חייג עכשיו
ROY KARIV LAW FIRM | רועי קריב משרד עורכי דין
חייג עכשיו
ROY KARIV LAW FIRM | רועי קריב משרד עורכי דין

KLF
ISRAELI TAX LAW FIRM

המאמר התפרסם לראשונה באתר https://www.funder.co.il

בשונה ממכשירים פיננסים אחרים כגון קרנות נאמנות, קרן גידור אינה מוגבלת באופן ההשקעה שלה ואינה מפוקחות רגולטורית (או כמעט שלא). בידי קרן גידור להשקיע במניות, סחורות, מטבעות או בכל נכס אחר, מה שהופך את קרנות הגידור לאפיק השקעה אלטרנטיבי למכשירים הפיננסים המסורתיים. משכך הדבר, מרבית מקרנות הגידור נרשמות במדינות Offshore המהוות מקלטי מס נוחים לקרן גידור שכן הרגולציה ומשטר המס בהם נוח יותר. במאמר זה נעסוק בקרן גידור ישראלית, ונבחן את היבטי המיסוי החלים על קרן זו.

מבנה הקרן ושחקניה
על פי רוב, מקימי קרן גידור ייבחרו להתאגד כשותפות מוגבלת המורכבת משותף כללי (חברת ניהול הקרן שבבעלות מקימי הקרן) ומשותפים מוגבלים (המשקיעים בקרן). בנוסף, בישראל (בשונה ממדינות אחרות) קיימת גם חובה למנות נאמן לקרן. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שקרן גידור הינה גוף פרטי מופחת רגולציה ובעל עצמאות רבה ולכן המדינה, באמצעות הנאמן, מבקשת שיהיה גורם מפקח על התנהלות הקרן כלפי השותפים המוגבלים וכלפי המדינה.

השותף הכללי: השותף הכללי הוא זה אשר מתווה את מדיניות ההשקעה של הקרן והנושא באחריות לכל התחייבויות השותפות. בגין שירותיו, מקבל השותף הכללי תגמול בדמות דמי ניהול המורכבים על דרך הכלל משני רכיבים. האחד – דמי הצלחה (אחוז מהתשואה שהקרן השיגה) והאחר – אחוז מסך כל הנכסים שבניהול הקרן.
השותף המוגבל: שותף זה כשמו כן הוא, אחריותו להתחייבויות הקרן מוגבלת לסכום ההשקעה שלו בקרן. שותף מוגבל יכול להיות יחיד או חברה, אך בכל מקרה עליו להיות “משקיע כשיר” כהגדרת מונח זה בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך.
נאמן/ נאמן מס: כפי שציינו, תפקיד הנאמן הוא כפול. מצד אחד הוא אחראי על חישובי התשואות ורווחי הקרן המדווחים לשותפים המוגבלים, ונדגיש, כי השותף הכללי חייב את אישור הנאמן לביצוע כל פעולה בחשבון הקרן (למעט בכל עניין הנוגע לביצוע השקעות). מצד שני, הנאמן אחראי על חישובי המס ותשלומם לרשות המסים.

הסדר המס החל על קרן גידור
בניגוד למקרים אחרים, בכל הנוגע לקרן גידור קיים צורך בקבלת Pre Ruling (החלטת מיסוי) מראש מרשות המיסים. הצורך בהחלטת המיסוי נובע מהרצון לספק לשותפים המוגבלים וודאות בקשר לחלקם בקרן. טרם נתייחס להסדרי המס האפשריים למיסוי קרנות גידור בישראל, נדגיש מספר עקרונות החלים בהסדרים השונים:
עקרון ראשון: פעילות הקרן כשלעצמה, לא תהווה הכנסה מעסק עבור השותפים המוגבלים.
עקרון שני: על השותף הכללי להירשם כ”מוסד כספי” (כמשמעות מונח זה בחוק מס ערך מוסף) ביחס לחלקם של השותפים המוגבלים הישראלים בקרן.
עקרון שלישי: הכנסות השותף הכללי יסווגו כהכנסה מעסק שהופק ונצמח בישראל.
עיקרון רביעי: כאשר המדובר בשותף מוגבל זר, קרן הגידור תהא פטורה מניכוי מס במקור לגבי הכנסות שאילו היו מתקבלות באופן ישיר על ידי תושב החוץ הן היו פטורות ממס. לגבי הכנסות שאינן פטורות, על הקרן לנכות מס במקור בשיעור של 25%, בכפוף לאמנת המס הרלוונטית.
עיקרון חמישי: ההכנסה מהשקעה בקרן גידור של שותף מוגבל ישראלי, תמוסה בשיעור מס הנע בין 25% ל- 30% (תלוי נסיבות).

הסדר מס ראשון – קרן גידור פטורה ממס: כאשר קרן גידור בוחרת להיות קרן פטורה, היא למעשה מהווה גוף שקוף לצרכי מס, כך שההכנסות מפעילות הקרן ממוסות על ידי השותפים המוגבלים (כל אחד ביחס לחלקו בקרן) ולא על ידי הקרן.
הסדר מס שני – קרן גידור חייבת במס: כאשר קרן גידור בוחרת להיות קרן גידור חייבת, היא זו אשר ממוסה על ההכנסות מפעילות הקרן והשותפים המוגבלים פטורים ממס בגין ההכנסה שהגיע לידם.

בהתאם להחלטות אגף שוק ההון ברשות המסים, ישנן מספר הבחנות נוספות המבדילות בין ההסדרים השונים, שעיקרן נוגעות למועד אירוע המס, מועד תשלומו, חובת ניכוי מס במקור ומנגנון קיזוז ההפסדים. למעשה, על יזמים בתחום שוק ההון המעוניינים להקים קרן גידור ישראלית, לבחון איזו מבין חלופות המס השונות כדאית יותר בהתאם לנסיבותיהם האישיות ופעילותם הכלכלית ורק לאחר מכן לפנות לרשות המסים להסדרת מנגנון המס הרלוונטי.