תקן ה-CARF: מסגרת מקיפה לדיווח על נכסים דיגיטליים

הגדרת החייבים בדיווח וטווח התחולה

תקן ה-CARF מגדיר "Reporting Crypto-Asset Service Provider" באופן רחב במיוחד, ככל "individual or Entity that, as a business, provides a service effectuating Exchange Transactions for or on behalf of customers". ההגדרה כוללת לא רק זירות מסחר מרכזיות אלא גם ספקי ארנקים דיגיטליים המאפשרים החלפות, ברוקרים, דילרים, ואף מפעילי כספומטי קריפטו. חשוב לציין שהמונח "as a business" מבהיר שמדובר בפעילות עסקית מתמשכת ולא בעסקאות פרטיות חד-פעמיות.

התקן מכסה מגוון רחב של "Relevant Crypto-Assets", כולל מטבעות קריפטוגרפיים, stablecoins, ונכסים דיגיטליים אחרים המשמשים למטרות השקעה או תשלום. מעניין לציין שהתקן מחריג במפורש מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים (CBDCs) ומוצרי כסף אלקטרוני מסוימים, שכן אלה מכוסים כעת בתקן ה-CRS המעודכן.

‍

דרישות הדיווח המפורטות

התקן מחייב דיווח על שלושה סוגי עסקאות עיקריים: החלפות בין נכסים דיגיטליים למטבעות פיאט, החלפות בין נכסים דיגיטליים שונים, והעברות של נכסים דיגיטליים. בנוסף, קיימת דרישה מיוחדת לדווח על "Reportable Retail Payment Transactions" - עסקאות תשלום קמעונאיות בסכום העולה על 50,000 דולר ארה"ב.

מסמך ה-XML Schema שפורסם ביולי 2025 מפרט את המבנה הטכני המדויק לדיווח. כפי שמציין המסמך, "This document was approved and declassified by the Committee on Fiscal Affairs on 28 July 2025". הדיווח צריך לכלול מידע מפורט על זהות בעלי החשבונות, סכומי העסקאות המצרפיים לפי קטגוריות, מספר היחידות שנסחרו, ומספר העסקאות בכל קטגוריה.

‍

הליכי בדיקת נאותות מחמירים

סעיף III של התקן קובע הליכי due diligence מפורטים שעל ספקי השירותים לבצע. ההליכים כוללים קבלת הצהרה עצמית מהלקוח לגבי תושבותו לצרכי מס, אימות סבירות ההצהרה על בסיס מידע זמין כולל תיעוד AML/KYC, וטיפול בשינוי נסיבות. לגבי ישויות, נדרשת בדיקה נוספת של "Controlling Persons" כדי למנוע שימוש בישויות ככלי להתחמקות מדיווח.

‍

תקן ה-CRS המעודכן: הרחבת הרשת להכללת נכסים דיגיטליים

השינויים המרכזיים בתקן

התיקונים ל-CRS שאומצו באוגוסט 2022 מרחיבים משמעותית את היקף התקן. כפי שמסביר מסמך ה-OECD המעודכן, "the scope of the CRS has been expanded to include specific electronic money products and central bank digital currencies". בנוסף, "Further revisions have been made to ensure that indirect investments in crypto-assets, through derivatives and investment vehicles, are now subject to the CRS".

השינוי המשמעותי ביותר הוא הכללת נגזרים המתייחסים לנכסים דיגיטליים בהגדרת "Financial Asset". סעיף VIII(A)(7) המתוקן כולל כעת "any interest (including a futures or forward contract or option) in a security, Relevant Crypto-Asset". משמעות הדבר היא שגם השקעות עקיפות בקריפטו דרך מוצרים פיננסיים מסורתיים כמו ETFs או נגזרים יהיו כפופות לדיווח.

‍

חיזוק דרישות הדיווח והזיהוי

התיקונים כוללים חיזוק משמעותי של דרישות הדיווח. סעיף I(A)(1) המתוקן דורש כעת דיווח על "the role(s) by virtue of which each Reportable Person is a Controlling Person of the Entity". זהו מידע קריטי המאפשר לרשויות המס להבין טוב יותר את מבני השליטה בישויות ולזהות ניסיונות התחמקות ממס באמצעות מבנים מורכבים.

בנוסף, נוספו דרישות לדווח האם מדובר בחשבון משותף ומה מספר בעלי החשבון, האם החשבון הוא קיים או חדש, והאם התקבלה הצהרה עצמית תקפה. כל הפרטים הללו נועדו לשפר את איכות המידע המועבר בין רשויות המס ולהקשות על ניסיונות להסתיר נכסים.

‍

אמצעי מעבר והקלות זמניות

סעיף X של התקן המעודכן מספק הקלות מסוימות בתקופת המעבר. כפי שמפרט המסמך, "with respect to each Reportable Account that is maintained by a Reporting Financial Institution as of [effective date of the revised CRS-1 day] and for reporting periods ending by the second calendar year following such date, information with respect to the role(s) by virtue of which each Reportable Person is a Controlling Person or Equity Interest holder of the Entity is only required to be reported if such information is available in the electronically searchable data maintained by the Reporting Financial Institution".

הקלה זו מכירה באתגר הטכנולוגי והתפעולי שבאיסוף מידע רטרואקטיבי על תפקידי בעלי שליטה בחשבונות קיימים, ונותנת למוסדות פיננסיים זמן להתארגן ולעדכן את מערכותיהם.

‍

האתגרים הטכנולוגיים והתפעוליים ביישום

תשתית טכנולוגית ופורמטים סטנדרטיים

היישום המעשי של התקנים דורש השקעה משמעותית בתשתית טכנולוגית. מסמך ה-XML Schema מפרט את המבנה המדויק של קבצי הדיווח, כולל הגדרות namespaces, מבני נתונים, וכללי validation. הדיווח מבוסס על פורמט XML סטנדרטי שיועבר דרך מערכת ה-CTS (Common Transmission System) של ה-OECD.

הגופים המדווחים יצטרכו להטמיע מערכות שיוכלו לאסוף נתונים ממקורות מרובים, לעבד אותם בהתאם לדרישות התקן, ולייצר קבצי XML תקינים. המערכות צריכות לתמוך בטיפול בתיקונים (corrections), כפי שמפורט בסעיף המתאים במסמך ה-XML Schema, ולשמור על audit trail מלא של כל הדיווחים.

‍

אתגרי Compliance ואכיפה

התקן המעודכן כולל דרישות מחמירות לאכיפה. כפי שמציין סעיף IX של ה-CRS, נדרשים "effective enforcement provisions to address non-compliance". בנוסף, המסמך מדגיש את החשיבות של "strong measures" להבטחת קבלת הצהרות עצמיות תקפות, ומציע דוגמאות כמו "imposing significant penalties on Account Holders that fail to provide a self-certification, or on Reporting Financial Institutions that do not take appropriate measures to obtain a self-certification upon account opening".

הגופים הפיננסיים וספקי שירותי הקריפטו יצטרכו להקים מחלקות compliance ייעודיות, לפתח נהלי עבודה מפורטים, ולהכשיר את עובדיהם בדרישות החדשות. העלויות הכרוכות בכך עשויות להיות משמעותיות, במיוחד עבור גופים קטנים ובינוניים.

‍

‍

השלכות מעשיות על השוק הישראלי

מוסדות פיננסיים מסורתיים

הבנקים וחברות הביטוח בישראל יצטרכו להרחיב את מערכות הדיווח הקיימות שלהם כדי לכלול מוצרי כסף אלקטרוני, מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים (כאשר אלה יושקו), ונגזרים על נכסים דיגיטליים. הם יצטרכו גם לעדכן את הליכי בדיקת הנאותות שלהם כדי לאסוף מידע על תפקידי בעלי שליטה ולזהות השקעות עקיפות בקריפטו.

מוסדות אלה נהנים מיתרון יחסי בכך שכבר יש להם תשתית דיווח מבוססת עבור ה-CRS הקיים. עם זאת, השינויים המהותיים בתקן ידרשו עדכונים משמעותיים במערכות ובתהליכים.

‍

ספקי שירותי קריפטו וזירות מסחר

עבור זירות המסחר בקריפטו וספקי הארנקים הדיגיטליים הפועלים בישראל, מדובר באתגר גדול בהרבה. גופים אלה יצטרכו להקים מערכות דיווח חדשות לחלוטין, לרבות תהליכי זיהוי לקוחות מקיפים, איסוף מידע על תושבות לצרכי מס, ודיווח שנתי מפורט לרשות המסים.

האתגר מתעצם לנוכח האופי הגלובלי של שוק הקריפטו והעובדה שרבים מהלקוחות עשויים להיות תושבי חוץ. הגופים יצטרכו ליישם הליכי due diligence עבור לקוחות ממדינות רבות, כל אחת עם דרישות משלה.

‍

השפעה על המשקיעים והמשתמשים

המשקיעים בנכסים דיגיטליים יצטרכו להיות מודעים לכך שהמידע על פעילותם ידווח לרשויות המס. זה כולל לא רק השקעות ישירות בקריפטו אלא גם השקעות עקיפות דרך נגזרים או קרנות. השקיפות המוגברת עשויה להוביל לשינוי בדפוסי ההשקעה ולהגברת הציות לחובות הדיווח והתשלום של מס.

‍

לוחות זמנים ואבני דרך ליישום

רשות המסים בישראל פרסמה ביולי 2025 קול קורא להבעת עמדה, כאשר המועד האחרון להגשת התייחסויות הוא 30 בספטמבר 2025. לפי הקול הקורא, "חילופי המידע לפי הסכמים אלו בנוסחם העדכני, צפוי להתחיל בשנת 2027 בכפוף להעברת החקיקה הנדרשת". משמעות הדבר היא שהגופים הרלוונטיים צריכים להתחיל בהיערכות מיידית, שכן הדיווח הראשון יתייחס ככל הנראה לנתוני שנת 2026.

הקול הקורא מבקש התייחסות ספציפית להיבטים טכנולוגיים, משפטיים ותפעוליים, וכן ל"הצורך בקיום פיילוט דיווח באמצעות קבצי XML בהתאם להנחיות המעודכנות". זוהי הזדמנות חשובה לגופים בתעשייה להשפיע על אופן היישום ולהבטיח שהרגולציה תהיה ישימה ויעילה.

‍

סיכום: מהפכה בשקיפות המס הגלובלית

יישום תקני ה-CARF וה-CRS המעודכן מסמן נקודת מפנה היסטורית בהתמודדות עם האתגרים שמציב עולם הנכסים הדיגיטליים למערכות המס. התקנים החדשים סוגרים פרצות משמעותיות שאפשרו עד כה הסתרת נכסים והתחמקות ממס באמצעות נכסים דיגיטליים.

ההצלחה ביישום התקנים תלויה בשיתוף פעולה בין כל הגורמים המעורבים - רשויות המס, המוסדות הפיננסיים, ספקי שירותי הקריפטו, והמשקיעים עצמם. ההשקעה הנדרשת במערכות ובתהליכים היא משמעותית, אך היא הכרחית להבטחת שקיפות והוגנות במערכת המס בעידן הדיגיטלי.

הבהרה משפטית: מאמר זה מבוסס על ניתוח של מסמכי ה-OECD הרשמיים והקול הקורא של רשות המסים בישראל. אין לראות במאמר זה ייעוץ משפטי או מקצועי, ומומלץ להיוועץ עם יועצים מקצועיים לגבי ההשלכות הספציפיות על כל גוף או אדם.

‍