דרכי רשות המיסים ומדינת ישראל להתמודדות מול תופעת העדר הדיווח על הכנסות מחוץ לישראל
המאמר התפרסם לראשונה באתר
14.10.2021
נתחיל בסיפור, פלוני ירש סכום כסף נכבד מדודתו בחו"ל, הפקיד את הכסף בחשבון בנק בשוויץ ולא הצהיר מעולם לרשות המיסים בישראל על הירושה מדודתו או על רווחיו מאותו חשבון זר? איזו עבירה עבר פלוני ואילו פעולות היה עליו לבצע בכדי להימנע מהרשעתו בפלילים?
משנת 2003 על כל אדם תושב ישראל לצרכי מס לדווח על כלל הכנסותיו, ללא תלות במקום הפקת ההכנסה. במקרה המתואר לעיל היה על פלוני לדווח על רווחיו במסגרת הדו"ח השנתי שלו למס הכנסה (נבהיר, כי במקרה של פלוני לא חל הפטור הקבוע בתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) – מהאמור אנו למדים גם, כי יש לבחון כל מקרה לגופו). למעשה, בהתאם לעובדות הסיפור העבירה אותה ביצע פלוני הינה עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, שעניינה בין היתר, השמטת הכנסה מתוך דו"ח.
בעבר היה באפשרות אדם שלא דיווח על נכסיו מחוץ לישראל לפנות בבקשה להליך גילוי מרצון. במסגרת ההליך, ניתנה הזדמנות לכל מי שעבר עבירה לפי דיני המס בישראל, להגיע מרצונו החופשי ובתום לב ולפרוש בפני רשות המיסים את המידע המפליל נגדו ולבקש חסינות מפני העמדה לדין והכל בכפוף לתשלום המס שלא שולם בישראל.
כיום אפשרות זו אינה קיימת עוד ובעוד יש בימים אלו ממש ישנם קריאות רבות להחזרת הנוהל וזאת בכדי להעשיר את קופת המדינה, שכאמור נמצאת בגירעון שהחריף לאור משבר הקורונה. ישנם גם עדי ביקורת כנגד ההליך. טרם נבחן את האפשרויות העומדות בפני פלוני להסדיר את עניינו מול רשות המיסים, יש להתעכב ולהבהיר שלוש נקודות חשובות.
חילופי מידע בין מדינתיים: במקביל למבצע "הרחבת רשת הנישומים", קיבלה רשות המיסים חיזוק משמעותי למאבקה בהון השחור ובמעלימי המס – הסכמים לחילופי מידע בין מדינתיים דוגמת ה CRS ו – FATCA. ככל שהעולם הכלכלי הרחב הפך לנגיש יותר, רשויות המס במדינות השונות נדרשו לחילופי מידע הדדים בכדי לוודא ציות לחוקי המס בשטחם. כיום בידי רשות המיסים בישראל עומדים ארבע המנגנונים שונים לקבלת מידע ממדינות אחרות על פעילות עסקית של תושבי ישראל בשטחם.
אמנות מס פרטניות: הסכמים בילטרליים לחילופי מידע בנושאי מס; Maatam: אמנה מולטילטרלית לחילופי מידע, עזרה בגבייה, ביקורת מס והעברת מסמכים; Fatca: הסכם עם ארה"ב לחלופי מידע אוטו' של מידע על הכנסות ויתרות חשבון במוסדות פיננסים; Crs: בדומה ל - fatca רק מול מדינות ה – oecd.; חילופי מידע בין מוסדות פיננסים בארץ ובחו"ל
עמדה חייבת בדיווח מספר 25/2016: בהתאם לעמדה שכותרתה "תשלומים של תושב ישראל באמצעות סניף או חשבון בנק מחוץ לישראל", על תושב ישראל המחזיק בחשבון זר, חלות כל הוראות הפקודה לעניין ניכוי מס במקור. יש לציין, כי תושב ישראל שבחר לא לנכות במקור או לדווח על המעדה עובר עבירה נוספת מלבד אי הדיווח על הכנסתיו מחוץ לישראל.
[הסבר: עמדה חייבת בדיווח היא עמדה שעומדת בניגוד לעמדה שפרסמה רשות המיסים ושיתרון המס נובע ממנה עולה על 5 מיליון ₪ באותה שנת מס או מעל 10 מיליון ₪ במהלך 4 שנות מס לכל היותר].
האמור מלמדנו, כי אם בעבר מעלימי מס מתוחכמים ידעו לנצל את פערי הידע בין המדינות השומות ובכך להתחמק מדיווח ותשלום מס, העולם היום הפך לקטן יותר ובידי רשויות המס במדינות השונות הכלים להגיע לכל אחד ואחת. יש לשים לב, כי שאלה נפרדת היא, עד כמה בידי רשות המיסים בישראל היכולת הפרקטית להתמודד עם הררי המידע וניתוחו ובכך להגיע למעלימי המס השונים.
עתה, אחרי שעמדנו על הדין, הכלים והסיכויים/ סיכונים, נבחן מהאפשרויות העומדות בידי נישום שלא דיווח בעבר על הכנסתו מחוץ לישראל ומעוניין "לישון בשקט" ולהסדיר את ענייניו מול רשות המיסים.
כפי שהבהרנו לעיל עד סוף שנת 2019 היה בידי היחיד לפנות להליך גילוי מרצון. יחד עם זאת יש להבהיר שבמחלקת "גילוי הון לא מדווח" בחטיבה המקצועית ברשות המיסים, עדיין מתנהלות פניות של נישומים בקשר להסדרת עניינם – נציין, כי אין המדובר בנוהל גילוי מרצון ה"קלאסי", אך בהחלט המדובר בפתח להדברות מול רשות המיסים, להסדרה ולמניעת פתיחת הליך פלילי כנגד הפונה.
בנוסף בידי הנישום לפנות באופן ייזום לפקיד השומה הקרוב למקום מגוריו ולדווח על הכנסותיו מחוץ לישראל. נדגיש, כי הליך זה טומן בחובו חשיפה גדולה לנישום, שכן היוזמה לדיווח על הכנסותיו מחוץ לישראל מהוות גם הודיה בדבר עבירה, שעשויה בתורה להוביל להגשת כתב אישום כנגדו.