תודה על פנייתך,
נשוב אליך בהקדם האפשרי.
Oops! Something went wrong while submitting the form.
Search icon
מיסוי בינלאומי

תזכיר חוק חדש להגדרת "תושבות": מדריך מקיף לשינויים הדרמטיים בקביעת תושבות לצורכי מס

המאמר התפרסם לראשונה באתר 

8.7.2025

תזכיר החוק החדש לקביעת תושבות לצורכי מס שפורסם ב-2025 מציע שינויים דרמטיים שיכולים להשפיע על אלפי ישראלים. אם אתם משפחה המתכננת לעבור לחו"ל, אנשי עסקים הפעילים בינלאומית, או פשוט רוצים להבין את השינויים במערכת המס הישראלית - המאמר הזה מספק ניתוח מקצועי ומקיף של כל השינויים המוצעים.

Logo big K

מבחן מרכז החיים - המצב הקיים

על פי פקודת מס הכנסה הנוכחית, תושבי ישראל נדרשים לשלם מס הכנסה על כלל הכנסותיהם העולמיות, בעוד שתושבי חוץ משלמים מס רק על הכנסות שמקור הפקתן בישראל. קביעת התושבות מתבססת על מבחן "מרכז החיים" הכולל:

  • מקום ביתו הקבוע של היחיד
  • מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו
  • מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע
  • מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים
  • מקום פעילותו בארגונים ובמוסדות שונים

החזקות הניתנות לסתירה במצב הנוכחי

כיום קיימות שתי חזקות ניתנות לסתירה:

  1. חזקת 183 ימים - מי ששהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת מס
  2. חזקת 30+425 ימים - מי ששהה 30 ימים או יותר בשנת המס וסך כל שהייתו בשנת המס ובשנתיים הקודמות הוא 425 ימים או יותר

חשוב לציין שחזקות אלה ניתנות לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה.

הגדרת תושב חוץ במצב הנוכחי

תושב חוץ הוא מי שאינו תושב ישראל, ובנוסף מי שעומד בשני תנאים מצטברים:

  • שהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות בכל שנה, בשנת המס ובשנת המס שלאחריה
  • מרכז חייו לא היה בישראל בשתי שנות המס שלאחר השנים האמורות

השינויים המוצעים בתזכיר החוק החדש

ביטול החזקות הניתנות לסתירה

התזכיר מציע לבטל לחלוטין את החזקות הניתנות לסתירה הקיימות. במקום זאת, מוצעות חזקות חלוטות חדשות שלא ניתן לסתור. זהו שינוי מהותי שמשנה את איזון הכוחות בין הנישום לרשות המסים.

החזקות החלוטות החדשות לתושב ישראל

התזכיר קובע חזקות חלוטות חדשות שבהתקיימן יראו ביחיד כתושב ישראל "נוסף על" מבחן מרכז החיים:

חזקה ראשונה - המסלול הרגיל

  • שהייה של 75 ימים או יותר בשנת המס
  • ובנוסף לפחות 183 ימי שהייה משוקללים באחת מתקופות שלוש השנים

חזקה שנייה - מסלול בן הזוג

  • שהייה של 30 ימים או יותר בשנת המס
  • בן הזוג הוא תושב ישראל לפי החזקות החדשות (לא מספיק מרכז חיים!)
  • ובנוסף לפחות 140 ימי שהייה משוקללים באחת מתקופות שלוש השנים

החזקות החלוטות החדשות לתושב חוץ

התזכיר מחליף את הדרישה הנוכחית (183 ימים מחוץ לישראל) בחזקות חדשות:

חזקה ראשונה - יחיד

  • שהייה של עד 74 ימים בשנת המס
  • ובנוסף מקסימום 110 ימי שהייה משוקללים בכל אחת מתקופות שלוש השנים

חזקה שנייה - זוג

  • שהייה של עד 90 ימים בשנת המס לכל אחד מבני הזוג
  • ובנוסף מקסימום 125 ימי שהייה משוקללים לכל אחד בכל אחת מתקופות שלוש השנים

מערכת השקלול המורכבת - "זיכרון ארוך" של 5 שנים

איך עובד השקלול?

התזכיר מציג מערכת שקלול שמביאה בחשבון ימי שהייה על פני 5 שנים:

  • שנה נוכחית: כל יום נספר במשקל מלא (×1)
  • שנה לפני ואחרי: כל יום נספר כשליש (×1/3)
  • שנתיים לפני ואחרי: כל יום נספר כשישית (×1/6)

דוגמה מעשית - "זנב ההיסטוריה"

נניח שיוסי גר בישראל שנים ועכשיו מתכנן לעזוב:

  • 2023: 300 ימים בישראל
  • 2024: 300 ימים בישראל
  • 2025: 100 ימים (שנת היציאה)

חישוב השקלול ל-2025:100×1 + 300×1/3 + 300×1/6 = 100 + 100 + 50 = 250 ימי שהייה משוקללים

תוצאה: למרות שיוסי עזב, הוא עדיין נחשב תושב ישראל כי עבר את הסף של 183 ימי שהייה משוקללים.

האסימטריה החמורה - הפרת האיזון המהותית

יתרון משמעותי לרשות המסים

התזכיר יוצר אסימטריה חמורה:

  • החזקות לתושב ישראל: מוסיפות דרכים חדשות להיחשב תושב "נוסף על" מבחן מרכז החיים
  • החזקות לתושב חוץ: לא מספקות הגנה אמיתית - אם עומדים גם בחזקת תושב ישראל, החזקה החזקה יותר תגבר

המשמעות המעשית

הרבה יותר קל להיכנס לתושבות מאשר לצאת ממנה. המערכת הופכת מגמישה לנוקשה, ומאיזון יחסי לרשת דייג רחבה.

כלל הביקור - ספירת ימים כפייתית

תושבות חלקית בשנת המעבר

בניגוד למצב הנוכחי, התזכיר קובע שבשנת המעבר תושבות מתחילה מהיום הראשון של שהייה בישראל ומסתיימת ביום האחרון.

מלכודת 21 הימים

התזכיר מגדיר "ביקור" כעד 21 ימים רצופים שלא נחשבים לקביעת תחילת/סיום תושבות, אבל:

  • מתחילת השנה עד סוף הביקור (או מתחילת הביקור עד סוף השנה) מקסימום 21 ימים
  • יום 22 הופך את הביקור ל"שהייה משמעותית" שמשפיעה על כל השנה

דוגמאות מסוכנות

דוגמה 1 - שנת עלייה:

  • ינואר: ביקור של 15 ימים ✓ (לא נחשב)
  • מרץ: עלייה קבועה → תושבות מתחילה במרץ

דוגמה 2 - המלכודת:

  • ינואר: ביקור של 22 ימים ✗ (נחשב!) → תושבות מתחילה בינואר

המקרים הבעייתיים - מי עלול להיפגע?

משפחות ברילוקיישן

משפחות שיוצאות לחו"ל לתקופה קצובה אך חוזרות כל קיץ יכולות להיתקע:

  • שנת היציאה: 90 ימי קיץ + היסטוריה = תושבות
  • שנת החזרה: 90 ימי קיץ + תכניות עתיד = תושבות
  • תוצאה: תושבות גם ביציאה וגם בחזרה

משפחות מחו"ל עם קשרים לישראל

משפחות שמגיעות מדי שנה לחגים ולקיץ (60 ימים בשנה) יכולות להיכנס לתחום התושבות:עם השקלול: 60×3 שנים = 180 ימי שהייה משוקללים → קרוב לסף של 183

אנשי עסקים ומקרי כוח עליון

  • אנשי עסקים הנדרשים לשהות בישראל תקופות ארוכות
  • מקרי חירום רפואי או משפחתי שדורשים שהייה ממושכת
  • כל מי שנאלץ לשהות בישראל מסיבות מחוץ לשליטתו

מלכודת בני הזוג - ביטול "פיצול זוגי"

המצב הנוכחי vs המצב המוצע

היום: כל בן זוג נבחן בנפרד לפי מרכז החיים שלו

מחר:

  • לחזקת תושב ישראל: בן הזוג חייב להיות תושב ישראל לפי החזקות החדשות
  • לחזקת תושב חוץ: שני בני הזוג חייבים לעמוד בחזקה

ההשלכות המעשיות

זוגות לא יכולים יותר לתכנן בנפרד או "לפצל" שהייה. המערכת מתייחסת לבני זוג כיחידה אחת.

אמנות מס - הקלה חלקית שלא פותרת הכל

ההקלה המוצעת

התזכיר מבהיר שאמנות מס בינלאומיות ימשיכו לחול ויכולות לספק הקלות במקרים מסוימים, גם אם אתם נחשבים תושבי ישראל לפי החזקות החדשות.

המגבלות של ההקלה

  • לא לכל המדינות יש אמנת מס עם ישראל
  • האמנות חלות רק על סוגי הכנסות ספציפיים
  • עדיין נותרת הבעיה של "תושב חוזר" - מניין השנים לשובו לישראל במעמד זה יתאפס

השלכות מעשיות עבור משפחות

תכנון מס בעידן החזקות החלוטות

הנישומים נאלצים לעסוק בספירת ימים כפייתית על פני 5 שנים. כל החלטה על ביקור בישראל הופכת לתרגיל מתמטי מורכב.

אסטרטגיות התמודדות

  1. תכנון מוקדם - חישוב מראש של כל ימי השהייה על פני 5 שנים
  2. ביקורים מבוקרים - שמירה קפדנית על כלל 21 הימים
  3. תיעוד מדוקדק - רישום כל יום שהייה בישראל
  4. ייעוץ מקצועי - התייעצות עם מומחי מס לפני כל החלטה

מסקנות - האם התזכיר יעבור?

הביקורת המקצועית

הקהילה המקצועית מעלה חששות רציניים מהתזכיר:

  • מורכבות מוגברת במקום פשט
  • אי-צדק במקרי כוח עליון
  • פגיעה במשפחות תמימות שמבקרות בישראל
  • יצירת תלות בספירת ימים כפייתית

השאלות הפתוחות

  • האם התזכיר באמת יעבור בצורתו הנוכחית?
  • האם יהיו שינויים בעקבות הביקורת הציבורית?
  • איך נתכנן מסלולי מס בעידן של חזקות חלוטות?

סיכום והמלצות

תזכיר החוק החדש לתושבות אינו רק "הגברת וודאות" כפי שמציגה רשות המסים. מדובר בשינוי מהותי באיזון הכוחות בין הנישום לרשות המסים, שיכול להשפיע על אלפי ישראלים ומשפחותיהם.

אם אתם שוקלים מעבר לחו"ל, עובדים בינלאומית, או פשוט רוצים להבין את השינויים המתרחשים במערכת המס הישראלית - חשוב להיערך מראש ולהבין את ההשלכות.

לייעוץ מקצועי בנושאי תושבות ומיסוי בינלאומי, אתם מוזמנים ליצור קשר למתן ייעוץ מותאם למצבכם הספציפי.

Thank you for contacting us,
on of our stuff members will contact you soon!
Oops! Something went wrong while submitting the form.
Search icon
Global Taxation

תזכיר חוק חדש להגדרת "תושבות": מדריך מקיף לשינויים הדרמטיים בקביעת תושבות לצורכי מס

July 8, 2025

The article was first published in 

Logo big K

מבחן מרכז החיים - המצב הקיים

על פי פקודת מס הכנסה הנוכחית, תושבי ישראל נדרשים לשלם מס הכנסה על כלל הכנסותיהם העולמיות, בעוד שתושבי חוץ משלמים מס רק על הכנסות שמקור הפקתן בישראל. קביעת התושבות מתבססת על מבחן "מרכז החיים" הכולל:

  • מקום ביתו הקבוע של היחיד
  • מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו
  • מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע
  • מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים
  • מקום פעילותו בארגונים ובמוסדות שונים