המאמר התפרסם לראשונה באתר
14.5.2026
החל מ-1 בינואר 2026 השתנה משטר המס הישראלי לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים שינוי מבני עמוק. שלוש שכבות חדשות מתווספות לסעיף 14 לפקודת מס הכנסה. ראשית, תיקון 272 לפקודה ביטל את הפטור מדיווח שהיה נהוג מאז 2008. הפטור ממס נשמר, אך כל יחיד מוטב שעלה לישראל מ-1.1.2026 ואילך חייב לדווח על הכנסותיו ועל נכסיו מחוץ לישראל גם בתקופת הפטור. שנית, חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), תשפ"ו-2026, מעניק לראשונה פטור על הכנסה אקטיבית שמקורה בישראל עד תקרות שנתיות יורדות (600,000 ש"ח ב-2026, מיליון ש"ח ב-2027–2028, ירידה ל-150,000 ש"ח ב-2030). שלישית, חברה זרה שהוקמה והופעלה בישראל בשל הגעת העולה נהנית מפטור חדש, בכפוף לשני חריגים מהותיים. במאמר זה אסביר מה השתנה בפועל, מי מושפע, ומה כדאי לבחון לפני תכנון אקט העלייה או החזרה.
לפני שנפנה לשינויים החדשים, נסביר מי הוא "יחיד מוטב" (Beneficiary Individual) במונחי הפקודה. סעיף 14(א) לפקודת מס הכנסה מבחין בשני מעמדים מרכזיים. עולה חדש, או "תושב ישראל לראשונה", הוא יחיד שהפך לתושב ישראל ולא היה תושב ישראל בעבר. תושב חוזר ותיק הוא יחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך עשר שנים רצופות לפחות. שני מעמדים אלה נהנים מהטבות מס זהות. לצידם קיים מעמד שלישי, "תושב חוזר רגיל", הזכאי להטבות מצומצמות יותר לאחר שש שנות תושבות חוץ רצופות.
שימו לב לאבחנה חשובה: הוראת השעה תשפ"ו-2026, שתידון בהמשך, מצמצמת את ההגדרות הללו לעניין ההטבות שהיא מעניקה. "עולה" לעניין הוראת השעה הוא מי שבידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950, או מי שנמנה עם סוג בני אדם הזכאים לסל קליטה לפי חוק סל קליטה, התשנ"ה-1994. "תושב חוזר ותיק" לעניין הוראת השעה — בנוסף לתנאי הוותק של עשר שנות חוץ — חייב להחזיק תעודת תושב חוזר ותיק שהנפיק לו משרד העלייה והקליטה. זהו מסמך אדמיניסטרטיבי שצריך להוציא בנפרד, והוא לא תנאי לקבלת ההטבות הקלאסיות של סעיף 14(א), אלא לקבלת ההטבה הנוספת של הוראת השעה בלבד.
בשנת 2008, במסגרת חגיגות שישים שנה למדינה, חוקקה הכנסת את תיקון 168 לפקודה. התיקון יצר את המסגרת הקיימת היום: פטור עשור ממס על הכנסה ועל נכסים שמקורם בחוץ-לארץ; פטור עשור מחובת דיווח על הכנסות זרות; וקביעה לפיה חברה זרה שניהולה ושליטתה בישראל בידי יחיד מוטב לא תיחשב, במהלך עשר השנים, לתושבת ישראל. תיקון זה ביסס את ישראל כיעד אטרקטיבי לעלייה ולחזרה ממדינות עתירות מס.
עד 31.12.2025 פעל המשטר הזה במלואו. ב-1.1.2026 השתנתה התמונה.
השינוי לא נולד בריק. בדוח Peer Review שאומץ על-ידי הפורום הגלובלי לשקיפות וחילופי מידע למטרות מס של ה-OECD (Global Forum on Transparency and Exchange of Information for Tax Purposes) ביולי 2024, ישראל קיבלה דירוג כולל של "Largely Compliant" — אך עם הידרדרות בחמישה ממרכיבי הדירוג בהשוואה לסבב הקודם. הליבה של הביקורת התמקדה במשטר היחיד המוטב. הדוח מציין שבשנת 2021 לבדה קלטה ישראל כ-25,000 תושבים ראשוניים על בסיס ארוך-טווח או קבוע (73% מהם במסגרת חוק השבות, 27% כבני משפחה), כך שמדובר בקבוצה משמעותית מבחינת קנה המידה הפיסקלי.
הפורום הגלובלי קבע במפורש: היחידים המוטבים בישראל היו "entitled by law to decline to supply information on capital and assets abroad during the duration of the tax exemption" — כלומר זכאים על-פי חוק לסרב למסור מידע על הון ונכסים בחוץ-לארץ במהלך תקופת הפטור. הפטור מדיווח, שעוצב בתיקון 168 כהטבה לעולה, נתפס בעיני הפורום הגלובלי כפגיעה בסטנדרט הבינלאומי לחילופי מידע — מצב שבו רשות המסים הישראלית אינה יכולה להעביר מידע לרשויות זרות שמבקשות אותו לפי הסכם בילטרלי או רב-צדדי.
המסר היה ברור: או שישראל מעדכנת את המשטר שלה, או שהדירוג יאבד מערכו ויביא להשלכות חמורות יותר.
תיקון 272 לפקודה, שנכנס לתוקף ב-7.4.2024 וחל על אירועי המס מ-1.1.2026, היה התגובה הישירה. במקביל, באותה תקופה, חוקקה הכנסת את חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), תשפ"ו-2026, אשר הרחיב את הטבות העולה במישור אחר לגמרי — פטור על הכנסה ישראלית פעילה. השילוב של שני המהלכים הללו הוא לב השינוי.
תיקון 272 ביטל את סעיף 134א1 לפקודה ואת סעיף 135(1)(ב) לפקודה. עד 2025, יחיד מוטב היה פטור מהגשת דוח שנתי בכל הנוגע להכנסות שמקורן בחו"ל ולא היה חייב לכלול בהצהרת הון שלו נכסים מחוץ לישראל. שני סעיפים אלה נמחקו.
מה זה אומר בפועל. עולה חדש שיהפוך לתושב ישראל מ-1.1.2026 ואילך יהיה חייב להגיש דוח שנתי כולל לרשות המסים. הדוח יכלול את כל הכנסותיו, לרבות אלה הפטורות ממס לפי סעיף 14(א) לפקודה. הוא יידרש לדווח על מקור ההכנסה, על המדינה שבה הופקה, על שיעור הרווח או ההפסד, ועל אופן חישוב ההכנסה. החובה חלה גם על הצהרת הון בעניין נכסים בחו"ל, ככל שכזו תידרש על-ידי פקיד השומה.
חשוב להדגיש: הפטור ממס נשאר על כנו. תיקון 272 הוא תיקון של חובת דיווח, לא של חבות מס. הכנסה זרה של עולה תמשיך להיות פטורה לעשר שנים. השינוי הוא שעכשיו הרשות תדע בדיוק כמה היא פוטרת, ולמי.
טיוטת חוזר 2025/XX של רשות המסים (מאוקטובר 2025) מספקת את ההנחיות הביצועיות. החישוב של ההכנסה הזרה ייעשה לפי כללי הפקודה והתקנות הישראליות. הסכומים יומרו לשקלים. כאשר ההכנסה דווחה במדינה ש"מדינת אמנה" (קונטרקטינג סטייט), ניתן יהיה להסתמך על הדיווח שם. נספח ד1 לטופס 1301, וטופס 1324א החדש, הם הכלים הטכניים החדשים שיאפשרו את הדיווח.
רובד הנאמנויות. תיקון 272 מטפל גם בהיבט שלישי. נאמנויות שיוצרן או הנהנה שלהן הוא יחיד מוטב — שעד 2025 היו פטורות מחובת דיווח לרשות המסים — חייבות מ-1.1.2026 לדווח על יצירתן, על שינוי מעמדן, ועל קיום הנהנים. טופס 147 לדיווח על יצירת נאמנות עודכן, ונאמן ישראלי של נאמנות זרה שיוצרה לאחר 7.4.2024 חייב להגיש הצהרה על בעלי הזכויות המהותיים תוך 90 ימים מיום היצירה. שכבת דיווח זו משלימה את התמונה ומסירה את "האטימות" של מבני נאמנויות זרים שניהלו יחידים מוטבים.
זהו השינוי המהותי ביותר במשטר העולים זה כשני עשורים. עד היום, הכנסה אקטיבית שמופקת בישראל בידי עולה — שכר ממעסיק ישראלי, רווחי משלח-יד שניתן בישראל, רווחי עסק שמופעל בישראל — הייתה חייבת במס מלא. רק הכנסה שמקורה בחוץ-לארץ הייתה פטורה. הוראת השעה משנה זאת.
החוק יוצר קטגוריה חדשה: "הכנסה מזכה" (Qualifying Income). זוהי הכנסה אקטיבית-אישית של היחיד לפי סעיף 2(1) או סעיף 2(2) לפקודה (עסק, משלח-יד, עבודה). מההגדרה מוחרגות שתי קטגוריות: "הכנסה אחרת" כהגדרתה בסעיף 62א(ד) לפקודה, והכנסה המיוחסת לעולה מתאגיד שקוף לצרכי מס — אלא אם מדובר בהכנסה מתאגיד שקוף לפי סעיף 62א לפקודה (כלומר חברת ארנק). הכנסה מזכה שהופקה או נצמחה בישראל פטורה ממס בתקופת ההטבה, עד תקרות שנתיות:
הירידה במדרגות איננה מקרית. החוק מעודד את העולה לממש את עיקר ההכנסה האקטיבית שלו בשנים הראשונות לעלייתו, ומצמצם בהדרגה את ההטבה ככל שמתרחק מועד העלייה. בשנת 2030 התקרה צונחת לרבע מהשיא של 2027.
חריג חשוב לקרובי משפחה. סעיף 2(ב) להוראת השעה קובע תקרה שונה ונמוכה משמעותית עבור "קרוב" של בעל שליטה — כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה — אם הוא בעצמו עולה או תושב חוזר ותיק. לקרוב כזה תינתן תקרה של 140,000 ש"ח בלבד לכל אחת מהשנים 2026–2029. מטרת ההוראה היא מניעת מצבים שבהם בעל שליטה מפצל הכנסה למספר קרובים-עולים כדי לנצל מספר תקרות במקביל.
הגבלת תחילה אנטי-תכנונית. סעיף 4 לחוק קובע שאם היחיד חדל להיות תושב ישראל באחת מהשנים 2028 או 2029, ושהה בישראל פחות מ-75 ימים באותה שנה, הוראות החוק כולן לא יחולו. זהו ניסיון לחסום ניצול של ההטבה על-ידי "עלייה זמנית" שמטרתה תכנון מס בלבד.
זוהי הסוגיה השלישית, והיא משלימה את שתי הקודמות. כבר ב-2008 נקבע בהגדרת "תושב ישראל" לחברה (סעיף 1 לפקודה) שחברה שמנוהלת ונשלטת בישראל בידי יחיד מוטב לא תיחשב לתושבת ישראל בעשר השנים שלאחר עלייתו. עד 2025, כל מה שנדרש מהחברה היה לא להיחשב לתושבת ישראל. עכשיו השינוי בא משני הכיוונים.
חובת הדיווח החדשה (סעיף 135א1 החדש לפקודה). חברה זרה הנשלטת על-ידי יחיד מוטב חייבת, מ-1.1.2026, לשמור תיעוד חשבונאי לפי כללי חשבונאות מקובלים, ולהעביר לרשות המסים כל מידע הנדרש לפי בקשה במסגרת הסכם חילופי מידע, בתוך 90 ימים מהבקשה.
הפטור החדש (סעיף 3 להוראת השעה). הכנסת חברה זרה שהופקה בישראל רק בשל הגעתו האישית של העולה לישראל, תהיה פטורה ממס בתקופת 2026–2030. זהו פטור פוזיטיבי שמשלים את החריג בהגדרת "תושב ישראל". אבל הוא מתוחם בשני סייגים מהותיים:
ראשית, החריג לא יחול אם העולה הוא בעל מניות מהותי בחברה הזרה — בעל אחזקה ישירה או עקיפה של 10% ומעלה. במילים אחרות, ההטבה מיועדת לעולה שעובד כשכיר או יועץ בחברה זרה, לא לעולה שהוא הבעלים של החברה. שנית, לגבי תאגיד שקוף לצרכי מס (Tax Transparent Entity), הפטור לא יחול על אותו חלק מההכנסה המיוחס בתאגיד לעולה עצמו. כלומר אם העולה הוא שותף בתאגיד שקוף שמופעל בישראל, חלקו בהכנסת התאגיד יהיה חייב במס.
נקודה חשובה שכל יחיד מוטב צריך להבין: השינוי אינו רטרואקטיבי. תיקון 272 חל רק על מי שיהפוך לתושב ישראל מ-1.1.2026 ואילך.
מי שעלה לישראל עד 31.12.2025 ימשיך, עד תום תקופת ההטבה שלו, תחת המשטר הישן. הוא יישאר זכאי לפטור מלא ממס ומדיווח על הכנסותיו ועל נכסיו הזרים. תקופת ההטבה היא עשר שנים מיום העלייה. מכאן, בפועל, יחידים מוטבים שעלו ב-2024 או ב-2025 ימשיכו תחת המשטר הישן עד 2034 ואף 2035.
יוצר בכך משטר משפטי דו-קומתי שיתקיים במשך כל העשור הקרוב לפחות. בקומה התחתונה — עולים שהגיעו עד סוף 2025, תחת המשטר הישן עם פטור מלא מדיווח. בקומה העליונה — עולים שהגיעו מ-1.1.2026 ואילך, תחת המשטר החדש עם חובת דיווח מלאה. הפורום הגלובלי, יש לציין, המליץ במפורש לישראל לסגור גם את הפער הזה — דהיינו להחיל את חובות הדיווח גם על עולים מהקבוצה הראשונה. נכון לעת כתיבת שורות אלו, ישראל לא נענתה להמלצה זו.
עולה שמגיע במחצית הראשונה של 2026 (החל מ-5.11.2025, המועד המוקדם בהוראת השעה) ייהנה משילוב מעניין: מהמשטר הישן לעניין הדיווח (אם רלוונטי לפי מועד התחילה), ומהוראת השעה לעניין הפטור על הכנסה ישראלית. שילובים אלה דורשים בדיקה פרטנית.
האם תכנון מועד העלייה משתלם? עד היום, מועד העלייה היה משמעותי בעיקר לעניין שנת ההסתגלות. כיום, ההבדל בין עלייה ב-31.12.2025 לעלייה ב-1.1.2026 הוא מהותי. עולה של 2025 ייהנה עוד עשור מפטור מלא מדיווח. עולה של 2026 יידרש לדווח על כל הכנסה זרה. בו זמנית, רק עולה של 2026 ייהנה מתקרות הפטור על הכנסה ישראלית. החישוב אינו פשוט והוא תלוי בפרופיל ההכנסות הצפויות של כל יחיד.
מהי "הכנסה אקטיבית" לצורך תקרות הפטור? התקרות חלות רק על "הכנסה מזכה" — הכנסה אקטיבית מסעיף 2(1) (עסק או משלח-יד) או 2(2) (עבודה). הכנסה פאסיבית — דיבידנדים, ריבית, רווחי הון, רווחים מנדל"ן להשכרה — אינה הכנסה מזכה. לגבי הכנסות אלה ממשיך לחול הפטור הקלאסי של סעיף 14(א), אך רק על הכנסה שמקורה בחוץ-לארץ. הכנסה פאסיבית שמקורה בישראל תמשיך להיות חייבת במס מלא.
איך מתמודדים עם הכנסה מעורבת? עובד שבכר ממעסיק ישראלי, אך בעצמו שוהה חלקית בחו"ל. עצמאי שמפעיל עסק שמעניק שירותים גם בישראל וגם בחו"ל. עובד היי-טק עם אופציות זרות (Stock Options) שמועד הבשלתן (Vesting Period) חוצה את מועד העלייה. אלה דוגמאות ל"הכנסה מעורבת" (Mixed Income) — הכנסה שחלקה ישראלית וחלקה זרה. חוזר 1/2011 קבע שהחלוקה ביניהן תיעשה לפי יחס ימי הפעילות. חוזר 9/2025 (מנובמבר 2025) הוסיף הוראות ספציפיות לאופציות ול-RSU שמועד הבשלתן חוצה את מועד העלייה. אופן ההמשגה של "הכנסה מעורבת" בעידן התקרות החדשות הוא סוגיה שעוד תתפתח בפסיקה ובחוזרים, וטופס 1324א החדש כולל לראשונה עמודה רשמית להכנסות מעורבות.
מה לגבי חברת ארנק זרה (Wallet Company)? הוראת השעה מתייחסת במפורש לסעיף 62א לפקודה — מנגנון "חברת הארנק" שמייחס הכנסת חברה ליחיד השולט בה כהכנסה אישית. הגדרת "הכנסה מזכה" כוללת הכנסה המיוחסת לעולה מתאגיד שקוף לפי סעיף 62א, אך מחריגה הן "הכנסה אחרת" כהגדרתה בסעיף 62א(ד) הן הכנסה מתאגיד שקוף לפי סעיף 64א. הגבול בין שלוש הקטגוריות, וההיבט הנוסף של תקרת "קרוב" שעלולה לחול אם העולה נכלל בקטגוריה זו, יוצרים מורכבות פרשנית שכל עולה בעל חברת ארנק או שותפות שקופה זרה חייב לבחון פרטנית.
מה קורה אחרי תום עשר השנים? הפטור הסטטוטורי של סעיף 14(א) הוא לעשר שנים. בתום התקופה היחיד הופך לתושב ישראל "רגיל" לכל דבר ועניין, וחב במס על הכנסותיו העולמיות. ככל שהפעילות הזרה שלו לא תוכננה היטב לפני סיום התקופה, עלול להיווצר חיוב מס משמעותי. בעניין זה, חוק הרווחים הכלואים (Trapped Profits) רלוונטי במיוחד לעולים שהם בעלי חברות זרות שצברו רווחים בתקופת ההטבה. תכנון נכון של חלוקת הדיבידנד ושל מבנה ההחזקות בשנים האחרונות של תקופת ההטבה הוא קריטי.
האם אני עדיין פטור ממס על הכנסות מחוץ לישראל?
כן. הפטור ממס לפי סעיף 14(א) לפקודה לא בוטל. הוא ממשיך לחול לעשר שנים מיום העלייה. השינוי בתיקון 272 נוגע אך ורק לחובת הדיווח — לא לחבות המס.
מתי כדאי לעלות לישראל — 2025 או 2026?
אין תשובה אחידה. עולה של 2025 נהנה מפטור מלא מדיווח על נכסים והכנסות זרות. עולה של 2026 חייב לדווח אך זוכה בתקרת פטור על הכנסה ישראלית פעילה (עד 600,000 ש"ח בשנת 2026, מיליון ש"ח ב-2027 ו-2028). מי שמרבית הכנסתו צפויה להיות זרה — עדיף לו לעלות בעוד מועד עד 31.12.2025. מי שמתכנן להפעיל עסק בישראל ולהפיק הכנסה אקטיבית גבוהה בישראל — עדיף לו לעלות מ-1.1.2026.
מהי "הכנסה מזכה" לצורך הוראת השעה?
הכנסה מזכה היא הכנסה אקטיבית-אישית של היחיד לפי סעיף 2(1) או 2(2) לפקודה (עסק, משלח-יד, עבודה). היא אינה כוללת הכנסה פאסיבית (דיבידנד, ריבית, שכ"ד, רווחי הון) ואינה כוללת "הכנסה אחרת" לפי סעיף 62א(ד) לפקודה. הכנסה המיוחסת לעולה מתאגיד שקוף לצרכי מס מוחרגת ככלל מהגדרת ההכנסה המזכה, למעט הכנסה המיוחסת מתאגיד שקוף לפי סעיף 62א לפקודה (חברת ארנק). הכנסות פאסיביות שמקורן בחו"ל ממשיכות ליהנות מהפטור הקלאסי של סעיף 14(א).
מה ההבדל בין תקרת עולה לתקרת "קרוב"?
הוראת השעה מבחינה בין יחיד מוטב "רגיל" — שתקרתו השנתית נעה בין 600,000 ש"ח ל-מיליון ש"ח — לבין יחיד מוטב שהוא "קרוב" של בעל שליטה, שתקרתו נקבעה ל-140,000 ש"ח בלבד לכל אחת מהשנים 2026–2029. המטרה היא למנוע פיצול הכנסה בתוך משפחה כדי לנצל מספר תקרות.
האם חברה שלי שמופעלת בחו"ל תיחשב לתושבת ישראל?
לא. חברה זרה הנשלטת ומנוהלת בישראל בידי יחיד מוטב לא תיחשב לתושבת ישראל בעשר השנים מיום עלייתו, לפי החריג בהגדרת "תושב ישראל" בסעיף 1 לפקודה. החריג ממשיך לחול גם תחת המשטר החדש. אבל — מ-1.1.2026 קמה חובת תיעוד חשבונאי וחובת מסירת מידע לפי בקשה, לפי סעיף 135א1 החדש.
מהי שנת הסתגלות והאם היא עדיין רלוונטית?
שנת הסתגלות היא מנגנון שמאפשר ליחיד שעלה לישראל לבחור, בתוך 90 ימים מהגעתו, שלא להיחשב לתושב ישראל למשך שנה. זוהי "שנת ניסיון" שמאפשרת לקבל החלטה סופית לגבי המעבר. המנגנון ממשיך להתקיים, אך שימו לב: הוראת השעה החדשה קובעת בסעיף 2(ה) שלעניין מועד הפיכת היחיד לתושב ישראל לראשונה לצורך הוראת השעה, לא יחולו הוראות סעיף 14(ב)(1) לפקודה. כלומר שנת ההסתגלות לא תיכלל במניין שנות ההטבה לצורך הוראת השעה. זו הטבה נוספת לטובת העולה.
מה קורה בתום עשר שנות ההטבה?
בתום עשר שנים, היחיד הופך לתושב ישראל לכל דבר ועניין וחב במס על הכנסותיו העולמיות. תכנון מוקדם של מבנה ההחזקות, חלוקת דיבידנדים, ועיתוי מימוש נכסים זרים, הוא מהותי בשנים האחרונות של תקופת ההטבה.
חוק עידוד העלייה תשפ"ו הוא מהלך משמעותי בתחומו. הוא מרחיב את האטרקטיביות של ישראל לקבוצה מוגדרת — יהודים שעולים במסגרת חוק השבות, ויהודים שחוזרים אחרי עשור בחו"ל. בתוך הגדרה זו, החוק עושה עבודה טובה: תקרה גבוהה בשנים הראשונות, פטור על חברה זרה שמופעלת בעקבות הגעת העולה, איזון מסוים מול חובת הדיווח החדשה. הוא מסמן שמדינת ישראל ממשיכה לראות בעלייה אינטרס לאומי שמשתלם להשקיע בו.
אבל כשמסתכלים מסביב, רואים שמתקיים בעולם דיון מקביל, רחב יותר ושאיננו נוגע לחוק השבות. מדינות איטליה, ספרד, יוון, פורטוגל וקפריסין יצרו בעשור האחרון מסלולים מיוחדים שמכוונים למשלם מסים בין-לאומי נייד — היזם, המשקיע, היועץ, הפרילנסר הבכיר — שמחליט בין יעדים שונים על בסיס שיקולים של מס, איכות חיים וביטחון. איטליה גובה היום סכום קבוע של 200,000 יורו לשנה על כלל ההכנסות שמקורן בחו"ל, וב-2026 מתעדכן הסכום ל-300,000 יורו. בלי דיווח על נכסים זרים, בלי מס עושר. שיעור המס השולי הרגיל באיטליה הוא 43% — היא איננה מקלט מס. היא פשוט הבינה שיש סוג של משלם מסים שכדאי לתת לו הצעה.
בישראל, ההצעה הזו לא קיימת. לא לפני הוראת השעה ולא אחריה. משטר היחיד המוטב פותח דלת לעולה תחת חוק השבות. הוא איננו פותח דלת ליזם הסיני, להונגרי, לאוסטרלי, לבן-לוויה הלא-יהודי של ישראלי-לשעבר, או למשקיע ההודי שבוחר בין תל אביב, ליסבון, מילאנו ודובאי.
זה לא ביקורת על הוראת השעה. הוראת השעה משרתת את היעד שלה. זו הערה על מה שלא היה במסגרת הדיון. ההכרעה הריבונית של מי לעודד להיכנס ולהתבסס בישראל אינה בידי רואי החשבון או עורכי הדין — היא בידי המחוקק. אבל ההכרה בכך שלמדינה יש כלים שטרם הופעלו, היא צעד ראשון. הכלים יושבים על השולחן ומחכים להחלטה.
מה שכן בידיים שלנו, המייצגים, הוא להבטיח שכל יחיד מוטב שיגיע לישראל ב-2026 יידע למצות את ההטבות שכן ניתנו לו: יבחר את מועד העלייה בחוכמה, יתכנן את מבנה ההחזקות שלו לפני העלייה ולא אחריה, יבין את האינטראקציה בין סעיף 14, תיקון 272 והוראת השעה, ויערך לתום עשר השנים בעוד מועד. השינויים שנכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2026 הם מורכבים — אבל בידי מי שמכיר אותם, הם גם הזדמנות.
עו"ד רועי קריב הוא מייסד KLF, משרד עורכי דין המתמחה במיסוי בינלאומי, ומרצה בפקולטה למינהל עסקים במכללה למינהל. רועי כיהן בעבר כתובע ביחידה לתיקים מיוחדים ברשות המסים, ופרסם מאמרים אקדמיים בכתב העת "מיסים" בנושאי מיסוי בינלאומי, מנגנון ה-QDMTT הישראלי וסוגיות מחירי העברה.
מתכננים עלייה לישראל וצריכים לבחון את מועד העלייה לאור השינויים שנכנסו לתוקף ב-2026? בעלי חברה זרה שעלולים להיות מושפעים מתיקון 272 וסעיף 135א1 החדש? קרובים לתום תקופת ההטבה ורוצים לתכנן את היציאה ממנה?
לפגישת ייעוץ ראשונית: royk@klf.co.il
May 14, 2026
The article was first published in
לפני שנפנה לשינויים החדשים, נסביר מי הוא "יחיד מוטב" (Beneficiary Individual) במונחי הפקודה. סעיף 14(א) לפקודת מס הכנסה מבחין בשני מעמדים מרכזיים. עולה חדש, או "תושב ישראל לראשונה", הוא יחיד שהפך לתושב ישראל ולא היה תושב ישראל בעבר. תושב חוזר ותיק הוא יחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך עשר שנים רצופות לפחות. שני מעמדים אלה נהנים מהטבות מס זהות. לצידם קיים מעמד שלישי, "תושב חוזר רגיל", הזכאי להטבות מצומצמות יותר לאחר שש שנות תושבות חוץ רצופות.