מיסוי בינלאומי

מקום בו יחיד או חברה חדלו מלהיות "תושב ישראל" לצורכי מס, הם חייבים במס בישראל על כל הנכסים שרכשו בהיותם תושבי ישראל. בהתאם לדיני המס, יראו אותם כמי שמכרו את הנכסים יום לפני שניתקו את התושבות הישראלית (יחד עם זאת, ניתן לדחות את מועד תשלום המס ליום ממימוש (מכירת) הנכס). מטרת אירוע מס זה הינה מניעת זליגת מס מישראל החוצה כתוצאה משינוי התושבות של היחיד או החברה.

BEPS, הינה תוכנית שיזמו פורום g-20 וארגון ה-oecd,אשר פיתחה 15 דרכי פעולה להתמודדות עם תכנוני מס בינלאומיים שמטרתם הסטת רווחים או שחיקת בסיס המס במדינות החברות. כך למשל action 1 קובע כללים לטיפול באתגרי המס של הכלכלה הדיגיטלית ו – action 6 קובע כללים למניעת מתן הטבות אמנה בנסיבות לא ראויות (קניית אמנות). לכאורה המדובר בכללים קשוחים שהפכו את מרבית תכנוני המס הבינלאומיים ללא רלוונטיים אך יחד עם זאת יש לציין, כי ככל שתהיה בהירות גדולה יותר במיסוי הבינלאומי כך לעסקים השונים תהיה וודאות גדול היותר ויהיה באפשרות לכלכל את צעדיהם בתבונה.

על פי קווי ההנחיה של ה-OECD "שינוי מודל עיסקי" מוגדר כהקצאה מחדש "חוצת גבולות, של פונקציות (Functions), נכסים (Assets) וסיכונים (Risk) ופוטנציאל הריווח הגלום בהם, כאשר שינוי מודל עסקי יכול ויהיה כרוך בהעברה של נכסים בלתי מוחשיים בעלי ערך שיש לזהותם. מהאמור אנו למדים, כי מקום בו העבירה חברה ישראלית לחברת האם הזרה פונקציות וסיכונים (בצד סיכויים), ראוי לבחון האם בכך העבירה הלכה למעשה "דבר בעל ערך כלכלי" שראוי להטיל על מכירתו מס.

אמנות למניעת כפל מס עליהן חתומה מדינת ישראל, מתוות את כללי המיסוי שיחולו על הכנסות ועל נכסים בעלי זיקה למדינת ישראל ולמדינה האחרת. למעשה מטרת האמנות למניעת כפלי מס הינה לפתור מצבים העשויים להוביל לכפל מס וזאת על ידי, קביעת זכות מיסוי בלעדית לאחת מהמדינות או שאחת המדינות תהיה בעלת זכות מיסוי ראשונית והמדינה האחרת בעלת זכות מיסוי שיורית.

מקום בו חברה שהתאגדה מחוץ לישראל והלכה למעשה מנוהלת ונשלטת מישראל (זהות הבעלים, מי שולט בפועל בחברה, היכן נקבעת מדיניות העסקית של החברה, היכן מתקבלות ההחלטות האסטרטגיות ועוד) עלולה להיות מסווגת כחברה תושבת ישראל ומשכך גם תהיה ברת מיסוי בישראל על פעילותה העסקית בישראל ומחוץ לישראל.

הסכמי עידוד והגנה על השקעות נחתמים בין מדינת ישראל למדינה אחרת ומטרתם לספק הגנה משפטית למשקיעים בשווקים של אחת המדינות, מפני סיכונים שאינם מסחריים כגון: הגנה מפני שינויים קיצונים בדינים של אותה מדינה או במדיניות הכלכלית, מניעת אפליה (בין משקיע מקומי למשקיע זר ואף למשקיע זר צד ג'). הלכה למעשה המטרה העיקרית הינה צמצום אי הודאות של המשקיע הזר ועידוד השקעות זרות בישראל ולהפך.

באפשרות יחיד או חברה תושבי ישראל אשר שלמו מיסי חוץ בגין הכנסה שהייתה להם מחוץ לישראל,לקבל זיכוי כנגד החבות במס החלה עליהם בישראל. ובלבד שאין המדובר במס וולונטרי אומס עירוני או מס ששולם מכוח אזרחותו הזרה של היחיד (בשונה מתושבות לצורכי מס). גובה הזיכוי הינו עד לגובה החיוב במס בישראל ולא מעבר לו.

בדומה למשטרי מס רבים בעולם, גם בישראל מוחל משטר מס מיוחד לחברת החזקות. משטר המס המיוחד לחברת החזקות ישראלית, מקנה לה, בנסיבות המתאימות, הטבות מס שונות כגון פטור ממס על רווח הון, דיבידנדים ריבית והפרשי הצמדה (למעשה במרבית מהמקרים המדובר במנגנון המחליף את הזיכוי שהייתה מקבלת החברה בגין מיסי חוץ ששלמה).

ככל שהעולם הכלכלי הרחב הפך לנגיש יותר, רשויות המס במדינות השונות נדרשו לחילופי מידע הדדים בכדי לוודא ציות לחוקי המס בשטחם. כיום בידי רשות המיסים בישראל עומדים ארבע המנגנונים שונים לקבלת מידע ממדינות אחרות על פעילות עסקית של תושבי ישראל בשטחם.

• אמנות מס פרטניות: הסכמים בילטרליים לחילופי מידע בנושאי מס.
• Maatam: אמנה מולטילטרלית לחילופי מידע, עזרה בגבייה, ביקורת מס והעברת מסמכים.
• Fatca: הסכם עם ארה"ב לחלופי מידע אוטו' של מידע על הכנות ויתרות חשבון במוסדות פיננסים.
• Crs: בדומה ל - fatca רק מול מדינות ה – oecd.

בהתאם לדיני המס, תושב ישראל ימוסה על כל פעילותו החייבת במס בישראל ומחוצה לה ולעומתו תושב חוץ ימוסה אך ורק על פעילותו החייבת במס בישראל. לכן, ישנה חשיבות רבה לקביעה האם מדובר בתושב ישראל או חוץ. פקודת מס הכנסה ואמנת המס ,עליהן חתומה מדינת ישראל,מנסות להתמודד עם דילמה זו. יחד עם זאת, לאור כך שפעמים רבות ההבחנה בין השניים לא ברורה יש להתייעץ עם מומחה בתחום ולבחון כל מקרה לגופו.