים רבות: פקיד השומה לא יכול להצדיק ביטול הסכם באופן חד צדדי, על מידע שהתגלה לו בחלוף שנים רבות –בבחינת "חכמה בדיעבד". נדגיש, כי על פי רוב, בידי רשות המיסים לבטל כלהסכם אותו היא עורכת עם נישום בתוך 90 ימים ממועד כריתתו – אך הדבר צריך לקבל ביטוי בהסכם בין הנישום לפקיד השומה. כל עוד ההוראה מופיעה במפורש, על אף היותה דרקונית, הרי שהיא מוסכמת. בהעדר אמירה מפורשת, אין לקבוע נוהל של אפשרות ביטול בתוך שום פרק זמן להסכם שהושג העונה על דרישות חוק החוזים, בפרט כאשר רק צד אחד להסכם יכול לחזור בו ממנו והצד הזה הוא הרשות השלטונית.

עיון במסמכים הנמצאים בידי אגף למיסוי מקרקעין
רע"א 7392/19
February 9, 2020

רקע:  המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, בגדרה נדחתה בקשתו למתן צו לעיון במסמכים הנמצאים בידי האגף למיסוי מקרקעין.

[הבהרה: סעיף 105לחוק מיסוי מקרקעין – הוראות הסעיף אוסרות למסור מידע שהגיע לרשות מתוקף תפקידה על פי חוק, אלא אם הדבר נדרש לצורך ביצועו של החוק או חוק מס אחר או בקשר לעבירה על החוק או על פי היתר משר האוצר. נציין, כי הטעם לחיסיון הוא כפול. מחד – לשמור על הנישומים שלא יהססו למסור מידע הקשור להכנסותיהם ורכושם ומאידך – לאפשר לשלטונות המס להשיג מידע ולגבות מס אמת].

החלטת בית המשפט (העליון): במסגרת בקשתו, טוען המבקש כי המסמכים המצויים בידי האגף למיסוי מקרקעין דרושים לו לצורך הוכחת תביעתו וכי החלטת בית המשפט המחוזי פוגעת בזכויותיו. יש לציין, כי האגף למיסוי מקרקעין הסכים לאפשר למבקש לעיין במסמכים, בהתאם לכך שהעיון יתבצע באגף למיסוי מקרקעין ובנוכחות פקיד מטעם האגף, תוך הסתרת המידע המצוי במסמכים מלבד החתימות– בכך למעשה טוען האגף למיסוי מקרקעין, כי לא יופר סעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין. לעמדת בית המשפט, מתן אפשרות למבקש לעיין בחתימות בלבד, לא יעלה כדי הפרה של סעיף105 לחוק.

באלו נסיבות תתקבל בקשה לתיקון נימוקי שומה וההודעות המפרשות את נימוקי השומה ?
ע"מ 41276-01-19
January 28, 2020

החלטת בית המשפט: על בקשת המשיב (פקיד השומה), לתיקון נימוקי השומה וההודעות המפרשות, חלה תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי [מכוח תקנה 9(א)לתקנות בית משפט (ערעורים בענייני מס הכנסה)]. הגישה הנהוגה בפסיקת בית המשפט ביחס לבקשות לתיקון כתבי טענות, היא גישה מקלה וגמישה, אלא אם נוכח בית המשפט כי הבקשה לתיקון כתב הטענות הוגשה מטעמים טקטיים או מניפולטיביים, שאז יורה על דחייתה. ככל שהזיקה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית היא חזקה ואמיצה יותר, כך יטה בית המשפט לאפשר את תיקון כתבי הטענות על מנת להכריע בשאלה האמיתית שבמחלוקת בין הצדדים וזאת בשים לב גם לשיקולים של תום לב ושיהוי מצד מבקש התיקון – האמור מקבל משמעות מיוחדת בערעור מס בו בית המשפט לא רק מכריע בסכסוך בין שני בעלי דין, אלא מוודא כי שומת המס היא שומת אמת.

האם רשות המיסים יכולה לטעון בשני הליכי מס שונים (ערעור כנגד החלטת מנהל מע"מ וערעור כנגד החלטת פקיד השומה מס הכנסה), לסיווג שונה של אותו עוסק?
ע"מ 56015-12-11
January 19, 2020

החלטת בית המשפט: לא ניתן לקבל התנהלות לפיה רשות שלטונית – רשות המיסים על אגפיה השונים – אינה אמרת את דברה בקול אחד, אחיד וקוהרנטי. תפקידו של בית המשפט בערעור מס, הוא בראש ובראשונה להגיע ככל הניתן ובהתאם לממצאים והראיות שבפניו – לשומת מס אמת. סמכותו של בית המשפט בערעור מס אינה סמכות מהדין הפלילי ותפקידו אינו תפריד עונשי. ככל שמנהל מע"מ סבור היה כי המערער פעל בזדון בדיווחיו וכי  מטרתו היתה העלמת מסאו הקטנת חבות המס שלו שלא כדין, יכול היה לפעול נגד המערער במישור הפלילי, אך לא עשה זאת.

האם ניתן לעיין בפס"ד שניתן בערעור מס, אשר נתן תוקף להסדר פשרה?
רע"א 7574/19
January 19, 2020

החלטת בית המשפט: הוראת סעיף 154(ג) לפקודת מס הכנסה קובעת ברירת מחדל, לפיה הליך ערעור מס יתקיים בדלתיים סגורות, תוך שמירת שיקול דעת לבית המשפט המחוזי להורות אחרת.

יחד עם זאת, עצם ניהול ושל הליך ערעור מס בדלתיים סגורות, אינו מהווה בהכרח גם איסור פרסום על פסק הדין שניתן בתום ההליך. על מנת לצמצם את הפגיעה בעקרון פומביות הדיון, נקבע שבית משפט לא יצווה "על איסור פרסום של פסק-דינו, אלא אם שוכנע כי התכלית שלשמה נסגרו הדלתיים נותרה בעינה" (עניין ליפסון). בעניין הנדון בפס"ד מתעוררת שאלה שלא נידונה טרם לכן בפסיקה והיא - מה יהא הדין ביחס להסכמי פשרה אשר נחתמו במסגרת הליך של ערעור מס, וקיבלו תוקף של פסק דין? על פני הדברים, ומבלי לטעת מסמרות, כאשר בהסכמי פשרה עסקינן, ההיגיון אינו זהה למצבים שבהם מדובר בפסקי דין 'רגילים',שניתנו במסגרת דיון והכרעה במחלוקת שעל הפרק. במצבים מעין אלו – מתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה – התכלית שלשמה הדלתיים נסגרו נותרה לכאורה בעינה. על כל פנים, אין זה המקום להכריע בשאלה נכבדה זו. גם בהנחה שניתן עקרונית להורות על פרסום פסק דין אשר נותן תוקף להסכם פשרה, הרי שאין הצדקה לעשות כן בנסיבות העניין דנן.

מתי יאפשר בית המשפט להעלות טענות חדשות שלא? נטענו בשלב דיוני השומה?
רע"א 7034/19
January 6, 2020

החלטת בית המשפט: על דרך כלל, אין להעלות טענה חדשה אשר לא הועלתה קודם לכן בשלב ההשגה, במסגרת ערעור על שומת מס. יחד עם זאת, בשונה מערעור אזרחי רגיל, על בית המשפט המכריע בסכסוך בין הנישום לרשות המיסים, מוטלת גם החובה לוודא שהשומה תהא שומת אמת. על כן, הצדדים לערעור מס רשאים להעלות בפני בית המשפט טענות חדשות אשר לא נטענו בשלבים מוקדמים יותר של הליך השומה או שנטענו באופן חלקי בלבד,לשם בירור מס אמת, בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי (הערכאה שדנה לראשונה בערעור) ובלבד שאפשרות זו לא תנוצל לרעה. בשים לב, כי לא ייגרם נזק דיוני לצד שכנגד, לא תיפגע היעילות הדיונית וכן לא יפגעו תוקפו וחשיבותו של הליך ההשגה על שומת המס.

אימתי תתקבל בקשה להארכת מועד להגשת ערעורים בעניין שומות מס?
בש"א 7955/19
December 18, 2019

על המבקש הארכת מועד להגשת הליך, לשכנע את בית המשפט כי קיים "טעם מיוחד" למתן ההארכה כמבוקש (תקנה 528 לתקנות סד"א). ככלל, טעות שבדין אינה מהווה"טעם מיוחד" להארכת מועד, אלא אם מדובר בטעות סבירה, כאשר סבירות זו נמדדת לפי הקושי בהבנת הדין ובמאמצים הכנים שנעשו על ידי מבקש ההארכה להימנע מן הטעות. עם זאת, עם השנים רוכך הכלל ונקבע, כי בנסיבות מסוימות בהן מדובר בטעות שאין מקורה ברשלנות, הזנחה או זלזול בבית המשפט,יהיה מקום להכיר בטעות כ"טעם מיוחד". כמו כן יש לשקול את סיכויי ההליך לגביו מתבקשת הארכת המועד.

עיקרי ההליכים בדיני המס

דיוני שומה וערעור אזרחי – מס הכנסה:

  1. שומה עצמית: הנישום מגיש דו"ח לפקיד השומה.

  2. דיון בשומה העצמאית שהגיש הנישום (שלב א' - ר' לעיל): בשלב זה קורים אחד משני דברים: או שהשומה מאושרת (הנישום מקבל אישור לשומה שהגיש או שפקיד השומה מוציא שומה על פי מיטב השפיטה בהסכם או שהשומה התיישנה ולכן אין באפשרות פקיד השומה שלא לקבלה - אלא אם כן מדובר במספר חריגים) או שהשומה העצמית לא מאושרת (שומה על פי מיטב השפיטה שלא בהסכם או שומה על פי מיטב שפיטה בהדר דו"ח).

  3. השגה (שלב ב'): באפשרות הנישום להגיש השגה כנגד השומה שהוציא לו פקיד השומה.

  4. דיון בהשגה: בשלב זה דנים הצדדים בטענות הנישום בדבר השומה שהוצא לו על ידי פקיד השומה.

  5. החלטה בהשגה: על פקיד השומה למסור החלטתו בהשגה תוך ארבע או חמש שנים מתום שנת המס בה הוגש הדו"ח (תלוי בנסיבות).

  6. ערעור: באפשרות הנישום להגיש לבית המשפט המחוזי ערעור על החלטת פקיד השומה בהשגה תוך 30ימים מיום קבלת ההחלטה בהשגה.

השגה וערעור אזרחי - מס ערך מוסף

  1. הגשת דו"ח תקפותי: על החייב במס להגיש דו"ח תקופתי (אחת לחודשיים או אחת לחודש).

  2. שומה לפי מיטב השפיטה: אם המנהל חולק על הדו"ח התקופתי שהוגש באפשרותו לשום לפי מיטב השפיטה את החייב במס. על המנהל לשום לפי מיטב השפיטה עד חמש או עשר שנים לאחר הגשת הדו"ח על ידי החייב (תלוי בנסיבות).

  3. השגה: חייב במס החולק על קביעת המנהל רשאי להגיש השגה על הקביעה תוך 30 ימים מיום הוצאת השומה או מועד מאוחר יותר (ככל ואושר לו על ידי המנהל)

  4. החלטה בהשגה:  על המנהל להעביר את החלטתו המנומקת בכתב לחייב במס תוך שנה מיום הגשת ההשגה.

  5. ערעור: החייב במס רשאי להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 30 ימים מיום ההחלטה בהשגה.

    נבהיר, כי המובא לעיל מתייחס באופן ספציפי לשומה לפי מיטב השפיטה בלבד ולא לקביעות אחרות של המנהל.

השגה וערר לוועדה - מיסוי מקרקעין

  1. שומה עצמית: תחילה ישלח למוכר/ רוכש הודעה בדבר סכום המס שהוא חייב בו (בהתאם להצהרתו).

  2. השגה: באפשרות המוכר/רוכש שקיבל את ההודעה להגיש השגה ככל והוא חולק עליה.

  3. דיון בהשגה: בשלב הבא יזומן המוכר/ רוכש לדיון בהשגה.

  4.  החלטה בהשגה: המוכר/ רוכש יקבל את החלטת המנהל בהשגה בכתב באופן מנומק תוך פרק הזמן הקבוע בחוק.

  5. ערר: באפשרות מוכר/ רוגש להגיש ערר לוועדת הערר תוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.

הליך פלילי - מס הכנסה/ מס ערך מוסך/ מיסוי מקרקעין

  1. חקירה סמויה: חקירה סמויה כנגד חשוד/ים על ידי גוף חקירה.

  2. חקירה גלויה: החקירה הופכת לגלויה. בשלב זה מזומנים החשודים ועדים לחקירה.

  3. דיוני מעצר: במרבית המקרים תבקש היחידה החוקרת לעצור (למספר ימים או עד תום ההליכים) את החשוד.

  4. שימוע: בסיום החקירה על ידי הגוף החוקר עובר התיק לרבות ממצאי הגוף החוקר ליחידה התובעת, במידה והיחידה התובעת קובעת שיש מקום להעמיד לדין יוזמנו החשודים לשימוע על מנת לשטוח את טענותיהם בפני היחידה התובעת.

  5. הגשת כתב אישום: ככל ונדחו טענותיהם של החשודים בשימוע, תגיש היחידה התובעת כתב אישום כנגד החשודים שמעכשיו יקראו נאשמים.

  6. הליך משפטי פלילי: בשלב זה יידון עניינם של הנאשמים בפני בית המשפט (שלום או מחוזי תלוי במקרה).