ישראל במקום 11 מתוך 38 מדינות OECD במדד תחרותיות המס הבינלאומי לשנת 2026, שפרסם ארגון Tax Foundation ב-19.10.2026. גם בקטגוריית מס החברות היא במקום 11, לפני הולנד, בריטניה, גרמניה וצרפת. לפי סדרת הנתונים שהארגון חישב מחדש בשיטה החדשה, הדירוג הכללי של ישראל השנה הוא הגבוה ביותר שלה בסדרה, שמתחילה ב-2014 (אז הייתה במקום 17). להערכתנו, ישראל התקדמה בצורה משמעותית ביכולת שלה לייצר תחרות מס אמיתית, והמדד מספר רק חלק מהסיפור.

המדד בוחן יותר מ-40 משתנים, ובהם שיעורי מס, החזר הוצאות הון, תמריצים וכללים חוצי גבולות. אף אחד מהם לא בוחן עד כמה חברה יכולה לדעת מראש איך רשות המסים תתייחס לעסקה שלה. שלוש החלטות מיסוי של רשות המסים ממחישות את השכבה הזו: מרכז מו"פ של תאגיד רב לאומי, חברה ישראלית שנרכשה בידי קבוצה אמריקאית, ומפעל מזון של חברה זרה. בכל אחת מהן קיבלה המבקשת מרשות המסים תשובה בשאלה שהייתה חשובה לה.
‍

עיקרי הדברים

• ישראל במקום 11 מתוך 38 מדינות OECD במדד תחרותיות המס הבינלאומי לשנת 2026, גם בדירוג הכללי וגם בקטגוריית מס החברות. לפי הנתונים שחושבו מחדש בשיטה החדשה, הדירוג הכללי שלה השנה הוא הגבוה ביותר שלה בסדרה, שמתחילה ב-2014 (אז הייתה במקום 17).
• ברמת החברה, המדד מציין לזכותה פחת מותאם לאינפלציה (אחת משלוש מדינות בלבד) והיעדר מס על שירותים דיגיטליים. ברכיב הכללים נגד הימנעות ממס היא במקום הראשון, כלומר לפי שיטת המדד הכללים שלה מכבידים פחות מאלה של כל המדינות האחרות.
• בהחלטת מיסוי 5007/26 אישרה רשות המסים, בהסכם, שמרכז מו"פ ישראלי בסיכון מוגבל יתוגמל בתוספת רווח של 13% על סך העלויות.
• בהחלטת מיסוי 7216/26 אישרה רשות המסים שכניסה של חברה ישראלית, שנרכשה בידי חברה אמריקאית, להסדר שיתוף עלויות לא תהווה שינוי מודל עסקי שיוצר אירוע מס רווח הון, בכפוף לתנאים.
• בהחלטת מיסוי 6161/26 נקבע שעובדי הייצור במשמרת השנייה והשלישית במפעל מזון של חברה זרה זכאים לזיכוי ממס, אם עיקר פעילות החברה ייצורי. להערכתנו, ההחלטות האלה ממחישות שכבה של ודאות מול רשות המסים, שהמדד לא מודד.
  ‍

רקע

מדד תחרותיות המס הבינלאומי (International Tax Competitiveness Index) של Tax Foundation בוחן עד כמה מערכת המס של כל מדינה עומדת בשני עקרונות: תחרותיות וניטרליות. לשם כך הוא בוחן יותר מ-40 משתנים של מדיניות מס ב-38 מדינות OECD, בחמש קטגוריות: מס חברות, מסים על יחידים, מסי צריכה, מסי רכוש וכללים חוצי גבולות.

השנה שונתה שיטת המדד בכל הנוגע למס חברות, למסים על יחידים ולכללים חוצי גבולות. לפי Tax Foundation, השינויים הוחלו גם על השנים הקודמות כדי לאפשר השוואה עקבית, אבל אין להשוות את תוצאות 2026 לדוחות שפורסמו בעבר. לפי החישוב המעודכן, ישראל עלתה בדירוג הכללי ממקום 13 בשנת 2025 למקום 11, וציונה עלה מ-74.5 ל-75.1. בראש המדד עומדות אסטוניה, לטביה וניו זילנד, ובתחתיתו צרפת.

ב-2024 סקרנו כאן את מערכת המס הישראלית בזירה הגלובלית. הדירוג שהופיע שם (מקום 10) חושב בשיטה הקודמת, ולכן אין להשוות אותו לתוצאות השנה. הפעם בחרנו להתמקד ברמת החברה, ולצרף למדד שלוש החלטות מיסוי של רשות המסים בתחומי מחירי העברה, מיסוי בינלאומי ועידוד התעשייה.
‍

ממקום 17 למקום 11: ההתקדמות של ישראל במדד

בקובצי הנתונים שפרסם הארגון, השיטה החדשה הוחלה על כל השנים מאז 2014, כך שאפשר להשוות ביניהן. לפי הסדרה הזו, ישראל הייתה במקום 17 בשנים 2014 ו-2015, ומאז עלתה, עם תנודות, עד למקום 11 השנה. זה הדירוג הכללי הגבוה ביותר שלה בסדרה כולה, וגם הציון שלה השנה, 75.1, הוא הגבוה ביותר שלה בתקופה הזו.

ברמת החברה, ישראל עלתה בקטגוריית מס החברות ממקום 14 ב-2014 למקום 11. בתקופה הזו, לפי נתוני המדד, שיעור מס החברות בישראל ירד מ-26.5% ל-23%, בשנים 2016 עד 2018.

גם בקטגוריית הכללים חוצי הגבולות ישראל עלתה, ממקום 28 ב-2014 למקום 18. כמעט כל העלייה הזו התרחשה ב-2024, כשישראל עלתה ממקום 27 למקום 18. באותה שנה, לפי נתוני המדד, מספר המדינות שנרשמו להן כללי מס מינימום עלה מ-2 ל-25. המדד מוריד ציון על כללים כאלה, וישראל לא אימצה כללי IIR או UTPR.

להערכתנו, הנתונים האלה משקפים התקדמות משמעותית של ישראל ביכולת לייצר תחרות מס אמיתית: בהפחתת שיעור מס החברות, וגם בכך שלא אימצה, לפחות בשלב זה, כללי IIR ו-UTPR שמדינות רבות אחרות הוסיפו.
‍

רמת החברה: תמונת המצב ב-2026

בקטגוריית מס החברות ישראל במקום 11, עם ציון 70.3. היא מקדימה את הולנד (מקום 23), בריטניה (25) וגרמניה (30), וצרפת נמצאת במקום האחרון. הקטגוריה בנויה משלושה רכיבים: רכיב שיעור המס, רכיב החזר הוצאות ההון ורכיב התמריצים והמורכבות.

ברכיב שיעור המס ישראל במקום 16, עם שיעור מס חברות של 23%. ברכיב החזר הוצאות ההון היא במקום 10. המדד מציין שישראל היא אחת משלוש מדינות בלבד, יחד עם צ'ילה ומקסיקו, שמתירות לעסקים להתאים את הפחת לאינפלציה, ושהתאמה כזו מצמצמת את הפגיעה בתמריץ להשקיע שנגרמת מתקופות פחת ארוכות. ישראל גם אחת מ-22 מתוך 38 המדינות שמאפשרות להעביר הפסדים לשנים הבאות בלי הגבלת זמן, ובשונה מ-13 מהן, לפי נתוני המדד אין בה גם תקרה על סכום ההכנסה שאפשר לקזז.

ברכיב התמריצים והמורכבות ישראל במקום 12. אין בה מס על שירותים דיגיטליים, שקיים ב-10 מדינות OECD ומוריד את הציון שלהן. מנגד, ישראל היא אחת מ-18 מדינות OECD שיש בהן משטר פטנט בוקס, והמדד מוריד ציון למדינות עם משטר כזה. כך גם לגבי מו"פ: המדד מציין שבישראל אין הקלה משמעותית על הוצאות מו"פ, ולפי שיטתו זה דווקא משפר את הציון שלה, כי מדינות שנותנות תמריצי מו"פ נדיבים יותר מקבלות ציון נמוך יותר. להערכתנו, כאן ניכר הפער בין מה שהמדד מתגמל לבין חלק מהכלים שבהם ישראל מתחרה בפועל.

נתון מחמיא במיוחד נמצא בקטגוריית הכללים חוצי הגבולות. ברכיב הכללים נגד הימנעות ממס ישראל במקום הראשון מכל 38 המדינות. במדד, מקום ראשון ברכיב הזה פירושו שהכללים מכבידים פחות מאלה של כל המדינות האחרות. לפי נתוני המדד, בישראל יש כללים לחברות נשלטות זרות, אבל היא המדינה היחידה מבין 38 המדינות שאין בה כללי מימון דל, ולא נרשמו בה כללי IIR או UTPR. זה תואם את המצב בישראל: החל משנת המס 2026 ישראל גובה מס משלים מקומי (QDMTT) מישויות ישראליות בקבוצות רב לאומיות גדולות, אבל לא אימצה את שני המנגנונים האחרים של Pillar Two.

המדד מצביע גם על נקודת חולשה ברמת החברה. הפטור על דיבידנד ורווח הון שחברה מקבלת מחו"ל זמין בישראל רק במסגרת משטר ייעודי של חברת החזקות, ולכן המדד מחשיב רק מחצית מהפטור. ברכיב הזה, בקטגוריית הכללים חוצי הגבולות, ישראל במקום 33.

בתחום המו"פ ישראל בחרה לאחרונה בכיוון שהמדד אינו מתגמל. בסוף מרץ 2026 אישרה הכנסת את החוק לעידוד ולתמרוץ של מחקר ופיתוח, התשפ"ו-2026, שעליו כתבנו בעדכון מאפריל 2026. לפי העדכון, קבוצות טכנולוגיה גדולות, עם הכנסות של יותר מ-100 מיליון שקל ולפחות 200 עובדים בישראל, יקבלו זיכוי מס ישיר בגין הוצאות המו"פ, במקום ניכוי ההוצאות מההכנסה החייבת. חברה שלא הצליחה לנצל את הזיכוי במשך 3 שנים, למשל כי לא היו לה רווחים חייבים, תוכל לבקש להמיר אותו במענק כספי שישולם לה בשנה הרביעית. נתון המו"פ במדד מבוסס על נתונים בפיגור של שנה, ולכן החוק עוד לא בא בו לידי ביטוי. לפי שיטת המדד תמריץ כזה מוריד את הציון, אבל להערכתנו הוא מחזק את התחרותיות של ישראל בפועל.
‍

מה המדד לא מודד: ודאות מראש מול רשות המסים

לפי רשימת המשתנים שלו, המדד לא בוחן את היכולת של חברה לקבל מרשות המסים, מראש, את עמדתה לגבי העסקה שלה. להערכתנו, גם בשכבה הזו ישראל התקדמה.

דוגמה להתקדמות הזו היא ההסדר הדו צדדי הראשון מסוגו בישראל, שעליו דיווחנו במרץ 2024. בהסדר הזה הסכימו רשות המסים בישראל ורשות המס של מדינה אחרת על מחירי ההעברה ועל חלוקת ההכנסות בין הישויות של קבוצה רב לאומית שפועלת בשתי המדינות. לפי הודעת רשות המסים, התהליך הושלם בפחות משנתיים. שלוש החלטות המיסוי שנסקור כעת ממחישות את אותה שכבה ברמת החברה, בשלושה תחומים שונים.
‍

מרכז מו"פ בסיכון מוגבל: הרווח בישראל נקבע מראש

החלטת מיסוי 5007/26 עוסקת בחברה ישראלית שנותנת שירותי מחקר ופיתוח בסיכון מוגבל לחברת האם הזרה שלה, כקבלן משנה, בתמורה לשיפוי שנקבע כמרווח על הוצאותיה התפעוליות. חברת האם היא תושבת מדינה שיש לישראל עמה אמנת מס, מניותיה נסחרות בבורסה מחוץ לישראל, והיא עומדת בראש תאגיד רב לאומי שמחזור הכנסותיו השנתי עולה על 10 מיליארד דולר. החברה הישראלית היא אחד מכמה מרכזי מו"פ בבעלות מלאה של החברה הזרה.

העובדות שהוצגו מסבירות מדוע הסיכון של החברה הישראלית מוגבל. החברה הזרה מבצעת את הפונקציות, נושאת בסיכונים ומשתמשת בנכסים הקשורים לפיתוח הקניין הבלתי מוחשי של הקבוצה, והזכויות בקניין הזה שייכות לה, גם בחלק שפותח בישראל. ההחלטות האסטרטגיות על הפיתוח מתקבלות בהנהלה הבכירה של הקבוצה, שמקום עבודתה במדינה הזרה. עובדי החברה הישראלית יכולים להציג להנהלה המלצות מקצועיות, אבל ההחלטה אינה בידיהם. החברה הזרה גם מאשרת את התקציב של החברה הישראלית, מפקחת על פעילותה ומממנת אותה.

בהחלטת מיסוי בהסכם אישרה רשות המסים, בהתאם להצהרות החברה, שהתמורה עומדת בעקרון אורך הזרוע. מחיר השוק ייקבע בשיטת השוואת שיעור הרווחיות (TNMM), כשמדד הרווחיות הוא תוספת רווח על סך העלויות, ותוספת הרווח נקבעה ל-13%. בקביעת הטווח הבין רבעוני נלקחו בחשבון מאפיינים כמו תחום הפעילות, הסביבה הכלכלית, התחרותיות בענף, וגודל ומורכבות פעילות המו"פ. בהחלטה נקבעו גם מגבלות ותנאים נוספים.

כדאי לשים לב: להערכתנו, ההחלטה מדגימה שבמרכז מו"פ, המס שמשולם בישראל תלוי לא רק בשיעור מס החברות שהמדד מדרג, אלא גם ברווח שמיוחס לישראל לפי מחירי ההעברה. הסיווג כסיכון מוגבל נשען כאן על עובדות שמראות שההחלטות, הסיכונים והמימון נמצאים בחו"ל, ולכן חשוב שהפעילות בפועל תתאים לתיאור שמוצג לרשות.
‍

אחרי הרכישה: הסדר שיתוף עלויות בלי אירוע רווח הון

החלטת מיסוי 7216/26 עוסקת בחברה ישראלית בעלת קניין רוחני, שמניותיה נרכשו בידי חברה אמריקאית שעומדת בראש תאגיד רב לאומי. אחרי הרכישה נכנסו השתיים להסדר שיתוף עלויות (Cost Sharing Agreement). כל חברה נשארת הבעלים של הקניין הרוחני שהיה לה, והשתיים מעניקות זו לזו רישיונות שימוש בתמורה לתמלוגים, לפי השווי היחסי של הקניין של כל אחת במועד הכניסה להסדר. את עלויות הפיתוח של הקניין הרוחני החדש הן נושאות במשותף, לפי ההטבות הצפויות להן מהטריטוריות שהוקצו לכל אחת. ההסדר נבנה לפי סעיף 482 לקוד המס האמריקאי והתקנות מכוחו, ולפי קווי ההנחיה של ה-OECD.

רשות המסים אישרה שההסדר עומד בסעיף 85א לפקודה, כפי שהוא מתפרש לפי קווי ההנחיה של ה-OECD, בלי לקבוע את התמחור. החשוב מכול: היא אישרה שהכניסה להסדר לא תהווה שינוי מודל עסקי שיוצר אירוע מס רווח הון בידי החברה הישראלית, בכפוף למגבלות ולתנאים שנקבעו. עוד אושר שהתשלומים על הקניין הרוחני הקיים יסווגו כתמלוגים, לפי הדין הפנימי ולפי האמנה בין ישראל לארה"ב, ונקבע אופן ניכוי המס במקור עליהם. תשלומי עלויות הפיתוח המשותפות לא יהיו חייבים בניכוי מס במקור. ההחלטה כוללת גם מנגנון לשילוב חברות וקניין רוחני שיירכשו בעתיד, ומגדירה מקרים שייחשבו הפרה מהותית של ההסדר, כמו שינוי הטריטוריות, מכירת הקניין הרוחני או הכנסת משתתף חדש. לפי תיאור ההסדר בהחלטה, את שווי התשלומים על הקניין הקיים אפשר לקבוע גם במסגרת בקשה להסדר תמחור דו צדדי בין רשות המסים בישראל לרשות המס במדינת החברה הזרה.

למה זה חשוב? בעדכון שפרסמנו על FAR ושינוי מודל עסקי הסברנו שכשחברה ישראלית מעבירה לחברת האם הזרה פונקציות וסיכונים, יש לבחון אם היא העבירה בפועל דבר בעל ערך כלכלי שראוי להטיל מס על מכירתו. כאן רשות המסים אישרה שהכניסה להסדר, בנסיבות שהוצגו, אינה שינוי מודל עסקי שיוצר אירוע מס רווח הון. ויש גם קשר למדד: ברכיב שיעורי הניכוי במקור ישראל במקום 34, והמדד רושם לה 30% על דיבידנדים ו-23% על ריבית ועל תמלוגים. להערכתנו, ההחלטה מראה שהשיעורים האלה אינם מספרים את כל התמונה: בהסדר הזה תשלומי עלויות הפיתוח המשותפות כלל אינם חייבים בניכוי במקור, והתמלוגים מסווגים גם לפי האמנה עם ארה"ב.

כדאי לשים לב: ההחלטה מדגישה שהיא ניתנה על בסיס העובדות וההסכמות הייחודיות לעסקה, ושאין לראות בה אישור עקרוני לכל הסדר שיתוף עלויות שפרטיו לא הוצגו ונבחנו במסגרת בקשה להחלטת מיסוי. רשות המסים גם שמרה לעצמה את הסמכות לפעול לפי הדין הפנימי. להערכתנו, מי שמתכנן לשלב חברה ישראלית בקבוצה אחרי רכישה צריך לשקול בקשה להחלטת מיסוי כבר בשלב התכנון.
‍

גם בתעשייה: זיכוי משמרות במפעל של חברה זרה

החלטת מיסוי 6161/26 עוסקת בחברה פרטית שהתאגדה בחו"ל ומייצרת מוצרי מזון במפעל בישראל. כל תהליך הייצור, כולל האריזה ובקרת האיכות הסופית, מתבצע במפעל. עובדי הייצור מועסקים כשכירים דרך חברת בת ישראלית ייעודית, שעוסקת בהעסקה בלבד, ועובדים במשמרות, כולל משמרת שנייה ושלישית. החברה לא תובעת הטבות לפי חוק עידוד התעשייה (מסים).

בהחלטת מיסוי בהסכם נקבע שעובדי המשמרת השנייה והשלישית זכאים לזיכוי ממס לפי סעיף 10 לפקודה והתקנות מכוחו. התנאי הוא שעיקר פעילות החברה יהיה ייצורי, כלומר שעלויות עבודות הייצור לא יפחתו מ-75% מסך העלויות השוטפות של החברה. הזיכוי חל על עובדי הייצור, וגם על עובדי מנהלה ושירותים שהוכח, להנחת דעתו של פקיד השומה, שעבודתם במשמרת השנייה או השלישית חיונית להפעלת קווי הייצור. בהחלטה נקבעו תנאים ומגבלות נוספים.

להערכתנו, ההחלטה מראה שעובדים במפעל ישראלי של חברה זרה, שמועסקים דרך חברת בת ישראלית, יכולים ליהנות מהטבה שקשורה לייצור, גם כשהחברה לא תובעת הטבות לפי חוק עידוד התעשייה. לפי רשימת המשתנים, המדד לא בודק הטבות ממוקדות מהסוג הזה: בקטגוריית המסים על יחידים הוא בוחן שיעורי מס ונטל מס על עבודה ברמה כללית.

כדאי לשים לב: ההחלטה לא אישרה את זכאות החברה להטבות לפי חוק עידוד התעשייה, וגם לא לפי החוק לעידוד השקעות הון. הזיכוי לעובדים תלוי במבחן העלויות שנקבע, ולגבי עובדי מנהלה ושירותים, גם בהוכחה שעבודתם במשמרת חיונית לייצור.
‍

שאלות ותשובות

מהו מדד תחרותיות המס הבינלאומי? זה מדד שמפרסם ארגון Tax Foundation, ובוחן את מערכות המס של 38 מדינות OECD לפי שני עקרונות: תחרותיות וניטרליות. הוא מתבסס על יותר מ-40 משתנים, בחמש קטגוריות: מס חברות, מסים על יחידים, מסי צריכה, מסי רכוש וכללים חוצי גבולות.

איפה ממוקמת ישראל במדד 2026? ישראל במקום 11 מתוך 38 בדירוג הכללי, עם ציון 75.1, וגם בקטגוריית מס החברות היא במקום 11. לפי החישוב המעודכן של המדד, שהוחל גם על השנה הקודמת, ישראל עלתה ממקום 13 בשנת 2025, ולפי אותה סדרה, שמתחילה ב-2014, הדירוג הכללי שלה השנה הוא הגבוה ביותר שלה. ארגון Tax Foundation מבהיר שאין להשוות את תוצאות 2026 לדוחות שפורסמו בשנים קודמות, כי שיטת המדד שונתה.

מה המדד בודק ברמת החברה? קטגוריית מס החברות בנויה משלושה רכיבים: רכיב שיעור המס, רכיב החזר הוצאות ההון ורכיב התמריצים והמורכבות. ישראל במקום 16 ברכיב הראשון, במקום 10 בשני ובמקום 12 בשלישי. כדאי לדעת שהמדד מוריד ציון על משטרי פטנט בוקס ועל תמריצי מו"פ נדיבים, ולכן כלים כאלה לא משפרים את מקומה של מדינה במדד.

האם אפשר להסתמך על החלטת מיסוי שניתנה לחברה אחרת? לא באופן ישיר. כל החלטת מיסוי ניתנת למבקשת מסוימת, לפי העובדות שהציגה לרשות המסים ובתנאים שנקבעו לה, ואינה קובעת כלל שחל על כל מקרה. החלטת מיסוי 7216/26, שעסקה בהסדר שיתוף עלויות, למשל, מדגישה שאין לראות בה אישור עקרוני לכל הסדר שפרטיו לא הוצגו ונבחנו במסגרת בקשה להחלטת מיסוי. עם זאת, ההחלטות מלמדות אילו עובדות רשות המסים בחנה ואילו תנאים קבעה.

האם כניסה להסדר שיתוף עלויות אחרי רכישה היא תמיד אירוע מס? לא בהכרח. בהחלטת מיסוי 7216/26 אישרה רשות המסים שכניסת חברה ישראלית להסדר כזה, אחרי שנרכשה בידי חברה אמריקאית, לא תהווה שינוי מודל עסקי שיוצר אירוע מס רווח הון, בכפוף למגבלות ולתנאים. האישור ניתן לפי העובדות הספציפיות של העסקה, והוא לא קבע את תמחור התשלומים בין החברות.

מה נדרש כדי שעובדי משמרות במפעל יקבלו זיכוי ממס? לפי החלטת מיסוי 6161/26, עובדי משמרת שנייה ושלישית זכאים לזיכוי לפי סעיף 10 לפקודה אם עיקר פעילות החברה ייצורי, כלומר אם עלויות עבודות הייצור הן לפחות 75% מהעלויות השוטפות. הזיכוי חל על עובדי הייצור, ועל עובדי מנהלה ושירותים שהוכח שעבודתם במשמרת חיונית להפעלת קווי הייצור.

למה ישראל במקום הראשון ברכיב הכללים נגד הימנעות ממס? במדד תחרותיות המס של Tax Foundation, הרכיב הזה בוחן כללים לחברות נשלטות זרות, כללי מימון דל וכללי מס מינימום, ומוריד ציון למדינות עם כללים מחמירים יותר. לפי נתוני המדד, בישראל יש כללים לחברות נשלטות זרות, אבל היא המדינה היחידה מבין 38 המדינות שאין בה כללי מימון דל, ולא נרשמו בה כללי IIR או UTPR. ישראל גובה מס משלים מקומי משנת המס 2026, אבל המדד לא רושם מס כזה ברכיב הזה.

‍

סיכום

ישראל במקום 11 מתוך 38 מדינות OECD במדד תחרותיות המס הבינלאומי לשנת 2026, גם בדירוג הכללי וגם בקטגוריית מס החברות. לפי הנתונים שחושבו מחדש בשיטה החדשה, הדירוג הכללי שלה השנה הוא הגבוה ביותר שלה בסדרה, שמתחילה ב-2014 (אז הייתה במקום 17). המדד מציין לזכותה פחת מותאם לאינפלציה, היעדר מס על שירותים דיגיטליים ומקום ראשון ברכיב הכללים נגד הימנעות ממס.

להערכתנו, ישראל התקדמה בצורה משמעותית ביכולת שלה לייצר תחרות מס אמיתית, ושלוש החלטות המיסוי ממחישות שכבה נוספת שהמדד לא מודד: חברות שפועלות בישראל יכולות לקבל מרשות המסים את עמדתה בשאלות החשובות להן ביותר, כמו כמה רווח יישאר בישראל ממרכז מו"פ, האם שילוב הקניין הרוחני בקבוצה אחרי רכישה יוצר אירוע מס, והאם עובדי מפעל של חברה זרה זכאים להטבה. לכך מצטרף חוק המו"פ החדש, שלהערכתנו מחזק את התחרותיות של ישראל בפועל, אף ששיטת המדד מורידה ציון על תמריצי מו"פ. עם זאת, החלטות מיסוי ניתנות לפי העובדות של כל מקרה, ואין לראות בהן כלל שחל על כולם.
‍

רוצים לדעת מראש איך רשות המסים תתייחס לעסקה שלכם?

מקימים מרכז מו"פ בישראל או משלבים חברה ישראלית בקבוצה אחרי רכישה? מפעילים מפעל בישראל ולא בטוחים לאילו הטבות אתם ועובדיכם זכאים?

משרד עורכי דין KLF Law מתמחה במיסוי בינלאומי, במחירי העברה ובייצוג מול רשות המסים. נבחן איתכם אם כדאי לבקש החלטת מיסוי ואיך לבנות את הבקשה, ונוודא שאתם משלמים אך ורק את מס האמת.
לתיאום פגישת ייעוץ וליווי משפטי עם המשרד
‍

על הכותב: רועי קריב, עורך דין ויועץ מס בכיר. מייסד KLF Law. תובע לשעבר ביחידה למקרים מיוחדים ברשות המסים. 10+ שנות ניסיון בייעוץ מסי חוצה גבולות, ליטיגציה מיסויית, וייצוג נישומים בבית המשפט העליון. מייסד ktAi, פלטפורמת AI למיסוי בינלאומי.

‍